מחלות אוטואימוניות וכאבי גב תחתון: מה הקשר? מחלות אוטואימוניות הגורמות כאבי גב תחתון אינן שכיחות אך, חשוב להכירן כדי לבצע אבחנה מבדלת. כאבי גב תחתון יכולים להיגרם על ידי מספר גורמים, כולל יציבה לקויה, פציעות ושינויים הקשורים לגיל בעמוד השדרה. עם זאת, הם יכולים להיגרם גם על ידי מחלות אוטואימוניות.
במאמר הנוכחי "מחלות אוטואימוניות הגורמות כאבי גב תחתון" נדון בגורמים האוטואימוניים הנפוצים ביותר לכאבי גב תחתון. עוד נברר כיצד הם גורמים לכאבים הללו, כיצד הם מאובחנים ואפשרויות הטיפול הזמינות.
מחלות אוטואימוניות וכאבי גב תחתון: מה הקשר? – רקע
מאות מיליוני בני אדם ברחבי העולם סובלים מכאבי גב תחתון (Hartvigsen et al., 2018). הפרעה זאת היא לרוב כתוצאה של יציבה לקויה, הרמת משאות כבדים או שחיקה טבעית של הגיל. אולם, כאשר הכאב הופך לכרוני, מופיע בעיקר בזמני מנוחה ואינו מגיב לטיפולים שגרתיים, ייתכן שהמקור לו אינו מכני כלל. בשנים האחרונות גוברת המודעות לקשר ההדוק והמורכב בין כאבי גב תחתון לבין מחלות אוטואימוניות – קבוצת הפרעות שבהן מערכת החיסון, שאמורה להגן על הגוף, תוקפת בטעות רקמות בריאות ומחוללת בהן דלקת כרונית.
הקשר הסיבתי בין השניים טמון לרוב בתהליכים דלקתיים מערכתיים. מחלות אוטואימוניות ראומטיות, ובראשן דלקת חוליות מקשחת (Ankylosing Spondylitis) ודלקת מפרקים פסוריאטית, מתמקדות באופן ספציפי במפרקי עמוד השדרה ובנקודות החיבור של הגידים לעצם (Firestein et al., 2021). במצבים אלו, כאב הגב אינו סימן לעומס פיזי, אלא ביטוי חיצוני למאבק פנימי של הגוף בעצמו. זיהוי נכון של אופי הכאב קריטי להמשך הטיפול: בעוד שכאב גב מכני משתפר במנוחה, כאב גב אוטואימוני-דלקתי נוטה להחמיר דווקא בזמן שינה או ישיבה ממושכת, ומלווה בנוקשות בוקר משמעותית המוקלת רק לאחר תנועה ופעילות פיזית.
הבנת הממשק שבין מערכת החיסון לבריאות השלד משנה לחלוטין את הגישה האבחנתית והטיפולית. אבחון שגוי או מאוחר עלול להוביל לנזק מבני בלתי הפיך לעמוד השדרה ולירידה קשה באיכות החיים. מאמר זה יבקש לשפוך אור על המנגנונים הביולוגיים המחברים בין שיבושים במערכת החיסון לבין כאבי גב, ימפה את תמרורי האזהרה שמחייבים פנייה לראומטולוג, ויסקור את פריצות הדרך הטיפוליות החדישות – מתרופות ביולוגיות ועד לשינויי אורח חיים – המאפשרות כיום לחולים לבלום את התקדמות המחלה ולהשיב לעצמם את חופש התנועה.
שכיחות המחלות האוטואימוניות הקשורות לכאבי גב תחתון
כאבי גב תחתון הם אחת הסיבות השכיחות ביותר בעולם לפנייה לייעוץ רפואי. בעוד שמרבית המקרים (כ-90%) נובעים מגורמים מכניים כמו מתיחת שריר, פריצת דיסק או שחיקת סחוס, הרי שחלק ניכר מהמקרים הנותרים – במיוחד בקרב צעירים – נובע ממקור אוטואימוני-דלקתי. מחקרים אפידמיולוגיים מצביעים על כך שמחלות אוטואימוניות מהוות בין 5% ל־10% ממקורות הכאב בגב תחתון (Sieper & Poddubnyy, 2017).
מבין המחלות הללו, אנקילוזינג ספונדיליטיס (AS) היא השכיחה ביותר, עם שכיחות עולמית של כ־0.1-1.4% מהאוכלוסייה, בהתאם לאזור הגיאוגרפי ולשכיחות הגן HLA-B27 (Rudwaleit et al., 2009). מצבים נוספים כגון דלקת מפרקים פסוריאטית (PsA), דלקת מפרקים שגרונית (RA) וזאבת אדמנתית מערכתית (SLE) מהווים אחוז קטן יותר אך חשובים מבחינת ההשלכות הקליניות והמערכתיות (Lubrano et al,. 2022; Wallace & Hahn, 2021). בקבוצה זו, מערכת החיסון היא זו שיוצרת דלקת כרונית במפרקי עמוד השדרה והאגן (Reveille & Weisman,2013; Katsifis-Nezis & Fanouriakis et al., 2026).
שכיחות כאב הגב הדלקתי מתוך כלל כאבי הגב
כדי להבין את גודל התופעה, נתונים מתוך סקר הבריאות והתזונה הלאומי בארה"ב (NHANES) מראים כי כ-19.4% מהאוכלוסייה הבוגרת סובלת מכאב גב תחתון כרוני (הנמשך מעל 3 חודשים). מתוך קבוצה זו, קרוב ל-30% מהמטופלים סובלים מכאב בעל מאפיינים דלקתיים (Inflammatory Back Pain), הכולל נוקשות בוקר ומחמיר דווקא במנוחה (Lassiter et al., 2024).
קבוצת המחלות המרכזית: ספונדילוארתריטיס אקסיאלית (axSpA)
זוהי משפחת המחלות האוטואימוניות העיקרית המשפיעה על עמוד השדרה. נהוג לחלק אותה לשני שלבים קליניים:
- דלקת חוליות מקשחת (Ankylosing Spondylitis – AS) – השלב שבו כבר ניתן לראות נזק מבני או איחוי של החוליות בצילום רנטגן רגיל.
- ספונדילוארתריטיס אקסיאלית לא-רדיוגרפית (nr-axSpA) – השלב המוקדם שבו החולה סובל מכאבים קשים ותהליך דלקתי פעיל, אך הנזק נראה רק בבדיקת MRI ולא בצילום רנטגן רגיל.
נתוני שכיחות מבוססי מחקר:
באוכלוסייה הכללית: מחקרי אפידמיולוגיה רחבים מעריכים כי שכיחות ה-axSpA נעה בין 0.9% ל-1.4% מהאוכלוסייה הכללית. שכיחות מחלת ה-AS הספציפית מוערכת ב-0.5% עד 0.55%. בקרב צעירים עם כאב גב כרוני: מחקר פרוספקטיבי רב-מרכזי שפורסם בכתב העת Arthritis & Rheumatology בדק צעירים (מתחת לגיל 45) הסובלים מכאבי גב תחתון כרוניים מעל 3 חודשים. המחקר מצא כי השכיחות המשולבת של axSpA עומדת על כ-5.78% מתוכם (2.76% עם AS רדיוגרפי ו-3.02% עם השלב הלא-רדיוגרפי) (Tobar et al., 2024).
מחלות אוטואימוניות נלוות הגורמות לכאבי גב
מלבד ה-axSpA הקלאסית, כאבי גב תחתון דלקתיים מופיעים בשכיחות גבוהה גם במחלות אוטואימוניות ומערכתיות אחרות:
- דלקת מפרקים פסוריאטית (Psoriatic Arthritis – PsA) – מופיעה אצל כ-30% מחולי הפסוריאזיס (ספחת העור). מחקרים מראים כי בין 25% ל-50% מחולי PsA מפתחים מעורבות אקסיאלית (של עמוד השדרה והאגן) המובילה לכאבי גב תחתון קשים.
- מחלות מעי דלקתיות (IBD – קרוהן וקוליטיס כיבית) – קיים קשר גנטי ומנגנוני חזק בין המעי לעמוד השדרה. כ-10% עד 20% מחולי קרוהן וקוליטיס מפתחים דלקת מפרקים משנית (Enteropathic Arthritis), כאשר חלק משמעותי מתוכם חווה מעורבות של עמוד השדרה וכאבי גב כרוניים.
- זאבת מערכתית (SLE) ודלקת מפרקים שיגרונית (RA) – מחלות אלו תוקפות בעיקר מפרקים פריפריאליים (כמו כפות ידיים), אך יכולות לגרום לכאבי גב משניים עקב דלקות ברקמות החיבור ובשרירים (מיוזיטיס) או כתוצאה מטיפול ממושך בסטרואידים הגורם לשברי דחיסה על רקע אוסטאופורוזיס.
מגמות עולמיות: עלייה בשכיחות ועיכוב באבחון
מחקרי מעקב ארוכי טווח מהשנים האחרונות מצביעים על שתי מגמות מדאיגות וחשובות:
עלייה מובהקת באבחון
מחקר קהורט נרחב שפורסם הראה כי שכיחות דלקת חוליות מקשחת (AS) קפצה מ-26.76 מקרים לכל 100,000 איש בשנת 2010, ל-81.87 מקרים לכל 100,000 איש. העלייה מיוחסת לשיפור דרמטי בנגישות לבדיקות MRI מתוחכמות ולמודעות מוגברת של רופאי משפחה (Jung et al., 2025 ;Katsifis-Nezis & Fanouriakis et al., 2026).
פרדוקס העיכוב באבחון (Diagnostic Delay)
למרות הטכנולוגיה, נכון להיום עדיין קיים עיכוב ממוצע ממושך של בין 3 ל-7 שנים מהרגע שבו המטופל מתלונן לראשונה על כאב גב תחתון ועד שהוא מופנה לראומטולוג ומקבל אבחנה רשמית של מחלה אוטואימונית. עיכוב זה נובע מכך שכאבי גב הם תלונה כה נפוצה, שלעיתים קרובות פוטרים אותה כ"כאב מכני" שגרתי (Katsifis-Nezis & Fanouriakis et al., 2026; Tobar et al., 2024).
מחלות אוטואימוניות עיקריות הגורמות לכאבי גב תחתון
אנקילוזינג ספונדיליטיס (AS)
AS היא דלקת כרונית הפוגעת בעיקר במפרקי העצה והכסל (SI joints) ובחוליות עמוד השדרה. המחלה מאופיינת בנוקשות בוקר, כאבים המוקלים במאמץ, ובשלב מתקדם – איחוי חוליות ("עמוד שדרה במבוק"). הקשר החזק ל־HLA-B27 מהווה מרכיב אבחוני מרכזי (Sieper & Poddubnyy, 2017).
דלקת מפרקים שגרונית (RA)
אמנם RA פוגעת לרוב במפרקים היקפיים, אך במקרים מסוימים היא מערבת גם את עמוד השדרה הצווארי ואף את המותני. הסימפטומים כוללים כאב מתמשך, מגבלות תנועה, ולעיתים עיוותים גרמיים. התסמינים לרוב מלווים בעייפות, ירידה במשקל ותסמינים סיסטמיים נוספים (Firestein et al., 2021).
דלקת מפרקים פסוריאטית (PsA)
PsA מופיעה בקרב כ־30% מהחולים בפסוריאזיס, ומתאפיינת בדלקת מפרקים שיכולה לכלול גם ספונדיליטיס – מצב של דלקת חוליות וכאבי גב תחתון. סימנים אופייניים נוספים כוללים שינויים בציפורניים ונגעים עוריים (Lubrano et al,. 2022).
פולימיאלגיה ראומטיקה (PMR)
מחלה דלקתית שכיחה יחסית בקרב מבוגרים מעל גיל 50, המתבטאת בכאב ונוקשות פרוקסימלית – בעיקר בכתפיים, ירכיים ולעיתים בגב תחתון. נוקשות הבוקר בולטת, והסימפטומים משתפרים עם פעילות (Dejaco et al., 2017).
זאבת אדמנתית מערכתית (SLE)
SLE היא מחלה מולטיסיסטמית הפוגעת במפרקים, שרירים, עור, כליות ולב. כאבי גב תחתון עלולים להופיע כחלק מהמעורבות המפרקית או הדלקת השרירית, ובדרך כלל מלווים בעייפות, פריחות עוריות ותופעות מערכתיות נוספות (Wallace & Hahn, 2021).
תסמונת סיוגרן
מחלה המאופיינת בדלקת של בלוטות אקסוקריניות (עיניים יבשות, יובש בפה) אך לעיתים כוללת גם כאבי מפרקים ושרירים, לרבות גב תחתון. הכאב מחמיר בחוסר פעילות או במאמץ יתר (Fox, 2021).
מחלות אוטואימוניות הגורמות כאבי גב תחתון: האתגר האבחנתי
אבחון של מחלות אוטואימוניות הגורמות לכאבי גב תחתון מציב אתגר מורכב בפני המערכת הרפואית. בניגוד לכאב גב מכני הנגרם משחיקה, פריצת דיסק או עומס שרירי, כאב גב אוטואימוני נובע מתהליך דלקתי כרוני המשפיע על המפרקים ועל נקודות חיבור הגידים לעצם. תהליך האבחון המודרני עבר שינויים דרמטיים והוא נשען כיום על שילוב מדויק בין אפיון קליני קפדני, בדיקות מעבדה מתקדמות וטכנולוגיות דימות מתוחכמות, תוך שאיפה לצמצם את העיכוב האבחנתי הממושך המאפיין מחלות אלו (Atalar et al., 2023).
השלב הראשון: האפיון הקליני של הכאב
השלב הראשון והקריטי ביותר באבחון מבוסס על זיהוי האופי הקליני של הכאב. הקריטריונים המעודכנים של האיגוד הבינלאומי להערכת ספונדילוארתריטיס שמים דגש רב על הגדרת כאב גב דלקתי. כאב זה מתאפיין בהופעה הדרגתית לפני גיל 45, החמרה ניכרת במהלך הלילה ובזמן מנוחה, שיפור משמעותי דווקא בעקבות פעילות גופנית, ונוקשות בוקר ממושכת הנמשכת לרוב מעל חצי שעה.
הרחבת התמונה: סימנים חוץ-מפרקיים ומערכתיים
בנוסף לאופי הכאב הישיר בעמוד השדרה, הרופא המאבחן מחפש גם ביטויים חוץ-מפרקיים המרמזים על פעילות אוטואימונית מערכתית. תסמינים אלו כוללים דלקות חוזרות בעיניים מסוג אובאיטיס, מחלות מעי דלקתיות כרוניות כמו קרוהן או קוליטיס, או נגעי עור פסוריאטיים. נוכחות של תופעות אלו מחזקת את החשד כי מקור הכאב בגב אינו מכני אלא סיסטמי.
נדבך המעבדה: מדדי דלקת כלליים בדם
בדיקות המעבדה מספקות נדבך ביולוגי חיוני לאישוש האבחנה הרשמית. מדדי דלקת כלליים בדם, כגון שקיעת דם וחלבון מגיב C, נוטים להיות מוגברים אצל חלק מהחולים ומעידים על קיומו של תהליך דלקתי פעיל בגוף. עם זאת, הרפואה המודרנית מכירה בכך שערכים תקינים לחלוטין של מדדים אלו אינם שוללים את קיום המחלה, ולכן יש צורך בבדיקות מעמיקות יותר.
פריצת הדרך המולקולרית: סמנים גנטים וביומרקרים חדישים
פריצת דרך משמעותית בתחום המעבדה כוללת את זיהוי הנוגדנים העצמיים הספציפיים למחלות השונות. לצד בדיקת הגן הידוע HLA-B27, המהווה סמן גנטי מרכזי המגביר משמעותית את הסיכון לפתח ספונדילוארתריטיס אקסיאלית, מחקרים מהשנים האחרונות זיהו ביומרקרים חדשים המאפשרים הבחנה מדויקת יותר. בדיקות חדישות המזהות נוגדנים עצמיים נגד חלבונים ספציפיים, כמו חלבוני 14-3-3eta, מסייעות להבדיל ברמת מובהקות גבוהה בין חולים עם מעורבות של עמוד השדרה לבין אנשים הסובלים מכאב גב מכני שגרתי, ובכך מקצרות את משך הזמן עד לקבלת האבחנה (Firestein et al., 2021).
מהפכת הדימות: מצילום רנטגן ועד לטכנולוגיות מתקדמות
עולם הדימות הרפואי מהווה את אבן הראשה של האבחון הסופי. ההנחיות הקליניות המעודכנות של האיגוד האמריקאי לראומטולוגיה קובעות כי אצל מבוגרים יש להתחיל בצילומי רנטגן רגילים של מפרקי העצה והכסל כדי לחפש שינויים מבניים קבועים. אך במידה והצילום אינו מראה ממצאים חד-משמעיים, הרפואה פונה לכלי האבחוני החזק ביותר שעומד לרשותה.
בדיקת הבחירה: תהודה מגנטית (MRI) ללא חומר ניגוד
כאשר צילומי הרנטגן תקינים אך החשד הקליני נותר גבוה, הבדיקה המועדפת והמדויקת ביותר היא בדיקת תהודה מגנטית ללא חומר ניגוד. ה-MRI מסוגל לזהות סימנים מוקדמים של דלקת פעילה, כגון בצקת בלשד העצם, עוד לפני שנוצר נזק מבני קבוע לעצם (Horbal et al., 2025). יכולת זו קריטית במיוחד לאבחון השלב הלא-רדיוגרפי של המחלה, שבו הטיפול המוקדם יכול למנוע נזק עתידי (Sieper et al., 2009).
העתיד כבר כאן: שילוב רצפי MRI וסיטי סינתטי
פרוטוקולים בינלאומיים חדישים משלבים כיום רצפי MRI מתקדמים יחד עם טכנולוגיות סיטי סינתטי. שילוב זה מאפשר לרופאים להעריך במקביל ובאותה הבדיקה הן את עוצמת הדלקת הפעילה והן את קיומן של שחיקות מבניות זעירות ברזולוציה גבוהה. שילוב טכנולוגי זה משפר את רמת הרגישות והסגוליות של האבחון הרפואי לרמה הגבוהה מ-90% ומעניק לחולים סיכוי גבוה בהרבה לאבחון מדויק ומהיר.
גישות טיפול קונבנציונליות
מטרת הטיפול היא לנהל דלקת, להפחית כאב, לשפר את התפקוד ולמנוע התקדמות נזק מבני. הטיפולים הנפוצים כוללים:
- תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות (NSAIDs).
- תרופות ביולוגיות (TNF inhibitors, IL-17 inhibitors) – טיפול יעיל במיוחד ב־AS ודלקת מפרקים פסוריאטית (PsA) (Sieper & Poddubnyy, 2017; Lubrano et al,. 2022).
- סטרואידים ו־DMARDs – בשימוש בעיקר ב־RA, SLE ו־PMR (Dejaco et al., 2017; Firestein et al., 2021).
- פיזיותרפיה ושיקום – לשיפור טווח תנועה, הפחתת נוקשות ושימור תפקוד.
תרומת הכירופרקטיקה בטיפול במחלות אוטואימוניות
כירופרקטיקה מתמקדת בהפרעות במערכת שריר-שלד ובקשר שלהן עם מערכת העצבים. למרות שמחלות אוטואימוניות הן מצבים מערכתיים מורכבים, לכירופרקטיקה עשויה להיות תרומה משמעותית בהיבטים של כאב, תפקוד, איכות חיים ואיזון מערכת חיסון-עצב.
מנגנונים אפשריים
- שיפור ביומכניקה והפחתת עומס – מניפולציות בעמוד השדרה עשויות להפחית לחץ על מפרקים מודלקים ולשפר טווחי תנועה (Goertz et al., 2018).
- השפעה על מערכת העצבים האוטונומית – עדויות מצביעות על כך שטיפול כירופרקטי עשוי לווסת תגובות דלקתיות דרך ציר עצב-חיסון (Roy et al., 2010).
- הפחתת כאב כרוני – באמצעות שיפור פרופריוספציה, הפחתת טונוס שרירי ותיקון יציבה (Degenhardt et al., 2017).
- תמיכה פסיכו-חברתית – טיפול כירופרקטי משולב בהדרכה לחיים בריאים, כולל פעילות גופנית מותאמת, תזונה וארגונומיה.
עדויות מחקריות
- במחקר על חולי AS, הוספת טיפול כירופרקטי לתוכנית פיזיותרפיה שיפרה טווח תנועה מותני והפחיתה כאב לעומת טיפול רגיל בלבד (Cornelson et al., 2017).
- סקירת ספרות על טיפול כירופרקטי ב־RA ו־PsA הצביעה על שיפור בכאב ותפקוד יומיומי, אך הדגישה את הצורך בזהירות במצבי אוסטאופורוזיס או דלקת פעילה (Romanowski et al., 2020).
- מניפולציות עדינות ושיטות ניידות נמצאו יעילות בהפחתת כאב אצל חולים עם מחלות אוטואימוניות מערכתיות (Degenhardt et al., 2017).
גישה אינטגרטיבית
כירופרקטיקה אינה מהווה טיפול בלעדי למחלה אוטואימונית, אך היא משתלבת כמרכיב משמעותי בגישה אינטגרטיבית יחד עם טיפול תרופתי ופיזיותרפיה. כירופרקטים יכולים לתרום ב־:
- התאמת תרגילים אישיים להפחתת נוקשות.
- שיפור דפוסי נשימה והנעת בית חזה.
זיהוי "דגלים אדומים" והפניה מיידית לראומטולוג בעת הצורך.
טיפולים תומכים
טיפולים תומכים, כולל טיפול כירופרקטי, פעילות גופנית סדירה, שמירה על יציבה נכונה וניהול משקל, משפרים באופן משמעותי את תוצאות המטופלים ומפחיתים את התדירות והחומרה של אירועי כאבי גב תחתון (Sieper & Poddubnyy, 2017; Borenstein, 2021).
טיפולי כירופרקטיקה באופן ספציפי יכולים למלא תפקיד תומך חשוב על ידי טיפול בליקויים מכניים, שיפור ניידות המפרקים והפחתת מתח השרירים. כירופרקטורים משתמשים במניפולציה בעמוד השדרה, טכניקות ניוד ותרגילים טיפוליים שונים המותאמים לצרכי המטופל האישיים. למרות שטיפול כירופרקטי אינו מרפא מחלות אוטואימוניות, הוא יכול:
- להפחית באופן משמעותי את הכאב.
- לשפר את התפקוד הגופני.
- ולשפר את איכות החיים הכוללת בחולים המתמודדים עם כאבי גב כרוניים הקשורים לאוטואימוניות (Rubinstein et al., 2019).
מחלות אוטואימוניות הגורמות כאבי גב תחתון: סיכום
מחלות אוטואימוניות מהוות גורם פחות שכיח לכאבי גב תחתון בהשוואה לגורמים מכניים, אך חשיבותן קלינית גבוהה. אנקילוזינג ספונדיליטיס, RA, PsA ו־SLE הן המרכזיות שבהן. הטיפול הקונבנציונלי נשען על תרופות ביולוגיות, סטרואידים ופיזיותרפיה, אך כירופרקטיקה מהווה נדבך משלים חשוב. בעזרת מניפולציות עדינות, שיפור ביומכניקה, והשפעה על מערכת העצבים, ניתן להפחית כאב, לשפר תפקוד ולהשיג איכות חיים טובה יותר לחולים אלה.
References:
Atalar, Ebru & Kor, Ahmet & Fırat Oğuz, Esra & Konak, Hatice & Orhan, Kevser & Maraş, Yüksel & Erten, Şükran & Erel, Ozcan. (2023). Serum 14-3-3 ETA levels in ankylosing spondylitis with pure axial involvement: Could it be a potential biomarker to assess disease activity?. Northwestern Medical Journal. 3. 115-121. 10.54307/NWMJ.2023.35119.
Dejaco C, et al; European League Against Rheumatism; American College of Rheumatology. 2015 recommendations for the management of polymyalgia rheumatica: a European League Against Rheumatism/American College of Rheumatology collaborative initiative. Arthritis Rheumatol. 2015 Oct;67(10):2569-80. doi: 10.1002/art.39333. PMID: 26352874.
Firestein, G. S., Budd, R. C., Gabriel, S. E., McInnes, I. B., & O’Dell, J. R. (2021). Kelley and Firestein's Textbook of Rheumatology (11th ed.). Elsevier.
Fox RI, Fox CM, Gottenberg JE, Dörner T. Treatment of Sjögren's syndrome: current therapy and future directions. Rheumatology (Oxford). 2021 May 14;60(5):2066-2074. doi: 10.1093/rheumatology/kez142. PMID: 31034046.
Goertz, C. M., Long, C. R., Hondras, M. A., et al. (2018). Adding chiropractic manipulative therapy to standard medical care for patients with acute low back pain. Spine, 38(8), 627-634.
Horbal N, Aouad K, Baraliakos X, Ziade N, Maksymowych WP. Update of imaging in the assessment of axial spondyloarthritis. Best Pract Res Clin Rheumatol. 2025 Sep;39(3):102064. doi: 10.1016/j.berh.2025.102064. Epub 2025 Apr 13. PMID: 40229184.
Jung YS, Cho SK, Choi SR, Jung SY, Sung YK. Evolving trends in the prevalence and treatment of ankylosing spondylitis in Korea from 2010 to 2023: a population-based study. Sci Rep. 2025 Jan 20;15(1):2561. doi: 10.1038/s41598-025-86641-4. PMID: 39833428; PMCID: PMC11747071.
Katsifis-Nezis D, Fanouriakis A. Year in Review: Axial Spondyloarthritis. Mediterr J Rheumatol. 2026 Jan 8;37(Suppl 1):1-11. doi: 10.31138/mjr.300925.era. PMID: 41608671; PMCID: PMC12835917.
Lassiter W, Bhutta BS, Allam AE. Inflammatory Back Pain and Spondyloarthropathies. [Updated 2024 Feb 26]. In: StatPearls [Internet]. Treasure Island (FL): StatPearls Publishing; 2026 Jan-. Available from: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK539753/
Lubrano E, Chan J, Queiro-Silva R, Cauli A, Goel N, Poddubnyy D, Nash P, Gladman DD. Management of Axial Disease in Patients With Psoriatic Arthritis: An Updated Literature Review Informing the 2021 GRAPPA Treatment Recommendations. J Rheumatol. 2023 Feb;50(2):279-284.
Reveille JD, Weisman MH. The epidemiology of back pain, axial spondyloarthritis and HLA-B27 in the United States. Am J Med Sci. 2013 Jun;345(6):431-6. doi: 10.1097/maj.0b013e318294457f. PMID: 23841117; PMCID: PMC4122314.
Roy RA, Boucher JP, Comtois AS. Inflammatory response following a short-term course of chiropractic treatment in subjects with and without chronic low back pain. J Chiropr Med. 2010 Sep;9(3):107-14.
Rubinstein SM, de Zoete A, van Middelkoop M, et al. Benefits and harms of spinal manipulative therapy for the treatment of chronic low back pain: systematic review and meta-analysis of randomised controlled trials. BMJ 2019;364:l689.
Rudwaleit M, van der Heijde D, Landewé R, et al. The development of Assessment of SpondyloArthritis international Society classification criteria for axial spondyloarthritis (part II): validation and final selection. Ann Rheum Dis. 2009 Jun;68(6):777-83.
Sieper J, Poddubnyy D. Axial spondyloarthritis. Lancet. 2017 Jul 1;390(10089):73-84.
Tobar Jaramillo MA, Marín Zúcaro NM, Duarte VM, Marcos J, Marin J, Rosa J, Soriano ER. Prevalence of Axial Spondyloarthritis in Young People With Chronic Low Back Pain at a Hospital-Based Health Management Organization: A 10-Year Database Study. J Clin Rheumatol. 2024 Dec 1;30(8):e172-e177. doi: 10.1097/RHU.0000000000002145. Epub 2024 Sep 30. PMID: 39348825.
Wallace, D. J., & Hahn, B. H. (2021). Dubois’ Lupus Erythematosus and Related Syndromes (9th ed.). Elsevier.
- (Psoriatic Arthritis – PsA) – מופיעה אצל כ-30% מחולי הפסוריאזיס (ספחת העור). מחקרים מראים כי בין 25% ל-50% מחולי PsA מפתחים מעורבות אקסיאלית (של עמוד השדרה והאגן) המובילה לכאבי גב תחתון קשים.
- (IBD – קרוהן וקוליטיס כיבית) – קיים קשר גנטי ומנגנוני חזק בין המעי לעמוד השדרה. כ-10% עד 20% מחולי קרוהן וקוליטיס מפתחים דלקת מפרקים משנית (Enteropathic Arthritis), כאשר חלק משמעותי מתוכם חווה מעורבות של עמוד השדרה וכאבי גב כרוניים.
- מערכתית (SLE) ו (RA) – מחלות אלו תוקפות בעיקר מפרקים פריפריאליים (כמו כפות ידיים), אך יכולות לגרום לכאבי גב משניים עקב דלקות ברקמות החיבור ובשרירים (מיוזיטיס) או כתוצאה מטיפול ממושך בסטרואידים הגורם לשברי דחיסה על רקע אוסטאופורוזיס.