רדיקולופתיה צווארית יכולה להיות מצב מדאיג. בעיה עצבית זו מתעוררת כאשר עצב בעמוד השדרה הצווארי נצבט או מגורה. הגירוי של העצב בצוואר מוביל לשרשרת של תסמינים שיכולים להשפיע על הצוואר, הכתפיים, הזרועות והידיים. הכרת מצב זה חיונית לכל מי שחווה או עלול לחוות תסמינים כגון כאב, עקצוץ או חולשה. במאמר מקיף זה "רדיקולופתיה צווארית":
- נעמיק בגורמים לרדיקולופתיה בעמוד השדרה הצווארי.
- נחקור את הסימפטומים הבולטים שלה.
- נתאר את תהליכי האבחון של ההפרעה הזאת.
- נדון באפשרויות הטיפול הרבות הזמינות, החל מטיפולים שמרניים ועד התערבויות כירורגיות.
רדיקולופתיה צווארית – רקע
רדיקולופתיה צווארית מוגדרת כהפרעה המערבת תפקוד לקוי של שורשי העצבים הצוואריים. ברוב המקרים, התפקוד הלקוי הוא משני לצביטה וגירוי של שורשי העצבים בעמוד השדרה הצווארי. הגורמים לצביטה עצבית זאת הם לרוב נזקים ניווניים בעמוד השדרה, כגון פריצות דיסק או אוסטאופיטים. רדיקולופתיה צווארית המתבטאת בדרך כלל בכאב המוקרן מהצוואר לכיוון שורש העצב הפגוע בשילוב עם אובדן תפקוד תחושתי ומוטורי. שורשי העצבים C6 ו-C7 הם המושפעים ביותר ממצב זה. הפרעה זאת יכולה להשפיע באופן משמעותי על תפקודו הפיזי, בריאותו הנפשית והשתתפותו החברתית של הפרט.
השכיחות של רדיקולופתיה בעמוד השדרה הצווארי משתנה בין אוכלוסיות שונות. על פי סקירה שיטתית:
- השכיחות נעה בין 1.21 ל 5.8 לכל 1,000 אנשים.
- שיעורי השכיחות שונים מעט בין המינים. מחקרים דיווחו על ערכי שכיחות של 1.14% לגברים ו-1.31% לנשים.
- מחקר אחר דיווח על ערך שכיחות לא מותאם של 6.3% הן לגברים והן לנקבות.
האבחון של רדיקולופתיה צווארית מתבסס על למידה של היסטוריה רפואית, בדיקות גופנית ובמחקרי הדמיה. באשר לטיפול שניתן, ישנן 2 גישות עיקריות: האופציה השמרנית והניתוחית. הטיפול השמרני המומלץ כולל פעילות גופנית, טיפול ידני כגון כירופרקטי ותרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות (NSAIDs). אם תוך 4 עד 8 שבועות, הטיפול השמרני אינו מקל יש לבחון אפשרויות פולשניות יותר. אלה עשויות לכלול הזרקות של תרופות משככות כאבים או אנטי דלקתיות ובמידת הצורך ניתוח.
מהי רדיקולופתיה של עמוד השדרה הצווארי?
רדיקולופתיה בעמוד השדרה הצווארי היא מצב המאופיין בצביטה וגירוי של שורשי העצבים כשהם יוצאים מעמוד השדרה באזור הצוואר. מצב זה מתרחש כאשר חוליות הצוואר, הדיסקים הבין חולייתיים ורקמות נוספות בצוואר עוברים תהליכי ניוון, פציעה או שינויים פתולוגיים אחרים. השינויים הניווניים האלה מובילים בהדרגה להפרעות בריאותיות כגון:
- פריצות דיסק, דורבן עצם או אפילו היצרות עמוד השדרה ועוד.
הפרעות בריאותיות אלה עלולות לערב את אחד או יותר משורשי העצבים ובכך לגרום להתפתחות רדיקולופתיה צווארית. אנשים עם רדיקולופתיה בעמוד השדרה הצווארי חווים לעתים קרובות מגוון תסמינים שיכולים להשפיע באופן משמעותי על חיי היומיום שלהם. אלה עשויים לכלול:
- כאב חד או צורב המקרין במורד הזרוע, תחושות עקצוץ, חוסר תחושה או חולשה בכתף, בזרוע או ביד.
- הכאב עלול להחמיר עם תנועות מסוימות, כגון סיבוב הראש או הרמת חפצים. מה שהופך משימות פשוטות להרגיש מרתיע.
- מידת אי הנוחות יכולה להשתנות, כאשר אנשים מסוימים חווים גירוי קל בעוד שאחרים עשויים לסבול מכאב חמור ומתיש.
סיבות שכיחות של רדיקולופתיה בעמוד השדרה הצווארי
רדיקולופתיה בעמוד השדרה הצווארי מתרחשת כאשר עצב בצוואר נצבט ומגורה, מה שמוביל לשורה של תסמינים. הבנת הגורמים הנפוצים למצב זה חיונית לניהול וטיפול יעילים. הסיבות השכיחות ביותר להפרעה זאת כוללות:
פריצת דיסק
בהפרעה זאת החומר הפנימי הרך של דיסק בעמוד השדרה בולט דרך קרע בשכבה החיצונית, ולוחץ על העצבים הסמוכים.
דלקת פרקים ניוונית
ניוון הקשור לגיל, המכונה גם ספונדילוזיס צווארי, הוא תורם משמעותי נוסף. ככל שאנו מתבגרים, הדיסקים בעמוד השדרה מתייבשים ומאבדים גמישות, מה שמוביל להתפתחות דורבן עצם (אוסטאופיט) ולירידה בגובה הדיסק. שינויים ניווניים אלה, עלולים ללחוץ על שורשי העצבים בצוואר ולגרום להתפתחות רדיקולופתיה צווארית.
נזקי חבלה
טראומה מתאונות, נפילות או פציעות ספורט עלולה להוביל לפגיעות בעמוד השדרה הצווארי. פגיעות אלה עלולות לגרום לנזקים כגון פריצת דיסק וכתוצאה מכך לדחיסה עצבית.
הפרעות בריאותיות בצוואר
מגוון הפרעות בריאותיות בצוואר עלול להוביל להתפתחות רדיקולופתיה צווארית. בין יתר ההפרעות הללו נמנה מצבים כגון:
- היצרות תעלת השדרה הצווארית.
- נזק צווארי הנובע מתנועות צוואר חוזרות ונשנות ובעיות יציבה.
- היצרות פורמינלית בצוואר.
- גידולים או זיהומים בעמוד הדרה הצווארי.
סימפטומים אופייניים
זיהוי הסימפטומים של רדיקולופתיה בעמוד השדרה הצווארי חיוני לאבחון מוקדם וטיפול יעיל. אלה עלולים לכלול:
כאב
הסימפטום הבולט הוא כאב המקרין מהצוואר אל הכתפיים, הזרועות ולעיתים עד לידיים. כאב זה שיכול להשתנות בעוצמתו, מתואר לעתים קרובות כחריף, צורב או עקצוץ. הכאב עלול להחמיר על ידי תנועות מסוימות, כגון סיבוב הראש או הרמת חפצים.
חוסר תחושה
אנשים עשויים להבחין בחוסר תחושה או תחושה של סיכות ומחטים בזרועות ובידיים. הפרעה חושית זו משפיעה לעיתים קרובות על אזור העור המתאים לשורש העצב הדחוס. כלומר, מיקום הסימפטומים יכול לתת רמזים לגבי איזה עצב מושפע. לדוגמה, דחיסה של שורש העצב C6 עלולה להוביל לתסמינים באגודל ובאצבע המורה, בעוד מעורבות C7 עלולה לגרום לבעיות באצבע האמצעית.
חולשה של השרירים
חולשת שרירים היא סימפטום משמעותי נוסף, שכן שורשי העצבים הפגועים מעצבבים קבוצות שרירים ספציפיות. מטופלים עשויים למצוא את זה מאתגר לבצע משימות יומיומיות, כגון אחיזת חפצים או הרמת הידיים, אשר יכול להוביל לתסכול וירידה באיכות החיים.
קשיי תנועה ותפקוד
חלקם עשויים גם לחוות נוקשות בצוואר או ירידה בטווח התנועה, מה שמקשה על תפקוד הצוואר.
אבחון של רדיקולופתיה צווארית
אבחון מדויק דרוש כדי לקבוע את מהלך הטיפול הטוב ביותר לחולה. תהליך האבחון של רדיקולופתיה צווארית כולל:
למידה של ההיסטוריה הרפואית
ההיסטוריה של מטופלים עם תלונה על כאב רדיקולרי או חולשת שרירים צריכה לכלול בירורים לגבי:
- גורמי סיכון תעסוקתיים
- היסטוריה של טראומה
- דפוסי כאב
רדיקולופתיה צווארית היא כמעט תמיד חד צדדית, אם כי, במקרים נדירים, שני העצבים עשויים להיות מושפעים. מצבים נדירים אלה עלולים להקשות על האבחנה ולדרוש הדמיה מתקדמת, במיוחד במקרים של טראומה.
בדיקה גופנית
במהלך הבדיקה הגופנית:
- נתבונן בחולה ובצווארו ונחפש סימנים חיצוניים לבעיה (צוואר אנטלגי?).
- נמשש את חלקי הצוואר השונים ונחפש אזורים כואבים.
- נניע את הצוואר ונחפש מגבלות תנועה ודפוסי תנועה לא תקינים.
- נערוך בדיקות מיוחדות שמסייעות לאבחן רדיקולופתיה צווארית.
- נבצע בדיקה נוירולוגית הכוללת בדיקת חישה, כוח שרירים ותגובת רפלקים.
מחקרי הדמיה והולכה וחסימות עצביות
אחד הכלים העיקריים המשמשים בתהליך האבחון הוא מחקרי הדמיה. אלה עשויים לכלול:
- צילומי רנטגן של עמוד השדרה הצווארי עשויים להציג צמצום שטח דיסק והיצרות פורמינלית.
- סריקת טומוגרפיה ממוחשבת (CT) עשויה להועיל לאבחון פציעות טראומטיות הגורמות לתסמינים רדיקולריים.
- תהודה מגנטית (MRI) היא השיטה המועדפת להערכת רדיקולופתיה צווארית. ה- MRI מספק הדמיה מצוינת של הפרעות ברקמות רכות, כולל פריצות דיסק ולחת עצבי.
- מחקרי הולכה עצבית (NCS) ואלקטרומיוגרפיה (EMG) עוזרים להעריך את הפעילות החשמלית של השרירים ואת מהירות ההולכה העצבית.
- חסימות שורש עצב סלקטיביות יכולות לספק הקלה בכאב לטווח קצר ולאשר את מקור שורש העצב של כאב מקרין.
טיפול לא ניתוחי
הטיפול הראשוני ברדיקולופתיה צווארית אינו ניתוחי. אפשרויות הטיפול הלא ניתוחי כוללות:
עזרה ראשונה
- מנוחה, שינויים בהתנהלות ובכלל זה הקפדה על יציבה נכונה ועבודה ארגונומית.
- במידת הצורך שימוש זמני בתומך צוואר רך או קשיח.
- קומפרסים של חום או קור.
- תרגילים עדינים כדי לחזק את שרירי הצוואר ולשפר את טווח התנועה.
הטיפול כירופרקטי
מחקרים מצביעים על כך שהתערבויות כירופרקטיות יכולות להיות יעילות בניהול הסימפטומים ובשיפור איכות החיים של מטופלים. טיפול כירופרקטי במצב של רדיקולופתיה צווארית כרוך לעיתים קרובות בשיטות הבאות:
- מניפולציה בעמוד השדרה כדי לתקן ליקויים בחוליות.
- טכניקות טיפול ידניות לרקמות רכות.
- מתיחת עמוד שדרה צווארי.
- תרגילי שיקום.
- ייעוץ בנושאים הכוללים פעילות גופנית, יציבה, ארגונומיה ועוד.
- למצבים כרוניים או אפיזודות חוזרות, טיפול תחזוקה כירופרקטית לטווח ארוך יכול להועיל.
תרופות
במקרים מסוימים, תרופות יכולות לעזור להפחית כאב ודלקת. חשוב להיות מודע לתופעות הלוואי שלהן. התרופות עשויות לכלול:
- תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות (NSAIDs).
- קורטיקוסטרואידים דרך הפה או באמצעות הזרקה.
- הזרקה בעמוד השדרה הצווארי.
- אופיואידים.
טיפול כירורגי
אם, לאחר פרק זמן, טיפול לא ניתוחי אינו מקל על הסימפטומים שלך, הרופא עשוי להמליץ על ניתוח. הליכים אפשריים כוללים:
- דיסקטומיה.
- או דיסקטומיה ואיחוי חוליות צוואר בגישה קדמית (ACDF).
- החלפת דיסק מלאכותי, או ארתרופלסטיקה (ADR).
- פורמינוטומיה צווארית.
References:
Caridi, John & Pumberger, Matthias & Hughes, Alexander. (2011). Cervical Radiculopathy: A Review. HSS journal : the musculoskeletal journal of Hospital for Special Surgery. 7. 265-72. 10.1007/s11420-011-9218-z.
Taso, M., Sommernes, J.H., Kolstad, F. et al. A randomised controlled trial comparing the effectiveness of surgical and nonsurgical treatment for cervical radiculopathy. BMC Musculoskelet Disord 21, 171 (2020).
Kwun N. Lam, Nicola R. Heneghan, Jai Mistry, Adesola O. et al. Classification criteria for cervical radiculopathy: An international e-Delphi study, Musculoskeletal Science and Practice, Volume 61, 2022.
Borrella-Andrés, Sergio, Marqués-García, Isabel, Lucha-López, et al. Manual Therapy as a Management of Cervical Radiculopathy: A Systematic Review, BioMed Research International, 2021, 9936981, 15 pages, 2021.
Mansfield M, Smith T, Spahr N, Thacker M. Cervical spine radiculopathy epidemiology: A systematic review. Musculoskeletal Care. 2020 Dec;18(4):555-567.
Mansfield M, Thacker M. Integrating jigsaw puzzle thinking into practice: the assessment of cervical spine radiculopathy. Curr Opin Support Palliat Care. 2023 Sep 1;17(3):135-141.
Liang, Long,b; Feng, Minshan ,b; Cui, Xin; et al. The effect of exercise on cervical radiculopathy: A systematic review and meta-analysis. Medicine 98(45):p e17733, November 2019.
Yarznbowicz R, Wlodarski M, Dolutan J. Classification by pain pattern for patients with cervical spine radiculopathy. J Man Manip Ther. 2020 Jul;28(3):160-169.
Ramirez MM, Brennan GP. Using the value-based care paradigm to compare physical therapy access to care models in cervical spine radiculopathy: a case report. Physiother Theory Pract. 2020 Dec;36(12):1476-1484.
Chu EC. Reducing Cervical Retrolisthesis With Long-Term Monthly Chiropractic Maintenance Care: A Case Report. J Med Cases. 2022 Jul;13(7):359-364.
