סיבוב ברך מה עושים

מה עושים עם סיבוב בברך? סיבוב בברך, בין אם מתרחש במהלך משחק כדורגל או פשוט תוך כדי הליכה, לא תמיד גורם לאותה רמת פציעה. אנשים מסוימים עשויים לחוות מתיחת רצועות קלה עם תסמינים מינימליים כגון אי נוחות קלה. בעוד שאחרים עשויים לסבול מקרע ברצועה או במיניסקוס, מה שמוביל לתסמינים כגון כאבי ברכיים חמורים ומגבלות ניידות.

ללא קשר לחומרה, פיתולי ברכיים יכולים להשפיע באופן משמעותי על הפעילות היומיומית והביצועים הספורטיביים. זיהוי הסימנים והבנת התגובה המתאימה חיוניים לניהול והתאוששות יעילים. הכרת הפציעה הזאת היא חיונית עבור כל מי שחווה אי פעם או אי נוחות. במאמר הנוכחי "סיבוב ברך מה עושים":

• נרחיב אודות הפציעה הזאת ובכללן זה אודות שכיחותה ותסמיניה.
• נחקור את גורמי הסיכון העיקריים התורמים לפציעות אלה.
• נדון בתהליכי האבחון ובטיפולים שמרניים כגון כירופרקטיקה ועד התערבויות כירורגיות.

סיבוב ברך מה עושים – רקע

פציעות ברכיים, כולל נקעים ופיתולים, הן בין בעיות השלד והשרירים הנפוצות ביותר בעולם. על פי מחקרים, פציעות ברכיים מהוות חלק משמעותי מהביקורים האורתופדיים הקשורים לספורט (Majewski et al., 2006). בעוד ספורטאים המשתתפים בענפי ספורט כגון כדורגל, כדורסל וסקי עומדים בפני סיכון מוגבר עקב תנועות פתאומיות ופעילויות בעלות השפעה גבוהה, פיתולי ברכיים יכולים להשפיע גם על אנשים המנהלים אורח חיים יושבני או סובלים ממצבים ניווניים.

מבוגרים פגיעים במיוחד בשל גורמים כגון דלקת מפרקים ניוונית והיחלשות רצועות הקשורה לגיל. שינויים אלה הופכים את הברכיים שלהם לרגישות יותר לפציעות פיתול (Grassi et al., 2020). בנוסף, אנשים עם היסטוריה של פציעות ברכיים קודמות נמצאים בסיכון גבוה בהרבה לפציעה חוזרת. נתון זה מדגיש את החיוניות של תוכניות שיקום פציעות וחיזוק הרקמות כדי למנוע את הישנות הפציעות.

במאמר הנוכחי "סיבוב ברך מה עושים" נדון בהרחבה בפציעה הזאת. בין אם אתה ספורטאי המבקש למנוע פציעה או מישהו שנמצא בתהליך החלמה, המאמר שלנו יצייד אותך עם הידע הדרוש כדי לנהל את הפציעה הנפוצה הזו ולקדם ריפוי.

גורמי סיכון נפוצים למצב של סיבוב ברך

הבנת גורמי הסיכון העיקריים לפציעות ברכיים חיונית הן למניעה והן להתאוששות. מספר גורמים תורמים לסבירות לחוות פיתול בברך:

1. ספורט ופעילות גופנית

ספורטאים יכולים להפעיל לחץ עצום על הברכיים. ענפי ספורט הכוללים חיתוך, סיבוב על ציר או עצירה פתאומית – כגון כדורסל, כדורגל, סקי וטניס – הם דוגמאות לכך. פעילויות אלה ואחרות מגדילים את הסיכון לפציעות ברצועה. מתיחה או קרע ברצועה הצולבת הקדמית (ACL) היא דוגמה שכיחה לכך (Mokhtarzadeh et al., 2017).

2. חימום ומתיחות לא מספקים

אי חימום כראוי לפני ביצוע פעילות גופנית מפחית את הגמישות ומגדיל את הסבירות למתיחת יתר או מאמץ של רצועות הברך (Behm & Chaouachi, 2011).

3. פציעות ברכיים קודמות

פציעה קודמת בברך מחלישה את מבני המפרקים, מה שהופך אותם מועדים יותר לחוסר יציבות ולפציעה חוזרת. מחקרים מראים כי אנשים שסבלו מפציעות ACL נוטים באופן משמעותי יותר לסבול מנזק עתידי לרצועות הברך (Paterno et al., 2014).

4. חוסר איזון שרירים

שרירי הארבע ראשי ושרירי האמסטרינג פועלים יחד כדי לייצב את הברך. חוסר איזון בשרירים מתרחש כאשר קבוצת שרירים אחת חלשה משמעותית מהשנייה. דבר זה יכול להוביל למכניקה לא נכונה של הברך ולהגדיל את הסיכון לפציעה (Hewett et al., 2005).

5. הנעלה לא נכונה

נעליים חסרות תמיכה נכונה בקשת או ריפוד יכולות להשפיע לרעה על מכניקת ההליכה, להפעיל לחץ מוגזם על מפרק הברך ולהגדיל את הסיכון לפציעה (Fredericson & Yoon, 2007).

6. ניוון הקשור לגיל

עם הגיל, רצועות וגידים מאבדים מגמישותם, וסחוס המפרקים נשחק, מה שמגדיל את הסבירות לפציעות ברכיים כגון נקעים או קרעים במיניסקוס (Grassi et al., 2020).

7. עודף משקל גוף

משקל גוף עודף והשמנת יתר מטילים עומס נוסף על מפרק הברך. העומסים הללו מובילים לשחיקה מוגברת ולסיכון גבוה יותר לפציעות פיתול. דברים אלה נכונים במיוחד במהלך פעילויות נושאות משקל (Messier et al., 2018).

8. סיכונים תעסוקתיים

עבודות הכוללות כריעה תכופה, כריעה או תנועות רגליים חוזרות ונשנות יכולות לתרום למאמץ הברך ולהגדיל את הסיכון לנזק לרצועות לאורך זמן (Baker et al., 2017).

תסמינים בעקבות סיבוב ברך

זיהוי הסימפטומים של פיתול ברך יכול לעזור לקבוע את חומרת הפציעה ואת דרך הפעולה הדרושה. הסימפטומים עשויים להופיע מיד או להתפתח עם הזמן והוא יכול לכלול:

1. כאב: החל מאי נוחות קלה ועד כאב חמור וחד, תלוי במידת הנזק לרצועה או לסחוס.
2. נפיחות: נפיחות מהירה סביב מפרק הברך, המופיעה לעיתים קרובות תוך שעות מהפציעה.
3. תנועה מוגבלת: קושי להתכופף, להאריך או לשים משקל על הברך הפגועה.
4. חוסר יציבות: תחושה של חולשה או חוסר יציבות בברך, מה שהופך הליכה או ריצה קשה.
5. צלילי חריקה: רעשים נשמעים במהלך תנועה, שעשויים להצביע על נזק לרצועה או למיניסקוס.
6. שטפי דם: דימום פנימי מכלי דם פגומים עלול להוביל לשינוי צבע סביב הברך.

זיהוי הסימפטומים של סיבוב ברך הוא חיוני לאבחון וטיפול מוקדמים. סיבוב ברך, הנובע לעתים קרובות משינויי כיוון פתאומיים או נחיתות לקויות, יכולה להתבטא במגוון סימנים ותסמינים. חשוב לציין שחלק מהתסמינים עשויים להופיע באופן מידי, אחרים עשויים להתפתח עם הזמן. תסמינים אפשריים עשויים לכלול:

אבחון: זיהוי חומרת הנזק לברכיים

יש צורך באבחון יסודי כדי לקבוע את היקף הפגיעה בברך ולכוון את החולה לקבלת טיפול מתאים. תהליך ההערכה כולל בדרך כלל:

היסטוריה רפואית ובדיקה גופנית

במהלך הערכה ראשונית זו, הרופא ישאל על:

• מה הם התסמינים, ומתי ואיך הם הופיעו?
• אודות הפעילות האחרונה שאולי הובילה לפציעה?
• האם היה אירוע ספציפי שגרם לתנועה הסיבובית בברך?

בדיקה גופנית

בשלב הזה הכירופרקט:

• התבונן בברך יחפש סימנים חיצוניים לפגיעה כגון נפיחות עיוות, שטפי דם ועוד.
• ימשש את הברך ינסה לאתר אזורים בצקתיים וכואבים.
• יבחן את טווחי התנועה השונים של הברך.
• יבצע בדיקות מיוחדות במטרה לזהות כשלים מבניים וחוסר יציבות בברך.
• יערוך בדיקה נוירולוגית.

מחקרי הדמיה

• צילומי רנטגן: משמשים לשלילת שברים או נקעים.
• דימות תהודה מגנטית (MRI): מספק תמונות מפורטות של רקמות רכות, כגון רצועות ומניסקוס, כדי להעריך את חומרת הנזק (Culvenor et al., 2019).
• אולטרסאונד: עוזר לדמיין פציעות ברקמות רכות והצטברות נוזלים.
• ארתרוסקופיה: הליך זעיר פולשני בו מוחדרת מצלמה קטנה למפרק הברך לצורך הדמיה ישירה וטיפול אפשרי.

באבחנה של נזק בברך, חיוני לזהות במדויק את היקף הפגיעה לצורך גיבוש תוכנית הטיפול היעילה ביותר. תהליך האבחון מתחיל בהיסטוריה רפואית יסודית ובדיקה גופנית המבוצעת על ידי איש מקצוע בתחום.

אפשרויות טיפול יעילות: מהתערבויות שמרניות לכירורגיות

הטיפול המתאים לברך מסובבת תלוי בחומרת הפציעה:

טיפול ראשוני

הטיפול הראשוני מתבצע בדרך כלל בשיטת RICE :

1. מנוחה: הימנעו מפעילויות המלחיצות את הברך.
2. קרח: החל חבילות קרות כדי להפחית נפיחות וכאב.
3. חבישה: השתמש בסד או בעטיפה של הברך כדי לספק תמיכה.
4. הרמה: שמור על הרגל מורמת כדי למזער נפיחות.

כירופרקטיקה וטיפול שיקומי

טיפולי כירופרקטיקה עשויים לכלול:

1. טכניקות טיפול ידניות לשיפור ניידות הברך.
2. סדי תמיכה לייצוב הברך.
3. טיפול בלייזר רך להפחתת דלקת וכאב.
4. תוכנית שיקום מותאמת אישית המתמקדת בכוח, גמישות, פרופריוספציה ושיווי משקל.

טיפולים רפואיים וכירורגיים

אם טיפולים שמרניים נכשלים, ייתכן שיהיה צורך בהתערבות רפואית:

1. תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות (NSAIDs): עוזרות להפחית כאב ונפיחות.
2. זריקות סטרואידים: לספק הקלה זמנית מדלקת.
3. תיקון כירורגי: במקרים חמורים של קרעים ברצועה או במיניסקוס עשויים להידרש ניתוח ארתרוסקופי או שחזור רצועה מלא.

טיפים למניעת פציעות ברכיים ושמירה על בריאות המפרקים

למניעת פציעות ברכיים ולשמירה על בריאות מיטבית של המפרקים:

1. חיזוק השרירים מייצבי הברך: תרגילים המכוונים לשריר הארבע ראשי, שרירי האמסטרינג והשוקיים משפרים את יציבות הברך.
2. לעסוק בפעילויות בעלות השפעה נמוכה: רכיבה על אופניים ושחייה יכולים לשמור על כושר תוך מזעור הלחץ על הברכיים.
3. מתיחות באופן קבוע: מתיחות דינמיות לפני אימונים ומתיחות סטטיות לאחר מכן יכולות לשפר את הגמישות.
4. נעל נעליים מתאימות: נעליים תומכות מפחיתות את הלחץ על המפרקים ומשפרות את היציבות.
5. שמירה על משקל בריא: הפחתת משקל גוף עודף מפחיתה את העומס על הברכיים.
6. הקשיבו לגופכם: הימנעו מפציעות שימוש יתר על ידי מנוחה כאשר אתם חווים כאב או אי נוחות.

מסקנה

ברך מעוותת יכולה לנוע בין מאמץ קל לקרע רצועה חמור הדורש התערבות רפואית. זיהוי מוקדם של הסימפטומים וטיפול מתאים ישפרו באופן משמעותי את תוצאות ההחלמה. על ידי שילוב אסטרטגיות מניעה ושיקום נכון, אנשים יכולים להפחית את הסיכון שלהם לפציעות חוזרות ולשמור על בריאות ברכיים אופטימלית.

References:

Baker, P., Coole, C., Drummond, A., & Waters, S. (2017). Workplace interventions to prevent disability from occupational knee disorders. Occupational Medicine, 67(2), 80-89.

Behm, D. G., & Chaouachi, A. (2011). A review of the acute effects of static and dynamic stretching on performance. European Journal of Applied Physiology, 111(11), 2633-2651.

Culvenor, A. G., Collins, N. J., Guermazi, A., Cook, J. L., & Vicenzino, B. (2019). Early knee osteoarthritis. Osteoarthritis and Cartilage, 27(2), 213-221.

Grassi, A., Macchiarola, L., Filippini, M., Lucidi, G. A., & Zaffagnini, S. (2020). Epidemiology and risk factors for ligament injuries. Journal of Orthopaedic Surgery and Research, 15(1), 1-11.

Hewett, T. E., Myer, G. D., & Ford, K. R. (2005). Reducing ACL injuries in female athletes. Journal of Strength and Conditioning Research, 19(4), 659-671.