מחלת אוסגוד שלטר – אבחון וטיפול עשויים להועיל בשמירה על אורח חיים פעיל של ילדכם. מחלת אוסגוד שלטר (Osgood-Schlatter Disease) היא גורם שכיח לכאבים בקדמת הברכיים. מחלה זאת תוארה לראשונה בשנת 1903 על ידי ד"ר רוברט אוסגוד וד"ר קארל שלטר. הנפגעים העיקריים ממחלה זאת הם בעיקר ילדים ובני נוער ורק מיעוט מקרב המבוגרים.
גורם סיכון משמעותי להתפתחות הפרעה זאת הוא עיסוק אינטנסיבי בספורט כמו כדור סל, כדורגל ועוד. אוסגוד שלטר עלולה להתפתח בסבירות נמוכה יותר גם בקרב בנים ובנות שאינם פעילים גופנית. גורם סיכון נוסף להתפתחות מחלה זאת הוא מגדר. בנים נפגעים פי שלוש יותר מבנות. ברוב המקרים הפרעה בריאותית זאת פוגעת בברך אחת וברבע מהמקרים בשתי הברכיים. במקרה של מחלת אוסגוד שלטר – אבחון וטיפול מהירים ישרתו את האינטרסים של ילדכם ולשכם.
מחלת אוסגוד שלטר אבחון וטיפול – רקע
אוסגוד-שלטר (OSD) היא מחלה שכיחה המשפיעה על גבששת השוקה, שבה נאחז גיד הפיקה. מחלה זאת נגרמת בגלל מתח חוזר ומיקרוטראומה ללוחית הצמיחה של השוקה המקורבת בתקופות של צמיחה מהירה. אוסגוד שלאטר מתרחש בדרך כלל אצל מתבגרים שפעילים בספורט הכולל ריצות, קפיצות או בעיטות. השכיחות של אוסגוד שלאטר משתנה בהתאם לגיל, מין ורמת הפעילות של האוכלוסייה שנחקרה. סקירה שיטתית של ארבעה מחקרים דיווחה על שכיחות של:
- כ- 10% בקרב ילדים בגילאי 12 עד 15 שנים
הפרעה זאת שכיחה יותר אצל זכרים מאשר נקבות, אך ההבדל אינו מובהק סטטיסטית. ב-25% עד 50% מהמקרים אוסגוד שלאטר הוא דו-צדדי. הסימפטום העיקרי של אוסגוד שלאטר הוא כאב ונפיחות בגבששת השוקה שמחמיר עם פעילות ומשתפר עם מנוחה. למעשה, אוסגוד שלטר הוא גורם שכיח לכאבי ברכיים בקרב בנים בגילים 10- 15 ובנות בגילים 8 – 13.
האבחנה של אוסגוד-שלאטר מבוססת בדרך כלל על בדיקה קלינית והיסטוריה. עם זאת, צילומי רנטגן עשויים להועיל כדי לשלול סיבות אחרות לכאבי ברכיים. צילומים כאלה עשויים גם להעריך את מידת התנודה או הפרגמנטציה של גבששת השוק. הטיפול בהפרעה זאת הוא שמרני וכולל שינוי פעילות, שיכוך כאבים, תרגילי מתיחות ובלימה או אימוביליזציה במקרים חמורים. רוב המקרים של אוסגוד שלאטר חולפים באופן ספונטני תוך 12 עד 24 חודשים לאחר סגירת לוחית הצמיחה.
מהי לוחית הצמיחה?
מחלת אוסגוד שלטר היא מחלה המערבת את לוחית הצמיחה של ילדים ובני נוער. העצמות של נערים ונערות כוללות אזורי צמיחה הקרויים לוחות צמיחה או לוח אפיפיזיאלי (Lamina epiphysialis). לוחיות צמיחה אלו הממוקמות בקצוות של העצמות מאפשרות את הגדילה לגובה של הילדים. הלוחיות הללו בנויות מרקמה סחוסית בעלת יכולת התרבות. רקמה סחוסית זאת מתפתחת, מתחלפת ברקמת עצם וחוזר חלילה על עד גמר גדילה של העצם. חלק מלוחיות הצמיחה משמשות גם נקודת חיבור לגידים. דוגמאות לכך כוללות את:
- עצם העקב המהווה נקודת חיבור לגיד אכילס
- גבששת השוקה המהווה נקודת חיבור לגיד הפיקה. גבששת השוקה היא בליטה גרמית המכסה את לוח הצמיחה. לוח הצמיחה נמצא בקצה העליון של עצם השוקה (tibia) מיד מתחת לקו המפרק. גיד הפיקה המהווה המשכו של הגיד והשריר הארבע ראשי מתחבר אל גבששת השוקה.
גורמים למחלת אוסגוד שלטר
מחלת אוסגוד שלטר נגרמת בגלל מתיחה חוזרנית ומיקורוטראומה ללוחית הצמיחה הממוקמת על גבששת השוקה (Tibial tuberosity). גבששת השוקה הממוקמת מעט מתחת לקו המפרק בקדמת הברך מהווה נקודת אחיזה של גיד הפיקה. מאמצים הכרוכים בכפיפה ובפשיטה של הברך גורמים להפעלת גיד הפיקה. גיד הפיקה בתורו יוצר כוחות מתיחה חוזרים ונשנים על גבששת השוקה ולוחית הצמיחה. מתיחות חוזרניות אלה עלולות בחלק מהמקרים להוביל לפגיעה בגבששת השוקה ובלוחית הצמיחה ולהתפתחות מחלת אוסגוד שלטר.
סימנים ותסמינים למחלת אוסגוד שלטר
תסמינים מחלת אוסגוד שלטר כוללים בעיקר כאב ונפיחות בגבששת השוקה. החולה עלול אף לצלוע. תסמינים אלה מחמירים עם פעילות ומשתפרים במצב של מנוחה. פעילויות שעלולות להחמיר את הכאבים הללו בברכיים כוללות:
- ריצות, קפיצות, כפיפות ברכיים, כריעות ברכיים, בעיטות, שימוש במדרגות ועוד
מישוש של גבששת השוקה תגלה גבששת גדולה מהרגיל, נפיחות וכמובן כאב במגע. גם פשיטה של הברך מול התנגדות תחמיר את הכאב. מנוחה מקלה על הכאבים. כל הבדיקות האחרות של הברכיים אמורות להיות תקינות.
אבחון מחלת אוסגוד שלטר
האבחנה והאבחנה המבדלת של מחלת אוסגוד שלטר אמורים להיות פשוטים למדי. ברוב המקרים די בהיסטוריה רפואית ובדיקה גופנית מספיקים כדי להגיע לאבחון הנכון.
היסטוריה רפואית
במהלך ההיסטוריה הרפואית הילד וההורה ישאלו שאלות לגבי הסימנים והתסמינים ואופן התפתחותם. בין היתר נברר:
- מתי וכיצד החל הכאב, מה מחמיר אותו ועוד.
בדיקה גופנית
לאחר מכן במהלך הבדיקה הגופנית:
- נזהה את הבליטה הגרמית שנוצרת מתחת לקו המפרק נמשש אותה ונתרשם ממידת רגישותה
- במידת הצורך נבקש מהילד לרוץ ואף לקפץ או לכרוע כדי לאשר אבחנה של אוסגוד שלטר.
מחקרי הדמיה
אין צורך באמצעי הדמיה או מעבדה כדי לאבחן הפרעה זאת. צילום רנטגן יראה סימנים אופייניים של המחלה רק במצבים מתקדמים. כמובן שיש לבצע הליך מסודר של אבחנה מבדלת כדי לשלול הפרעות בריאותיות אחרות. בין יתר ההפרעות שצריך לשלול נמנה:
- קרע מיניסקוס, קרע גידים בברך, מתיחה או קרע רצועה בברך, תסמונת פטלו פמורל, דלקת בגיד הפיקה ועוד.
טיפול במחלת אוסגוד שלטר
החלמה מאוסגוד שלטר יכולה לקחת חודשים ואף שנים. אך חשוב לזכור שבסופו של דבר מדובר במחלה מוגבלת בזמן. הפרעה בריאותית זאת נעלמת לרוב כאשר הילד או הילדה מפסיקים לגדול. ברוב המקרים בין גיל 14 – 18 הדלקת חולפת והילד או הילדה נותרים עם גבששת שוקה בולטת במיוחד אך אינה כואבת. בחלק מהמקרים מבוגרים שסבלו בנעוריהם מאוסגוד שלטר יסבלו מכאב בכל פעם שהם כורעים ברך בגלל הבליטה שנותרה.
מסיבה זאת הטיפול בהתפתחות מחלת אוסגוד שלטר צריך להיות שמרני וללא צורך בניתוח. הטיפול במרפאתנו יכלול הדרכה לגבי התנהלות שתעצור את החמרת הבעיה בברכיים. במידת הצורך ניעזר ברצועה ייעודית המונחת בין פיקת הברך לבין גבששת הברך. מטרת הרצועה היא הפחתת כוחות המתיחה המופעלים על גיד הפיקה ועל לוחית הצמיחה. אותם מקרים נדירים שבהם החולים אינם מגיבים לטיפולים שמרניים יופנו לטיפול רפואי. טיפול רפואי כולל בין היתר שימוש בתרופות נוגדות דלקת ורק בחלק קטן מהמקרים גם פתרונות כירורגיים.
מחלת אוסגוד שלטר – האם להמשיך להתאמן?
הילד מתלונן על כאבים ומגבלות תנועה כאלה ואחרות ואתם שואלים האם אפשר להמשיך ולהתאמן עם מחלת אוסגוד שלטר. בעיקרון התשובה על שאלה זאת היא חיובית. מותר להמשיך בשגרת החיים של הילד ובכלל זה אימונים גופניים כול עוד הכאב הוא נסבל ומשתפר תוך יום אחד של מנוחה.
המשמעות של כאב נסבל הוא כאב שאינו פוגע ביכולת של הילד לבצע את הפעילות הגופנית. צעד נוסף שעשוי להקל על ילדכם לעסוק בפעילות גופנית כולל הנחת תומך או מגן ברך שיהוו חוצץ מפני מכות או לחץ ישיר על גבששת השוקה הכואבת.
גם מבוגרים סובלים ממחלת אוסגוד שלטר
ברוב המקרים הכאבים ושאר והתסמינים הנלווים לאוסגוד שלטר חולפים עם תום תקופת הגדילה בין הגילים 14 – 18. רק 1 מכול עשרה ילדים וילדות הסובלים ממחלה זאת ימשיכו לסבול ממנה גם לאחר סיום גיל צמיחת העצמות שלהם. עוד נוסיף שבקרב אותם מבוגרים מועטים אוסגוד שלטר פוגעת לרוב רק בברך אחת. הגורם לכך שמבוגרים ממשיכים לסבול מאוסגוד שלטר הוא לרוב שבב גרמי חופשי שנותר מהזמן שבו העצם החליפה את הסחוס בלוחית הצמיחה.
שבב זה נותר בגיד הפיקה ויוצר גירוי דלקתי מקומי. מבוגרים העוסקים בספורט היוצר עומסי יתר כמו כדורגל, כדורסל וכדורעף מעלים את סיכוייהם להתפתחות מחלה זאת. הטיפול בהפרעה זאת בקרב מבוגרים דומה לטיפול הניתן לילדים ובני נוער. הטיפול כולל מנוחה מפעילות המחמירה את הכאב, במקרים מסוימים נמליץ על תומך ברך ייעודי ורק במקרים קיצוניים נזדקק לפתרון כירורגי.
References:
Kienstra AJ, Macias CG. Osgood-Schlatter disease (tibial tuberosity avulsion). UpToDate. https://www.uptodate.com/contents/osgood-schlatter-disease-tibial-tuberosity-avulsion (accessed Dec 20, 2023).
Rathleff MS, Graven-Nielsen T, Hölmich P, et al. Prevalence and severity of Osgood-Schlatter disease in adolescent athletes: a large-scale cross-sectional study. Br J Sports Med 2022;56:1110-1115.
Blankstein A, Cohen I, Heim M, et al. Ultrasonography as a diagnostic modality in Osgood-Schlatter disease: a clinical study and review of the literature. Arch Orthop Trauma Surg 2001;121:536-539.
Demirag B, Ozturk C, Yazici Z, et al. The pathophysiology and healing of the Osgood-Schlatter lesion: new concepts based on MRI evidence. Knee Surg Sports Traumatol Arthrosc 2011;19:508-515.
Gholve PA, Scher DM, Khakharia S, et al. Osgood Schlatter syndrome. Curr Opin Pediatr 2007;19:44-50.
Kujala UM, Kvist M, Heinonen O. Osgood-Schlatter's disease in adolescent athletes: retrospective study of incidence and duration. Am J Sports Med 1985;13:236-241.
Ross MD, Villard D. Disability levels of college-aged men with a history of Osgood-Schlatter disease. J Strength Cond Res 2003;17:659-663.
Scharfbillig RW, Jones S, Scutter SD. Sever's disease: what does the literature really tell us? J Am Podiatr Med Assoc 2008;98:212-223.
Stanitski CL. Anterior knee pain syndromes in the adolescent athlete. Orthop Clin North Am 1993;24:795-806.
Vaishya R, Azizi AT, Agarwal AK, et al. Apophysitis of the Tibial Tuberosity (Osgood-Schlatter Disease): A Review. Cureus 2016;8:e741.