כאבי גדילה בברכיים: מדריך להורים. מפרק הברך מהווה ציר חשוב ומרכזי בחיינו. חשיבותו ומרכזיותו חושפים אותו לעומסים קיצוניים ועקב כך לפגיעות וכאבים. כאבי גדילה מתוארים ככאבים לעתים כאבים פועמים בקדמת הירך, בשוקיים מאחור או בחלק האחורי של הברכיים הפוגעים בילדים בגילים 3 – 12 שנים. לרוב הכאבים מופיעים מאוחר ביום או בלילה ועלולים להיות חמורים ולהעיר את הילד משנתו. הכאבים יכולים להיות קלים או חמורים להימשך מספר דקות או מספר שעות ולחלוף עד הבוקר. הכאבים יכולים להופיע לסירוגין כל מספר ימים ולעתים להופיע כל יום. חשוב לציין שהכאבים הללו מתחילים ללא רקע טראומטי.
ברוב המקרים ההורים מרגיעים את הילדים שמדובר בבעיה חולפת וממתינים מספר ימים. כאשר הכאבים אינם חולפים מגיע התור של הרופא להרגיע את ההורים ואת הילד. הרופא מסביר שמדובר בסך הכול בכאבי גדילה. זה כלום, זה יעבור כך הוא אומר. יש מומחים האומרים שאין הוכחות לכך שכאבי גדילה אכן קיימים. לטענת המומחים הללו הכאבים נובעים לעתים מסף כאב נמוך או בגלל בעיות פסיכולוגיות. האמנם? חוקרים אחרים טוענים שילדים הסובלים מכאבי גדילה בברכיים עלולים לפתח עם התבגרותם בעיות ברכיים אחרות. בעיקר מסיבה זאת רצוי לאבחן ולטפל ללא דיחוי בכאבי ברכיים אצל ילדים ונערים.
1) כאבי גדילה בברכיים: מדריך להורים – רקע
המונח “כאבי גדילה בברכיים” נפוץ מאוד בשפה היומיומית, אבל מבחינה רפואית הוא עלול להטעות. כאבי גדילה אינם נחשבים כיום לכאב שנגרם ישירות מעצם תהליך הגדילה של העצם, וגם ברוב המקרים הם אינם כאב “מפרקי” טהור של הברך עצמה. בדרך כלל מדובר בתסמונת כאב ילדותית שפירה, המאופיינת בכאבים חוזרים ברגליים, בעיקר בשעות אחר הצהריים המאוחרות, בערב או בלילה, ולעיתים קרובות הכאב מורגש סביב השוקיים, הירכיים והאזור שמאחורי הברכיים.
לכן, כאשר הורים אומרים “לילד יש כאבי גדילה בברכיים”, הם מתארים לעיתים תחושה אמיתית סביב הברך, אבל לא בהכרח כאב שמקורו בתוך מפרק הברך. הספרות העדכנית גם מדגישה שאין הסכמה מלאה בין מחקרים לגבי ההגדרה המדויקת של התסמונת, ולכן האבחנה נשענת בעיקר על דפוס קליני אופייני ועל שלילה של מצבים אחרים, ולא על בדיקת דם אחת או צילום שמאשרים אותה (O’Keeffe et al., 2022; Liao et al., 2022; Pavone et al., 2019).
א. שכיחות כאבי גדילה בילדים ועד כמה כאב סביב הברך נפוץ
כאבי גדילה הם מן הסיבות השכיחות ביותר לכאבי גפיים חוזרים בילדות. עם זאת, השכיחות המדויקת משתנה מאוד בין מחקרים, בעיקר משום שכל מחקר הגדיר “כאבי גדילה” בצורה מעט אחרת. סקירת המיפוי של O’Keeffe ועמיתיה הצביעה על כך שהערכות השכיחות בספרות נעות בקירוב בין 3.5% ל-36.9%, תלוי באוכלוסייה ובקריטריונים שנבחרו. במחקר אוכלוסייה קלאסי ומבוסס מדרום אוסטרליה, Evans ו-Scutter מצאו שכיחות של 36.9% בילדים בני 4-6 שנים.
במחקר תיאורי עדכני מדנמרק, Hestbæk ועמיתיה הראו שגם כיום מדובר בתופעה שכיחה בגיל הרך, ושכיחותה עולה עם הגיל בשנות הגן. המשמעות המעשית היא שכאבי גדילה אינם תופעה נדירה או “משונה”, אלא חלק מוכר מאוד מרפואת הילדים והאורתופדיה של הילד (Evans & Scutter, 2004; O’Keeffe et al., 2022; Hestbæk et al., 2024).
ב. כאבי גדילה בברכיים איך הכאב נראה כשמדובר בדפוס טיפוסי
כאשר מדובר באמת בכאבי גדילה, הדפוס לרוב די אופייני. הכאב בדרך כלל מופיע בשתי הרגליים, לסירוגין או יחד, לרוב בשעות הערב או בלילה, ולעיתים הוא מעיר את הילד משינה. בבוקר הילד נראה תקין, חוזר ללכת, לרוץ ולשחק, ובבדיקה הגופנית אין בדרך כלל נפיחות, אודם, חום מקומי, צליעה קבועה או ירידה ממשית בטווחי התנועה. לפי הקריטריונים הקליניים שמצוטטים שוב ושוב בספרות, האזורים הקלאסיים הם החלק הקדמי של הירך, השוק והאזור שמאחורי הברך, ולאו דווקא קו המפרק של הברך עצמה.
מחקר גדול מסין שפורסם ב-2024 הוסיף נדבך מעניין: בקרב ילדים שאובחנו עם כאבי גדילה, הברכיים היו המקום השכיח ביותר לדיווח על כאב, והכאב נטה להופיע בעיקר בשעות אחר הצהריים המאוחרות והערב. כלומר, תחושת “כאב בברך” בהחלט יכולה להשתלב בתמונה של כאבי גדילה, אבל רק אם יתר מאפייני התסמונת מתאימים (Lehman & Carl, 2017; Liao et al., 2022; Zhang et al., 2024).
ג. כאבי גדילה בברכיים מה לא מתאים לאבחנה
הטעות הנפוצה ביותר היא לקרוא לכל כאב ברך של ילד “כאבי גדילה”. כאב חד-צדדי עקבי, כאב שמופיע דווקא ביום ולא רק בערב, כאב שמעורר צליעה, מגביל ספורט, מחמיר בהליכה או במדרגות, מלווה בנפיחות, אודם, רגישות נקודתית מאוד או חום, אינו מתאים לדפוס הקלאסי. גם כאב בוקר, נוקשות מפרקית, כאב שמחמיר במשך שבועות, ירידה במשקל, עייפות חריגה או ילד שנראה חולה כל אלה צריכים להרחיק את החשיבה מכאבי גדילה ולקרב אותה לאבחנה אחרת.
למעשה, אחד המסרים החשובים ביותר מן הספרות הוא שכאבי גדילה הם אבחנה קלינית שמתאימה לילד שנראה בריא בין ההתקפים ושבדיקתו תקינה. ברגע שהכאב “מתנהג” אחרת, צריך לחשוב מחדש ולא להסתפק בהרגעה בלבד (Lehman & Carl, 2017; Smith et al., 2025).
2) כאבי ברכיים בילדים שאינם כאבי גדילה הסיבות שהורים חייבים להכיר
כאבי ברכיים בילדים הם תחום רחב בהרבה מכאבי גדילה. אצל ילדים ומתבגרים פעילים, אחת הסיבות השכיחות ביותר לכאב קדמי בברך היא עומס יתר, ובמיוחד כאב פטלופמורלי, אוסגוד-שלטר, סינדרום Sinding-Larsen-Johansson, גירוי גידי או בעיות סחוס ועצם. Patel ו-Villalobos הדגישו שכאב ברך כרוני הקשור לפעילות הוא נפוץ מאוד בילדים ספורטיביים, וכי חלק גדול מהמקרים נובע מפציעות עומס ולא מתסמונת כאב לילית שפירה.
גם Kuwabara ועמיתיו הראו שכאב ברך אצל הספורטאי הצעיר שונה מכאב גדילה טיפוסי: הוא קשור יותר לאימון, לקפיצות, לריצה, לשינויי עומס ולרגישות מקומית. לכן ילד שאומר “כואבת לי הברך כשאני קופץ, רץ, כורע או אחרי אימון”, במיוחד אם הכאב ממוקד, זקוק לחשיבה אורתופדית אחרת לחלוטין (Patel & Villalobos, 2017; Kuwabara et al., 2021).
א. אוסגוד-שלטר וכאבי גדילה בברכיים לא אותו הדבר
אוסגוד-שלטר הוא אולי הבלבול השכיח ביותר עם “כאבי גדילה בברכיים”. אמנם גם הוא מופיע בגיל הצמיחה, אבל זו איננה תסמונת כאב כללית ושפירה כמו כאבי גדילה הקלאסיים, אלא אפופיזיטיס של גבשושית השוקה כלומר כאב עומס באזור שבו גיד הפיקה נאחז בעצם מתחת לברך. הכאב בדרך כלל ממוקד, מוחמר בקפיצה, ריצה, כריעה ועלייה במדרגות, ולעיתים יש רגישות או בליטה מקומית. הוא שכיח במיוחד אצל מתבגרים פעילים.
לכן, ילד שמראה על מקום מדויק מתחת לפיקה ואומר “כאן בדיוק כואב לי כשאני משחק”, לא מתאים בדרך כלל לתיאור של כאבי גדילה. כאבי גדילה הם לרוב מפושטים יותר, ליליים יותר, ופחות קשורים ישירות לעומס מיידי. ההבחנה הזו חשובה כי הטיפול שונה: אוסגוד-שלטר דורש ניהול עומסים, לעיתים פיזיותרפיה והדרכה לפעילות, ולא רק עיסוי לפני השינה (Patel & Villalobos, 2017; Smith & Varacallo, 2023).
ב. כאב ברך שמקורו בכלל בירך אבחנה שאסור לפספס
עוד נקודה קריטית היא שכאב “בברך” אצל ילד אינו תמיד כאב ברך. בילדים ובמתבגרים, פתולוגיה של הירך עלולה להיות מורגשת דווקא בברך. לכן, אם ילד צולע, מסובב את הרגל כלפי חוץ, מתקשה להניע את הירך, או אם מדובר במתבגר עם עודף משקל וכאב ברך חדש צריך לזכור אפשרות של פתולוגיה בירך, כולל החלקת ראש עצם הירך. במצבים כאלה, אבחון מוטעה של “כאבי גדילה בברכיים” עלול לעכב טיפול חשוב. גם כאן ההבדל הקליני עקרוני: כאבי גדילה לא אמורים לגרום לצליעה ממשית, להגבלה בתנועת הירך, או לכאב מתמשך בפעילות יומיומית (Patel & Villalobos, 2017).
3) למה בכלל מופיעים כאבי גדילה ומה המחקר יודע היום
למרות השם המוכר, הסיבה המדויקת לכאבי גדילה עדיין אינה פתורה. הסקירה של Pavone ועמיתיו ושל סקירת המיפוי של O’Keeffe ועמיתיה הראו שאין כיום מנגנון יחיד ומוכח. בספרות הוצעו לאורך השנים תיאוריות שונות: עומס מכני ועייפות שרירים, כאב עם סף רגישות נמוך יותר, הבדלים בכוח עצם, השפעות מטבוליות כמו ויטמין D, גורמים גנטיים, קשר להפרעות שינה ולתסמונת רגליים חסרות מנוחה, ואף משתנים פסיכולוגיים והתנהגותיים.
אחד הממצאים המעניינים הוא שדווקא הקשר הישיר ל“גדילה מהירה” עצמה נשאר חלש. במחקר מטייוואן מ-2022 לא נמצא קשר מובהק בין כאבי גדילה לבין גדילה מואצת בשנתיים שלאחר האבחנה. במילים פשוטות: כאבי גדילה הם אמיתיים, אבל אין ראיה טובה לכך שהעצמות פשוט “כואבות כי הן גדלות מהר” (O’Keeffe et al., 2022; Pavone et al., 2019; Liao et al., 2022).
א. סף כאב, רגישות עצבית וכאבי גדילה בברכיים
אחת התיאוריות המשכנעות יותר היא שילדים עם כאבי גדילה עשויים להיות רגישים יותר לכאב. Hashkes ועמיתיו הראו כבר ב-2004 שילדים עם כאבי גדילה הציגו ספי כאב נמוכים יותר בהשוואה לילדים ללא התסמונת. Uziel ועמיתיו הראו במעקב של חמש שנים שהפרוגנוזה הכללית טובה, אך התבנית מתאימה במידה מסוימת לסינדרום כאב לא-דלקתי של הילדות המוקדמת, ולא למחלת מפרק או עצם הרסנית.
המשמעות הקלינית היא שאין הכרח לחפש “נזק מבני” בכל פעם שילד מתאר כאב סביב הברך; לפעמים הדגש הנכון הוא על אופי הכאב, עיתויו, דפוס הרגישות והיעדר סימנים אובייקטיביים של מחלה אחרת (Hashkes et al., 2004; Uziel et al., 2010).
ב. ויטמין D, עצם וברך מה כן אפשר לומר בזהירות
מחקרים אחדים חיזקו את האפשרות שלמרכיבים מטבוליים יש תפקיד אצל חלק מהילדים. Morandi ועמיתיו מצאו קשר מעניין בין כאבי גדילה, ויטמין D ומדדי עצם, ו-Vehapoglu ועמיתיו דיווחו על שכיחות גבוהה של היפו-ויטמינוזיס D ועל ירידה בעוצמת הכאב לאחר השלמה טיפולית. עם זאת, הסקירה של Pavone ועמיתיו מדגישה בצדק שהראיות עדיין אינן חזקות מספיק כדי לקבוע שכל ילד עם כאבי גדילה סובל ממחסור בויטמין D או שכל ילד כזה צריך לקבל תוספים באופן אוטומטי.
המסקנה הסבירה כיום היא שלא נכון להפוך ויטמין D לטיפול אוניברסלי לתסמונת, אבל בהחלט יש מקום לשקול בירור והשלמה כשיש חשד קליני לחסר, תזונה לא מספקת, חשיפה נמוכה לשמש, או מדדים מעבדתיים התומכים בכך (Morandi et al., 2015; Vehapoglu et al., 2015; Pavone et al., 2019).
4) אבחון כאבי גדילה בברכיים מתי לא צריך בדיקות ומתי כן
האבחנה של כאבי גדילה היא בעיקרה קלינית. כאשר הסיפור טיפוסי כאב דו-צדדי ברגליים, בעיקר בערב או בלילה, עם בדיקה תקינה, ללא צליעה וללא פגיעה בתפקוד ביום אין בדרך כלל צורך בבדיקות דם או בצילומים. Lehman ו-Carl הדגישו שבמצב כזה בירור יתר אינו נדרש. מנגד, אם התמונה אינה טיפוסית, הבירור כן חשוב.
הסקירה של Smith ועמיתיו מ-2025 חיזקה שוב את העובדה שאין עדיין קריטריונים אחידים מספיק, ולכן על הקלינאי להיצמד לסיפור ולבדיקה ולא להשתמש בתווית “כאבי גדילה” כפתרון אוטומטי לכל כאב ברך בילד. המשמעות המעשית היא כפולה: לא כל ילד זקוק ל-MRI, אבל גם לא כל ילד זקוק רק למשפט “זה בגלל הגדילה” (Lehman & Carl, 2017; O’Keeffe et al., 2022; Smith et al., 2025).
5) טיפול בכאבי גדילה בברכיים מה באמת עוזר בבית
ברוב המקרים הטיפול פשוט ושמרני. הרגעה של הילד ושל ההורים היא חלק מרכזי מן הטיפול, משום שמדובר בדרך כלל בתסמונת שפירה שחולפת עם הזמן. עיסוי עדין של הרגליים, חימום מקומי, אמבט חם לפני השינה ותרגילי מתיחה עדינים לשרירי השוק, הירך האחורית והקדמית יכולים לעזור לחלק מן הילדים. לעיתים יש מקום גם למשכך כאב פשוט כמו אקמול או איבופרופן, במיוחד כשהכאב מפריע לשינה.
חשוב לציין שהמטרה היא הקלה סימפטומטית, לא “תיקון” של פגם אנטומי. הספרות מצביעה על כך שהטיפול צריך להיות עדין, פרקטי ומותאם למשפחה, ולא להפוך את הילד לחולה כרוני סביב תופעה שבמרבית המקרים חולפת עם השנים (Evans, 2008; Lehman & Carl, 2017).
א. פעילות גופנית, עומסים וספורט האם צריך להפסיק הכל?
ברוב הילדים עם כאבי גדילה קלאסיים אין צורך בהפסקה מוחלטת של פעילות גופנית. למעשה, אחד המאפיינים של התסמונת הוא שבין ההתקפים הילד פעיל, בריא ומתפקד. אם יש כאב בערב לאחר יום עמוס, זה לא בהכרח אומר שצריך למנוע ממנו משחק, חוג או ספורט ביום הבא. עם זאת, כאשר הכאב נעשה תדיר יותר, חזק יותר, או מתחיל להיות קשור באופן ברור לפעילות מסוימת, צריך לעצור ולשאול אם בכלל מדובר בכאבי גדילה או בבעיה של עומס יתר סביב הברך.
בדיוק כאן חשוב לאבחן נכון: כאבי גדילה אמיתיים אינם אמורים לפגוע באופן עקבי בביצועי ספורט ביום, בעוד שפציעות עומס כן (Evans et al., 2006; Patel & Villalobos, 2017; Kuwabara et al., 2021). שימוש בכלל זה עשוי להועיל באבחנה מבדלת.
6) כירופרקטיקה וכאבי גדילה בברכיים מה אפשר לומר ביושר
להורים רבים חשוב לדעת האם כירופרקטיקה יכולה לעזור. התשובה המחקרית מחייבת דיוק: אין כיום ראיות איכותיות ומשכנעות לכך שטיפול כירופרקטי הוא טיפול מבוסס לכאבי גדילה קלאסיים. הסקירה של Hestbæk ו-Stochkendahl כבר ב-2010 מצאה שבסך הכול בסיס הראיות לטיפול כירופרקטי בילדים עם בעיות שריר-שלד חלש מאוד. הסקירה השיטתית והמטא-אנליזה של Driehuis ועמיתיו מ-2019 חיזקו את אותה מסקנה: איכות הראיות לגבי טיפול מנואלי בילדים נמוכה מאוד, ובמקרים רבים אי אפשר להסיק מסקנות ברורות על יעילות.
מעבר לכך, הסקירה של Vohra ועמיתיו הזכירה שבספרות תוארו גם אירועים חריגים משמעותיים, גם אם שיעורם אינו ברור. לכן, כשמדובר בכאבי גדילה בברכיים, כירופרקטיקה איננה טיפול קו ראשון מבוסס לתסמונת עצמה (Hestbæk & Stochkendahl, 2010; Driehuis et al., 2019; Vohra et al., 2007).
א. מתי כירופרקטיקה אולי יכולה להיות רלוונטית בכל זאת
למרות המגבלות, יש מקום לדיוק נוסף. לא כל ילד שמגיע עם “כאבי גדילה בברכיים” אכן סובל מכאבי גדילה. לעיתים יש מרכיב ביומכני, עומס תנועתי, נוקשות שרירית או כאב שריר-שלד אחר, ובמקרים כאלה חלק מהמשפחות בוחרות לשלב טיפול ידני. אם כבר נשקל טיפול כירופרקטי, הוא צריך להיות רק לאחר בדיקה רפואית מסודרת, רק כשאין דגלים אדומים, ורק מתוך הבנה שמטרתו האפשרית היא הקלה שרירית-תנועתית ולא טיפול מוכח ב“כאבי גדילה” עצמם.
במילים אחרות, הוא יכול להיות לכל היותר תוספת זהירה במקרים נבחרים, לא תחליף לאבחון נכון, ולא דרך לעקוף בירור כשיש צליעה, נפיחות, כאב חד-צדדי ממושך או כאב פעילות ממוקד בברך (Hestbæk & Stochkendahl, 2010; Driehuis et al., 2019).
7) מתי חייבים לפנות לבדיקה רפואית בגלל כאבי ברכיים בילדים
ישנם מצבים שבהם אסור להסתפק בהנחה של “כאבי גדילה”. אם הכאב מופיע רק בברך אחת באופן עקבי, אם הילד צולע, אם יש חום, אם הברך נפוחה או חמה, אם הכאב מופיע בבוקר, אם הוא קבוע גם ביום, אם יש כאב שמעיר שוב ושוב משינה לאורך זמן, אם הילד מסרב ללכת או אם יש ירידה כללית במצבו יש צורך בבדיקה רפואית.
כך גם כאשר מדובר במתבגר עם כאב ברך חדש וצליעה, משום שאז חייבים לזכור גם מקור אפשרי מהירך. הסיבה לפנייה אינה בהכרח שמדובר במשהו מסוכן, אלא שאבחנה שגויה של כאב ברך כ“כאבי גדילה” עלולה לדחות טיפול נכון בבעיה אחרת, שכיחה יותר או חשובה יותר (Lehman & Carl, 2017; Patel & Villalobos, 2017).
8) סיכום: כאבי גדילה בברכיים הם תופעה אמיתית, אבל לא תווית לכל כאב ברך
כאבי גדילה בברכיים הם ביטוי עממי לתופעה שכיחה, אמיתית ובדרך כלל שפירה של כאבים חוזרים ברגליים בילדות. הכאב אכן יכול להיות מורגש סביב הברכיים, אבל בדרך כלל הוא דו-צדדי, לילי, חולף, ואינו מלווה בצליעה, נפיחות או פגיעה תפקודית ביום. דווקא משום שכאבי ברכיים בילדים הם כל כך שכיחים, חשוב לא למהר להשתמש במונח הזה לכל כאב. אוסגוד-שלטר, כאב פטלופמורלי, עומס יתר ספורטיבי, ולעיתים אפילו בעיה שמקורה בירך, יכולים להיראות בתחילה דומים.
הטיפול ברוב מקרי כאבי הגדילה נשען על הרגעה, חום, עיסוי, מתיחות ולעיתים משככי כאב פשוטים, בעוד שכירופרקטיקה אינה נחשבת כיום לטיפול מבוסס לתסמונת עצמה, ויכולה לכל היותר להישקל בזהירות במקרים נבחרים לאחר אבחון. המסר החשוב ביותר להורים הוא זה: לא כל כאב ברך אצל ילד הוא סיבה לדאגה, אבל גם לא כל כאב ברך אצל ילד הוא “רק כאבי גדילה” (O’Keeffe et al., 2022; Hestbæk et al., 2024; Driehuis et al., 2019).
References:
Driehuis, F., Hoogeboom, T. J., Nijhuis-van der Sanden, M. W. G., de Bie, R. A., & Staal, J. B. (2019). Spinal manual therapy in infants, children and adolescents: A systematic review and meta-analysis on treatment indication, technique and outcomes. PLOS ONE, 14(6), e0218940. [https://doi.org/10.1371/journal.pone.0218940](https://doi.org/10.1371/journal.pone.0218940)
Evans, A. M. (2008). Growing pains: Contemporary knowledge and recommended practice. Journal of Foot and Ankle Research, 1, 4. [https://doi.org/10.1186/1757-1146-1-4](https://doi.org/10.1186/1757-1146-1-4)
Evans, A. M., & Scutter, S. D. (2004). Prevalence of “growing pains” in young children. The Journal of Pediatrics, 145(2), 255-258. [https://doi.org/10.1016/j.jpeds.2004.04.045](https://doi.org/10.1016/j.jpeds.2004.04.045)
Evans, A. M., Scutter, S. D., Lang, L. M. G., & Dansie, B. R. (2006). “Growing pains” in young children: A study of the profile, experiences and quality of life issues of four to six year old children with recurrent leg pain. Foot, 16(3), 120-124. [https://doi.org/10.1016/j.foot.2006.02.006](https://doi.org/10.1016/j.foot.2006.02.006)
Hashkes, P. J., Friedland, O., Jaber, L., Cohen, H. A., Wolach, B., & Uziel, Y. (2004). Decreased pain threshold in children with growing pains. The Journal of Rheumatology, 31(3), 610-613.
Hestbaek, L., & Stochkendahl, M. J. (2010). The evidence base for chiropractic treatment of musculoskeletal conditions in children and adolescents: The emperor’s new suit? Chiropractic & Osteopathy, 18, 15. [https://doi.org/10.1186/1746-1340-18-15](https://doi.org/10.1186/1746-1340-18-15)
Kuwabara, A., Kraus, E., & Fredericson, M. (2021). Narrative review-Knee pain in the pediatric athlete. Current Reviews in Musculoskeletal Medicine, 14(3), 239-245. [https://doi.org/10.1007/s12178-021-09708-5](https://doi.org/10.1007/s12178-021-09708-5)
Lehman, P. J., & Carl, R. L. (2017). Growing pains. Sports Health, 9(2), 132-138. [https://doi.org/10.1177/1941738117692533](https://doi.org/10.1177/1941738117692533)
Liao, C.-Y., Wang, L.-C., Lee, J.-H., Wu, K.-W., Lin, Y.-T., Yang, Y.-H., Chiang, B.-L., & Yu, H.-H. (2022). Clinical, laboratory characteristics and growth outcomes of children with growing pains. Scientific Reports, 12, 14835. [https://doi.org/10.1038/s41598-022-19285-3](https://doi.org/10.1038/s41598-022-19285-3)
Morandi, G., Maines, E., Piona, C., Monti, E., Sandri, M., Gaudino, R., Boner, A., & Antoniazzi, F. (2015). Significant association among growing pains, vitamin D supplementation, and bone mineral status: Results from a pilot cohort study. Journal of Bone and Mineral Metabolism, 33(2), 201-206. [https://doi.org/10.1007/s00774-014-0579-5](https://doi.org/10.1007/s00774-014-0579-5)
O’Keeffe, M., Kamper, S. J., Montgomery, L., Williams, A., Martiniuk, A., Lucas, B., Dario, A. B., Rathleff, M. S., Hestbaek, L., & Williams, C. M. (2022). Defining growing pains: A scoping review. Pediatrics, 150(2), e2021052578. [https://doi.org/10.1542/peds.2021-052578](https://doi.org/10.1542/peds.2021-052578)
Patel, D. R., & Villalobos, A. (2017). Evaluation and management of knee pain in young athletes: Overuse injuries of the knee. Translational Pediatrics, 6(3), 190-198. [https://doi.org/10.21037/tp.2017.04.05](https://doi.org/10.21037/tp.2017.04.05)
Pavone, V., Vescio, A., Valenti, F., Sapienza, M., Sessa, G., & Testa, G. (2019). Growing pains: What do we know about etiology? A systematic review. World Journal of Orthopedics, 10(4), 192-205. [https://doi.org/10.5312/wjo.v10.i4.192](https://doi.org/10.5312/wjo.v10.i4.192)
Smith, M., Pacey, V., Davies, L. M., Coventry, J., Ilhan, E., & Williams, C. M. (2025). Assessments, diagnostic criteria and outcome measures for growing pains and persistent pain in the presence of restless leg syndrome in children: A scoping review. BMJ Open, 15(12), e101989. [https://doi.org/10.1136/bmjopen-2025-101989](https://doi.org/10.1136/bmjopen-2025-101989)
Uziel, Y., Chapnick, G., Jaber, L., Nemet, D., & Hashkes, P. J. (2010). Five-year outcome of children with “growing pains”: Correlations with pain threshold. The Journal of Pediatrics, 156(5), 838-840. [https://doi.org/10.1016/j.jpeds.2009.11.078](https://doi.org/10.1016/j.jpeds.2009.11.078)
Vehapoglu, A., Turel, O., Turkmen, S., Inal, B. B., Aksoy, T., Ozgurhan, G., & Ersoy, M. (2015). Are growing pains related to vitamin D deficiency? Efficacy of vitamin D therapy for resolution of symptoms. Medical Principles and Practice, 24(4), 332-338. [https://doi.org/10.1159/000431035](https://doi.org/10.1159/000431035)
Vohra, S., Johnston, B. C., Cramer, K., & Humphreys, K. (2007). Adverse events associated with pediatric spinal manipulation: A systematic review. Pediatrics, 119(1), e275-e283. [https://doi.org/10.1542/peds.2006-1392](https://doi.org/10.1542/peds.2006-1392)
Zhang, W., Xu, X., Leng, H., Shen, Q., Lu, Q., & Zheng, X. (2024). An exploration of clinical features and factors associated with pain frequency and pain intensity in children with growing pains: A cross-sectional study from Chongqing, China. PAIN Reports, 9(4), e1164. [https://doi.org/10.1097/PR9.0000000000001164](https://doi.org/10.1097/PR9.0000000000001164)