דלקת בשורש כף היד

דלקת גידים בשורש כף היד: גורמים וטיפול

תוכן עניינים

דלקת גידים בשורש כף היד: גורמים וטיפול מפורטים כאן. דלקת גידים בשורש כף היד (טנדיניטיס) היא אחת הסיבות הנפוצות ביותר לכאבים, נפיחות והגבלה בתנועה באזור היד והאמה. הגידים הם רצועות סיביות חזקות המחברות בין השרירים לעצמות, ומאפשרות לנו להניע את האצבעות ואת כף היד בדיוק ובגמישות. כאשר נוצר עומס יתר או גירוי מתמשך, הגידים עלולים לפתח תגובה דלקתית המלווה בתחושת צריבה, רגישות למגע ולעיתים אף קולות חריקה בזמן התנועה.

הגורם המרכזי לתופעה הוא פעולות חוזרניות המפעילות לחץ מתמשך על המפרק, כמו עבודה ממושכת מול מחשב, שימוש בטלפון הנייד, הרמת משאות כבדים או עיסוק בענפי ספורט מסוימים. הבשורה הטובה היא שברוב המקרים ניתן לטפל בדלקת ביעילות ולמנוע את החמרתה. במאמר זה נסקור את הגורמים והתסמינים המרכזיים, ונציג את דרכי הטיפול המומלצות, החל ממנוחה והתאמת סביבת העבודה ועד כירופרקטיקה, פיזיותרפיה וטיפולים רפואיים מתקדמים.

מהי דלקת גידים בשורש כף היד?

כאב בגידים בשורש כף היד כאבחנה כוללת

אדם אוחז בשורש כף היד הכואב, עם המחשה של הגידים באזור הכאב
אדם אוחז בשורש כף היד הכואב, עם המחשה של הגידים באזור הכאב

"דלקת גידים בשורש כף היד" הוא מונח שגרתי המכסה קבוצה של מצבים שונים מבחינה אנטומית, פתולוגית וטיפולית. המשותף לכולם הוא כאב שמקורו בגיד, במעטפת הגיד או במנהרה הסיבית שבה הגיד מחליק, והמתגבר בעת אחיזה, הרמה או תנועת אגודל. השוני בין המצבים אינו סמנטי בלבד. הוא משפיע על הבחירה בין מנוחה, קיבוע, הזרקה, תרגול הדרגתי או הפניה לכירורג. מאמר זה עוסק ברקמת הגיד עצמה, במעטפות הגידים ובתסמונות עומס גידיות. מחלות מפרקיות של שורש כף היד מופיעות בו רק בהקשר של אבחנה מבדלת, ופענוח של כאב לפי מיקומו מופיע במאמר נפרד על כאבים בכף היד: מה גורם להם?.

מבנה הגיד והמעטפת הסינוביאלית

גיד הוא רקמת חיבור צפופה הבנויה בעיקר מקולגן מסוג I, המעבירה כוח מהשריר לעצם. בשורש כף היד עוברים הגידים סביב פינות חדות ומתחת לרצועות המשמשות כגלגלות. כדי לאפשר החלקה עם חיכוך מזערי, עטופים רבים מהם במעטפת סינוביאלית דו־שכבתית המפרישה נוזל סיכוך. בגב שורש כף היד מחולקים גידי המיישרים לששה מדורים שמתחת לרצועת המיישרים (Extensor retinaculum), ובצד הפלמרי עוברים גידי הכופפים בתעלה הקרפלית וממשיכים למערכת גלגלות באצבעות. התעלות הצרות האלה הן גם נקודות התורפה של המערכת. כאשר מעטפת מתעבה או כאשר הרצועה שמעליה מתהדקת, הגיד נתקל בהתנגדות מכנית בכל תנועה. תיאור מפורט של המבנים מופיע במאמר על האנטומיה והמכניקה של שורש כף היד.

טנדיניטיס, טנוסינוביטיס וטנדינופתיה: מה ההבדל?

המונח ההיסטורי Tendinitis מרמז לתהליך דלקתי בתוך הגיד, אך במרבית המקרים הכרוניים הממצא העיקרי הוא שינוי מבני ותפקודי ברקמה ולא דלקת קלאסית. הסכמת ICON הבינלאומית ממליצה לכנות כאב גידי מתמשך הפוגע בתפקוד בשם טנדינופתיה (Tendinopathy), ומצביעה על כך שמינוח לא עקבי עלול לבלבל מטופלים ולהשפיע על בחירת הטיפול (Scott וחבריו, 2020). טנוסינוביטיס (Tenosynovitis) מתייחסת למעטפת ולא לגיד עצמו: עיבוי, נוזל או היצרות של התעלה שבה הגיד חולף. גם כאן התמונה מורכבת. בדה קרוון, למשל, ספרות עכשווית מתארת עיבוי וניוון מיקסואידי של המעטפת יותר ממה שהיא מתארת דלקת פעילה (Dunn וחבריו, 2019; Chong וחבריו, 2024).

קרע גיד כמצב נפרד

קרע גיד שונה משני המצבים הקודמים. זו פגיעה מכנית ברציפות הרקמה, חלקית או מלאה, המתבטאת לעיתים קרובות באובדן תנועה פעילה ולא רק בכאב. קרע יכול להופיע בעקבות חבלה, חתך, חיכוך כרוני על בליטה גרמית או על רקע מחלה דלקתית מפרקית שמחלישה את המעטפת. ההבחנה הקלינית מכרעת, מכיוון שקרע מלא אינו מגיב לתרגול או לסד כפי שמגיבה טנדינופתיה, ולעיתים קרובות הוא מחייב הערכה כירורגית מוקדמת.

מצבמה נפגעמאפיין קליני עיקריכיוון טיפולי כללי
טנוסינוביטיסמעטפת הגיד והתעלה שלהכאב מקומי, נפיחות, לעיתים חריקותהפחתת גירוי, קיבוע זמני, לעיתים הזרקה
טנדינופתיהרקמת הגיד עצמהכאב תלוי עומס וירידה בסבילות למאמץניהול עומס והעמסה מדורגת
קרע גידרציפות הגידחולשה או אובדן תנועה פעילההערכה קפדנית, לעיתים ניתוח

מה גורם לפגיעות גידים בשורש כף היד?

עומס מצטבר ושינוי חד בפעילות

גידים מסתגלים לעומס באיטיות. כאשר נפח, עוצמה או תדירות הפעילות עולים מהר מקצב ההסתגלות, נוצר פער בין הדרישה לבין יכולת הרקמה. דוגמאות מוכרות הן חזרה לאימוני חתירה או טניס אחרי הפסקה, מעבר לעבודת כפיים חדשה, שיפוץ בית או גיזום מאומץ. במקרים אלה הבעיה אינה בתנועה עצמה אלא במינון שלה ביחס למה שהרקמה קיבלה בשבועות שקדמו.

כוח אחיזה, תנוחה ותנועות חוזרות

אחיזה חזקה משלבת כיווץ של כל שרירי האמה. כאשר היא מתרחשת בסטייה אולנרית או רדיאלית, בסיבוב אמה או בשילוב האגודל, עולה החיכוך בנקודות התורפה. בספורט המחבט, למשל, תנועות חוזרות של סיבוב והעמסה צירית דרך שורש כף היד קשורות לטנדינופתיה של המיישר האולנרי (Zarro וחבריו, 2024). בחתירה ובהרמת משקולות, כפיפה ויישור חוזרים של שורש כף היד קשורים לתסמונת ההצטלבות (Schmidt וחבריו, 2021).

גורמים אנטומיים והורמונליים

לא כל מקרה נובע מעומס חיצוני. סקירה עדכנית של גורמי הסיכון לדה קרוון מסכמת ניתוח שהשווה 470 מטופלים שנותחו עם 1,901 פרקי יד של גופות, ומצא שתא יחיד ללא מחיצה שכיח יותר בקבוצת הבקרה (Ramchandani וחבריו, 2022). משמע שמחיצה בין גידי המדור הראשון עשויה להגביר את הנטייה להיצרות. אותה סקירה מתארת שכיחות גבוהה יותר בנשים, והופעה תכופה בהריון ולאחר לידה. עדיין לא הוכרע אם השינויים ההורמונליים מספיקים לבדם, או שנדרש גם העומס המכני של הרמת התינוק שוב ושוב. עבור הורים טריים, שינוי באופן ההרמה הוא אחד הצעדים המעשיים הראשונים.

טראומה ומחלות דלקתיות מערכתיות

חבלה ישירה או סיבוב אלים של האמה עלולים לקרוע את מעטפת המשנה שמייצבת את גיד ה־ECU. תנוחה משולבת של סופינציה, כפיפה וסטייה אולנרית מסורת כמצב שבו המעטפת פגיעה במיוחד (Byrd וחבריו, 2021). מנגד, מחלות מפרקים דלקתיות יכולות להתבטא בטנוסינוביטיס עוד לפני שמופיעה מעורבות מפרקית ברורה. פתולוגיה של ה־ECU מתוארת הן בספורטאים והן במטופלים עם דלקת מפרקים דלקתית (Thirumavalavan וחבריו, 2024). נוכחות נוקשות בוקר ממושכת, מעורבות של מספר מפרקים או נפיחות סימטרית מחייבת בירור ראומטולוגי.

גורםדוגמה נפוצהמצב שכיח בהקשר זה
עלייה חדה בעומסחזרה לאימונים, עבודת שיפוץטנדינופתיה, תסמונת ההצטלבות
סיבוב והעמסה ציריתטניס, גולף, הוקיטנדינופתיה ותת־פריקה של ECU
כפיפה ויישור חוזרים של שורש הידחתירה, הרמת משקולות, סקיתסמונת ההצטלבות
הריון ותקופה שלאחר לידההרמה חוזרת של תינוקדה קרוון
מחלה דלקתית מערכתיתדלקת מפרקים שגרוניתטנוסינוביטיס רב־מוקדית, פגיעה ב־ECU

דה קרוון: כאב בצד האגודל

גידי APL ו־EPB במדור הדורסלי הראשון

איור אנטומי של גידי שורש כף היד ומעטפות הגידים, עם הדגשת אזור דלקתי
איור אנטומי של גידי שורש כף היד ומעטפות הגידים, עם הדגשת אזור דלקתי

דה קרוון היא היצרות של מעטפת הגידים במדור המיישרים הראשון, שבו עוברים גיד המרחיק הארוך של האגודל (APL) וגיד המיישר הקצר של האגודל (EPB). התעלה נמצאת מעל הסטילואיד של עצם החישור, והרצועה שמכסה אותה מתעבה במצב זה (Challoumas וחבריו, 2023). חיצונים בתוך התעלה ורצועות גיד מרובות מופיעים בשכיחות ניכרת גם באנשים ללא תסמינים, ולכן אין לראות בהם הסבר מלא לתחלואה (Ramchandani וחבריו, 2022).

תסמינים וגורמי סיכון של דה קרוון

הכאב ממוקם בצד הרדיאלי של שורש כף היד, סמוך לבליטה הגרמית, ומתגבר בפתיחת צנצנת, סחיטת מגבת או הרמת תינוק כשהאגודל פרוש. לעיתים קרובות נמושה נפיחות מקומית. המצב שכיח יותר בנשים ומתואר במיוחד בהריון ובתקופה שלאחר לידה (Ramchandani וחבריו, 2022). סקירה מיוחדת בכתב העת לכירורגיה של שורש כף היד קבעה שאף מחקר לא הראה קשר בין שימוש ביד בעבודה או חבלה לבין דה קרוון (Dunn וחבריו, 2019). עם זאת, פעילות אינטנסיבית עשויה להחמיר כאב אצל מי שכבר נמצא בסיכון. מידע נוסף על כאב במרחב הזה מופיע במאמר על כאב באגודל: גורמים וגורמי סיכון.

Intersection Syndrome: כאב בגב האמה הדיסטלית

מיקום הכאב וקרפיטציות

תסמונת ההצטלבות נוצרת בנקודה שבה שרירי המדור הראשון חוצים מעל גידי המיישרים הרדיאליים של שורש כף היד במדור השני. הכאב ממוקם בגב האמה, כמה סנטימטרים מעל שורש כף היד, ולעיתים מורגשת קרפיטציה במישוש בזמן כפיפה ויישור. המצב מתואר בחותרים, שוקלי משקולות ובעובדים בתנועות כפיפה ויישור חוזרות. כאב באמה שמקורו במיישרים או בכופפים של שורש כף היד נדון גם במאמר על דלקת גידים באמה.

הבדלה בין Intersection Syndrome לדה קרוון

שני המצבים מערבים את שרירי המדור הראשון, ולכן קל להחליף ביניהם. ההבדל המעשי הוא גובה הכאב: בדה קרוון הרגישות מקסימלית מעל הסטילואיד, ובתסמונת ההצטלבות היא פרוקסימלית יותר ודורסלית יותר. בסקירת מקרה וספרות מתואר כי כשלושה מכל חמישה מקרים מגיבים לטיפול שמרני הכולל מנוחה יחסית, שינוי פעילות וקיבוע בסד, ורק לאחר מכן שוקלים הזרקה (Schmidt וחבריו, 2021). המחברים מציינים שהנתונים הייחודיים לתסמונה זו עדיין מועטים.

טנדינופתיה של ECU: כאב בצד הזרת

כאב אולנרי בספורט מחבט וכוח

גיד המיישר האולנרי של שורש כף היד (ECU) עובר במדור השישי, בתוך ערוץ על גבי ראש האולנה, ומוחזק שם במעטפת משנה. טנדינופתיה של הגיד מתבטאת בכאב לאורך הצד הדורסלי והאולנרי של שורש כף היד והאמה הדיסטלית, ושכיחה בשחקני ספורט מחבט ומקל (Zarro וחבריו, 2024). בניגוד לדה קרוון, הכאב כאן מופיע בצד הזרת ומתגבר בסיבובי אמה תחת עומס.

תת־פריקה של הגיד ומשמעותה

קרע במעטפת המשנה מאפשר לגיד להחליק מן הערוץ, בדרך כלל בסופינציה ובכפיפה. בשלב החד מופיעים נפיחות ורגישות, ובשלב הכרוני שכיחה יותר תלונה על קפיצה או חוסר יציבות. אולטרסאונד דינמי מאפשר לצפות בתנועת הגיד בזמן אמת, וכאשר יש תת־פריקה תסמינית המחברים ממליצים שיחזור כירורגי של המעטפת (Byrd וחבריו, 2021). טנדינופתיה של גיד יציב, לעומת זאת, מטופלת תחילה במנוחה יחסית, קיבוע ותרגול מדורג (Zarro וחבריו, 2024).

גידי הכופפים והמיישרים בשורש כף היד

דלקת במעטפת גידי הכופפים והמיישרים

מעבר למדור הראשון והשישי, כל אחד ממדורי המיישרים עלול לפתח טנוסינוביטיס, ובצד הפלמרי עלולה להופיע דלקת במעטפת גידי הכופפים העוברים בתעלה הקרפלית. עיבוי של מעטפות הכופפים בתוך התעלה עשוי להציר את המרחב העומד לרשות העצב המדיאני, ולכן תסמיני נימול באצבעות הראשונות מחייבים בדיקה של תסמונת התעלה הקרפלית, המתוארת במאמר על גורמי הסיכון לתסמונת התעלה הקרפלית. הטיפול בטנוסינוביטיס מקומית דומה בעקרונותיו לזה של דה קרוון, אך יש להתאים את הסד ואת התרגילים למדור המעורב.

אצבע הדק והקשר לשורש כף היד

אצבע הדק (Trigger finger) היא טנוסינוביטיס מצרת בגלגלת A1 בבסיס האצבע, ולא בשורש כף היד עצמו. היא מופיעה כאן משום שמטופלים רבים מתארים כאב שמתפשט מכף היד לכיוון שורש היד, ומשום שהיא מדגימה את מנגנון ההיצרות המשותף לדה קרוון. במטא־אנליזה של 10 מחקרים מבוקרים עם 806 מטופלים (387 בקבוצת ההזרקה ו־419 בקבוצות ההשוואה), הזרקת קורטיקוסטרואיד הראתה שיעור הצלחה גבוה מזה של טיפולים לא ניתוחיים אחרים (RR = 1.54, CI 95% 1.01 עד 2.35), אך נמוך מזה של ניתוח (RR = 0.55, CI 95% 0.48 עד 0.63), עם שיעור הישנות גבוה יותר (Ma וחבריו, 2019). מידע מפורט מופיע במאמר על אצבע הדק: גורמים וטיפול.

פגיעות גידים הדורשות טיפול ייעודי

חתך בצד הפלמרי של שורש כף היד, אובדן פתאומי של יכולת לכוף או ליישר אצבע, או קרע על רקע מחלה דלקתית אינם מצבים לטיפול שמרני רגיל. הם מחייבים הערכה על ידי כירורג יד, כי הסיכוי לשחזור טוב תלוי בזמן שעבר מהפגיעה. השיקום לאחר תיקון גיד מתנהל לפי פרוטוקול שקובע המנתח, ושונה מהותית משיקום של טנדינופתיה.

האם הקלדה גורמת לדלקת גידים?

חזרתיות, כוח ותדירות

הקלדה היא פעילות חזרתית מאוד, אך היא דורשת כוח נמוך. שילוב של חזרתיות גבוהה עם כוח גבוה מעמיס על הגיד יותר מכל אחד מהם לבדו, וזהו פרופיל שאינו אופייני לעבודה משרדית. בסקירה של Dunn וחבריו (2019) מובאים נתונים שלפיהם לא נמצא הבדל בין מטופלי דה קרוון לקבוצת בקרה בשיעור עבודה מול מחשב או עבודה חזרתית עתירת כוח. סקירה מאוחרת יותר הגיעה למסקנה דומה, וציינה שארגונים בינלאומיים ממשיכים לרשום את המצב כמחלת מקצוע למרות העדר ראיות סיבתיות (Ramchandani וחבריו, 2022).

התאמה ארגונומית ומגבלות הראיות הסיבתיות

העדר ראיות לסיבתיות אינו שולל השפעה על התסמינים. אצל מי שכבר סובל מכאב גידי, עבודה ממושכת עם שורש כף יד בסטייה אולנרית, שימוש בעכבר קטן מדי או הקלדה באגודל על מסך טלפון עשויים להאריך את ההחלמה. שינוי תנוחת שורש כף היד, חלוקת עבודה בין שתי הידיים והפסקות קצרות הם צעדים סבירים בעלות נמוכה, גם כאשר הראיות ליעילותם במניעה מוגבלות. הקשר בין שימוש בטלפון לכאבים ביד ובצוואר נדון במאמר על כאבי יד וצוואר משימוש בטלפון.

כיצד מאבחנים דלקת גידים בשורש כף היד?

אנמנזה ומישוש ממוקד

האבחנה מתחילה בשאלה הפשוטה ביותר: איפה בדיוק כואב? אחריה באות שאלות על אופן הופעת הכאב, הפעילויות שמחמירות אותו, חבלות קודמות, נוקשות בוקר, חום ומחלות רקע. מישוש שיטתי של כל מדור, הסטילואיד הרדיאלי, תיבת ההרחה האנטומית והצד האולנרי מצמצם בדרך כלל את האפשרויות לשתיים או שלוש. תיאור רחב של המסלול האבחנתי ביד מופיע במאמר על אבחון כאבים בכף היד.

מבחני Finkelstein, Eichhoff ו־WHAT

במבחן Eichhoff המטופל סוגר אגרוף סביב האגודל והבודק מטה את שורש כף היד לסטייה אולנרית. כאב חד מעל הסטילואיד מחזק את החשד לדה קרוון (Ramchandani וחבריו, 2022). מבחן Finkelstein המקורי מותח את הגידים במשיכה של האגודל ונחשב לעיתים לעדין מעט יותר. מבחן WHAT (Wrist Hyperflexion and Abduction of the Thumb) מעמיס על הגידים בכפיפה מלאה של שורש כף היד עם הרחקת אגודל נגד התנגדות, ומשמש לזיהוי מעורבות בולטת של גיד ה־EPB. אף מבחן אינו עומד לבדו; הפרשנות נעשית יחד עם מיקום הרגישות.

בדיקה דינמית ואולטרסאונד

אולטרסאונד מאפשר לראות עיבוי מעטפה, נוזל סביב הגיד, מחיצה במדור הראשון ותנועה לא יציבה של גיד ה־ECU במהלך סיבוב (Byrd וחבריו, 2021). הידיעה על מחיצה חשובה גם לטיפול, משום שהזרקה שאינה מגיעה לתת־מדור המעורב עלולה להיכשל. צילום רנטגן נדרש כאשר הייתה חבלה או כאשר קיים חשד לשינוי מפרקי, ובדיקת MRI נשמרת למקרים שבהם הבדיקה והאולטרסאונד אינם מספקים תשובה.

אבחנה מבדלת של כאב גידי בשורש כף היד

מצבים שמחקים דלקת גידים

כמה מצבים נפוצים גורמים לכאב באותם אזורים בדיוק. שחיקת מפרק בבסיס האגודל (CMC OA) מתבטאת בכאב בצביטה וברגישות מפרקית, ושבר סקפואיד מתבטא ברגישות בתיבת ההרחה לאחר נפילה על יד מושטת. שבר סקפואיד שלא זוהה עלול להוביל לאי־איחוי, ולכן כאב רדיאלי אחרי חבלה אינו מטופל כדלקת גידים עד שהוכח אחרת. פגיעה ב־TFCC מופיעה בצד הזרת ומתגברת בסיבוב תחת עומס, בדומה מאוד לטנדינופתיה של ECU. להרחבה על הבדלה בין מקורות הכאב באזור האגודל ראו את המאמר על אבחנה מבדלת וטיפול בכאב באגודל.

אבחנהמיקום אופיינימה מבדיל אותה
דה קרווןצד רדיאלי סמוך לסטילואיד הרדיוסכאב בפעולת אגודל ואחיזה
Intersection Syndromeגב האמה, פרוקסימלית לשורש הידכאב ולעיתים קרפיטציות
ECU Tendinopathyצד אולנרי־דורסליכאב בתנועות אמה והעמסה
CMC OAבסיס האגודלרגישות מפרקית ופעולות צביטה
שבר סקפואידאזור תיבת ההרחהחבלה ורגישות ממוקדת
TFCCצד הזרתכאב בסיבוב ובהעמסה
דלקת מפרקיםמפרק נפוח, נוקשות ומאפיינים נוספיםבירור מפרקי או ראומטולוגי
טנוסינוביטיס זיהומיתכאב חריף, נפיחות, לעיתים אצבע בתנוחת כיפוףהערכה כירורגית דחופה

גנגליון, תסמונת התעלה הקרפלית ומחלות דלקתיות

גנגליון בגב שורש כף היד עשוי להיראות כנפיחות של מעטפת, אך הוא מוגדר היטב באולטרסאונד. תסמונת התעלה הקרפלית מתבטאת בנימול ובעקצוץ, לעיתים בלילה, יותר מאשר בכאב התלוי בתנועת גיד. נפיחות של כמה מפרקים, נוקשות בוקר ארוכה או מעורבות של שתי הידיים מעלות את האפשרות של מחלה דלקתית מערכתית ומצדיקות פנייה לבירור ראומטולוגי.

סימני Kanavel: חשד לטנוסינוביטיס זיהומית של גיד מכופף

זיהום של מעטפת גיד מכופף הוא מצב דחוף. ארבעת סימני Kanavel הם אצבע המוחזקת בכיפוף קל, נפיחות צירית של כל האצבע, רגישות לאורך מעטפת הגיד וכאב ביישור פסיבי של האצבע, שלעיתים קרובות הוא הסימן המוקדם ביותר (Chan וחבריו, 2019). במחקר רטרוספקטיבי של 74 מטופלים עם זיהומי אצבע, הרגישות של כל סימן נעה בין 91.4% ל־97.1%, והסגוליות בין 51.3% ל־69.2% בלבד (Kennedy וחבריו, 2017). היעדרו של חלק מהסימנים אינו שולל זיהום, במיוחד בשלב מוקדם. חשד סביר מצדיק הפניה באותו יום להערכת כירורג יד, ולא פיזיותרפיה או טיפול ידני.

טיפול שמרני בדלקת גידים בשורש כף היד

הפחתת עומס וסדים

הצעד הראשון הוא זיהוי התנועה המגרה והפחתתה, לא הפסקת שימוש מלאה ביד. סד אגודל (Thumb spica) מקבע את המדור הראשון בדה קרוון, וסד שורש כף יד מתאים יותר לתסמונת ההצטלבות או לפגיעה ב־ECU. במטא־אנליזה שכללה 16 מחקרים ו־1,206 מטופלים עם דה קרוון, קיבוע לבדו היה פחות יעיל מהזרקה, אך הוסיף תועלת כאשר שולב בה (Cevik וחבריו, 2024).

טיפול תרופתי

נוגדי דלקת שאינם סטרואידים משמשים לעיתים קרובות לתקופה קצרה להקלת כאב, ומופיעים בין האמצעים השמרניים בתסמונת ההצטלבות ובטנדינופתיה של ECU (Schmidt וחבריו, 2021; Zarro וחבריו, 2024). השימוש בהם מחייב התאמה למצב הרפואי, לתרופות נוספות ולגיל, והוא אינו מחליף שינוי עומס.

תרגול ושיקום מדורג לפי אבחנה

מטופל מבצע תרגיל אחיזה בעזרת אביזר התנגדות בהדרכת מטפלת במרפאה
מטופל מבצע תרגיל אחיזה בעזרת אביזר התנגדות בהדרכת מטפלת במרפאה

סוג התרגול תלוי במה שנפגע. בטנוסינוביטיס חריפה, שבה הבעיה היא חיכוך בתעלה צרה, תרגול אקצנטרי עצים מוקדם מדי עלול להגביר את הגירוי ולא להפחיתו. בשלב זה מעדיפים תנועות בטווח נסבל, העמסה איזומטרית קלה ושמירה על תפקוד המפרקים הסמוכים. בטנדינופתיה כרונית של גיד יציב, לעומת זאת, העמסה הדרגתית היא לב הטיפול, ומתקדמים לפי תגובת הכאב במהלך התרגול ולמחרת. השיקום כולל גם את המרפק והכתף, משום שחולשה פרוקסימלית מעבירה עומס לשורש כף היד. השוואה רחבה של טיפולים שמרניים מופיעה במאמר על כאבים בכף היד: טיפולים יעילים ללא ניתוח.

הזרקות קורטיקוסטרואידים

העדויות בדה קרוון

מטא־אנליזת רשת שפורסמה ב־JAMA Network Open בשנת 2023 כללה 30 מחקרים ו־1,663 מטופלים עם דה קרוון. הוספת קיבוע באורתוזת אגודל למשך 3 עד 4 שבועות להזרקת קורטיקוסטרואיד שיפרה את התפקוד בטווח הקצר (MD = 10.5 נקודות, CI 95% 6.8 עד 14.1) ובטווח הבינוני (MD = 9.4 נקודות, CI 95% 7.0 עד 11.9). המחברים קבעו שההפרש מובהק סטטיסטית אך לא מובהק קלינית, ושהזרקה בהנחיית אולטרסאונד דורגה גבוה ביותר בהפחתת כאב (Challoumas וחבריו, 2023). אין להחיל תוצאות אלה על כל הגידים בשורש כף היד, שכן הן נוגעות לדה קרוון בלבד.

השוואה (דה קרוון, Cevik וחבריו, 2024)סיכון יחסי להצלחת טיפול (RR)CI 95%
הזרקה מול קיבוע1.611.21 עד 2.15
הזרקה וקיבוע מול קיבוע בלבד2.151.77 עד 2.62
הזרקה וקיבוע מול הזרקה בלבד1.231.12 עד 1.34

התוויות, יתרונות וסיכונים

הזרקה נשקלת כאשר הכאב מגביל תפקוד והאבחנה ברורה, במיוחד בדה קרוון ובאצבע הדק. היתרון הוא הקלה מהירה יחסית. הסיכונים המקומיים כוללים דלדול שומן תת־עורי, שינוי צבע העור והחלשה של הגיד בהזרקות חוזרות, ובאצבע הדק שיעור ההישנות אחרי הזרקה גבוה מזה שאחרי טיפולים אחרים (Ma וחבריו, 2019). הזרקה אינה מחליפה שיקום: היא פותחת חלון זמן שבו קל יותר להתחיל להעמיס.

טיפולים מכשירניים: לייזר, גלי הלם ואולטרסאונד טיפולי

גלי הלם בדה קרוון

מטא־אנליזת רשת של 14 מחקרים מבוקרים מצאה שבטווח הקצר טיפול בגלי הלם (ESWT) שיפר את ציוני הכאב באופן מובהק לעומת פלצבו, והמחברים ראו בו אפשרות משנית לאחר הזרקה עם קיבוע קצר (Chong וחבריו, 2024). במחקר מבוקר קטן של 26 מטופלים (13 בכל קבוצה), שלושה טיפולי גלי הלם במרווח של שבוע הפחיתו כאב ושיפרו תפקוד יותר מטיפול דמה, כאשר שתי הקבוצות קיבלו גם סד וטיפול תרופתי (p < 0.05; Haghighat וחבריו, 2021). גודל המדגם מגביל את המסקנות.

לייזר ואולטרסאונד טיפולי: ראיות לפי אבחנה

באותה מטא־אנליזה, טיפול בלייזר בשילוב אורתוזה הראה תוצאות חיוביות בטווח הקצר, בעוד שקיבוע בלבד, דוקר והזרקת PRP כטיפול יחיד לא הבדילו באופן מובהק מפלצבו במדד הכאב לטווח קצר (Chong וחבריו, 2024). מחקר נוסף השווה בין גלי הלם ללייזר בעוצמה גבוהה בקרב 60 מטופלים עם דה קרוון (Karakuzu Güngör ו־Güngör, 2025). לגבי אולטרסאונד טיפולי, המקורות שנסקרו כאן אינם מספקים נתון השוואתי עדכני. הראיות מתייחסות לדה קרוון בלבד, ואין להסיק מהן על תסמונת ההצטלבות או על פגיעה ב־ECU. במרפאת GAV Clinic משתמשים בגלי הלם ובלייזר רך כתוספת לתרגול ולטיפול הידני, ורק כאשר האבחנה מצדיקה זאת, כדי להאיץ את ריפוי הרקמות הפגועות.

מתי נדרש ניתוח?

כאב מתמשך וכישלון טיפול מתאים

ניתוח נשקל כאשר טיפול שמרני שבוצע במלואו, כולל הזרקה מתאימה, לא הפחית את הכאב באופן מספק. בדה קרוון מדובר בשחרור המדור הראשון, כולל זיהוי תת־מדורים, ובאצבע הדק בשחרור גלגלת A1. בתסמונת ההצטלבות הניתוח הוא השלב האחרון, לאחר טיפול שמרני והזרקות (Schmidt וחבריו, 2021).

פגיעה מכנית בגיד או קרע

קרע גיד, תת־פריקה תסמינית של גיד ה־ECU וזיהום של מעטפת גיד הם מצבים שבהם הפניה לכירורג נעשית מוקדם. בתת־פריקה של ECU מתוארים שיחזור של מעטפת המשנה באמצעות מקטע מרצועת המיישרים, והספרות הקיימת מבוססת בעיקר על סדרות מקרים ולא על מחקרים השוואתיים (Thirumavalavan וחבריו, 2024).

חזרה לעבודה ולספורט אחרי דלקת גידים בשורש כף היד

נפח ועוצמת העמסה

החזרה לפעילות מתבססת על שני משתנים שונים: כמה עבודה היד מבצעת, ובאיזו עוצמה. טניסאי שחוזר מפגיעת ECU, למשל, יכול להתחיל במסירות קצרות ללא חבטות טופספין ורק בהמשך להוסיף משך ועוצמה. עובד כפיים יכול לחזור תחילה למשימות הדורשות אחיזה קלה. שינוי בו זמנית של הנפח והעוצמה מקשה להבין מה הגביר את הכאב.

כוח, כאב ותפקוד כמדדים להתקדמות

ההחלטה להתקדם נשענת על מדדים שניתן לעקוב אחריהם: כוח אחיזה בהשוואה ליד השנייה, כאב במהלך הפעילות ובמחרת, ושאלוני תפקוד כמו QuickDASH. כאב קל שנעלם עד למחרת שונה מכאב שמצטבר מיום ליום, ולכן המעקב חשוב יותר מערך בודד.

התאמה אישית של התוכנית

לא קיימת נוסחה אחידה למשך החזרה. הספרות על טנדינופתיה של ECU מתארת שילוב של מנוחה, סדים, תרגול, טיפול ידני ושינוי פעילות שאפשר חזרה למשחק במקרה של ספורטאי עילית, אך מדובר בסקירה נרטיבית ובתיאור מקרה (Zarro וחבריו, 2024). לכן התוכנית נבנית לפי האבחנה, דרישות העבודה או הענף, ותגובת המטופל לכל שלב.

תפקיד מרפאת GAV Clinic בטיפול בדלקת גידים בשורש כף היד

אבחון שריר־שלד ממוקד

במרפאת GAV Clinic ברמת אביב האבחון מתחיל במיפוי מדויק של מיקום הכאב, מבחנים קליניים מותאמים ובדיקה של השרשרת הקינטית כולה, מן הצוואר והכתף ועד האצבעות. המטרה היא להבחין בין טנוסינוביטיס, טנדינופתיה וקרע גיד ולזהות מוקדם מצבים שאינם גידיים.

טיפול כירופרקטי בדלקת בשורש כף היד – תרגול, טיפול ידני והתאמת עומסים

טיפול כירופרקטי מהווה גישה שמרנית ובטוחה לטיפול בדלקת בשורש כף היד, במיוחד במקרים של תסמונת התעלה הקרפלית ודלקות גידים. המטרה המרכזית של הטיפול הכירופרקטי היא לשפר את תפקוד המפרקים והרקמות הרכות, להפחית דלקת וכאב, ולשקם את הניידות והתפקוד המוטורי של היד והאמה.

 מניפולציות עדינות ושחרור רקמות רכות

כירופרקטים משתמשים במניפולציות עדינות בעמוד השדרה הצווארי ובפרקי היד, שמטרתן לשחרר לחץ ולהפחית מתח על העצבים המעצבבים את היד. מניפולציות אלה משפרות את זרימת הדם והלימפה, מקדמות החלמה ומפחיתות את התהליך הדלקתי. בנוסף, טיפולים ידניים ברקמות רכות, כגון שחרור מיופאשיאלי וטיפול בנקודות טריגר, מסייעים בשחרור מתחים שריריים ובהפחתת כאב.

תרגילי שיקום וייעוץ ארגונומי

טיפול כירופרקטי כולל לעיתים תרגילים ייעודיים לחיזוק שרירי היד והאמה, לשיפור טווח התנועה ולשיקום היציבה האזורית. חשוב גם לייעץ למטופלים על התאמות ארגונומיות בעבודה ובפעילויות יומיומיות כדי להפחית עומסים חוזרים ולמנוע החמרה של הדלקת.

יעילות ובטיחות

מחקרים שיטתיים מראים כי טיפול כירופרקטי ותערובות של טיפול ידני עם תרגול שמרני מפחיתים משמעותית את הכאב ומשפרים את תפקוד היד בקרב מטופלים עם תסמונת התעלה הקרפלית ומצבים דלקתיים אחרים בשורש כף היד. הטיפול הכירופרקטי נחשב בטוח ונטול תופעות לוואי חמורות, בהשוואה לאפשרויות טיפול אחרות כמו זריקות סטרואידים או ניתוח.

הפניה כאשר נדרש

חשד לזיהום, לקרע גיד, לשבר סקפואיד או למחלה דלקתית מערכתית מוביל להפניה מיידית לכירורג יד, להדמיה או לראומטולוג. כך גם כאשר מטופל עם דה קרוון מעוניין בהזרקה, שהיא אחד הטיפולים שנבדקו בהיקף הרחב ביותר.

שאלות נפוצות על דלקת גידים בשורש כף היד

מהם התסמינים האופייניים?

כאב ממוקד מעל גיד מסוים, המתגבר בתנועה שמפעילה אותו, לעיתים עם נפיחות מקומית או חריקות. נימול או עקצוץ מרמזים דווקא על מעורבות עצבית.

איך אפשר למנוע דלקת גידים בשורש כף היד?

הדרגתיות בהגדלת עומס, גיוון תנוחות עבודה והפסקות קצרות הן צעדים סבירים. ראיות ישירות למניעה של דה קרוון באמצעים ארגונומיים אינן חזקות.

האם סד אגודל עוזר?

בדה קרוון, סד כטיפול יחיד פחות יעיל מהזרקה, אך השילוב של שניהם עדיף על כל אחד מהם לבד (Cevik וחבריו, 2024).

האם הזרקת סטרואידים מתאימה לכל דלקת גידים?

לא. הראיות החזקות ביותר נוגעות לדה קרוון ולאצבע הדק. במצבים אחרים ההחלטה נעשית לפי האבחנה ותגובה לטיפול שמרני.

כמה זמן נמשכת ההחלמה?

משך ההחלמה תלוי באבחנה, במשך התסמינים ובעומס הנדרש. במחקרים על דה קרוון נמדדה התועלת בטווח הקצר והבינוני (Challoumas וחבריו, 2023), אך אין נתון אחיד שמתאים לכל המצבים.

מתי כאב באצבע מחייב פנייה דחופה?

דלקת גידים בשורש כף היד: גורמים וטיפול
דלקת גידים בשורש כף היד: גורמים וטיפול

אצבע נפוחה כולה, מוחזקת בכיפוף וכואבת מאוד ביישור, במיוחד לאחר דקירה או פצע, מחייבת הערכה כירורגית באותו יום (Chan וחבריו, 2019).

האם מותר להמשיך להתאמן?

במרבית המקרים כן, בנפח ובעוצמה מותאמים. ההתאמה נעשית בתרגילים המעמיסים ישירות על הגיד הפגוע, בעוד שאר הגוף ממשיך לעבוד.

האם דה קרוון אצל אמהות טריות חולפת?

המצב מתואר בהריון ולאחר לידה (Ramchandani וחבריו, 2022), אך הספרות שנסקרה כאן אינה מספקת שיעור החלמה ספונטנית מדויק. שינוי אופן ההרמה וסד אגודל הם צעדים ראשונים מקובלים.

דלקת גידים בשורש כף היד: גורמים וטיפול – סיכום

אבחנה מדויקת קודמת לטיפול

כאב גידי בשורש כף היד מורכב מכמה מצבים שונים, ומיקום הכאב הוא המפתח להבחנה ביניהם. הראיות העדכניות מרמזות שבדה קרוון השילוב של הזרקה וקיבוע קצר יעיל מכל אחד מהם לבד, ושגלי הלם הם אפשרות משנית סבירה. נדרשים מחקרים מבוקרים גדולים יותר כדי לאשש את מקומם של הטיפולים המכשירניים, וכדי לבסס פרוטוקולים לתסמונת ההצטלבות ולטנדינופתיה של ECU.

מגבלות הראיות

חלק מהמחקרים שנכללו במטא־אנליזות קטנים ובעלי סיכון להטיה גבוה, והנתונים על תסמונת ההצטלבות ועל ECU מבוססים בעיקר על סקירות נרטיביות ותיאורי מקרה. מעקב ארוך טווח חסר ברוב המחקרים. מטופלים הסובלים מכאב מתמשך בשורש כף היד מוזמנים לאבחון ולתכנית שיקום אישית במרפאת GAV Clinic.

References:

Byrd, J. N., Sasor, S. E., & Chung, K. C. (2021). Extensor carpi ulnaris subluxation. Hand Clinics, 37(4), 487-491. https://doi.org/10.1016/j.hcl.2021.06.005

Cevik, J., Keating, N., Hornby, A., Salehi, O., Seth, I., & Rozen, W. M. (2024). Corticosteroid injection versus immobilisation for the treatment of De Quervain's tenosynovitis: A systematic review and meta-analysis. Hand Surgery and Rehabilitation, 43(3), 101694. https://doi.org/10.1016/j.hansur.2024.101694

Challoumas, D., Ramasubbu, R., Rooney, E., Seymour-Jackson, E., Putti, A., & Millar, N. L. (2023). Management of de Quervain tenosynovitis: A systematic review and network meta-analysis. JAMA Network Open, 6(10), e2337001. https://doi.org/10.1001/jamanetworkopen.2023.37001

Chan, E., Robertson, B. F., & Johnson, S. M. (2019). Kanavel signs of flexor sheath infection: A cautionary tale. British Journal of General Practice, 69(683), 315-316. https://doi.org/10.3399/bjgp19X704081

Chong, H. H., Pradhan, A., Dhingra, M., Liong, W., Hau, M. Y. T., & Shah, R. (2024). Advancements in de Quervain tenosynovitis management: A comprehensive network meta-analysis. The Journal of Hand Surgery, 49(6), 557-569. https://doi.org/10.1016/j.jhsa.2024.03.003

Dunn, J. C., Polmear, M. M., & Nesti, L. J. (2019). Dispelling the myth of work-related de Quervain's tenosynovitis. Journal of Wrist Surgery, 8(2), 90-92. https://doi.org/10.1055/s-0039-1677741

Haghighat, S., Vahdatpour, B., & Ataei, E. (2021). The effect of extracorporeal shockwave therapy on de Quervain tenosynovitis: A clinical trial. Shiraz E-Medical Journal, 22(8), e106559. https://doi.org/10.5812/semj.106559

Karakuzu Güngör, Z., & Güngör, E. (2025). The comparison of the efficacy of extracorporeal shockwave therapy and high-intensity laser therapy in the treatment of de Quervain tenosynovitis. Turkish Journal of Physical Medicine and Rehabilitation, 71. https://doi.org/10.5606/tftrd.2024.14671

Kennedy, C. D., Lauder, A. S., Pribaz, J. R., & Kennedy, S. A. (2017). Differentiation between pyogenic flexor tenosynovitis and other finger infections. Hand, 12(6), 585-590. https://doi.org/10.1177/1558944717692089

Ma, S., Wang, C., Li, J., Zhang, Z., Yu, Y., & Lv, F. (2019). Efficacy of corticosteroid injection for treatment of trigger finger: A meta-analysis of randomized controlled trials. Journal of Investigative Surgery, 32(5), 433-441. https://doi.org/10.1080/08941939.2018.1424970

Ramchandani, J., Thakker, A., & Tharmaraja, T. (2022). Time to reconsider occupation induced De Quervain's tenosynovitis: An updated review of risk factors. Orthopedic Reviews, 14(3), 36911. https://doi.org/10.52965/001c.36911

Schmidt, E., Kobayashi, Y., & Gottschalk, A. W. (2021). It's not de Quervain tenosynovitis: A diagnosis to consider in persistent wrist pain. The Ochsner Journal, 21(2), 120-122. https://doi.org/10.31486/toj.21.0005

Scott, A., Squier, K., Alfredson, H., Bahr, R., Cook, J. L., Coombes, B., de Vos, R.-J., Fu, S. N., Grimaldi, A., Lewis, J. S., Maffulli, N., Magnusson, S. P., Malliaras, P., Mc Auliffe, S., Oei, E. H. G., Purdam, C. R., Rees, J. D., Rio, E. K., Gravare Silbernagel, K., … Zwerver, J. (2020). ICON 2019: International Scientific Tendinopathy Symposium Consensus: Clinical terminology. British Journal of Sports Medicine, 54(5), 260-262. https://doi.org/10.1136/bjsports-2019-100885

Thirumavalavan, J., Ibrahim, Z., Byrne, R. A., Arant, K. R., & Gil, J. A. (2024). Extensor carpi ulnaris instability: A comprehensive review of pathology and operative techniques. Hand, 19(7), 1090-1096. https://doi.org/10.1177/15589447231168908

Zarro, M., Goel, R., Bickhart, N., May, C. C., & Abzug, J. M. (2024). Extensor carpi ulnaris tendinopathy in athletes: A review of the conservative and rehabilitative options. Hand, 19(3), 407-413. https://doi.org/10.1177/15589447221127331