גלי הלם ולייזר רך לטיפול בכאב במערכת שריר שלד מהווים פרוצדורה פורצת דרך. הפרעות שרירים ושלד מקיפות מגוון רחב של מצבים המשפיעים על השרירים, העצמות, המפרקים ורקמות החיבור. מצבים אלה גורמים לכאב, נכות ותפקוד לקוי. הפרעות שרירים ושלד אלה שכיחות מאוד ומייצגות נטל בריאותי עולמי משמעותי. התמודדות עם אתגר זה דורשת אסטרטגיות מקיפות למניעה, אבחון מוקדם, טיפול יעיל ושיקום לשיפור איכות החיים של הנפגעים.
השימוש בגלי הלם יחד עם לייזר בעוצמה נמוכה עשוי לתרום את חלקו במאבק כנגד המגפה של פגיעות שריר ושלד. טיפול כל אחד מהמכשירים הללו הוכח כיעיל לצורך טיפול בהפרעות שריר ושלד שונות. השילוב של שניהם מהווה מכפיל כוח בכל הנוגע ליעילות הטיפול בכאב. במאמר "גלי הלם ולייזר רך לטיפול בכאב" נדון בנושא בהרחבה.
גלי הלם ולייזר רך לטיפול בכאב – רקע
כאב כרוני במערכת השריר־שלד הוא אחד האתגרים הבריאותיים המרכזיים של המאה ה-21. לפי נתוני ה-WHO, כ-1.71 מיליארד בני אדם בעולם חיים עם הפרעות מוסקולוסקלטליות, ורובם סובלים מכאב כרוני המגביל ניידות ותפקוד יומיומי (World Health Organization, 2022). כאבי גב תחתון לבדם מהווים את גורם התחלואה המוביל בשנות חיים עם מוגבלות (YLDs), עם מאות מיליוני חולים ותחזית לעלייה משמעותית עד שנת 2050 (GBD 2021 Low Back Pain Collaborators, 2023).
במקביל לחשש משימוש ממושך במשככי כאב, במיוחד אופיאטים, מתרחבת הפנייה לטיפולים פיזיקליים לא־פולשניים כגון גלי הלם חוץ־גופיים (Extracorporeal Shock Wave Therapy – ESWT) ולייזר רך / פוטוביומודולציה (Low Level Laser Therapy / Photobiomodulation – LLLT/PBMT). ESWT מבוסס על גלים אקוסטיים עתירי אנרגיה המועברים לרקמה לצורך גירוי תהליכי ריפוי ומודולציה של כאב (Auersperg, 2020; De la Corte-Rodríguez, 2023). לייזר רך, לעומת זאת, משתמש באור בלייזר או LED בעוצמה נמוכה, בטווח אורכי גל 600-1100 ננומטר, כדי להשפיע על תהליכים תאיים דרך ספיגת פוטונים בציטוכרום c אוקסידאז במיטוכונדריה ולהוביל לשינוי במטבוליזם, דלקת ותפיסת כאב (Zhang, 2023; González-Muñoz, 2023).
המאמר יסקור את הנטל האפידמיולוגי של כאב כרוני, יפרט פתולוגיות שכיחות המטופלות בגלי הלם ובלייזר רך, יסכם את המנגנונים, הראיות הקליניות, שיקולי האבחון והטיפול, וידון במקום של שתי הטכנולוגיות בהיררכיית הטיפול ובאסטרטגיות מניעה.
אפידמיולוגיה של כאב כרוני במערכת השריר־שלד
הפרעות שריר־שלד כוללות קשת רחבה של מצבים – מאוסטאוארתריטיס, דרך כאבי גב וצוואר, ועד פציעות גידים ועמס־יתר. הערכות עדכניות מצביעות על כ-1.71 מיליארד אנשים בעולם עם מצבים מוסקולוסקלטליים, כאשר כאב הוא הסימפטום המרכזי ברובם (World Health Organization, 2022).
מחקר GBD 2021 מצא כי בשנת 2020 סבלו כ-619 מיליון אנשים מכאבי גב תחתון, עם תחזית ליותר מ-843 מיליון עד שנת 2050 (GBD 2021 Low Back Pain Collaborators, 2023). כאב גב תחתון, כאב צוואר, אוסטאוארתריטיס של ברך וירך, ופציעות גידים (למשל כתף, אכילס ופאציה פלנטרית) הם מהמוקדים השכיחים שבהם נשקלת התערבות באמצעים פיזיקליים מתקדמים, כולל ESWT ו-PBMT.
הנטל הכלכלי משמעותי:
ירידה בתעסוקה, היעדרות מהעבודה, הוצאות רפואיות ישירות ועלייה בצריכת תרופות. רבות מהפתולוגיות הללו מתאפיינות בכאב כרוני ממושך מעל שלושה חודשים, המשלב רכיב נוקיספטיבי (ממקור מכני/דלקתי) עם רכיב של סנסיטיזציה מרכזית. מצב זה מגביר את העניין בטיפולים בעלי פוטנציאל מודולציה מרכזית והיקפית, ללא תופעות לוואי סיסטמיות משמעותיות – תיאור המתאים הן ל-ESWT והן ללייזר רך (De la Corte-Rodríguez, 2023; González-Muñoz, 2023).
פתולוגיות שכיחות והמאפיינים שלהן
טנדינופתיות כרוניות
טנדינופתיות של גידי הכתף, אכילס, מרפק טניס, וגידי כף הרגל (פאציה פלנטרית) הן מהאינדיקציות המתועדות ביותר ל-ESWT ו-LLLT. מבחינה קלינית הן מאופיינות בכאב מכני המוחמר בעומס, רגישות מקומית והגבלה תפקודית, ולרוב אינן כוללות דלקת חריפה אלא שינויים ניווניים במטריקס הקולגני.
מטה-אנליזות עדכניות מצביעות על כך ש-ESWT משפר כאב ותפקוד במגוון טנדינופתיות של הגפה העליונה (Xiong, 2024) וכאבי גב תחתון כרוניים (Liu, 2023), עם פרופיל בטיחות טוב.(Frontiers) לייזר רך הודגם כמשפר כאב ותפקוד בחלק ממחקרי הטנדינופתיות, במיוחד כשהוא משולב בתרגול (Tumilty, 2010; González-Muñoz, 2023).
אוסטאוארתריטיס (OA)
OA של הברך והירך מאופיינת בכאב מכני, נוקשות בוקר קצרה והגבלה תפקודית. PBMT מושך תשומת לב כטיפול משלים ל-OA, בזכות השפעה אנטי-דלקתית אפשרית ברמה הסינוביאלית והסחוסית. סקירת עדכון שיטתית לגבי OA ברך מציגה מנגנונים אפשריים של השפעת PBMT על סינוביטיס, פירוק סחוס ומודולציית כאב (Zhang, 2023).() סקירה נרטיבית עדכנית מציעה של-LLLT פרופיל יעילות טוב כאמצעי משלים להקלה על כאב OA והפחתת שימוש במשככי כאב (Hennessy, 2025).
ESWT נחקר גם ב-OA (במיוחד סביב אזורי אינסרטיה וגירוי עצם תת-סחוסית) עם תוצאות מעודדות בחלק מן המחקרים, אך הראיות עדיין לא אחידות (De la Corte-Rodríguez, 2023).
כאבי גב תחתון לא-ספציפיים
כאב גב תחתון לא-ספציפי (NSLBP) הינו אבחנה תסמינית שכיחה ביותר. מטה-אנליזה משנת 2023 הראתה כי ESWT עשוי להפחית כאב ולשפר תפקוד בחולי כאב גב כרוני לעומת התערבויות השווא מסוימות (Liu, 2023).() לעומת זאת, סקירה שיטתית על PBMT ב-NSLBP לא מצאה הפחתה קלינית משמעותית בכאב או בנכות לעומת פלצבו או תרגול (Tomazoni, 2020), מה שמצביע על שונות גדולה בין מצבים ומינוני טיפול.
מצבי כאב כרוני אחרים
PBMT נבחנה גם בפיברומיאלגיה, כאב מפושט ופוסט-אופרטיבי, עם תוצאות מעורבות אך מגמה כללית של שיפור חלקי במדדים של כאב, שינה ואיכות חיים בחלק מן המחקרים (González-Muñoz, 2023).() ESWT הורחבה גם למצבים כגון אוסטאונקרוזיס, בצקת מח עצם ותסמונת כאב לאחר שבץ, אך אלו אינדיקציות פחות שכיחות במרפקה הראשונית (De la Corte-Rodríguez, 2023).
גורמים וגורמי סיכון
גורמי הסיכון לכאב כרוני במערכת השריר־שלד מושפעים הן מגורמים ביומכניים והן מגורמים מערכתיים ופסיכו-חברתיים.
- עומס־יתר מכני – עבודה גופנית מאומצת, ספורט ברמת עצימות גבוהה, תנועות חוזרות ונשנות וריצוד יציבתי לקוי תורמים להתפתחות טנדינופתיות, כאבי גב ואוסטאוארתריטיס מוקדמת.
- גיל ושינויים ניווניים – עלייה בגיל מלווה בירידה באיכות הרקמות, שינויים סחוסיים וירידה ביכולת הריפוי העצמי.
- השמנה וחוסר כושר – עומס מוגבר על מפרקי נושאי משקל (ברכיים, ירכיים, גב תחתון), לצד דלקת מערכתית קלת דרגה.
- עישון, מקצוע וגורמים מטבוליים – מחקר GBD הדגיש תרומה משמעותית של גורמים תעסוקתיים, BMI גבוה ועישון ל-YLDs מכאב גב תחתון (GBD 2021 Low Back Pain Collaborators, 2023).
- גורמים פסיכו-סוציאליים – חרדה, דיכאון, עומס נפשי ותפיסות לא מסתגלות לגבי כאב מגבירים סיכון לכרוניות ולהיענות ירודה לטיפול.
בהקשר של ESWT ו-LLLT, זוהו גם גורמי פרוגנוזה לתגובה לטיפול, כגון משך הכאב (קצר יותר – תוצאות טובות יותר), עומס ומבנה אנטומי, ואיכות הפרוטוקול (דוזימטריה, מספר מפגשים) (De la Corte-Rodríguez, 2023; Auersperg, 2020).
אבחון: מיקוד בפתולוגיה, לא במכשיר
אבחון במטופלים המועמדים לטיפול בגלי הלם או בלייזר רך מתמקד לא במכשיר עצמו אלא בזיהוי מדויק של הפתולוגיה הבסיסית:
- אנמנזה מפורטת – מאפייני כאב (מכני/דלקתי/נוירופתי), משך, גורמים מחמירים ומקלים, היסטוריה של טראומה, ניתוחים, מחלות רקע ותרופות.
- בדיקה גופנית – בדיקת תנועה אקטיבית ופסיבית, טווחי תנועה, כוח, בדיקות פרובוקטיביות (למשל מבחני טנדון ספציפיים), ומפה טופוגרפית של הכאב.
- הדמיה – לפי הצורך: אולטרסאונד לגידים ורקמה רכה, צילום רנטגן ואפשרות ל-MRI או CT במקרים מורכבים.
- מדדי תוצאה (Outcome measures) – שימוש במדדים כמותיים כגון VAS/NRS לכאב, סולמות ספציפיים (למשל WOMAC ב-OA, Oswestry בכאב גב, או שאלוני טנדינופתיה) מאפשרים מעקב אובייקטיבי אחר השפעת ESWT/PBMT (Liu, 2023; González-Muñoz, 2023).()
חלק מהמחקרים מדגישים את החשיבות של סינון מצבים שבהם הטיפול אינו מתאים – למשל חשד לגידולים, זיהומים, שברים טריים או פתולוגיות נוירולוגיות משמעותיות – לפני הפנייה לטיפול בגלי הלם או לייזר רך (Auersperg, 2020).
טיפול בגלי הלם (ESWT)
מנגנון פעולה
גלי הלם הם גלים אקוסטיים קצרים בעלי עלייה חדה בלחץ, המועברים דרך הראש המטפל לרקמה. מנגנוני הפעולה כוללים:
- גירוי מכנו-טרנסדוקציה המשפיע על השלד התאי וגורם לשינוי בביטוי גנים ולהפרשת גורמי גדילה.
- גירוי ניאו-וסקולריזציה ושיפור בפרפוזיה מקומית.
- פירוק הסתיידויות בגידים (בקלציפיקציות מסוימות).
- מודולציה של הולכת כאב דרך השפעה על סיבי C ואדי-אקטיבציה של אינטרנוירונים מעכבים.
סקירות נרטיביות מציינות כי ESWT נחשב בטוח יחסית, עם תופעות לוואי שכיחות אך קלות כגון כאב חולף במהלך הטיפול, אריתמה מקומית והמטומות שטחיות (Auersperg, 2020; De la Corte-Rodríguez, 2023).
סוגי גלי הלם ופרוטוקולים
קיימים שני סוגים עיקריים:
- ESWT ממוקד (fESWT) – גלים בעלי שיא אנרגיה מרוכז בעומק מוגדר.
- גלי לחץ רדיאליים (rESWT) – אנרגיה גבוהה יותר בשטחית, ללא פוקוס עמוק.
בחירה בפרמטרים (אנרגיה ליחידת שטח, מספר פולסים למפגש, תדירות, מספר המפגשים) משתנה לפי פתולוגיה. לרוב נעשה שימוש ב-3-6 מפגשים, בהפרש של שבוע, אך אין עדיין קונצנזוס על "פרוטוקול אופטימלי".
ראיות קליניות
מטה-אנליזות מצביעות על:
- יעילות טובה בכתף (טנדינופתיות מסתיידות ולא מסתיידות), מרפק טניס, פאציה פלנטרית ופסיאיטיס אחילאית, עם שיפור משמעותי בכאב ובתפקוד לעומת פלצבו או טיפולים שמרניים אחרים (Xiong, 2024; De la Corte-Rodríguez, 2023).
- ב-NSLBP, ESWT הפחית כאב ושיפר תפקוד בטווח הקצר-בינוני בהשוואה לטיפולים שמרניים שונים, אם כי איכות הראיות בינונית וההטרוגניות בין המחקרים גבוהה (Liu, 2023).
- ב-OA של הברך והירך, קיימים מחקרים המדווחים על שיפור כאב ותפקוד, אך מספרם קטן והפרוטוקולים שונים מאוד (De la Corte-Rodríguez, 2023).
בטיחות והתוויות נגד
ESWT נחשבת בטוחה כאשר מיישמים התוויות נגד בסיסיות: הפרעות קרישה משמעותיות (במיוחד בפרוטוקולים עתירי אנרגיה), גידולים באזור הטיפול, זיהום אקטיבי, הריון באזורים סמוכים לעובר, וכן זהירות בקרבת ריאות ומערכת עצבים מרכזית (Auersperg, 2020).() דיווחים על נזק חמור נדירים ביותר.
טיפול בלייזר רך / פוטוביומודולציה (LLLT/PBMT)
מנגנון פעולה
PBMT משתמשת באור בקשת 600-1070 ננומטר בעוצמות נמוכות (J/cm²), המכוון לרקמות שטחיות או עמוקות בהתאם לאורך הגל. פוטונים נספגים בציטוכרום c אוקסידאז במיטוכונדריה, מה שמוביל ל:
- עלייה ב-ATP תוך תאי ושיפור במאזן האנרגטי.
- שינוי בזרימת יוני סידן, ב-ROS וברמות NO.
- מודולציה של מדיאטורים דלקתיים (כגון PGE2, ציטוקינים) ושל הולכת כאב.
סקירה רחבה מצאה ש-PBMT עשויה להפחית כאב ודלקת בחלק ממצבי כאב כרוני וחריף, אך הראיות אינן אחידות ויש תלות גבוהה בדוזימטריה ובפרוטוקול (González-Muñoz, 2023).
ראיות קליניות בכאב שריר־שלד
- OA של הברך – מספר RCTs ומטה-אנליזות מדווחים על ירידה בכאב ושיפור תפקודי כאשר PBMT משולבת עם תרגול, במיוחד באורכי גל ותדירויות מסוימים (Zhang, 2023). סקירה נרטיבית עדכנית מסיקה כי ל-LLLT תפקיד משמעותי כטיפול משלים בניהול כאב OA, עם פרופיל תופעות לוואי מצוין (Hennessy, 2025).
- טנדינופתיות – סקירות מוקדמות יותר הציעו ש-LLLT משפרת כאב ותפקוד בטנדינופתיות כאשר מינון ואורך גל מותאמים היטב (Tumilty, 2010). שילוב עם תרגול נראה יעיל יותר מאשר כל טיפול בנפרד.
- כאב גב תחתון לא-ספציפי – בניגוד לציפיות, סקירה שיטתית עדכנית מצאה כי PBMT אינה מפחיתה באופן קליני משמעותי כאב ונכות לעומת פלצבו במבוגרים עם NSLBP, גם כאשר משווים לתרגול (Tomazoni, 2020). הדבר מדגיש את חשיבות ההתאמה למצב קליני ספציפי.
דוזימטריה ושיקולי פרוטוקול
אחד האתגרים המרכזיים בשימוש ב-PBMT הוא היעדר אחידות בפרמטרים:
- אורך גל (לרוב 660-905 ננומטר).
- צפיפות אנרגיה (J/cm²) – נמוכה מדי עלולה להיות לא יעילה, גבוהה מדי – לפעמים מנוונת.
- זמן הקרנה, מספר נקודות טיפול, וטווח מפגשים (לרוב 8-15).
זוהי אחת הסיבות לכך שהראיות מעורבות; מחקרים משתמשים במגוון רחב של פרמטרים, ולעיתים קרובות אינם מדווחים במלואם (González-Muñoz, 2023; Zhang, 2023).()
בטיחות
PBMT נחשבת לטיפול בעל פרופיל בטיחות גבוה מאוד: תופעות הלוואי לרוב מינימליות (תחושת חום קלה, אודם חולף), וללא נזק משמעותי מדווח כאשר פועלים לפי כללי בטיחות (הגנה על העיניים, הימנעות מאזורים חשודים בממאירות בהריון וכד'). סקירות עדכניות מדגישות היעדר תופעות לוואי חמורות במחקרי RCT שנסקרו (González-Muñoz, 2023; Hennessy, 2025).
השוואה בין גלי הלם ללייזר רך ושילוב טיפולים
סקירה מערכתית ומטה-אנליזה מ-2025 השוותה באופן ישיר בין ESWT לבין לייזר (LLLT/HILT) במגוון הפרעות מוסקולוסקלטליות (Ismail Hassan, 2025). נמצא כי בשקלול כלל המחקרים, ל-ESWT וללייזר יעילות דומה בהפחתת כאב, כוח, טווח תנועה ואיכות חיים, עם יתרון מתון של ESWT במדדי תפקוד לעומת LLLT (אך לא לעומת HILT), וברמת ודאות ראיות בין נמוכה לבינונית.
מסקנה זו משתלבת עם תמונת ראיות רחבה יותר:
- ESWT מתאים במיוחד לטנדינופתיות ממוקדות, הסתיידויות ופאציה פלנטרית, ולעיתים לכאב גב כרוני עמיד, כאשר יש צורך בגירוי מכני חזק וממוקד.
- PBMT עשויה להתאים יותר למצבים דלקתיים/ניווניים מפושטים (כגון OA, כאב מפושט), ובעיקר כטיפול משלים לתרגול ושינוי אורח חיים.
בשני המקרים ההמלצה היא לשלב את הטיפול המכשירני בתוך תכנית רב־מרכיבית הכוללת חינוך, פעילות גופנית מותאמת, התערבות ארגונומית וטיפול בגורמים פסיכו־סוציאליים, ולא לראות בו "פתרון קסם" יחיד.
יש גם מחקרים המציעים שילוב PBMT ו-ESWT באותה תכנית טיפול, בטענה שכל אחד מהם משפיע במסלולים ביולוגיים שונים, אך הראיות לכך עדיין מוגבלות ונדרש מחקר איכותי נוסף (Ismail Hassan, 2025). נציין שהמרפאה שלנו בתל אביב עושה שימוש בשני המכשירים בנפרד ולעתים גם יחדיו.
מניעה והפחתת כרוניות של כאב
גלי הלם ולייזר רך הם טיפול במצבים מבוססי כאב, אך מקומם בשיח המניעה חשוב בהקשר של מניעת התקדמות לכאב כרוני עמיד:
מניעה ראשונית
- הדרכה לארגונומיה בעבודה ולניהול עומסים בספורט.
- עידוד פעילות גופנית סדירה, שיפור כוח ויציבה.
- התייחסות לגורמי סיכון כלליים – השמנה, עישון, מחלות מטבוליות.
מניעה שניונית
- אבחון מוקדם וטיפול שמרני מבוסס-ראיות (חינוך, תרגול, פיזיותרפיה) בשלב החריף או התת-חריף של פציעות וגירוי מפרקי.
- שימוש מושכל ב-ESWT או PBMT כאשר הטיפול הראשוני אינו מספיק, על מנת לשפר כאב ותפקוד ולהחזיר לפעילות מוקדם יותר, ולמנוע התפתחות סנסיטיזציה מרכזית.
מניעה שלישונית
- בתסמונות כאב כרוני מבוססות, שילוב הטיפולים המכשירניים עם הגישה הביו-פסיכו-סוציאלית (כולל CBT, טיפול רב-תחומי, פעילות גופנית מותאמת) כדי להפחית נכות ולשפר איכות חיים.
- ארגונים בינלאומיים מדגישים את החשיבות של שילוב התערבויות שיקומיות רב-מקצועיות לשיפור תפקוד, ולא הסתמכות על פרוצדורה יחידה – קו שמתאים גם ל-ESWT ו-PBMT (World Health Organization, 2022; GBD 2021 Low Back Pain Collaborators, 2023).
סיכום
גלי הלם ולייזר רך משקפים התפתחות משמעותית בארסנל הטיפולים הלא-פולשניים לכאב שריר־שלד. ESWT, המבוסס על גלים אקוסטיים עתירי אנרגיה, מציג ראיות טובות יחסית בטנדינופתיות, פאציה פלנטרית וחלק ממקרי כאב גב תחתון, עם מנגנוני פעולה הכוללים מכנו-טרנסדוקציה, גירוי ניאו-וסקולריזציה ומודולציית כאב (Auersperg, 2020; Liu, 2023; Xiong, 2024). לייזר רך / PBMT, הפועל דרך מנגנונים פוטוביולוגיים, מציג ראיות מעודדות במצבי OA וכאבים כרוניים מסוימים, אך יעילותו תלויה מאוד בדוזימטריה ובאינדיקציה, ולמשל אינה משכנעת ב-NSLBP (Tomazoni, 2020; Zhang, 2023; Hennessy, 2025; González-Muñoz, 2023).
מטה-אנליזה עדכנית מ-2025 מעלה כי שתי השיטות דומות ביעילותן הכוללת להפחתת כאב ושיפור תפקוד, עם יתרון מתון ל-ESWT במדדי תפקוד לעומת LLLT, אך לא לעומת HILT (Ismail Hassan, 2025). לפיכך, הבחירה ביניהן צריכה להתבסס על האבחנה המדויקת, פרופיל המטופל, זמינות וניסיון קליני – ותמיד כחלק מתכנית טיפול אינטגרטיבית, ולא כטיפול יחיד.
בעתיד, נדרש מחקר נוסף שימקד בפרוטוקולים אופטימליים (מינון, תזמון ושילוב עם תרגול), בהגדרת תתי-קבוצות מטופלים שיגיבו טוב יותר לכל טכנולוגיה, ובהערכת עלות-תועלת ארוכת טווח. יחד עם זאת, כבר כיום ESWT ו-PBMT מציעות אפשרות משמעותית להפחתת כאב ושיפור תפקוד למיליוני אנשים הסובלים מכאב כרוני במערכת השריר־שלד, תוך צמצום תלות בתרופות ובפרוצדורות פולשניות.
References:
GBD 2021 Low Back Pain Collaborators. (2023). Global, regional, and national burden of low back pain, 1990-2020, its attributable risk factors, and projections to 2050: A systematic analysis of the Global Burden of Disease Study 2021. The Lancet Rheumatology, 5(6), e316-e329.
Auersperg, V., & Trieb, K. (2020). Extracorporeal shock wave therapy: An update. EFORT Open Reviews, 5(10), 584-592.
De la Corte-Rodríguez, H., Román-Belmonte, J. M., Rodríguez-Damiani, B. A., Vázquez-Sasot, A., & Rodríguez-Merchán, E. C. (2023). Extracorporeal Shock Wave Therapy for the Treatment of Musculoskeletal Pain: A Narrative Review. Healthcare, 11(21), 2830.
González-Muñoz, A., Cuevas-Cervera, M., Pérez-Montilla, J. J., Aguilar-Núñez, D., Hamed-Hamed, D., Aguilar-García, M., Pruimboom, L., & Navarro-Ledesma, S. (2023). Efficacy of Photobiomodulation Therapy in the Treatment of Pain and Inflammation: A Literature Review. Healthcare, 11(7), 938.
Hennessy, S. N., & Corcoran, G. D. (2025). Low-level laser therapy in osteoarthritic pain: A narrative review with an approach to integrated clinical use. Osteoarthritis and Cartilage Open, 7(4), 100685.
Ismail Hassan, M., Shafiek Mustafa Saleh, M., Hesham Sallam, M., Elkhodary, H. H., Sayed, M. M., Samy, H., Mohamed, A. H., Ashour, A. S., Mosaid, E. M., Zaghloul, M. H., Elbathesh, E. R., Vaish, H., Alshehri, M. A. A., & Abdelhamed, A. I. (2025). Extracorporeal Shock Wave Therapy versus laser therapy in treating musculoskeletal disorders: A systematic review and meta-analysis. Lasers in Medical Science, 40, 194.
Liu, K., Zhang, Q., Chen, L., Zhang, H., Xu, X., Yuan, Z., & Dong, J. (2023). Efficacy and safety of extracorporeal shockwave therapy in chronic low back pain: A systematic review and meta-analysis of 632 patients. Journal of Orthopaedic Surgery and Research, 18, 455.
Tomazoni, S. S., Almeida, M. O., Bjordal, J. M., Stausholm, M. B., Monteiro Machado, C. D. S., Leal-Junior, E. C. P., & Costa, L. O. P. (2020). Photobiomodulation therapy does not decrease pain and disability in people with non-specific low back pain: A systematic review. Journal of Physiotherapy, 66(3), 155-165.
World Health Organization. (2022). Musculoskeletal health [Fact sheet]. World Health Organization. Retrieved from https://www.who.int/news-room/fact-sheets/detail/musculoskeletal-conditions
Xiong, Y., Wen, T., Jin, S., Lin, L., Shao, Q., Peng, Y., Zheng, Q., & Li, W. (2024). Efficacy and safety of extracorporeal shock wave therapy for upper limb tendonitis: A systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. Frontiers in Medicine, 11, 1394268.
Zhang, Y., & Ji, Q. (2023). Current advances of photobiomodulation therapy in treating knee osteoarthritis. Frontiers in Cell and Developmental Biology, 11, 1286025.
