פציעות שחייה גורמים
פציעות שחייה גורמים

פציעות שחייה גורמים

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


פציעות שחייה? גורמים בגלל שחייה אינן נדירות כפי שהרבה אנשים עלולים לחשוב. אכן, שחייה גורמת לגופנו לפעול באופן רגוע תוך שיפור הכושר, טיפוח שרירי היציבה, חיזוק שרירים ועוד. אך אם אתם חושבים שאלו שמרבים לשחות אינם נפצעים לעולם, אתם טועים ובגדול.

פציעות שחייה אינן שכיחות ובהשוואה לכמות הנפגעים מענפי ספורט אחרים מספר הנפגעים משחייה הוא אפילו שולי אך בכול זאת חשוב לזכור שגם שחיינים נפצעים ולא מעט. פציעות ספורט הנובעות משחייה נגרמות לרוב בגלל העומס המצטבר והתנועות החוזרניות המאפיינות את השחייה. עומסים חוזרניים אלה מובילים בהדרגת להתפתחות הדרגתית של נזקים ברקמות, דלקות וכאבים. 

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון



פציעות שחייה גורמים – רקע

כאמור, פציעות ודלקות אינן שכיחות בקרב שוחים בין היתר בגלל שלא מדובר בספורט שהמשתתפים בו באים במגע גופני זה עם זה. עם זאת אין לשכוח שמספר לא מבוטל של שחיינים נפצעו פציעות ראש חריפות וקשות בגלל קפיצות ראש לתוך בריכות עם מים רדודים. על פי מקורות אמריקאים בשנת 2007 טופלו בחדרי חירום, בארצות הברית, 172.000 שחיינים עם פציעות חריפות. עם זאת, הרוב המכריע של פציעות בקרב שוחים נגרמות בגלל תנועות חוזרניות והעומסים החוזרניים שנוצרים בעקבות זאת.

גורמים

הפציעות האופייניות לשוחים הן כאמור פציעות הנובעות מעומס יתר (Overload) ומביצוע תנועות חוזרות (Repetitive motion). בין הפציעות הללו ניתן למנות את “כתף שחיינים” (Swimmer’s shoulder) “ברך שחייני חזה” (Breast-stroke knee) ושחיקת פרקי שטחה בעמוד השדרה (Facet syndrome). הפציעות הללו ופציעות אחרות המאפיינות את העוסקים בספורט הזה נגרמות בגלל האופי הביומכני של תנועת השחייה המחייב כמות גדולה של תנועות חוזרות מול התנגדות מתמשכת. 

פעילות חוזרנית

השילוב של עומס גדול מידי ללא הכנות מספיקות וללא מנוחה והתאוששות מספקת מסתימת בנזקים, דלקות ופציעות. ניתן להעריך את כמות התנועות כאשר חושבים על ספורטאים מקצועיים שגומעים 200 – 300 בריכות באימון מידי יום לאורך כ שמונה חודשים. המפרקים בידיים שלהם עובדים קשה ועל כן יש לוודא שהאימונים מתנהלים נכון וטכניקת ההתקדמות במים שלהם מצוינת. השילוב של שחייה מרובה עם טכניקה לקויה תגרום לפציעות עומס יתר גם למי ששוחה הרבה פחות.

אימון יתר 

שוחה מותש הוא שוחה שיפצע! הנטייה של שוחים תחרותיים והמאמנים שלהם לדחוף את היכולות הפיזיות ולשפר את הביצועים עלולה לגלוש לעבר מצב של אימוני יתר (Overtraining). במקביל להקפדה על נפח אימונים חייב המאמן גם להכיר בחשיבות של מנוחה והתאוששות מספיקים, דיאטה מאוזנת, כושר גופני, מצב נפשי, סגנון חיים, מתחים נפשיים ומחלות. סימנים קלסיים של אימון יתר יהיו: עייפות, כאבי שרירים, שינה מופרעת ובלתי מספקת ודיכאון. מאמן שמזהה מצב של אימון יתר חייב להתייחס לכך באופן מידי על ידי שינוי בתוכנית האימונים.

טכניקת שחייה לקויה

מלבד אימון יתר ופעילות חוזרנית גם טכניקת שחייה לקויה עלולה להוביל להתפתחות פציעות שחייה ובעיקר עם מדובר בשחייה למרחקים גדולים. טכניקת שחייה לקויה בשחיית חתירה גורמת לעתים קרובות לפציעות כתפיים.  שימוש לקוי בידיים בשחיית פרפר ובשחיית חזה עלול לגרום להתפתחות פציעות במרפק וביצוע תנועות לקויות עם הברכיים ומפרקי הירך בשחיית חזה עלולה לגרום פציעות גם לאזורים הללו.

מניעת פציעות שחייה בכתפיים

הכוח המניע של הגוף במהלך שחיית חתירה ופרפר וברמה פחותה גם בשחיית חזה מקורו בחלק העליון של הגוף ובכתפיים. הרגליים משמשות בעיקר כמייצבים. הכתפיים שחייבים לעמוד במעמס גדול הנוצר עקב תנועות חוזרות ונשנות חשופות לפציעות וכאבים. אלא שלא כול השוחים באותם תנאים מפתחים פתולוגיות ופציעות בכתפיים. למה חלקם הגדול של השוחים אינו נפצע שוב ושוב בעוד שחלק אחר לא נפצע אף פעם למרות העומסים הזהים וטכניקות שחייה טובות? הסוד טמון ביציבות של מפרק הכתף. יציבות אשר מוקנית לו באמצעות איכותן ומצבן של הרקמות והשרירים העוטפות אותו. 

פגיעות גופניות בגלל שחייה  על מנת למנוע פציעות כתפיים בקרב שוחים על מפרק הכתף להיות חזק, גמיש ומאוזן. התנהגות תקינה משמעותה יכולת המפרק לשמור על שלמות המבנה והמיקום התקין של חלקי המפרק השונים במצבים סטטיים ו/או דינאמיים ובכך למנוע מצב של עומס יתר נקודתי ונזקים. 

הרוב המכריע של הנזקים והכאבים במפרק הכתף שאינם טראומטיים, נובעים מעומס יתר ונזק מצטבר ונגרמים בגין חוסר יציבות, חולשה, חוסר איזון שרירי ו/או שינויים ניווניים מוקדמים של המפרק. מצב לקוי זה של המפרק גורם לפגיעה ביכולת של מפרק הכתף לשמר על התנהגות ביו – מכנית אופטימאלית והתוצאה היא תנועה לא אופטימאלית תחת מעמס פיזי, נזקים, דלקות וכאבים. 

השרירים שעוצמתם נדרשת לשחייה הינם השרירים המקרבים והשרירים המסובבים פנימה של הכתף (subscaplaris, supraspinatus and teres major). כאשר השרירים הללו אינם חזקים מספיק, נדרש פיצוי של שרירים אחרים (השרירים המסובבים החוצה של הכתף) והתנועה שנוצרת אינה נכונה, מעייפת ושוחקת. חיזוק של מכלול השרירים המסובבים של הכתף מספק את היציבות הנדרשת לעבודה חלקה ונכונה של הכתפיים ולמניעת פציעות בקרב שוחים. 

מחקרים העוסקים בפציעות ספורט אשרו שאכן חולשה של השרירים המסובבים את מפרק הכתף מנבאים באופן מדויק למדי פציעות כתף במהלך שחייה תחרותית. בנוסף נמצא במחקרים אלו שתרגילים איזו קינטיים להגברת החוזק של שרירים הללו הורידו את תכיפות הפציעות בקרב שחיינים תחרותיים (158-American Journal of Sports Medicine,(1980 ), vol. 8, pp. 151)

חוסר יציבות מפרק הכתף? שלוש סיבות שכיחות:

חוסר יציבות בגלל פגיעה ברקמות הפסיביות.

רקמות אלו כוללות את עצמות המפרק ואת הרצועות שתומכות במפרק. תפקידן של הרקמות הפסיביות הוא לייצב את המפרק או את בסופו של טווח התנועה בלבד ובכך למנוע תנועה לא תקינה ונזקים.

חוסר יציבות בגין פגיעה ברקמות הדינמיות.

רקמות אלו כוללות את השרירים ואת הגידים. תפקידן של הרקמות הדינמיות הוא לייצב את המפרקים או החוליות כאשר אנו מצויים במצבים דינמיים או במצבים נייחים ובכך למנוע תנועות לא תקינות ונזקים.

חוסר יציבות בגין פגיעה במערכת השליטה והפיקוח.

מערכת השליטה והפיקוח כוללים את מערכת העצבים המרכזית ומערכת העצבים הפריפרית. תפקידן של מערכות אלו הוא לפקח על הייצוב של המפרק ובכך למנוע ביצוע תנועות לקויות ונזקים לרקמות השונות.

פציעות שחייה שכיחות

כתף שחיינים

כתף שחיינים נקראת גם דלקת בגיד השרירים המסובבים (Rotator cuff tendinitis) ותסמונת תפס הכתף (Shoulder Impingement) הינה כאמור פציעת כתף שכיחה אצל שחיינים ומהווה כ60% מהפציעות שלהם. בפציעה זו כאבים מתרחשים בעת הרמת הכתף 80-120 מעלות. כאבים של הכתף בעת הרמה מול התנגדות עלולים להצביע על נזק לאחד מגידי הכתף. עומס יתר של אחד מארבעת גידי הכתף המסובבים או עומס יתר הנובע מטכניקה לקויה עומדים לרוב אחר הפציעה הזאת.

דלקת פרקים ניוונית של המפרק האקרומיוקלביקולרי

מקור נוסף לכאבי כתפיים האופייני לשוחים הוא מפרק האקרומיוקלביקולרי (Acromioclavicular) – מפרק שיא הכתף ועצם הבריח. מפרק זה יכול לפתח שינויים ניווניים (Osteoarthritis) כתוצאה משחייה מרובה, ועומס יתר הנגרם מהתנועות חוזרות. התנועות החוזרות שוחקות את הסחוס בתוך המפרק וגורמות לכאב ומגבלת תנועה. גם בסוג זה של פגיעה יש לבחון את מכלול האימונים של השוחה וזאת משום שגם אימוני משקולות יכולים לגרום לאותה בעיה.

ברך שחיינים

ברך שחיינים (Breast-stroke knee) – תופעה פתולוגית הנגרמת בגין תנועת הברכיים בשחיית חזה ואשר חושפת את רצועת הברך הפנימית (Medial collateral ligament) לעומס ולנזק. ברך שחיינים היא הפציעה השנייה בשכיחותה בקרב שחיינים, אחרי כתף שחיינים. העומס הנגזר על הברך בשחיית חזה הוא גדול ונובע מכך שתנועת הפישוק, הצלפה והרוטציה (whip-kick) של הברכיים אינה טבעית ואינה עושה שימוש נכון בציר הברך. יש לזכור שהעומס על החלק הפנימי של הברך האופייני לשחיית חזה גבוה לאין שיעור בקרב שוחים תחרותיים או לחילופין בקרב שוחים בעלי טכניקה לקויה. הסימפטומים בגין ברך שחיינים הם בעיקר כאבים בברך ובעיקר בחלק הפנימי של הברך ונוקשות בתנועת הברך. תיתכן גם נפיחות.

חוסר יציבות של פיקת הברך

פציעת ברך נוספת היא התפתחות חוסר יציבות של פיקת הברך הגורמת לנטייתה לגלוש החוצה. פתולוגיה זו הנגרמת בגין שחיית חזה מובילה לשחיקת הסחוס מתחת לפיקת הברך, לדלקת וכאבים. ברוב המקרים הסטייה של הפיקה או פריקתה תהיה החוצה כלומר לצד החיצוני של הברך. בהעדר פריקה טראומטית הסיבות לסטיית הפיקה הן בעיקר ניוון וחולשה של השריר הארבע ראשי ובעיקר של הראש הפנימי (vastus medialis), חוסר פעילות גופנית או ביו-מכאניקה לקויה של הפרקים ברגליים כמו שבאה לידי ביטוי בשחיית חזה. הסחוס תחת הפיקה חשוף גם לתופעה של ריכוך הסחוס בגיל עשרה (Chondromalasia patella) שחיית חזה אינטנסיבית בגיל הצעיר עלולה על כן להיות בעייתית.

כאבי גב

כאבי גב אינם נדירים בקרב שוחים. למעשה פציעות גב מהוות כ10% מכלל הפציעות בקרב השוחים. שחיית חזה ופרפר יוצרים עומסים גדולים בגין הקיעור החוזר ונשנה של הגב. פעולה זאת יוצרת עומס על הפרקים האחוריים של חוליות עמוד השדרה ועל השרירים לגרום לנזקים דלקות וכאבים. לעיתים עלולים גם להתפתח שברי מאמץ בחוליות עמוד השדרה. לאור הנתונים הללו יש השואלים האם שחייה טובה לגב? התשובה היא כן אך עם סייגים.

טיפול בפציעות בקרב שוחים

כירופרקטיקה יכולה לתת מענה הולם לפציעות שוחים. כירופרקט מודרני מצויד בידע ובציוד המתאים לאבחן, לטפל ולשקם פציעות שחייה. הטיפול בפציעות שחייה כמו בפציעות ספורט אחרות חייב לכלול מנוחה, שימוש אמצעים להורדת דלקת ושיקום שיכלול חזרה הדרגתית למים. יש לבחון את הטכניקה של השחייה על מנת לאתר לקויות ולשפרן. יש לאתר נקודות חולשה וחוסר איזון במערכת עצב שריר ושלד ולשפרן. על השוחה להקפיד על חימום לפני האימון ושמירה על עומס אימונים הדרגתי. הפנייה לטיפולים תרופתיים וניתוחים תעשה רק במידה וכשלו האמצעים השמרניים. חשוב לבדוק גם את מכלול האימונים (חדר כושר, טניס…) או המטלות (מטלות מקצועיות, מטלות בית…) של השחיין על מנת לוודא שמקור פציעתו הוא אכן שחייה.

מניעת פציעות בקרב שוחים

לפני השחייה התחמם היטב. כאשר גופך קר סיכוייך להיפצע גבוהים יותר. לצורך החימום עשה מספר דקות של פעילות אירובית (הליכה, אופניים) ואז מתח בעדינות את הפרקים והשרירים . את הבריכות הראשונות שחו בקב איטי ורגוע. הפציעה השכיחה ביותר בקרב שוחים היא פציעת כתף. לצורך מניעת פציעות כתף השקיעו באימוני כוח וייצוב של מפרק הכתף. פציעות רבות בקרב שוחים נובעות מטכניקה לקויה. ללא טכניקת שחייה מדויקת אתם עושים שימוש לא נכון בפרקים ובשרירים, חושפים אותם לעומס יתר ופציעות.

המשיכו לקרוא אודות פציעות ספורט וכיצד ניתן לחלק אותן לסוגי שונים של פציעות ספורט, כיצד מתבצע בעיקרון הטיפול בפציעות הספורט  וכמובן כיצד מונעים את פציעות הספורט.

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


Call Now Button
Close Panel

חריקת שיניים? אבחון וטיפול מהירים בנזקים הנגרמים עקב כך במפרק הלסת עשויים למנוע נזקים כרוניים. מתעוררים בלילה לשמע קול כירסום? יכול להיות שהאחראי לכך אינו עכבר אלא בן או בת הזוג שחורק שיניים בעוז. תופעה זאת מתרחשת לרוב בגלל לחצים נפשיים. 

סובלים מכאבי לסתות ושיניים? יכול להיות שגם אתם חורקים שיניים. מי נוטה לחרוק שיניים (Bruxism)? חשוב לדעת שכולם או כמעט כולם חורקים שיניים. השאלה שנשאלת היא לאורך איזו תקופה נמשכת חריקת השיניים (ימים, חודשים, שנים), כמה זמן אתם חורקים בכול פעם (שניות, דקות, שעות) ובאיזה עוצמה (הידוק וחריקה קלה או הידוק עז וחריקה קשה). רוב האנשים חורקים שיניים לעתים רחוקות, במצבים של דחק רגשי זמני ועל כן אינם חשופים לנזק.

{loadposition inside-page}

חריקת שיניים - רקע

הידוק הלסתות מתבצע על ידי כיווץ של שרירי הלעיסה החזקים מאוד ויצירת עומס אדיר ומתמשך על השיניים, על פרקי הלסת ועל הרקמות סביבו. לעיתים קרובות יתווסף להידוק השיניים גם תנועת החלקה קדימה ואחורה או לצדדים. תנועה זעירה זאת תגרום לשחיקת השיניים ועלולה להיות רעשנית מספיק על מנת להעיר את בן הזוג משנתו. חשוב לאבחן את הבעיה באופן מהיר ומדויק כדי למנוע טיפולים שיניים יקרים, טיפולים ממושכים במפרקי הלסת ונזקים בלתי הפיכים.

סימנים ותסמינים של חריקת שיניים 

בין הסימנים והתסמינים של חריקת שיניים נמנה ירידה בגובה השיניים ולעיתים במקרים חמורים אף להיעלמותם, כמו כן אנו עלולים למצוא שיניים שבורות, השיניים עלולות לפתח רגישות ולעתים קרובות נמצא גם נסיגת חניכיים.

ברבות הימים עלולים הידוק הלסתות המתמשך וחריקת השיניים להוביל להתפתחות תסמוונת מפרק הלסת ולדלקת פרקים ניוונית במפרקי הלסת. מכלול הסימנים ותסמינים המכונים "תסמונת מפרק הלסת" כוללים כאבי שיניים, כאבי לסתות, כאבי אוזניים, כאבי צוואר וראש. סימפטומים נלווים נוספים כוללים : דאגה, מתח, הפרעות שינה, דיכאון, הפרעות אכילה סחרחורות, בחילות, ורטיגו ועוד.

הידוק לסתות ושחיקת השיניים יכולים להתבצע ביום ובלילה אם כי התופעה הלילית היא הבעיה הגדולה שכן ביום ניתן לפתח מודעות, לשלוט ולמנוע את חריקת השיניים ובלילה קשה יותר.

גורמים

חריקת שינייםהגורמים לחריקת השיניים אינם ברורים. חלק מהחוקרים טוענים שמנשך שאינו מדויק יכול לגרום לחוסר נוחות ולחריקת שיניים. חוקרים אחרים סבורים שמדובר בבעיה שקשורה למערכת העצבים המרכזית. שילוב של סיבות - זו הסברה שמקובלת כרגע רוב החוקרים. שילוב של מתח נפשי, מבנה אישיות ובעיות מנשך. גורמי סיכון נוספים כוללים: צריכת קפאין, עישון, וסמים אחרים.

גם ילדים חורקים שיניים 

גם אצל ילדים רווחת התופעה הזאת ועל פי נתונים מחקריים מספרם מגיע לכדי 30% מהילדים. ישנם חוקרים הסבורים שזוהי תהליך נורמאלי של גדילה והתפתחות המנשך. לטענת אותם מומחים ילדים גורסים שיניים בגלל מנשך שנימצא בהליכי התאמה. מומחים אחרים סבורים שגם אצל ילדים התופעה הזאת קשורה רובה ככולה למתחים ואגרסיות הנצברות במשך היום או כתגובה לכאבי אוזניים. רוב הילדים יגמלו מכך בהגיעם לבגרות.

אבחון

ברוב המקרים חריקת שיניים מאובחנת על ידי רופא השיניים. מבט חטוף של הרופא השיניים יסגיר את הבעיה. יש לעתים שהכאבים ושאר הסימנים והתסמינים שמתפתחים במפרק הלסת וברקמות סביב המפרק הם אלו שגורמים לחולה לחפש מזור. מקרים אלו מגיעים גם למרפאה שלי. כאן במרפאה נלמד את ההיסטוריה של הופעת הכאבים, ונבדוק את מפרקי הלסת, עמוד שדרה צווארי, ראש וכמובן שנבדוק את שיניו של החולה בנסיון לאתר סימנים לחריקת שיניים. תצפית על השיניים של אדם שחורק שיניים, וסובל כתוצאה מכך מסימנים ותסמינים, יראו נזקים אופייניים כולל ירידה בגובה השיניים, שיניים שבורות ועוד.

טיפול

מטרת הטיפול הינה הפחתת הכאב, ולמנוע נזק לשיניים וכן ניסיון למנוע המשך הידוק לסתות וחריקה. אם זאת יש לזכור שברוב המקרים אין צורך בטיפול כיוון שהתופעה חולפת מאליה. אם הבעיה חמורה מספיק ונמשכת מעל מספר שבועות ברצף קימות מספר אפשרויות טיפול:

הפחתת מתחים

  • התחבר לאנשים זהו בעיניי הדבר החשוב ביותר. דבר והקשב.

  • תרגול של חשיבה חיובית

  • להשאיר זמן כול יום לתחביבים

  • לקיחת הפסקות מתוכננות ממהלך סדר היום

  • פעילות גופנית קלה שלוש פעמים בשבוע רצוי עם חבר או חברה

  • אוכל טוב ובריא

  • למד טכניקה של הרגעה עצמית

  • שמע מוסיקה

  • תרגל יוגה או מדיטציה

  • אם שום דבר לא עוזר להפחתת הלחצים שלך אולי כדי להיעזר בפסיכולוג.

רופא שיניים להתאמת סדי לילה ו/או לתיקון מנשך

כדי למנוע נזק מהשיניים ניתן להשתמש בסדי לילה. הסד הינו משטח הגנה עשוי פלסטיק המותאם אישית ותפקידו למנוע מגע בין השיניים העליונות לאלו התחתונות. יש לזכור שהסדים אינם נוחים ולא תמיד מפחיתים משמעותית את הלחץ ואת הנזק הנלווה לו על פרק הלסת. ישנם אף מקרים שבהם דווח על החמרה בסימפטומים וזאת יתכן בגלל חוסר התאמה מלאה של הסד. עם זאת שימוש קבוע בסד עשוי להציל את שינך מכליה. אצל חלק מהסובלים מהתופעה הסיבה לכך היא מנשך לא תקין. שיפור המנשך אצל רופא שיניים עשוי באותם המקרים לסייע בפתרון הבעיה.

ביופידבק להרפיית שרירי הלעיסה

אימון בהרפיית שרירי הלעיסה עשוי להפוך להרגל ולעזור גם במהלך שנת הלילה

תרופות

תרופות אנטי דלקתיות עשויות להקל על הסימפטומים אם כי אין בכוחן לעזור למכאניקה של עבודת הפרקים ותופעות הלוואי שלהן מחייבות שיקול דעת. במקרים מסוימים עושים שימוש אפילו בבוטוקס על מנת לשתק חלק משרירי הלעיסה ובכל להקל על העומס שהפרק מצוי בו

טיפולי כירופרקטיקה

או טיפולים מנואלים שמטרתם שיפור התפקוד ואיזון אופן עבודת המפרקים מפחיתה מפחיתה ברוב המקרים את הכאבים ואת המגבלות.

טיפול עצמי

בכול המקרים טיפול עצמי עשוי להאיץ את השיפור במצב הפרק. הכלים העומדים לרשותו של החולה הינם רבים ומגוונים: הרפיה של שרירי הלעיסה על ידי עיסוי ומודעות, תרגילי מתיחה של שרירי הלעיסה, חימום או קירור של אזור הלסת והימנעות מאכילה של מזון קשה או קשה ללעיסה. ואולם הכי חשוב זה כנראה להפחית לחצים מחייך. רבים יגידו לגבי ההמלצה הזאת שזה קל להגיד אך קשה לביצוע והם אכן יצדקו ובכול זאת ולמרות הקושי הגדול כול הפחתה גם מינימאלית עשויה להפחית באופן דרמטי את התופעה. 

המשיכו לקרוא אודות הגורמים לתסמונת מפרק הלסת מה הם התסמינים בתסמונת מפרק הלסת  וכמובן כיצד ניתן לטפל בתסמונת מפרק הלסת 

דילוג לתוכן