כאב במפרק הירך: המדריך המלא לאבחון וטיפול מפורט במאמר הנוכחי. כאבים במפרק הירך היא תופעה שכיחה שאבחונה נוטה להיעשות מאוחר מידי. אחת הסיבות לכך היא הקרבה של מפרק הירך לגב התחתון הגורמת לאבחון יתר של פציעות גב תחתון על חשבון פציעה בירך. מפרק הירך הוא מפרק נושא משקל חשוב וציר תנועה מרכזי. כאבים בירך עלולים להשפיע על פעילות נושאת משקל כגון הליכה, ריצה וקפיצה.
מספר גורמים עלולים להיות אחראיים לכאבים בירך. בין היתר נציין עומסי יתר חוזרניים, מחלות שונות וכמובן נזקים טראומטיים. מלבד כאבים בירך החולה עלול להתלונן גם על צליעה, קשיי תפקוד, מגבלות תנועה ועוד. במאמר "כאב במפרק הירך: המדריך המלא לאבחון וטיפול" נתאר בתמציתיות את ההפרעה הזאת וכיצד להתנהל אתה.
כאב במפרק הירך: המדריך המלא לאבחון וטיפול – רקע
כאב במפרק הירך הוא אחת התלונות האורתופדיות המורכבות ביותר, משום שהירך היא מפרק עמוק, נושא משקל, שמושפע לא רק ממבנה העצם והסחוס אלא גם מהגב התחתון, האגן, השרירים, הגידים, העצבים ודפוסי ההליכה. אדם יכול להרגיש “כאב בירך” גם כאשר מקור הבעיה נמצא בעמוד השדרה המותני, במפרק העצה והכסל, בגידי העכוז, בשרירי המפשעה או במבנים תוך־מפרקיים כמו הסחוס והלברום. לכן אבחון מדויק אינו מתחיל בצילום אלא בהבנה של מיקום הכאב, גיל המטופל, אופי ההופעה, עומס הפעילות, הגבלות התנועה וסימני אזהרה רפואיים (Wilson, 2014; Chamberlain, 2021).
המאמר שלפניכם מציג מדריך מעודכן לאבחון וטיפול בכאב במפרק הירך, כולל שכיחות, גורמים נפוצים, בדיקות, דימות, טיפול שמרני, כירופרקטיקה, פיזיותרפיה, זריקות וניתוח. הוא מיועד לקוראים שרוצים להבין את התמונה המלאה, אך אינו מחליף בדיקה רפואית אישית.
שכיחות כאב בירך: עד כמה הבעיה נפוצה?
כאבי ירך שכיחים במיוחד בגיל המבוגר, אך אינם מוגבלים אליו. במחקר NHANES בקרב מבוגרים בארצות הברית נמצא שכאב ירך הוא תלונה משמעותית באוכלוסייה המבוגרת, עם קשר לירידה בתפקוד ולפעילות גופנית מופחתת (Christmas, 2002). במחקר אחר, הסיכון המצטבר לפתח אוסטיאוארתריטיס סימפטומטית של הירך במהלך החיים הוערך בכאחד מכל ארבעה אנשים עד גיל 85 (Murphy, 2010). נתונים אלה מסבירים מדוע כאב בירך אינו “עוד כאב שרירים” בלבד אלא בעיה עם השלכות תפקודיות רחבות.
אוסטיאוארתריטיס של הירך היא אחד הגורמים המרכזיים לכאב כרוני, אך גם תסמונת צביטה פמורואצטבולרית, קרע לברום, תסמונת כאב טרוכנטרית, שברי מאמץ, נמק אווסקולרי ודלקות מפרקים יכולים לגרום לכאב. מחקרי עומס תחלואה גלובליים מראים שאוסטיאוארתריטיס של הירך והברך תורמת משמעותית לשנות חיים עם מוגבלות, בעיקר בשל כאב, קושי בהליכה ועלייה בצורך בטיפולים רפואיים ושיקומיים (Cross, 2014).
אנטומיה של מפרק הירך: למה האבחון מורכב?
מפרק הירך הוא מפרק כדורי שבו ראש עצם הירך נע בתוך האצטבולום, שקע בעצם האגן. סביבו נמצאים קפסולת מפרק חזקה, סחוס מפרקי, לברום שמעמיק את השקע, רצועות, גידים ושרירים גדולים כמו גלוטאוס מדיוס, איליופסואס, אדוקטורים ושרירי הירך האחורית. מבנה זה מאפשר יציבות ונשיאת משקל, אך גם יוצר מצב שבו פגיעה קטנה באחד המרכיבים יכולה להשפיע על ההליכה, על עומס הברך והגב ועל איכות החיים.
הכאב אינו תמיד מופיע בדיוק מעל מקור הבעיה. כאב קדמי במפשעה נוטה לרמוז על מקור תוך־מפרקי, כאב צידי מתאים לעיתים קרובות למעורבות גידי העכוז או הבורסה באזור הטרוכנטר, וכאב אחורי עשוי להגיע מהגב התחתון, ממפרק העצה והכסל או ממבנים עמוקים סביב העכוז (Wilson, 2014; Chamberlain, 2021).
מיקום כאב בירך: קדמי, צידי או אחורי
כאב קדמי בירך ובמפשעה
כאב קדמי או כאב במפשעה הוא אחד הסימנים החשובים ביותר לחשד לבעיה בתוך מפרק הירך. גורמים שכיחים כוללים אוסטיאוארתריטיס, צביטה פמורואצטבולרית, קרע לברום, דלקת בגיד האיליופסואס, שבר מאמץ ונמק אווסקולרי של ראש הירך. במקרים רבים הכאב מוחמר בעלייה במדרגות, כניסה לרכב, ישיבה ממושכת או סיבוב פנימי של הירך.
בבדיקה קלינית מחפשים הגבלה בכיפוף, סיבוב פנימי וכאב במבחנים פרובוקטיביים כגון FADIR ו־FABER. עם זאת, בדיקות אלה אינן “חותמת אבחנה” בפני עצמן, אלא חלק מפאזל הכולל סיפור קליני, בדיקה גופנית ודימות מתאים בעת הצורך (Chamberlain, 2021).
כאב צידי בירך
כאב בצד החיצוני של הירך מזוהה לעיתים קרובות עם Greater Trochanteric Pain Syndrome, תסמונת הכוללת כאב באזור הטרוכנטר הגדול ולעיתים מערבת גידי גלוטאוס מדיוס ומינימוס, בורסה מקומית ועומסי דחיסה על הגידים. הכאב מוחמר לעיתים בשכיבה על הצד הכואב, הליכה ממושכת, עלייה במדרגות או עמידה על רגל אחת (Speers, 2017).
חשוב להבין שכאב צידי בירך אינו תמיד “בורסיטיס”. בשנים האחרונות ההבנה הקלינית השתנתה, וכיום ברור שבחלק גדול מהמקרים מדובר בטנדינופתיה של גידי העכוז, כלומר בעיית עומס והסתגלות של הגיד. לכן טיפול איכותי כולל ניהול עומסים, חיזוק מדורג של שרירי העכוז והימנעות מעומסי דחיסה מיותרים, ולא רק זריקה מקומית.
כאב אחורי בירך ובעכוז
כאב אחורי יכול להגיע מהירך, אך לעיתים קרובות מקורו בגב התחתון, במפרק העצה והכסל, בשרירי העכוז העמוקים או בגיד ההמסטרינגס המקורב. כאב שמקרין מתחת לברך, מלווה בנימול, חולשה או שינוי תחושתי, מעלה חשד למעורבות עצבית. כאב שמופיע בעיקר בישיבה עשוי להתאים למקור אחורי־עמוק, אך גם לפריצת דיסק או גירוי עצבי.
באבחון נכון בודקים לא רק את הירך אלא גם את הגב, האגן, כוח השרירים, תחושה, רפלקסים ודפוס הליכה. זו אחת הסיבות לכך שטיפול ממוקד רק במקום הכאב עלול להחמיץ את הסיבה האמיתית.
סימני אזהרה בכאב במפרק הירך
רוב כאבי הירך נובעים מבעיות שריר־שלד שאינן מסכנות חיים, אך יש מצבים שבהם יש לפנות לבדיקה רפואית דחופה. סימני אזהרה כוללים כאב לאחר חבלה משמעותית, חוסר יכולת לשאת משקל, חום, נפיחות חריגה, כאב לילה שאינו משתפר, ירידה לא מוסברת במשקל, היסטוריה של סרטן, שימוש ממושך בסטרואידים, כאב פתאומי וחזק או חשד לזיהום מפרקי.
גם אנשי מקצוע בתחום הטיפול הידני, כולל כירופרקטים, צריכים לבצע סינון לדגלים אדומים לפני מניפולציה או מוביליזציה. דיווחי מקרה בתחום הכירופרקטיקה מדגישים שכאב שנראה תחילה שריר־שלד יכול לעיתים לשקף בעיה חמורה יותר, ולכן תקשורת עם רופא, הפניה לדימות ובירור נוסף הם חלק מהטיפול הבטוח (Chu, 2023).
אבחון כאב בירך: מה כוללת בדיקה יסודית?
תשאול רפואי ממוקד
האבחון מתחיל בשאלות מדויקות: מתי התחיל הכאב, האם הופיע בפתאומיות או בהדרגה, איפה בדיוק הוא מורגש, מה מחמיר אותו, האם יש נוקשות בוקר, האם יש קליקים או נעילות, האם הכאב מקרין, ומהי רמת ההשפעה על הליכה, שינה, עבודה וספורט. בנוסף בודקים היסטוריה של חבלות, מחלות דלקתיות, ניתוחים, תרופות, פעילות ספורטיבית ושינויים בעומס.
כאב מכני שמוחמר בעומס ומשתפר במנוחה שונה מכאב דלקתי שמלווה בנוקשות בוקר ממושכת או כאב לילי. כאב חד לאחר ריצה אצל אדם צעיר שונה מכאב הדרגתי אצל אדם מעל גיל 60. לכן תשאול טוב חוסך בדיקות מיותרות ומכוון לדימות הנכון.
בדיקה גופנית של מפרק הירך
בדיקה יסודית כוללת הסתכלות על יציבה, הליכה, אורך צעד, תנועתיות הגב והאגן, טווחי תנועה של הירך, כוח שרירים, בדיקות גידים ומבחנים פרובוקטיביים. הגבלה בסיבוב פנימי של הירך נפוצה באוסטיאוארתריטיס ובתסמונת צביטה, בעוד כאב חיצוני בלחיצה על הטרוכנטר או בעמידה על רגל אחת עשוי לכוון ל־GTPS.
חשוב לבדוק את שתי הירכיים, הברכיים והגב התחתון, משום שכאב בירך יכול לשנות את ההליכה וליצור עומסי פיצוי. במחקר CHECK נמצא שקיים קשר בין כאב ירך לבין ממצאים רדיוגרפיים של אוסטיאוארתריטיס, אך הקשר אינו מוחלט: יש אנשים עם כאב ללא ממצא משמעותי בצילום ויש אנשים עם ממצאים בצילום ללא כאב (Rondas, 2022).
דימות ובדיקות עזר: צילום, MRI ואולטרסאונד
צילום רנטגן בעמידה הוא בדיקה ראשונית נפוצה כאשר חושדים באוסטיאוארתריטיס, שבר, שינוי מבני, דיספלזיה או צביטה פמורואצטבולרית. MRI מתאים יותר לחשד לקרע לברום, נמק אווסקולרי, שבר מאמץ, פגיעה בגידים, גידול או זיהום. אולטרסאונד יכול לעזור בהערכת גידים ובורסות, ולעיתים גם בהנחיית זריקות.
לא כל כאב דורש MRI, ולא כל ממצא ב־MRI הוא מקור הכאב. ממצאים מבניים יכולים להופיע גם אצל אנשים ללא סימפטומים. לכן ההחלטה על דימות צריכה להתבסס על שילוב של גיל, סיפור קליני, בדיקה גופנית, חומרת הכאב, משך הבעיה והתגובה לטיפול שמרני.
גורמים שכיחים לכאב במפרק הירך
אוסטיאוארתריטיס של הירך
אוסטיאוארתריטיס היא שחיקה או מחלה ניוונית־מפרקית שבה נוצרים כאב, נוקשות, ירידה בטווח התנועה וקושי בפעולות כמו הליכה, גריבת גרביים, כניסה לרכב וקימה מכיסא. הכאב מורגש לרוב במפשעה, אך יכול להקרין לירך הקדמית או לברך. גורמי סיכון כוללים גיל, גנטיקה, עודף משקל, מבנה מפרקי, פציעות קודמות ועומס מצטבר.
הטיפול הראשוני באוסטיאוארתריטיס של הירך הוא לרוב שמרני: חינוך, פעילות גופנית מותאמת, חיזוק, ירידה במשקל כאשר רלוונטי, טיפול תרופתי לפי צורך והפחתת עומסים מזיקים. הנחיות ACR ו־OARSI מדגישות פעילות גופנית, ניהול עצמי, התאמת טיפול אישית ושימוש זהיר בתרופות נוגדות דלקת בהתאם לסיכון הרפואי (Kolasinski, 2020; Bannuru, 2019).
תסמונת הצביטה בירך, קרע לברום
תסמונת הצביטה בירך (Femoroacetabular Impingement Syndrome, או FAIS), מתאר מצב שבו צורת ראש הירך, צוואר הירך או האצטבולום גורמת למגע לא תקין בזמן תנועה. הדבר עלול לגרום לכאב במפשעה, הגבלת טווח, קליקים, תחושת תפיסה ופגיעה בלברום (קרע לברום) או בסחוס. ההגדרה המקובלת דורשת שילוב של סימפטומים, סימנים קליניים וממצאי דימות, ולא צילום בלבד (Griffin, 2016; Fortier, 2022).
טיפול ראשוני במקרים קלים עד בינוניים כולל שינוי עומסים, חיזוק שרירי ירך ואגן, שיפור שליטה מוטורית והימנעות זמנית מתנועות שמגרות צביטה עמוקה. כאשר קיימים כאב משמעותי, פגיעה תפקודית וממצאים תואמים שאינם משתפרים בטיפול שמרני, נשקלת ארתרוסקופיה של הירך.
תסמונת כאב טרוכנטרי גדול
תסמונת כאב טרוכנטרי גדול (GTPS) היא גורם מרכזי לכאב בצד הירך. בניגוד לשפה הישנה של “דלקת בבורסה”, כיום ההתייחסות רחבה יותר וכוללת עומס על גידי העכוז, חולשת שרירי אגן, דחיסה על הגיד ושינויים בתבנית הליכה. טיפול מבוסס תרגול, במיוחד העמסה מדורגת של שרירי העכוז, יכול להפחית כאב ולשפר תפקוד בחלק מהמטופלים (Ganderton, 2018).
זריקות סטרואידים עשויות להקל בטווח קצר, אך אינן תמיד פתרון ארוך טווח. במקרים עקשניים ניתן לשקול טיפולים נוספים כמו גלי הלם, הזרקות PRP או הערכה אורתופדית, אך הבחירה צריכה להיעשות לאחר אבחון מדויק ולאחר ניסיון מסודר של ניהול עומסים ושיקום.
נמק אווסקולרי, שבר מאמץ וזיהום
נמק אווסקולרי של ראש הירך מתרחש כאשר אספקת הדם לעצם נפגעת. הוא יכול להופיע עם כאב במפשעה, צליעה והחמרה בעומס, ולעיתים צילום רגיל בשלבים מוקדמים אינו מספיק. שברי מאמץ שכיחים יותר אצל רצים, חיילים, אנשים עם ירידה בצפיפות העצם או עלייה מהירה בעומס אימון. זיהום מפרקי הוא מצב דחוף המתבטא לרוב בכאב חריף, חום, הגבלה קשה ולעיתים חוסר יכולת לדרוך.
במצבים אלה אין להסתפק בעיסוי, תרגול או טיפול ידני. נדרש בירור רפואי, ולעיתים MRI, בדיקות דם או הפניה דחופה.
טיפול בכאב במפרק הירך: מה באמת עוזר?
חינוך, פעילות גופנית וניהול עומסים
הבסיס לטיפול ברוב כאבי הירך הכרוניים הוא ניהול עומסים: לא מנוחה מוחלטת, אלא התאמת פעילות כך שהמפרק והגידים יקבלו גירוי מספיק להחלמה בלי הצפה של כאב. פעילות אירובית מתונה, תרגילי כוח, שיפור שיווי משקל ותרגול תנועתי יכולים לשפר כאב ותפקוד, בעיקר באוסטיאוארתריטיס (Fransen, 2014).
התרגילים צריכים להיות מותאמים לאבחנה. באוסטיאוארתריטיס מדגישים טווחי תנועה, חיזוק גלוטאלי, חיזוק ירך קדמית ואחורית, הליכה מדורגת ואימון אירובי נמוך עומס. ב־GTPS יש להיזהר מתרגילים שיוצרים דחיסה צידית חזקה על הגיד, כגון שכיבה ממושכת על הצד הכואב או מתיחות אגרסיביות של רצועת ה־ITB.
טיפול תרופתי וזריקות
משככי כאב ונוגדי דלקת יכולים לעזור בתקופות החמרה, אך צריכים להיבחר לפי גיל, מחלות רקע, לחץ דם, כליות, קיבה ותרופות נוספות. הזרקות סטרואידים עשויות לספק הקלה באוסטיאוארתריטיס או ב־GTPS, בעיקר כאשר כאב מגביל שיקום, אך אינן מחליפות חיזוק ושינוי עומסים. בחלק מהמצבים נשקלות הזרקות אחרות, אך הראיות משתנות לפי האבחנה.
גישה נכונה היא להשתמש בתרופות ככלי שמאפשר חזרה לתנועה ושיקום, ולא כפתרון יחיד. כאשר כאב נמשך חודשים, חוזר שוב ושוב או מחמיר למרות טיפול שמרני, יש מקום להערכה מחודשת של האבחנה.
כירופרקטיקה לכאב בירך: מתי היא יכולה להועיל?
כירופרקטיקה עשויה לסייע לחלק מהמטופלים עם כאב במפרק הירך, במיוחד כאשר קיימים מרכיבים של הגבלת תנועה, נוקשות מפרקית, עומס שרירי, הפרעה בתבנית הליכה או כאב שמערב גם את הגב התחתון והאגן. הטיפול הכירופרקטי כולל בדרך כלל הערכה תפקודית, מוביליזציות או מניפולציות מפרקיות, עבודה על רקמות רכות, תרגילי שליטה וחיזוק, והדרכה לשינוי עומסים.
מחקר אקראי על מטופלים עם אוסטיאוארתריטיס של הירך מצא יתרון לטיפול ידני שכלל מניפולציות ומתיחות לעומת תוכנית תרגול סטנדרטית, עם השפעה שנמשכה גם לאחר סיום הטיפול (Hoeksma, 2004). סקירות שיטתיות מצאו שהראיות לטיפול ידני בירך קיימות אך אינן אחידות, ולכן מומלץ לראות בו חלק מתוכנית משולבת ולא טיפול בודד (French, 2011; Wang, 2015).
כירופרקטיקה כחלק מטיפול משולב
הערך של כירופרקטיקה עולה כאשר היא משולבת עם תרגול אקטיבי. מוביליזציה יכולה לשפר תחושת תנועה, להפחית כאב זמני ולאפשר למטופל לבצע חיזוק בצורה יעילה יותר. מחקר עדכני הראה שמניפולציה של הירך עשויה להשפיע על פעילות שרירי גלוטאוס מדיוס במדידה אלקטרומיוגרפית, אך המחקר נעשה במשתתפים בריאים ולכן אינו מוכיח לבדו יעילות קלינית בכאב כרוני (Studnicki, 2024).
המסקנה המעשית היא שכירופרקטיקה יכולה להועיל כאשר היא מבוססת אבחון, מותאמת לאדם, נמנעת מטיפול אגרסיבי כשיש סימני אזהרה, ומשלבת תרגול, חינוך ותיאום עם רופא או פיזיותרפיסט בעת הצורך.
מתי שוקלים ניתוח בירך?
ניתוח אינו הבחירה הראשונה ברוב כאבי הירך, אך הוא חשוב במצבים מסוימים. בארתרוסקופיה ניתן לטפל בחלק מהמקרים של צביטה פמורואצטבולרית וקרע לברום כאשר קיימת התאמה בין סימפטומים, בדיקה ודימות, וכאשר טיפול שמרני לא הספיק. בהחלפת מפרק ירך מלאה שוקלים טיפול כאשר יש אוסטיאוארתריטיס מתקדמת, כאב משמעותי, פגיעה תפקודית, ירידה באיכות חיים וכישלון טיפול שמרני מספק.
קריטריונים עדכניים להחלפת מפרק מדגישים אבחנה ברורה, חומרת תסמינים, מיצוי אפשרויות שמרניות, הערכת סיכונים והחלטה משותפת עם המטופל (Lützner, 2022). ניתוח החלפת ירך יכול להיות יעיל מאוד במקרים מתאימים, אך כמו כל ניתוח הוא דורש שיקום, ניהול ציפיות והבנת סיכונים.
תוכנית טיפול מומלצת לפי שלבי כאב
כאב חדש או קל
בכאב שהתחיל לאחר עומס ברור וללא סימני אזהרה, אפשר להתחיל בהפחתת עומס זמנית, הליכה מתונה, הימנעות מתנועות שמחמירות, חימום או קירור לפי העדפה, ושילוב תרגילי טווח תנועה קלים. אם הכאב משתפר בתוך ימים עד שבועות, ניתן לחזור בהדרגה לפעילות.
כאב שנמשך מעל חודש
כאב מתמשך דורש הערכה מסודרת. בשלב זה חשוב לזהות האם מקור הכאב הוא תוך־מפרקי, גידי, עצבי או מוקרן. טיפול מוצלח יכלול בדרך כלל תוכנית חיזוק מדורגת, התאמת פעילות, שיפור הליכה, טיפול ידני לפי צורך ובחינת גורמים כמו שינה, משקל, עומס עבודה ואימון.
כאב כרוני או מגביל
כאשר הכאב נמשך מעל שלושה חודשים, מגביל הליכה או שינה, או אינו מגיב לטיפול ראשוני, יש לשקול דימות, הערכה אורתופדית או ראומטולוגית, שינוי תוכנית השיקום, ולעיתים הזרקה או התערבות מתקדמת. בגישה זו המטרה אינה רק “להוריד כאב” אלא לשפר תפקוד, עצמאות וביטחון בתנועה.
שאלות נפוצות על כאב במפרק הירך
האם צילום רגיל מספיק לאבחון כאב בירך?
לעיתים כן, בעיקר כאשר חושדים באוסטיאוארתריטיס, שבר או שינוי מבני. עם זאת, צילום אינו מזהה היטב לברום, גידים, נמק מוקדם או שברי מאמץ מסוימים. בנוסף, ממצאים בצילום לא תמיד מסבירים את רמת הכאב (Rondas, 2022).
האם כאב בירך יכול להגיע מהגב?
כן. כאב שמקורו בעמוד השדרה המותני יכול להיות מורגש בעכוז, בירך או אפילו סביב הברך. לכן בדיקה טובה של כאב ירך כוללת גם הערכת גב תחתון, עצבים ותפקוד אגן.
האם כדאי לנוח לגמרי?
ברוב המצבים לא. מנוחה מוחלטת עלולה להחליש שרירים ולהגביר נוקשות. עדיף להפחית זמנית פעולות שמחמירות את הכאב ולבנות חזרה הדרגתית לפעילות.
האם כירופרקטיקה בטוחה לכאב בירך?
כאשר היא מבוצעת לאחר אבחון מתאים, תוך סינון סימני אזהרה וללא מניפולציות שאינן מתאימות למצב המטופל, כירופרקטיקה יכולה להיות חלק מטיפול שמרני מועיל. היא אינה מתאימה כתחליף לבירור רפואי כאשר יש חשד לשבר, זיהום, נמק או מחלה מערכתית.
סיכום: אבחון מדויק הוא המפתח לטיפול מוצלח
כאב במפרק הירך הוא סימפטום עם מגוון רחב של סיבות. הדרך הנכונה לטפל בו מתחילה בזיהוי מיקום הכאב, הבנת הסיפור הקליני, בדיקה גופנית מלאה והחלטה מושכלת על דימות. הטיפול היעיל ביותר הוא לרוב משולב: חינוך, תרגול, חיזוק, ניהול עומסים, טיפול ידני או כירופרקטיקה במקרים מתאימים, תרופות או זריקות לפי צורך, וניתוח רק כאשר קיימת אינדיקציה ברורה.
המסר החשוב ביותר הוא לא להתבסס רק על צילום, לא להתעלם מכאב מתמשך, ולא להסתפק בטיפול פסיבי בלבד. מפרק הירך מגיב היטב לתנועה חכמה, עומס מדורג ותוכנית טיפול שמותאמת לאבחנה ולאדם.
References:
Bannuru, R. R., Osani, M. C., Vaysbrot, E. E., Arden, N. K., Bennell, K., Bierma-Zeinstra, S. M. A., Kraus, V. B., Lohmander, L. S., Abbott, J. H., Bhandari, M., Blanco, F. J., Espinosa, R., Haugen, I. K., Lin, J., Mandl, L. A., Moilanen, E., Nakamura, N., Snyder-Mackler, L., Trojian, T., Underwood, M., & McAlindon, T. E. (2019). OARSI guidelines for the non-surgical management of knee, hip, and polyarticular osteoarthritis. Osteoarthritis and Cartilage, 27(11), 1578-1589. doi:10.1016/j.joca.2019.06.011.
Chamberlain, R. (2021). Hip pain in adults: Evaluation and differential diagnosis. American Family Physician, 103(2), 81-89.
Christmas, C., Crespo, C. J., Franckowiak, S. C., Bathon, J. M., Bartlett, S. J., & Andersen, R. E. (2002). How common is hip pain among older adults? Results from the Third National Health and Nutrition Examination Survey. Journal of Family Practice, 51(4), 345-348.
Chu, E. C. P., & Lee, W. T. (2023). Prostate cancer presenting as hip pain at the chiropractic office: A case report and literature review. Cureus, 15(1), e34049. doi:10.7759/cureus.34049.
Cross, M., Smith, E., Hoy, D., Nolte, S., Ackerman, I., Fransen, M., Bridgett, L., Williams, S., Guillemin, F., Hill, C. L., Laslett, L. L., Jones, G., Cicuttini, F., Osborne, R., Vos, T., Buchbinder, R., Woolf, A., & March, L. (2014). The global burden of hip and knee osteoarthritis: Estimates from the Global Burden of Disease 2010 study. Annals of the Rheumatic Diseases, 73(7), 1323-1330. doi:10.1136/annrheumdis-2013-204763.
Fortier, L. M., Popovsky, D., Durci, M. M., Norwood, H., Sherman, W. F., & Kaye, A. D. (2022). An updated review of femoroacetabular impingement syndrome. Orthopedic Reviews, 14(3). doi:10.52965/001c.37513.
Fransen, M., McConnell, S., Hernandez-Molina, G., & Reichenbach, S. (2014). Exercise for osteoarthritis of the hip. Cochrane Database of Systematic Reviews, 2014(4), CD007912. doi:10.1002/14651858.CD007912.pub2.
French, H. P., Brennan, A., White, B., & Cusack, T. (2011). Manual therapy for osteoarthritis of the hip or knee: A systematic review. Manual Therapy, 16(2), 109-117. doi:10.1016/j.math.2010.10.011.
Ganderton, C., Semciw, A., Cook, J., Moreira, E., & Pizzari, T. (2018). Gluteal loading versus sham exercises to improve pain and dysfunction in postmenopausal women with greater trochanteric pain syndrome: A randomized controlled trial. Journal of Women’s Health, 27(6), 815-829. doi:10.1089/jwh.2017.6729.
Griffin, D. R., Dickenson, E. J., O’Donnell, J., Agricola, R., Awan, T., Beck, M., Clohisy, J. C., Dijkstra, H. P., Falvey, E., Gimpel, M., Hinman, R. S., Holmich, P., Kassarjian, A., Martin, H. D., Martin, R., Mather, R. C., Philippon, M. J., Reiman, M. P., Takla, A., Thorborg, K., Walker, S., Weir, A., Bennell, K. L., & Parsons, N. (2016). The Warwick Agreement on femoroacetabular impingement syndrome: An international consensus statement. British Journal of Sports Medicine, 50(19), 1169-1176. doi:10.1136/bjsports-2016-096743.
Hoeksma, H. L., Dekker, J., Ronday, H. K., Heering, A., van der Lubbe, N., Vel, C., Breedveld, F. C., & van den Ende, C. H. M. (2004). Comparison of manual therapy and exercise therapy in osteoarthritis of the hip: A randomized clinical trial. Arthritis & Rheumatism, 51(5), 722-729. doi:10.1002/art.20685.
Kolasinski, S. L., Neogi, T., Hochberg, M. C., Oatis, C., Guyatt, G., Block, J., Callahan, L., Copenhaver, C., Dodge, C., Felson, D., Gellar, K., Harvey, W. F., Hawker, G., Herzig, E., Kwoh, C. K., Nelson, A. E., Samuels, J., Scanzello, C., White, D., Wise, B., Altman, R. D., DiRenzo, D., Fontanarosa, J., Giradi, G., Ishimori, M., Misra, D., Shah, A. A., Shmagel, A. K., Thoma, L. M., Turgunbaev, M., Turner, A. S., & Reston, J. (2020). 2019 American College of Rheumatology/Arthritis Foundation guideline for the management of osteoarthritis of the hand, hip, and knee. Arthritis Care & Research, 72(2), 149-162. doi:10.1002/acr.24131.
Lützner, C., Deckert, S., Günther, K.-P., Postler, A. E., Lützner, J., Schmitt, J., Limb, D., & Lange, T. (2022). Indication criteria for total hip arthroplasty in patients with hip osteoarthritis: Recommendations from a German Consensus Initiative. Medicina, 58(5), 574. doi:10.3390/medicina58050574. (MDPI)
Murphy, L. B., Helmick, C. G., Schwartz, T. A., Renner, J. B., Tudor, G., Koch, G. G., Dragomir, A. D., Kalsbeek, W. D., Luta, G., & Jordan, J. M. (2010). One in four people may develop symptomatic hip osteoarthritis in his or her lifetime. Osteoarthritis and Cartilage, 18(11), 1372-1379. doi:10.1016/j.joca.2010.08.005.
Rondas, G. A. M., Macri, E. M., Oei, E. H. G., Bierma-Zeinstra, S. M. A., Rijkels-Otters, H. B. M., & Runhaar, J. (2022). Association between hip pain and radiographic hip osteoarthritis in primary care: The CHECK cohort. British Journal of General Practice, 72(723), e722-e730. doi:10.3399/BJGP.2021.0547.
Speers, C. J., & Bhogal, G. S. (2017). Greater trochanteric pain syndrome: A review of diagnosis and management in general practice. British Journal of General Practice, 67(663), 479-480. doi:10.3399/bjgp17X693041.
Wang, Q., Wang, T.-T., Qi, X.-F., Yao, M., Cui, X.-J., Wang, Y.-J., & Liang, Q.-Q. (2015). Manual therapy for hip osteoarthritis: A systematic review and meta-analysis. Pain Physician, 18(6), E1005-E1020. doi:10.36076/ppj.2015/18/E1005.
Wilson, J. J., & Furukawa, M. (2014). Evaluation of the patient with hip pain. American Family Physician, 89(1), 27-34.