איך שומרים על בריאות הגבר: מדריך מעשי לכל גיל מפורט במאמר הנוכחי. בריאותם של גבר והסכנות האורבות להם הוא נושא שצריך לעניין את כולם גברים ונשים כאחד. ישנם מספר איומים מוחשיים על בריאותם של בני האדם בכלל ועל בריאות הגבר בפרט. האיומים הייחודיים על בריאות הגבר נובעת בין היתר בשל הבדלים אנטומיים ופיזיולוגיים שקיימים בין גברים לנשים. בריאות הגבר נתונה לסיכונים ייחודיים כמו הפגיעה העקבית בפוריות. חלק מהאיומים הם על איכות חייו של הגבר וחלק אחר על עצם חייו. במאמר זה אצביע על האיומים הבריאותיים על הגברים ועל הדרכים להתמודד אתם.
מבט קצר בבתי אבות מגלה אמת מרה – יש במקומות אלה פחות גברים מנשים. חוקרים רבים מנסים להבין מה הסיבה לכך ואף ישנן תיאוריות שמנסות להסביר למה זה קורה. אך לא בכך עוסק מאמר זה וגם לא בבעיות "מינוריות" כמו כאבי גב, כאבי ברכיים או כאבי מפשעה. נפרט כאן אודות מחלות קשות האורבות לגברים ומסכנות את חייהם. נבהיר מה הם יכולים לעשות כדי להתמודד אתם. אז איך שומרים על בריאות הגבר?
איך שומרים על בריאות הגבר: מדריך מעשי לכל גיל – רקע
בריאות הגבר: למה צריך מדריך ייעודי? בריאות הגבר אינה מסתכמת בכושר גופני, בדיקות דם או הימנעות מעישון. היא כוללת מניעה מוקדמת, תזונה, פעילות גופנית, שינה, בריאות נפשית, בריאות מינית, תפקוד שריר־שלד, בדיקות סקר, חיסונים, ניהול סטרס ויכולת לפנות לעזרה בזמן. גברים רבים מגיעים לרופא רק כשכבר יש סימפטום שמפריע לחיים, אך חלק גדול מהמחלות השכיחות מתפתח בשקט במשך שנים. לכן הגישה הנכונה היא לא “לטפל כשכואב”, אלא לבנות שגרה בריאותית לפי גיל, גורמי סיכון והיסטוריה משפחתית.
שכיחות בעיות בריאות אצל גברים
ברמה העולמית, גברים נושאים עומס משמעותי של מחלות לב וכלי דם, סוכרת, השמנה, סרטן, כאבי גב, פציעות, שימוש בטבק ותחלואה הקשורה לאלכוהול. מחקרי Global Burden of Disease מראים הבדלים עקביים בין גברים לנשים בחלק מגורמי הסיכון ובחלק מסיבות התחלואה לאורך החיים (Patwardhan, 2024). מחלות לב איסכמיות ממשיכות להיות אחד מגורמי התמותה המרכזיים, ובמחקרי עומס מחלה נמצא שהנטל גבוה יותר בגברים, במיוחד כאשר קיימים לחץ דם גבוה, עישון וכולסטרול LDL מוגבר (Sun, 2025).
בריאות הגבר מגיל 18 עד 30: בניית הרגלים מוקדמת
בגיל צעיר קל לחשוב שהגוף “סופג הכול”: מעט שינה, אוכל לא מסודר, ישיבה ממושכת, אימונים לא מאוזנים או התעלמות מכאב. בפועל, זה השלב שבו נבנים הרגלים שישפיעו על העשורים הבאים. בדיקות בסיסיות כוללות מדידת לחץ דם, משקל, היקף מותניים, הערכת פעילות גופנית, שיחה על עישון, אלכוהול, שינה ובריאות נפשית. אין צורך לבצע “בדיקות כלליות” ללא סיבה, אך כן חשוב לזהות מוקדם גורמי סיכון משפחתיים כמו סוכרת, יתר לחץ דם, מחלות לב בגיל צעיר או סרטן תורשתי.
פעילות גופנית בגיל צעיר
היעד הוא לבנות כושר לב־ריאה, כוח, גמישות ותנועה מגוונת. שילוב של אימוני כוח, פעילות אירובית, הליכה יומיומית ותנועה במהלך היום מפחית סיכון עתידי להשמנה, סוכרת וכאב שריר־שלד. מחקרים על פעילות גופנית וישיבה ממושכת מצאו שפעילות מתונה־גבוהה יכולה להפחית חלק מהסיכון הבריאותי הקשור לזמן ישיבה גבוה (Ekelund, 2016).
בריאות הגבר מגיל 30 עד 45: מניעה לפני הופעת מחלה
בגילאי 30-45 מתחילים לעיתים להופיע סימנים ראשונים של עומס מצטבר: עלייה במשקל, ירידה בכושר, כאבי גב וצוואר, לחץ דם גבולי, כולסטרול גבוה, עייפות, שינה לא מספקת או סטרס עבודה. זהו גיל מצוין לבדוק לחץ דם באופן תקופתי, לבצע בדיקות דם לפי המלצת רופא, לבדוק סוכר ושומנים אם יש גורמי סיכון, ולבנות תוכנית פעילות גופנית שאפשר להתמיד בה לאורך שנים.
לחץ דם, סוכר ושומנים
יתר לחץ דם הוא גורם סיכון מרכזי למחלות לב, שבץ, מחלת כליות ופגיעה בכלי דם. סקירות על בדיקות תקופתיות למבוגרים מדגישות שבדיקות סקר צריכות להיות מותאמות גיל וסיכון, ולא להפוך לרשימת בדיקות אקראית שמייצרת אבחון יתר (Araujo, 2025). בדיקת סוכר חשובה במיוחד כאשר יש עודף משקל, סיפור משפחתי, לחץ דם גבוה, כבד שומני או אורח חיים יושבני.
בריאות הגבר מגיל 45 עד 60: גיל שבו סקר רפואי הופך משמעותי
בגיל זה עולה החשיבות של בדיקות סקר לסרטן המעי הגס, הערכת סיכון לבבי, בדיקות סוכר, שומנים, לחץ דם והערכת משקל. ההמלצות משתנות בין מדינות, אך באופן כללי סקר לסרטן המעי הגס מתחיל סביב גיל 45-50 באוכלוסייה בסיכון רגיל, מוקדם יותר כאשר יש היסטוריה משפחתית או מחלות מעי מסוימות. כוחו של סקר הוא באיתור מוקדם, לפני שמופיעים סימפטומים.
סרטן המעי הגס
המלצות USPSTF משנת 2021 הרחיבו את גיל תחילת הסקר לסרטן המעי הגס ל־45 באוכלוסייה בסיכון רגיל, עם המשך סקר עד גיל 75, ובהמשך החלטה אישית לפי מצב בריאותי וסקר קודם (Davidson, 2021). קיימות אפשרויות שונות: בדיקת דם סמוי בצואה, FIT, בדיקות צואה מתקדמות וקולונוסקופיה. הבחירה תלויה בזמינות, סיכון אישי, העדפות והמלצת רופא.
בריאות הגבר מעל גיל 60: לשמור על עצמאות, כוח ותפקוד
מעל גיל 60 המטרה אינה רק “להאריך חיים”, אלא לשמור על איכות חיים, עצמאות, תנועה, כוח, שיווי משקל, זיכרון, קשרים חברתיים ותפקוד יומיומי. בשלב זה חשוב לעקוב אחר לחץ דם, סוכרת, שומנים, תפקודי כליה, שמיעה, ראייה, סיכון לנפילות, תרופות קבועות וחיסונים. פעילות גופנית נשארת אחת ההתערבויות החשובות ביותר, גם בגיל מבוגר, אך עליה להיות מותאמת מצב בריאותי.
כוח שריר ומניעת נפילות
אימון כוח אינו מיועד רק לצעירים. בגיל מבוגר הוא מסייע לשמר מסת שריר, תפקוד, יציבה ויכולת לקום מכיסא, לעלות מדרגות וללכת בביטחון. סקירות על פעילות גופנית בגיל המבוגר מדגישות שילוב של אימון אירובי, כוח, שיווי משקל וגמישות, במיוחד במניעת ירידה תפקודית ונפילות (Nikitas, 2022).
תזונה לבריאות הגבר
תזונה טובה לגברים אינה “דיאטה קיצונית”, אלא תבנית אכילה שאפשר להתמיד בה. היא כוללת ירקות, פירות, קטניות, דגנים מלאים, אגוזים, שמן זית, חלבון איכותי, דגים או מקורות חלבון אחרים, ומיעוט מזון אולטרה־מעובד, שתייה מתוקה ומנות עתירות מלח. תזונה ים־תיכונית או דפוסים דומים נקשרים במדדים טובים יותר של בריאות לב, משקל וסיכון מטבולי. עודף משקל והשמנה קשורים למחלות לב, סוכרת, כבד שומני, דום נשימה בשינה וחלק מסוגי הסרטן (Mousavi, 2025).
היקף מותניים חשוב לא פחות ממשקל
מדד BMI נותן מידע כללי, אך היקף מותניים משקף שומן בטני, שהוא גורם סיכון משמעותי יותר למחלות מטבוליות. גבר עם BMI “סביר” אך היקף מותניים גבוה עדיין יכול להיות בסיכון מוגבר. לכן כדאי לעקוב אחר משקל, היקף מותניים, בדיקות דם ויכולת גופנית יחד, ולא להתמקד רק במספר על המשקל.
לב וכלי דם: העדיפות הראשונה במניעת מחלות גברים
מחלות לב וכלי דם הן אחד האיומים המרכזיים על בריאות הגבר. הגורמים החשובים ביותר שניתן להשפיע עליהם הם עישון, לחץ דם, כולסטרול, סוכרת, עודף משקל, חוסר פעילות גופנית, תזונה לקויה ושינה לא מספקת. היתרון הגדול הוא שרובם ניתנים למדידה ולשינוי. גבר שאינו יודע מה לחץ הדם שלו, מה רמת הסוכר שלו ומה רמת השומנים שלו מפספס מידע בסיסי על הסיכון העתידי שלו.
תוכנית מעשית לבריאות הלב
הצעדים החשובים הם מדידת לחץ דם, בדיקת שומנים לפי גיל וסיכון, פעילות גופנית קבועה, הפסקת עישון, צמצום מזון מעובד, שיפור שינה וטיפול בסוכרת או טרום־סוכרת. במחקרי עומס מחלה מודגשים LDL גבוה, לחץ דם גבוה ועישון כגורמי סיכון מרכזיים למחלת לב איסכמית (Sun, 2025).
בריאות נפשית של גברים: לא מחכים למשבר
בריאות נפשית היא חלק בלתי נפרד מבריאות הגבר. לחץ, חרדה, דיכאון, בדידות, שחיקה, קשיי שינה וקושי לבקש עזרה יכולים לפגוע בעבודה, בזוגיות, בהורות ובבריאות הפיזית. מחקרים על פנייה לעזרה בקרב גברים מראים שחסמים תרבותיים, בושה, תפיסות של “צריך להסתדר לבד” וחוסר התאמה של שירותים לגברים עלולים לעכב טיפול (Duthie, 2024). חשוב לפנות לאיש מקצוע כאשר מצוקה רגשית נמשכת, פוגעת בתפקוד או מלווה בשינויים משמעותיים בשינה, תיאבון, ריכוז או אנרגיה.
קשרים חברתיים ושגרה
שמירה על קשרים חברתיים, פעילות גופנית, שינה מסודרת, הפחתת אלכוהול, תחביבים, זמן משפחה ופנייה לעזרה מוקדמת יכולים להיות צעדים בריאותיים ממשיים. בריאות נפשית אינה חולשה, אלא מערכת שזקוקה לתחזוקה בדיוק כמו לב, שרירים או מפרקים.
שינה ובריאות הגבר
שינה משפיעה על לחץ דם, משקל, הורמונים, מצב רוח, ריכוז, סיכון לתאונות, התאוששות מאימון ותפקוד יומיומי. גברים רבים מקבלים מעט מדי שינה בגלל עבודה, מסכים, סטרס, הורות או דום נשימה בשינה. נחירות חזקות, הפסקות נשימה, עייפות בוקר וישנוניות ביום יכולים להצביע על דום נשימה בשינה, מצב שקשור לסיכון לבבי ומטבולי.
לא רק משך השינה
מחקר עדכני מצא שסדירות השינה, כלומר שעת שינה והתעוררות עקביות יחסית, עשויה להיות מדד חשוב לבריאות ולסיכון תמותה, אולי אפילו מעבר למספר שעות השינה בלבד (Windred, 2024). לכן המטרה היא לא רק “לישון יותר”, אלא לבנות שגרת שינה יציבה: אור בוקר, פחות מסכים לפני שינה, פחות קפאין מאוחר, חדר חשוך ושעת שינה קבועה ככל האפשר.
בריאות מינית, פוריות וטסטוסטרון
בריאות מינית היא מדד בריאותי חשוב, אך יש להתייחס אליה בצורה רפואית ולא מביכה. ירידה בחשק, קושי בתפקוד, עייפות חריגה או ירידה בכוח יכולים לנבוע מסטרס, שינה לקויה, תרופות, סוכרת, השמנה, מחלות כלי דם, דיכאון או חסר הורמונלי. אין להתחיל טיפול בטסטוסטרון רק לפי תחושה; אבחון חסר טסטוסטרון דורש סימפטומים מתאימים ובדיקות דם חוזרות בשעות הבוקר (Mulhall, 2018).
תפקוד מיני כסמן לבבי
קשיים בתפקוד המיני יכולים לעיתים להיות סמן מוקדם לבעיה בכלי הדם. סקירות מצביעות על קשר בין תפקוד מיני ירוד לבין סיכון לבבי מוגבר, בעיקר בגלל גורמי סיכון משותפים כמו סוכרת, עישון, יתר לחץ דם והשמנה (Yannas, 2021). לכן במצב כזה לא נכון להתמקד רק בטיפול נקודתי; חשוב לבדוק גם סיכון לבבי, סוכר, לחץ דם ושומנים.
סרטן הערמונית: בדיקה חכמה, לא בדיקה אוטומטית
סרטן הערמונית הוא אחד מסוגי הסרטן השכיחים בגברים. עם זאת, בדיקות סקר באמצעות PSA מורכבות משום שהן יכולות לאתר סרטן מוקדם, אך גם לגרום לאבחון יתר ולטיפולים שאינם תמיד נדרשים. לכן ההחלטה על PSA צריכה להתקבל בשיחה עם רופא, תוך התייחסות לגיל, היסטוריה משפחתית, מוצא, תסמינים, מחלות רקע והעדפות המטופל.
מה חשוב לדעת על PSA?
הנחיות וסקירות עדכניות מדגישות קבלת החלטה משותפת לפני בדיקת PSA, במיוחד בגילאי הביניים והגיל המבוגר המוקדם (Beyer, 2024). ועדת Lancet על סרטן הערמונית העריכה שמספר המקרים העולמי צפוי לעלות משמעותית בעשורים הקרובים עקב הזדקנות האוכלוסייה, ולכן מודעות ואבחון מושכל חשובים, אך לא בדיקות לא מבוקרות לכל אדם (James, 2024).
כאבי גב, צוואר ומפרקים: חלק מרכזי מבריאות הגבר
כאבי גב, צוואר, כתפיים וברכיים נפוצים מאוד אצל גברים עובדים, ספורטאים, נהגים, עובדי מחשב ואנשים שמרימים משאות. כאב שריר־שלד אינו תמיד מסוכן, אך הוא עלול לפגוע בשינה, פעילות גופנית, עבודה ומצב רוח. טיפול נכון מתחיל באבחון: האם מדובר בכאב מכני, פציעה, גירוי עצבי, עומס אימון, דלקת מפרקים או בעיה אחרת.
פעילות לפני מנוחה מוחלטת
ברוב כאבי הגב הלא־ספציפיים, מנוחה מוחלטת ממושכת אינה הפתרון. עדיף לשמור על תנועה מותאמת, לחזור לפעילות בהדרגה, לחזק שרירי ליבה וירך, לשפר שינה ולהפחית פחד מתנועה. כאשר יש חולשה, נימול מתמשך, כאב אחרי חבלה, ירידה בשליטה על סוגרים או כאב לילה חריג – יש לפנות לבדיקה רפואית.
כירופרקטיקה ובריאות הגבר: איך היא יכולה להועיל?
כירופרקטיקה יכולה להועיל לגברים בעיקר בתחום כאבי שריר־שלד: כאבי גב תחתון, צוואר, גב עליון, כאבי ראש מסוימים, עומסים תנועתיים, ירידה בטווח תנועה והכוונה לחזרה לפעילות. טיפול כירופרקטי עשוי לכלול אבחון תפקודי, מניפולציה או מוביליזציה שדרתית, עבודה על מפרקים ורקמות רכות, תרגילי תנועה, חיזוק, הדרכה ארגונומית וניהול עומסים. סקירה רחבה על כירופרקטיקה ומניפולציה שדרתית מציינת שהתחום מתמקד בעיקר בהפרעות שריר־שלד וכי קיימות המלצות קליניות התומכות בשימוש מושכל במניפולציה בחלק ממצבי כאב הגב והצוואר (Trager, 2024).
מתי כירופרקטיקה אינה מספיקה?
כירופרקטיקה אינה תחליף לרפואה פנימית, קרדיולוגיה, אורולוגיה, פסיכיאטריה או אונקולוגיה. גבר עם כאב חזה, קוצר נשימה, ירידה לא מוסברת במשקל, חום, חולשה עצבית, טראומה משמעותית, כאב שמחמיר במהירות או תסמינים מערכתיים צריך הערכה רפואית. סקירה ב־BMJ מצאה שמניפולציה שדרתית יכולה לסייע בחלק מהמקרים של כאב גב תחתון כרוני, אך יש להתאים אותה למטופל ולשלב אותה עם תנועה, תרגול והדרכה (Rubinstein, 2019).
בדיקות בריאות מומלצות לפי גיל
הבדיקות המדויקות תלויות במדינה, בקופת החולים, ברקע המשפחתי ובגורמי סיכון, אך אפשר לחשוב על “תחנות בריאות”. מגיל 18: לחץ דם, משקל, היקף מותניים, הרגלי חיים ובריאות נפשית. מגיל 30 – 40: סוכר ושומנים לפי סיכון. מגיל 45 – 50: סקר מעי גס, הערכת סיכון לבבי, ולעיתים שיחה על PSA. מגיל 60 ומעלה: חיסונים, סיכון לנפילות, שמיעה, ראייה, תרופות, תפקוד וכל מחלה כרונית קיימת.
בדיקות אינן מחליפות אורח חיים
בדיקה טובה מזהה בעיה, אך אינה פותרת אותה. מדידת לחץ דם לא מורידה לחץ דם, בדיקת סוכר לא משפרת סוכר, ו־PSA לא מונע סרטן. הערך האמיתי של בדיקות הוא בכך שהן מובילות להחלטות: תזונה, פעילות, תרופות כשצריך, מעקב, טיפול מוקדם ושינוי הרגלים.
תוכנית מעשית לשמירה על בריאות הגבר
הבסיס הוא פשוט אך דורש עקביות: 150 – 300 דקות בשבוע של פעילות אירובית מתונה או שילוב מותאם, שני אימוני כוח בשבוע, שינה סדירה, תזונה עשירה במזון לא מעובד, הפסקת עישון, צמצום אלכוהול, מדידת לחץ דם, בדיקות לפי גיל, קשרים חברתיים ופנייה לעזרה בזמן. מי שכבר סובל מכאב, עודף משקל, לחץ דם או סוכר גבולי לא צריך לחכות “ליום מושלם”; שינוי קטן שמחזיקים בו עדיף על מהפכה שמפסיקים אחרי שבועיים.
סיכום: בריאות הגבר היא פרויקט מתמשך
שמירה על בריאות הגבר מתחילה בהבנה שמניעה חשובה יותר מטיפול מאוחר. בכל גיל יש דגשים אחרים: בגיל צעיר בונים הרגלים, בגיל הביניים מזהים גורמי סיכון, ובגיל המבוגר שומרים על תפקוד ועצמאות. מחלות לב, סוכרת, השמנה, סרטן, כאבי שריר־שלד ובריאות נפשית דורשים גישה פעילה ולא המתנה לסימפטומים. כירופרקטיקה יכולה להיות גורם מועיל בניהול כאבי גב, צוואר ומפרקים, אך היא חלק מתמונה רחבה יותר הכוללת בדיקות רפואיות, פעילות גופנית, תזונה, שינה ובריאות נפשית.
References:
Araujo, G. C., & others. (2025). Evidence-based periodic health examinations for adults. Clinics, 80, 100572. https://doi.org/10.1016/j.clinsp.2024.100572
Beyer, K., Parzuchowski, J., Gantschnig, B., Breuer, J., & Heidegger, I. (2024). Health policy for prostate cancer early detection in the European Union and the impact of opportunistic screening: A systematic review. Journal of Personalized Medicine, 14(1), 84. https://doi.org/10.3390/jpm14010084
Davidson, K. W., Barry, M. J., Mangione, C. M., Cabana, M., Caughey, A. B., Davis, E. M., Donahue, K. E., Doubeni, C. A., Krist, A. H., Kubik, M., Li, L., Ogedegbe, G., Pbert, L., Silverstein, M., Simon, M. A., Tseng, C.-W., & Wong, J. B. (2021). Screening for colorectal cancer: US Preventive Services Task Force recommendation statement. JAMA, 325(19), 1965-1977. https://doi.org/10.1001/jama.2021.6238
Duthie, G., Whyte, B., & Thompson, K. (2024). The impact of media-based mental health campaigns on male help-seeking: A systematic review. Health Promotion International, 39(1), daad185. https://doi.org/10.1093/heapro/daad185
Ekelund, U., Steene-Johannessen, J., Brown, W. J., Fagerland, M. W., Owen, N., Powell, K. E., Bauman, A., Lee, I.-M., & Lancet Physical Activity Series 2 Executive Committee. (2016). Does physical activity attenuate, or even eliminate, the detrimental association of sitting time with mortality? A harmonised meta-analysis of data from more than 1 million men and women. The Lancet, 388(10051), 1302-1310. https://doi.org/10.1016/S0140-6736(16)30370-1
James, N. D., Tannock, I., N’Dow, J., Feng, F., Gillessen, S., Ali, S. A., Trujillo, B., Al-Lazikani, B., Attard, G., Bray, F., … & The Lancet Commission on Prostate Cancer. (2024). The Lancet Commission on prostate cancer: Planning for the surge in cases. The Lancet, 403(10437), 1683-1722. https://doi.org/10.1016/S0140-6736(24)00651-2
Mulhall, J. P., Trost, L. W., Brannigan, R. E., Kurtz, E. G., Redmon, J. B., Chiles, K. A., Lightner, D. J., Miner, M. M., Murad, M. H., Nelson, C. J., Platz, E. A., Ramanathan, L. V., & Lewis, R. W. (2018). Evaluation and management of testosterone deficiency: AUA guideline. The Journal of Urology, 200(2), 423-432. https://doi.org/10.1016/j.juro.2018.03.115
Nikitas, C., Kikidis, D., Bibas, A., & Pavlou, M. (2022). Recommendations for physical activity in the elderly population: A scoping review of guidelines. Journal of Frailty, Sarcopenia and Falls, 7(1), 18-28. https://doi.org/10.22540/JFSF-07-018
Rubinstein, S. M., de Zoete, A., van Middelkoop, M., Assendelft, W. J. J., de Boer, M. R., & van Tulder, M. W. (2019). Benefits and harms of spinal manipulative therapy for the treatment of chronic low back pain: Systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. BMJ, 364, l689. https://doi.org/10.1136/bmj.l689
Sun, W., Zhang, Y., Liu, Z., Wang, H., & others. (2025). Global, regional, and national burden of ischemic heart disease attributable to high LDL cholesterol, smoking, and high systolic blood pressure, 1990-2021: Analysis from the Global Burden of Disease Study. Frontiers in Cardiovascular Medicine, 12, 1519387. https://doi.org/10.3389/fcvm.2025.1519387
Trager, R. J., Bejarano, G., Dusek, J. A., & Goertz, C. M. (2024). Chiropractic and spinal manipulation: A review of research trends, evidence gaps, and guideline recommendations. Healthcare, 12(22), 2270. https://doi.org/10.3390/healthcare12222270
Windred, D. P., Burns, A. C., Lane, J. M., Saxena, R., Rutter, M. K., Cain, S. W., Phillips, A. J. K., & Lane, J. M. (2024). Sleep regularity is a stronger predictor of mortality risk than sleep duration: A prospective cohort study. Sleep, 47(1), zsad253. https://doi.org/10.1093/sleep/zsad253
Yannas, D., Frizza, F., Vignozzi, L., Corona, G., & Maggi, M. (2021). Erectile dysfunction is a hallmark of cardiovascular disease: Unavoidable matter of fact or opportunity to improve men’s health? Journal of Clinical Medicine, 10(10), 2221. https://doi.org/10.3390/jcm10102221