כאבי ראש ופנים: גורמים וגורמי סיכון זהו נושאו של המאמר. כאב ראש וכאב פנים נובעים ממגוון רחב של גורמים אפשריים. מקובל לחלק את הגורמים לשתי קטגוריות עיקריות: כאבים ראשוניים וכאבים משניים. כאב ראש ופנים ראשוני הוא מצב שבו הכאב עצמו הוא הבעיה הרפואית המרכזית, ולא תסמין של מחלה אחרת (כמו זיהום או גידול). סוגים שכיחים של כאבי ראש ופנים ראשוניים כוללים, מיגרנה, כאב ראש מקבצי (Cluster), כאב ראש מתחי (Tension) ועוד. כאבי ראש ופנים משניים (Secondary) הם כאבים המהווים תסמין לבעיה רפואית אחרת. כאבים אלו יכולים לנבוע ממגוון רחב של סיבות:
- זיהומים כגון סינוסיטיס (Sinusitis), בעיות שיניים ופה, דלקת קרום המוח, הרפס זוסטר ועוד.
- הפרעות מבניות ומכניות כגון, בעיות במפרק הלסת (TMJ), בעיות צוואר (Cervicogenic), חבלות ראש וצווארץ
- גורמים וסקולריים (כלי דם) כגון לחץ דם גבוה מאוד, דלקת עורק הרקה (Giant Cell Arteritis), שבץ מוחי או מפרצת ועוד.
- גורמים נוספים כוללים שימוש יתר בתרופות (MOH), נוירלגיה טריגמינלית משנית, בעיות עיניים ועוד.
1) כאבי ראש ופנים: גורמים וגורמי סיכון – רקע
כאבי ראש וכאבי פנים הם מהתלונות השכיחות ביותר ברפואה, והם נעים על ספקטרום רחב: החל מכאב “רגיל” שמופיע אחרי יום ארוך מול מסך, ועד התקפים עזים שמגבילים תפקוד ומלווים בתסמינים נוירולוגיים, אוטונומיים או כאב פנים חד-צדדי. למרות שבשפה היומיומית “כאב ראש” ו“כאב פנים” נתפסים כעניין אחד, בעולם הרפואי מדובר במשפחה גדולה של מצבים שונים מאוד זה מזה – בהסתמנות, במנגנונים ובטיפול.
האתגר הגדול הוא שכאב באזור הראש-פנים יכול לנבוע ממקור ראשוני (כמו מיגרנה או כאב ראש תעוקתי) או משני (למשל תרופות-יתר, בעיות צוואר, הפרעות במפרק הלסת, דלקת סינוסים, בעיה דנטלית או כאב עצבי). לעיתים אותו אדם חווה יותר מסוג אחד במקביל. בנוסף, גורמי סיכון של אורח חיים מודרני – שינה לא סדירה, סטרס מתמשך, שימוש ממושך במסכים, ישיבה סטטית, ברוקסיזם (חריקת שיניים) וצריכת קפאין/משככי כאבים – עלולים להפוך כאב אפיזודי לכרוני, ולחזק את ההשפעה הנפשית: חרדה, שחיקה, ירידה במצב רוח והימנעות חברתית.
המאמר שלפניכם מציג תמונה עדכנית ויסודית של הגורמים המרכזיים לכאבי ראש ופנים, גורמי הסיכון השכיחים, “דגלים אדומים” שמצריכים בירור רפואי, ולבסוף – כיצד כירופרקטיקה עשויה לסייע בטיפול ובמניעה של לפחות חלק מהמקרים, בעיקר כשיש רכיב צווארי-שרירי-שלדי.
2) קודם כול: איך מסווגים כאבי ראש ופנים?
המסגרת המקובלת בעולם היא ICHD-3 – הסיווג הבין-לאומי של הפרעות כאב ראש. הוא מחלק את התחום לשלוש קבוצות עיקריות:
- כאבי ראש ראשוניים (הבעיה היא הכאב עצמו: מיגרנה, כאב ראש תעוקתי, כאבי ראש מקבציים ועוד).
- כאבי ראש משניים (הכאב הוא סימפטום של מצב אחר: זיהום, תרופות-יתר, טראומה, בעיה בכלי דם ועוד).
- נוירופתיות כואבות של עצבי הגולגולת וכאבי פנים אחרים (למשל נוירלגיה טריגמינלית ועוד). (Headache Classification Committee of the International Headache Society, 2018)
הסיווג חשוב כי הוא מכוון לחשיבה קלינית: לא כל כאב מצח הוא “סינוסים”, ולא כל כאב סביב העין הוא “מיגרנה”. גם כאב פנים יכול להיות למעשה וריאציה של כאב ראש ראשוני (למשל מיגרנה שמקרינה ללסת/לחי), או כאב עצבי טהור.
3) כאבי ראש ראשוניים: הגורמים והסיכונים העיקריים
א. מיגרנה: יותר מכאב – הפרעה של עיבוד תחושתי
מיגרנה היא הפרעה נוירולוגית נפוצה ומגבילה. היא כוללת לעיתים כאב פועם, רגישות לאור/רעש, בחילה, ולעיתים “אאורה” (תופעה נוירולוגית חולפת כמו הבזקי אור/נימול). ההבנה העדכנית מתארת אותה כהפרעה של עיבוד תחושתי במוח עם מעורבות מסלולים טריגמינו-וסקולריים וחומרים כמו CGRP, לצד השפעות גנטיות וסביבתיות (Goadsby, 2017; Ferrari, 2022).
גורמי סיכון/מאפיינים מוכרים:
- נטייה משפחתית/גנטית (Ferrari, 2022).
- שכיחות גבוהה יותר בנשים, עם השפעת הורמונים לאורך החיים (Ferrari, 2022).
- טריגרים נפוצים: שינה לא סדירה, סטרס, דילוג על ארוחות, התייבשות, שינויים סביבתיים, ולעיתים אלכוהול או מזונות מסוימים – אך הטריגרים אישיים מאוד (Ferrari, 2022).
- קשר הדוק בין מיגרנה לבריאות נפשית: חרדה/דיכאון ושחיקה עשויים להופיע במקביל ולהחמיר תפקוד (Steiner, 2024).
חשוב להבחין: “כאב ראש חזק” אינו בהכרח מיגרנה, אבל במיגרנה יש לרוב דפוס חוזר של התקפים ותסמינים נלווים.
ב. כאב ראש תעוקתי (Tension-Type Headache): השכיח ביותר – אבל לא “סתם מתח”
כאב ראש תעוקתי הוא הנפוץ ביותר באוכלוסייה, ונוטה להיות דו-צדדי, לוחץ/מהדק (לא פועם), ולעיתים קשור לרגישות שרירים באזור הגולגולת והצוואר. אך כיום ברור שזה לא רק “שריר תפוס”: יש שילוב של מנגנונים היקפיים (רגישות שרירי ראש-צוואר) ומנגנונים מרכזיים (רגישות מערכת עצבים) בעיקר במצבים כרוניים (Ashina, 2021).
גורמי סיכון שכיחים:
- סטרס, עומס נפשי ושינה לא מספקת (Ashina, 2021).
- עבודה ממושכת מול מסך עם עמדת עבודה לא מיטבית (שילוב עומס צווארי + עומס קוגניטיבי).
- ברוקסיזם ותחלואת מפרק הלסת (קשר יפורט בהמשך).
- שימוש יתר במשככי כאבים – שיכול להוביל לכאב ראש מתרופות-יתר ולהחמיר תדירות כאב (Hird, 2023).
ג. כאבי ראש מקבציים (Cluster Headache): כאב עז עם תסמינים אוטונומיים
כאב ראש מקבצי הוא נדיר יותר אך דרמטי: התקפים קצרים יחסית של כאב חד-צדדי עז סביב העין/רקה, לעיתים עם דמעת, גודש באף, אודם עין או אי-שקט. גורמי סיכון שנידונים בספרות כוללים היסטוריה משפחתית, עישון ואלכוהול כגורמי סיכון/טריגרים אצל חלק מהחולים, והיבטים נוירוביולוגיים סביב ההיפותלמוס (Elbadawi, 2021; Headache Classification Committee of the International Headache Society, 2018).
4) כאבי ראש משניים: גורמים שחייבים לשלול
א. כאב ראש מתרופות-יתר (Medication-Overuse Headache)
אחד הגורמים השכיחים לכאב ראש כרוני הוא שימוש תכוף מדי בתרופות אקוטיות (משככי כאבים, טריפטנים ועוד) אצל אנשים עם כאב ראש ראשוני ברקע. מצב זה נקרא כאב ראש מתרופות-יתר והוא עלול ליצור מעגל: יותר כאב → יותר תרופות → עוד יותר כאב (Hird, 2023). מחקר קליני אקראי השווה אסטרטגיות טיפול שונות (כולל גמילה מתרופות ושילוב מניעתי) והראה שניהול שיטתי של תרופות-יתר יכול לשפר תוצאות, אך הגישה תלויה במטופל ובהקשר (Carlsen, 2020).
גורמי סיכון חשובים:
- תדירות גבוהה של ימי כאב מלכתחילה.
- נטייה לחרדה/דיכאון, שינה ירודה, סטרס תעסוקתי – שמעלים שימוש אקוטי (Hird, 2023).
ב. כאב ראש צווארי (Cervicogenic Headache): “כאב ראש שמתחיל בצוואר”
זהו כאב ראש משני שמקורו במבנים בצוואר (מפרקים, דיסק, שרירים/רקמות רכות) ומופיע לעיתים ככאב חד-צדדי שמוחמר בתנועה/תנוחות צוואר. הוא מדגים מצוין את החיבור בין מערכת שריר-שלד למערכת כאב ראש (Headache Classification Committee of the International Headache Society, 2018). כאן טיפול ידני ותרגול ממוקד הם בעלי מקום משמעותי – כולל גם במחקר קליני (Dunning, 2016; Haas, 2010).
ג. “סינוסים” וגורמי אף-אוזן-גרון
כאב פנים/מצח רבים מיוחסים אוטומטית ל“סינוסים”, אך בפועל מיגרנה יכולה לחקות “סינוסיטיס” (לחץ בפנים, גודש) וחלק מהאנשים מאובחנים לא נכון. כשיש חום, הפרשה מוגלתית, כאב שמוחמר בהטיית ראש, או עדות דלקתית – אז סינוסיטיס רלוונטית יותר. הסיווג ICHD-3 מפרט קטגוריות כאב ראש משני לזיהומים/דלקות, ומדגיש הצורך באבחון מובחן (Headache Classification Committee of the International Headache Society, 2018).
ד. כאב שקשור לעיניים ולעומס מסכים (Computer Vision Syndrome)
עבודה מול מסכים עלולה לגרום לעייפות עיניים, יובש, טשטוש, וכאבי ראש/אסתנופיה. מחקר גדול (נתוני סקר תנאי עבודה בקוריאה) מצא קשר בין שימוש גבוה במסכי תצוגה בעבודה לבין עלייה בסיכון לתסמיני כאב ראש/עייפות עיניים (Shin, 2023). זוהי דוגמה למנגנון “משרדי” קלאסי: שילוב של עומס ראייתי עם יציבה סטטית של צוואר-כתפיים.
5) כאבי פנים ונוירופתיות: כשהכאב “יושב על עצב” או על הלסת
א. נוירלגיה טריגמינלית (Trigeminal Neuralgia)
נוירלגיה טריגמינלית מאופיינת בהתקפים קצרים של כאב חד מאוד (“חשמלי”), לרוב באזורי הפנים שמעוצבבים על ידי העצב הטריגמינלי. האבחון והטיפול דורשים דיוק, משום שיש מצבים משניים (למשל לחץ וסקולרי, טרשת נפוצה או גורמים אחרים). ההנחיות האירופיות (EAN) מפרטות גישה אבחנתית וטיפולית, כולל תרופות קו ראשון ושיקולים לניתוח במקרים עמידים (Bendtsen, 2019).
גורמי סיכון/הקשר:
- גיל מבוגר יותר שכיח, אך לא בלעדי.
- יש צורך להבחין בין כאב עצבי התקפי לבין כאב פנים ממקור דנטלי/סינוסים/מיגרנה. (Bendtsen, 2019)
ב. הפרעות במפרק הלסת (TMD) וברוקסיזם
TMD (Temporomandibular Disorders) יכולה לגרום לכאב בלסת, באזור הרקה, בלחי, באוזן, ולכאבי ראש. מטא-אנליזה מצאה קשר חיובי בין הפרעות TMD לבין כאבי ראש ראשוניים, במיוחד קשר בין TMD כואבת לבין מיגרנה וכאבי ראש כרוניים (Réus, 2022). זה חשוב כי חולה יכול להגיע עם “כאב ראש ברקה” שהמקור שלו לעיתים הוא שרירי לעיסה/לסת, או שילוב של מיגרנה + TMD.
גורמי סיכון שכיחים:
- סטרס (שמעלה הידוק לסת/ברוקסיזם).
- עבודה ממושכת מול מחשב עם מתח צוואר-כתפיים (המערכת הקרניו-צווארית-מנדיבולרית פועלת יחד).
- הפרעות שינה. (Réus, 2022)
ג. מנגנוני כאב קרניו-פציאלי: למה כאב “מתבלבל” בין ראש, צוואר ולסת?
מבחינה עצבית, אזורי פנים, ראש וצוואר מתכנסים במעגלים עצביים משותפים בגזע המוח ובמערכת הטריגמינו-צווארית. לכן כאב צווארי יכול “להרגיש” כמו כאב ראש, וכאב לסתי יכול להקרין לרקה ולהפך. סקירה על מנגנוני כאב קרניו-פציאלי מדגישה את תהליכי הנוירופלסטיות והרגישות המרכזית שמקדמים כרוניות (Chichorro, 2017). זו אחת הסיבות שהטיפול היעיל לעיתים צריך להיות רב-מערכתי, ולא “רק כדור”.
6) גורמי סיכון מרכזיים – ומה מייחד את סביבת המשרד
א. מסכים ועומס חזותי
שעות מסך רבות, תאורה לא מתאימה, יובש עיניים (כולל ירידה בקצב מצמוץ) ומרחק מסך לא נכון – כולם מעלים סיכון לעייפות עיניים וכאבי ראש (Shin, 2023). במשרד זה נפוץ במיוחד בגלל רצף עבודה ארוך והפסקות מועטות.
ב. עומס צווארי-שרירי-שלדי
עמדת עבודה שמקדמת ראש קדימה, כתפיים מורמות קלות ושימוש בעכבר/מקלדת ללא תמיכה – מעלה עומס על שרירי צוואר, תת-עורפיים וחגורת כתפיים. עומס זה קשור הן לכאב צוואר והן לכאבי ראש, בעיקר תעוקתיים וכאב ראש צווארי (Ashina, 2021; Headache Classification Committee of the International Headache Society, 2018).
ג. סטרס, שחיקה ושינה
סטרס כרוני מעלה טונוס שרירי, פוגע בשינה, מגביר רגישות לכאב ומעלה סיכון להחמרת מיגרנה ותעוקתי. בנוסף, ההשפעה הנפשית אינה רק תוצאה – לעיתים היא גם מנוע שמקבע כרוניות (Steiner, 2024; Ashina, 2021).
ד. קפאין, דילוג ארוחות והתייבשות
אלו “גורמים קטנים” שמצטברים: שתייה מועטה לאורך יום עבודה, קפה במקום אוכל, או דילוג ארוחות בישיבות – יכולים לזרז התקף מיגרנה או להחמיר כאב תעוקתי אצל חלק מהאנשים (Ferrari, 2022).
ה. שימוש יתר במשככי כאבים
הישענות על משככי כאבים כדי “לשרוד את היום” עלולה לגלוש למצב של תרופות-יתר, במיוחד אם יש כבר מיגרנה/תעוקתי בתדירות גבוהה (Hird, 2023; Carlsen, 2020).
7) “דגלים אדומים”: מתי חייבים בירור רפואי בהקדם?
רוב כאבי הראש אינם מסוכנים, אך יש מצבים שבהם חשוב לא להתמהמה. באופן כללי, מומלץ לפנות בדחיפות להערכה רפואית אם יש אחד או יותר מהבאים:
- כאב ראש חדש וחמור מאוד שמופיע בפתאומיות (“כאב הרעם”).
- שינוי חד בדפוס כאבי הראש הרגילים.
- חום גבוה, נוקשות צוואר משמעותית, פריחה או סימני זיהום משמעותיים.
- חולשה, הפרעת דיבור/ראייה, בלבול, פרכוס, או תסמינים נוירולוגיים חדשים.
- כאב ראש אחרי חבלת ראש משמעותית.
- כאב שמלווה בירידה בלתי מוסברת במשקל או תסמינים מערכתיים חריגים.
מסגרת ICHD-3 והנחיות רבות מדגישות שימוש ב”דגלים אדומים” כדי לזהות מצבים משניים חשובים (Headache Classification Committee of the International Headache Society, 2018).
8) איפה כירופרקטיקה נכנסת לתמונה? טיפול ומניעה של חלק מהגורמים
כירופרקטיקה עוסקת בעיקר במערכת השריר-שלד, במיוחד עמוד השדרה, ומשלבת לעיתים טיפול ידני (כולל מניפולציה/מוביליזציה), טיפול ברקמות רכות, וחינוך לתנועה והרגלים. בתוך עולם כאבי הראש והפנים, כירופרקטיקה אינה רלוונטית לכל מצב – למשל נוירלגיה טריגמינלית או כאב ראש מתרופות-יתר דורשים בראש ובראשונה ניהול רפואי ייעודי – אבל היא עשויה לתרום במקרים שבהם יש רכיב צווארי-מכני, שרירי, או תפקודי, ובפרט:
א. כאב ראש צווארי (Cervicogenic Headache)
כאן הראיות תומכות בשימוש בטיפול ידני אצל חלק מהמטופלים. במחקר אקראי רב-מרכזי נמצא שטיפול מניפולטיבי בצוואר העליון והגב העליון היה יעיל יותר ממוביליזציה ותרגול בהפחתת תסמיני כאב ראש צווארי (Dunning, 2016). בנוסף, ניסוי אקראי בחן “מינון” של טיפול מניפולטיבי בכאב ראש צווארי ומצא שיפור מסוים במדדים שונים, תוך דיון בשאלת כמות הטיפולים האופטימלית (Haas, 2010).
מבחינה קלינית, ההיגיון הוא כפול:
- שיפור תנועה ותפקוד צווארי (שמקטין טריגר מכני לכאב).
- הפחתת כאב שמאפשרת חזרה לפעילות ולתרגול – שהם קריטיים למניעה.
ב. כאב ראש מתחי – רכיב שרירי/קרניו-צווארי
סקירות שיטתיות מצביעות על כך שטיפול ידני עשוי להפחית עוצמה ותדירות אצל חלק מהאנשים עם כאב ראש מתחי, אך איכות הראיות משתנה ויש שונות גדולה בפרוטוקולים (Kamonseki, 2022; Repiso-Guardeño, 2023). במילים פשוטות: יש אנשים שיגיבו טוב לטיפול ידני/שחרור רקמות רכות/עבודה צווארית, אך ברוב המקרים ההצלחה גדלה כשהטיפול משולב עם שינוי הרגלים, תרגול וניהול סטרס (Ashina, 2021).
ג. מיגרנה – ראיות מעורבות ושימוש מושכל
במיגרנה, יש מחקרים קליניים על טיפול מניפולטיבי כירופרקטי. ניסוי אקראי עם פלצבו מצא תוצאות שמרמזות על תועלת אצל חלק מהמטופלים, אך הדיון המדעי מדגיש צורך בזהירות בפרשנות ובהכללה (Chaibi, 2017). סקירת-על (umbrella review) שסיכמה התערבויות לא-תרופתיות מצאה עדויות בדרגות שונות עבור טיפול ידני ופעילות אירובית במיגרנה, עם שונות באיכות המחקרים (Herranz-Gómez, 2021). לכן, כירופרקטיקה במיגרנה יכולה להוות מרכיב משלים אצל חלק מהאנשים, במיוחד אם יש גם כאב צווארי/מגבלות תנועה, אך היא אינה “תחליף” לטיפול מניעתי/תרופתי כשזה נדרש.
ד. מניעה במשרד: למה דווקא כאן זה יכול לעבוד טוב?
בעבודה משרדית, הרבה טריגרים הם מכניים-תפקודיים: עומס צוואר, ישיבה סטטית, מתח שרירי, ועייפות חזותית. כאן כירופרקטיקה עשויה לתרום בשני ערוצים:
- טיפול בתפקוד צווארי-שרירי (כדי לצמצם טריגר לכאב).
- הדרכה פרקטית: התאמות עמדת עבודה, הפסקות תנועה קצרות, תרגילי צוואר-שכמות עדינים, והיגיינת מסך (שילוב עם המלצות כלליות להפחתת עומס מסכים) (Shin, 2023).
9) בטיחות: מה חשוב לדעת על טיפול ידני?
כמו כל התערבות, טיפול ידני יכול לגרום לתופעות לוואי. סקירה שיטתית מצאה שתופעות קלות-בינוניות (למשל כאב מקומי זמני, נוקשות) יחסית שכיחות, בעוד שאירועים חמורים נדירים (Carnes, 2010). בנוגע לטיפול מניפולטיבי צווארי והקשר לשבץ בעורק הוורטברלי – מחקר אוכלוסייה גדול מצא דפוס שמרמז שחלק מהקשר שנצפה נובע מכך שאנשים עם דיסקציה מתפתחת פונים לטיפול בגלל כאב ראש/צוואר עוד לפני האירוע, ולא בהכרח סיבתיות ישירה (Cassidy, 2008). המשמעות המעשית היא לא “להיבהל” אלא להתנהל נכון:
- הערכה קלינית מסודרת,
- זיהוי גורמי סיכון,
- התאמת טכניקה (כולל אפשרויות עדינות יותר),
- הסכמה מדעת,
- ושילוב טיפול אקטיבי להפחתת הישנות.
10) סיכום: מפת דרכים פשוטה בתוך עולם מורכב
כאבי ראש ופנים אינם “דבר אחד”. הם תוצאה של מגוון מצבים – נוירולוגיים, שריר-שלדיים, אוטונומיים, דנטליים, עיניים/מסכים, תרופות-יתר ועוד. גורמי סיכון מודרניים, ובעיקר סביבת המשרד (מסכים, ישיבה סטטית, סטרס ושינה), יכולים להעלות תדירות ולהפוך כאב אפיזודי לכרוני.
כירופרקטיקה עשויה לסייע בעיקר כשיש רכיב מכני-צווארי או עומס שרירי – במיוחד בכאב ראש צווארי, ולעיתים גם בכאב ראש תעוקתי ובמקרים מסוימים כמענה משלים במיגרנה. היעילות גבוהה יותר כאשר משלבים טיפול ידני עם שינוי הרגלים: הפסקות תנועה, התאמות ארגונומיות, היגיינת מסך, ניהול סטרס ושינה. ובכל מקרה, כשיש סימני אזהרה או שינוי חריג בדפוס – הכתובת הראשונה היא הערכה רפואית.
References:
Ashina, S., Mitsikostas, D. D., Lee, M. J., Yamani, N., Wang, S. J., Messina, R., Ashina, M., & Jensen, R. H. (2021). Tension-type headache. Nature Reviews Disease Primers, 7(1), 24. https://doi.org/10.1038/s41572-021-00257-2
Bendtsen, L., Zakrzewska, J. M., Abbott, J., Braschinsky, M., Di Stefano, G., Donnet, A., Eide, P. K., Leal, P. R. L., Maarbjerg, S., May, A., Nurmikko, T., Obermann, M., Jensen, T. S., & Cruccu, G. (2019). European Academy of Neurology guideline on trigeminal neuralgia. European Journal of Neurology, 26(6), 831-849. https://doi.org/10.1111/ene.13950
Carlsen, L. N., Munksgaard, S. B., Nielsen, M., Engelstoft, I. M. S., Westergaard, M. L., Bendtsen, L., & Jensen, R. H. (2020). Comparison of 3 treatment strategies for medication overuse headache: A randomized clinical trial. JAMA Neurology, 77(9), 1069-1078. https://doi.org/10.1001/jamaneurol.2020.1179
Carnes, D., Mars, T. S., Mullinger, B., Froud, R., & Underwood, M. (2010). Adverse events and manual therapy: A systematic review. Manual Therapy, 15(4), 355-363. https://doi.org/10.1016/j.math.2009.12.006
Cassidy, J. D., Boyle, E., Côté, P., He, Y., Hogg-Johnson, S., Silver, F. L., & Bondy, S. J. (2008). Risk of vertebrobasilar stroke and chiropractic care: Results of a population-based case-control and case-crossover study. Spine, 33(4 Suppl), S176-S183. https://doi.org/10.1097/BRS.0b013e3181644600
Chaibi, A., Benth, J. Š., Tuchin, P. J., & Russell, M. B. (2017). Chiropractic spinal manipulative therapy for migraine: A three-armed, single-blinded, placebo, randomized controlled trial. European Journal of Neurology, 24(1), 143-153. https://doi.org/10.1111/ene.13166
Chichorro, J. G., Porreca, F., & Sessle, B. (2017). Mechanisms of craniofacial pain. Cephalalgia, 37(7), 613-626. https://doi.org/10.1177/0333102417704187
Dunning, J. R., Butts, R., Mourad, F., Young, I., Fernández-de-las-Peñas, C., Hagins, M., Stanislawski, T., Donley, J., Buck, D., Hooks, T. R., & Cleland, J. A. (2016). Upper cervical and upper thoracic manipulation versus mobilization and exercise in patients with cervicogenic headache: A multi-center randomized clinical trial. BMC Musculoskeletal Disorders, 17, 64. https://doi.org/10.1186/s12891-016-0912-3
Elbadawi, A. S. A., Elgendy, M. O., Alghamdi, B. S., & Alsubaie, A. M. (2021). Cluster headache and associated risk factors: A systematic review and meta-analysis. Cureus, 13(11), e19524. https://doi.org/10.7759/cureus.19524
Ferrari, M. D., Goadsby, P. J., Burstein, R., Kurth, T., Ayata, C., Charles, A., Ashina, M., van den Maagdenberg, A. M. J. M., & others. (2022). Migraine. Nature Reviews Disease Primers, 8(1), 2. https://doi.org/10.1038/s41572-021-00328-4
Goadsby, P. J., Holland, P. R., Martins-Oliveira, M., Hoffmann, J., Schankin, C., & Akerman, S. (2017). Pathophysiology of migraine: A disorder of sensory processing. Physiological Reviews, 97(2), 553-622. https://doi.org/10.1152/physrev.00034.2015
Headache Classification Committee of the International Headache Society (IHS). (2018). The International Classification of Headache Disorders, 3rd edition. Cephalalgia, 38(1), 1-211. https://doi.org/10.1177/0333102417738202
Herranz-Gómez, A., García-Pascual, L., Navarro-Flores, E., Gómez-Mayordomo, V., & Rodríguez-Blanco, C. (2021). Effectiveness of exercise and manual therapy as treatment for patients with migraine, tension-type headache or cervicogenic headache: An umbrella and mapping review with meta-meta-analysis. Applied Sciences, 11(15), 6856. https://doi.org/10.3390/app11156856
Hird, M. A., & Sandoe, C. H. (2023). Medication overuse headache: An updated review and clinical recommendations on management. Current Neurology and Neuroscience Reports, 23(7), 389-398. https://doi.org/10.1007/s11910-023-01278-y
Haas, M., Spegman, A., Peterson, D., Aickin, M., & Vavrek, D. (2010). Dose response and efficacy of spinal manipulation for chronic cervicogenic headache: A pilot randomized controlled trial. The Spine Journal, 10(2), 117-128. https://doi.org/10.1016/j.spinee.2009.09.002
Repiso-Guardeño, A., García-Puertas, E., & Martínez-Pellicer, E. (2023). Physical therapy in tension-type headache: A systematic review. International Journal of Environmental Research and Public Health, 20(5), 4466. https://doi.org/10.3390/ijerph20054466
Shin, S., Yang, E. H., Lee, H. C., Moon, S. H., & Ryoo, J.-H. (2023). The relationship between visual display terminal usage at work and symptoms related to computer vision syndrome. Annals of Occupational and Environmental Medicine, 35, e1. https://doi.org/10.35371/aoem.2023.35.e1
Steiner, T. J., Stovner, L. J., Jensen, R., Uluduz, D., & Katsarava, Z. (2024). GBD2021: Headache disorders and global lost health. The Journal of Headache and Pain, 25, 46. https://doi.org/10.1186/s10194-024-01759-1
GBD 2016 Headache Collaborators. (2018). Global, regional, and national burden of migraine and tension-type headache, 1990-2016: A systematic analysis for the Global Burden of Disease Study 2016. The Lancet Neurology, 17(11), 954-976. https://doi.org/10.1016/S1474-4422(18)30322-3