טיסה לפני ריצה והסיכון לקרישי דם – מה הקשר? ידוע שטיסות מהוות גורם סיכון להיווצרות קרישי דם ברגליים והתפתחות תסמונת מחלקת התיירים. בארצות הברית נבדק דמם של 41 רצים במרתון שנערך בבוסטון ב2010 והתברר שהטיסות אל התחרות העלו את הסיכון לפתח קרישי דם.
הרצים שהגיעו בטיסה ארוכה יחסית הראו נטייה גבוהה יותר לפתח קרישי דם. עם זאת מסייגים החוקרים ואומרים שאין בטענות הללו:
- אשמה שטיסה גורמת לקרישי דם בקרב אתלטים
- או שטיסות הן דבר שלא בטוח לפני תחרות
מסקנות המחקר מבקשות לעודד מחקרים בקרב:
- אותם מקרים נדירים של קרישי דם המתפתחים ברגליים של אתלטים ללא רקע בעייתי.
טיסה לפני ריצה והסיכון לקרישי דם – רקע
קרישי דם המוביל להתפתחות פקקת או תסחיף מתפתחים בקרב שניים מכול 1000אנשים בארצות הברית. הסיכון עולה עם הגיל ובמידה וישנה נטייה גנטית לכך. ההערכה השנתית של מספר הנפגעים מקרישי דם הוא כ- מיליון אמריקאים. 10% מהם מתים. קריש דם שמקורו ברגליים ונסחף לריאות גורם למותם של כ- 1,500 ישראלים בכל שנה. במחקר המסוקר כאן טוענים החוקרים ששילוב של טיסה ולאחריה ריצה מעלה הסיכון להיווצרות קרישי דם.
פקקת ורידים
קריש דם בוורידים עלול לגרום להתפתחות פקקת ורידים. פקקת ורידים יכולה להתפתח:
- בוורידים הרדודים אלה שניתן לראותם מתחת לעור
- או בוורידים עמוקים
פקקת ורידים עמוקים (Deep Vein Thrombosis) נגרמת כאשר קריש דם נוצר בוורידים העמוקים הגפה התחתונה. קריש הדם עלול להינתק ממקומו ולנוע עם זרם הדם ולהגיע לאיברים חיוניים שונים. עורקי הריאה הם האזור השכיח ביותר שקריש הדם מסוג זה שניתק מוורידי הרגליים עלול לחסום ובכך ליצור "תסחיף ריאתי" (Pulmonary Embolism). תסחיף ריאתי עלול לגרום בין היתר לבצקת ריאות, קוצר נשימה, כאבים בחזה ואף מוות. קריש הדם יכול להגיע גם אל המוח.
גורמי סיכון לקרישי דם
ישנם מספר גורמי סיכון להיווצרות קריש דם ברגליים. בין גורמי הסיכון נציין:
- הפחתה בזרימת הדם כמו שמתרחשת בטיסה ארוכה, חוסר תנועה ממושך, אשפוז ארוך ועוד.
- קרישיות יתר של הדם בגלל גורמים מולדים, עישון תרופות כאלה ואחרות ועוד
- נזק מכול סיבה שהיא לדפנות של כלי הדם ועוד
סימנים ותסמינים של פקקת ורידים עמוקים
סימפטומים של פקקת וורידים עמוקים כוללים בין היתר:
- כאבים ברגליים
- נפיחות
- קוצר נשימה
- פעימות לב מואצות ועוד
אבחון של פקקת ורידים נעשה באמצעות דופלר ובדיקת דם הקרויה די-דימר (D-dimer).
טיסה לפני תחרות ריצה והסיכון לקריש דם – המחקר
טיסות מכפילות ואף משלשות את הסיכון להיווצרות קרישי דם בוורידים של הרגליים וגרום לפקקת ורידים עמוקים (deep vein thrombosis). פעילות גופנית המתבססת על סיבות כמו מרתון מעלה גם היא את מספר תאי הדם שמסייעים לקרישה.
החוקרים לקחו דגימת דם מ41 בחורים בריאים שאינם מעשנים שהגיעו לתחרות המרתון בבוסטון בשנת 2010. 23 בחורים מקרב הקבוצה הזאת גרו במרחק של יותר מ4 שעות טיסה בעוד ש- 18 מהבחורים גרו במרחק של עד שעתיים נהיגה ממקום התחרות. החוקרים נטלו דגימות דם מהבוחרים הללו מיד עם הגעתם לבוסטון, מיד לאחר תום המרתון ושוב פעם לאחר שכול אחד מהמתנדבים חזר חזרה לביתו.
ממצאי המחקר
לאחר השיבה הביתה 6 מתנדבים מהקבוצה שנעזרו בטיסות כדי להגיע ולשוב הביתה הראו רמה גבוה של חומר הקרוי די-דימר (D-dimer). די-דימר הוא חלבון המצוי בדם שמקורו מפירוק של חלבון הקרוי פיברין. ריכוז גבוה של די-דימר בדם יצביע על אפשרות לפקקת, ריכוז נמוך של די-דימר תשלול הימצאות של פקקת.
החלבון די- דימר לא נמצא בבדיקת דם של אף לא אחד מהרצים שגר בטווח נהיגה לבוסטון. לא ברור מה המשמעות של הימצאות החלבון הזה גם בגלל שאף אחד מהרצים שבבדיקה הדם שלו הראתה רמה גבוהה של די-דימר לא סבל מסימנים ותסמינים של פקקת ורידים. עוד מצאו החוקרים שבבדיקות הדם של הרצים המבוגרים יותר, ללא קשר לאם הם טסו או נהגו למרתון, נמצאה רמה גבוהה יותר של רכיבי דם המופיעים לרוב עם אוטם שריר הלב.
מסקנות המחקר
המחקר הנוכחי מצא שריצת מרתון לאחר טיסה מעלה קמעה את הסיכון להתפתחות פקקת ואולי אף לבעיה לבבית אחרת. אבל לנוכח העובדה שהיתרונות של ריצה עולים לאין שיעור על הסיכון הזה מציעים החוקרים להתייחס לזה באופן מידתי. למניעת קרישי דם בטיסה הרבו בשתייה, אל תשכלו רגליים, הרבו בהליכה בתוך המטוס וגרבו גרביים אלסטיות.
The American Journal of Cardiology, online February 20, 2012
טיסה לפני ריצה והסיכון לקרישי דם: סיכום
הסיכון להיווצרות קרישי דם (DVT – פקקת ורידים עמוקים) בשל טיסה לפני ריצה נחשב לנמוך בקרב אנשים בריאים. עם זאת, שילוב של השניים עשוי ליצור "סערה מושלמת" של גורמי סיכון המשפיעים על מערכת קרישת הדם. להלן ריכוז הממצאים המרכזיים בנושא:
הקשר בין טיסה, ריצה וקרישי דם
מצב היפר-קואגולבילי (קרישיות יתר): מחקרים מראים כי השילוב של טיסה ממושכת (מעל 4 שעות) וריצת מרתון מיד לאחר מכן מעלה רמות של סממנים לקרישת דם (כמו קומפלקס TAT) בצורה משמעותית יותר מאשר כל פעילות בנפרד.
התייבשות וצמיגות הדם: האוויר היבש בתא הנוסעים והיעדר תנועה גורמים לעיבוי הדם. אם רצים מיד לאחר הנחיתה ללא החזר נוזלים מספק, צמיגות הדם עולה עוד יותר, מה שמגביר את הסיכון לחסימת ורידים.
נזק שרירי: ריצה עצימה גורמת לנזק לרקמות השריר, שבתורו מפעיל מנגנוני קרישה בגוף.
נתוני סיכון סטטיסטיים
סיכון בטיסה: בטיסות מעל 4 שעות, הסיכון המוחלט לקריש דם הוא כ-1 ל-6,000 נוסעים.
טיסות ארוכות: בטיסות מעל 12 שעות, הסיכון עולה פי 3 בהשוואה לאלו שלא טסו.
משך הסיכון: הסיכון לקריש דם נותר מוגבר למשך כ-4 עד 8 שבועות לאחר הטיסה.
גורמי סיכון נוספים לספורטאים
הסיכון עולה משמעותית אם קיימים גורמים נוספים כגון:
- גיל מעל 40.
- שימוש בגלולות למניעת הריון (מעלה סיכון בקרב רצות וטריאתלטיות).
- היסטוריה אישית או משפחתית של קרישי דם.
- טיסה מיד אחרי המרוץ (כאשר הגוף פצוע, דלקתי ומיובש) נחשבת לעיתים למסוכנת אף יותר מטיסה לפניו.
המלצות למניעה
- ניידות בטיסה: קימה להליכה קצרה במעבר כל שעה וביצוע תרגילי רגליים (סיבובי קרסול וכיווץ תאומים) בזמן הישיבה.
- גרבי לחץ: שימוש בגרבי לחץ (Compression Socks) הוכח כמפחית משמעותית הצטברות נוזלים ומונע קרישים.
- הידרציה: שתיית מים מרובה לאורך הטיסה והימנעות מאלכוהול.
- תזמון: במידת האפשר, מומלץ לנחות לפחות יומיים לפני המרוץ כדי לאפשר לגוף להתאושש מהטיסה ולהחזיר נוזלים.
References:
Huyghe T, Scanlan AT, Dalbo VJ, Calleja-González J. The Negative Influence of Air Travel on Health and Performance in the National Basketball Association: A Narrative Review. Sports (Basel). 2018 Aug 30;6(3):89. doi: 10.3390/sports6030089. PMID: 30200212; PMCID: PMC6162549.
Brenner B. Interventions to prevent venous thrombosis after air travel, are they necessary? Yes. J Thromb Haemost. 2006 Nov;4(11):2302-5. doi: 10.1111/j.1538-7836.2006.02181.x. Epub 2006 Aug 23. PMID: 16938123.
Şabanoğlu C. The secret enemy during a flight: Economy class syndrome. Anatol J Cardiol. 2021 Aug;25(Suppl 1):13-17. doi: 10.5152/AnatolJCardiol.2021.S106. PMID: 34464293; PMCID: PMC8412040.
Parker B, Augeri A, Capizzi J, Troyanos C, Kriz P, D'Hemecourt P, Thompson P. Effect of air travel on exercise-induced coagulatory and fibrinolytic activation in marathon runners. Clin J Sport Med. 2011 Mar;21(2):126-30. doi: 10.1097/JSM.0b013e31820edfa6. PMID: 21358503.