גב תחתון תפוס הוא הפרעה שכיחה. רוב בני האדם חשים או יחושו את תחושת הנוקשות הזאת בגב התחתון במהלך חייהם. ברוב המקרים, הגורמים לגב תפוס הם מכניים. הפרעות בריאותיות מכניות שעלולות לגרום בין היתר לתחושה של גב תחתון תפוס כוללות:
- מתיחת שריר, שחיקת סחוסים ופריצת דיסק ועוד.
עם זאת, תחושה של גב תחתון תפוס עלולה להתפתח גם בגלל הפרעות בריאותיות משמעותיות ובכללן:
- דלקות פרקים אוטואימונית כגון קשחת חוליות, גידול סרטני, זיהום בעמוד השדרה המותני ועוד.
אפשרויות הטיפול בתחושת הנוקשות בגב משתנות בהתאם לגורם ולחומרת הנזק. חשוב לאבחן בהקדם האפשרי את הגורם לתחושה של גב תחתון תפוס. אבחון מדויק יאפשר לטפל ביעילות במקור ההפרעה וימנע נזקים וכאבים כרוניים
גב תחתון תפוס – רקע
התחושה של גב תחתון תפוס היא מצב נפוץ המשפיע על אנשים רבים ברחבי העולם. למעשה רובם המכריע של בני האדם יחושו נוקשות בגב התחתון בשלב כזה או אחר בחייהם. הסיבות האפשריות לתחושה זאת כוללות גורמים כגון:
- מתיחת שרירים, פציעה, יציבה לקויה, מתח נפשי, או מחלות רקע.
גב תחתון תפוס יכול להגביל את הניידות ואיכות החיים של האנשים המושפעים. לפי דו"ח משנת 2013:
- כ-80% מהאמריקאים חווים כאבי גב תחתון בשלב כלשהו בחייהם.
- כרבע מהמבוגרים בארה"ב דיווחו על כאבי גב תחתון שנמשכו לפחות יום אחד בשלושת החודשים האחרונים.
- השכיחות של חודש אחד של כאבי גב תחתון המגבילים פעילות הייתה 23%.
כאבי גב תחתון יכולים להיות מסווגים מכניים או דלקתיים, בהתאם לאטיולוגיה ולמופע הקליני. כאב גב תחתון מכני שכיח יותר וקשור בדרך כלל להפרעות שרירים ושלד, כגון:
- מתיחת שריר בגב התחתון, מחלת דיסק ניוונית, דלקת מפרקים ניוונית או היצרות עמוד השדרה.
כאבי גב תחתון דלקתיים הם פחות שכיחים, ובדרך כלל קשורים למחלות דלקתיות מערכתיות, כמו:
- דלקת חוליות מקשחת, דלקת מפרקים פסוריאטית או דלקת מפרקים תגובתית.
האבחון והטיפול בגב תחתון נוקשה תלויים בגורם הבסיסי, משך הזמן, החומרה וההשפעה של הכאב. היסטוריה יסודית ובדיקה גופנית חיוניות כדי לשלול דגלים אדומים שעלולים להצביע על מצב חמור, כגון:
- שבר, זיהום, גידול או תסמונת זנב הסוס.
ניתן להזמין בדיקות אבחון, כגון בדיקות דם, צילומי רנטגן, MRI או סריקת CT כדי לאשר או לשלול אבחנות מסוימות. הטיפול בגב תחתון עשוי לכלול אמצעים שמרניים, כגון מנוחה, פעילות גופנית קלה, שינויים באורח חיים, טיפול בחום, טיפולי כירופרקטיקה ועוד. במקרים קשים נשקול מתן תרופות אנטי דלקתיות שאינם סטרואידים, זריקות סטרואידים, ניתוחים או מכשירים מושתלים. מניעת גב תחתון תפוס עשויה לכלול שינויים באורח החיים, פעילות גופנית סדירה, ניהול משקל גוף, התאמות ארגונומיות, הפחתת מתח והפסקת עישון.
גורמים לקשיות בגב התחתון
נזקים בגב התחתון ובעקבותיהם תחושה של גב תחתון תפוס עלולים להיגרם בגלל:
- עומסי יתר חוזרניים (ישיבה, כפיפה חוזרנית) הגורמים מתיחות שרירים, שחיקת סחוסים בלטים ופריצות דיסק ועוד.
- חבלה (פציעת ספורט, נפילה, תאונת דרכים) הגורמים לפציעות חריפות של רקמות כגון גידים, שרירים, דיסקים בין חלייתיים, חוליות ועוד.
- גם הרמה לא נכונה של חפץ או חפצים כבדים עלולה לגרום לנזקים דומים לאלה של נזקי חבלה (מלבד שברים).
- מחלות דלקתיות כמו דלקת פרקים ניוונית, דלקות פרקים אוטואימוניות, גידולים סרטניים, זיהום בעמוד השדרה המותני ועוד.
הפרעות בריאותיות שגורמות לתחושת קשיון בגב
מתיחת גידים שרירים ורצועות
אחד הגורמים הנפוצים ביותר לקשיות בגב התחתון הוא מתיחת יתר של רקמות רכות בגב. מתיחת יתר מתרחשת כאשר מאמצים באופן קיצוני את הגידים ושרירים הגב או את הרצועות המחברות את העצמות. מאמץ יתר יכול להיווצר מהרמה של משא כבד, מעמדה לקויה, או מתרגיל לא מתאים. מאמץ יתר יכול להיווצר על הגידים והשרירים שפועלים על העמוד השדרה, כמו:
- שרירי הגב.
- שרירי הבטן והירך.
- שרירי הצד.
לחץ על שורש עצב מותני
דלקת של שורש עצב בעמוד השדרה, (רדיקולופתיה) עלולה לגרום לתחושה של גב תפוס. הפרעה זאת מתרחשת כאשר הדיסק הבין חולייתי ניזוק ומתפתח בלט או בקע דיסק. הדיסק במצב הזה עלול ליצור לחץ על שורש העצב ולהוביל לדלקת.
לחץ על חוט השדרה המותני
היצרות תעלת השדרה המותנית היא מצב שעלול לגרום ללחץ על חוט השדרה ושורשי העצבים. הפרעה זאת עלולה להוביל לתסמינים כגון כאבי גב, כאבי רגליים, תחושת גב תחתון תפוס, חוסר תחושה, עקצוץ, חולשה וקושי בהליכה. היצרות תעלת השדרה שכיחה יותר בקרב מבוגרים עקב שינויים ניווניים בעמוד השדרה, כגון פריצת דיסק, דלקת מפרקים ניוונית, ספונדילוליסטזיס ועיבוי רצועות.
דלקת פרקים ניוונית
תהליכי הניוון בעמוד השדרה המותני גורמים להתפתחות דלקת פרקים ניוונית (osteoarthritis). דלקת מפרקים ניוונית גורמת לסחוס ולדיסקים בעמוד השדרה להישחק עם הזמן. שחיקה זאת מובילה להתחככות עצם בעצם וגורמת לכאב ותחושה של גב תחתון תפוס.
הפרעות נוספות
כמה סיבות אפשריות אחרות לנוקשות בגב התחתון הן:
- יציבה לקויה.
- סיאטיקה.
- ארגונומיה לקויה.
- גידולים סרטניים.
- זיהומים.
- אבנים בכליות.
- מפרצת אבי העורקים הבטני.
אבחנה של מקור הנוקשות
הליך האבחון של מקור הבעיה בגב תחתון מתבססת על ממצאים שנפיק מהיסטוריה רפואית, בדיקות גופנית ובדיקות מתקדמות:
היסטוריה רפואית
בשלב הזה נברר עם החולה:
- מה הם התסמינים שלו.
- כיצד התפתחו התסמינים.
- מה משפיע על התסמינים ועוד.
בדיקה גופנית
בדיקה גופנית לכאבי גב תחתון היא חלק מהותי מתהליך האבחון. בשלב הזה נבחן את ההליכה, היציבה, עמוד השדרה, השרירים, העצבים וטווח התנועה של המטופל. הבדיקה יכולה לעזור לזהות את הגורמים האפשריים ואת חומרת הכאב, כמו גם כל דגלים אדומים שעשויים להצביע על מצב בסיסי חמור. הבחינה עשויה לכלול את השלבים הבאים:
- נתבונן בגב החולה, נחפש סימנים חיצוניים להפרעה שגורמת לתחושה של גב תחתון תפוס.
- נמשש לאורך הגב התחתון כדי לאתר התכווצויות שרירים או מתיחות, אזורים של רגישות, או הפרעות במפרקים.
- נבחן את יכולת התנועה של החולה. נבקש מהנבדק לבצע תנועות שונות בעמוד השדרה, כגון כיפוף, הארכה, כיפוף רוחבי וסיבוב. הבודק מתבונן בכל הגבלה או כאב במהלך תנועות אלה.
- נבצע בדיקה נוירולוגית שתכלול בחינה של יכולות החישה של המטופל בגב התחתון, בישבן וברגליים. נבדוק את הכוח של השרירים ברגליים. נבחן את ההחזרים הגידיים (רפלקס) כאשר 0 מציין החזר גידי נעדר ו-4 מציין החזר גידי היפראקטיבי. רפלקס מופחת או נעדר עשוי להצביע על דחיסה עצבית או נזק.
- נבצע מגוון של בדיקות מיוחדות ובכללן בדיקת הרמת רגל. בדיקה זו יכולה להצביע על גירוי עצבי על ידי גורם מכני, כגון פריצת דיסק או היצרות עמוד השדרה. בדיקת הרמת רגל חיובית תעורר כאב בגב או ברגל המקרין לאורך העצב הסיאטי.
בדיקות מתקדמות
בשלב הזה ורק במידת הצורך נפנה את החולה לביצוע:
- בדיקות מעבדה כולל בדיקות דם ייעודיות לאבחון דלקות פרקים אוטואימוניות.
- בדיקות הדמיה, כגון צילומי רנטגן או סריקות MRI לגלות סימנים של נזק לעצמות, שרירים, עצבים או דיסקים בגב התחתון.
טיפול בגב תחתון נוקשה
במקרים קלים ניתן לטפל בתחושה של גב תחתון תפוס באופן עצמוני. במקרים מורכבים יותר יש לפנות לכירופרקט. אם הטיפול הכירופרקטי לא הועיל או אינו מתאים הכירופרקט יפנה את החולה לגורם הרפואי המתאים.
טיפול עצמי בגב תפוס
במקרים קלים ניתן לטפל בתחושה של גב תחתון תפוס באמצעות הליכות, תרגילים קלים ומתיחות עדינות. הפעילויות האלה משפרות את טווחי התנועה של הגב התחתון ומזרימים דם ובכך מפוגגות את תחושת הנוקשות. היוועצו עם כירופרקט לפני התחלת תרגיל או מתיחה חדשה, כדי להימנע מתנועות שעלולות לגרום להחמרת התסמינים בגב. בנוסף לתרגילים ומתיחות, כמה טיפולים אחרים שעשויים לעזור עם נוקשות גב תחתון הם:
- הנחת כריות חימום על האזור הפגוע יכולה להפחית כאב. חום יכול לעזור להרפות את השרירים ולשפר את זרימת הדם.
- טיפול עיסוי יכול להרפות את רקמת השריר ולהקל על עוויתות והתכווצויות.
- החלפת מזרן לא תומך במזרן המקדם יישור נכון של עמוד השדרה יכולה למנוע נוקשות ואי נוחות.
- שדרוג למיטה מתכווננת המאפשרת להתאים אישית את תנוחת השינה ואת הפגת הלחץ.
- תרופות ללא מרשם
טיפול כירופרקטי בגב תחתון תפוס
כאבי גב תחתון אקוטיים (“גב תפוס”) הם בין הסיבות השכיחות לפנייה לרופא ולטיפול במרפאות כאב. ברוב המקרים מדובר בכאב מכני הנגרם ממתיחה, עומס או נוקשות בשרירים, רצועות או פרקים בגב. טיפול כירופרקטי, הכולל מניפולציה ידנית (spinal manipulation), נמצא כיעיל ובטוח להקלה על כאב ולהחזרת התפקוד התקין תוך זמן קצר (Paige et al., 2017; Bronfort et al., 2012).
בסקירת מחקרים רחבה נמצא כי מניפולציה כירופרקטית של עמוד השדרה משפרת תפקוד יומיומי ומפחיתה צורך במשככי כאבים, בהשוואה לטיפול תרופתי בלבד או למנוחה פסיבית. גם שילוב של טיפול ידני עם הדרכה לפעילות גופנית, תרגילי מתיחה וחיזוק, נמצא כמגביר את יעילות ההתאוששות (Paige et al., 2017). יתרון נוסף לכירופרקטיקה הוא במניעת כרוניות של כאב גב ובהפחתת ההסתמכות על תרופות, ובפרט נוגדי דלקת ואופיאטים. חשוב לוודא שהטיפול מבוצע על ידי כירופרקט מוסמך ולאחר שלילת מצבים חמורים (red flags).
טיפול רפואי בגב תחתון תפוס
הטיפול הרפואי בגב תחתון תפוס שאליו נלווים תסמינים נוספים ו/או ממושכים עשוי לכלול:
- טיפול תרופתי עם משככי כאב, תרופות נוגדות דלקת שאינם סטרואידים, זריקות סטרואידים ועוד.
- פתרון כירורגי יישקל במקרים שבהם קיים לחץ עצבי או קיימת הפרעה אחרת המהווה דגל אדום.
References:
Vatovec, R., Voglar, M. Changes of trunk muscle stiffness in individuals with low back pain: a systematic review with meta-analysis. BMC Musculoskelet Disord 25, 155 (2024). https://doi.org/10.1186/s12891-024-07241-3
