כאבים בעצם הזנב בזמן ישיבה

כאבים בעצם הזנב בזמן ישיבה הם תופעה שכיחה יחסית. עצם הזנב (Coccyx), הממוקמת בבסיס עמוד השדרה, ממלאת תפקיד מכריע ביציבה ובתנועתיות שלנו. עצם משולשת קטנה זאת שנושאת את משקל גופנו בישיבה, פגיעה למתיחה, פציעה או לחץ ממושך. כאב בעצם הזנב (coccydynia), יכול להוביל לשורה של קשיים, החל מישיבה ועד לפעילות גופנית. בין אם הכאב נגרם מפציעה, מישיבה ממושכת או ממצבים רפואיים בסיסיים, הכרת הפרטים של ההפרעה הזאת חיונית לניהול יעיל. במאמר זה "כאבים בעצם הזנב בזמן ישיבה":

• נעמיק בכאבי עצם הזנב.
• נחקור את הגורמים השונים להתפתחותם.
• נזהה את הסימפטומים העיקריים שיכולים לסייע באבחון.
• נדון בשיטות האבחון ונדגיש טיפולים יעילים ובכללם כירופרקטיקה.

כאבים בעצם הזנב בזמן ישיבה – רקע

בתלונה על כאבים בעצם הזנב אנו מתייחסים לאי נוחות או כאב באזור עצם הזנב, במיוחד בזמן ישיבה. הפרעה זאת משפיעה על פלח אוכלוסייה בולט, במיוחד על אלה המנהלים אורח חיים יושבני. למרות שלעתים קרובות הכאב שפיר, הוא יכול להיות מתיש. לעתים קרובות זה נובע מטראומה, ישיבה ממושכת, לידה או חריגות אנטומיות. ההתקדמות האחרונה בהדמיה והבנה מעמיקה יותר של מכניקת רצפת האגן שיפרו את גישות האבחון והטיפול, במיוחד שילוב של טיפול ידני, טיפול כירופרקטי ושיקום ממוקד.

אבחון כאב בעצם הזנב דורש היסטוריה רפואית יסודית ובדיקה גופנית. לעתים קרובות יהיה צורך בבדיקות הדמיה כדי לשלול בעיות פוטנציאליות אחרות. ברוב המקרים די בגישה שמרנית כגון טיפול כירופרקטי כדי לרפא את ההפרעה. בחלק קטן מאוד מהמקרים יהיה צורך לטפל בעצם הזנב באמצעים פולשניים כגון כירורגיים. במאמר זה " כאבים בעצם הזנב בזמן ישיבה" נדון בהפרעה זאת. בין היתר נחקור את גורמי הסיכון, נזהה את הסימפטומים הנפוצים ונתאר את תהליכי האבחון. עוד נעסוק באפשרויות הטיפול היעילות בהפרעה כואבת ומתישה זאת. במיוחד נתמקד בכירופרקטיקה שברוב המקרים נותנת מענה משפיעה רצון למצב זה.

שכיחות

כאבים בעצם הזנב הם מחלה נפוצה המשפיעה על חלק ניכר של האוכלוסייה בשלב כלשהו בחייהם. בעוד שיעורי השכיחות המדויקים יכולים להשתנות, מחקרים מעריכים כי:

• 1 מתוך 5 אנשים עלול לחוות כאב באזור עצם הזנב.

הפרעה זאת שכיחה יותר בקרב נשים. הדבר נובע מטראומת לידה והבדלים אנטומיים ושינויים הורמונליים (בשאראת ואחרים, 2023). תנועתיות יתר או תת-תנועתיות של עצם הזנב יכולה גם לשחק תפקיד מפתח.

מהם כאבי עצם הזנב?

כאבי עצם הזנב ממוקמים בדרך כלל בתחתית עמוד השדרה, ומתבטאים באי נוחות חדה, כואבת או דמוית לחץ. זה מחמיר בזמן ישיבה, במיוחד על משטחים קשים, ועלול להקרין לגב התחתון או לירכיים. תסמינים נוספים יכולים לכלול כאבים במהלך יציאות או קיום יחסי מין (Lee et al., 2023).

כאב בעצם הזנב, הם אי נוחות הממוקמים בבסיס  באזור עצם הזנב. כאב מתיש זה יכול להתבטא באופן חד או עמום, בהתאם לסיבה הבסיסית ולרגישות האישית. בעוד כאב עצם הזנב יכול להתרחש פתאום בעקבות נפילה או לידה או להתפתח בהדרגה בגלל ישיבה ממושכת. הסימפטומים של כאבי עצם הזנב יכולים להשתנות במידה רבה, אך בדרך כלל כוללים:

• רגישות מקומית, אי נוחות בזמן ישיבה וכאב במהלך פעילויות כגון עמידה או תנועה ממצב ישיבה. הכאב עלול להחמיר על ידי ישיבה ממושכות, במיוחד על משטחים קשים.

גורמים וגורמי סיכון לכאב בעצם הזנב

גורמי סיכון מעודכנים

מחקרים אחרונים מדגישים את קטגוריות הסיכון הבאות:

טראומה או פציעה

הגורם השכיח ביותר לעצם הזנב הוא טראומה לאזור עצם הזנב. זה יכול לקרות מ:‏

• נפילה ישירות על הישבן‏.
• מיקרוטראומה חוזרת מישיבה ממושכת על משטחים קשים‏.
• לידה (אצל נשים)‏.

שינויים לאחר לידה

לידות נרתיקיות עלולות לגרום לפריקות עצם הזנב או חבורות.

השמנת יתר

השמנת יתר מגבירה את הלחץ הצירי על עצם הזנב (Garg & Ahuja, 2021).

שינויים הקשורים לגיל

שינויים ניווניים במפרקים ומבני רצפת אגן מוחלשים תורמים לכאבי עצם הזנב.

תפקוד לקוי מבני

פעילות יתר של רצפת האגן או חוסר יציבות של מפרקים באגן עלולים לעורר או להחמיר את התסמינים (Morrison, 2020).

מחלות

במקרים נדירים יותר כאבים בעצם הזנב בזמן ישיבה עלולים להתפתח בגלל מצבים בריאותיים כגון:

• דלקת פרקים ניוונית המובילה להתפתחות אוסטאופיט על עצם הזנב שעלול לגרום לגירוי וכאב.‏
• ‏מחלות חמורות יותר כגון התפשטות סרטן לעצם הזנב, זיהומים, גידולים‏.

אורח חיים יושבני

אנשים שמנהלים אורח חיים יושבני מתמודדים עם סיכון מוגבר להתפתחות כאבים בעצם הזנב. הסיבה לכך היא שהישיבה הממושכת עלולה להפעיל לחץ מופרז על עצם הזנב.

פעילויות גופניות

השתתפות בפעילויות המפעילות לחץ על עצם הזנב כמו רכיבה על אופניים או יוגה עלולה לגרום להתפתחות כאבים בעצם הזנב.

ליקויים מבניים ותפקודיים

תפקוד לקוי של מפרק הסקרוקוקסיגאל (בין עצם העצה לעצם הזנב) עלול לגרום לכאב.‏ גם תנועתיות יתר מולדת או נרכשת של עצם הזנב, מגדילה את הסיכון להתפתחות כאבים בעצם הזנב בזמן ישיבה.‏

תסמינים נפוצים של פגיעה בעצם הזנב

הבנת הסימפטומים הנלווים לתלונה על כאבים בעצם הזנב היא חיונית לאבחון וניהול יעיל. תסמינים שכיחים של הפרעה זאת כוללים:

כאב

התסמין הבולט ביותר הוא כאב מקומי בעצם הזנב, שעשוי להיות חד, כואב או פועם. אי נוחות זו יכולה להתגבר כאשר יושבים לפרקי זמן ממושכים, במיוחד על משטחים קשים, או במהלך פעילויות כגון עמידה, ישיבה, או אפילו מעבר מישיבה לעמידה. בנוסף, אנשים מסוימים עשויים לחוות כאב במהלך תנועות מעיים או בפעילות מינית.

הקרנות כאב

כאבים בעצם הזנב עשויים להקרין לאזורים הסובבים, כגון הגב התחתון, הישבן, או אפילו הירכיים.

רגישות למגע

מטופלים מדווחים לעתים קרובות על רגישות מוגברת סביב עצם הזנב, מה שמוביל לרגישות כאשר נוגעים בהם.

תחושות לחץ מקומיות

במקרים מסוימים, כאבים בעצם הזנב יכולים להיות מלווים בתחושה של כבדות או לחץ באזור עצם הזנב.

אבחון

גישה רב-מודאלית המשתמשת באבחון פיזי והדמיה היא כיום פרקטיקה סטנדרטית למקרים מתמשכים (Lee et al., 2023). אבחון כאבים בעצם הזנב, הוא צעד חיוני בהתמודדות יעילה עם אי נוחות זו. התהליך כולל למידה של היסטוריה רפואית, בדיקה גופנית ובמידת הצורך מחקרי הדמיה:

היסטוריה רפואית

בשלב הזה הכירופרקט ישאל על:

• תחילת ומשך הכאב, מה מחמיר או מקל על הכאב ועוד.
• פציעות או פעילויות פוטנציאליות שאולי תרמו לאי הנוחות.
• תסמינים אחרים שאתה עלול לחוות.

בדיקה גופנית

לאחר דיון ראשוני זה נערכת בדיקה גופנית. הכירופרקט:

• ימשש את האזור סביב עצם הזנב שלך, יעריך רגישות או נפיחות.
• בדיקה זו כוללת לעתים קרובות ישיבה בתנוחות שונות כדי לקבוע אילו תנועות מחריפות את הכאב.
• במקרים מסוימים, בדיקה רקטלית דיגיטלית עשויה להתבצע כדי לקבל תחושה ברורה יותר של מיקום עצם הזנב ולשלול בעיות פוטנציאליות אחרות.

הדמיה

אם האבחנה אינה ברורה או אם קיים חשד למצב בסיסי, ניתן להזמין בדיקות הדמיה (Skalski et al., 2020):

• MRI וצילומי רנטגן דינמיים בישיבה/עמידה מסייעים באיתור נקעים, שברים, אוסטאופיטים או גידולים.
• CT יכול לספק תמונות מפורטות כדי לשלול סיבות אחרות לכאב, כגון גידולים או זיהומים.

טיפולים יעילים

הגישה לטיפול בחולה עם כאבים בעצם הזנב בזמן ישיבה כוללת אסטרטגיות שמרניות והתערבויות רפואיות. גישות אלה משתנות בהתאם לחומרת והגורם הבסיסי לכאב ועשויות לכלול:

טיפול עצמי

התאמות באורח החיים הכוללות:

• הימנעות מישיבה ממושכת, במיוחד על משטחים קשים.
• הקפד על ישיבה מרופדת, כגון כרית עצם הזנב או כרית סופגנייה שתוכננה במיוחד.
• קומפרסים של חום או קרח על האזור.

כירופרקטיקה

טיפול כירופרקטי עשוי להועיל לאנשים עם כאבים בעצם הזנב בזמן ישיבה. מחקרים מראים שטכניקות הנעה של עצם הזנב משפרות את התנועתיות מפחיתות כאב ודלקת ומשפרות תפקוד (Słowiński & Dampc, 2021). הטיפול הכירופרקטי בכאבי עצם זנב עשוי לכלול (Colloca & Polkinghorn, 1999):

• טכניקות טיפול ידניות כולל מניפולציות ידניות של עצם הזנב.
• אמצעי עזר כגון לייזר רך לטיפול בדלקת ובכאב.
• תרגילים ספציפיים שנועדו לחזק את שרירי רצפת האגן, לשפר את הגמישות ולשפר את היציבה הכללית.

טיפול רפואי

במקרים קשים במיוחד החולה יופנה לטיפול רפואי שעשוי לכלול:

• תרופות משככות כאב ללא מרשם כגון איבופרופן או פרצטמול.
• נוגדי דלקת שאינם סטרואידים.
• במקרים של דלקת, זריקות קורטיקוסטרואידים או חסימת עצבים עשויות לספק הקלה בכאב (Lee et al., 2023).
• ניתוח נחשב בדרך כלל מוצא אחרון. אפשרויות כירורגיות כוללות הסרת עצם הזנב. מציעה הקלה ב-80-90% מהמקרים אך נחשבת רק לאחר טיפול שמרני ממצה (Kleimeyer et al., 2017).

מניעה וניהול ארוך טווח

תרגולים ארגונומיים

ישנם מספר צעדים שניתן לנקוט כדי למנוע או לנהל כאבים בעצם הזנב בזמן ישיבה.שימוש בכריות עצם הזנב ולסירוגין בין ישיבה לעמידה. שלבו תנועה סדירה בשגרת היומיום. הקפידו לקחת הפסקות קצרות כדי לעמוד, להתמתח או ללכת כל 30 עד 60 דקות. אם אתם יושבים לפרקי זמן ארוכים, שקלו לשנות את האופן שבו אתם עושים זאת. החליפו לסירוגין בין כיסא מסורתי לכדור יציבות או למושב ארגונומי. שלבו עבודה בעמידה.

שמירה על יציבה נכונה

שימו לב  ליציבה שלכם. בעת ישיבה ממושכת, השתמשו בכרית עצם הזנב ייעודית שמשחררת את הלחץ מעל עצם הזנב.

ניהול משקל

הפחתת לחץ עודף על רצפת האגן ועצם הזנב.

חיזוק הליבה ורצפת האגן

משטרי פעילות גופנית המכוונים לאזורים אלה מסייעים בהפחתת כאב (בשאראת ואחרים, 2023).

התערבות כירופרקטית מוקדמת

כירופרקטיקה מתגלה ככלי מרכזי לניהול בעיות תפקודיות ומבניות של עצם הזנב.

References:

Basharat, A., Qamar, M. M., Naz, S., & Islam, I. (2023). Effects of iliopsoas and piriformis muscle stretching in postpartum coccydynia: A randomized control trial.

Lee, S. H., Yang, M., Won, H. S., & Park, S. K. (2023). Coccydynia: Anatomic origin and injection effectiveness. Korean Journal of Pain.

Skalski, M. R., Matcuk, G. R., Patel, D. B., & Tomasian, A. (2020). Imaging coccygeal trauma and coccydynia. Radiographics.

Colloca, C. J., & Polkinghorn, B. S. (1999). Chiropractic treatment of coccygodynia via instrumental adjusting procedures. Journal of Manipulative and Physiological Therapeutics, 22(6), 411–416.

Kleimeyer, J. P., Wood, K. B., Lønne, G., Herzog, T., & Ju, K. (2017). Surgery for refractory coccydynia: Operative versus nonoperative treatment. Spine.

Garg, B., & Ahuja, K. (2021). Coccydynia: A review on etiology and management options. Journal of Clinical Orthopaedics and Trauma.

Morrison, P., & Parrotte, K. (2020). Pelvic floor dysfunction and coccyx pain. In Pelvic Pain: Evaluation and Management.

Słowiński, K., & Dampc, B. (2021). Non-surgical treatment of coccygodynia with manual therapy. Medical Rehabilitation.

Nourani, B., Gilbert, R., & Rabago, D. (2020). Treatment of coccydynia with transrectal OMT: A case report. Scholar.

Emerson, S. S., & Speece III, A. J. (2012). Manipulation of the coccyx for management of coccydynia. Journal of Osteopathic Medicine.