אבחון הכאב וחשיבותו לטיפול הנכון‏

אבחון הכאב וחשיבותו לטיפול הנכון‏ הם עובדות ידועות. קבלת האבחנה הנכונה להפרעות שרירים ושלד חשובה מאוד לטיפול ולשיפור איכות החיים של אנשים שנפגעו. גילוי מוקדם של בעיות אלה מאפשר טיפול בזמן, שיכול להפחית את הסיכויים לסיבוכים מבעיות שלא טופלו. לדוגמה, אבחון וטיפול מהירים בפריצות דיסק מותני או צווארי עשויים לצמצם סבל ולמנוע כאבים כרוניים. המשמעות היא שאסטרטגיית אבחון החושבת קדימה יכולה להפחית בעיות ארוכות טווח (.Yamasaki, et al).

ברוב המקרים הטיפול הכירופרקטי בהפרעות שרירים ושלד הוא יעיל ובטוח גם בהשוואה לספקי בריאות אחרים. עם זאת, לעיתים רחוקות אמנם, הנזקים חמורים ואין די בטיפול הכירופרקטי. במקרים הללו נפנה את החולה לטיפול רפואי שעשוי לכלול תרופות, זריקות או ניתוחים. עם זאת, אבחון מוקדם ומדויק עשוי ליתר צורך בטיפולים רפואיים שעלולים לגרום לתופעות לוואי שליליות. במאמר הנוכחי "אבחון הכאב וחשיבותו לטיפול הנכון‏" נדון בנושא.

אבחון הכאב וחשיבותו לטיפול הנכון‏‏ – רקע

‏בעולם הרפואה, אבחון פירושו דרך שיטתית שבה מומחי בריאות מגלים מאילו מצבים סובלים החולים. תהליך זה חשוב מאוד מכיוון שאבחנות נכונות עוזרות ליצור תוכניות טיפול טובות יותר. דברים אלה נכונים גם עבור הפרעות שרירים ושלד. הפרעות אלה כוללות מגוון בעיות המשפיעות על עצמות, מפרקים ורקמות רכות. אם לא מזוהים או מטופלים כראוי, הפרעות אלה יכולות לגרום לכאב כרוני ולהגביל את התנועה.

ככל שיותר אנשים חווים בעיות אלה, בין היתר בשל הזדקנות ואורח חיים פחות פעיל, הצורך בשיטות אבחון מדויקות הופך חשוב יותר. כאשר האבחנה שגויה, הטיפולים יכולים לאבד יעילות או להחמיר את הבעיות הבריאותיות הקיימות. תהליך האבחון משפר גם את התקשורת בין המטופלים לספקי שירותי הבריאות. לאורך השלבים של האבחון נבנה האמון בין החולה לקלינאי. האמון הזה חיוני כדי שתוכניות הטיפול המוצעות תהיינה ברורות ויבוצעו בקפידה.

לכן, תהליך האבחון אינו עוסק רק במציאת בעיה רפואית אלא מהווה גם שלב חינוכי. בשלב הזה המטופלים מקבלים ידע והעזרה הדרושים כדי להשפיע על קצב הריפוי. האבחון שהוא למעשה צעד ראשון בדרך להחלמה מתבסס על הערכה יסודית וניתוח ממצאים קפדני.‏ במאמר "האבחון וחשיבותו לטיפול נכון‏" נדון בנושא בהרחבה.‏

מה הן הפרעות שרירים ושלד‏?

‏הפרעות שרירים ושלד (MSD) כוללות מצבים רבים המשפיעים על שרירים, עצמות, מפרקים, גידים ורצועות. יש מעל 150 מחלות/מצבים שונים המשפיעים על המערכת הזאת. הפרעות אלה יכולות להיגרם על ידי פציעות, עומס חוזר ומחלות ארוכות טווח. תסמינים אופייניים לפגיעה במערכת הזאת כוללים תסמינים כגון כאב, נוקשות ובעיות בתנועה. על פי ארגון הבריאות העולמי:

• ‏כ-1.71 מיליארד אנשים סובלים מבעיות שרירים ושלד ברחבי העולם.‏
• ‏מחלות שרירים ושלד הן התורמות המובילות לנכות ברחבי העולם.
• כאבי גב תחתון הם הגורם המוביל היחיד לנכות ב-160 מדינות.‏
• ‏הפרעות שרירים ושלד מגבילים באופן משמעותי ניידות ומיומנות. מגבלות אלה מובילות לפרישה מוקדמת מהעבודה, רמות נמוכות יותר של רווחה ויכולת מופחתת להשתתף בחברה.‏
• ‏בגלל גידול האוכלוסייה והזדקנותה, מספר האנשים החיים עם הפרעות שרירים ושלד והמגבלות התפקודיות הנלוות, גדל במהירות.‏‏

סוגים נפוצים של הפרעות שרירים ושלד‏

‏הפרעות שרירים ושלד כוללות מצבים רבים המשפיעים על השרירים, העצמות, המפרקים ורקמות החיבור. להפרעות הבריאותיות הללו יש יכולת להפחית באופן משמעותי את איכות החיים. כמה סוגים נפוצים של הפרעות אלה כוללים:

 מצבים המשפיעים על מפרקים‏

דלקת מפרקים ניוונית, דלקת מפרקים שגרונית, דלקת מפרקים פסוריאטית, שיגדון, ספונדילוארתריטיס ועוד.‏

 מצבים המשפיעים על עצמות

אוסטאופורוזיס, אוסטאופניה, שברים משניים להיחלשות העצמות, שברים טראומטיים.

מצבים המשפיעים על שרירים

• מתיחה או קרע של ‏שרירים, דלקת בשרירים, סרקופניה ועוד.
• ‏מצבים המשפיעים על אזורי גוף או מערכות מרובות.
• מצבי כאב אזוריים למשל כאבי גב תחתון וכאבי וצוואר.
• מצבי כאב מפושטים כגון פיברומיאלגיה.
• מחלות דלקתיות כגון מחלות רקמת חיבור ודלקת כלי דם שיש להן ביטוי של שרירים ושלד, למשל זאבת אדמנתית מערכתית.‏

מעט פרטים על חלק מההפרעות ההלו:

• דלקת מפרקים ניוונית הנובעת לרוב משחיקה רגילה על המפרקים ובמיוחד מפרקים נושאי משקל כגון ברכיים, ירכיים, עמוד השדרה. תסמינים אופייניים כוללים נוקשות וכאב.
• פיברומיאלגיה קשורה לעיתים קרובות למחלות רקמת חיבור ומתבטאת בכאב כרוני נרחב ובעייפות, מה שמקשה על אבחון וטיפול.
• דלקת מפרקים שגרונית היא בעיה אוטואימונית הגורמת לנפיחות ועלולה להשפיע על מספר מפרקים בבת אחת.
• תסמונת הלחץ הטיביאלית האמצעית (MTSS) נפוצה בקרב ספורטאים ומדגימה את המורכבות הכרוכה בפציעות אלה.

חשוב להבין את הסוגים הנפוצים האלה, כיצד הם פועלים וכיצד הם קשורים לבריאות הנפש, במיוחד מכיוון שכאב מתמשך יכול לגרום לבעיות נוספות כמו חרדה ודיכאון. זה מדגיש את הצורך באבחון נכון וניהול יעיל לטיפול הטוב ביותר האפשרי (.Yamasaki, et al) ,(.Atzeni, et al).‏

סימנים ותסמינים אופייניים להפרעות אלה‏

הכרת הסימנים והתסמינים הקשורים להפרעות שרירים ושלד חשובה לאבחון נכון. מספר דוגמאות לכך:

• לכאב אגן מיופציאלי (MFPP) יש נקודות טריגר מיופציאליות בשרירי רצפת האגן. נקודות הדק אלה גורמות לכאב באזורים סמוכים לאגן ולהוביל לאבחון שגוי (.Katzman, et al).
• הפרעות טמפורומנדיבולאריות (TMD) מראות שילוב של תסמינים, כגון כאבי לסת, כאבי ראש ותנועת לסת מוגבלת. תסמינים אלה יכולים להחמיר על ידי בעיות פסיכו-סוציאליות כמו מתח וחרדה (Melita Valentić-Peruzović).
• כאב בברך יכול להיות תסמין של נזק במפרק אבל יכול גם להיות כאב מופנה מהגב התחתון. אבחון ראוי צריך לכלול אבחנה מבדלת.
• דלקת במפרק הסקרואיליאק מראה שילוב של תסמינים כגון כאבים במפשעה, כאבי גב תחתון, כאבים בירך ועוד. אבחון צריך לכלול אבחנה מבדלת.
• נימול ביד יכול להגיע מנזק עצבי בצוואר או נזק בעצב פריפרי לאורך היד וכף היד. אבחון ראוי צריך לכלול אבחנה מבדלת.

הפרעות אלה מראות עד כמה חשוב להתייחס לתסמינים כדי להבחין בין מצבי שרירים ושלד שונים. אבחון זהיר הוא המפתח לזיהוי הסיבות האמיתיות לכאב וליישום אסטרטגיות טיפול ממוקדות ויעילות, המשפרות מאוד את תוצאות המטופל.‏

גורמי סיכון התורמים להתפתחות הפרעות שרירים ושלד‏

‏הפרעות שרירים ושלד (MSD) מתפתחות בגלל גורמי סיכון רבים החשובים לאבחון וטיפול טובים. להלן רשימה חלקית של גורמי סיכון:

• גיל – ככול שאנו מתבגרים כך גם עולה הסיכון להתפתחות הפרעות שרירים ושלד.
• סיכונים תעסוקתיים, כמו תנועות חוזרות ונשנות ושהייה ממושכת בתנוחה אחת, משחקים תפקיד גדול. הסיכונים הללו שכיחים במיוחד בעבודות פיזיות ובשימוש במחשב.
• הרגלי חיים, כגון יציבה לקויה, חוסר פעילות גופנית וארגונומיה גרועה, יכולים להחמיר לעודד התפתחות בעיות אלה.
• בעיות נפשיות, כולל מתח וחרדה, עלולות לעורר הפרעות כאלה או להחמירן. הוכח על ידי קשר חזק בין כאב כרוני לבעיות בריאות הנפש כמו דיכאון וחרדה (.Friganović, et al).

‏תהליך האבחון‏

‏תהליך האבחון של הפרעות שרירים ושלד כולל מספר שלבים:

• למידת ההיסטוריה הרפואית של החולה.
• בדיקה גופנית הכוללת בדיקות מיוחדות ובדיקות נוירולוגיות.
• במידת הצורך בדיקות הדמיה ומעבדה.

חשיבותה של היסטוריה יסודית של המטופל‏

‏היסטוריה רפואית של המטופל הכוללת בין היתר פירוט התלונות, מתי וכיצד החלו חשובה מאוד לאבחון. סקירה מפורטת זו מפרטת את ההיסטוריה הרפואית של המטופל, וגם מוצאת גורמי סיכון אפשריים למצבו. מספר דוגמאות המדגימות את חשיבות ההיסטוריה הרפואית:

• בתסמונת הלחץ הטיביאלי המדיאלי (MTSS) חשוב ללמוד על פציעות העבר של ספורטאי, הרגלי אימון ודפוסי תנועה. אלה משפיעים על שיטות המניעה והטיפול (.Yamasaki, et al).
• בכאבי אגן מיופציאליים (MFPP) קיומן של נקודות טריגר מיופציאליות עלול להתפספס. לאבחון צריך ללמוד את מגמות הכאב של המטופל ואת התסמינים הנלווים (.Katzman, et al).
• בצליפת שוט (WAD) הכרת אופן הפציעה ופרטים נוספים הקשורים לפציעה משפיעים מאוד על האבחנה (.Earle, et al).
• דמיון בתסמינים של הפרעות שרירים ושלד לתסמינים של הפרעות מערכתיות אחרות מקשה להבדיל בין הבעיות. קושי זה דורש הערכה זהירה לניהול הטוב ביותר (.Atzeni, et al).

לסיכום, איסוף קפדני של מידע על מטופלים מסייע לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לאבחן ולהתאים טיפולים בצורה מיטבית.‏

תפקיד הבדיקות הגופניות באבחון‏

‏בדיקות גופניות חשובות לאבחון בעיות שרירים ושלד (.Vilella, RC et al). הם נותנים לרופאים מידע חשוב שבדיקות הדמיה לעתים קרובות מפספסות. שיטות בדיקה טובות מאפשרות לעובדי בריאות לבחון את התפקוד של חלקי הגוף השונים כגון:

• התבוננות על חלקי הגוף השונים בחיפוש אחר ליקוי חיצוני.
• איתור אזורים רגישים ועוד.
• בחינה של תנועת המפרקים כולל טווח תנועה ואיכות התנועה.
• מדידת כוח שרירים, החזרי גידים, יכולות חישה ועוד.

מחקר על שברים ביד ובשורש כף היד מדגיש את ההבדלים בדיוק האבחנתי הנובעים מבדיקות גופניות (.Bierma-Zeinstra, et al). בסופו של דבר, בדיקות גופניות חיוניות לאבחון וניהול מדויק של הפרעות שרירים ושלד.‏

טכניקות הדמיה בהפרעות שרירים ושלד ‏

במידת הצורך נפנה את המטופל לבדיקות הדמיה. מסלולי האבחון והניהול של הפרעות אלה מסתמכים במידה רבה על הדמיה (.French, SD et al). אלה עשויות לכלול:

• צילומי רנטגן פשוטים נותרו אבן הפינה של הערכה ראשונית עבור רוב מצבי השלד והשרירים. הסיבות לכך כוללות זמינותם הרחבה, עלות-תועלת ויכולתם לזהות הפרעות בעצמות. צילומי רנטגן מזהים ביעילות שברים ונקעים וחושפים היצרות חלל המפרקים והיווצרות אוסטאופיטים בדלקת מפרקים ניוונית. חשיפה לקרינה מהווה מקור לדאגה.
•  דימות תהודה מגנטית (MRI) ידוע במתן תמונות ברורות של רקמות רכות כמו שרירים ועצבים. ההנחיות לשנת 2025 מפרטות אינדיקציות MRI, כולל חשד לקרעים בשרוול המסובב, אוסטאומיאליטיס, רדיקולופתיה ושברים סמויים בירך.
• טומוגרפיה ממוחשבת (CT) מצטיינת בהדמיה של שברים מורכבים, היצרות בעמוד השדרה וגידולי עצם. שחזורים רב-מישוריים מסייעים לתכנון טרום-ניתוחי לאיחוי עמוד השדרה ולהחלפת מפרקים. CT באנרגיה כפולה (DECT) חולל מהפכה באבחון שיגדון על ידי זיהוי גבישי חומצת שתן עם רגישות של 89%. רגישות זאת גבוהה יותר מניתוח הנוזל הסינוביאלי המסורתי. ‏חשיפה לקרינה מהווה מקור לדאגה.
• אולטרסאונד שריר-שלד (MSK-US) מציע הערכה דינמית בזמן אמת של גידים, בורסות ומפרקים. ראומטולוגים משתמשים יותר ויותר באולטרסאונד לגילוי מוקדם של סינוביטיס בדלקת מפרקים שגרונית. ‏‏ניידות וחוסר קרינה הופכים את האולטרסאונד לאידיאלי עבור דימות ילדים והערכות סדרתיות.

בדיקות מעבדה בהפרעות שרירים ושלד ‏

מגוון בדיקות מעבדה (.Pieter van P, et al) משמשות לאבחון הפרעות שרירים ושלד ובכללם:

סמנים ביולוגיים למחלות אוטואימוניות ‏

• בדיקת נוגדנים אנטי-גרעיניים (ANA) משמשת כנקודת כניסה לחשד למחלות רקמת חיבור. 95% מחולי זאבת הם חיוביים ל-ANA. 
• בדיקת Anti-CCP יכולה לזהות נוגדנים שנוצרים אצל חולים בדלקת פרקים שגרונית בספציפיות של 98% לדלקת מפרקים שגרונית.
• גורם שגרוני (RF) שומר על השימושיות שלו למרות הספציפיות הנמוכה יחסית.

סמנים דלקתיים ‏

• חלבון מגיב C (CRP) ושיעור שקיעת אריתרוציטים (ESR) מודדים את פעילות המחלה אך חסרים ספציפיות. CRP עולה תוך 6 שעות מהדלקת, מה שהופך אותו למעולה לניטור שינויים חריפים. ESR משקף דלקת כרונית.
• מדידת אינטרלוקין-6 (IL-6) מסייעת באבחון מחלות אוטואימוניות או דלקתיות, באבחון מוקדם של דחיית איברים מושתלים ובאבחון של מנינגיטיס חיידקית או זאבת.

סמני חילוף חומרים ותחלופת עצם ‏

• רמות חומצת שתן בסרום מנחות את הטיפול בגאוט, למרות ש- 15% מההתפרצויות החריפות מתרחשות עם רמות נורמליות.
• רמות של 25-הידרוקסי-ויטמין D והורמון יותרת התריס (PTH) מעריכות מחלת עצם מטבולית.
• C-terminal telopeptide (CTX) מודד ספיגת עצם, ומסייע בניטור הטיפול באוסטאופורוזיס. ‏‏

חשיבות שיתוף הפעולה הבין-תחומי בתכנון הטיפול‏

‏הטיפול בבעיות שרירים ושלד משתפר לאין ערוך כאשר ספקי בריאות שונים עובדים יחד. עבודת צוות זו מוודאת כי נקודות מבט שונות עוזרות לעצב את האבחון והטיפול. שיתוף פעולה זה חשוב מאוד עבור הפרעות מורכבות שיש להן סיבות רבות ושונות. לדוגמה, מחקר עם קבוצת מיקוד מראה עד כמה חיוני עבור:

• כירופרקטורים ורופאים לעבוד יחד כאשר הם מבינים ומטפלים בכאבים בחזה הקשורים לבעיות שרירים ושלד.

זה מדגיש את הצורך בפרקטיקות קליניות משותפות וכללים בין ספקים (.Lawrence, et al). כמו כן, תגובות מהירות להיעדרויות הקשורות לבריאות בעבודה, במיוחד בשבועות הראשונים, באמת חשובות לתוצאות חיוביות לטווח הארוך. על ידי הסתכלות על גורמים רפואיים וקשורים לעבודה, מאמצי עבודת צוות משפרים את אופן הטיפול ואת תהליך ההחלמה. בסופו של דבר, בניית שיתוף פעולה בין תחומי בריאות שונים מייעלת את הטיפולים ומסייעת בהבנה טובה יותר של צרכי המטופלים. התוצאה היא תוצאות בריאותיות טובות יותר בטיפול בשרירים ובשלד.‏

קשיים בהגעה לאבחון

האבחון וחשיבותו לטיפול הנכון‏ הדגשו כאן באופן ברור עם זאת לעיתים ישנם קשיים בדרך לאבחון המיוחל. ‏אבחון תסמונות כאב מסוימות מציב אתגרים משמעותיים בפני רופאים כיום בשל מספר גורמים:‏

היעדר בדיקות אבחון ספציפיות‏

‏אחד הקשיים העיקריים באבחון תסמונות כאב הוא היעדר בדיקות אבחון סופיות. עבור מצבים כמו פיברומיאלגיה ותסמונת כאב אזורי מורכב (CRPS), אין בדיקות מעבדה ספציפיות או מחקרי הדמיה שיכולים לאשר באופן חד משמעי את האבחנה (.Qureshi, AG et al). היעדר מדדים אובייקטיביים מאלץ רופאים להסתמך במידה רבה על ממצאים קליניים ותסמינים המדווחים על ידי מטופלים, שיכולים להיות סובייקטיביים ומשתנים.‏

תסמינים חופפים ותחלואה נלווית‏

‏תסמונות כאב כרוני רבות חולקות תסמינים דומים, מה שהופך את ההבחנה ביניהן למאתגרת. עייפות, כאבי שרירים ושלד וחולשה כללית נפוצים במצבים שונים, מה שמוביל לאבחון שגוי פוטנציאלי או לאבחנות מרובות(.Carnago, Let al). השכיחות הגבוהה של מצבי כאב כרוניים חופפים (COPC) מסבכת עוד יותר את תהליך האבחון, מכיוון שחולים עלולים לסבול מהפרעות מרובות הקשורות לכאב בו זמנית.‏

 קריטריוני אבחון מתפתחים‏

‏הקריטריונים האבחנתיים לתסמונות כאב כמו פיברומיאלגיה השתנו עם הזמן, מה שיצר חוסר עקביות באבחון (.Qureshi, AG et al). שינויים אלה יכולים להוביל לבלבול בקרב ספקי שירותי הבריאות ועלולים לגרום לכך שחלק מהמטופלים יסווגו כסובלים בעוד שאחרים לא, תלוי באילו קריטריונים משתמשים.‏

אילוצי זמן ומורכבות‏

‏אבחון מדויק של תסמונות כאב כרוני דורש לעתים קרובות זמן משמעותי והערכה מקיפה. ספקי שירותי בריאות רבים מתמודדים עם מגבלות זמן במהלך ביקורים סדירים, מה שמקשה על הערכה וניהול יסודיים של מצבי כאב כרוני (.Carnago, Let al). המורכבות של הפרעות אלה דורשת היסטוריה מפורטת של המטופל, בדיקה גופנית והתחשבות בגורמים שונים, אשר יכולים להיות מאתגרים לביצוע במסגרת הזמן המוגבלת של פגישה רפואית טיפוסית.

טבעו הסובייקטיבי של הכאב‏

‏כאב הוא חוויה סובייקטיבית המשתנה מאדם לאדם, ולכן קשה לכמת או למדוד באופן אובייקטיבי (.Qureshi, AG et al). סובייקטיביות זו עלולה להוביל לאתגרים בהערכת חומרת המצב ובקביעת תוכניות טיפול מתאימות.‏

היעדר הנחיות ספציפיות ופרוטוקולי טיפול‏

‏היעדר הנחיות חזקות מבוססות ראיות לאבחון וטיפול בתסמונות כאב מסוימות תורם לקושי של רופאים (.Olomi, J et al). ללא פרוטוקולים ברורים, ספקי שירותי הבריאות עשויים להרגיש לא בטוחים כיצד לגשת למקרים מורכבים אלה, מה שמוביל לעיכובים פוטנציאליים באבחון ובטיפול.‏

סטיגמות וספקנות‏

‏חלק מספקי שירותי הבריאות עדיין עשויים להיות ספקנים לגבי תקפותן של תסמונות כאב מסוימות, מה שעלול להוביל לעיכוב או החמצה של אבחונים (.Rahman, S et al). ספקנות זו, בשילוב עם הפוטנציאל לפגיעה בפציעות הניתנות לפיצוי, יכולה ליצור סביבה מאתגרת הן עבור מטופלים והן עבור רופאים.‏

תסמינים משתנים‏

‏הסימפטומים של תסמונות כאב כרוני משתנים לעתים קרובות עם הזמן, כאשר מטופלים חווים ימים טובים יותר וגרועים יותר (.Rahman, S et al). שונות זו עלולה להקשות על הרופאים להעריך את המצב באופן עקבי ולקבוע מתי הושג שיפור רפואי מקסימלי.

‏סיכום‏ –  אבחון הכאב וחשיבותו לטיפול הנכון‏‏

במאמר הנוכחי "אבחון הכאב וחשיבותו לטיפול הנכון‏" התייחסתי לנושא בהרחבה. שיטות חדשות לאבחון וטיפול בהפרעות שרירים ושלד משפיעות על דיוק האבחון. כלי הדמיה טובים, כמו MRI פונקציונלי וטיפולים מונחי אולטרסאונד, מקלים על אבחון מצבים מוקדם ומדויק. אבחון מוקדם ומדויק משמעותו תוכניות טיפול יעילות. טיפולים חדשים כגון טיפול חוץ-גופי בגלי הלם (ESWT) מראים הבטחה לאפשרויות לא פולשניות. טיפולים אלה מסייעים בריפוי והקלה על כאבים עבור אלה הסובלים מבעיות שרירים ושלד שונות. מחקרים אחרונים מצביעים על חשיבות הכרת ESWT כדי לשפר את השימוש בו במסגרות רפואיות (Adam S Tenforde et al., p. 611-619).

יתר על כן, עתיד הטיפול בבעיות שרירים ושלד יתמקד ככל הנראה בעבודת צוות של ספקי בריאות. הפרעות שרירים ושלד מתחברות לרוב לנושאים כמו כאב כרוני ובריאות הנפש. נושאים אלה דורשים גישת ניהול רחבה החורגת מעבר לסימפטומים פיזיים בלבד. רופאים כלליים מתקשים להבדיל בין בעיות שרירים ושלד לבין מצבים כגון דיכאון. דבר זה הופך את הטיפול בחולים אלה לקשה יותר לניהול (.A Klingenberg, et al).

נוכחות של דיכאון וחרדה יחד עם כאב כרוני מדגישה את הצורך בתוכנית טיפול המכסה הן את הבריאות הפיזית והנפשית (.Friganović, et al). גם התעלמות מגורמים חברתיים, כמו מערכות תמיכה, עלולה להפחית את הצלחת מאמצי הטיפול.

MSD disorders:

Atzeni, Fabiola, et al.. "Pain in systemic connective tissue diseases". 'Elsevier BV', 2015.

Musculoskeletal health. https://www.who.int/news-room/fact-sheets/detail/musculoskeletal-conditions.

Katzman, Wendy B, Pastore, Elizabeth A. "Recognizing myofascial pelvic pain in the female patient with chronic pelvic pain.". eScholarship, University of California, 2012.

Friganović, Adriano, Ilić, Boris, Kovačević, Irena, Krikšić, et al.. "Povezanost depresije i anksioznosti kod bolesnika s kroničnom nemalignom boli". 'Zdravstveno veleuciliste', 2021.

A Klingenberg, et al.. "Problems and needs for improving primary care of osteoarthritis patients: the views of patients, general practitioners and practice nurses". BioMed Central, 2006.

Diagnosis:

French SD, Green S, Buchbinder R, Barnes H. Interventions for improving the appropriate use of imaging in people with musculoskeletal conditions. Cochrane Database Syst Rev. 2010 Jan 20;2010(1):CD006094.

Vilella RC, Reddivari AKR. Musculoskeletal Examination. [Updated 2023 Sep 4]. In: StatPearls [Internet]. Treasure Island (FL): StatPearls Publishing; 2025 Jan-.

Pieter van Paassen, Jan Damoiseaux, Jan Willem Cohen Tervaert. Laboratory assessment in musculoskeletal disorders, Best Practice & Research Clinical Rheumatology, Volume 17, Issue 3, 2003, Pages 475-494.

Earle, Fiona, Flynn, J M, Horne, Joanna. "Whiplash: the possible impact of context on diagnosis". 2015.

Bierma-Zeinstra, et al. "Diagnostic accuracy of history taking, physical examination and imaging for phalangeal, metacarpal and carpal fractures: a systematic review update.". 'Springer Science and Business Media LLC', 2020.

Melita Valentić-Peruzović. "Temporomandibularni poremećaji – problemi u dijagnostici". 'Croatian Academy of Sciences and Arts', 2010, 2012.

managements:

Lawrence, Dana J, Rowell, Robert M, Smith, Monica. "Management of chest pain: exploring the views and experiences of chiropractors and medical practitioners in a focus group interview". BioMed Central, 2005.

Yamasaki, Samantha. "A Review of the Treatment and Prevention Options for Medial Tibial Stress Syndrome". Scholars Crossing, 2019.

Adam S. Tenforde, et al. "Best practices for extracorporeal shockwave therapy in musculoskeletal medicine: Clinical application and training consideration". PM&R, 2022,

Qureshi AG, et al. Diagnostic Challenges and Management of Fibromyalgia. Cureus. 2021 Oct 11;13(10):e18692.

Rahman S, Kidwai A, Rakhamimova E, Elias M, Caldwell W, Bergese SD. Clinical Diagnosis and Treatment of Chronic Pain. Diagnostics (Basel). 2023 Dec 18;13(24):3689.

Carnago L, O’Regan A, Hughes JM. Diagnosing and Treating Chronic Pain: Are We Doing This Right? Journal of Primary Care & Community Health. 2021;12.

Olomi J, Munthali V. Complex regional pain syndrome: diagnostic challenges and favorable response to prednisolone. BMC Musculoskelet Disord. 2024 Apr 10;25(1):278.