כתיבת מסרונים בהליכה: סיכונים והשפעות בריאותיות

כתיבת מסרונים בהליכה: סיכונים והשפעות בריאותיות. לכתוב מסרונים תוך כדי הליכה כרוך בסיכונים בריאותיים רבים. אין הרבה שיחלקו על הקביעה שאומרת שהטלפונים החכמים שינו את חיינו באפן חד. רוב האנשים גם יסכימו שהשינוי הזה אינו לטובה. הטלפונים החכמים מעלים סיכויי ההשמנה, מצמצמים את הקשרים החברתיים, מזיקים לצוואר ולגב העליון, משבשים את השינה ועוד. כתיבת מסרונים (SMS) תוך כדי הליכה מעלה גם את הסיכון ליפול, להיפצע ואפילו למוות. נזקים שכיחים הנגרמים בגלל כתיבת מסרונים בהליכה כוללים החל מנקע בקרסול וכלה בפצעי מוות. פציעות נוספות כוללות:

• קרע מיניסקוס
• פריצת דיסק
• קרע גידים בכתף
• שבר בעמוד השדרה
• דלקת וכאב בצוואר
• ואף פצעי מוות

במאמר הנוכחי "כתיבת מסרונים בהליכה: סיכונים והשפעות בריאותיות" נדון בנושא בהרחבה.

כתיבת מסרונים בהליכה: סיכונים והשפעות בריאותיות – רקע

הטלפונים החכמים שינו את אורח החיים המודרני בצורה דרמטית, כאשר מסרונים הפכו לכלי תקשורת מרכזי. כתיבה, קריאה ושליחת הודעות תוך כדי הליכה ברחוב, במדרכה, בקניון או במשרד, נראית היום טבעית לרבים. אך האם פעולה זו באמת תמימה? רוב בני אדם יכולים ללכת מהר ובקו ישר. לרובנו אין לנו בעיה ללכת בקו ישר ומהר גם כאשר התאורה אינה טובה דיה. עם זאת המשימה הזאת הופכת להיות מאתגרת וישנם חוקרים הטוענים שהיא בלתי אפשרית כאשר אנו נדרשים לכתוב מסרונים תוך כדי הליכה.

כתיבת מסרונים, גלילה ברשתות החברתיות או קריאת הודעות תוך כדי הליכה – תופעה המכונה בספרות המחקרית Distracted Walking (הליכה מוסחת דעת) – יוצרת כשל ביומכני, קוגניטיבי ובטיחותי חמור. גוף האדם לא תוכנן לבצע אינטגרציה חושית מורכבת של קריאה וכתיבה במקביל לניהול שיווי משקל דינמי בתנועה קדימה.

הסכנה שבכתיבת מסרונים תוך כדי נהיגה ידועה היטב. לאחרונה אף החלה משטרת ישראל לקנוס ולשלול רישיונות מנהגים רבים המתעלמים מהסיכון הזה לעצמם ולסובבים אותם. ההשפעות של כתיבת מסרונים תוך כדי הליכה רק מתחילות לזכות בתשומת הלב המתאימה. מדובר בפעילות משולבת החושפת את המבצעים אותה לסכנת פציעה ואף מוות מתאונות ונפילות. בעשור האחרון הצטברו מחקרים המדגימים כי להרגל הזה עלולות להיות השלכות משמעותיות – לא רק מבחינת בטיחות אלא גם לבריאות מערכת השלד, העצבים, הקשב, ואפילו החברותיות והפסיכולוגיה של המשתמש.

מה קורה לנו כאשר אנו מסמסים תוך כדי הליכה?

השיבוש המכני והקינמטי: "חתימת ההליכה" של המסמס

כאשר המבט מופנה למטה אל מסך הטלפון, מערכת העצבים המרכזית משנה באופן דרסטי את דפוסי ההליכה האוטומטיים כמהלך פיצוי הגנתי. ראשית אנו מאיטים את מהירות ההליכה (Gait Velocity). מחקרים מראים כי אנשים הכותבים הודעות בזמן הליכה מאיטים את קצב צעידתם ב-10% עד 20% בממוצע בהשוואה להליכה נורמלית. שנית אנו מקצרים את אורך הצעדים (Stride Length). הצעדים הופכים לקצרים, מהססים וקטנים יותר ותנועת הידיים פוחתת.

שלישית, אנו מאריכים את השלב של התמיכה הכפולה (Double Support Time). זהו הזמן שבו שתי כפות הרגליים נוגעות יחד בקרקע בו-זמנית. הגוף "מפחד" לאבד שיווי משקל ומנסה להיצמד לקרקע ככל הניתן. התוצאה היא שהיכולת לצעוד בקו ישר נפגמת, והמסמסים נוטים "לזגזג" ולבצע תנועות תיקון מוגזמות ולא יעילות כדי לא להיתקל באנשים או חפצים. שינויים אלה פוגעים ביכולת לשמור על שיווי משקל טבעי, מגביר סיכון למעידות ולפציעות (Schabrun et al., 2014).

השפעות מוסקולוסקלטליות (שריר-שלד) ושינויי יציבה

בעת הליכה תוך כדי שימוש בסמארטפון, היציבה משתנה באופן לא טבעי: הראש נוטה קדימה, הכתפיים שמוטות, והגב העליון מתעגל. מחקר ידוע שבוצע על-ידי Hansraj (2014) הדגים כי כאשר הראש נמצא במנח כפוף של 45 מעלות (כפי שמקובל בעת מבט למסך הטלפון), מופעל על חוליות הצוואר עומס הגבוה פי 5 ויותר מהעומס הפיזיולוגי הרגיל. עומס זה תורם להתפתחות כאבי צוואר, נוקשות, שינויים ניווניים ואף פריצות דיסק צווארי בטווח הארוך. תופעה זו מכונה בשנים האחרונות צוואר טקסט "Text Neck" – תסמונת שכיחה בקרב בני נוער ומבוגרים כאחד (Damasceno et al., 2018).

במצב עמידה או ישיבה העומס פסיבי יחסית, אך בזמן הליכה – כשהגוף חווה תנודות וזעזועים מכל צעד – שרירי הצוואר והגב העליון נאלצים לעבוד בעומס דינמי הגבוה ב-21% עד 41% בהשוואה למצבי מנוחה. הדבר מוביל לעייפות שרירית מוקדמת, נוקשות, כאבים כרוניים ושחיקת דיסקים מואצת.

כמו כן נוצרים שינויים בעמוד השדרה הטורסי והמותני (גב תחתון). הטיית הראש קדימה גוררת אחריה פיצוי של שאר חוליות השלד. הגוף מייצר הגברה של הקיפוזיס הגבי (התעגלות הגב העליון / Rounded Shoulders). כדי לאזן את מרכז הכובד שזז לפנים, חל שינוי בזווית האגן ונוצרת הקשתת יתר של עמוד השדרה המותני (Hyperlordosis). שינוי זה גורם לכיווץ כרוני של שרירי הגב התחתון ולחץ מוגבר על הדיסקים המותניים.

פגיעה באינטגרציה החושית והקוגניטיבית

הליכה תקינה דורשת סנכרון בין שלוש מערכות: המערכת הוויזואלית (ראייה), המערכת הווסטיבולרית (אוזן פנימית/שיווי משקל) והמערכת הפרופריוצפטיבית (תחושת מיקום המפרקים). שיבוש בסנכרון בין שלושת המערכות גורמת לתופעת "עיוורון חוסר קשב" (Inattentional Blindness). מוחו של האדם אינו מסוגל לעבד במקביל את קריאת המילים על הצג ואת פיענוח הסביבה הפיזית. המסמס מפתח סוג של "ראיית מנהרה" ומפסיק להבחין בגירויים פריפריאליים (כמו בורות במדרכה, מדרגות, חפצים או כלי רכב).

התוצאה פגיעה ברפלקס התיקון. אם אדם נורמלי מועד, מערכת שיווי המשקל מגיבה בתוך מילישניות לפריסת ידיים או תיקון צעד (Lee, & Son, 2025). אצל אדם שדעתו מוסחת בטלפון, זמן התגובה (Reaction Time) מתארך דרמטית, מה שמגדיל באופן ישיר את חומרת הנפילה והפציעה.

ירידה במודעות וביכולת ניווט

השימוש במסכים בעת הליכה מחליש משמעותית את הקשב לסביבה. מחקרים שנעשו בארה"ב ובאירופה (Byington & Schwebel, 2013; Kim et al., 2017) מצביעים על כך שאנשים העסוקים בטלפון נוטים פחות לשים לב לאותות רמזור, תמרורים, מכשולים במדרכה או הולכי רגל אחרים. במחקר שבדק הולכי רגל באזורי חציית כביש, נמצא כי מסמסים התפרצו פי שלושה יותר לכביש מבלי להבחין ברכב מתקרב לעומת אלו שהלכו ללא עיסוק בטלפון (Stavrinos et al., 2011). מעבר לסכנת תאונות דרכים, יש כאן פוטנציאל לפציעות עקב מעידות, התקלות בעמודים, פנסים ומדרגות.

סיכונים בטיחותיים ופציעות חריפות

מחקרים אפידמיולוגיים מצביעים על עלייה חדה בשנים האחרונות באשפוזים בחדרי מיון עקב פציעות של הולכי רגל מוסחי דעת. הפציעות השכיחות כוללות נקעים חמורים בקרסול, שברים בשורש כף היד (עקב נפילה כאשר הידיים מחזיקות בטלפון ואינן פנויות לבלום בבטחה) וחבלות ראש. סיכונים נוספים כוללים תאונות דרכים במעברי חצייה. הולכי רגל המקלידים בזמן חציית כביש זקוקים לכ-2 שניות יותר כדי להשלים את החצייה, והם בסבירות גבוהה פי 4 לבצע התנהגות חצייה לא בטיחותית (כמו אי-התבוננות לצדדים או התעלמות מרמזור אדום).

פציעות הנגרמות כתוצאה מהיסח דעת כתוצאה משימוש בטלפון בהליכה מדווחות כיום בכל העולם. בסקירה של Crowley et al. (2019), עלה כי מספר מקרי הפציעות (שברים, נקעי קרסול, חבלות ראש) הקשורים להליכה עם סמארטפון עלה פי 2 בעשור האחרון. מרבית הנפגעים היו צעירים, אך קיים סיכון מוגבר בקרב מבוגרים ואוכלוסיות בסיכון (קשישים, נשים בהריון, אנשים עם ליקויי יציבה). אחת הבעיות הנפוצות היא פציעות עקב נפילה במדרגות או במעברים צרים, שם השדה הראייתי מצומצם והשימוש בטלפון מחמיר זאת.

פגיעה בקואורדינציה ובמערכת שיווי המשקל

הליכה תקינה דורשת תיאום בין מערכת שיווי המשקל, מערכת הראייה, השרירים והמערכת הסומטוסנסורית (תחושת המגע והרגליים). שימוש במסך בזמן תנועה מגביר את הדרישה הקוגניטיבית מהמוח, כלומר – חלק מהמשאבים המנטליים מוקדשים לפעילות הסמארטפון במקום לניווט במרחב. תופעה זו מכונה Dual Task Interference, ונמצא כי היא פוגעת משמעותית בקואורדינציה, בעיקר במצבים של מדרגות, קרקע לא אחידה או עייפות (Plummer et al., 2015).

השפעות קוגניטיביות והתנהגותיות

מחקרים עדכניים הדגימו גם כי שימוש רב בטלפון תוך כדי תנועה פוגע במיומנויות קוגניטיביות כמו קשב, ריכוז, ומודעות למרחב. אנשים שמרבים לעסוק במסרונים בכל סיטואציה מדווחים על קושי רב יותר להישאר "נוכחים ברגע" – מה שמגביר סטרס, חרדה, ועייפות נפשית (Lepp et al., 2017). התנהגות זו גם פוגעת לעיתים באינטראקציות חברתיות, כאשר אדם נמצא פיזית בסביבה מסוימת אך מבחינה מנטלית מנותק ממנה.

נתונים אפידמיולוגיים – עד כמה זה נפוץ?

על פי מחקרים עדכניים, כ-60% מהצעירים וכ-40% מהמבוגרים מודים שהם מרבים לשלוח מסרונים תוך כדי הליכה (Kim et al., 2017; Nasar & Troyer, 2013). גם באוכלוסיות שמבינות את הסיכון, עדיין קיימת נטייה חזקה ל"פומו" (פחד מהחמצה) שמביאה אנשים להתעלם מהסיכון.

אספקטים משפטיים וחוקיים

בעולם קיימות ערים שבהן חוקק חוק האוסר שימוש בסמארטפון בעת חציית כביש (למשל, הונולולו, הוואי). מחקרים ראשוניים מעידים כי יישום חקיקה כזו תרם לירידה במספר תאונות הולכי רגל (Barin et al., 2018).

ההבדל בין כתיבת הודעות לבין שיחה קולית בטלפון

ההבדל בין כתיבת הודעות (Texting) לבין שיחה קולית (Talking) בזמן הליכה אינו מסתכם רק בנוחות, אלא מדובר בשני מנגנונים שונים לחלוטין מבחינה ביומכנית, קוגניטיבית ובטיחותית. בעוד ששתי הפעולות מייצרות מוסחות דעת (Dual-Task Walking), כתיבת הודעות כופה על הגוף עומס משולש – חזותי, מוטורי וקוגניטיבי – בעוד שיחה קולית מייצרת בעיקר עומס קוגניטיבי.  להלן ניתוח השוואתי מפורט של ההבדלים על פי ממצאים מחקריים עדכניים:

חלוקת קשב ומשאבים קוגניטיביים

בכתיבת הודעות המוח נדרש לבצע "פיצול קשב" קיצוני. עליך לגבש משפט (קוגניציה), להסתכל על המקלדת (ראייה), ולתפעל את האגודלים במדויק (מוטוריקה עדינה), כל זאת תוך ניסיון לשמור על שיווי משקל דינמי בתנועה קדימה. בשיחה קולית המשאב המרכזי שנפגע הוא הקשב הקוגניטיבי (עיבוד השיחה) והשמיעתי. העיניים נשארות חופשיות לסרוק את הסביבה והידיים אינן מחויבות לדיוק מוטורי עדין, מה שמפחית משמעותית את רמת העומס הכוללת על מערכת העצבים.

ההבדל הביומכני והקינמטי (דפוסי ההליכה)

מחקרים ביומכניים מדדו ומצאו הבדלים מובהקים במדדי ההליכה (Gait Parameters) בין שתי הפעולות:

מהירות ההליכה (Gait Velocity):

• כתיבת הודעות גורמת להאטה דרסטית של כ-33% במהירות ההליכה בהשוואה להליכה רגילה.
• שיחה קולית גורמת להאטה מתונה בהרבה, של כ-16% בלבד.

יציבות וסטייה מנתיב (Lateral Deviation):

• בכתיבת הודעות המחקרים מראים זינוק של 61% בסטייה הצידה מהקו הישר (הליכת זיגזג) ואיבוד שליטה פוסטורלית (מדיולטרלית) עקב נעילת המבט במסך.
• בשיחה קולית הסטייה מהקו הישר מינורית יחסית, מכיוון שהמערכת החזותית מעבירה מידע שוטף על קווי התנועה והאופק.

שלב התמיכה הכפולה (Double Support Time):

• בכתיבת הודעות הגוף מנסה לפצות על איבוד שיווי המשקל ומאריך דרמטית את הזמן שבו שתי הרגליים נוגעות יחד בקרקע (הליכה הססנית ומקוטעת).
• בשיחה קולית אורך הצעד וקצב הצעדים (Cadence) נשמרים קרוב יותר למצב הטבעי והאפקטיבי.

עומס על מערכת השלד והשרירים (ארגונומיה)

• בכתיבת הודעות ("Text Neck") הראש מוטה לפנים ומטה בזווית של כ-60 מעלות. הדבר מייצר מומנט מכני של כ-27 קילוגרמים על חוליות הצוואר (Lee, & Son, 2025).
  ). הכתפיים ננעלות (כדי לייצב את הנייד) וחל שינוי מפצה מטה באגן המגדיל את הלורדוזה המותנית (הקשתת יתר בגב התחתון).
• בשיחה קולית הראש נשאר במנח נייטרלי ישר (או בהטיה קלה של מספר מעלות אם מצמידים את הטלפון לאוזן, ללא השפעה משמעותית בשימוש ברמקול/אוזניות). עמוד השדרה שומר על הקימורים הטבעיים שלו, ותנועת הידיים (Arm Swing) נפגעת פחות, מה שמאפשר פיזור זעזועים תקין.

סיכונים בטיחותיים ופציעות חריפות

• כותבי הודעות סובלים מ- "עיוורון חוסר קשב" (Inattentional Blindness) ומפספסים עד 50% מהגירויים החזותיים בסביבתם. הם נוטים יותר להיתקל במכשולים, לפספס מדרגות, ופגיעים פי 4 להתנהגות חצייה מסוכנת במעברי חצייה (אי-הבטה לצדדים, התעלמות מרמזורים).
• אדם המדבר בטלפון ומצויד באוזניות משאיר את שתי ידיו פנויות. אם ימעד, רפלקס התיקון שלו יאפשר לו לפרוס ידיים ולבלום. אדם הכותב הודעה מחזיק את המכשיר בשתי ידיו; במקרה של מעידה, זמן התגובה ארוך יותר והנטייה אינסטינקטיבית להגן על המכשיר מונעת בלימה נכונה, מה שמוביל לשברים קשים בשורש כף היד ולחבלות ראש ישירות.

טבלת סיכום מהירה

ההבדל בין צעירים למבוגרים ביכולת הפיצוי על מוסחות דעת בזמן הליכה

ההבדל בין אנשים צעירים למבוגרים ביכולת להתמודד עם מוסחות דעת בזמן הליכה (כמו כתיבת מסרונים, קריאה או גלילה בנייד) מוגדר במחקרים ביומכניים וקוגניטיביים כהפרעה מוטורית-קוגניטיבית (Cognitive-Motor Interference). בעוד ששתי קבוצות הגיל חוות פגיעה באיכות התנועה, המנגנונים הפיזיולוגיים, אסטרטגיות הפיצוי ורמות הסיכון הבריאותי שונים לחלוטין ביניהן. להלן ניתוח מעמיק של ההבדלים המרכזיים על פי הספרות המחקרית המעודכנת:

איבוד האוטומטיזציה של תנועת ההליכה

• אצל צעירים הליכה מוגדרת כפעולה אוטומטית כמעט לחלוטין המנוהלת בעיקר על ידי רשתות עצביות תת-קורטיקליות בחוט השדרה ובמוח הקטן. מכיוון שהפעולה אינה דורשת משאבים רבים מהאונה המצחית (האחראית על קבלת החלטות), לצעירים יש "עודף" של קשב פנוי המאפשר להם לבצע משימה קוגניטיבית מורכבת, כמו הקלדה, מבלי לפגוע אנושות ביציבות השלד.
• אצל מבוגרים עם הגיל, עקב שינויים ניווניים קלים ופגיעה באינטגרציה החושית (ראייה, מערכת שיווי המשקל באוזן ופרופריוצפציה), ההליכה מאבדת את האוטומטיות שלה. מבוגרים נאלצים להפעיל פונקציות ניהוליות עילאיות (Executive Functions) כדי ללכת בצורה בטוחה. כאשר מוסיפים משימה כמו שימוש בנייד, נוצרת תחרות קשה על אותם משאבים מוחיים מוגבלים, מה שמוביל לקריסה חדה בביצועים המוטוריים.

מדד ה-Dual-Task Cost (מחיר המשימה הכפולה)

מדד זה מודע באחוזים כמה נפגעים ביצועי ההליכה ברגע שמתווספת משימה קוגניטיבית. אצל צעירים מחיר המשימה הכפולה על מדדי ההליכה (כמו אורך צעד ויציבות צידית) הוא נמוך יחסית, ועומד לרוב על פחות מ-10% מהיכולת הרגילה. אצל מבוגרים מחקרים עדכניים מראים כי מדדי ההליכה (Motor outcomes) של מבוגרים נפגעים בצורה קשה יותר תחת משימה כפולה, ועולים בעשרות אחוזים בפרמטרים שליליים:

• האטה קיצונית במהירות: האטה בקצב ההליכה כדי לייצר "שולי ביטחון".
• זמן תמיכה כפולה ממושך: המבוגר משאיר את שתי הרגליים על הקרקע זמן רב יותר בכל צעד כדי להימנע מנפילה.
• וריאביליות גבוהה (Gait Variability): חוסר עקביות במקום הנחת כף הרגל בכל צעד, מדד המהווה מנבא ישיר לנפילות.

אסטרטגיית תעדוף המשימות (Task Prioritization)

כאשר המוח חווה עומס יתר, מערכת העצבים המרכזית נאלצת לבחור על מה לוותר קודם – על איכות הניסוח של המסרון או על שמירת היציבה:

• אצל צעירים פועלת אסטרטגיית "הטקסט קודם". צעירים פועלים לרוב תחת ביטחון-יתר ביומכני. הם נוטים לשמור על קצב הקלדה מהיר ומדויק, תוך נכונות לספוג פגיעה זמנית ביציבות ולסמוך על רפלקסי התיקון המהירים שלהם במקרה של מעידה.
• אצל מבוגרים פועלת אסטרטגיית "הישרדות קודם" (Posture-First Strategy). המוח המבוגר מזהה את הסכנה האקוטית שבנפילה. לכן, מערכת העצבים מתעלמת או מאטה משמעותית את קריאת/כתיבת ההודעה לטובת גיוס כל המשאבים לשמירה על מרכז הכובד. הם יעצרו כמעט לחלוטין את התנועה, או יבצעו שגיאות הקלדה רבות משום שהקשב מופנה לרגליים.

היכולת לפצות בשרשרת הקינטית

כאשר הגוף נדרש לבצע תנועת פיצוי בשרשרת הקינטת צעירים ומבוגרים מגיבים אחרת:

צעירים: אם כתוצאה מהסחת דעת מתרחשת קריסה ביומכנית של כף הרגל (פרונציית יתר) או מנח לקוי של האגן, מערכת השרירים הדינמית של הצעיר חזקה ומגיבה במהירות. הגוף מפעיל כיווץ מפצה מיידי בשרירי הליבה והירך כדי לאזן את השלד. [1]

מבוגרים: אצל מבוגרים, יכולת הפיצוי השרירית מוגבלת עקב תופעות כמו סרקופניה (איבוד מסת שריר וכוח). קריסה של כף הרגל עקב פרונציית יתר בזמן מוסחות דעת לא תזכה לפיצוי שרירי מהיר באגן ובגב, מה שמגדיל את עומסי הגזירה והדחיסה על הדיסקים בעמוד השדרה והשק התקאלי בצורה חריפה בהרבה מאשר אצל הצעיר. [1, 2]

📊 טבלת סיכום: צעירים מול מבוגרים בהליכה מוסחת דעת

המלצות להתנהלות נכונה

בהתבסס על מכלול המחקרים, ישנן מספר המלצות ברורות:

• להימנע ככל האפשר משימוש בסמארטפון תוך כדי הליכה, ובעיקר בעת חציית כביש, הליכה במדרגות או בסביבה לא מוכרת.
• חוק "עצור בצד": יש לקבוע כלל ברזל אישי – אם יש צורך דחוף לקרוא או לשלוח הודעה, עוצרים לחלוטין את ההליכה במקום בטוח (בצד המדרכה, הרחק מהזרם), מסיימים את הפעולה, ורק אז ממשיכים לצעוד.
• הגבהת המכשיר: אם חייבים להביט בטלפון תוך כדי תנועה איטית, יש להרים את זרועות הידיים ולהביא את מסך הטלפון אל גובה העיניים, במקום להוריד את הראש והצוואר מטה אל הטלפון.
• טכנולוגיית הגבלת הליכה: ניתן להשתמש באפליקציות או פיצ'רים מובנים במערכות ההפעלה הנועלים את המסך או שולחים התרעה חיוויית כאשר המכשיר מזהה תנועת הליכה פעילה במקביל להקלדה.
• הורים ומחנכים – הגבירו מודעות בקרב ילדים ובני נוער לגבי הסכנות.
• אנשי מקצוע בתחום הבריאות – יש לעודד ייעוץ בנושא למטופלים עם בעיות שיווי משקל, כאבי צוואר כרוניים או עבר של פציעות נפילה.

כתיבת מסרונים בהליכה: סיכונים והשפעות בריאותיות – סיכום

כתיבת מסרונים תוך כדי הליכה היא אמנם תוצר של העולם הדיגיטלי, אך אין להמעיט בסיכונים הפיזיים, האורתופדיים, הקוגניטיביים והחברתיים הנלווים לה. שמירה על מודעות לסביבה והפסקות יזומות לשימוש בטלפון תורמות לבריאות, בטיחות ואיכות החיים.

References:

Hansraj, K. K. (2014). Assessment of stresses in the cervical spine caused by posture and position of the head. Surgical Technology International, 25, 277-279.

Damasceno, G. M., Ferreira, A. S., Nogueira, L. A., Reis, F. J. J., Andrade, I. C. S., & Meziat-Filho, N. (2018). Text neck and neck pain in 18-21-year-old young adults. European Spine Journal, 27(6), 1249-1254.

Schabrun, S. M., van den Hoorn, W., Moorcroft, A., Greenland, C., & Hodges, P. W. (2014). Texting and walking: strategies for postural control and implications for safety. PLoS ONE, 9(1), e84312.

Byington, K. W., & Schwebel, D. C. (2013). Effects of mobile Internet use on college student pedestrian injury risk. Accident Analysis & Prevention, 51, 78-83.

Kim, S. Y., Kim, M. S., Park, B., Kim, J. H., & Choi, H. G. (2017). Smartphone addiction: self-reported symptoms and behaviors associated with smartphone use. Psychiatry Investigation, 14(6), 618-625.

Crowley, P., Madigan, R., & Harbluk, J. (2019). Effects of mobile phone use on walking: a systematic review and meta-analysis. Safety Science, 120, 674-682.

Plummer, P., Eskes, G., Wallace, S., Giuffrida, C., Fraas, M., Campbell, G., … & Skidmore, E. R. (2015). Cognitive-motor interference during functional mobility after stroke: state of the science and implications for future research. Archives of Physical Medicine and Rehabilitation, 96(2), 256-266.e2.

Lee, I. G., & Son, S. J. (2025). Effects of Smartphone Use on Posture and Gait: A Narrative Review. Applied Sciences, 15(12), 6770. https://doi.org/10.3390/app15126770

Lepp, A., Barkley, J. E., & Karpinski, A. C. (2017). The relationship between cell phone use, academic performance, anxiety, and Satisfaction with Life in college students. Computers in Human Behavior, 31, 343-350.

Nasar, J. L., & Troyer, D. (2013). Pedestrian injuries due to mobile phone use in public places. Accident Analysis & Prevention, 57, 91-95.

Barin, E. N., McLaughlin, C. M., Farag, M. W., & Bashir, S. A. (2018). Impact of legislation on pedestrian cellphone use while crossing streets. Injury Prevention, 24(3), 217-221.

Stavrinos, D., Byington, K. W., & Schwebel, D. C. (2011). Distracted walking: cell phones increase injury risk for college pedestrians. Journal of Safety Research, 42(2), 101-107.