האם סנובורד מסוכן יותר מסקי? עונת הסקי בפתח ואתם מתגעגעים ללבן? ובכן, אל תשכחו שמדובר בתחום בעל רמת סיכון גבוהה לנזקים גוף. מחקרים מצאו שביחס לשיעור הפציעות הנגרמות מגלישת סקי הגלישה עם סנובורד מסוכנת יותר. הסיכון העודף הזה גורם לפציעות רבות יותר בעמוד השדרה ובמפרקים אחרים בגלל סנובורד.
פציעות הנגרמות בגלל גלישה כזאת או אחרת על שלג הן פציעות ספורט שכיחות ביותר. החשש משיעור הפציעות הגבוה של הספורט הזה מרתיע רבים מהמעורבות בזה. מספר צעדי זהירות, שימוש בציוד הולם ומודעות עשויים להועיל במניעת פציעות ועוגמת נפש מרובה. קסדה זה חובה! אבחון מהיר ומדויק של הפציעה והערכת חומרתה יאפשרו טיפול יעיל וימנעו נזקים כאבים כרוניים. במאמר הנוכחי "האם סנובורד מסוכן יותר מסקי" נדון בנושא.
האם סנובורד מסוכן יותר מסקי – רקע
פעילות ספורט חורפית על שלג מהווה חוויה מהנה ומאתגרת אך גם נושאת בסיכון מסוים לפציעות. בין הפעילויות הבולטות נמצאות הסקי האלפיני והסנובורדינג, שהפכו לפופולריים ברחבי העולם. השאלה המתעוררת שוב ושוב היא: האם סנובורד מסוכן יותר מסקי? או אולי להפך? הבחנה זו אינה עניין תיאורטי בלבד. היא טומנת משמעות בעת בחירה של ספורט חורפי, בהכשרה, בחירה של ציוד ובתכנון ביטוחי. מחקרים אפידמיולוגיים מצביעים על דפוסי פציעה שונים בין שני הענפים: בעוד הסקי נדמה לפעמים כ”טכנולוגי יותר” עם התחייבות גדולה לשליטה על כל רגל בנפרד, הסנובורדינג כרוך ברגליים קבועות על לוח ובבסיס למידה מהירה יותר ושכיחה גבוהה בקרב מתחילים.
במחקר “Snowboarding injuries, a four-year study…” נמצא כי סנובורדיסטים סבלו יותר מ-פגיעות בידיים והרגליים העליונות, בעוד גולשי סקי חוו יותר פגיעות בברכיים (Davidson & Laliotis, 1996). בסקירה סיסטמטית מ-2020 נמצא ששיעור הכללי של פציעות בספורט שלג הוא כ-3.49 פציעות ל-1000 יומני-אתלטים, כאשר בסנובורדינג היה שיעור גבוה יותר מאשר בסקי (Zheng et al., 2021). מאמר זה יסקור את הנתונים, הגורמים, הסימפטומים והטיפול – ובמיוחד מה ניתן לעשות במניעה ובטיפול כירופרקטי.
פציעות סקי וסנובורד
מגוון הפציעות הנגרם בגלל סקי ובעיקר בגלל סנובורד הוא רחב. בין הפגיעות השכיחות נמנה:
- פציעות ברכיים (קרע מיניסקוס, קרע רצועות בברך ועוד)
- פגיעות ראש ועמוד השדרה ובכלל זה פריצות דיסק, פריקות ושברים
- פציעות השכיחות בכתפיים בגלל גלישה על סנובורד נמנה פריקה של מפרק הכתף, פריקה של מפרק שיא הכתף והבריח (Acromioclavicular separation), קרע או מתיחה של גידי שרירי השרוול המסובב בכתף (Rotator cuff strain) שבר של עצם הבריח או שבר במפרק הכתף ועוד
שכיחות הפציעות
נתוני השכיחות משקפים תמונה מורכבת. סקירה סיסטמטית עדכנית מצאה שכלל ענפי הספורט על שלג (כולל סקי, סנובורדינג וסקי-קרוס) דיווחו על כ-3.49 פציעות ל-1000 ימי גלישה (Zheng et al., 2021). במחקרים ספציפיים לסנובורד מול סקי, נמצא כי:
- שיעור הפציעות בסנובורדינג עולה מ-1.5 עד כ-1.6 פי לעומת סקי (Kuzuhara et al., 2021)
- במחקר יפני בין עונות 2012-2018 נמדד שיעור פציעות של 2.58 ל-1000 ימי-סקי בסנובורד לעומת 1.59 ל-1000 ביומנים של סקי (Kuzuhara et al., 2021).
- ניתן גם להשתמש במדדים של ימים ללא פציעה: סנובורדיסטים נהנו בממוצע מ-345 ימי גלישה ללא פציעות, וגולשי סקי כ-400 ימי גלישה ללא פציעות (SnowsBest, 2018).
מתוך זאת נוצר הרושם שהסנובורדינג קשור בסיכון גבוה יותר לתאונות ופציעות. עם זאת, חשוב להדגיש: השוני משמעותי בסוג הפציעה ובפרופיל הפצועים. לכן הההשוואה אינה פשוטה. במחקרים שונים נטען כי הסנובורדיסטים הם לרוב צעירים, מתחילים ועם סיכון גבוה יותר לנפילה. נתון זה משפיע על נתוני השכיחות (Brooks, Evans & Rivara, 2010).
גורמים אפשריים
פרופיל ציוד וטכניקה
הבדלים מכניים בין סקי לסנובורד מהווים גורם מרכזי. בסקי כל רגל חופשית יחסית, ומערכת הקשירה תכניתה לנתק במידה ונוצר עומס חזק (Rompe et al., 2009). בסנובורדינג לעומת-כן, הבורד מאגד את שתי הרגליים לאותה פלטפורמה – מה שמגביר עומסים על המפרקים בזמן נפילה או בעומס צדדי (Davidson & Laliotis, 1996).
למידה וניסיון
מחקרים מראים כי מתחילים בסנובורדינג נוטים יותר לפציעות – מ-49% בפצועים במחקר אחד היו מתחילים נספרים לעומת 18% בקרב מתחילים בסקי (Dunsborough Physio, 2018).
סוגי המשטח והפארק
נפילה באזור פארק תצורת “טרן-פייפ” או קפיצה קשורה יותר לפציעות, במיוחד בסנובורדינג – מחקר של Brooks et al. (2010) מצא כי בטריין־פארקים סנובורדיסטים סבלו יותר מפגיעות בראש/גב מאשר סלים רגילים.
גיל, מגדר וגורמי סיכון אישיים
מחקר יפני זיהה שגיל מבוגר (50.7 ± 16 שנים) היה קשור בתדירות גבוהה יותר של שברים בעקבות סקי/סנובורד (Kuzuhara et al., 2021).
מתח ושליטה
מכיוון שהסנובורדינג דורש איזון שונה של הגוף ומרחב תנועה שונה, נפילות אחוריות או לצדדים נפוצות. דבר זה מוביל לעיתים לפציעות יד/שוק/גב (Wikipedia Snowboarding, 2025).
סימפטומים אפשריים
הסימפטומים תלויים בסוג הפציעה – אך ניתן להגדיר מסגרת כללית:
- כאב אקוטי לאחר נפילה או התנגשות – הברך, שורש כף היד (בסנובורדינג), השוק או המפרקים.
- נפיחות, שטפי־דם, הגבלת תנועה.
- סימנים של פציעה קשה: שבר (כאב במח, חוסר יכולת להניע), טראומה לראש (סחרחורת, בחילה) – במיוחד בסנובורדינג בפארקים (Brooks et al., 2010).
- כאבים כרוניים לאחר פציעה חוזרת או עומסים – כמו סינדרום מתח או דלקת מפרקים.
- שינויי תחושה – נימול, חוסר תחושה, בעיקר לאחר שבר או פגיעה בעצבים – וכאן נכנס תחום הכירופרקטי והשריר-שלד.
אבחון של פציעות מספורט השלג
אבחון של פציעות הנגרמות בגלל סנובורד או סקי כולל היסטוריה קלינית, בדיקה גופנית ובמידת הצורך בדיקות הדמיה:
היסטוריה קלינית
בשלב הזה נלמד בין היתר:
- מה הם התסמינים
- כיצד החלו כולל מה היתה הפעולה, האם השימוש בציוד מתאים, רמת הניסיון, תנאי השלג, האם היו נפילות
- פעולות ומנחים שמשפיעים עליהם
בדיקה גופנית
בשלב הזה נערוך:
- בדיקה של מפרקים, שרירים, יציבה, איזון ותנועתיות (Safe Slopes, 2024).
הדמיות
במקרה של כאב מתמשך, יש לבצע הדמיות:
- רנטגן לשברים, MRI לפציעות ברקמה רכה, CT במקרה של טראומה לראש.
טיפול בפציעות הנגרמות מגלישה על השלג
טיפול ראשוני
- מנוחה, קירור/חימום, ניתוק הפעילות הפוגעת.
- ניתוח מחדש של ציוד: מגוון קשירה, מגני ידיים/פרקי-יד (במיוחד לסנובורדינג), קסדה.
- פיזיותרפיה: חיזוק שרירי ליבה, שרירי הירך/כתף, שיפור יציבה ואיזון.
- חינוך למניעת נפילה ושיפור טכניקה. דברים אלה נכונים במיוחד לגולשים מתחילים.
טיפול כירופרקטי
גישה כירופרקטית משלימה חשובה:
- אבחון ייעודי של עומסים על עמוד שדרה, מפרקים ואגן שלאחר נפילה – תיקון מנחי יציבה.
- מניפולציות/מוביליזציות עדינות, שחרור רקמות רכות וצלקות ממושכות.
- תרגילי איזון, פרופריוספציה (proprioception) וטיפול עצבי במקרים שזה נדרש.
- הנחיה למניעת פציעות חוזרות – כולל הפסקות עבודה, שינוי יציבה והיגיינת ציוד.
טיפול רפואי מתקדם
במקרים של שבר, פגיעה ב-ACL/מפרקים, טראומה לראש/חוט השדרה:
- טיפול דחוף בשיתוף אורטופד/נוירולוג. ניתוח במידת הצורך, ריהוט והחלמה ממושכת.
כללים למניעת פציעות סקי
מניעת פציעות בסקי מתחילה בהכנה מוקדמת גופנית, טכנית וציודית:
- לפני העלייה למסלול, חשוב לבצע חימום ומתיחות דינמיות לשיפור טווחי תנועה ולמניעת עומס פתאומי על השרירים והברכיים.
- מומלץ לחזק את שרירי הליבה, הארבע-ראשי והמסטרינגס, מאחר שאלה מייצבים את המפרקים בזמן ירידה.
- בחירת ציוד מתאים מהווה נדבך מרכזי בבטיחות: נעלי סקי צריכות להיסגר היטב אך לא ללחוץ, ומנגנוני השחרור של המגלשיים (bindings) חייבים להיות מכוונים לפי משקל ורמת ניסיון. קסדה ומשקפי מגן חובה בכל רמות הגולשים.
- בזמן גלישה יש לשמור על שליטה. להימנע ממהירות מופרזת ומקפיצות לא מבוקרות, ולכבד את “כללי הדרך” במסלול. יש להקפיד על עצירה רק בשוליים ולא באמצע מדרון. סקי בתנאי ראות גרועים או על שלג קרחי מעלה משמעותית את הסיכון לנפילה.
- למתחילים מומלץ לקחת שיעורים מקצועיים וללמוד טכניקות נפילה נכונה. גולשים מנוסים צריכים להימנע מעומס יתר ביום אחד ולהקשיב לגוף לסימני עייפות.
שילוב של כושר גופני טוב, ציוד מתוחזק וטכניקה נכונה הוא המפתח למניעה — ומאפשר ליהנות מהשלג בביטחון לאורך כל העונה.
כללים למניעת פציעות סנובורד
מניעת פציעות סנובורד מעט שונה. בסנובורד, עיקר הפציעות נובע מנפילות, לרוב על פרקי הידיים, הכתפיים והראש. לכן הדגש במניעת פציעות סנובורד הוא בהגנה ובשליטה:
- חובה להשתמש במגני ידיים, קסדה ומגן גב, בעיקר בקרב מתחילים ובפארקים.
- לפני תחילת היום על המסלול, חשוב לבצע חימום מפרקים. אלה צריכים לכלול סיבובי כתפיים, ברכיים וקרסוליים, ומתיחות לשרירי הרגליים והגב.
- תרגילי שיווי משקל על כדור או פלטה בבית יכולים לשפר יציבות ולמנוע נפילות.
- מתחילים צריכים ללמוד איך ליפול נכון בעיקר לא לנסות לעצור בידיים מתוחות קדימה, אלא “לגלגל” את הנפילה עם האמה והכתף.
- חשוב להתחיל במדרונות קלים ולשלוט במהירות לפני מעבר לשיפועים חדים או קפיצות.
- ציוד תקין הוא חיוני. יש לבדוק שהקשירות (bindings) מותאמות לנעליים ולסגנון הרכיבה, ושהבורד מתאים לגובה ולמשקל.
- בנוסף, יש להימנע מעייפות, מאלכוהול, ומגלישה ללא בקרה בפארקים או בשטחי off-piste. שמירה על ריכוז, טכניקה מדורגת ותחושת ביטחון מדודה תורמות להפחתת סיכון לפציעות. בסנובורד, הידע כיצד למנוע נפילה יעיל פי כמה מהניסיון “להציל” אותה ברגע האחרון.
האם סנובורד מסוכן יותר מסקי? סיכום
כבסיס, נראה כי סנובורדינג נושא סיכון גבוה יותר לפציעות יחסית לסקי, אך ההשוואה מורכבת. שיעור הפציעות תלוי ברמת הניסיון, סוג האזור (פארק/מסלול), גיל המשתמש וציודו. בעוד שסנובורדיסטים נוטים יותר לפציעות בידיים/ראש, בסקי נפוצות פציעות ברגליים וברכיים. מניעת פציעות מחייבת הכנה מתאימה, בחירה בציוד נכון, הכשרה והיכרות עם הסיכונים. טיפול מערכתי כולל כירופרקטי יכול לתמוך בהחלמה ובחזרה לפעילות. בסופו של דבר, בשני הענפים הזדמנות להנאה רבה אך יש לזכור את כלל הזהב:
- “טכניקה, ציוד, מודעות” וטיפול מוקדם עומד ביסוד חוויית-שלג בטוחה יותר.
References:
Davidson, T. M., & Laliotis, A. T. (1996). Snowboarding injuries: A four-year study with comparison with alpine ski injuries. West Journal of Medicine, 165(5), 321-325.
Dunsborough Physio. (2018). Snowboarding and skiing injury info. Retrieved from [https://www.dunsboroughphysio.com.au/snowboarding-and-snowskiing-injury-info.html](https://www.dunsboroughphysio.com.au/snowboarding-and-snowskiing-injury-info.html)
Rompe, J. D., Segal, N. A., Cacchio, A., Furia, J. P., Morral, A., & Maffulli, N. (2009). Home training, local corticosteroid injection, or radial shockwave therapy for greater trochanter pain syndrome. American Journal of Sports Medicine, 37(10), 1981-1990.
Safe Slopes: Preventing Winter Sports Injuries. (2024). Sports Medicine Update – Winter, 2024(1).
SnowsBest. (2018). Skiing versus snowboarding: Which is more dangerous? Retrieved from [https://www.snowsbest.com/skiing-versus-snowboarding-which-is-more-dangerous/](https://www.snowsbest.com/skiing-versus-snowboarding-which-is-more-dangerous/)
van Hecke, O., Torrance, N., & Smith, B. H. (2014). Neuropathic pain in the general population: A systematic review of epidemiological studies. Pain, 155(4), 654-662.
Wikipedia Snowboarding. (2025). Snowboarding – common injuries. Retrieved from [https://en.wikipedia.org/wiki/Snowboarding](https://en.wikipedia.org/wiki/Snowboarding)
Zheng, Z., et al. (2021). Incidence of injuries in professional snow sports: A systematic review and meta-analysis. BMJ Open Sport & Exercise Medicine, 7(1), e000894.
