איך לבחור נעלי ריצה איכותיות ומותאמות שתצמצמנה את הסיכון לפציעות? ריצה הוא ספורט בריא אך בעל סיכויי פגיעה גבוהים במיוחד. נעלי ריצה טובות עשויות למנוע פציעות ולשפר את יעילות הריצה. איך יודעים מהי נעל טובה? וחשוב יותר, מהי נעל טובה עבורכם? יצרניות נעלי הריצה משקיעות סכומי עתק במחקר וייצור של דגמים חדשים. אלא שההיצע והמגוון האדיר רק מבלבלים אותנו. הרבה פעמים אנו בוחרים את נעלי הריצה שלנו על סמך המלצות. המלצות של חבר, של מוכר בחנות או גרוע יותר על סמך המראה המהוקצע של הנעל. זה לא מספיק!
במהלך הריצה הגפיים התחתונות נושאות בעיקר העומס ובהן מתרחשים גם רוב הנזקים. על פי מחקרים רבים ריצה טומנת בחובה מלבד יתרונות ברורים גם סיכון גבוה לפציעות. נעלי ריצה לא מתאימות מעלות את הסיכון. בן יתר הפציעות נמנה כאבי רגליים, כאבי ברכיים, כאבים בכף הרגל, כאבי גב ועוד. חוקרים רבים סבורים שנעליים טובות ומותאמות עשויות למנוע לפחות חלק מהפציעות הללו. מאידך ישנם חוקרים אחרים שטוענים שעדיף לרוץ יחף או עם נעליים מינימליות. נעלי ריצה לטענתם מנוונים את היכולת הטבעית של כפות הרגליים, משנים את האופן שבו אנחנו רצים ובכך גורמים למעשה לריבוי הפציעות. מה נכון, איך לבחור נעלי ריצה?
1) איך לבחור נעלי ריצה – רקע
בחירת נעלי ריצה נשמעת כמו החלטה “צרכנית” – צבע, מותג, מחיר – אבל בפועל זו החלטה ביומכנית. הנעל היא החוליה הראשונה בין הגוף לקרקע, וכל צעד מעביר דרכה כוחות שחוזרים אל כף הרגל, השוק, הברך, הירך והגב. לכן נעלי ריצה לא נמדדות רק ב“נוחות”, אלא בשאלה האם הן מאפשרות לכם לרוץ יותר, להתאושש טוב יותר, ולהישאר בריאים לאורך זמן.
הבעיה היא שרוב העצות ברשת בנויה על מיתוסים ישנים: “אם אתם פרונציה – חייבים יציבות”, “אם אתם כבדים – חייבים הכי רך”, “נעלי מרוץ עם פלטת קרבון יפצעו את כולם”, או להפך – “זה הפתרון לכל”. המחקר בעשורים האחרונים מראה תמונה מורכבת יותר: לפעמים תכונות מסוימות כן קשורות לירידה בסיכון לפציעה בקבוצות מסוימות, אבל לעיתים קרובות מה שקובע הוא התאמה אישית, תחושת נוחות, היסטוריית פציעות, העומס שאתם מתכננים, והדרך שבה אתם עוברים בין סוגי נעליים (Nigg, 2015; Napier, 2018; Malisoux, 2020).
המאמר הזה נותן מפת דרכים עמוקה ויסודית לבחירת נעלי ריצה: מה באמת חשוב בנעל, אילו הבטחות שיווקיות עומדות במבחן, איך להחליט לפי מטרות (אימונים רגילים, תחרויות, שטח), ואיך כירופרקטיקה וטיפול שריר־שלד יכולים להשתלב בצורה אחראית בבחירה ובמניעה.
2) נתחיל מהעיקר: “נעל נכונה” היא נעל שמתאימה לרץ – לא לסיווג כללי
במשך שנים שלט בעולם הריצה מודל “התאמה לפי מבנה כף הרגל”: מסתכלים על קשת, על “פרונציה”, ועל בסיס זה “רושמים” נעל ניטרלית/יציבות/מושכת. היום ידוע שהקשר בין פרונציה לבין פציעות אינו פשוט, ושמתן נעל לפי קטגוריה בלבד לא מבטיח מניעה (Nigg, 2015; Napier, 2018; Malisoux, 2020).
מצד שני, זה גם לא אומר ש“כל הנעליים אותו דבר”. יש מחקרים שבהם נעלי יציבות/מניעת־פרונציה הפחיתו סיכון לפציעות מסוימות באוכלוסיות מסוימות – למשל, בניסוי אקראי גדול בקרב רצים פנאי נמצא סיכון פציעה נמוך יותר בקבוצה שקיבלה נעל עם מערכת Motion Control, בעיקר בקרב רצים עם כף־רגל פרונטיבית (Malisoux, 2016). בניתוח משני לאותו ניסוי נמצא ירידה בסיכון ל“פתולוגיות הקשורות לפרונציה” (למשל פאסציאיטיס פלנטרית/בעיות אכילס מסוימות) בנעל Motion Control, אך לא בהכרח ירידה בפציעות אחרות (Willems, 2021). כלומר – יש מקום ליציבות, אבל לא כמרשם אוטומטי, ולא כפתרון אוניברסלי.
הגישה המודרנית: להתחיל מהתאמה, נוחות, ומטרות – ואז לדייק תכונות ספציפיות לפי הגוף וההיסטוריה שלכם.
3) שלושת עמודי התווך בבחירת נעל: התאמה, נוחות, והקשר שימוש
א. התאמה (Fit) – הדבר שהכי “מנצח” לאורך זמן
ההתאמה היא לא מותרות. נעל לא מתאימה יכולה ליצור שפשופים, לחץ על אצבעות, שינוי דפוס נחיתה, ועומס־יתר מקומי.
מה בודקים:
- אורך: להשאיר מרווח קדמי קטן (בדרך כלל כחצי עד אגודל) כדי להתמודד עם התרחבות כף הרגל בזמן ריצה.
- רוחב וקופסת אצבעות: אצבעות צריכות “לשבת” בלי להידחס. צפיפות קדמית היא מתכון ליבלות, ציפורניים כואבות ולעומס־יתר.
- נעילת עקב: העקב לא צריך “לשחות” בנעל; החלק האחורי צריך להחזיק בלי ללחוץ.
- תחושת אמצע־כף־רגל: שלא יהיה לחץ חד על הקשת ושלא תהיה תחושת “גלישה” פנימית/חיצונית.
ב. נוחות (Comfort) – לא רק תחושה נעימה, אלא אות ביומכני
נוחות אינה “פינוק”. היא כנראה סמן לכך שהגוף מצא בתוך הנעל נתיב תנועה שהוא מרגיש איתו בטוח, בהתאם למודל “Comfort Filter” (Nigg, 2015). מחקרים מציעים קשר בין תפיסת נוחות/ריפוד לבין תוצאות: למשל, במחקר עדכני נמצא כי תפיסה גבוהה יותר של ריפוד וניקוד “הערכה כללית” גבוה יותר לנעל היו קשורים לסיכון פציעה נמוך יותר לאורך מעקב (Malisoux, 2025). גם בתחום הביצועים נמצא שבקרב רצים פנאי, נעל “נוחה יותר” קשורה לריצה חסכונית יותר (Van Alsenoy, 2023).
אבל חשוב: נוחות יכולה להיות מושפעת גם מ“אפקט פלצבו שיווקי” או מהצעה של מומחה. ניסוי מוצלב הראה שתיאור הנעל כ“מותאמת לפי ניתוח הליכה” יכול לשפר תפיסות נוחות/ביצועים/הפחתת סיכון – גם כאשר שתי נעליים ניסיוניות היו זהות למעשה (Fife, 2025). לכן נוחות היא כלי חשוב, אבל כדאי לבדוק אותה בתנאים הוגנים: ללכת, לקפוץ קלות, לרוץ קצת, ולתת לגוף “להצביע” בלי לחץ של מותג או סיפור.
ג. הקשר שימוש (Context) – איפה, כמה, ובאיזו מטרה אתם רצים
אותה נעל לא בהכרח אידיאלית ל־:
- ריצות קלות והתאוששות,
- אימוני קצב/אינטרוולים,
- תחרויות,
- שטח טכני (אבנים/בוץ),
- או שילוב של הכל.
המטרה משנה את ההעדפה לטווח תנועה, יציבות, משקל, אחיזה, קשיחות וסוג ריפוד.
4) להבין את “שפת הנעליים”: תכונות שממש כדאי להכיר (ומה הן באמת עושות)
א. גובה סוליה (Stack) וריפוד
גובה הסוליה והחומר (foam) משפיעים על תחושת שיכוך, יציבות, ועייפות. “רך יותר” לא תמיד “יותר בטוח” – למשל, במחקר כפול־סמיות על קשיחות סוליה (midsole hardness) לא נמצא הבדל ברור בסיכון לפציעה בין גרסאות רכות וקשות של נעל מודרנית מרופדת (Theisen, 2014). מצד שני, בניסוי אקראי גדול יותר עם שני טיפוסי ריפוד נמצאה תמונה מורכבת: גרסה “קשיחה יותר” הייתה קשורה לסיכון פציעה גבוה יותר בכלל המדגם, אך האפקט השתנה לפי משקל הגוף – כלומר, לא לכולם אותו הדבר (Malisoux, 2020). וכאמור, תפיסת ריפוד גבוהה יותר נקשרה לסיכון פציעה נמוך יותר (Malisoux, 2025).
שורה תחתונה: ריפוד הוא פרמטר חשוב, אבל הוא אישי. “מרגיש נכון” + “מתאים לעומס” חשוב יותר מהבטחה כללית.
ב. דרופ (Heel-to-toe drop)
זה ההפרש בין גובה העקב לחזית. דרופ גבוה יותר נוטה להקל על עומס יחסי באכילס אצל חלק מהאנשים; דרופ נמוך יותר יכול להעמיס יותר על שוק־אחורית/אכילס/כף־רגל אצל מי שמחליף מהר מדי. אין “דרופ מושלם”; יש דרופ שמתאים ליכולת של הרקמות שלכם ולהרגלי הריצה שלכם.
כלל מעשי: אם אתם עוברים לדרופ נמוך משמעותית – לעשות זאת בהדרגה, עם ירידה זמנית בנפח/מהירות, כדי לתת לגידים ולעצמות להסתגל (Connors, 2023).
ג. קשיחות אורכית ופלטות (קרבון/ניילון)
בעשור האחרון “נעלי סופר” עם קצף מתקדם ופלטה הפכו לנפוצות. מחקרים מצאו שדגמים מסוימים יכולים לשפר “כלכלת ריצה” משמעותית אצל רצים חזקים – למשל ירידה ממוצעת של כ־4% בעלות האנרגטית בנעלי מרתון מדגם אב־טיפוס לעומת נעלי מרוץ מסורתיות (Hoogkamer, 2018). סקירה שיטתית ומטא־אנליזה עדכנית סיכמה שלסוגי נעליים וטכנולוגיות שונות יכולה להיות השפעה על כלכלת ריצה, כולל נעלי AFT, מינימליסטיות ועוד – אך הממצאים תלויי־אוכלוסייה ותנאים (Xu, 2025).
עם זאת, המנגנון אינו “רק הקרבון”: מחקר שבחן חיתוך הפלטה והפחתת קשיחות בנעל Vaporfly מצא שהחיסכון האנרגטי לא השתנה בצורה מובהקת, מה שמרמז שהשילוב בין הקצף, הגאומטריה והפלטה הוא הסיפור – לא רכיב אחד בלבד (Healey, 2022).
ומה לגבי פציעות? כאן צריך יושרה: עדיין אין תשובה “נקייה” ברמה של מניעת/גרימת פציעות לכלל האוכלוסייה. יש מחקרים ביומכניים שמראים שינוי בעומסים במפרקים/שרירים בין קטגוריות נעליים, אבל זה לא מתורגם תמיד ישירות לסיכון פציעה קליני (Kim, 2025; Sun, 2020). לכן, נעלי קרבון יכולות להיות כלי ביצועי מצוין – בתנאי שמכניסים אותן בצורה הדרגתית (במיוחד אם אתם צעירים, חדשים בריצה, או עם היסטוריה של פציעות כף־רגל).
ד. יציבות ומערכות “תיקון”
יש רצים שמרגישים שהנעל “מתנדנדת” להם, במיוחד בסוליות גבוהות. יציבות יכולה להגיע דרך:
- בסיס רחב יותר,
- דפנות תומכות,
- גאומטריה (“rocker”),
- או רכיבי Motion Control.
הראיות אומרות: בממוצע, נעלי Motion Control לא חייבות לעזור לכולם, אבל יכולות להפחית סיכון לפציעות מסוימות או בקבוצות עם פרונציה/פציעות מסוימות (Malisoux, 2016; Willems, 2021). לכן, אם אתם מרגישים חוסר יציבות או יש לכם היסטוריה של פציעות “פרונציה־קשורות”, שווה לנסות זוג יציב יותר – אבל לא להפוך את זה לדת.
ה. משקל הנעל
נעל קלה לרוב “מרגישה מהירה” ויכולה לשפר תחושה/קצב, אבל לא בהכרח תהיה הבחירה הטובה לריצות קלות או לעומסים גבוהים. לפעמים נעל קלה מדי “דורשת” מהשרירים לעבוד יותר. כאן השאלה היא מה מטרת הזוג: יומיומי מול אימון מהיר.
ו. נעלי שטח (Trail)
בריצה בשטח, הדגש עובר ל:
- אחיזה (Lugs),
- הגנה (rock plate/חיזוקים),
- התאמה לרוחב,
- ויציבות צדית.
כאן “ריפוד ענק” יכול להיות יתרון בשבילים קלים, אבל חיסרון בשטח טכני כי הוא מעלה “מנוף” ועלול להרגיש פחות יציב.
5) האם צריך לבחור נעל לפי “ניתוח הליכה” בחנות?
ניתוח הליכה יכול להיות שימושי אם הוא נעשה מקצועית, אבל צריך להבין מה הוא כן ומה הוא לא. ניסוי עדכני הראה שהמלצה מבוססת ניתוח הליכה ותיאור הנעל כ“מותאמת” יכולים להשפיע מאוד על תפיסה סובייקטיבית – גם בלי שינוי משמעותי במדדים קינמטיים מסוימים (Fife, 2025). זה אומר שהעין והמוח מושפעים מהסיפור.
הגישה הבריאה:
- להשתמש בהסתכלות על ריצה/הליכה כדי לזהות דברים גדולים (כאב, חוסר יציבות קיצוני, אסימטריה בולטת),
- אבל לא “להינעל” על קטגוריה רק בגלל צילום קצר או מדידה בחנות.
במיוחד אם אתם מתחילים או צעירים – עדיף לבחור לפי התאמה, נוחות, ובנייה הדרגתית של עומסים.
6) אסטרטגיית “שני זוגות” (או יותר): למה זה לפעמים חכם
יש ראיות לכך ששימוש מקביל בכמה זוגות נעליים עשוי להוריד סיכון לפציעה. במחקר מעקב פרוספקטיבי נמצא שרצים שהשתמשו במקביל ביותר מזוג אחד היו בסיכון נמוך יותר לפציעת ריצה, לאחר התאמות סטטיסטיות (Malisoux, 2015). ההסבר הסביר: שינוי קטן בדפוס עומסים בין נעליים מונע הצטברות חוזרת בדיוק על אותו מבנה.
יישום פרקטי:
- זוג “יומיומי” לריצות קלות ונפח,
- זוג “מהיר” (קל/קשיח יותר) לאימוני איכות,
- ואם אתם רצים שטח – זוג ייעודי לשטח.
7) מינימליסטי/יחף: למי זה מתאים וממה צריך להיזהר
ריצה מינימליסטית/יחפה משנה את המכניקה: לעיתים עוברים לנחיתה קדמית יותר, קצב עולה, עומסים בברך עשויים לרדת בעוד שעומסים בקרסול/אכילס/כף־רגל עולים (Connors, 2023). הספרות הקלינית אינה מראה יתרון חד־משמעי בשיעור פציעות לכלל האוכלוסייה, והסיכון העיקרי הוא מעבר חד מדי (Connors, 2023; Sun, 2020).
כלל זהב: אם עוברים למינימליסטי – עושים זאת לאט, עם חיזוק כף־רגל ושוק, ובהפחתת נפח זמנית.
8) כירופרקטיקה בבחירת נעליים: איפה זה באמת יכול לעזור
כירופרקטיקה (וטיפול שריר־שלד בכלל) יכולה להשתלב בבחירת נעלי ריצה לא כ“מכירה של נעל”, אלא כגישה שמסתכלת על התמונה המלאה: מפרקים, טווחים, תנועה, והרגלי עומס.
מה כירופרקט יכול לעשות בצורה מועילה:
- סקר קצר של דגלים אדומים וכאבים קיימים – למשל כאב אכילס, כאב קדמי בברך, שברי מאמץ בעבר.
- בדיקת טווחים שמנבאים “תגובה לנעל” – גמישות קרסול, טווח ירך, כוח מייצבים, תנועתיות כף־רגל.
- הדרכה פרקטית על מעבר בין נעליים – במיוחד מעבר לדרופ נמוך/נעל קשיחה/קרבון/מינימליסטית.
- טיפול ידני ושיקום – כדי להפחית כאב ולאפשר עומסים מדורגים. זה לא מחליף נעל, אבל יכול לאפשר לרוץ בצורה מתוכננת יותר.
- שילוב עם תרגול – כי שינוי נעל בלי שינוי עומסים/כוח הוא “חצי פתרון” (Malisoux, 2020; Napier, 2018).
חשוב: כירופרקטיקה לא אמורה להבטיח “נעל שתמנע פציעות”, אלא לעזור להתאים את הבחירה לגוף, ולוודא שהמעבר נעשה חכם.
9) מפת החלטה מעשית: איך לבחור בפועל, שלב אחר שלב
שלב 1: הגדירו “מי אתם כרצים”
- נפח שבועי משוער (ק״מ).
- 80-90% מהאימונים: קל או מהיר?
- משטח עיקרי: כביש/מסילה/שטח.
- היסטוריית פציעות (אכילס/שוק/ברך/כף־רגל/גב).
- מה הדבר שהכי מפריע לכם בנעליים קודמות: לחץ קדמי? חוסר יציבות? עייפות שוק? כאב ברכיים?
שלב 2: התאמה לפני הכול
מדדו בסוף היום (כף רגל מתרחבת). נסו עם גרב ריצה. בדקו אורך/רוחב/נעילת עקב.
שלב 3: “מסנן נוחות” עם מבחן קצר
- הליכה מהירה + 20-60 שניות ריצה/דילוג במקום (אם אפשר בחנות).
- אם יש שתי נעליים “טובות”, בחרו את הנוחה יותר – במיוחד אם אתם בונים נפח (Nigg, 2015; Malisoux, 2025; Van Alsenoy, 2023).
שלב 4: התאימו קטגוריה למטרה
- זוג יומיומי: נוח, יציב מספיק, לא אגרסיבי מדי.
- זוג מהיר: קל יותר/קשיח יותר/תגובה מהירה.
- זוג שטח: אחיזה + יציבות צדית + הגנה.
שלב 5: אם יש פרונציה/פציעות “קשורות פרונציה” – שקלו יציבות, אבל כתוספת, לא כבסיס יחיד
יש ראיות ליתרון מסוים בנעלי Motion Control בקבוצות מסוימות (Malisoux, 2016; Willems, 2021), אך לא לכל הפציעות ולא לכל האנשים.
שלב 6: הכניסו שינויים בהדרגה
- מעבר לריפוד שונה מאוד / דרופ שונה מאוד / פלטה – עושים בהדרגה (Connors, 2023).
- התחילו באימון קצר אחד בשבוע, לא בשני אימוני איכות רצופים.
שלב 7: שקלו רוטציה בין זוגות
אם התקציב מאפשר – שני זוגות שונים במעט יכולים להיות יתרון (Malisoux, 2015).
10) טעויות נפוצות שמייצרות “נעל לא טובה” גם כשקניתם דגם מצוין
- קונים מידה קטנה כי “ככה זה אמור להיות הדוק”.
- עוברים בבת אחת לדרופ נמוך/מינימליסטי ואז מאשימים את הנעל, במקום את המעבר.
- קונים נעל “תחרות” כריצה יומיומית, למרות שהרקמות לא מוכנות.
- מתעלמים מכאב מתפתח וממשיכים “כי הנעל חדשה”.
- בוחרים לפי סרטון של מישהו אחר – במקום לפי הגוף שלכם, הנפח שלכם, וההיסטוריה שלכם (Napier, 2018; Malisoux, 2020).
11) סיכום: הבחירה הטובה היא שילוב של התאמה, נוחות, ומעבר חכם
המחקר המודרני לא נותן “מרשם אחד” לבחירת נעל, אלא מסגרת:
- נוחות ותפיסת ריפוד/הערכה כללית עשויות להיות קשורות לסיכון פציעה נמוך יותר (Malisoux, 2025), וגם לריצה חסכונית יותר (Van Alsenoy, 2023).
- התאמת נעל רק לפי פרונציה היא פשטנית, אבל יש קבוצות שבהן יציבות יכולה לעזור (Malisoux, 2016; Willems, 2021).
- טכנולוגיות מתקדמות יכולות לשפר ביצועים אצל חלק מהרצים, אך צריך להכניס אותן בצורה הדרגתית, והבנת מנגנוני ההשפעה עדיין מתפתחת (Hoogkamer, 2018; Healey, 2022; Xu, 2025).
- הכי חשוב: לא “הנעל מצילה” אלא השילוב בין נעל מתאימה לבין ניהול עומסים ושיקום/חיזוק כשצריך (Malisoux, 2020; Sun, 2020).
וכאן כירופרקטיקה יכולה להשתלב היטב: לא כדי “להבטיח” נעל שלא תפצע, אלא כדי לעזור לכם להבין את הגוף שלכם, לבחור בהתאם, ולהכניס שינויים בלי לשלם מחיר ברקמות.
References:
Connors, G., Clark, M., & Ryan, M. (2023). Biomechanics and injury prevention for barefoot/minimalist running. Foot & Ankle Orthopaedics, 8(4), 2473011423S00246. https://doi.org/10.1177/2473011423S00246
Fife, A., Esculier, J.-F., Ramsey, C., & Hébert-Losier, K. (2025). Running shoe recommendations based on gait analysis improve perceptions of comfort, performance and injury risk: A single-blind randomised crossover trial. Translational Sports Medicine, 2025, 1419641. https://doi.org/10.1155/tsm2/1419641
Healey, L. A., Hoogkamer, W., & Kram, R. (2022). Longitudinal bending stiffness does not affect running economy in Nike Vaporfly shoes. Journal of Sport and Health Science. (Advance online publication). https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34280602/ (פרטי גיליון/עמודים תלויי־פרסום; DOI מופיע ברישום PubMed)
Hoogkamer, W., Kipp, S., Frank, J. H., Farina, E. M., Luo, G., & Kram, R. (2018). A comparison of the energetic cost of running in marathon racing shoes. Sports Medicine, 48(4), 1009-1019. https://doi.org/10.1007/s40279-017-0811-2
Kim, H., et al. (2025). Technologically advanced running shoes reduce biomechanical factors of running-related injury risk. Scientific Reports. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40404916/ (פרטי כרך/גיליון/עמודים ו־DOI מופיעים ברישום PubMed)
Malisoux, L., Frisch, A., Urhausen, A., Seil, R., & Theisen, D. (2016). Injury risk in runners using standard or motion control shoes: A randomised controlled trial with participant and assessor blinding. British Journal of Sports Medicine, 50(8), 481-487. https://doi.org/10.1136/bjsports-2015-095031
Malisoux, L., Ramesh, J., Mann, R., Seil, R., Urhausen, A., & Theisen, D. (2015). Can parallel use of different running shoes decrease running-related injury risk? Scandinavian Journal of Medicine & Science in Sports, 25(1), 110-115. https://doi.org/10.1111/sms.12154
Malisoux, L., Delattre, N., Urhausen, A., Morio, C., & Theisen, D. (2020). Shoe cushioning influences the running injury risk according to body mass: A randomized controlled trial involving 848 recreational runners. The American Journal of Sports Medicine, 48(2), 473-480. https://doi.org/10.1177/0363546519892578
Malisoux, L., & Theisen, D. (2020). Can the “appropriate” footwear prevent injury in leisure-time running? Evidence versus beliefs. Journal of Athletic Training, 55(12), 1215-1223. https://doi.org/10.4085/1062-6050-523-19
Malisoux, L., Delattre, N., Urhausen, A., Morio, C., & Theisen, D. (2025). Association of shoe cushioning perception and comfort with injury risk in leisure-time runners: A secondary analysis of a randomised trial. European Journal of Sport Science, 25(11), e70063. https://doi.org/10.1002/ejsc.70063
Mills, K., Blanch, P., & Vicenzino, B. (2010). Identifying clinically meaningful tools for measuring comfort perception of footwear. Medicine & Science in Sports & Exercise, 42(10), 1966-1971. https://doi.org/10.1249/MSS.0b013e3181dbacc8
Napier, C., & Willy, R. W. (2018). Logical fallacies in the running shoe debate: Let the evidence guide prescription. British Journal of Sports Medicine, 52(24), 1552-1553. https://doi.org/10.1136/bjsports-2018-100117
Nigg, B. M., Baltich, J., Hoerzer, S., & Enders, H. (2015). Running shoes and running injuries: Mythbusting and a proposal for two new paradigms: “Preferred movement path” and “Comfort filter”. British Journal of Sports Medicine, 49(20), 1290-1294. https://doi.org/10.1136/bjsports-2015-095054
Sun, X., Lam, W.-K., Zhang, X., Wang, J., & Fu, W. (2020). Systematic review of the role of footwear constructions in running biomechanics: Implications for running-related injury and performance. Journal of Sports Science and Medicine, 19(1), 20-37. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32132824/
Theisen, D., Malisoux, L., Genin, J., Delattre, N., Seil, R., & Urhausen, A. (2014). Influence of midsole hardness of standard cushioned shoes on running-related injury risk. British Journal of Sports Medicine, 48(5), 371-376. https://doi.org/10.1136/bjsports-2013-092613
Van Alsenoy, K., van der Linden, M. L., Girard, O., & Santos, D. (2023). Increased footwear comfort is associated with improved running economy – a systematic review and meta-analysis. European Journal of Sport Science, 23(1), 121-133. https://doi.org/10.1080/17461391.2021.1998642
Xu, L., Wang, Y., & Wen, X. (2025). The role of footwear in improving running economy: A systematic review with meta-analysis of controlled trials. Scientific Reports, 15(1), 3963. https://doi.org/10.1038/s41598-025-88271-2