שיכול רגליים: האם הוא מזיק לגב, לאגן וליציבה? אנשים שונים בוחרים לשבת באופנים שונים ההבדלים נובעים בין היתר מאילוצי תרבות, מבנה אישיות, מבנה גופני ומנטליות. ישיבה בשיכול רגליים (רגל על רגל) עלולה להזיק לגב, לאגן וליציבה, במיוחד כשהיא הופכת להרגל ממושך. בעוד שישיבה קצרה אינה מהווה סכנה מיידית, התמדה בתנוחה זו יוצרת עומסים לא סימטריים על הגוף. הישיבה גורמת להרמת צד אחד של האגן לעומת השני, מה שיוצר חוסר יישור במפרקי הירך. התנוחה הלא סימטרית מאלצת את עמוד השדרה להתעקם כדי לפצות על הטיית האגן, מה שמוביל ללחץ מוגבר על החוליות (במיוחד L4, L5) ועל השרירים התומכים.
מחקרים מצביעים על כך שישיבה כזו עלולה לגרום לנזק מצטבר במפרקי הירך ובאגן עקב המתח הקבוע המופעל עליהם. התמדה בישיבה בשיכול רגליים על אותו צד לאורך זמן עלולה להוביל לשינויים מבניים ביציבה, כגון כתפיים לא ישרות או נטייה של עמוד השדרה. שרירים מסוימים באזור האגן והירך עלולים להתקצר, בעוד שאחרים נמתחים יתר על המידה, מה שמשפיע על היציבה גם בזמן עמידה והליכה. עוד נציין שהצלבת הרגליים עלולה להזיק לכלי הדם, לעצבים ברגליים ואפילו לפוריות הגבר.
שיכול רגליים: האם הוא מזיק לגב, לאגן וליציבה? – רקע
שיכול רגליים הוא אחת מתנוחות הישיבה הנפוצות ביותר בבית, בעבודה, בלימודים, ברכב ובמפגשים חברתיים. אנשים משלבים רגליים כי זה נוח, מרגיש יציב, מאפשר שינוי תנוחה, ולעיתים פשוט הפך להרגל אוטומטי. השאלה החשובה היא לא האם שיכול רגליים הוא “טוב” או “רע” באופן מוחלט, אלא באיזה הקשר הוא מתרחש: כמה זמן יושבים כך, האם תמיד משכלים את אותה רגל, האם קיימים כאבי גב או אגן, ומהי רמת התנועה הכללית במהלך היום.
המחקר העדכני אינו תומך במסר פשטני שלפיו ישיבה קצרה בשיכול רגליים “הורסת את הגב”. עם זאת, מחקרים ביומכניים כן מצביעים על כך ששיכול רגליים משנה את מנח האגן, את זוויות הגו, את חלוקת הלחץ על הישבן ולעיתים גם את מנח הצוואר. ההשפעה משמעותית יותר כאשר הישיבה ממושכת, חד־צדדית, חוזרת במשך שנים, או מופיעה אצל אנשים שכבר סובלים מכאב גב תחתון או שליטה לומבו־אגנית ירודה (Jung, 2020).
מהו שיכול רגליים ומה ההבדל בין סוגי הישיבה?
שיכול רגליים על כיסא
כאשר מדברים על שיכול רגליים, בדרך כלל מתכוונים לישיבה על כיסא שבה רגל אחת מונחת מעל השנייה באזור הברך או הירך. זוהי תנוחה א־סימטרית: צד אחד של האגן מתרומם או מסתובב מעט, המשקל עובר בצורה לא שווה בין עצמות הישיבה, ולעיתים הגב מתכופף או מסתובב כדי “לפצות” על המנח.
קרסול על ברך
סוג אחר הוא ישיבה שבה הקרסול מונח על הברך הנגדית, כמו תנוחת “ארבע”. תנוחה זו מערבת יותר סיבוב חיצוני של הירך, מתיחה של אזור הישבן ולעיתים לחץ על מפרק הירך. היא אינה זהה לשיכול רגליים רגיל, ולכן גם ההשפעות עליה שונות.
ישיבה מזרחית על הרצפה
ישיבה מזרחית מערבת כיפוף וסיבוב של שתי הירכיים, והיא יכולה להיות נוחה לאנשים מסוימים וקשה לאחרים. במאמר זה ההתמקדות המרכזית היא בשיכול רגליים על כיסא, משום שזהו ההרגל הנפוץ בעבודה, בלמידה ובשימוש במחשב.
שכיחות שיכול רגליים וישיבה ממושכת: למה זה רלוונטי?
אין כיום מספיק מחקרי אוכלוסייה איכותיים ועדכניים שמודדים בדיוק כמה אנשים יושבים בשיכול רגליים מדי יום, כמה דקות בכל פעם, ובאיזה צד. זו נקודה חשובה: כאשר אין נתוני שכיחות ישירים, לא נכון להמציא מספרים. עם זאת, ישיבה ממושכת עצמה נפוצה מאוד בעולם המודרני, ולכן גם תנוחות ישיבה חוזרות כמו שיכול רגליים הופכות לנושא רלוונטי לבריאות הגב והיציבה.
מחקרי עבודה וישיבה מצביעים על כך שסביבת עבודה משרדית ודיגיטלית מעודדת רצפים ארוכים של ישיבה. סקירת היקף עדכנית על הפסקות מישיבה ממושכת ציינה שבסקר מייצג של עובדים בגרמניה, חלק משמעותי מהמשתתפים דיווחו על עשרות שעות ישיבה בשבוע במסגרת העבודה (Freyer, 2026). במקביל, כאבי גב תחתון הם מהמצבים הבריאותיים השכיחים בעולם, ומחקר עומס המחלה הגלובלי העריך שמאות מיליוני אנשים חיים עם כאב גב תחתון ברחבי העולם (Ferreira, 2023).
מה קורה לאגן בזמן שיכול רגליים?
הטיית אגן וא־סימטריה
האגן הוא הבסיס שעליו “יושב” עמוד השדרה. כאשר האגן משנה זווית, הגב התחתון, הגב העליון והצוואר מגיבים בהתאם. בשיכול רגליים, האגן עלול להיכנס להטיה צדית, רוטציה או הטיה אחורית. המשמעות היא שהישיבה מפסיקה להיות סימטרית: צד אחד נושא יותר עומס, צד אחר מתארך או מתקצר, והגב נדרש להסתגל.
במחקר שבדק אנשים עם וללא כאבי גב תחתון נמצא כי בשיכול רגליים הופיעו יותר כיפוף גו, א־סימטריה ולחץ לא מאוזן על אזור הישבן, במיוחד אצל משתתפים עם כאב גב תחתון (Jung, 2020). זה אינו מוכיח שכל אדם שישב כך יפתח כאב, אך כן מלמד שהמנח משנה את המכניקה של האגן והגב.
למה צד קבוע משנה?
כאשר אדם משכל תמיד את אותה רגל, הגוף מקבל שוב ושוב אותו דפוס א־סימטרי. לאורך זמן, ייתכן שיופיעו העדפות תנועה: סיבוב נוח יותר לצד אחד, קיצור יחסי בתחושה של שרירים מסוימים, או הרגל להעמיס יותר על צד אחד של האגן. לא תמיד מדובר בנזק מבני, אך מדובר בדפוס שיכול לתרום לעומס לא מאוזן אצל אנשים רגישים.
האם שיכול רגליים מזיק לגב התחתון?
שיכול רגליים וכאב גב תחתון
התשובה המדויקת היא: לא בהכרח, אבל זה תלוי במשך, בתדירות ובהקשר. ישיבה קצרה בשיכול רגליים אצל אדם פעיל, ללא כאבים וללא הגבלה, כנראה אינה בעיה משמעותית. לעומת זאת, ישיבה ממושכת, במיוחד כאשר היא נעשית תמיד באותו צד וללא הפסקות תנועה, יכולה להוסיף עומס א־סימטרי לגב התחתון ולאגן.
מחקר על עובדים משרדיים מצא קשרים בין דפוסי ישיבה לבין כאב גב תחתון, אך הקשר לא היה פשוט כמו “יותר ישיבה שווה בהכרח יותר כאב”. נראה כי איכות דפוס הישיבה, שונות בתנועה, הפסקות, עומס מנטלי, כאב קיים וגורמים אישיים משפיעים יחד (Bontrup, 2019). לכן הבעיה אינה רק התנוחה עצמה, אלא חוסר שינוי תנוחה לאורך זמן.
למה דווקא גב תחתון רגיש לכך?
הגב התחתון מחבר בין עמוד השדרה לאגן. כאשר האגן מסתובב או נוטה, החוליות המותניות והרקמות סביבן מסתגלות. בישיבה ממושכת עם אגן בהטיה אחורית, הלורדוזה המותנית יכולה לפחות, והגב התחתון נמצא יותר בכיפוף. אצל חלק מהאנשים זה נוח, ואצל אחרים זה מגביר כאב. המחקר על כאבי גב מדגיש שכאב גב תחתון הוא תופעה רב־גורמית, הכוללת לא רק עומס מכני אלא גם שינה, סטרס, פעילות גופנית, רגישות מערכת העצבים והרגלי תנועה (Hartvigsen, 2018).
האם שיכול רגליים משפיע על הצוואר והכתפיים?
שרשרת יציבה מהאגן לצוואר
כאשר האגן משתנה, עמוד השדרה כולו מגיב. ישיבה משוכלת יכולה לגרום לאדם להתכופף, להטות כתף אחת, לסובב את הגו, או להחזיק את הראש מעט קדימה. אם באותו זמן האדם עובד מול מחשב או מסתכל בטלפון, ההשפעה על הצוואר יכולה לגדול.
במחקר שבדק את הצוואר בתלת־ממד בזמן ישיבה בשיכול רגליים, החוקרים מצאו נטייה לשינויים במנח הצוואר לאורך זמן, כולל כיפוף קדמי, הטיה וסיבוב, בהתאם למנח המבט ולמשך הישיבה (Jung, 2016). שוב, אין כאן הוכחה שכל שיכול רגליים יגרום כאבי צוואר, אבל יש עדות לכך שהתנוחה יכולה להשפיע על השרשרת היציבתית כולה.
האם שיכול רגליים פוגע ביציבה?
יציבה אינה פסל – היא תנועה
אחד המיתוסים הנפוצים הוא שקיימת “יציבה מושלמת” אחת שצריך לשמור עליה כל היום. בפועל, הגוף בנוי לתנועה. יציבה בריאה אינה בהכרח ישיבה זקופה וקפואה במשך שעות, אלא יכולת לעבור בין תנוחות, לשנות עומסים, לנשום בקלות ולנוע בלי פחד. תנוחה אחת אינה בהכרח מסוכנת; הבעיה היא חוסר גיוון.
שיכול רגליים יכול להיות חלק מרפרטואר תנוחות תקין, כל עוד הוא אינו התנוחה היחידה. מי שמחליף צדדים, קם מדי פעם, יושב גם עם שתי רגליים על הרצפה, מבצע הפסקות תנועה ושומר על פעילות גופנית כללית – מפחית מאוד את הסיכוי שהשיכול עצמו יהפוך לגורם משמעותי לכאב.
א־סימטריה אינה תמיד מחלה
כל גוף אנושי מעט א־סימטרי. יש יד דומיננטית, רגל דומיננטית, צד שנוח יותר להסתובב אליו, ותבניות תנועה אישיות. לכן עצם העובדה ששיכול רגליים יוצר א־סימטריה אינה אומרת שיש נזק. השאלה היא האם הא־סימטריה קבועה, ממושכת, מכאיבה, מגבילה או קשורה לפיצוי תנועתי.
שיכול רגליים וכאב באגן: מה הקשר?
מפרקי האגן ושרירי הירך
האזור הלומבו־אגני כולל את הגב התחתון, האגן, מפרקי הירך, מפרקי העצה והכסל ושרירי הישבן. שיכול רגליים עשוי לשנות את המתח בשרירי הישבן, מסובבי הירך, מקרבי הירך ורקמות סביב מפרק הירך. אצל אדם עם כאב אגן קיים, כאב בצד הירך, כאב סקרואיליאקי או רגישות בשרירי הישבן, התנוחה יכולה לעורר סימפטומים.
אין צורך להסיק שכל כאב אגן נגרם משיכול רגליים. לרוב מדובר בשילוב גורמים: ישיבה ממושכת, חולשת שרירים, פעילות מועטה, עומס אימונים, הריון או לידה בעבר, פציעה, עבודה בעמידה, או כאבי גב. שיכול רגליים הוא גורם אפשרי בתוך תמונה רחבה, לא הסבר יחיד.
מתי שיכול רגליים עלול להיות בעייתי?
כאשר יש כאב שמופיע דווקא בתנוחה הזו
אם בכל פעם שיושבים בשיכול רגליים מופיע כאב בגב התחתון, באגן, בצד הירך או בצוואר, זה סימן שהגוף מאותת על רגישות מסוימת. במצב כזה לא צריך להיבהל, אבל כן כדאי לשנות הרגל: להפחית זמן בתנוחה, להחליף צדדים, לשבת עם תמיכה טובה יותר, ולבדוק אם יש מגבלה בירך, באגן או בגב.
כאשר הישיבה נמשכת זמן רב ללא הפסקות
ישיבה של דקות ספורות אינה דומה לישיבה של שעות. ככל שהתנוחה ממושכת יותר, כך עולה הסיכוי לעומס מקומי, ירידה בשונות התנועה, עייפות שרירית ואי־נוחות. סקירת היקף על הפסקות מישיבה מצאה ראיות מסוימות לכך שהפסקות פעילות קצרות עשויות לסייע בשמירה על תפקוד שרירי וקוגניטיבי בזמן רצפי ישיבה ארוכים, אף שהמחקר עדיין אינו אחיד (Freyer, 2026).
כאשר תמיד משכלים את אותה רגל
הרגל חד־צדדי קבוע הוא נקודה חשובה. אם רגל ימין תמיד מעל שמאל, האגן והגב מקבלים שוב ושוב אותו כיוון עומס. הפתרון אינו בהכרח להפסיק לגמרי, אלא להחליף צדדים, לשנות תנוחה ולשלב תנועה.
האם שיכול רגליים יכול לגרום לעקמת?
מה המחקר באמת מאפשר לומר?
יש טענות שלפיהן שיכול רגליים גורם לעקמת. זו טענה חזקה מדי. עקמת היא מצב מורכב שיכול להיות מושפע מגורמים התפתחותיים, גנטיים, עצביים־שריריים ומבניים. תנוחת ישיבה לבדה אינה נחשבת הסבר מספיק לעקמת אמיתית.
עם זאת, שיכול רגליים יכול ליצור מראה זמני של א־סימטריה: כתף אחת גבוהה יותר, אגן מעט מוטה, גב מסובב או ראש שאינו במרכז. זהו שינוי תנוחתי, ולא בהכרח שינוי מבני קבוע. אצל בני נוער עם עקמת קיימת או חשד לעקמת, רצוי להתייחס להרגלי ישיבה כחלק מתמונה רחבה, אך לא להפוך אותם להסבר יחיד.
נזקים נוספים של ישיבה עם שיכול רגליים
השפעות פיזיולוגיות נוספות של ישיבה בשיכול רגליים הן משמעותיות ומתועדות היטב בספרות הרפואית. להלן הרחבה מפורטת על הסעיפים שצוינו, בגיבוי מחקרים עדכניים ומרכזיים:
לחץ דם ומערכת הדם (Hypertension & Hemodynamics)
ישיבה בשיכול רגליים גורמת לעלייה זמנית אך מובהקת בלחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי. הצלבת הרגליים בברך דוחסת את הוורידים ברגל התחתונה, מה שמקשה על הדם לחזור ללב כנגד כוח הכבידה. כתוצאה מכך, הגוף מעלה את לחץ הדם כדי "לדחוף" את הדם חזרה למעלה. הסבר נוסף הוא שהתכווצות השרירים האיזומטרית הנדרשת לשמירה על התנוחה מגבירה את ההתנגדות בכלי הדם.
מחקר שפורסם ב-Blood Pressure Monitoring מצא כי ישיבה בשיכול רגליים העלתה את לחץ הדם הסיסטולי ב-7% בממוצע ואת הדיאסטולי ב-2%. מחקר נוסף ב-Journal of Clinical Nursing הראה כי העלייה משמעותית יותר בקרב אנשים שכבר סובלים מיתר לחץ דם. הנחיות רפואיות למדידת לחץ דם מדגישות כי על הנבדק לשבת עם שתי רגליים שטוחות על הרצפה כדי למנוע קבלת תוצאות שגויות (False Positive) של יתר לחץ דם.
לחץ עצבי ו"שיתוק יום ראשון" (Peroneal Nerve Palsy)
העצב הפרוניאלי (Common Peroneal Nerve) עובר סמוך לפני השטח בצד החיצוני של הברך, מה שהופך אותו לפגיע במיוחד ללחץ חיצוני. לחץ ממושך בנקודה זו עלול להוביל לנוירופרקסיה (שיתוק זמני של הולכה עצבית). במקרים קלים מורגשת תחושת נימול ("נמלים"), אך במקרים קיצוניים של ישיבה ממושכת ללא תזוזה עלול להתפתח "שמט כף רגל" (Foot Drop) – חוסר יכולת להרים את קדמת כף הרגל.
מקרי בוחן שפורסמו ב-Cureus (2025) וב-Journal of Physical Therapy Science מתארים מטופלים שסבלו משיתוק עצבי זמני לאחר ישיבה ממושכת בשיכול רגליים (מעל שעתיים-שלוש ללא תנועה).
פוריות הגבר (Male Fertility & Scrotal Temperature)
האשכים ממוקמים מחוץ לגוף כדי לשמור על טמפרטורה הנמוכה ב-2°C עד 6°C מחום הגוף, תנאי הכרחי לייצור תקין של זרע (Spermatogenesis). ישיבה בשיכול רגליים סוגרת את המרווח בין הירכיים ומונעת אוורור של אזור המפשעה, מה שגורם לעלייה מהירה בטמפרטורת האשכים.
מחקר קלאסי שפורסם ב-Journal of Andrology מצא כי ישיבה בשיכול רגליים למשך 20 דקות בלבד העלתה את טמפרטורת שק האשכים בכ-2.1°C עד 3.5°C. חוקרים מאוניברסיטת קורנל ציינו כי עלייה כרונית כזו בטמפרטורה עלולה לפגוע בספירת הזרע ובאיכותו.
דליות ורידים (Varicose Veins)
למרות ששיכול רגליים אינו הגורם היחיד לדליות (שיש להן רקע גנטי משמעותי), הוא מהווה גורם מחמיר. הלחץ על הוורידים מגביר את הלחץ על השסתומים החד-כיווניים שאמורים למנוע מהדם לזרום חזרה למטה. כשהשסתומים נחלשים, הדם מצטבר בוורידים וגורם להם להתנפח ולהפוך ל"דליות".
אבחון: איך יודעים אם שיכול רגליים קשור לכאב?
תשאול נכון
אבחון מתחיל בשאלות פשוטות: מתי מופיע הכאב? האם הוא מחמיר בישיבה? האם הוא מופיע רק בשיכול רגליים? האם יש צד קבוע? כמה שעות יושבים ביום? האם יש כאב בירך, באגן, בגב או בצוואר? האם יש הקרנה לרגל? האם פעילות גופנית משפרת או מחמירה?
בדיקה תפקודית
בדיקה מקצועית יכולה לכלול הערכת טווחי תנועה בגב, בירכיים ובקרסוליים; בדיקת כוח בשרירי ישבן וליבה; הערכת הליכה; בדיקת שליטה באגן; בדיקת רגישות שרירים; והסתכלות על תנוחות הישיבה בפועל. המטרה אינה “לתפוס תנוחה לא טובה”, אלא להבין אילו תנועות חסרות, אילו אזורים עמוסים, ואיך להחזיר לגוף יותר אפשרויות.
סימני אזהרה
יש לפנות לבדיקה רפואית אם כאב גב מלווה בחולשה מתקדמת ברגל, ירידה בתחושה, אובדן שליטה בסוגרים, חום, ירידה לא מוסברת במשקל, כאב חזק לאחר חבלה, או כאב לילי חריג שאינו משתנה עם תנוחה. אלה אינם סימנים אופייניים לשיכול רגליים פשוט ודורשים בירור.
טיפול ומניעה: איך לשבת נכון בלי לפחד מתנוחות?
כלל ראשון: לשנות תנוחה
ההמלצה החשובה ביותר היא לא “אל תשכל רגליים לעולם”, אלא “אל תישאר באותה תנוחה זמן רב מדי”. אפשר לשבת מדי פעם בשיכול רגליים, אבל כדאי להחליף צד, להוריד את הרגליים לרצפה, להישען אחורה, להתקרב לשולחן, לקום, ללכת, ולהניע את האגן והגב.
כלל שני: הפסקות תנועה קצרות
במקום לחפש כיסא מושלם או תנוחה מושלמת, עדיף לשלב הפסקות קצרות. כל 30 – 60 דקות אפשר לקום לדקה או שתיים, ללכת, לבצע כמה תנועות אגן, לפתוח ירכיים, להאריך את הגב או לעלות ולרדת במדרגות. ההפסקות אינן חייבות להיות ארוכות; העיקר לשבור רצף ישיבה.
כלל שלישי: לחזק את השרשרת הלומבו־אגנית
חיזוק שרירי הישבן, הירך, הבטן והגב יכול להפוך את הגוף לעמיד יותר בפני תנוחות ממושכות. תרגילים כמו גשר, סקוואט מותאם, מכרעים קלים, תרגילי צד לשרירי ישבן, דדליפט קל, פלאנק מותאם ותרגילי נשימה יכולים לעזור. התרגילים צריכים להיות מותאמים למצב האישי ולא לגרום להחמרת כאב.
כירופרקטיקה: איך היא יכולה להועיל?
כירופרקטיקה כחלק מגישה תפקודית
כירופרקטיקה יכולה להועיל כאשר שיכול רגליים קשור לכאבי גב, אגן, ירך או צוואר, במיוחד אם קיימות מגבלות תנועה, עומס חד־צדדי, נוקשות או דפוסי פיצוי. כירופרקט יכול להעריך את תנועת עמוד השדרה, האגן ומפרקי הירך, לבדוק האם קיימת מגבלה תנועתית, ולשלב טיפול ידני, מוביליזציות, מניפולציות עדינות, עבודה על רקמות רכות והדרכה תנועתית.
הראיות לגבי טיפול מנואלי ומניפולציות בעמוד השדרה חזקות בעיקר בהקשר של כאב גב תחתון, ולא ספציפית לשיכול רגליים. סקירה שיטתית ומטה־אנליזה מצאה שמניפולציה שדרתית יכולה לספק תועלת מסוימת בכאב גב תחתון כרוני, בדרך כלל כחלק מגישה שמרנית רחבה יותר ולא כפתרון יחיד (Rubinstein, 2019). קווים מנחים לטיפול לא פולשני בכאב גב תחתון כוללים לרוב פעילות, חינוך, טיפול עצמי ולעיתים טיפול מנואלי כאפשרות מתאימה לפי מצב המטופל (Qaseem, 2017).
מה כירופרקטיקה לא אמורה לעשות?
כירופרקטיקה אינה אמורה להפחיד מטופל מתנוחות יומיומיות או לטעון שכל כאב נובע מ“אגן עקום”. היא גם אינה מחליפה בירור רפואי כאשר יש סימני אזהרה. התפקיד הטוב ביותר שלה הוא לעזור לאדם לזוז טוב יותר, להפחית כאב, להבין את דפוסי הישיבה שלו, ולבנות אסטרטגיה פעילה: תרגילים, שינויי תנוחה, הרגלי עבודה וחזרה בטוחה לפעילות.
המלצות מעשיות לישיבה עם פחות עומס
איך לשבת אם אתם נוטים לשכל רגליים?
אפשר לשבת עם שתי כפות הרגליים על הרצפה, הברכיים בערך בגובה האגן, גב נתמך, מסך בגובה נוח, ומרפקים קרובים לגוף. אם משכלים רגליים, רצוי לעשות זאת לזמן קצר, להחליף צד, ולא להישאר כך עד שמופיעה נוקשות או נימול. אם התנוחה גורמת כאב, עדיף להפחית אותה לתקופה ולבדוק מה הגוף צריך.
תרגילי תנועה קצרים ליד השולחן
אפשר לבצע הטיות אגן בישיבה, סיבובי כתפיים, פתיחת חזה, סיבוב עדין של הגב, מתיחת ישבן קלה, קימה וישיבה מכיסא, או הליכה קצרה. התרגילים אינם צריכים להיות מורכבים. המטרה היא להחזיר זרימה, תנועה ושונות עומסים.
מיתוסים נפוצים על שיכול רגליים
“שיכול רגליים תמיד מזיק”
לא נכון. תנוחה אינה בהכרח מזיקה רק כי היא א־סימטרית. הגוף מסוגל להתמודד עם א־סימטריה, כל עוד היא אינה ממושכת מדי, אינה כואבת ואינה התנוחה היחידה.
“צריך לשבת זקוף כל היום”
גם זה לא מדויק. ישיבה זקופה וקפואה במשך שעות יכולה להיות מעייפת. עדיף לשנות תנוחות, להישען מדי פעם, לקום ולנוע.
“אם האגן נוטה בזמן שיכול רגליים, נגרם נזק קבוע”
ברוב האנשים, הטיית האגן בזמן ישיבה היא שינוי תנוחתי זמני. היא הופכת רלוונטית יותר אם היא קבועה, חד־צדדית, מכאיבה או קשורה לירידה בתפקוד.
סיכום: האם שיכול רגליים מזיק לגב, לאגן וליציבה?
שיכול רגליים אינו אויב מוחלט של הגב, אך הוא גם אינו תנוחה ניטרלית לחלוטין. המחקר מראה שהוא יכול לשנות את מנח האגן, להגביר א־סימטריה, להשפיע על הגו ולעיתים גם על הצוואר. אצל אנשים ללא כאב, ישיבה קצרה ומגוונת בשיכול רגליים לרוב אינה בעיה גדולה. אצל אנשים עם כאב גב תחתון, כאב אגן, כאב צוואר או הרגל ישיבה ממושך וחד־צדדי, התנוחה יכולה להיות גורם שמגביר עומס או משמר אי־נוחות.
הפתרון אינו פחד מתנוחות, אלא חוכמת תנועה: להחליף צדדים, לקום יותר, לחזק את הגוף, לשפר סביבת עבודה, ולהקשיב לסימנים. כירופרקטיקה יכולה להועיל כחלק מתוכנית טיפול שמרנית כאשר יש כאב או מגבלת תנועה, במיוחד אם היא משלבת טיפול ידני עם תרגול והדרכה. בסופו של דבר, הגב והאגן אינם צריכים תנוחה אחת מושלמת – הם צריכים מגוון, כוח, תנועה והתאמה אישית.
References:
Afacan M, Ozturk B, Akbaba D, et al. (February 03, 2025) Complete Recovery From Acute Peroneal Nerve Palsy With Neurapraxia After Prolonged Cross-Legged Sitting: Successful Conservative Management of a Foot Drop and a Brief Review of the Literature. Cureus 17(2): e78465. doi:10.7759/cureus. 78465
Bontrup, C., Taylor, W. R., Fliesser, M., Visscher, R., Green, T., Wippert, P.-M., & Zemp, R. (2019). Low back pain and its relationship with sitting behaviour among sedentary office workers. Applied Ergonomics, 81, 102894. https://doi.org/10.1016/j.apergo.2019.102894. (semanticscholar.org)
Ferreira, M. L., de Luca, K., Haile, L. M., Steinmetz, J. D., Culbreth, G. T., Cross, M., Kopec, J. A., Ferreira, P. H., Blyth, F. M., Buchbinder, R., & GBD 2021 Low Back Pain Collaborators. (2023). Global, regional, and national burden of low back pain, 1990-2020, its attributable risk factors, and projections to 2050: A systematic analysis of the Global Burden of Disease Study 2021. The Lancet Rheumatology, 5(6), e316-e329. https://doi.org/10.1016/S2665-9913(23)00098-X. (semanticscholar.org)
Freyer, M., Jost, C., Jankowiak, S., Bressem, K.-A., & Hegewald, J. (2026). Evaluating the methods used to examine sitting breaks and their influence on mental load, physical strain, and cognitive performance – A scoping review. Frontiers in Physiology, 17, 1755356. https://doi.org/10.3389/fphys.2026.1755356. (Frontiers)
Globe, G., Farabaugh, R. J., Hawk, C., Morris, C. E., Baker, G., Whalen, W. M., Walters, S., Kaeser, M., Dehen, M., & Augat, T. (2016). Clinical practice guideline: Chiropractic care for low back pain. Journal of Manipulative and Physiological Therapeutics, 39(1), 1-22. https://doi.org/10.1016/j.jmpt.2015.10.006. (PubMed)
Hartvigsen, J., Hancock, M. J., Kongsted, A., Louw, Q., Ferreira, M. L., Genevay, S., Hoy, D., Karppinen, J., Pransky, G., Sieper, J., Smeets, R. J., Underwood, M., & Lancet Low Back Pain Series Working Group. (2018). What low back pain is and why we need to pay attention. The Lancet, 391(10137), 2356-2367. https://doi.org/10.1016/S0140-6736(18)30480-X. (semanticscholar.org)
Jung, S.-Y., & Choi, B.-R. (2016). Three-dimensional change in the cervical spine in a cross-legged sitting position after a time lapse. Journal of Physical Therapy Science, 28(5), 1657-1659. https://doi.org/10.1589/jpts.28.1657.
Keele-Smith R, Price-Daniel C. Effects of crossing legs on blood pressure measurement. Clinical Nursing Research. 2001 May;10(2):202-213. DOI: 10.1177/c10n2r8. PMID: 11881718.
Mieusset R, Bengoudifa B, Bujan L. Effect of posture and clothing on scrotal temperature in fertile men. J Androl. 2007 Jan-Feb;28(1):170-5. doi: 10.2164/jandrol.106.000646. Epub 2006 Sep 6. PMID: 16957137.
NAGLER SH, RANGELL L. PERONEAL PALSY CAUSED BY CROSSING THE LEGS. JAMA. 1947;133(11):755-761. doi:10.1001/jama.1947.02880110021007
Oliveira, C. B., Maher, C. G., Pinto, R. Z., Traeger, A. C., Lin, C.-W. C., Chenot, J.-F., van Tulder, M., & Koes, B. W. (2018). Clinical practice guidelines for the management of non-specific low back pain in primary care: An updated overview. European Spine Journal, 27(11), 2791-2803. https://doi.org/10.1007/s00586-018-5673-2. (pdfs.semanticscholar.org)
Qaseem, A., Wilt, T. J., McLean, R. M., Forciea, M. A., & Clinical Guidelines Committee of the American College of Physicians. (2017). Noninvasive treatments for acute, subacute, and chronic low back pain: A clinical practice guideline from the American College of Physicians. Annals of Internal Medicine, 166(7), 514-530. https://doi.org/10.7326/M16-2367. (pdfs.semanticscholar.org)
Rubinstein, S. M., de Zoete, A., van Middelkoop, M., Assendelft, W. J. J., de Boer, M. R., & van Tulder, M. W. (2019). Benefits and harms of spinal manipulative therapy for the treatment of chronic low back pain: Systematic review and meta-analysis of randomised controlled trials. BMJ, 364, l689. https://doi.org/10.1136/bmj.l689. (pdfs.semanticscholar.org)
Van Velthoven, M; Thien, T; van der Wilt, GJ; Deinum, J. THE EFFECT OF CROSSING THE ANKLE OVER THE KNEE ON BLOOD PRESSURE: PP.14.08. Journal of Hypertension 28():p e251, June 2010. | DOI: 10.1097/01.hjh.0000378934.18921.a9
Watson, R., Ataalkin, S., & Pinar, R. (2010). The effect of crossing legs on blood pressure in hypertensive patients. Journal of Clinical Nursing, 19(9), 1284-1288. https://doi.org/10.1111/j.1365-2702.2009.03148.x
WEISS II. Crossed leg palsy, with report of a recurrent case. Calif Med. 1949 Jul;71(1):33-5. PMID: 18145967; PMCID: PMC1520263.