טיפול כירופרקטי בכאבי צוואר הוא טיפול שמרני יעיל שאינו כולל תרופות או ניתוחים. עמוד השדרה הצווארי הוא מבנה מורכב שיש ביכולתו לשאת בעומסים קיצוניים ולאפשר טווחי תנועה גדולים. אורח החיים המודרני חושף את הצוואר לעומסי יתר ונזקי חבלה וגורם לנו לחצות את יכולת ההתאוששות של רקמות הצוואר. התוצאה היא פציעות, כאבי צוואר, מגבלות תנועה ועוד. מגוון האפשרויות לטפל בכאב בצוואר הוא גדול ומבלבל. עם זאת ניתן לקבוע שבסבירות גבוהה:
- בהשוואה לטיפול תרופתי, וטיפולים אחרים, "מניפולציה" של חוליות הצוואר המבוצעת לרוב ע"י כירופרקטים היא הכי יעילה בהקלה על כאבי צוואר.
המניפולציה של חוליות הצוואר (Spinal manipulation therapy) יחד עם פעילות גופנית מותאמת גורמים להקלה בכאב שמורגשת בטווח הקצר ונמשכת גם לטווח הארוך. לעומת זאת, ההקלה המושגת באמצעות תרופות נוגדות דלקת ו/או תרופות לשיכוך כאבים היא קצרת מועד. במאמר הנוכחי "טיפול כירופרקטי בכאבי צוואר" נרחיב בנושא.
טיפול כירופרקטי ותרגילים לכאבי צוואר – רקע
כאבי צוואר הם אחת הסיבות השכיחות ביותר לפנייה לרופאי משפחה, כירופרקטים ופיזיותרפיסטים. סקירות עדכניות מציבות את כאב הצוואר במקום הרביעי בעולם מבחינת שנות חיים עם נכות, כאשר עד 70% מהאוכלוסייה יחוו לפחות אפיזודה אחת של כאב צוואר במהלך חייהם (de Zoete, 2023). אצל חלק ניכר מהמטופלים, הכאב הופך כרוני או חוזר ונשנה לאורך שנים, ובכך משפיע על תפקוד עבודה, שינה, מצב רוח והשתתפות חברתית (Sterling, 2019).
כירופרקטים הם אחד המקצועות המרכזיים המטפלים בכאבי צוואר, ובמדינות מסוימות הם נמנים עם נותני השירות הראשונים אליהם פונים מטופלים עם כאב צוואר חריף או כרוני (Trager, 2024). הטיפול הכירופרקטי הקלאסי מבוסס על מניפולציה ומוביליזציה של עמוד השדרה, טיפול ברקמות רכות, הדרכת תרגילים וחינוך מטופלים. בשנים האחרונות, יותר ויותר הנחיות קליניות מדגישות גישה מולטי-מודלית שבה טיפול ידני הוא חלק מחבילה שלמה הכוללת גם פעילות גופנית, התערבויות פסיכו-חינוכיות ותיאום בין-מקצועי (Blanpied, 2017; Hawk, 2020; Trager, 2024).
הממצאים המחקריים הרכזיים מצביעים על כך שמניפולציה של עמוד השדרה (Spinal Manipulative Therapy – SMT) היא התערבות יעילה ובטוחה לניהול כאבי צוואר אקוטיים וכרוניים, רדיקולופתיה צווארית וכאבי ראש ממקור צווארי. מחקרים פורצי דרך משנת 2025 מאתגרים פרדיגמות מסורתיות לגבי הצורך בספציפיות ביומכנית של הטיפול, ומדגישים את היתרונות של הכירופרקטיקה בהפחתת השימוש באופיואידים ובמניעת תופעות לוואי חמורות בהשוואה לטיפול תרופתי סטנדרטי.
סיווג כאבי צוואר – למה זה חשוב לכירופרקט?
כאב צוואר אינו ישות אחת, אלא "משפחה" של מצבים:
- כאב צוואר מכני לא-ספציפי – השכיח ביותר, ללא פתולוגיה ספציפית מזוהה.
- כאב צוואר לאחר תאונה (WAD – Whiplash Associated Disorders).
- כאב צוואר עם הקרנה/רדיקולופתיה צווארית.
- כאבי ראש ממקור צווארי (cervicogenic headaches, TTH עם מרכיב צווארי).
הנחיות JOSPT המעודכנות ("Neck Pain: Revision 2017") מחלקות את המטופלים לקבוצות על פי דפוסי כאב, נוקשות, נוירולוגיה ותפקוד – בסיס לבחירת התערבות מתאימה (Blanpied, 2017).
במישור המודרני יותר, de Zoete (2023) מציע לסווג כאב צוואר כרוני לפי מנגנון כאב: nociceptive, neuropathic או nociplastic – כאשר כל תת-סוג מגיב אחרת לתרגול ולתערבות מנואלת (de Zoete, 2023).
לכירופרקט זה משמעותי מאוד: מניפולציה בלבד לא תיתן מענה מספק אם מקור הכאב הוא נוירופתי משמעותי או אם המערכת המרכזית רגישה יתר על המידה (nociplastic). שם נדרש דגש גדול יותר על חינוך, חשיפה הדרגתית לתנועה ותכנון תרגול מותאם.
מה אומרות ההנחיות הקליניות על טיפול שמרני בכאבי צוואר?
הנחיות JOSPT (Blanpied, 2017) והנחיות קליניות נוספות ממליצות באופן עקבי על:
- פעילות גופנית מותאמת ותרגילי צוואר/כתף ספציפיים.
- טיפול מנואלי (מוביליזציה/מניפולציה) של הצוואר והגב העליון.
- חינוך, reassurance והתייחסות לגורמים פסיכו-סוציאליים.
- הנחיות לאומיות מדנמרק עבור כאב צוואר ורדיקולופתיה צווארית מדגישות טיפול לא-תרופתי כקו ראשון, כולל מניפולציה ומוביליזציה כמרכיב אפשרי בשילוב תרגילים והדרכה (Kjaer, 2017).
סקירת "Best Evidence Rehabilitation for Chronic Neck Pain" מסכמת כי הראיות החזקות ביותר כיום הן בעד תרגול – בעיקר תרגילי חיזוק של הצוואר והגו העליון – עם אפקטים בינוניים על כאב לטווח הקצר והבינוני. לטיפול מנואלי יש תרומה, אך בדרך כלל כתוספת לתרגול (Sterling, 2019).
הנחיות כירופרקטיות
קווים מנחים כירופרקטיים לניהול כאב שרירי-שלדי כרוני ממליצים על גישה ביו-פסיכו-סוציאלית ורב-מרכיבית:
- SMT (מניפולציה) ומוביליזציה כמרכיב אחד מתוך חבילת טיפול.
- העדפה לטיפול פעיל (תרגול) על פני טיפולים פסיביים בלבד.
- שילוב חינוך, תמיכה בפעילות ותיאום עם רופאים במידת הצורך (Hawk, 2020; Trager, 2024).
האם מניפולציה צווארית "עובדת"? – ניתוח ספרות מעודכן (2020-2025)
הספרות המדעית מהשנים האחרונות מספקת תובנות חדשות ומפתיעות לגבי היעילות של SMT, תוך ערעור על הנחות יסוד ותיקות וחיזוק המעמד של הכירופרקטיקה כקו טיפול ראשון.
שאלת הספציפיות: ממצאים ממטא-אנליזה רשתית (2025)
אחת השאלות המרכזיות בכירופרקטיקה ובטיפול מנואלי בכלל נוגעת לחשיבות הדיוק הטכני: האם הצלחת הטיפול תלויה ביכולת המטפל לכוון את המניפולציה לחוליה ספציפית ("כוונון ספציפי"), או שמא גישה כללית יותר יעילה באותה מידה?
במחקר פורץ דרך שפורסם בשנת 2025 בכתב העת Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy, ביצעו Nim et al. (2025) סקירה שיטתית ומטא-אנליזה רשתית (Network Meta-Analysis) שכללה 161 מחקרים מבוקרים ו-11,849 משתתפים. מטרת המחקר הייתה לבחון האם פרוצדורות היישום של SMT (כגון מיקום הכוונון, סוג הדחף, והאזור המטופל) משפיעות על התוצאות הקליניות של כאב ומוגבלות.
ממצאי המחקר היו חד-משמעיים ומאתגרים:
- יעילות דומה: רוב פרוצדורות ה-SMT נמצאו שוות ערך ביעילותן להתערבויות המומלצות בקווים מנחים (כגון תרגילים וחינוך) ויעילות מעט יותר מטיפולים אחרים.
- העדר יתרון לספציפיות: בהשוואה בין טכניקות SMT שונות, ההבדלים באפקט הטיפולי היו קטנים ולא רלוונטיים מבחינה קלינית. באופן מפתיע, גישה כללית ולא ספציפית הראתה לעיתים הסתברות גבוהה יותר להשגת האפקט הטיפולי המירבי בהשוואה לגישה ספציפית וממוקדת.
מסקנה קלינית: החוקרים הסיקו כי קלינאים יכולים ליישם SMT בהתאם להעדפותיהם, ניסיונם ונוחות המטופל, מבלי לחשוש לפגיעה ביעילות הטיפול עקב בחירה בטכניקה פחות "ממוקדת". ממצאים אלו מרמזים כי המנגנון הטיפולי של SMT הוא ככל הנראה מערכתי ונוירופיזיולוגי (שינוי סף כאב מרכזי, השפעה על הטונוס השרירי), ולא ביומכני-מקומי בלבד (כגון "החזרת חוליה למקום").
טיפול בכאבי צוואר אקוטיים
עבור כאבי צוואר חריפים (משך של פחות מ-6 שבועות), הראיות תומכות בשימוש ב-SMT כהתערבות יעילה להפחתת כאב ושיפור טווח התנועה. מחקרים מראים כי SMT, לבד או בשילוב עם ייעוץ ותרגילים:
- מספק הקלה מהירה יותר בכאב בהשוואה לטיפול תרופתי (כגון NSAIDs) או לטיפולים פסיביים אחרים. במחקר שהשווה בין מניפולציה לקטורולאק (תרופה נוגדת דלקת חזקה), נמצא כי קבוצת המניפולציה דיווחה על שיפור גדול יותר בכאב ביום שלאחר הטיפול (Corp et al., 2021). הקווים המנחים הקליניים ממליצים על שילוב של SMT עם תרגילים ועידוד לחזרה לפעילות כטיפול הבחירה (Gold Standard) לשלב האקוטי.
טיפול בכאבי צוואר כרוניים
בכאבי צוואר כרוניים, האתגר הטיפולי מורכב יותר ודורש גישה רב-מערכתית. סקירות עדכניות מצביעות על כך שמניפולציה מספקת שיפורים דומים בכאב ובתפקוד בהשוואה לתרגילים טיפוליים, ויעילה יותר מטיפולים שאינם מומלצים (כגון מנוחה או אלקטרותרפיה פסיבית). עם זאת, הראיות החזקות ביותר תומכות בגישה מולטי-מודאלית: שילוב של מניפולציה ידנית עם תרגילים אקטיביים לחיזוק שרירי הצוואר העמוקים ושרירי השכמות. שילוב זה הוכח כבעל השפעה ארוכת טווח על איכות החיים ומניעת חזרת הכאב (Bussières et al., 2016; Chaibi et al., 2022).
רדיקולופתיה צווארית (Cervical Radiculopathy)
רדיקולופתיה צווארית, המתאפיינת בכאב המוקרן לגפה העליונה עקב לחץ על שורש עצב (לרוב מפריצת דיסק), נחשבה בעבר להוראת נגד יחסית למניפולציה. אולם, מחקרים מהשנים האחרונות משנים תפיסה זו. מחקרים השוואתיים הדגימו כי אין הבדל משמעותי בתוצאות ארוכות הטווח (שנה עד שנתיים) בין טיפול שמרני הכולל כירופרקטיקה לבין ניתוח דיסקקטומיה, עבור רוב המקרים של רדיקולופתיה.
מחקר של Trager et al. (2025) מצא כי שילוב של מניפולציה כחלק מטיפול בסיאטיקה ורדיקולופתיה קשור בסיכון נמוך משמעותית לצריכת אופיואידים, ממצא המדגיש את החשיבות של הטיפול הכירופרקטי כחלופה בטוחה לניהול כאב רדיקולרי חריף. כמו כן, מחקרים העריכו את יעילותה של טכניקת "מניפולציה ברוטציה ומתיחה" (Cervical Rotation-Traction Manipulation) ומצאו שיפור משמעותי בכאב ובטווח התנועה עם פרופיל בטיחות גבוה (Liang et al., 2024).
גישה כירופרקטית לכאבי צוואר – מה עושים בפועל?
הערכה ואבחון
כירופרקט מודרני אינו "קופץ ישר למניפולציה". בהתאם להנחיות (Blanpied, 2017; Kjaer, 2017; Hawk, 2020):
אנמנזה מפורטת:
- התחלה פתאומית/טראומטית לעומת התפתחות הדרגתית.
- סימנים לראדיקולופתיה (הקרנה לזרוע, נימול, חולשה).
- סימני אזהרה וסקולריים (סחרחורת, טשטוש ראייה, דיסארתריה, כאב צוואר/ראש חדש וחמור).
- מצב רגשי, פחד מתנועה, אמונות לגבי כאב.
בדיקה גופנית:
- טווחי תנועה אקטיביים ופסיביים.
- מבחני כוח, רפלקסים, תחושה – לשלילת פגיעה נוירולוגית.
- בדיקות מפרקיות (segmental mobility), בדיקת חגורת כתפיים והגב העליון.
- סיווג קליני לפי הנחיות Blanpied (כאב דומיננטי, מוגבלות בתנועה, כאב הקשור לכאב ראש, רדיקולופתיה וכו') לצורך התאמת הטיפול.
מרכיבי הטיפול הכירופרקטי
בהתאם לראיות ולניסיון קליני, טיפול כירופרקטי בכאבי צוואר כולל בדרך כלל:
- מניפולציה/מוביליזציה של עמוד הצוואר והחזה העליון – לעיתים רבות בחירה במניפולציה חזיתית (T-spine) במקום צווארית אצל מטופלים מסוימים.
- טיפול ברקמות רכות – טריגר פוינטים, מיופאשיאל ריליס, עבודה על שרירי טרפז,levator scapulae ועוד.
- תרגילי חיזוק ושליטה – במיוחד deep neck flexors, שרירי שכמות וכתף, תרגילי יציבה.
- חינוך והפחתת פחד – הסבר על מהות הכאב, הרגעת חששות ממבנים "שיצאו ממקום", עידוד חזרה הדרגתית לפעילות.
- התייחסות לגורמים פסיכו-סוציאליים – ולעיתים הפניה לטיפול פסיכולוגי/סדנאות כאב כרוני (Sterling, 2019; Hawk, 2020).
טיפול מותאם לסוגי כאב צוואר
בהתאם למודל של de Zoete (2023):
- כאב nociceptive (מכאני "קלאסי") – מגיב היטב למניפולציה/מוביליזציה + חיזוק מקומי. למשל צוואר "תפוס" ללא הקרנה, ללא היסטוריה של טראומה משמעותית.
- כאב neuropathic (רדיקולופתיה צווארית)- דגש על דה-סנסיטיזציה עצבית, תרגילי glide עצביים, מניפולציה/מוביליזציה סלקטיבית, לעיתים משולב עם משיכת צוואר (traction) בהתאם להנחיות (Kjaer, 2017).
- כאב nociplastic (רגישות מרכזית, כאב כרוני מפושט)- מניפולציה לבדה לרוב לא תספיק; נדרש דגש על תרגול הדרגתי, פעילות אירובית קלה, חינוך מעמיק על כאב, ולעיתים שילוב התערבות פסיכולוגית. (Sterling, 2019; de Zoete, 2023).
היכולת של כירופרקט לזהות תבניות אלה ולהתאים את עוצמת ותדירות הטיפול היא מרכיב מרכזי ברפואה מבוססת-ראיות בתחום זה.
בטיחות מניפולציה צווארית – מה באמת ידוע?
נושא הבטיחות, ובפרט הסיכון לפגיעה בעורק החולייתי (Vertebral Artery Dissection – VAD) ולשבץ מוחי, הוא אחד הנושאים המדוברים ביותר בהקשר של מניפולציה צווארית. המחקרים העדכניים לשנים 2024-2025 מספקים תמונת מצב מרגיעה ומבוססת נתונים.
הסיכון לדיסקציה של העורק החולייתי (VAD)
הקונצנזוס המדעי המתגבש, המבוסס על מחקרי ענק בקרב מיליוני מטופלים, הוא שאין קשר סיבתי ישיר בין ביקור אצל כירופרקט לבין שכיחות גבוהה יותר של שבץ מוחי בהשוואה לביקור אצל רופא משפחה. התופעה נובעת מהטיה סטטיסטית המכונה Protopathic Bias או Reverse Causality. מטופלים הסובלים מדיסקציה בשלביה המוקדמים (המתבטאת בכאב ראש וצוואר חריג) פונים לטיפול אצל הגורם הרפואי הזמין (כירופרקט או רופא). השבץ המתרחש לאחר מכן הוא מהלך טבעי של הדיסקציה שכבר הייתה קיימת, ולא תוצאה של המניפולציה.
מחקרים ביומכניים שבוצעו לאחרונה (Gorrell et al., 2023) הראו כי המתיחה המופעלת על העורק החולייתי במהלך מניפולציה צווארית (כולל רוטציה) היא מינימלית, ומהווה רק כ-50% מהמתיחה הנדרשת כדי לגרום לנזק לרקמת העורק. למעשה, המתיחה בזמן כוונון נמוכה לעיתים מזו המתרחשת בפעולות יומיומיות כגון נסיעה לאחור או חפיפת ראש.
בטיחות השוואתית: כירופרקטיקה מול טיפול תרופתי
כאשר בוחנים את בטיחות הטיפול בהקשר רחב יותר, הטיפול הכירופרקטי מציג פרופיל בטיחות עדיף משמעותית על פני החלופות התרופתיות. במחקר תצפיתי רחב היקף על מבוגרים (Medicare) שפורסם ב-2025, Whedon et al. (2025) מצאו כי הסיכון לכל סוג של אירוע חריג (Adverse Outcome) – כולל נפילות, תופעות לוואי תרופתיות ואשפוזים – היה נמוך משמעותית בקרב מטופלים שפנו לכירופרקטיקה בהשוואה לאלו שקיבלו טיפול רפואי שכלל תרופות. הסיכון לאירועים חריגים היה הגבוה ביותר בקבוצה שטופלה בתרופות מרשם. בנוסף, הסיכון לסיבוכים חמורים משימוש ב-NSAIDs (כגון דימום במערכת העיכול) מוערך כגבוה פי כמה מאות מהסיכון התיאורטי המיוחס למניפולציה צווארית (Dabbs & Lauretti, 1995; Whedon et al., 2025).
3.3 אפקט ה"חיסכון באופיואידים" (Opioid Sparing Effect)
משבר האופיואידים העולמי הציב את הכירופרקטיקה בחזית המאבק בהתמכרות למשככי כאבים. סדרת מחקרים של Trager et al. (2024, 2025) סיפקה נתונים דרמטיים:
- מטופלים עם סיאטיקה ורדיקולופתיה שקיבלו טיפול כירופרקטי ראשוני היו בסיכון מופחת ב-71% לחוות אירוע לוואי חמור הקשור לאופיואידים (כגון מנת יתר או התמכרות) בהשוואה למטופלים בטיפול רפואי רגיל.
- הסיכון לקבלת מרשם לאופיואיד סינתטי מסוג טרמדול (Tramadol) היה נמוך משמעותית בקרב מטופלי כירופרקטיקה. ממצאים אלו ממצבים את הכירופרקטיקה לא רק כטיפול בכאב, אלא כאסטרטגיה מניעתית לבריאות הציבור.
מה המשמעות הקלינית?
בפועל, כירופרקט אחראי צריך:
- לשאול באופן שיטתי על סימפטומים וסקולריים: כאב ראש/צוואר חדש וחריג, הפרעות ראייה, סחרחורת, דיסארתריה, חוסר יציבות, נימול בפנים.
- לבדוק גורמי סיכון וסקולריים (עישון כבד, יתר לחץ דם לא מאוזן, מחלות רקמת חיבור).
- לשקול הימנעות ממניפולציה צווארית במקרים של חשד קליני לדיסקציה, ולהפנות באופן דחוף להערכה רפואית.
- לשקול שימוש במוביליזציה עדינה או במניפולציה של הגב העליון בלבד במטופלים מסוימים.
- במקביל, חשוב לשקיפות עם המטופל: להסביר ששיעור הסיבוכים החמורים נמוך מאוד אך קיים, ולשקלל את הסיכון מול התועלת הצפויה, כפי שמקובל בכל התערבות רפואית (Brown, 2024; Trager, 2024).
כאב צוואר כרוני: מעבר ל"מניפולציה בלבד"
Sterling (2019) ו-de Zoete (2023) מסכימים שהמפתח בטיפול בכאב צוואר כרוני הוא שיקום פעיל ומתמשך, לא טיפול חד-פעמי או סדרת מניפולציות קצרה בלבד.מרכיבים מרכזיים בטיפול כירופרקטי מודרני בכאב כרוני:
- תרגילי חיזוק ספציפיים לצוואר ולכתף – כולל deep neck flexors, retractors של השכמה, ושרירי כתף.
- פעילות אירובית קלה-בינונית – לשיפור תפקוד כללי והפחתת רגישות מרכזית.
- חינוך מבוסס מדעי כאב (Pain Neuroscience Education) – להסביר שהכאב אינו בהכרח סמן לנזק מתמשך, ולהפחית קטסטרופיזציה ופחד.
- התייחסות לעבודה, שינה וארגונומיה – התאמת סביבת עבודה, תדירות הפסקות, שימוש במסכים.
- מעניין לציין שהאפקט הכולל של תרגול בכאב כרוני הוא "מתון", אך דומה או טוב יותר מרוב התרופות הנפוצות, ללא תופעות הלוואי המערכיות שלהן (de Zoete, 2023).
סיכום – מה מקומו של הטיפול הכירופרקטי בכאבי צוואר?
הספרות המדעית העדכנית לשנת 2025 מבססת את מעמדו של הטיפול הכירופרקטי כנדבך מרכזי, בטוח ומבוסס-ראיות בניהול כאבי צוואר. המעבר מהתמקדות בתיקון מכני ספציפי להבנה של השפעות נוירופיזיולוגיות רחבות מאפשר גמישות טיפולית והתאמה טובה יותר למטופל.
נקודות מפתח לסיכום:
- יעילות: SMT יעיל כמו או יותר מטיפולים מקובלים אחרים לכאבי צוואר אקוטיים וכרוניים.
- גמישות: אין הכרח ב"כוונון ספציפי" מדויק; ההשפעה הטיפולית מושגת גם בגישות כלליות יותר, מה שמקל על היישום הקליני.
- בטיחות: הסיכון לאירועים חריגים בטיפול כירופרקטי נמוך משמעותית בהשוואה לטיפול תרופתי (NSAIDs ואופיואידים). אין עדות לקשר סיבתי מוגבר לשבץ מוחי בהשוואה לביקורי רופא.
- מניעה: הטיפול הכירופרקטי משמש כגורם מגן מפני שימוש באופיואידים והתדרדרות לכאב כרוני ולניתוחים.
- שילוב: התוצאות הטובות ביותר מושגות בגישה מולטי-מודאלית המשלבת מניפולציה, תרגילים, חינוך וטיפול ברקמות רכות.
לאור הממצאים, מומלץ לשלב את הכירופרקטיקה כקו טיפול ראשון במערכות הבריאות לניהול כאבי צוואר, תוך שיתוף פעולה בין-מקצועי לטובת המטופל.
References:
Blanpied, P. R., Gross, A. R., Elliott, J. M., Devaney, L. L., Clewley, D., Walton, D. M., … Robertson, E. K. (2017). Neck pain: Revision 2017. Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy, 47(7), A1-A83.
Brown, S. P. (2024). Plausible mechanisms of causation of immediate stroke by cervical spine manipulation: A narrative review. Cureus, 16(3), e56565.
Bussières, A. E., Stewart, G., Al-Zoubi, F., Decina, P., Descarreaux, M., Hayden, J.,… & Ornelas, J. (2016). The treatment of neck pain-associated disorders and whiplash-associated disorders: a clinical practice guideline. Journal of Manipulative and Physiological Therapeutics, 39(8), 523-564.
Cassidy, J. D., Boyle, E., Côté, P., He, Y., Hogg-Johnson, S., Silver, F. L., & Bondy, S. J. (2008). Risk of vertebrobasilar stroke and chiropractic care: Results of a population-based case-control and case-crossover study. Spine, 33(S4), S176-S183.
Chaibi, A., Stavem, K., & Russell, M. B. (2022). Some conservative interventions are more effective than others for people with chronic non-specific neck pain: a systematic review and network meta-analysis. Journal of Physiotherapy, 68(4), 244-254.
Corp, N., Mansell, G., Stynes, S., Wynne-Jones, G., Morsø, L., Hill, J. C., & van der Windt, D. A. (2021). Evidence-based treatment recommendations for neck and low back pain across Europe: A systematic review of guidelines. European Journal of Pain, 25(2), 275-295.
Dabbs, V., & Lauretti, W. J. (1995). A risk assessment of cervical manipulation vs. NSAIDs for the treatment of neck pain. Journal of Manipulative and Physiological Therapeutics, 18(8), 530-536.
de Zoete, R. M. J. (2023). Exercise therapy for chronic neck pain: Tailoring person-centred approaches within contemporary management. Journal of Clinical Medicine, 12(22), 7108.
Fredin, K., & Loras, H. (2017). Manual therapy, exercise therapy or combined treatment in the management of adult neck pain – A systematic review and meta-analysis. Musculoskeletal Science and Practice, 31, 62-71.
Funabashi, M., Gorrell, L. M., Pohlman, K. A., Bergna, A., & Heneghan, N. R. (2022). Definition and classification for adverse events following spinal and peripheral joint manipulation and mobilization: A scoping review. PLOS ONE, 17(7), e0270671.
Gorrell, L. M., Sawatsky, A., Edwards, W. B., & Herzog, W. (2023). Vertebral arteries do not experience tensile force during manual cervical spine manipulation applied to human cadavers. Journal of Manual & Manipulative Therapy, 31(4), 261-269.
Gross, A. R., Paquin, J.-P., Dupont, G., Blanchette, S., Lalonde, P., Christie's, T., … Graham, N. (2016). Exercises for mechanical neck disorders: A Cochrane review update. Manual Therapy, 24, 25-45.
Gross, A., Langevin, P., Burnie, S. J., Bédard-Brochu, M.-S., Empey, B., Dugas, E., … LeBlanc, F. (2015). Manipulation and mobilisation for neck pain contrasted against an inactive control or another active treatment. Cochrane Database of Systematic Reviews, 9, CD004249.
Hawk, C., Whalen, W. J., Farabaugh, R. J., Daniels, C. J., Minkalis, A. L., Taylor, D. N., … Weeks, J. (2020). Best practices for chiropractic management of patients with chronic musculoskeletal pain: A clinical practice guideline. Journal of Alternative and Complementary Medicine, 26(10), 884-901.
Hidalgo, B., Hall, T., Bossert, J., Dugeny, A., Cagnie, B., & Pitance, L. (2017). The efficacy of manual therapy and exercise for treating non-specific neck pain: A systematic review. Journal of Back and Musculoskeletal Rehabilitation, 30(6), 1149-1169.
Kjaer, P., Kongsted, A., Hartvigsen, J., Isenberg-Jørgensen, A., Schiøttz-Christensen, B., Søborg, B., … Lauridsen, H. H. (2017). National clinical guidelines for non-surgical treatment of patients with recent onset neck pain or cervical radiculopathy. European Spine Journal, 26(9), 2242-2257.
Nim, C., Aspinall, S. L., Cook, C. E., Corrêa, L. A., Donaldson, M., Downie, A. S.,… & Juhl, C. B. (2025). The Effectiveness of Spinal Manipulative Therapy in Treating Spinal Pain Does Not Depend on the Application Procedures: A Systematic Review and Network Meta-analysis. Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy, 55(2), 109-122.
Sterling, M., de Zoete, R. M. J., Coppieters, I., & Farrell, S. F. (2019). Best evidence rehabilitation for chronic pain Part 4: Neck pain. Journal of Clinical Medicine, 8(8), 1219.
Trager, R. J., Cupler, Z. A., Srinivasan, R., Casselberry, R. M., Perez, J. A., & Dusek, J. A. (2024). Chiropractic spinal manipulation and likelihood of tramadol prescription in adults with radicular low back pain: a retrospective cohort study using US data. BMJ Open, 14(5), e078105.
Trager, R. J., Cupler, Z. A., Srinivasan, R., Harper, E. G., & Perez, J. A. (2025). Association between chiropractic spinal manipulation for sciatica and opioid-related adverse events: A retrospective cohort study. PLOS ONE, 20(1), e0317663.
Turner, R. C., Lucke-Wold, B. P., Boo, S., Rosen, C. L., & Sedney, C. L. (2018). The potential dangers of neck manipulation and risk for dissection and devastating stroke: An illustrative case and review of the literature. Biomedical Research and Reviews, 2(1).
Whedon, J. M., Anderson, B., Mackenzie, T. A., Grout, L., Moonaz, S., Lurie, J. D., & Haldeman, S. (2025). Observational Study of the Safety of Chiropractic vs
