מניעת פגיעות מעבודה עם מחשב מתבקשת לנוכח שיעור הפגיעות על רקע זה. המחשב הוא כלי חיוני לעבודה, ללימודים ועוד. עם זאת, עבודה עם מחשב כוללת גם מספר סיכונים לבריאות ולרווחה של עובדים. בעידן המודרני הגורם העיקרי לפגיעות מעבודה הוא לא סולם, מקדחה או פטיש אלא מחשב. עבודה עם מחשב עלולה לגרום בין היתר לכאבים בצוואר, בגב התחתון, בגב העליון, בגפיים העליונות, בראש, בעיניים ועוד. הפרעות בריאותיות בשל עבודה עם מחשב נעשות שכיחות ומחקרים עדכניים מתריעים על כך שמדובר כבר במגפה.
פגיעות מעבודת מחשב שייכות לקבוצת פציעות גופניות שנקראת פציעות ממאמץ נשנה או פציעות משימוש יתר. ניתן למנוע פציעות מסוג זה באמצעות הקפדה על יציבה טובה והרגלי עבודה נכונים. עוד נציין את החשיבות של פעילות גופנית והפסקות התאוששות בעבודה לצורך מניעת פגיעות מעבודת מחשב. חשוב לעשות כל מאמץ למנוע את הפגיעות הללו. עם זאת לאחר שהתרחשו חשוב לטפל בהן בהקדם ולהחזיר את העובד לתפקוד מלא. עיכוב באבחון ובטיפול עלול לגרום לפגיעה להיעשות כרונית ולהשבית את העובד לזמן רב.
1) מניעת פגיעות מעבודה עם מחשב – רקע
הטרנספורמציה הדיגיטלית המואצת, אשר קיבלה משנה תוקף בעקבות המעבר למודלים של עבודה היברידית ועבודה מרחוק, יצרה מציאות אפידמיולוגית חדשה בתחום הבריאות התעסוקתית. הפרעות שריר-שלד (WMSDs – Work-related Musculoskeletal Disorders) ותסמונת ראיית המחשב (CVS) הפכו לגורמי התחלואה המובילים בכוח העבודה המודרני, עם השלכות מרחיקות לכת על הפריון הכלכלי ואיכות החיים של הפרט. דו"ח מחקר זה מציג ניתוח מקיף ומעודכן של הספרות המדעית מהשנים 2020-2026, תוך התמקדות במנגנונים הפתופיזיולוגיים של הפגיעה, ובאפקטיביות של התערבויות מניעתיות.
ייחודו של מסמך זה הוא באינטגרציה בין עקרונות הארגונומיה הקלאסית, רפואה מונעת, ודגש נרחב ומעמיק על תחום הכירופרקטיקה והשיקום המבני. הדו"ח מציג ראיות עדכניות לכך שגישה פסיבית (התאמת ריהוט בלבד) אינה מספקת, וכי נדרשת אסטרטגיה פרואקטיבית המשלבת טיפול כירופרקטי משקם, פרוטוקולים של הפסקות פעילות, וניהול גורמי סיכון פסיכוסוציאליים. הממצאים מבוססים על מטא-אנליזות, מחקרים קליניים מבוקרים (RCTs) ונתונים אפידמיולוגיים עדכניים.
2) אפידמיולוגיה ומאפייני תחלואה בעידן ההיברידי
א.נתונים ומגמות בהפרעות שריר-שלד (2024-2026)
הפרעות שריר-שלד נותרו האיום התעסוקתי המשמעותי ביותר בעולם המערבי. על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי (WHO), כ-1.71 מיליארד בני אדם ברחבי העולם סובלים מהפרעות שריר-שלד, כאשר כאב גב תחתון הוא הגורם המוביל לנכות ב-160 מדינות. ניתוח מעמיק של נתונים מהשנים 2024-2025 בקרב עובדי משרד חושף תמונת מצב מדאיגה: במחקר חתך שנערך לאחרונה, שיעור ההימצאות של WMSDs עמד על 80.81% בקרב המשתתפים, נתון המעיד על כך שרוב מוחלט של העובדים חווים סימפטומים קליניים.
פילוח אנטומי של הפגיעות מצביע על מדרג ברור של אזורי סיכון:
- צוואר: האזור הפגיע ביותר, עם דיווח של 58.6% מהעובדים על כאב צוואר או אי-נוחות. נתון זה משקף את העלייה בשימוש במסכים ניידים וטלפונים חכמים, המובילה לעומס סטטי מתמשך על עמוד השדרה הצווארי.
- גב תחתון: 52.5% מהעובדים מדווחים על כאב גב תחתון באזור זה. המחקרים מצביעים על קשר ישיר בין ישיבה ממושכת, המאופיינת בלחץ תוך-דיסקלי מוגבר, לבין פתולוגיות מותניות [Hassan et al., 2025].
- כתפיים: 37.4% מהמקרים, לרוב כתוצאה ממנח ארגונומי לקוי של המקלדת והעכבר, הגורם להרמת כתפיים כרונית (Elevation) ולמתח בשרירי הטרפזיוס.
מחקרים דמוגרפיים מצביעים על שונות מגדרית, כאשר במחקרים מסוימים נמצא כי גברים דיווחו על שכיחות גבוהה יותר של MSDs (כ-89.3%) בהשוואה לנשים, אם כי דפוס הפגיעה משתנה בין המינים [Al-Ayed et al., 2025]. גורם הסיכון המשמעותי ביותר שנמצא הוא היעדר פעילות גופנית; עובדים המנהלים אורח חיים יושבני (Sedentary Lifestyle) נמצאים בסיכון הגבוה פי 6.72 לפתח הפרעות שריר-שלד בהשוואה לעמיתיהם הפעילים [Al-Ayed et al., 2025].
ב. המגפה השקטה: תסמונת ראיית המחשב (CVS)
במקביל לפגיעות האורתופדיות, השימוש האינטנסיבי במסכים הוביל לעלייה דרמטית בשכיחות תסמונת ראיית המחשב (Computer Vision Syndrome). סקירות ספרות משנת 2025 מצביעות על שכיחות הנעה בין 69% ל-73% בקרב עובדי ידע וסטודנטים [Kahal et al., 2025; Almalki et al., 2025]. התסמונת, המכונה גם "מאמץ עיניים דיגיטלי" (Digital Eye Strain), אינה מוגבלת רק לאי-נוחות עינית אלא משליכה על מערכת השריר-שלד כולה.
המחקר מזהה קשר ישיר בין חומרת ה-CVS לבין מנחי ישיבה לקויים. עובדים הסובלים מקשיי ראייה או סינוור נוטים להטות את הראש לפנים ("Peering") או לכווץ את העיניים, פעולות המשבשות את האיזון השרירי בצוואר ובראש [Kahal et al., 2025]. נמצא כי ישיבה בתנוחה לא נוחה ומרחק צפייה קצר מידי מכפילים את הסיכון לפתח CVS חמור [Almalki et al., 2025].
3) פתופיזיולוגיה ומנגנונים ביו-מכניים של הפגיעה
הבנת המנגנונים הפיזיולוגיים העומדים בבסיס הפגיעה היא קריטית לפיתוח אסטרטגיות מניעה יעילות. הספרות המקצועית משנת 2024-2025 מדגישה את האינטראקציה בין עומסים מכניים לבין תגובות פיזיולוגיות ברמת הרקמה.
א. ביו-מכניקה של ישיבה ועומס עמוד-שדרתי
ישיבה אינה מצב פסיבי של מנוחה עבור עמוד השדרה. בעת ישיבה, האגן נוטה לבצע סיבוב לאחור (Posterior Pelvic Tilt), פעולה הגורמת ליישור או אף להיפוך של הלורדוזה המותנית (הקשת הטבעית). אובדן הקשת המותנית מוביל לעלייה דרמטית בלחץ התוך-דיסקלי, העשויה להגיע עד ל-140%-190% מהלחץ הנמדד בעמידה. לחץ מתמשך זה פוגע בדיפוזיה של נוזלים וחומרי הזנה אל הדיסק הבין-חולייתי (שהוא רקמה א-ווסקולרית), ובכך מאיץ תהליכי ניוון (Degenerative Disc Disease).
באזור הצוואר, המונח צוואר טכנולוגי (Tech Neck) מתאר שינוי ביו-מכני בו משקל הראש, שבמנח ניטרלי הוא כ-5 ק"ג, מפעיל עומס אקוויוולנטי של עד 27 ק"ג כאשר הצוואר כפוף בזווית של 60 מעלות. מחקרים ביו-מכניים עדכניים מאוששים כי עומס זה מוביל למתיחת יתר של הרצועות האחוריות (Ligamentum Nuchae), כיווץ איסכמי של השרירים האקסטנסורים, ודחיסה של הדיסקים הצוואריים הקדמיים [Katz et al., 2026].
ב. פתופיזיולוגיה של דחיסה עצבית (Entrapment Neuropathies)
עבודה מול מחשב חושפת את העצבים הפריפריים ללחץ מכני ישיר ולחיכוך חוזר. תסמונת התעלה הקרפלית (CTS), הפגיעה העצבית השכיחה ביותר בגפה העליונה, נגרמת כתוצאה מעלייה בלחץ בתוך התעלה הקרפלית בשורש כף היד. מנח של פשיטה (Extension) או כיפוף (Flexion) קיצוניים של שורש כף היד, האופייני לשימוש לא ארגונומי במקלדת ובעכבר, מעלה את הלחץ על העצב המדיאני. מחקרים משנת 2025 מצביעים על כך ששימוש במחשב מעל 6 שעות ביום גורם להאטה במהירות ההולכה העצבית (Nerve Conduction Velocity), סימן מקדים לנזק עצבי קבוע [Hassan et al., 2025]. בנוסף, לחץ ישיר על העצב האולנרי באזור המרפק ("מרפק טניס" או תסמונת התעלה הקוביטלית) נפוץ בקרב עובדים הנשענים על משענות יד קשיחות.
ג. מנגנונים פיזיולוגיים של תסמונת ראיית המחשב
המחקר העדכני מזהה שלושה מנגנונים עיקריים ל-CVS:
- מנגנון אקומודטיבי: העין האנושית מתוכננת לראייה למרחק ("Resting Point of Accommodation"). עבודה מול מסך מחייבת כיווץ מתמשך של השרירים הציליארים כדי להתמקד באובייקט קרוב, מצב המוביל ל-"Spasm of Accommodation" וקושי בשינוי מיקוד [Kahal et al., 2025].
- יובש עיני (Ocular Surface Mechanism): קצב המצמוץ התקין (15-20 מצמוצים בדקה) יורד ל-4-6 מצמוצים בדקה בעת עבודה מול מסך. ירידה זו, בשילוב עם חשיפה נרחבת יותר של משטח העין (עקב מבט אופקי או מעלה למסך), מובילה לאידוי מואץ של הדמעות [Kahal et al., 2025].
- רעילות אור כחול: חשיפה לאור כחול קצר-גל הנפלט ממסכי LED נקשרה לשיבוש הפרשת המלטונין ולפגיעה במקצב הצירקדי, מה שמוביל להפרעות שינה ועייפות כרונית המשפיעה חזרה על סף הכאב [Kahal et al., 2025].
4) ארגונומיה מתקדמת: מעבר לכיסא ולשולחן
הגישה הארגונומית המודרנית, כפי שמשתקפת בהנחיות המעודכנות של OSHA ו-NIOSH לשנת 2025, עברה מתפיסה של "מידה אחת מתאימה לכולם" לתפיסה של "התאמה דינמית אישית".
א. עקרונות הליבה של עמדת העבודה (OSHA/NIOSH 2025)
ניתוח ההנחיות הפדרליות העדכניות מעלה מספר עקרונות קריטיים למניעת פגיעה:
| רכיב המערכת | קריטריון ארגונומי (2025) | רציונל ביו-מכני ומניעתי |
| צג המחשב | קו עליון בגובה העיניים או מעט מתחת. הטיה של 10-20 מעלות לאחור. מרחק 50-100 ס"מ. | מניעת עומס על השרירים הסאב-אוקסיפיטליים (Suboccipital) ומניעת בוהק (Glare). |
| מנח ישיבה | תמיכה מלאה בלורדוזה המותנית. זווית ירך-גב של 90-110 מעלות (Reclined Sitting). | הפחתת לחץ תוך-דיסקלי ושיפור ההחזר הורידי מהגפיים התחתונות. |
| מקלדת ועכבר | מיקום בגובה המרפקים, המאפשר כתפיים רפויות ומרפקים צמודים לגוף. מנח שורש כף יד ניטרלי. | מניעת כיווץ סטטי של הטרפזיוס והפחתת לחץ בתעלה הקרפלית. |
| תאורה וסביבה | תאורה שאינה משתקפת במסך, לחות יחסית של 30%-60%, טמפרטורה של 20-24 מעלות. | מניעת מאמץ ראייתי ומניעת יובש בעיניים המשפיע על תדירות המצמוץ. |
ניתוח נתוני ROSA (Rapid Office Strain Assessment) במחקרים אחרונים מראה כי הציון הממוצע הוא 5.4, המעיד על סיכון ארגונומי גבוה ברוב המשרדים. נמצא קשר סטטיסטי מובהק בין גובה כיסא לא מותאם לבין כאבי ברכיים וכתפיים, ובין מיקום המסך לכאבי צוואר.
ב. תקינה ישראלית: תקן ת"י 1497
בישראל, התקינה הרלוונטית לארגונומיה משתקפת בתקן ת"י 1497. אף שהתקן עוסק רבות במתקני פעילות גופנית, עקרונותיו בתחום הנדסת האנוש אומצו לתכנון עמדות עבודה ממוחשבות, בדגש על התאמת מידות הריהוט לאנתרופומטריה של האוכלוסייה הישראלית. הנחיות משרד הבריאות והמוסד לבטיחות וגיהות בישראל מתבססות על עקרונות אלו ומדגישות את החשיבות של מרחב תנועה לרגליים ומניעת אחסון ציוד מתחת לשולחן, גורם שלעיתים קרובות מוזנח וגורם לפיתול עמוד השדרה [MOH Israel, 2025].
ג. הגורם הפסיכוסוציאלי בארגונומיה
חידוש משמעותי במחקר בשנים 2024-2025 הוא ההכרה בגורמים פסיכוסוציאליים כחלק בלתי נפרד מהערכת הסיכונים הארגונומית. מחקרים מצאו קורלציה חזקה בין לחץ בעבודה (Job Stress) לבין הופעת כאבי שריר-שלד, ללא תלות במשתנים הפיזיים של העמדה. המנגנון המוצע הוא עלייה בטונוס השרירים (Muscle Tension) כתגובה לסטרס, המובילה לעייפות שרירית מואצת ולשינוי בתבניות התנועה. אי לכך, מניעה אפקטיבית חייבת לכלול התייחסות לעומס קוגניטיבי, אוטונומיה בעבודה ותמיכה חברתית בארגון.
5) תפקידה הקריטי של הכירופרקטיקה במניעה ושיקום
אחד הנדבכים המרכזיים בדו"ח זה הוא בחינת מקומה של הכירופרקטיקה (Chiropractic Care) באסטרטגיית הבריאות התעסוקתית. הכירופרקטיקה, כדיסציפלינה המתמחה באבחון, טיפול ומניעה של הפרעות במערכת הנוירו-מוסקולו-סקלטלית, מציעה פתרונות מבוססי ראיות לאתגרי העידן הדיגיטלי.
א. בסיס הראיות: יעילות קלינית ומניפולציה עמוד-שדרתית (SMT)
הכלי הטיפולי המרכזי בכירופרקטיקה, מניפולציה עמוד-שדרתית (Spinal Manipulative Therapy – SMT), זכה לתיקוף מדעי נרחב במחקרים מהשנים האחרונות.
כאבי צוואר: סקירה שיטתית ומטא-אנליזות שפורסמו ב-2025 ניתחו עשרות מחקרים מבוקרים (RCTs) ומצאו כי SMT יעיל באופן מובהק יותר מהתערבויות אחרות (כגון עיסוי או תרופות) בהפחתת כאב אקוטי וכרוני בצוואר, בשיפור טווחי התנועה (CROM) ובהפחתת רמת הנכות (Disability). הראיות מצביעות על כך ש-SMT משפר את התפקוד הנוירו-פיזיולוגי על ידי גירוי מכנו-רצפטורים במפרקים, מה שמוביל להרפיית שרירים ושיכוך כאב מרכזי.
כאבי גב תחתון: ניתוח של 33 הנחיות קליניות (CPGs) בינלאומיות שפורסם ב-2024 מצא כי 100% מההמלצות לכאב גב תחתון כרוני ו-88% מההמלצות לכאב אקוטי תומכות בשימוש ב-SMT כקו טיפול ראשון.
ב. שיקום מבני: גישת ה-Chiropractic BioPhysics® (CBP)
מעבר לטיפול הסימפטומטי בכאב, הגישה הכירופרקטית המבנית (Structural Rehabilitation), ובפרט שיטת Chiropractic BioPhysics (CBP), מציעה פתרון לתיקון הנזקים המבניים הנגרמים מישיבה ממושכת. מחקר פורץ דרך שפורסם בפברואר 2026 הדגים את היכולת של פרוטוקול טיפול CBP (המשלב מתיחות ייחודיות, תרגילים ומניפולציות) לשקם את הלורדוזה הצווארית [Katz et al., 2026].
הממצאים הראו כי בקרב 64 מטופלים, הטיפול הוביל ל:
- שיפור מובהק בעקמומיות הצוואר (מ-6.18- מעלות ל-19.95- מעלות).
- הפחתה ב"החלקת הראש לפנים" (Anterior Head Translation).
- עלייה בגובה הדיסקים הבין-חולייתיים (C2-C7), ממצא המעיד על רגנרציה (התחדשות) של הרקמה ומניעת תהליכים ניווניים [Katz et al., 2026].
ג. טיפול מונע ותחזוקתי (Maintenance Care)
המושג "טיפול תחזוקתי" מתייחס להמשך טיפול כירופרקטי בתדירות נמוכה גם לאחר היעלמות הסימפטומים, במטרה לשמר את התפקוד ולמנוע הישנות. מחקרים אורכיים מצביעים על כך שגישה זו יעילה במיוחד למניעת חזרתיות של כאבי גב תחתון כרוניים, ומפחיתה את מספר ימי המחלה והיעדרות מהעבודה. שילוב כירופרקטים בתוכניות בריאות ארגוניות (Wellness Programs) הוכח כמוביל לירידה בתחלואה ולשיפור שביעות הרצון של העובדים.
ד. בטיחות ועלות-תועלת
בניגוד למיתוסים רווחים, המחקר העדכני מבסס את פרופיל הבטיחות הגבוה של הטיפול הכירופרקטי. הסיכון לאירועים חריגים חמורים הוא אפסי סטטיסטית, ואין עדות לקשר סיבתי מובהק לפגיעות וסקולריות בטיפול סטנדרטי.
מבחינה כלכלית, טיפול כירופרקטי מציג יחס עלות-תועלת עדיף. מחקרים הראו כי מטופלים שהחלו את הטיפול אצל כירופרקט נזקקו לפחות תרופות מרשם (כולל אופיואידים), עברו פחות ניתוחים יקרים, ועלות הטיפול הכוללת שלהם הייתה נמוכה ב-40% בהשוואה למסלול הרפואי הקונבנציונלי. מחקר ספציפי מ-2024 מצא כי מטופלי כירופרקטיקה היו בסיכון נמוך ב-45% לעבור ניתוח חוזר בעמוד השדרה המותני לאחר דיסקטומי.
6) אסטרטגיות התערבות אקטיביות
א. שבירת מעגל היושבנות: מיקרו-הפסקות
המאבק בהתנהגות יושבנית מחייב שינוי תרבותי וארגוני. מחקרים משנת 2025 מוכיחים כי פרוטוקול של "הפסקות פעילות" (Active Breaks) – ביצוע תנועה קלה למשך מספר דקות בכל שעה – יעיל יותר ממנוחה פסיבית. במחקר יפני רחב היקף, שילוב הפסקות אלו הוביל לירידה מובהקת בזמן הישיבה המצטבר, הפחתת כאבי שריר-שלד, שיפור במדדי סטרס ומניעת "נפילת האנרגיה" של אחרי הצהריים [Kitano et al., 2025]. השימוש בעמדות Sit-Stand מומלץ, אך יש לבצע מעברים תכופים (כל 30-60 דקות) כדי למנוע עומס סטטי על הרגליים והגב התחתון [Hassan et al., 2025].
ב. יוגה מול מתיחות
השוואה בין שיטות תרגול שונות מעלה כי יוגה עשויה להיות כלי מניעתי עדיף על פני מתיחות סטנדרטיות עבור עובדי משרד. סקירה של 52 מחקרים קליניים פרוספקטיביים מ-2025 מצאה כי יוגה הובילה לשיפורים משמעותיים יותר בכאב, מוביליות ואיכות חיים בהשוואה לקבוצות ביקורת אקטיביות [Gandolfi et al., 2025]. היתרון של יוגה טמון בשילוב של עבודה פיזית עם ויסות נשימה ומודעות גופנית, התורמים להפחתת המרכיב הפסיכוסוציאלי של הכאב. תרגילים ספציפיים כגון "Chin Tucks" לחיזוק כופפי הצוואר העמוקים נמצאו יעילים לטיפול ב"צוואר טכנולוגי [Varyani et al., 2025].
ג מניעת CVS: כלל ה-20-20-20
למניעת תסמונת ראיית המחשב, כלל ה-20-20-20 (כל 20 דקות, הבט למרחק 20 רגל למשך 20 שניות) קיבל תיקוף מדעי מחודש במחקרים מ-2024. ההתערבות נמצאה יעילה בשיקום שכבת הדמעות ובהרפיית השרירים הציליארים. המלצות נוספות כוללות מצמוץ יזום ומודע ותרגילי תנועתיות לעיניים.
7) סיכום ומסקנות
מניעת פגיעות מעבודה עם מחשב בשנת 2026 אינה מסתכמת עוד ברכישת ציוד ארגונומי יקר. הראיות המדעיות המצטברות מצביעות על הצורך בגישה הוליסטית ורב-מערכתית. השילוב בין סביבת עבודה מותאמת אישית (על בסיס הערכה מקצועית), שינוי התנהגותי (שבירת רצף הישיבה, יוגה, כלל 20-20-20), וטיפול כירופרקטי משקם ותחזוקתי, מהווה את "תקן הזהב" למניעת תחלואה.
הכירופרקטיקה, המציעה אבחון מדויק, טיפול בטוח ויעיל, ויכולת מוכחת לשיקום מבני של עמוד השדרה, צריכה לתפוס מקום מרכזי בצוות הבריאות התעסוקתי. ארגונים שישכילו להטמיע מודל אינטגרטיבי זה צפויים ליהנות מכוח עבודה בריא יותר, פרודוקטיבי יותר, ובעל חוסן פיזי ונפשי גבוה יותר לאתגרי העתיד.
References:
Almalki, A. A., et al. (2025). Predictive factors of severe computer vision syndrome among university support staff. Open Public Health Journal.
Diao, M., et al. (2025). Efficacy and safety of spinal manipulative therapy for acute neck pain: A systematic review and meta-analysis. BMC Musculoskeletal Disorders.
Farabaugh, R. J., et al. (2024). Cost-effectiveness of chiropractic care for musculoskeletal disorders: A systematic review. Journal of Manipulative and Physiological Therapeutics.
Gandolfi, M. G., Zamparini, F., Spinelli, A., Saper, R. B., & Prati, C. (2025). Yoga For Musculoskeletal Disorders: A Review of Prospective Clinical Studies. Global Advances in Integrative Medicine and Health.
Gong, Z., et al. (2025). Effectiveness of musculoskeletal manipulations in patients with neck pain: a systematic review and network meta-analysis. BMJ Open.
Hassan, F., et al. (2025). Musculoskeletal disorders among office workers: prevalence, ergonomic risk factors, and their interrelationships. Scientific Reports.
Kahal, F., Al Darra, A., & Torbey, A. (2025). Computer Vision Syndrome: a comprehensive literature review. Future Science OA.
Katz, E. A., et al. (2026). Increased Cervical Disc Height and Decreased Neck Pain and Disability Following Improvement in Cervical Lordosis and Posture Using Chiropractic BioPhysics. Healthcare.
Kitano, N., et al. (2025). Effectiveness of short active breaks for reducing sedentary behavior and increasing physical activity among Japanese office workers: one-year quasi-experimental study. Scandinavian Journal of Work, Environment & Health.
Mohammadian, M., & Naghibzadeh-Tahami, A. (2025). Musculoskeletal disorders among office workers: prevalence, ergonomic risk factors, and their interrelationships. Scientific Reports.
Occupational Safety and Health Administration (OSHA). (2024). Computer Workstations eTool. U.S. Department of Labor.
RxWellness. (2025). Chiropractic care for workplace wellness: Boosting employee health, productivity, and well-being.
Schut, S. M., Benjamin, L. J., & Williamson, T. J. (2025). Collaborative musculoskeletal care: The role for chiropractors. Cleveland Clinic Journal of Medicine.
Senna, M. K., & Machaly, S. A. (2011). Does maintained spinal manipulation therapy for chronic nonspecific low back pain result in better long-term outcome? Spine.
Talens-Devesa, M., et al. (2024). Effectiveness of the 20-20-20 rule in the prevention of Computer Vision Syndrome. Journal of Optometry.
Trager, R. J., et al. (2024). Association between chiropractic spinal manipulation and lumbar spine reoperation after discectomy: a retrospective cohort study. BMC Musculoskeletal Disorders.
Varyani, S., et al. (2025). Physiotherapy methods for Text Neck Syndrome: A scoping review. Journal of Clinical Medicine.
World Health Organization (WHO). (2022). Musculoskeletal health. Fact sheets.
