מכורים לספורט זה האנדורפינים
מכורים לאנדורפינים

מכורים לספורט זה האנדורפינים

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


מכורים לספורט זה האנדורפינים שגורמים לזה. מודעות להתמכרות לספורט תאפשר לכם לעצור לפני התפתחות הנזקים האופייניים. כולם יודעים שניתן להתמכר לאכילה, לעישון, לשתייה חריפה, לסמים, לקניות, להימורים לסקס ועוד, אך לא רבים יודעים שניתן להתמכר גם לאנדורפינים המופרשים בספורט.

 אין סוף שבחים נכתבו, בין היתר באתר זה, אודות היתרונות הרבים לגוף ולנפש של העיסוק בפעילות גופנית. האדם המודרני שניטל ממנו הצורך לצוד וללקט לצורך קיומו חייב לעסוק בספורט כתחליף לפעילות אבולוציונית זאת. אלא שגם הרבה מידי ספורט עלול להוביל להתמכרות לאנדורפינים במוח. בשורה התחתונה אם אתם מכורים לספורט זה האנדורפינים כנראה שגורמים לכך.

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון



מכורים לספורט זה האנדורפינים – רקע

עם ישיבה ממושכת וללא פעילות גופנית נדון האדם לבלאי, כאב, מחלות וחיים קצרים. יחד עם זאת אסור להסתער על הפעילות הגופנית ללא תכנון קפדני וזהיר של עומסים, דרגות עומס, קצב התפתחות ועליי בעומס ועוד. גם על זה כתבנו רבות באתר שלנו, יש להקפיד על מידתיות. יותר מידי פעילות גופנית משמעותה פציעות, שחיקת סחוסים, פריצות דיסק ופגיעה באיכות החיים. מאמר זה עוסק בקבוצת ספורטאים שהעיסוק שלהם בספורט הינו מוגזם, אובססיבי ומונע על ידי התמכרות לאנדורפינים.

אנדורפינים, מה זה?

מחקרים רבים מצביעים על אנדורפינים כגורם העיקרי לכך שיש יותר ויותר מכורים לספורט. האנדורפינים (Endorphins) הם קבוצת מוליכים כימיים טבעיים המופרשים במוח באמצעות בלוטת יותרת המוח וההיפותלמוס. האנדורפינים (מורפין פנימי) דומים בהרכבם ובהשפעתם לאופיאטים אחרים כמו הרואין ומורפיום. הם מתקשרים לאותם קולטנים במוח וגורמים לאותה תחושה של אופוריה, שיכוך כאבים, ירידה במתח הנפשי וברמת החרדה.

אנדורפינים משפיעים בין היתר גם על התיאבון, על הפרשת הורמוני המין ועל העצמת המערכת החיסונית. האנדורפינים מופרשים ומענגים אותנו בין היתר כאשר אנו נהנים משקיעת שמש יפה, מחבקים את אהובנו, מקיימים יחסי מין או צוחקים. דרך נוספת לעלות באופן משמעותי את רמת האנדורפינים בדם היא באמצעות פעילות גופנית מאתגרת. במצב תקין עשויים האנדורפינים הללו לסייע לנו לבצע מטלה גופנית בקלות רבה יותר.

במהלך ביצוע פעילות גופנית מאומצת, מכורים לספורט נלכדים בתחושה העילוי (Runner’s high) הנגרמת כתוצאה מפעילותם של האנדורפינים ומעודדת אותם להמשיך במאמץ. ספורטאים אלו ידווחו בעקבות פעילותם על תחושת אופוריה ועל הרבה פחות כאבים. חשוב לציין שהישארות באותה רמת מאמץ גופני תגרום להפחתה הדרגתית ברמת האנדורפינים ומסיבה זאת מדורבן הספורטאי המכור להגביר את מאמציו על מנת להשיג את אותה השפעה אופורית.

שכיחות

נתונים ממחקרים שונים שניסו לאמוד את שכיחותם של מכורים לספורט מצביעים על כך שמדובר בתופעה רחבה. כך למשל במחקר שבדק 237 תלמידי מכללה נמצא ש45.9% מהתלמידים מכורים לספורט ברמות חומרה שונות. מחקרים מצביעים על כך שלנשים יש נטייה גדולה יותר מזו של גברים לפתח התמכרות לספורט. נשים במחקר הזה דיווחו על צורך עז לפעילות גופנית ועל לחץ נפשי משמעותי כאשר אינן מבצעות פעילות גופנית. השכיחות של התמכרות לספורט גבוהה יותר בקרב ספורטאים המשתתפים בענפי ספורט תחרותיים ואתגריים כגון תחרויות טריאתלון, תחרויות איש ברזל, ריצות מרתון, מפתחי גוף מקצועיים וכיוצא בזה.

גורמי סיכון להתמכרות לספורט

מספר גורמי סיכון עלולים להגביר את הסיכוי שלכם להיות מכורים לספורט. בין גורמי הסיכון הללו ניתן למנות מבנה אישיות תחרותית אובססיבית. גם ספורטאים העוסקים בפעילות גופנית על מנת לשפר את מצבם הנפשי או כדי להתמודד עם הפרעות אכילה כגון בולימיה ואנורקסיה ו/או מהתמכרויות אחרות מצויים בסיכון מוגבר לפתח התמכרות לספורט. ספורטאים העוסקים בספורט אתגרי מתמשך כגון טריאתלטים, אנשי ברזל ורצי מרתון מפתחים רגישות יתר לפעולה ה”משכרת” של האנדורפינים ולכן מצויים בסיכון מוגבר לפתח התמכרות לספורט.

מכורים לספורט זה האנדורפינים
מכורים לספורט זה האנדורפינים

מכורים לספורט – האם גם אני מכור לספורט?

ליקויים התנהגותיים והתנהלותיים מהתחום הפסיכולוגי, משפחתי – חברתי והגופני מאפיינים ספורטאים מכורים לספורט. נסו באמצעות הרשימה הבא לזהות האם אתם בקבוצת סיכון לסבול מהתמכרות לספורט או שמא אתם כבר מכורים לספורט:

  • פגיעה כללית ביכולת הריכוז – קושי להתרכז בדברים אחרים בגלל צורך לבצע פעילות גופנית.
  • פגיעה בחיי החברה / משפחה – קושי לקיים חיי חברה/משפחה בגלל צורך לבצע פעילות גופנית או ביצוע פעילות גופנית.
  • פגיעה בקריירה המקצועית – קשיים בביצוע עבודתכם ו/או בהתנהלות המאפשרת התקדמות בקריירה המקצועית שלכם בגלל צורך לבצע פעילות גופנית או בגלל ביצוע פעילות גופנית.
  • פציעות ספורט – המשך אימון גופני תוך התעלמות מכאבים ומפציעות.
  • קשיים פסיכולוגיים בגלל חוסר בפעילות גופנית – חוסר בפעילות גופנית גורר אחריו סימנים ותסמינים נפשיים כולל דיכאון, מתח נפשי מוגבר ועוד.
  • הגברה תמידית ברמת הקושי של הפעילות הגופנית – הספורטאי המכור נדחף להרים את רף המאמץ הגופני וזאת עקב העובדה שפעילות גופנית עם רמת קושי קבועה תגרום לירידה ברמות האנדורפינים ולירידה בתחושה האופוריה.
  • פעילות גופנית והפרעות אכילה – קיומם של הפרעות אכילה כמו בולימיה ואנורקסיה מעלה את הסבירות שאתם עושים יותר מידי פעילות גופנית
  • פעילות גופנית ודימוי גוף לקוי – דימוי עצמי לקוי (שמן מידי, רזה מידי, חלש מידי ועוד) מוביל לפעילות גופנית מוגברת.

מכורים לספורט זה האנדורפינים – אבחון

אין קריטריונים אחידים וברורים לגבי מי עובר את הסף והופך להיות מכור לספורט. מלבד המקרים הברורים שאותם ניתן לאבחן בקלות יחסית ישנו קושי לזהות את המכורים הקלים לספורט. הדבר נעשה על ידי שאלונים שחוברו בשלבים שונים שבאמצעותם ניתן להעריך את חשיבות הפעילות הגופנית לספורטאי, הפרעות חברתיות ומשפחתיות אפשריות שהספורט גורם, השפעות קיום או אי קיום הספורט על מצב הרוח, פרק הזמן המושקע בפעילות גופנית וכן מהם הרגלי האימון שלו. על הקלינאי לנסות לאתר התנהלות, סימנים ותסמינים המצביעים על התמכרות לספורט.

בין היתר יחפש הקלינאי אצל המכור לספורט נטייה להרים את רף המאמצים ללא הרף. לרוץ רחוק יותר, לרוץ מהר יותר ולקפוץ גבוה יותר, להתאמן כול יום וכיוצא בזה וזאת כדי להשיג את ההשפעה האופורית של האנדורפינים. התנהגויות “מסגירות” נוספות כוללות נטייה להמשיך להתאמן ולהתעלם מכאבים ופציעות, אי הקפדה על כללי אימון גופני נכונים (זמני מנוחה, סרגל מאמצים וכיוצא בזה), סימני ותסמיני גמילה כתוצאה מחוסר בפעילות גופנית (מצב רוח רע, חוסר מנוחה, מתח נפשי, דיכאון, הפרעות שינה אובדן תיאבון ועוד), פגיעה בחיים החברתיים, המשפחתיים ובקריירה ועוד.

טיפול בהתמכרות לספורט

ראשית חשוב להבין שהפגיעה באורח החיים והנזקים הנובעים מהתמכרות לספורט מחייבת טיפול בבעיה וגמילה. הטיפול והגמילה של מכורים לספורט אינה מתבססת על טיפולים משני מודעות ולא על טיפול תרופתי. בדומה לטיפול בהפרעות התנהגותיות ובהתמכרויות אחרות הטיפול בהתמכרות לספורט מתחיל בפיתוח המודעות לקיום הבעיה. טכניקות ריפוי אחרות כוללות בין היתר ריפוי קוגניטיבי התנהגותי המנסה לגרום לשינוי בהרגלים, לשינוי בדימוי העצמי ולגיוס תמיכה משפחתית ו/או טיפול דינאמי שמנסה לנתח את הסיבות להתפתחות ההתמכרות לספורט ובכך להשפיע על מיגור הבעיה.

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


מאמרים קשורים

Call Now Button
Close Panel

חריקת שיניים? אבחון וטיפול מהירים בנזקים הנגרמים עקב כך במפרק הלסת עשויים למנוע נזקים כרוניים. מתעוררים בלילה לשמע קול כירסום? יכול להיות שהאחראי לכך אינו עכבר אלא בן או בת הזוג שחורק שיניים בעוז. תופעה זאת מתרחשת לרוב בגלל לחצים נפשיים. 

סובלים מכאבי לסתות ושיניים? יכול להיות שגם אתם חורקים שיניים. מי נוטה לחרוק שיניים (Bruxism)? חשוב לדעת שכולם או כמעט כולם חורקים שיניים. השאלה שנשאלת היא לאורך איזו תקופה נמשכת חריקת השיניים (ימים, חודשים, שנים), כמה זמן אתם חורקים בכול פעם (שניות, דקות, שעות) ובאיזה עוצמה (הידוק וחריקה קלה או הידוק עז וחריקה קשה). רוב האנשים חורקים שיניים לעתים רחוקות, במצבים של דחק רגשי זמני ועל כן אינם חשופים לנזק.

{loadposition inside-page}

חריקת שיניים - רקע

הידוק הלסתות מתבצע על ידי כיווץ של שרירי הלעיסה החזקים מאוד ויצירת עומס אדיר ומתמשך על השיניים, על פרקי הלסת ועל הרקמות סביבו. לעיתים קרובות יתווסף להידוק השיניים גם תנועת החלקה קדימה ואחורה או לצדדים. תנועה זעירה זאת תגרום לשחיקת השיניים ועלולה להיות רעשנית מספיק על מנת להעיר את בן הזוג משנתו. חשוב לאבחן את הבעיה באופן מהיר ומדויק כדי למנוע טיפולים שיניים יקרים, טיפולים ממושכים במפרקי הלסת ונזקים בלתי הפיכים.

סימנים ותסמינים של חריקת שיניים 

בין הסימנים והתסמינים של חריקת שיניים נמנה ירידה בגובה השיניים ולעיתים במקרים חמורים אף להיעלמותם, כמו כן אנו עלולים למצוא שיניים שבורות, השיניים עלולות לפתח רגישות ולעתים קרובות נמצא גם נסיגת חניכיים.

ברבות הימים עלולים הידוק הלסתות המתמשך וחריקת השיניים להוביל להתפתחות תסמוונת מפרק הלסת ולדלקת פרקים ניוונית במפרקי הלסת. מכלול הסימנים ותסמינים המכונים "תסמונת מפרק הלסת" כוללים כאבי שיניים, כאבי לסתות, כאבי אוזניים, כאבי צוואר וראש. סימפטומים נלווים נוספים כוללים : דאגה, מתח, הפרעות שינה, דיכאון, הפרעות אכילה סחרחורות, בחילות, ורטיגו ועוד.

הידוק לסתות ושחיקת השיניים יכולים להתבצע ביום ובלילה אם כי התופעה הלילית היא הבעיה הגדולה שכן ביום ניתן לפתח מודעות, לשלוט ולמנוע את חריקת השיניים ובלילה קשה יותר.

גורמים

חריקת שינייםהגורמים לחריקת השיניים אינם ברורים. חלק מהחוקרים טוענים שמנשך שאינו מדויק יכול לגרום לחוסר נוחות ולחריקת שיניים. חוקרים אחרים סבורים שמדובר בבעיה שקשורה למערכת העצבים המרכזית. שילוב של סיבות - זו הסברה שמקובלת כרגע רוב החוקרים. שילוב של מתח נפשי, מבנה אישיות ובעיות מנשך. גורמי סיכון נוספים כוללים: צריכת קפאין, עישון, וסמים אחרים.

גם ילדים חורקים שיניים 

גם אצל ילדים רווחת התופעה הזאת ועל פי נתונים מחקריים מספרם מגיע לכדי 30% מהילדים. ישנם חוקרים הסבורים שזוהי תהליך נורמאלי של גדילה והתפתחות המנשך. לטענת אותם מומחים ילדים גורסים שיניים בגלל מנשך שנימצא בהליכי התאמה. מומחים אחרים סבורים שגם אצל ילדים התופעה הזאת קשורה רובה ככולה למתחים ואגרסיות הנצברות במשך היום או כתגובה לכאבי אוזניים. רוב הילדים יגמלו מכך בהגיעם לבגרות.

אבחון

ברוב המקרים חריקת שיניים מאובחנת על ידי רופא השיניים. מבט חטוף של הרופא השיניים יסגיר את הבעיה. יש לעתים שהכאבים ושאר הסימנים והתסמינים שמתפתחים במפרק הלסת וברקמות סביב המפרק הם אלו שגורמים לחולה לחפש מזור. מקרים אלו מגיעים גם למרפאה שלי. כאן במרפאה נלמד את ההיסטוריה של הופעת הכאבים, ונבדוק את מפרקי הלסת, עמוד שדרה צווארי, ראש וכמובן שנבדוק את שיניו של החולה בנסיון לאתר סימנים לחריקת שיניים. תצפית על השיניים של אדם שחורק שיניים, וסובל כתוצאה מכך מסימנים ותסמינים, יראו נזקים אופייניים כולל ירידה בגובה השיניים, שיניים שבורות ועוד.

טיפול

מטרת הטיפול הינה הפחתת הכאב, ולמנוע נזק לשיניים וכן ניסיון למנוע המשך הידוק לסתות וחריקה. אם זאת יש לזכור שברוב המקרים אין צורך בטיפול כיוון שהתופעה חולפת מאליה. אם הבעיה חמורה מספיק ונמשכת מעל מספר שבועות ברצף קימות מספר אפשרויות טיפול:

הפחתת מתחים

  • התחבר לאנשים זהו בעיניי הדבר החשוב ביותר. דבר והקשב.

  • תרגול של חשיבה חיובית

  • להשאיר זמן כול יום לתחביבים

  • לקיחת הפסקות מתוכננות ממהלך סדר היום

  • פעילות גופנית קלה שלוש פעמים בשבוע רצוי עם חבר או חברה

  • אוכל טוב ובריא

  • למד טכניקה של הרגעה עצמית

  • שמע מוסיקה

  • תרגל יוגה או מדיטציה

  • אם שום דבר לא עוזר להפחתת הלחצים שלך אולי כדי להיעזר בפסיכולוג.

רופא שיניים להתאמת סדי לילה ו/או לתיקון מנשך

כדי למנוע נזק מהשיניים ניתן להשתמש בסדי לילה. הסד הינו משטח הגנה עשוי פלסטיק המותאם אישית ותפקידו למנוע מגע בין השיניים העליונות לאלו התחתונות. יש לזכור שהסדים אינם נוחים ולא תמיד מפחיתים משמעותית את הלחץ ואת הנזק הנלווה לו על פרק הלסת. ישנם אף מקרים שבהם דווח על החמרה בסימפטומים וזאת יתכן בגלל חוסר התאמה מלאה של הסד. עם זאת שימוש קבוע בסד עשוי להציל את שינך מכליה. אצל חלק מהסובלים מהתופעה הסיבה לכך היא מנשך לא תקין. שיפור המנשך אצל רופא שיניים עשוי באותם המקרים לסייע בפתרון הבעיה.

ביופידבק להרפיית שרירי הלעיסה

אימון בהרפיית שרירי הלעיסה עשוי להפוך להרגל ולעזור גם במהלך שנת הלילה

תרופות

תרופות אנטי דלקתיות עשויות להקל על הסימפטומים אם כי אין בכוחן לעזור למכאניקה של עבודת הפרקים ותופעות הלוואי שלהן מחייבות שיקול דעת. במקרים מסוימים עושים שימוש אפילו בבוטוקס על מנת לשתק חלק משרירי הלעיסה ובכל להקל על העומס שהפרק מצוי בו

טיפולי כירופרקטיקה

או טיפולים מנואלים שמטרתם שיפור התפקוד ואיזון אופן עבודת המפרקים מפחיתה מפחיתה ברוב המקרים את הכאבים ואת המגבלות.

טיפול עצמי

בכול המקרים טיפול עצמי עשוי להאיץ את השיפור במצב הפרק. הכלים העומדים לרשותו של החולה הינם רבים ומגוונים: הרפיה של שרירי הלעיסה על ידי עיסוי ומודעות, תרגילי מתיחה של שרירי הלעיסה, חימום או קירור של אזור הלסת והימנעות מאכילה של מזון קשה או קשה ללעיסה. ואולם הכי חשוב זה כנראה להפחית לחצים מחייך. רבים יגידו לגבי ההמלצה הזאת שזה קל להגיד אך קשה לביצוע והם אכן יצדקו ובכול זאת ולמרות הקושי הגדול כול הפחתה גם מינימאלית עשויה להפחית באופן דרמטי את התופעה. 

המשיכו לקרוא אודות הגורמים לתסמונת מפרק הלסת מה הם התסמינים בתסמונת מפרק הלסת  וכמובן כיצד ניתן לטפל בתסמונת מפרק הלסת 

דילוג לתוכן