מכורים לספורט זה האנדורפינים
מכורים לאנדורפינים

מכורים לספורט זה האנדורפינים

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


מכורים לספורט זה האנדורפינים שגורמים לזה. מודעות להתמכרות לספורט תאפשר לכם לעצור לפני התפתחות הנזקים האופייניים. כולם יודעים שניתן להתמכר לאכילה, לעישון, לשתייה חריפה, לסמים, לקניות, להימורים לסקס ועוד, אך לא רבים יודעים שניתן להתמכר גם לאנדורפינים המופרשים בספורט.

 אין סוף שבחים נכתבו, בין היתר באתר זה, אודות היתרונות הרבים לגוף ולנפש של העיסוק בפעילות גופנית. האדם המודרני שניטל ממנו הצורך לצוד וללקט לצורך קיומו חייב לעסוק בספורט כתחליף לפעילות אבולוציונית זאת. אלא שגם הרבה מידי ספורט עלול להוביל להתמכרות לאנדורפינים במוח. בשורה התחתונה אם אתם מכורים לספורט זה האנדורפינים כנראה שגורמים לכך.

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון



מכורים לספורט זה האנדורפינים – רקע

עם ישיבה ממושכת וללא פעילות גופנית נדון האדם לבלאי, כאב, מחלות וחיים קצרים. יחד עם זאת אסור להסתער על הפעילות הגופנית ללא תכנון קפדני וזהיר של עומסים, דרגות עומס, קצב התפתחות ועליי בעומס ועוד. גם על זה כתבנו רבות באתר שלנו, יש להקפיד על מידתיות. יותר מידי פעילות גופנית משמעותה פציעות, שחיקת סחוסים, פריצות דיסק ופגיעה באיכות החיים. מאמר זה עוסק בקבוצת ספורטאים שהעיסוק שלהם בספורט הינו מוגזם, אובססיבי ומונע על ידי התמכרות לאנדורפינים.

אנדורפינים, מה זה?

מחקרים רבים מצביעים על אנדורפינים כגורם העיקרי לכך שיש יותר ויותר מכורים לספורט. האנדורפינים (Endorphins) הם קבוצת מוליכים כימיים טבעיים המופרשים במוח באמצעות בלוטת יותרת המוח וההיפותלמוס. האנדורפינים (מורפין פנימי) דומים בהרכבם ובהשפעתם לאופיאטים אחרים כמו הרואין ומורפיום. הם מתקשרים לאותם קולטנים במוח וגורמים לאותה תחושה של אופוריה, שיכוך כאבים, ירידה במתח הנפשי וברמת החרדה.

אנדורפינים משפיעים בין היתר גם על התיאבון, על הפרשת הורמוני המין ועל העצמת המערכת החיסונית. האנדורפינים מופרשים ומענגים אותנו בין היתר כאשר אנו נהנים משקיעת שמש יפה, מחבקים את אהובנו, מקיימים יחסי מין או צוחקים. דרך נוספת לעלות באופן משמעותי את רמת האנדורפינים בדם היא באמצעות פעילות גופנית מאתגרת. במצב תקין עשויים האנדורפינים הללו לסייע לנו לבצע מטלה גופנית בקלות רבה יותר.

במהלך ביצוע פעילות גופנית מאומצת, מכורים לספורט נלכדים בתחושה העילוי (Runner’s high) הנגרמת כתוצאה מפעילותם של האנדורפינים ומעודדת אותם להמשיך במאמץ. ספורטאים אלו ידווחו בעקבות פעילותם על תחושת אופוריה ועל הרבה פחות כאבים. חשוב לציין שהישארות באותה רמת מאמץ גופני תגרום להפחתה הדרגתית ברמת האנדורפינים ומסיבה זאת מדורבן הספורטאי המכור להגביר את מאמציו על מנת להשיג את אותה השפעה אופורית.

שכיחות

נתונים ממחקרים שונים שניסו לאמוד את שכיחותם של מכורים לספורט מצביעים על כך שמדובר בתופעה רחבה. כך למשל במחקר שבדק 237 תלמידי מכללה נמצא ש45.9% מהתלמידים מכורים לספורט ברמות חומרה שונות. מחקרים מצביעים על כך שלנשים יש נטייה גדולה יותר מזו של גברים לפתח התמכרות לספורט. נשים במחקר הזה דיווחו על צורך עז לפעילות גופנית ועל לחץ נפשי משמעותי כאשר אינן מבצעות פעילות גופנית. השכיחות של התמכרות לספורט גבוהה יותר בקרב ספורטאים המשתתפים בענפי ספורט תחרותיים ואתגריים כגון תחרויות טריאתלון, תחרויות איש ברזל, ריצות מרתון, מפתחי גוף מקצועיים וכיוצא בזה.

גורמי סיכון להתמכרות לספורט

מספר גורמי סיכון עלולים להגביר את הסיכוי שלכם להיות מכורים לספורט. בין גורמי הסיכון הללו ניתן למנות מבנה אישיות תחרותית אובססיבית. גם ספורטאים העוסקים בפעילות גופנית על מנת לשפר את מצבם הנפשי או כדי להתמודד עם הפרעות אכילה כגון בולימיה ואנורקסיה ו/או מהתמכרויות אחרות מצויים בסיכון מוגבר לפתח התמכרות לספורט. ספורטאים העוסקים בספורט אתגרי מתמשך כגון טריאתלטים, אנשי ברזל ורצי מרתון מפתחים רגישות יתר לפעולה ה”משכרת” של האנדורפינים ולכן מצויים בסיכון מוגבר לפתח התמכרות לספורט.

מכורים לספורט זה האנדורפינים
מכורים לספורט זה האנדורפינים

מכורים לספורט – האם גם אני מכור לספורט?

ליקויים התנהגותיים והתנהלותיים מהתחום הפסיכולוגי, משפחתי – חברתי והגופני מאפיינים ספורטאים מכורים לספורט. נסו באמצעות הרשימה הבא לזהות האם אתם בקבוצת סיכון לסבול מהתמכרות לספורט או שמא אתם כבר מכורים לספורט:

  • פגיעה כללית ביכולת הריכוז – קושי להתרכז בדברים אחרים בגלל צורך לבצע פעילות גופנית.
  • פגיעה בחיי החברה / משפחה – קושי לקיים חיי חברה/משפחה בגלל צורך לבצע פעילות גופנית או ביצוע פעילות גופנית.
  • פגיעה בקריירה המקצועית – קשיים בביצוע עבודתכם ו/או בהתנהלות המאפשרת התקדמות בקריירה המקצועית שלכם בגלל צורך לבצע פעילות גופנית או בגלל ביצוע פעילות גופנית.
  • פציעות ספורט – המשך אימון גופני תוך התעלמות מכאבים ומפציעות.
  • קשיים פסיכולוגיים בגלל חוסר בפעילות גופנית – חוסר בפעילות גופנית גורר אחריו סימנים ותסמינים נפשיים כולל דיכאון, מתח נפשי מוגבר ועוד.
  • הגברה תמידית ברמת הקושי של הפעילות הגופנית – הספורטאי המכור נדחף להרים את רף המאמץ הגופני וזאת עקב העובדה שפעילות גופנית עם רמת קושי קבועה תגרום לירידה ברמות האנדורפינים ולירידה בתחושה האופוריה.
  • פעילות גופנית והפרעות אכילה – קיומם של הפרעות אכילה כמו בולימיה ואנורקסיה מעלה את הסבירות שאתם עושים יותר מידי פעילות גופנית
  • פעילות גופנית ודימוי גוף לקוי – דימוי עצמי לקוי (שמן מידי, רזה מידי, חלש מידי ועוד) מוביל לפעילות גופנית מוגברת.

מכורים לספורט זה האנדורפינים – אבחון

אין קריטריונים אחידים וברורים לגבי מי עובר את הסף והופך להיות מכור לספורט. מלבד המקרים הברורים שאותם ניתן לאבחן בקלות יחסית ישנו קושי לזהות את המכורים הקלים לספורט. הדבר נעשה על ידי שאלונים שחוברו בשלבים שונים שבאמצעותם ניתן להעריך את חשיבות הפעילות הגופנית לספורטאי, הפרעות חברתיות ומשפחתיות אפשריות שהספורט גורם, השפעות קיום או אי קיום הספורט על מצב הרוח, פרק הזמן המושקע בפעילות גופנית וכן מהם הרגלי האימון שלו. על הקלינאי לנסות לאתר התנהלות, סימנים ותסמינים המצביעים על התמכרות לספורט.

בין היתר יחפש הקלינאי אצל המכור לספורט נטייה להרים את רף המאמצים ללא הרף. לרוץ רחוק יותר, לרוץ מהר יותר ולקפוץ גבוה יותר, להתאמן כול יום וכיוצא בזה וזאת כדי להשיג את ההשפעה האופורית של האנדורפינים. התנהגויות “מסגירות” נוספות כוללות נטייה להמשיך להתאמן ולהתעלם מכאבים ופציעות, אי הקפדה על כללי אימון גופני נכונים (זמני מנוחה, סרגל מאמצים וכיוצא בזה), סימני ותסמיני גמילה כתוצאה מחוסר בפעילות גופנית (מצב רוח רע, חוסר מנוחה, מתח נפשי, דיכאון, הפרעות שינה אובדן תיאבון ועוד), פגיעה בחיים החברתיים, המשפחתיים ובקריירה ועוד.

טיפול בהתמכרות לספורט

ראשית חשוב להבין שהפגיעה באורח החיים והנזקים הנובעים מהתמכרות לספורט מחייבת טיפול בבעיה וגמילה. הטיפול והגמילה של מכורים לספורט אינה מתבססת על טיפולים משני מודעות ולא על טיפול תרופתי. בדומה לטיפול בהפרעות התנהגותיות ובהתמכרויות אחרות הטיפול בהתמכרות לספורט מתחיל בפיתוח המודעות לקיום הבעיה. טכניקות ריפוי אחרות כוללות בין היתר ריפוי קוגניטיבי התנהגותי המנסה לגרום לשינוי בהרגלים, לשינוי בדימוי העצמי ולגיוס תמיכה משפחתית ו/או טיפול דינאמי שמנסה לנתח את הסיבות להתפתחות ההתמכרות לספורט ובכך להשפיע על מיגור הבעיה.

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


מאמרים קשורים

Call Now Button
Close Panel
חריקת שיניים למה זה עלול לגרום? מתעוררים בלילה לשמע קול עכבר מכרסם? יכול להיות שהאחראי לכך אינו עכבר אלא בן או בת הזוג שלכם שחורק שיניים בעוז. לא ברור לחלוטין מה גורם להתפתחות חריקת שיניים (Bruxism) אבל שני דברים ברורים לגבי זה האחד שלחצים נפשיים מעורבים כאן ושניים שכדאי לא להתעלם מהנזקים האפשריים שחריקת שיניים עלולה לגרום.אבחון מהיר ומדויק של הנזקים שנגרמים בגלל חריקת שיניים ובמידת הצורך טיפול יעיל בהם עשויים למנוע נזקים כרוניים. חריקת שיניים למה זה עלול לגרום? רק אחרי הליך אבחוני מסודר נוכל לענות לכם על השאלה הזאת.{loadposition inside-page}

חריקת שיניים למה זה עלול לגרום - רקע

הידוק הלסתות מתבצע על ידי כיווץ של שרירי הלעיסה החזקים מאוד ויצירת עומס אדיר ומתמשך על השיניים, על פרקי הלסת ועל הרקמות סביבו. לעיתים קרובות יתווסף להידוק השיניים גם תנועת החלקה קדימה ואחורה או לצדדים. תנועה זעירה זאת תגרום לשחיקת השיניים ועלולה להיות רעשנית מספיק על מנת להעיר את בן הזוג משנתו. אם אתם סובלים מכאבי לסתות, שיניים או פנים יכול להיות שגם אתם חורקים שיניים. מי נוטה לחרוק שיניים? חשוב לדעת שכולם או כמעט כולם חורקים שיניים מידי פעם.

השאלה שנשאלת היא לאורך איזו תקופה אתם חורקים שיניים (ימים, חודשים, שנים), כמה זמן נמשכת חריקת השיניים בכול פעם (שניות, דקות, שעות) ובאיזה עוצמה מתבצעת חריקת השיניים הזאת (הידוק וחריקה קלה או הידוק עז וחריקה קשה). רוב האנשים חורקים שיניים רק לעתים רחוקות, כאשר הם נמצאים במצבים של דחק רגשי זמני ולכן אינם צפויים לסבול מנזקים משמעותיים. חלק קטן מהאנשים חורקים שיניים בעוצמה ולאורך זמן והתוצאה לא יכולה להיות אחרת חוץ מנזקים משמעותיים למפרק הלסת ולרקמות המרכיבות ומניעות אותו.

חשוב לאבחן את הבעיה באופן מהיר ומדויק כדי למנוע טיפולים שיניים יקרים, טיפולים ממושכים במפרקי הלסת ונזקים בלתי הפיכים.

חריקת שיניים - סימנים ותסמינים אפשריים

בין הסימנים והתסמינים של חריקת שיניים נמנה ירידה בגובה השיניים ולעיתים במקרים חמורים אף להיעלמותם, כמו כן אנו עלולים למצוא שיניים שבורות, השיניים עלולות לפתח רגישות ולעתים קרובות נמצא גם נסיגת חניכיים. על הידוק הלסתות מתמשך וחריקת השיניים עיקשת עלולים על ציר הזמן להוביל להתפתחות תסמונת מפרק הלסת ולדלקת פרקים ניוונית במפרקי הלסת. הסימנים ותסמינים הנכללים בכותרת: "תסמונת מפרק הלסת" הם רבים ומגוונים.

בין הסימנים והתסמינים הללו נמנה כאבי שיניים, כאבי לסתות, כאבי אוזניים, כאבי צוואר וראש ועוד. סימפטומים נלווים נוספים כוללים : דאגה, מתח, הפרעות שינה, דיכאון, הפרעות אכילה סחרחורות, בחילות, ורטיגו ועוד. הידוק לסתות ושחיקת השיניים יכולים להתבצע ביום ובלילה אם כי התופעה הלילית היא הבעיה הגדולה שכן ביום ניתן לפתח מודעות, לשלוט ולמנוע את חריקת השיניים ובלילה קשה יותר.

חריקת שיניים - גורמים

חריקת שיניים למה זה עלול לגרום
חריקת שיניים למה זה עלול לגרום

הגורמים להתפתחות חריקת שיניים אינם ברורים. חלק מהחוקרים טוענים שמנשך שאינו מדויק יכול לגרום לחוסר נוחות ולחריקת שיניים. חוקרים אחרים סבורים שמדובר בבעיה שקשורה למערכת העצבים המרכזית. שילוב של סיבות - זו הסברה שמקובלת כרגע רוב החוקרים. שילוב של מתח נפשי, מבנה אישיות ובעיות מנשך. גורמי סיכון נוספים כוללים: צריכת קפאין, עישון, וסמים אחרים.

גם ילדים חורקים שיניים

גם אצל ילדים רווחת התופעה הזאת של חריקת שיניים ועל פי נתונים מחקריים מספרם מגיע עד לכדי 30% מהילדים. ישנם חוקרים הסבורים שזוהי תהליך נורמאלי של גדילה והתפתחות המנשך. לטענת אותם מומחים ילדים גורסים שיניים בגלל מנשך שנימצא בהליכי התאמה. מומחים אחרים סבורים שגם אצל ילדים התופעה הזאת קשורה רובה ככולה למתחים ואגרסיות הנצברות במשך היום או כתגובה לכאבי אוזניים. רוב הילדים יגמלו מכך בהגיעם לבגרות.

חריקת שיניים - אבחון

ברוב המקרים חריקת שיניים מאובחנת על ידי רופא השיניים. מבט חטוף של הרופא השיניים יסגיר את הבעיה. יש לעתים שהכאבים ושאר הסימנים והתסמינים שמתפתחים במפרק הלסת וברקמות סביב המפרק הם אלו שגורמים לחולה לחפש מזור. מקרים אלו מגיעים גם למרפאה שלי. כאן במרפאה נלמד את ההיסטוריה של הופעת הכאבים, ונבדוק את מפרקי הלסת, עמוד שדרה צווארי, ראש וכמובן שנבדוק את שיניו של החולה בניסיון לאתר סימנים לחריקת שיניים. תצפית על השיניים של אדם שחורק שיניים, וסובל כתוצאה מכך מסימנים ותסמינים, יראו נזקים אופייניים כולל ירידה בגובה השיניים, שיניים שבורות ועוד.

טיפול בחריקת שיניים

מטרת הטיפול הינה הפחתת הכאב, ולמנוע נזק לשיניים וכן ניסיון למנוע המשך הידוק לסתות וחריקה. אם זאת יש לזכור שברוב המקרים אין צורך בטיפול כיוון שהתופעה חולפת מאליה. אם הבעיה חמורה מספיק ונמשכת מעל מספר שבועות ברצף קימות מספר אפשרויות טיפול:

הפחתת מתחים

  • התחבר לאנשים זהו בעיניי הדבר החשוב ביותר. דבר והקשב.
  • תרגול של חשיבה חיובית
  • להשאיר כול יום זמן לתחביבים
  • לקיחת הפסקות מתוכננות ממהלך סדר היום
  • פעילות גופנית קלה שלוש פעמים בשבוע רצוי עם חבר או חברה
  • אוכל טוב ובריא
  • למניעת חריקת שיניים למד טכניקה של הרגעה עצמית
  • שמע מוסיקה
  • תרגל יוגה או מדיטציה
  • אם שום דבר לא עוזר להפחתת הלחצים שלך אולי כדי להיעזר בפסיכולוג.

רופא שיניים להתאמת סדי לילה ו/או לתיקון מנשך

כדי למנוע נזק מהשיניים בגלל חריקת שיניים ניתן להשתמש בסדי לילה. הסד הינו משטח הגנה עשוי פלסטיק המותאם אישית ותפקידו למנוע מגע בין השיניים העליונות לאלו התחתונות. יש לזכור שהסדים אינם נוחים ולא תמיד מפחיתים משמעותית את הלחץ ואת הנזק הנלווה לו על פרק הלסת. ישנם אף מקרים שבהם דווח על החמרה בסימפטומים וזאת יתכן בגלל חוסר התאמה מלאה של הסד. עם זאת שימוש קבוע בסד עשוי להציל את שינך מכליה. אצל חלק מהסובלים מהתופעה הסיבה לכך היא מנשך לא תקין. שיפור המנשך אצל רופא שיניים עשוי באותם המקרים לסייע בפתרון הבעיה.

ביופידבק להרפיית שרירי הלעיסה

אימון בהרפיית שרירי הלעיסה עשוי להפוך להרגל ולעזור גם במהלך שנת הלילה

תרופות

תרופות אנטי דלקתיות עשויות להקל על הסימפטומים אם כי אין בכוחן לעזור למכאניקה של עבודת הפרקים ותופעות הלוואי שלהן מחייבות שיקול דעת. במקרים מסוימים עושים שימוש אפילו בבוטוקס על מנת לשתק חלק משרירי הלעיסה ובכל להפחית את העומס שהמפרק והרקמות סביבו מצויים בו במהלך חריקת שיניים.

טיפולי כירופרקטיקה

כירופרקטיקה יודעת לשפר את התפקוד של מפרק הלסת ושל הרקמות המרכיבות ומניעות אותו ובכך מפחיתה את הכאבים ואת שאר הסימנים והתסמינים. באמצעות הטיפול הכירופרקטי נוכל לעזור ולמנוע חריקת שיניים באותם מקרים שבהם החריקה הזאת נגרמת בגלל כאבים בלסת. לא נוכל להפסיק חריקת שיניים הנגרמת מסיבות אחרות כגון מתח נפשי ועוד.

טיפול עצמי

במצב של חריקת שיניים גם טיפול עצמי עשוי לעזור בשיפור מצב המפרק ולצמצם את הצורך לחרוק שיניים. הכלים העומדים לרשותו של החולה הינם רבים ומגוונים: הרפיה של שרירי הלעיסה על ידי עיסוי ומודעות, תרגילי מתיחה של שרירי הלעיסה, חימום או קירור של אזור הלסת והימנעות מאכילה של מזון קשה או קשה ללעיסה. ואולם הכי חשוב זה כנראה להפחית לחצים מחייך. רבים יגידו לגבי ההמלצה הזאת שזה קל להגיד אך קשה לביצוע והם אכן יצדקו ובכול זאת ולמרות הקושי הגדול כול הפחתה גם מינימאלית עשויה להפחית באופן דרמטי את התופעה.

דילוג לתוכן