‏תסמונת מתח צווארי‏

‏תסמונת מתח צווארי‏‏ היא מונח המתאר קבוצה של מצבים הגורמים לכאב, נוקשות ורגישות בשרירי הצוואר והשכמות. זה יכול גם לגרום לכאבי ראש והתכווצויות שרירים. לתסמונת זאת יכולות להיות סיבות שונות, כגון יציבה לקויה, מתח נפשי, תנועות חוזרות או טראומה. חלק מהשמות הנפוצים לתסמונת מתח צווארי (Tension Neck Syndrome) הם "מיאלגיה בשריר הטרפז", מיאלגיה מתחית, תסמונת צוואר טקסט ועוד.

‏תסמונת מתח צווארי‏ פוגמת קשות באיכות החיים של הסובלים ממנה וגם גורמת להיעדרויות מהעבודה ולנזקים כלכליים משמעותיים. חשוב להכיר את התסמונת הזאת ואת גורמי הסיכון להתפתחותה ולנסות למנוע אותה או לצמצם את היקפה. פנו לקבלת עזרה מקצועית במקרה שלמרות כל מאמצי המניעה אתם סובלים מהתסמינים של ‏תסמונת מתח צווארי‏. כירופרקט מאבחן ובמידת הצורך מטפל באופן יעיל בתסמונת הזאת.

‏מהי ‏תסמונת מתח צווארי‏?

‏תסמונת מתח צווארי‏ (Tension Neck Syndrome – TNS), ידועה גם כתסמונת לחץ צווארי. התסמונת הזאת מתארת קבוצה של מצבים במערכת השרירים והשלד עם תסמינים אופייניים. בין היתר התסמינים נציין: כאבי צוואר, נוקשות, רגישות והגבלה בתנועה בשרירי הצוואר והשכמות. מצב זה עלול לגרום גם כאב ראש צווארי / מתחי והתכווצויות שרירים המשפיעים על איכות החיים. תסמונת מתח צווארי גורמת גם להיעדרויות מהעבודה ולנטל כלכלי (Andersen, Christensen, Zebis, & Sjogaard, 2010). שמות נוספים לתסמונת זו הם מיָאלגיה של שריר הטרפז, מיָאלגיית מתח, תסמונת מיופציאלית ו-"צוואר טקסט" (Text Neck Syndrome).

הפרעות שרירים ושלד, כולל תסמונת צוואר תפוס, שכיחות מאוד לאורך החיים. למעשה עד 80% מהאוכלוסייה מושפעות מהן. ההפרעות האלה באות לידי ביטוי בעיקר בצורת  מכאבי גב תחתון וגם כאבי צוואר (Hoy et al., 2014). באופן ספציפי, תסמונת מתח צווארי היא סוג של פציעת מאמץ חוזרני הנובעת מפגיעות חוזרות (RSI), בעיקר בשריר הטרפז. תסמונת זאת נפוצה במקצועות הכוללים עבודה ממושכת מול מחשב או תנועות חוזרות (Larsson, Søgaard, & Rosendal, 2007).

ניתן למנוע את ההתפתחות תסמונת מתח צווארי באמצעות נטרול גורמי הסיכון להתפתחותו. בין היתר צריך להגביל מאמץ חוזרני, להפחית מתחים נפשיים, לשפר יציבה, לבצע שינויים ארגונומיות ועוד. במידת הצורך ניתן לטפל בהפרעה זאת באופן יעיל על ידי כירופרקט ושיטות נוספות.

סימנים ותסמינים של ‏‏תסמונת מתח צווארי‏

סימנים ותסמינים נפוצים של ‏תסמונת מתח צווארי‏ כוללים:

• כאבי צוואר
• נוקשות בצוואר ובשכמות.
• הגבלת תנועת הצוואר.
• כאבי ראש מתחי.
• התכווצויות שרירים באזור הצוואר.
• כאב שמוקרן לאזורים סמוכים, כולל הראש, השכמה או הכתף (Fernández-de-las-Peñas, Simons, & Cuadrado, 2013).
•  נקודות הדק (trigger points) הגורמות לכאב בעת לחיצה.

מה הם הגורמים וגורמי סיכון להפרעה זאת?

מספר גורמים תורמים להתפתחות ‏תסמונת מתח צווארי‏, ביניהם:

• יציבה לקויה בעת ישיבה ממושכת או עבודה מול מחשב.
• תנועות חוזרות של הצוואר, השכמות והפרקים.
• שימוש יתר במכשירים סלולריים, הגורם ל-"צוואר טקסט."
• תנאים ארגונומיים לקויים בסביבת העבודה, כגון גובה מסך לא מתאים או כיסאות שאינם תומכים כראוי (Berolo, Wells, & Amick, 2011).
• לחץ נפשי, חרדה ודיכאון, שמחמירים את מתח השרירים (Linton, 2000).
• פגיעות טראומטיות, כגון צליפת שוט מתאונות דרכים.‏

אבחון ‏תסמונת מתח צווארי

אבחון ‏תסמונת מתח צווארי‏ נעשה בדרך כלל על בסיס קליני, מאחר ואין בדיקות אבחון ספציפיות. תהליך האבחון כולל היסטוריה רפואית מפורטת, בדיקה גופנית מעמיקה הכוללת הערכת טווח תנועה בצוואר, התכווצויות שרירים ונקודות טריגר. לעיתים נעשה שימוש בבדיקות הדמיה כמו רנטגן או MRI לשלילת גורמים אחרים כגון פריצת דיסק צווארית או אוסטיאוארטריטיס (Childs et al., 2008).

גישות טיפוליות עבור ‏תסמונת מתח צווארי‏

קיימים מספר טיפולים לתסמונת:

1. טיפול עצמי ושמרני:

• טיפול בחום או בקור להפחתת דלקת.
• תרגילי מתיחות לשיפור גמישות והפחתת נוקשות.
• עיסוי להרפיית שרירים ושיפור זרימת הדם.

2. התערבויות ארגונומיות:

• שימוש בציוד ארגונומי מתאים (כסאות, שולחנות, מקלדות).
•  הקפדה על עמדת עבודה ארגונומית כולל ‏התאמת גובה המסך ושמירת יציבה נכונה.
• למניעת מצב של שימוש יתר יש לבצע הפסקות תכופות לפעילות במהלך עבודה (van Niekerk, Louw, & Hillier, 2012).

3. טיפול כירופרקטי:

אנשים רבים מוצאים הקלה בתסמינים של תסמונת מתח צווארי באמצעות טיפול כירופרקטי. הטיפול עשוי לכלול:

• מניפולציות ידניות לשיפור תנועתיות עמוד השדרה הצווארי.
• טיפולים תומכים, כגון לייזר רך להפחתת דלקת וכאב (Bryans et al., 2014).

4. טיפול תרופתי:

• שימוש בתרופות נוגדות דלקת (NSAIDs) ומרפי שרירים להקלה על תסמינים חריפים.
• הדרכה לגבי תופעות לוואי ושימוש נכון בתרופות.

5. התערבויות פסיכולוגיות והתנהגותיות:

• טכניקות לניהול לחץ, כולל מיינדפולנס, מדיטציה והרפיה.
• תמיכה פסיכולוגית במקרה של לחץ נפשי משמעותי (Linton, 2000).

‏יש צורך בביצוע אבחנה מבדלת עבור תסמונת מתח צווארי. בהליך זה נצטרך לשלול הפרעות אחרות שמשפיעות על הצוואר. אלה עשויות לכלול, בין היתר, דלקת פרקים ניוונית, פריצת דיסק בצוואר, רדיקולופתיה צווארית ועוד.‏‏‏

אסטרטגיות מניעה

מניעה אפקטיבית כוללת טיפול בגורמי סיכון, שיפור תנאי עבודה ארגונומיים, הפחתת ישיבה ממושכת, ניהול לחץ ועידוד פעילות גופנית קבועה (Larsson et al., 2007). התערבויות במקום העבודה מתמקדות בארגונומיה והפסקות מתיחה סדירות, ומפחיתות משמעותית את שכיחות התסמונת.

סיכום

הבנת הגורמים, התסמינים ושיטות הטיפול חיונית לניהול יעיל ומניעת התסמונת. זיהוי מוקדם, התאמות ארגונומיות, ניהול לחץ וטיפול רפואי או כירופרקטי מתאימים ישפרו משמעותית את ההחלמה ואיכות החיים.

References:

Andersen, L. L., Christensen, K. B., Zebis, M. K., & Sjogaard, G. (2010). Effect of physical exercise interventions on musculoskeletal pain in all body regions among office workers: A one-year randomized controlled trial. Manual Therapy, 16(1), 100-104.

Berolo, S., Wells, R. P., & Amick, B. C. (2011). Musculoskeletal symptoms among mobile hand-held device users and their relationship to device use: A preliminary study in a Canadian university population. Applied Ergonomics, 42(2), 371-378.

Childs, J. D., Cleland, J. A., Elliott, J. M., et al. (2008). Neck pain: Clinical practice guidelines linked to the International Classification of Functioning, Disability, and Health. Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy, 38(9), A1-A34.

Fernández-de-las-Peñas, C., Simons, D. G., & Cuadrado, M. L. (2013). Myofascial trigger points, pain, and dysfunction. In Myofascial Pain and Dysfunction (pp. 45-54). Lippincott Williams & Wilkins.

Hoy, D., March, L., Woolf, A., et al. (2014). The global burden of neck pain: Estimates from the Global Burden of Disease 2010 study. Annals of the Rheumatic Diseases, 73(7), 1309-1315.

Larsson, B., Søgaard, K., & Rosendal, L. (2007). Work-related neck-shoulder pain: A review on magnitude, risk factors, biochemical characteristics, clinical picture, and preventive interventions. Best Practice & Research Clinical Rheumatology, 21(3), 447-463.

Linton, S. J. (2000). A review of psychological risk factors in back and neck pain. Spine, 25(9), 1148-1156.

van Niekerk, S.-M., Louw, Q. A., & Hillier, S. (2012). The effectiveness of a chair intervention in the workplace to reduce musculoskeletal symptoms: A systematic review. BMC Musculoskeletal Disorders, 13, 145.

Chiropractic management:

Bryans, R., Decina, P., Descarreaux, M., et al. (2014). Evidence-based guidelines for the chiropractic treatment of adults with neck pain. Journal of Manipulative and Physiological Therapeutics, 37(1), 42-63.