מיוזיטיס מתחי

מיוזיטיס מתחי עלולה להיות ההפרעה שגורמת לכאבים שלכם. את התסמונת הזאת הכיר לעולם רופא בשם ג'ון סרנו (Sarno). תחום התמחותו של סרנו היה שיקום קליני. לטענתו של סרנו מיוזיטיס מתחי (Tension Myositis Syndrome) היא תסמונת כאב המתפתחת בגלל מצוקה פסיכולוגית. כדי שתסמונת זאת תתפתח לא נדרש נזק גופני כמו פריצת דיסק, קרע גיד או שחיקת סחוס אלא מצוקה רגשית בלבד.

הקשר שבין הגוף למוח והפרעות בריאותיות פסיכוסומטיות כמו מיוזיטיס מתחי שנגרמות בשל כך אינן ברורות כל צרכן. אין גם בדיקות אובייקטיביות כדוגמת צילום רנטגן או דימות MRI שיכולות להצביע על הגורם להתפתחותן. מסיבה זאת ואחרות האבחון של מיוזיטיס מתחי מתבסס בעיקר על שלילה של הפרעות אחרות. לגישתו של סרנו קמו מקרב הממסד הרפואי מתנגדים רבים. על ציר השנים ההתנגדות הזאת פחתה בין היתר בגלל המודעות הרבה שקיימת בימנו לקשר שבין גוף ונפש.

מיוזיטיס מתחי – רקע

תסמונת מיוזיטיס מתח (TMS) היא מצב שעשוי להיות הגורם הבסיסי לכאב כרוני עבור אנשים רבים. תסמונת זו הוצגה לקהילה הרפואית על ידי ד"ר ג'ון א 'סרנו, פרופסור לרפואת שיקום. עבודתו של סרנו התמקדה בשיקום קליני ובקשר גוף-נפש, והציעה כי TMS היא הפרעת כאב הנובעת ממצוקה פסיכולוגית ולא מנזק מבני או פתולוגי (Sarno, 1991). שלא כמו מצבים כגון פריצות דיסק, גידים קרועים או סחוס ניווני, TMS אינו דורש טראומה פיזית כדי להתבטא. במקום זאת, התסמונת נחשבת להתפתח עקב דיכוי רגשי ולחץ פסיכולוגי (Sarno, 2006).

לכאב ישנה השפעה אדירה על איכות החיים של החולה. מסיבה זאת, התלונות על כאבים הן התלונות השכיחות ביותר ששומע כל רופא ראשוני. אנשים רבים מתלוננים על כאבים שמקורם שלא ניתן לאתר את מקורם. דוגמאות לכך כוללות בין היתר הפרעות בריאותיות כגון פיברומיאלגיה ומיוזיטיס מתחי.

קשר גוף-נפש ותסמונת מיוסיטיס מתח

יחסי הגומלין בין לחץ פסיכולוגי ותסמינים פיזיים אינם תמיד מובנים היטב, והפרעות פסיכוסומטיות רבות, כולל TMS, חסרות בדיקות אבחון אובייקטיביות כגון צילומי רנטגן או סריקות MRI. כתוצאה מכך, TMS מאובחנת בעיקר על ידי אי הכללת מצבים רפואיים אחרים (O'Sullivan et al., 2018).

מבחינה היסטורית, התיאוריות של TMS וסרנו נתקלו בהתנגדות משמעותית מצד הממסד הרפואי. עם זאת, ככל שהמודעות לקשר גוף-נפש גדלה, הספקנות סביב TMS פחתה. מחקר שנערך לאחרונה על הפרעות פסיכוסומטיות תומך ברעיון כי מתח נפשי יכול להתבטא ככאב פיזי (Lumley et al., 2011). מחקרים מצביעים על כך שחולי כאב כרוני מפגינים לעתים קרובות רמות גבוהות יותר של מצוקה פסיכולוגית, כולל חרדה, דיכאון והיסטוריה של טראומה, דבר המצביע על כך שגורמים אלה תורמים לחוויות כאב (Giesecke et al., 2004).

שכיחות והשפעה כלכלית של כאב כרוני

כאב כרוני הוא בעיה בריאותית עולמית מרכזית, המשפיעה באופן משמעותי על איכות החיים ועל הפרודוקטיביות הכלכלית. בין מצבי הכאב המדווחים בתדירות הגבוהה ביותר:

1. כאבי גב תחתון: משפיע על כ -80% מהאנשים בשלב כלשהו בחייהם (Maher et al., 2017).
2. כאבי צוואר: דווחו על ידי כמעט 50% מהאוכלוסייה בשלב כלשהו (Hoy et al., 2010).

צורות אחרות של כאב כרוני כוללות:

1. כאב הקשור למצבים כרוניים כגון סרטן, סוכרת ודלקת פרקים.
2. פיברומיאלגיה ותסמונת מיוזיטיס מתח, אשר חסרות סיבות פיזיות ברורות.

נטל כלכלי של כאב כרוני

הנטל הכלכלי של כאב כרוני הוא משמעותי. בארצות הברית לבדה, עלויות כאבי גב תחתון עולות על 100 מיליארד דולר בשנה עקב טיפולים רפואיים, אובדן פרודוקטיביות וקצבאות נכות (Dagenais et al., 2008). במקרים רבים, הכאב נגרם על ידי פציעות פיזיות שניתן לזהות באמצעות הדמיה אבחנתית. פציעות אלה כוללות:

1. רקמות קרועות
2. פריצות דיסק או פריצות דיסק בולטות
3. שברים בעצמות

עם זאת, אנשים רבים חווים כאב ללא כל חריגה מבנית הניתנת לזיהוי. זה הוביל חוקרים לחקור הסברים פסיכוסומטיים למצבי כאב כרוניים מסוימים, כולל פיברומיאלגיה ו- TMS (Clauw, 2014).

הבנת תסמונת מיוזיטיס מתח

TMS מסווגת כהפרעה פסיכוסומטית, כלומר היא גורמת לתסמינים פיזיים אמיתיים ללא פתולוגיה מבנית. הסימפטומים קשורים לגורמי לחץ פסיכולוגיים, כגון רגשות מודחקים, חרדה וטראומה. סרנו (1991) הציע כי TMS עשוי לשחק תפקיד גם בהפרעות כאב כרוניות אחרות, כגון מיגרנות ותסמונת המעי הרגיז (IBS).

סימנים ותסמינים של TMS

הסימפטום הבולט של TMS הוא כאב כרוני משתנה, שיכול להתרחש באזורים שונים בגוף. האזורים המושפעים בדרך כלל כוללים:

1. כאב ראש מתחי
2. כאבים בצוואר
3. כאבים בגפיים כולל כאבים בברכיים, כאבים בזרועות
4. כאבי בטן
5. כאב בגב העליון
6. כאבים בעכוז
7. כאבי גב תחתון
8. כאב בגפיים (ברכיים, זרועות, כתפיים)
9. כאבי גב עליון
10. הפרעות במפרק הלסת.

כאב TMS משתנה לעתים קרובות בעוצמתו ובמיקומו, דבר שאינו אופייני לכאב הנגרם על ידי נזק מבני. שונות זו נחשבת אינדיקטור אבחוני חיובי, שכן פציעות פיזיות נוטות לגרום לכאב מקומי ולא לסימפטומים משתנים (Sarno, 2006).

תסמינים נוספים של TMS עשויים לכלול:

1. נוקשות שרירים
2. חולשה כללית
3. תפקוד לקוי של הלסת (הפרעת TMJ)
4. בעיות במערכת העיכול
5. תחושות קהות או עקצוץ

מה גורם ל-TMS?

אין הסבר מדעי מוחלט ל-TMS, אך סרנו (Sarno, 1991) הציע שהמוח, במאמץ להגן על אדם מפני רגשות מודחקים, מסיט את תשומת הלב ממצוקה פסיכולוגית על ידי יצירת כאב פיזי. זה קורה דרך מערכת העצבים האוטונומית, אשר מפחיתה את זרימת החמצן לשרירים, גידים ועצבים, מה שמוביל לכאב , התכווצויות שרירים ונוקשות (Sarno, 2006).

TMS קשור לתכונות פסיכולוגיות כגון:

1. פֶּרְפֶקְצְיוֹנִיזְם
2. ביקורת עצמית
3. התנהגות נעימה לאנשים
4. כעס וחרדה מודחקים

מחקרים תומכים ברעיון שדיכוי רגשי יכול להוביל לרגישות מוגברת לכאב באמצעות פעילות מוגברת במערכת הלימבית ובאזורי עיבוד הכאב במוח (Schweinhardt & Bushnell, 2010).

אבחון תסמונת מיוזיטיס מתח

אבחון TMS נעשה על ידי שלילת מצבים רפואיים אחרים. רופאים המתמחים בהפרעות שרירים ושלד וכאב – כגון כירופרקטורים, פיזיקאים ונוירולוגים – יכולים להעריך TMS.

שלבי אבחון:

1. הערכת היסטוריה רפואית
   1. סקירת סימפטומים, גורמי לחץ רגשיים ותכונות אישיות.
   2. זיהוי נטיות פסיכוסומטיות (למשל, היסטוריה של הפרעות חרדה או סומטיזציה).
2. בדיקה גופנית
   1. הערכת תגובת כאב ורגישות שרירים.
   2. זיהוי נקודות טריגר TMS מרכזיות בשרירי העכוז, בעמוד השדרה המותני ובטרפזיוס.
3. אי הכללת הפרעות מבניות
   1. ניתן להשתמש בבדיקות מעבדה והדמיה (MRI, רנטגן) רק כדי לשלול מצבים אחרים כגון:
      1. פריצות דיסק
      2. דלקת פרקים
      3. שברים בעמוד השדרה כגון ספונדילוליסטזיס ושברים אחרים.
      4. גידולים או זיהומים

מכיוון ש-TMS אינו גורם להפרעות מבניות, בדיקות אלה בדרך כלל יחזירו תוצאות נורמליות.

טיפול בתסמונת מיוזיטיס מתח

שלא כמו הפרעות כאב קונבנציונליות, טיפול TMS אינו כרוך בתרופות, ניתוחים או פיזיותרפיה. במקום זאת, הטיפול מתמקד בהתערבויות פסיכולוגיות וחינוכיות.

גישות טיפול יעילות ב-TMS כוללות:

1. חינוך על הקשר גוף-נפש (הבנת תפקידם של רגשות מודחקים בכאב).
2. טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) (הפחתת התנהגויות הימנעות מפחד וטיפול בדפוסי חשיבה שליליים).
3. טיפול בכתיבה אקספרסיבית (כתיבת יומן מצוקה רגשית וטראומת עבר).
4. הפחתת מתח מבוססת מיינדפולנס (MBSR) (הפחתת מתח באמצעות מדיטציה וטכניקות הרפיה).
5. קבוצות תמיכה ופסיכותרפיה (שיתוף חוויות ועיבוד רגשי).

המלצות למטופלים:

1. חזרו לפעילות גופנית רגילה כדי להתגבר על התנהגויות הימנעות מבוססות פחד.
2. הכירו בכך שכאב אינו נגרם על ידי נזק פיזי, אלא על ידי מתח נפשי.
3. לעסוק בפעילויות להפחתת מתח, כגון פעילות גופנית, נשימות עמוקות, מדיטציית תשומת לב.

מחקרים אחרונים תומכים ביעילותן של התערבויות פסיכולוגיות בניהול כאב כרוני. טיפול בעיבוד מחדש של כאב (PRT), טיפול המתמקד במסלולים עצביים ולא בנזק מבני, הוכח כמפחית באופן משמעותי תסמיני כאב כרוני בחולי TMS (Ashar et al., 2021).

מסקנה

תסמונת מיוזיטיס מתח היא הפרעה פסיכוסומטית המציגה כאב כרוני ללא סיבות מבניות הניתנות לזיהוי. מחקר הולך וגובר ברפואת גוף-נפש מדגיש את חשיבותו של לחץ פסיכולוגי בתסמונות כאב כרוני. הבנה וטיפול במצוקה רגשית בסיסית באמצעות חינוך, פסיכותרפיה וניהול מתחים יכולים לספק הקלה ארוכת טווח בכאב למטופלי TMS.

פרוגנוזה

ברגע שהחולה מזהה את הקשר בין המחשבות הטורדניות והכעסים לכאב אין לו כבר צורך בהסחה שיוצר המוח בצורה של כאב. בשלב הזה חומרת הכאב לרוב יורדת. כאשר מוחו של החולה מבין שהוא יכול להתמודד עם מה שהוא ניסה להימנע ממנו כבר אין צורך בכאב לצורך הסחה. עם זאת העוסקים בנושא טוענים שאין לדעת כמה זמן ייקח עד שהתסמינים יחלפו לחלוטין. הנתון הזה משתנה מחולה לחולה. אצל חלק מהחולים קיים קושי רב יותר להבהיר את הקשר הזה שבין תהליכים מוחיים לכאבים.

לעיתים החולים מתקשים להאמין שהרגשות שלהם יכולים לגרום לכאבים. במקרים אלה הטיפול עלול להיכשל כיוון שהצלחת הטיפול תלויה לחלוטין בהפנמת הקשר הזה שבין מצוקות והדחקת רגשות לכאבים.

References:

Ashar, Y. K., et al. (2021). Pain reprocessing therapy: A primary treatment for chronic back pain. JAMA Psychiatry, 78(7), 700-708.

Clauw, D. J. (2014). Fibromyalgia: A clinical review. JAMA, 311(15), 1547-1555.

Dagenais, S., Caro, J., & Haldeman, S. (2008). A systematic review of low back pain cost of illness studies in the United States and internationally. The Spine Journal, 8(1), 8-20.

Giesecke, T., et al. (2004). The relationship between depression, clinical pain, and experimental pain in a chronic pain cohort. Arthritis & Rheumatism, 50(2), 409-417.

Hoy, D., Protani, M., De, R., & Buchbinder, R. (2010). The epidemiology of neck pain. Best Practice & Research Clinical Rheumatology, 24(6), 783-792.

Lumley, M. A., Schubiner, H., & Lockhart, N. A. (2011). Investigating the relationship between psychological stress and chronic pain: A review and recommendations. Pain, 152(3), 455-459.

Maher, C., Underwood, M., & Buchbinder, R. (2017). Non-specific low back pain. The Lancet, 389(10070), 736-747.

O’Sullivan, P. B., et al. (2018). Cognitive functional therapy: An integrated behavioral approach for the targeted management of disabling low back pain. Physical Therapy, 98(5), 408-423.

Sarno, J. E. (1991). Healing back pain: The mind-body connection. Warner Books.

Sarno, J. E. (2006). The divided mind: The epidemic of mindbody disorders. HarperCollins.

Schweinhardt, P., & Bushnell, M. C. (2010). Pain imaging in health and disease—How far have we come? The Journal of Clinical Investigation, 120(11), 3788-3797.