מיוזיטיס מתחי עלולה להיות ההפרעה שגורמת לכאבים שלכם. אז מהי ההפרעה זאת ומה ידוע עליה? את התסמונת הזאת הכיר לעולם רופא בשם ג'ון סרנו (Sarno). תחום התמחותו של סרנו היה שיקום קליני. לטענתו של סרנו מיוזיטיס מתחי (Tension Myositis Syndrome) היא תסמונת כאב המתפתחת בגלל מצוקה פסיכולוגית. כדי שתסמונת זאת תתפתח לא נדרש נזק גופני כמו פריצת דיסק, קרע גיד או שחיקת סחוס אלא מצוקה רגשית בלבד.
הקשר שבין הגוף למוח והפרעות בריאותיות פסיכוסומטיות כמו מיוזיטיס מתחי שנגרמות בשל כך אינן ברורות כל צרכן. אין גם בדיקות אובייקטיביות כדוגמת צילום רנטגן או דימות MRI שיכולות להצביע על הגורם להתפתחותן. מסיבה זאת ואחרות האבחון של מיוזיטיס מתחי מתבסס בעיקר על שלילה של הפרעות אחרות. לגישתו של סרנו קמו מקרב הממסד הרפואי מתנגדים רבים. על ציר השנים ההתנגדות פחתה בין היתר בגלל המודעות הרבה שקיימת בימנו לקשר שבין גוף ונפש.
מיוזיטיס מתחי – רקע
לכאב ישנה השפעה אדירה על איכות החיים של החולה. מסיבה זאת, התלונות על כאבים הן התלונות השכיחות ביותר ששומע כל רופא ראשוני. בין התלונות השכיחות ביותר על כאבים נמנה:
- כאבי גב תחתון שעליו מתלוננים כ- 80% בכלל האנשים בשלב כזה או אחר בחייהם
- כאב בצוואר שעליו מתלוננים כ- 50% מכלל האוכלוסייה בשלב כזה או אחר
סוגי כאב נוספים כוללים בין היתר:
- כאבים הנלווים למחלות סרטן, סוכרת, דלקות פרקים ועוד
הכאבים הללו גורמים לעלויות אדירות למשלמי המיסים. בארצות הברית למשל כאבי גב תחתון עולה למשלמי המיסים מעל 100 ביליון דולרים כל שנה. העליות הללו הן תוצאה של עלויות הטיפול בכאב, אובדן ימי עבודה, תשלומי פיצויים ועוד. ברוב המקרים הכאב שאנו חשים נובע מנזק גופני שניתן לאתר באמצעות מגוון בדיקות ואמצעים. דוגמאות לנזקים כאלה כוללות:
- מתיחה או קרע של רקמות
- בלט או פריצת דיסק
- שברים של עצמות
אך לא תמיד אלה פני הדברים. אנשים רבים מתלוננים על כאבים שמקורם שלא ניתן לאתר את מקורם. דוגמאות לכך כוללות בין היתר הפרעות בריאותיות כגון פיברומיאלגיה ומיוזיטיס מתחי.
תסמונת מיוזיטיס מתחי (TMS) היא מצב הגורם לתסמינים פיזיים אמיתיים שאינם נובעים מהפרעות פתולוגיות או מבניות ואינם מוסברים על ידי בדיקות אבחון. ב-TMS, הסימפטומים נגרמים על-ידי לחץ פסיכולוגי. TMS תואר לראשונה על ידי ג'ון א. סארנו, פרופסור לרפואת שיקום, שהציע כי TMS עשוי להיות מעורב גם בהפרעות כאב אחרות. TMS ידוע גם בשם תסמונת מתח שרירי עצבי (tension myoneural syndrome) או תסמונת גוף הנפש.
סימנים ותסמינים של מיוזיטיס מתחי
התסמין העיקרי של מיוזיטיס מתחי כולל כאבים במקומות שונים בגוף. הכאבים הללו יכולים להופיע במגוון אזורים בגוף. התלונה העיקרית של החולים בתסמונת זאת היא על כאב גב תחתון. עם זאת חולים אלה עלולים להתלונן בין היתר גם על:
- כאב ראש
- כאבים בצוואר
- כאבי בבטן
- כאבים בגפיים כולל כאבים בברכיים, כאבים בזרועות
- כאב בגב העליון
- כאבים בעכוז
- כאב בברכיים
בתחילה הכאבים יהיו קלים ונסבלים. בהדרגה הכאבים עלולים להחמיר ולהיעשות עזים, להיעלם ולשנות תדיר את מיקומם. שינוי זה במיקום הכאב מהווה סימון מעודד שכן כאב הנובע מנזק גופני אינו משנה את מיקומו אך יכול להיות מושלך לאזורים אחרים בגוף.
תסמינים אפשריים נוספים של מיוזיטיס מתחי כוללים:
- נוקשות
- חולשת שרירים
- נימול
- הפרעות במערכת העיכול
- חולשה כללית
- הפרעות במפרק הלסת
מה גורם למיוזיטיס מתחי?
ראשית נאמר שאין הסבר מדעי ברור להתפתחות הפרעה בריאותית זאת. עם זאת לטענת ההוגה שלה, פרופ' סרנו, המוח שלנו הוא שגורם לכאבים ולשאר התסמינים במיוזיטיס מתחי. המוח בניסיונו לגונן עלינו מפני מצוקות רגשיות מודחקות ובכלל זה זעם, כעס, פחדים חרדות ועוד גורם מחסור בחמצן ברקמות. מחסור זה באספקת הדם אל הרקמות נובע מההשפעה של המוח על מערכת העצבים האוטונומית. השפעה זאת של המוח על מערכת העצבים האוטונומית גורמת לכיווץ כלי הדם גורם להפחתה בזרם הדם ובאספקת החמצן אל הרקמות השונות. חוסר באספקת הדם ברקמות השונות ובכללן בשרירים, בגידים, ברקמות חיבור ועוד גורם לכיווצי שרירים וכאבים.
אבחון מיוזיטיס מתחי
את האבחון של מיוזיטיס מתחי יכול לבצע כל קלינאי מהתחום שמתמחה במערכת שריר ושלד. בין הקלינאים נציין כמובן כירופרקט. האבחון של מיוזיטיס מתחי מתבסס על הליך שכולל:
למידה של היסטוריה רפואית
במהלך השלב הזה נלמד על הרקע על מצבו הנפשי של החולה ונטייתו לפתח מחלות פסיכוסומטיות. בין היתר נשאל את החולה:
- מה הם התסמינים שעליהם הוא מתלונן
- מתי החלו הסימפטומים
- מה גרם להם
- התנהלות שמחמירה או מפחיתה את התסמינים
- רקע בריאותי פיזי ונפשי של החולה
בדיקה גופנית
במהלך הבדיקה הגופנית נתבונן על החולה במצבים שונים. נחפש סימנים חיצוניים לפגיעה גופנית. נמשש את חלקי הגוף השונים במטרה לאתר אזורי גוף רגישים, נפוחים ועוד. נאתר את ששת נקודות הכאב שלפי סרנו מהוות אינדיקציה למיוזיטיס מתחי. נקודות הכאב הללו ממוקמות בחלק החיצוני עליון של שרירי העכוז, בשרירים משני צידי עמוד השדרה המותני ובחלק העליון של שרירי הטרפז. נניע את חלקי הגוף השונים במטרה לזהות הפרעות תנועתיות.
בדיקות מעבדה ודימות
מיוזיטיס מתחי אינו נובע מנזק גופני שאותו ניתן לאתר באמצעות בדיקות מעבדה ודימות. המגוון הרחב של בדיקות הדימות והמעבדה נועדו לשלול הפרעות בריאותיות אחרות
אבחנה מבדלת
הממצאים שיופקו מהמפגש שלנו עם החולה יועילו בשלילת הפרעות בריאותיות אחרות. בין יתר ההפרעות שיש לשלול נציין:
- מתיחה או קרעים של רקמות
- שחיקת סחוסים
- בלט או בקע דיסק הלוחץ על שורש עצב או על חוט השדרה
- ספונדילוליסטזיס
- שברים של חוליות
- דלקת זיהומית
- גידול סרטני בעמוד השדרה
- הפרעות בריאותיות במערכת העיכול
טיפול במיוזיטיס מתחי
הטיפול במיוזיטיס מתחי אינו כולל שימוש בטיפול גופני כמו כירופרקטיקה או פיזיותרפיה או טיפולים רפואיים כגון תרופות או ניתוחים. לפי ד"ר סרנו כדי לשפר את מצב החולה במיוזיטיס מתחי חשוב שהוא יהיה מודע לקשר שבין תחושותיו המודחקות לבין תסמיניו. התהליך שבאמצעותו לומד החולה על הקשר הזה כולל:
- לימוד העקרונות והיבטים השונים של מיוזיטיס מתחי
- קבוצות תמיכה ופסיכותרפיה
- רישום פרטים רלוונטיים של החולה ובכללם:
- מהן תפקידיו ומטלותיו ומי הם האנשים שעליהם הם אחראיים
- אירועים טראומטיים בחייו שעלולים היו להוביל או מובילים למצוקה רגשית שאותה הוא מדחיק (ניצול מיני ועוד)
- קווי אופי שמשפיעים על מצבו ועל האופן שבו הוא מוציא לפועל את אחריותו כולל: חותר לשלמות באופן שבו הוא מבצע את משימותיו, מבקר את עצמו כאשר המשימות אינן מבוצעות באופן מושלם, חושב באופן מעגלי על המשימות והדאגות הכרוכות בהן
המלצות
לחולים אלה מומלץ לחזור לפעילות גופנית ושגרתית מלאה ולהסיר את הדאגות והחששות. אלה נובעים לרוב מפחדים לא רציונליים מפני פציעות.
פרוגנוזה
ברגע שהחולה מזהה את הקשר בין המחשבות הטורדניות והכעסים לכאב אין לו כבר צורך בהסחה שיוצר המוח בצורה של כאב. בשלב הזה חומרת הכאב לרוב יורדת. כאשר מוחו של החולה מבין שהוא יכול להתמודד עם מה שהוא ניסה להימנע ממנו כבר אין צורך בכאב לצורך הסחה. עם זאת העוסקים בנושא טוענים שאין לדעת כמה זמן ייקח עד שהתסמינים יחלפו לחלוטין. הנתון הזה משתנה מחולה לחולה. אצל חלק מהחולים קיים קושי רב יותר להבהיר את הקשר הזה שבין תהליכים מוחיים לכאבים.
לעיתים החולים מתקשים להאמין שהרגשות שלהם יכולים לגרום לכאבים. במקרים אלה הטיפול עלול להיכשל כיוון שהצלחת הטיפול תלויה לחלוטין בהפנמת הקשר הזה שבין מצוקות והדחקת רגשות לכאבים.
References:
Sarno JE. Mind over back pain: a radically new approach to the diagnosis and treatment of back pain. Berkley Trade; 1999.
Schechter D, Smith AP, Beck J, Roach J, Karim R, Azen S. Outcomes of a mind-body treatment program for chronic back pain with no distinct structural pathology-a case series of patients diagnosed and treated as tension myositis syndrome. Altern Ther Health Med. 2007 Sep-Oct;13(5):26-35.
Anderson RE, Seniscal C. A comparison of selected osteopathic treatment and relaxation for tension-type headaches. Headache. 2006 Sep;46(8):1273-80.
Schechter D, Prather C, Strax TE. The role of emotions in the development and perpetuation of chronic pain: mind-body medicine in the care of chronic pain patients. Prim Psychiatry. 2005;12(9):44-8.
Sarno JE. The mindbody prescription: healing the body, healing the pain. Grand Central Publishing; 1998.
Schechter D, Ebrahimian H, Resnick M. Successful treatment of low back pain in pregnancy through the mind-body approach: a case report. J Womens Health Phys Therap. 2011;35(3):99-103.
Schechter D, Gordon A. The role of psychological interventions in the management of patients with chronic pain: practical pain management. Pract Pain Manag. 2010;10(6):52-60.
Sarno JE. The divided mind: the epidemic of mindbody disorders. Harper Perennial; 2007.
Sarno JE. Healing back pain: the mind-body connection. Grand Central Publishing; 2010.
Ozanne AO, Grattan-Smith P. Tension myositis syndrome in adolescents: a case series and review. J Paediatr Child Health. 2012 Dec;48(12):1067-71.
