לחץ נפשי הילחם או ברח

הילחם או ברח
תוכן עניינים
שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב telegram
Telegram
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב email
Email
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


לחץ נפשי – הילחם או ברח הוא מנגנון שבאמצעותו מתמודד האדם עם סיכונים בחייו וגם עם לחצים נפשיים. הלחץ הנפשי מסתובב בקרבנו מבלי להשמיע רחש, שולט בתגובות שלנו, גורם לנו בין היתר לכאבי צוואר, פוגע באיכות חיינו ולפעמים גוזר עליהם כליה. המתח הנפשי הוא הרוצח של העת החדשה. אצלנו בארץ המצב חמור במיוחד.

הלחץ הנפשי הוא אחד הגורמים המשמעותיים לנזקים נפשיים וגופניים לבני האדם. אצלנו בישראל שבה אנו מתמודדים עם מגוון צרות ומתחים ייחודיים המצב חמור יותר. הישראלי הממוצע מצוי בלחצים כרוניים בלתי נסבלים. לחצים הנובעים מהמצב הכלכלי, לחצים הנובעים מהמצב הביטחוני, לחצים משפחתיים ובזוגיות, לחצים חברתיים ועוד, כיצד עוצרים את זה? הקפדה על אורח חיים המתנהלים על פי עקרונות הארגונומיה עשויים להועיל. איך אומרים החברה, תרגיעו! המאמר "לחץ נפשי הילחם או ברח" מסביר מה המקור הפיזיולוגי של אופן התמודדות האדם עם לחץ נפשי.

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון



לחץ נפשי הילחם או ברח – רקע

כולנו חווים מתח. מה שגורם מתח לאחד לא בהכרח יגרום מתח לאחר. יש אנשים שנותרים קרי רוח ושלווים גם במצבים קיצוניים ביותר ואחרים שנלחצים בגלל דואר אלקטרוני שמתעכב. בין הגורמים השכיחים להתפתחות לחץ נפשי כרוני נמנה אירועים טראומטיים כמו מלחמה, גירושין ,נישואין גרועים ומוות בגרעין המשפחתי ועוד. מתח במידה סבירה לפרקי זמן שאינם ממושכים עשוי להיות גורם חיובי, יש בו את היכולת למקד אותנו ולגרום לנו להיות יצרניים יותר. אלא, שמתח מתמשך כמו מתח שנחווה במהלך אירועים טראומטיים, טומן בחובו פוטנציאל לנזקים בריאותיים קשים ואף למוות.

בין המחלות שנגרמות בגלל לחץ נפשי כרוני נמנה מחלות כגון דיכאון, מחלות לב, כאבי גב תחתון, כאבי צוואר, כאבי לסתות ואף סרטן. לעתים הקשר הזה שבין לחץ נפשי להפרעה הבריאותית ברור לכול עין. לפעמים הקשר הזה נותר מוחבא תחת שכבות של חוסר מודעות ו/או הכחשה. חשוב לציין טיפול וריפוי כאבים בצוואר, כאבים בלסתות או כול כאב אחר הנובע ממתחים נפשיים חייב לכלול התייחסות גם לגורם הנפשי. כול ניסיון ריפוי שאינו כולל הפחתת הלחצים או תרגול דרכי התמודדות איתם נדון לכישלון.

לחץ נפשי הילחם או ברח – תגובה פיזיולוגית

מתח נפשי גורם לגוף לתגובה פיזיולוגית – פסיכולוגית המכונה " תגובת "הילחם או ברח" (Fight or Flight). תגובה אבולוציונית זאת שמטרתה לסייע להישרדות שלנו מובילה לשינויים גופניים, שמטרתם להכין אותנו להתמודד פיזית עם איום או סכנה מידית. לצורך התגובה הזאת מפעיל הגוף את מערכת העצבים האוטונומית.

מערכת העצבים האוטונומית

לצורך כך משתמש הגוף במערכת העצבים האוטונומית, העצמאית. מערכת זו אחראית על ויסות פעולות שאינן מכוונות באופן מודע ועיקר תפקידה לשמור על הישרדות האדם בסביבה משתנה; מחד באמצעות מערכת העצבים הפארא סימפתטית (Parasympathetic) שמירה על בריאות הגוף, איזון פעילות מערכות הגוף ושימור אנרגיה לאורך זמן  ומאידך באמצעות מערכת העצבים הסימפתטית (Sympathetic) הכנת הגוף לפעילות הישרדותית קצרת זמן במחיר תשלום גבוה.

מערכת עצבים הפאראסימפתטית

למערכת העצבים הפאראסימפתטית אחריות על איזון מערכות-הגוף בעת שגרה – עיכול, הפרשה, הגדלת מאגרי אנרגיה, התחדשות של תאים, הפרשת הורמונים של גדילה ומין ושל מערכת החיסון. אלא שפעילויות שגרתיות אלו חשובות ככל שיהיו, מתבטלות אל מול סכנה קיומית והצורך לשרוד על ידי הימלטות מפני הסכנה או שבדרך של התייצבות מולה.

מערכת העצבים הסימפתטית

במצב של סכנה מערכת העצבים הסימפתטית אחראית להפעיל את תגובת "הילחם-או-ברח" המנתבת מחדש את מערכות הגוף לטובת ריכוז המשאבים אך ורק במערכות ואיברים החיוניים להכרעתו של המצב על חשבונן של מערכות שיגרה שאינן חיוניות להישרדות המידית.

הורמוני לחץ

מערכת התגובה העיקרית במצבי לחץ נפשי משלבת את ההיפותלמוס (השולח אות מתאים לגזע המוח) ולבלוטת יותרת האדרנל, המהווה את חזית התגובה לדחק. באמצעות שליטה במאזני כימיקלים בגוף, משחררות בלוטות אלה האדרנל ובלוטות יותרת הכליה שעל הכליות הורמונים קטכולאמינים (אדרנלין ונור אדרנלין) והורמונים גלוקוקורטיקואידים (קורטיזול וקורטיזון) למחזור הדם. תפקידם של הורמונים אלה המוגדרים, כ"הורמוני הלחץ", להכין את גוף האדם להתמודדות ולמלחמת הישרדות קצרת זמן במחיר תשלום גבוהה על חשבון תהליכים של שמירה על בריאות ואיזון פעילות מערכות הגוף השונות.

הילחם או ברח אינה מצילה את חיינו יותר

לחץ נפשי הילחם או ברח
לחץ נפשי הילחם או ברח

בסיכומו של עניין הפעילות הסימפתטית כוללת עלייה בקצב פעילות הלב, העלאת הדופק, לחץ הדם ורמת הסוכר בדם, שינויים בזרימת הדם לטובת שרירי השלד ובמקביל להפסקת פעילויות העיכול, התחזוקה תאית והחיסונית, כיווץ של כלי הדם בעור למניעת דימום מפגיעה, הרפיה של שרירי הנשימה, הפרשת אדרנלין (המוליך העצבי נור אדרנלין), הרחבת אישונים ועוד. פעילות זאת באה כאמור על חשבון מערכת העצבים הפאראסימפתטית האחראית בעיקר על פעילות של שימור, עיכול, הפרשה, הגדלת מאגרי אנרגיה, התחדשות של תאים, הפרשת הורמונים ובניה עצמית והתחזקות.

תגובת "הילחם או ברח" שנועדה אבולוציונית להציל אותנו בשעות חירום מופעלת עכשיו במהלך סדר היום הלחוץ של חיינו המודרניים: פקקי תנועה, גידול הילדים, העבודה, הזוגיות ועוד ועוד ועוד. בעוד שבטבע כאשר מקור הסכנה חלף (ברחנו מהארייה) מערכות הגוף חזרו למצב של רגיעה בזמננו אנו זה לא קורה. הלחץ נמשך ונמשך ונמשך. לחץ מתמשך זה נחשב לאחד הגורמים להתפתחות שורה אין סופית של מחלות.

"הגוף שלך שומע כל
מה שהנפש שלך אומרת…"

נעמי ג'וד

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


מאמרים קשורים

פציעות שכיחות בשוק ומניעתן

פציעות שכיחות בשוק ומניעתן

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון טלפון (שדה חובה) פציעות שכיחות בשוק ומניעתן מהווים מידע חשוב בעיקר עבור ספורטאים. אזור השוק

פציעות שכיחות בכף הרגל ומניעתן

פציעות שכיחות בכף הרגל ומניעתן

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון טלפון (שדה חובה) פציעות שכיחות בכף הרגל ומניעתן מהווים מידע חשוב עבור כולם. כולם סובלים