לחץ נפשי הילחם או ברח

הילחם או ברח

לחץ נפשי – הילחם או ברח הוא מנגנון שבאמצעותו מתמודד האדם עם סכנות לחייו. הלחץ הנפשי מסתובב בקרבנו בלי להשמיע רחש ושולט בתגובות שלנו. הלחץ הנפשי הוא אחד הגורמים המשמעותיים לנזקים נפשיים וגופניים לבני האדם. אצלנו בישראל שבה אנו מתמודדים עם מגוון צרות ומתחים ייחודיים המצב חמור יותר. הישראלי הממוצע מצוי בלחצים כרוניים בלתי נסבלים. בין היתר הלחץ הנפשי גורם לכאבי צוואר, כאבי לסתות ועוד ובכך פוגע באיכות חיינו. לפעמים הלחץ הנפשי גורם להתפתחות מחלות קטלניות הגוזרות עלינו כליה. המתח הנפשי הוא למעשה הרוצח של העת החדשה.

אנשים בעידן המודרני נמצאים נתונים ללחצים נפשיים בגלל:

  • בגלל המצב הכלכלי
  • עקב מהמצב הביטחוני
  • בגלל לחצים משפחתיים
  • עקב לחצים וחיכוכים בזוגיות
  • בגלל לחצים חברתיים ועוד

כיצד עוצרים את זה? הקפדה על אורח חיים המתנהלים על פי עקרונות הארגונומיה עשויים להועיל. איך אומרים החברה, תרגיעו! המאמר "לחץ נפשי הילחם או ברח" מסביר מה המקור הפיזיולוגי של אופן התמודדות האדם עם לחץ נפשי.

לחץ נפשי הילחם או ברח – רקע

כולנו חווים מתח נפשי. מה שגורם מתח נפשי לאחד לא בהכרח יגרום מתח נפשי לאחר. יש אנשים שנותרים קרי רוח ושלווים במצבים קיצוניים ביותר ואחרים שנלחצים בגלל דואר אלקטרוני שמתעכב. בין הגורמים השכיחים להתפתחות לחץ נפשי כרוני נמנה אירועים טראומטיים כמו מלחמה, גירושין, נישואין גרועים ומוות בגרעין המשפחתי ועוד. מתח במידה סבירה לפרקי זמן שאינם ממושכים עשוי להיות גורם חיובי, יש בו את היכולת למקד אותנו ולגרום לנו להיות יצרניים יותר. אלא, שמתח מתמשך כמו מתח שנחווה במהלך אירועים טראומטיים, טומן בחובו פוטנציאל לנזקים בריאותיים קשים ואף למוות.

בין המחלות שנגרמות בגלל לחץ נפשי כרוני נמנה מחלות כגון:

  • דיכאון
  • כאבים בצוואר
  • מחלות לב וכלי דם
  • כאבי גב תחתון
  • כאבי לסתות
  • מחלות אוטואימוניות
  • חולי של מערכת העיכול
  • מחלות סרטן ועוד

לעתים הקשר הזה שבין לחץ נפשי להפרעה הבריאותית ברור לכול עין. לפעמים הקשר הזה נותר מוחבא תחת שכבות של חוסר מודעות ו/או הכחשה. חשוב לציין טיפול וריפוי כאבים בצוואר, כאבים בלסתות או כול כאב אחר הנובע ממתחים נפשיים חייב לכלול התייחסות גם לגורם הנפשי. כל ניסיון ריפוי שאינו כולל הפחתת הלחצים או תרגול דרכי התמודדות נדון לכישלון.

לחץ נפשי הילחם או ברח – תגובה פיזיולוגית

מתח נפשי גורם לגוף לתגובה פיזיולוגית – פסיכולוגית המכונה " תגובת "הילחם או ברח" (Fight or Flight). תגובת הילחם או ברח היא תגובה פיזיולוגית המתרחשת כאשר אורגניזם תופס איום או אתגר. זה כרוך בהפעלת מערכת העצבים הסימפתטית, אשר מכינה את הגוף לפעולה על ידי הגברת קצב הלב, לחץ הדם, הנשימה ומתח השרירים. תגובת הילחם או ברח משפיעה גם על מערכת החיסון, אשר יכולה לשפר או לדכא את תפקודה בהתאם למשך ועוצמת גורם הלחץ.

תגובת הילחם או ברח נחקרה בהרחבה הן בבעלי חיים והן בבני אדם, והוכחה כבעלת יתרונות אדפטיביים להישרדות. עם זאת, הפעלה כרונית או חוזרת ונשנית של תגובה זו עלולה להיות בעלת השפעות מזיקות על הבריאות, כגון:

  • הגדלת הסיכון למחלות לב וכלי דם, חרדה, דיכאון והשמנת יתר

חשוב להבין את הגורמים המווסתים את תגובת הילחם או ברח ולפתח אסטרטגיות להתמודדות עם מתח בצורה בריאה.

מערכת העצבים האוטונומית

לחץ נפשי הילחם או ברח
לחץ נפשי הילחם או ברח

לצורך כך משתמש הגוף במערכת העצבים האוטונומית, העצמאית. מערכת זו אחראית על ויסות פעולות שאינן מכוונות באופן מודע ועיקר תפקידה לשמור על הישרדות האדם בסביבה משתנה; מחד באמצעות מערכת העצבים הפארא סימפתטית (Parasympathetic) שמירה על בריאות הגוף, איזון פעילות מערכות הגוף ושימור אנרגיה לאורך זמן ומאידך באמצעות מערכת העצבים הסימפתטית (Sympathetic) הכנת הגוף לפעילות הישרדותית קצרת זמן במחיר תשלום גבוה.

מערכת עצבים הפאראסימפתטית

למערכת העצבים הפאראסימפתטית אחריות על איזון מערכות-הגוף בעת שגרה – עיכול, הפרשה, הגדלת מאגרי אנרגיה, התחדשות של תאים, הפרשת הורמונים של גדילה ומין ושל מערכת החיסון. אלא שפעילויות שגרתיות אלו חשובות ככל שיהיו, מתבטלות אל מול סכנה קיומית והצורך לשרוד על ידי הימלטות מפני הסכנה או שבדרך של התייצבות מולה.

מערכת העצבים הסימפתטית

במצב של סכנה מערכת העצבים הסימפתטית אחראית להפעיל את תגובת "הילחם-או-ברח" המנתבת מחדש את מערכות הגוף לטובת ריכוז המשאבים אך ורק במערכות ואיברים החיוניים להכרעתו של המצב על חשבונן של מערכות שיגרה שאינן חיוניות להישרדות המיידית.

הורמוני לחץ

מערכת התגובה העיקרית במצבי לחץ נפשי משלבת את ההיפותלמוס (השולח אות מתאים לגזע המוח) ולבלוטת יותרת האדרנל, המהווה את חזית התגובה לדחק. באמצעות שליטה במאזני כימיקלים בגוף, משחררות בלוטות אלה האדרנל ובלוטות יותרת הכליה שעל הכליות הורמונים קטכולאמינים (אדרנלין ונור אדרנלין) והורמונים גלוקוקורטיקואידים (קורטיזול וקורטיזון) למחזור הדם. תפקידם של הורמונים אלה המוגדרים, כ"הורמוני הלחץ", להכין את גוף האדם להתמודדות ולמלחמת הישרדות קצרת זמן במחיר תשלום גבוהה על חשבון תהליכים של שמירה על בריאות ואיזון פעילות מערכות הגוף השונות.

הילחם או ברח אינה מצילה את חיינו יותר

בסיכומו של עניין הפעילות הסימפתטית כוללת:

  • עלייה בקצב פעילות הלב
  • העלאת הדופק
  • עלייה בלחץ הדם
  • העלאת רמת הסוכר בדם
  • שינויים בזרימת הדם לטובת שרירי השלד
  • צמצום פעילויות העיכול
  • הפחתה של התחזוקה תאית והחיסונית
  • כיווץ של כלי הדם בעור למניעת דימום מפגיעה
  • הרפיה של שרירי הנשימה
  • הפרשת אדרנלין (המוליך העצבי נור אדרנלין)
  • הרחבת אישונים ועוד

פעילות זאת באה כאמור על חשבון מערכת העצבים הפאראסימפתטית האחראית בעיקר על פעילות של שימור:

  • שמירה על העיכול
  • שימור של יכולת ההפרשה
  • הגדלת מאגרי אנרגיה
  • התחדשות של תאים
  • הפרשת הורמונים
  • בניה עצמית והתחזקות ועוד

תגובת "הילחם או ברח" שנועדה אבולוציונית להציל אותנו בשעות חירום מופעלת עכשיו במהלך סדר היום הלחוץ של חיינו המודרניים. בעוד שבטבע כאשר מקור הסכנה חלף (ברחנו מהאריה) מערכות הגוף חזרו למצב של רגיעה בזמננו זה לא קורה. הלחץ אינו פוסק. לחץ מתמשך זה בעידן המודרני נובע בין היתר בגלל:

  • פקקי תנועה
  • בעיות עם גידול הילדים
  • יחסי עבודה
  • בעיות פרנסה
  • חיי חברה בעייתיים
  • בעיות בזוגיות ועוד

"הגוף שלך שומע כל
מה שהנפש שלך אומרת…"

נעמי ג'וד

References:

Dhabhar FS. A hassle a day may keep the pathogens away: The fight-or-flight stress response and the augmentation of immune function. Integrative and Comparative Biology. 2009;49(3):215-236. https://doi.org/10.1093/icb/icp045

Harvard Health Publishing. Understanding the stress response. 2020. https://www.health.harvard.edu/staying-healthy/understanding-the-stress-response

Kwon D. Fight or Flight May Be in Our Bones. Scientific American. 2019. https://www.scientificamerican.com/article/fight-or-flight-may-be-in-our-bones/

R. McCarty, Chapter 4 – The Fight-or-Flight Response: A Cornerstone of Stress Research,
Editor(s): George Fink, Stress: Concepts, Cognition, Emotion, and Behavior, Academic Press, 2016, Pages 33-37,

McCarty, R. (2016). The Fight-or-Flight Response. 10.1016/B978-0-12-800951-2.00004-2.

Kozlowska K, Walker P, McLean L, Carrive P. Fear and the Defense Cascade: Clinical Implications and Management. Harv Rev Psychiatry. 2015 Jul-Aug;23(4):263-87.

שימו סוף לכאב.

לאבחון מקצועי וייעוץ,
התקשרו: 03-6430372
או השאירו פרטים:

שימו סוף לכאב!

לאבחון מקצועי וייעוץ, התקשרו: 03-6430372
או השאירו פרטים ומיד נחזור אליכם:

קראו עוד באותו נושא:

כאבים בישבן טיפול

כאבים בישבן טיפול

כאבים בישבן? טיפול המתבסס על אבחון מדויק של מקור הבעיה עשוי למנוע נזקים ותסמינים כרוניים. כולנו חשים מידי פעם במיחוש בישבן. החל ממצב של הירדמות לא נוחה בישבן לאחר שישבנו עליו זמן ארוך ועד למיחושים קשים הנובעים מדלקת בעצם הזנב. 

הרזיה עלולה לגרום אוסטאופורוזיס

אוסטאופורוזיס בגלל הרזיה

אובדן מסת עצם בגלל הרזיה היא תופעה המתרחשת יותר ממה שאתם חושבים! אחד היתרונות הבריאותיים היחידים שיש לאנשים שמנים הוא שלרוב הם לא סובלים ממחלת דלדול העצם (אוסטאופורוזיס). העומס הפיזי הקבוע שנוצר על העצמות בגלל המשקל גורם לעצמות להתעבות.