כאבי צוואר בגלל תנוחת שינה מהווים תופעה נרחבת. כאבים בצוואר מהווים הפרעה שכיחה ביותר. כמעט כל אדם סובל או יסבול במהלך חייו מכאבים בחלק הזה של גופו. לרוב הכאבים הללו חולפים תוך זמן קצר אך בחלק ניכר מהמקרים הם נעשים כרוניים. הכאבים הללו בצוואר הם לרוב תוצאה של נזק לאחת או יותר מהרקמות בצוואר. בין הרקמות בצוואר שעלולות להיפגע ולגרום כאב נציין חוליות, שרירים, גידים, דיסקים בין חולייתיים ועוד.
גורמים שכיחים לכאב צווארי כוללים נזקי חבלה, נזקי מחלות ונזקי שימוש יתר כגון תנוחת שינה לקויה. שינה בתנוחה לקויה או על כרית לא מתאימה עלולים להיות הגורם לכאבים הללו. בשני המקרים הצוואר שוהה במשך שעות ארוכות במנח מעוות מה שעלול על ציר השנים לגרום לנזקים. כדי למנוע את הכאבים הללו יש לפעול בשתי דרכים:
- לטפל בנזק שנוצר בצוואר.
- להחליף לתנוחת שינה / כרית שינה טובה ומתאימה.
האם אתם מתעוררים במהלך שנת הלילה או בבוקר עם צוואר תפוס או כואב?
1) כאבי צוואר בגלל תנוחת שינה – רקע
כאב צוואר שמופיע בבוקר – לפעמים ממש “נתפסתי בשינה” – הוא תופעה שכיחה. לרבים זה קורה אחרי לילה על ספה, נסיעה ארוכה ואז שינה מוזרה, או תקופה עמוסה שבה הגוף “נופל” למיטה בלי מחשבה. אבל כאבי צוואר בבוקר אינם תמיד רק “עניין של כרית”. לעיתים תנוחת השינה היא הטריגר שמגלה בעיה קיימת (נוקשות, חולשה, עומס יתר, רגישות עצבית), ולעיתים היא באמת המקור המרכזי: תנוחה שמעמיסה לאורך שעות על מפרקי הצוואר, הדיסקים, השרירים והרקמות הרכות – בלי שהמוח “מתקן” את זה במהלך הלילה.
במאמר הזה נעמיק בשאלה: איך תנוחת שינה וכרית עלולות ליצור או להחמיר כאב צוואר? מה המנגנונים הפיזיולוגיים והביומכניים מאחורי זה? אילו תבניות כאב אופייניות לכל תנוחה? מתי צריך להיזהר ולברר רפואית? ואיך נראה טיפול שמרני יעיל – כולל איך כירופרקטיקה יכולה להשתלב בצורה בטוחה ורלוונטית כחלק מתכנית רב־מרכיבית.
2) למה שינה יכולה “לעשות צרות” לצוואר?
בזמן ערות, יש לנו שליטה רציפה על היציבה: אנחנו מזיזים ראש, משנים תנוחה, מותחים שריר שנתפס. בשינה – השליטה הזאת יורדת, והצוואר נשאר זמן רב יחסית באותה קומבינציה של כפיפה/יישור/הטיה/סיבוב. מבחינת רקמות, “עמס סטטי” לאורך שעות שונה לחלוטין מעומס דינמי קצר: הוא עלול לגרום למיקרו־עייפות של שרירים, לחץ נקודתי על מפרקים קטנים (facet joints), מתיחה ממושכת של קפסולות ורצועות, וגם לשינוי זמני בעומסים על דיסקים בין־חולייתיים.
מחקר שחקר קשרים בין תנוחות שינה ותסמיני בוקר מציע שמנגנונים של עומס ממושך יכולים להוביל לתופעות כמו creep (התארכות הדרגתית תחת עומס), עייפות רקמתית ותגובה דלקתית עדינה – מה שמסתדר עם החוויה של “קמתי תפוס” (Cary, 2021). גם אם אין “נזק” דרמטי, שעות של עומס לא אופטימלי יכולות להספיק כדי לייצר כאב, במיוחד אצל מי שכבר יש להם צוואר רגיש או עומסים ביום־יום.
3) תנוחת שינה: מה קורה לצוואר בכל אחת מהן?
א. שינה על הבטן (Prone) – למה היא נחשבת בעייתית לצוואר?
כדי לנשום על הבטן רוב האנשים מסובבים את הראש הצידה, לעיתים עם יישור (extension) קל בצוואר. זה יוצר שילוב של סיבוב + הטיה + לעיתים יישור, ולעיתים גם מתח בכתף ובחגורת הכתפיים. הבעיה אינה “תנועה” אלא משך הזמן: סיבוב צוואר ממושך יכול להעמיס על מפרקי הפצט בצד אחד, למתוח רקמות בצד השני, ולהחמיר רגישות עצבית אצל חלק מהאנשים. בסקירה על תנוחות שינה ותסמיני בוקר, תנוחות מסוימות (ובפרט תנוחות שמייצרות עומס מכני לא סימטרי לאורך זמן) נידונו כמועמדות להחמרת תסמינים, בעוד ששכיבה על הצד תוארה לעיתים כמגינה יחסית (Cary, 2019).
איך זה מרגיש בדרך כלל?
כאב בצד אחד של הצוואר, לפעמים עם הקרנה לשכמה/כתף, מגבלה בסיבוב לאותו צד או לצד הנגדי, ולעיתים כאב שמתגבר כשמנסים “להחזיר את הראש למרכז” בבוקר.
ב. שינה על הגב (Supine) – בדרך כלל טובה, אבל לא תמיד
על הגב אפשר לשמור יחסית על קו אמצע, אבל כאן נכנסת הכרית:
- כרית גבוהה מדי יכולה לגרום כפיפה מוגזמת (forward head) ולמתח בשרירי העורף.
- כרית נמוכה מדי יכולה לגרום יישור (הראש “נופל” אחורה), בעיקר אם המזרן רך/שוקע, ולהעמיס על מפרקי הפצט.
מחקר EMG שבדק פעילות שרירי צוואר בתנוחות שונות מצא הבדלים משמעותיים בפעילות שרירים בהתאם לתנוחה ולווריאציות שלה, והדגיש שתנוחה “לא מאוזנת” יכולה לשנות עומסים שריריים גם אם נדמה שהיא נוחה (Lee, 2017). כלומר: גם על הגב אפשר ליצור עומס – במיוחד עם כרית לא מתאימה או הרגל של יד מתחת לראש/מצח.
איך זה מרגיש בדרך כלל?
כאב מרכזי או דו־צדי בעורף, לעיתים כאב ראש שמתחיל בבסיס הגולגולת, נוקשות בבוקר שמשתפרת אחרי תנועה וחימום.
ג. שינה על הצד (Side-lying) – לעיתים “הכי פרקטית”, אבל תלויה בגובה הכרית
שינה על הצד יכולה להיות נוחה לצוואר אם הראש נשאר “בקו” עם עמוד השדרה: לא נופל למטה ולא נדחף למעלה. הגורם המרכזי כאן הוא פער הכתף: ככל שהכתפיים רחבות יותר והמזרן רך יותר (שוקע), כך צריך תמיכה שונה. בסקירה שיטתית ומטה־אנליזה על עיצובי כריות נמצא כי גובה וצורת הכרית עשויים להשפיע על יישור צווארי בשכיבה על הצד, ושיש עדות לכך שסוגי כריות מסוימים (למשל גומי/קפיץ) נקשרו בהפחתת כאב ותסמיני בוקר אצל בעלי כאב צוואר כרוני (Pang, 2021).
מחקר נוסף הדגים ששינוי סוג כרית משנה מדדים של “שיפוע” סגמנטים צוואריים־חזיים כבר בתוך דקות – מה שמראה עד כמה תמיכה יכולה להשפיע על מנח הצוואר והגב העליון (Gordon, 2011).
איך זה מרגיש בדרך כלל כשלא מתאים?
- אם הכרית נמוכה מדי – הראש “נופל” לכיוון המזרן ← כאב בצד התחתון של הצוואר/שכמה.
- אם הכרית גבוהה מדי – הראש מוטה לכיוון ההפוך ← כאב בצד העליון, לעיתים מתח בטרפז.
4) הכרית: האם היא באמת “אשמה” – ומה אומר המחקר?
כריות הן אחד הנושאים שבהם אנשים מקבלים המון עצות סותרות. החדשות הטובות: יש מחקר קליני אמיתי, כולל ניסויים מבוקרים וסקירות.
א. ניסויים קליניים: כרית צווארית/מותאמת לעומת כרית רגילה
ב־RCT שבדק כרית צווארית “חצי־מותאמת”, נמצא שיפור בכאב בוקר ובמדדי נכות צווארית לעומת כריות רגילות לאורך 4 שבועות אצל מבוגרים עם כאב צוואר כרוני (Erfanian, 2004). זה לא אומר שכל אחד צריך “כרית רפואית”, אבל כן תומך ברעיון שהתאמת תמיכה יכולה לשנות סימפטומים – בעיקר בבוקר.
ב. מחקר על “התנהגות כאב בוקר” ואיכות שינה אצל ישני־צד
ניסוי קליני שבחן סוגי כריות אצל ישני־צד דיווח שניתן להמליץ על סוגי כריות מסוימים כדי לשנות את דפוס כאב הבוקר ולשפר נוחות/איכות שינה (Gordon, 2009). מאוחר יותר, עבודת ההמשך של אותה קבוצת חוקרים הראתה שסוגי כריות שונים משנים מנח צוואר־חזה בשכיבה על הצד (Gordon, 2011).
ג. התמונה הכוללת מסקירות שיטתיות ומטה־אנליזות
מטה־אנליזה רחבה שכללה עשרות מחקרים מצאה שכריות מסוימות עשויות להפחית כאב, תסמיני יקיצה ונכות בצוואר – אך לא כל סוג כרית משפיע באופן עקבי על איכות השינה עצמה, וההשפעה על “יישור” עשויה להיות תלויה מאוד בגובה/צורה ובהבדלים בין אנשים (Pang, 2021). סקירה שיטתית עדכנית נוספת (מ־2025) התמקדה בכאב צוואר כרוני והדגישה שהספרות בשנים האחרונות מתקדמת בעיקר סביב מאפייני כרית (גובה/חומר/קונטור) והצורך בהתאמה אישית (Ghosh, 2025).
שורה תחתונה מחקרית:
- כרית יכולה לעזור – במיוחד לכאב בוקר וכאב כרוני – אבל “הכרית הכי טובה” אינה אוניברסלית. היא תלויה בתנוחה, ברוחב כתפיים, בשקיעת המזרן ובהרגלי שינה.
5) אז למה זה קורה דווקא עכשיו? “כרית לא נכונה” היא לעיתים רק חלק מהסיפור
אנשים רבים ישנים שנים באותה תנוחה ואז פתאום מתחילים כאבים. זה קורה כי סף הסבילות של הצוואר משתנה עם הזמן. כמה “מגברים” נפוצים:
- עומס יומיומי (מסכים, נהיגה, ישיבה): שרירי הצוואר מגיעים לשינה כבר עייפים ומכווצים.
- תקופת סטרס ושינה פחות עמוקה: יותר התהפכויות, יותר תנוחות מוזרות, פחות התאוששות.
- נוקשות בגב העליון (Thoracic): אם הגב העליון נוקשה, הצוואר “מפצה” בתנועה/יציבה – וגם בלילה.
- רגישות כאב מוגברת: אצל חלק מהאנשים כאב כרוני משנה את העיבוד העצבי, והגוף מגיב חזק יותר לעומסים קטנים.
לכן גישה טובה מתייחסת לשינה כחלק ממערכת: יום־יום, פעילות גופנית, סטרס, ויכולת התאוששות.
6) איך לזהות אם הכאב באמת “מגיע מהשינה”?
יש כמה רמזים שימושיים:
- הכאב חזק ביותר בבוקר ומשתפר תוך 30-120 דקות של תנועה/מקלחת חמה.
- הכאב קשור לשינוי תנוחה (למשל לילה על הבטן/ספה).
- יש תחושת “נוקשות” ולאו דווקא כאב חד מאוד לאורך היום.
- אין סימנים נוירולוגיים מתקדמים (חולשה, נימול נרחב/מתגבר, ירידה ברפלקסים).
לעומת זאת, אם הכאב מחמיר עם הזמן, מעיר בלילה באופן עקבי בלי קשר לתנוחה, מלווה בחום/ירידה במשקל/חולשה מתקדמת, או יש הקרנה ליד עם נימול וחולשה – זה כבר פחות מתאים ל”סתם תנוחת שינה” ודורש הערכה רפואית.7
7) טיפול שמרני יעיל: מה באמת עוזר?
א. התאמת תנוחה ו”ארגונומיית שינה”
בדרך כלל כדאי להתחיל בשינויים פשוטים:
- אם ישנים על הצד: לשאוף שהאף/סנטר יהיו בקו עם מרכז הגוף, בלי שהראש “ישקע” או “יתרומם”.
- אם ישנים על הגב: כרית שממלאת בעדינות את הקשת הצווארית בלי לדחוף את הראש קדימה.
- אם ישנים על הבטן וסובלים מכאב: לעיתים שינוי הדרגתי לתנוחת צד/גב הוא הצעד הכי משמעותי.
ב. תרגול תנועתי קצר בבוקר
המטרה היא “להחזיר נוזלים ותנועה” לצוואר בלי להיכנס למאבק:
- תנועות עדינות של סיבוב/הטיה בטווח לא כואב
- תרגילי נשימה ופתיחת בית חזה
- תרגילי שליטה לשכמות (כי שכם וצוואר עובדים יחד)
קווים מנחים לשיקום כאבי צוואר מדגישים שילוב של תרגול תנועתי, חיזוק והדרכה – לעיתים יחד עם טיפול ידני – במיוחד בכאב צוואר מכני (Blanpied, 2017).
ג. טיפול ידני ומניפולציה/מוביליזציה: איפה זה משתלב?
בכאבי צוואר מכניים, יש עדויות והמלצות לכך שטיפול ידני (כולל מניפולציה/מוביליזציה צווארית וחזית, יחד עם תרגול) יכול לשפר כאב ותפקוד – במיוחד במסגרת תכנית רב־מרכיבית ולא כטיפול יחיד (Blanpied, 2017). גם הנחיות כירופרקטיות מבוססות־ראיות מדגישות שמניפולציה/טיפול ידני יחד עם תרגילים ושילוב גישות נוספות נוטים לתת תוצאות טובות יותר מאשר מניפולציה בלבד (Bryans, 2014). הנחיות בינלאומיות לניהול הפרעות צוואר/צליפת שוט תומכות גם הן בגישה שמרנית רב־מרכיבית הכוללת טיפול ידני, פעילות והדרכה (Bussières, 2016).
סקירה ומטה־אנליזה עדכנית שעסקה במניפולציה בעבור כאב צוואר חריף סיכמה שיש יעילות מסוימת בהפחתת כאב/נכות, עם דגש על שימוש מושכל ובטיחות כחלק מטיפול כולל (Diao, 2025).
8) כירופרקטיקה וכאבי צוואר “מהשינה”: מה הגישה הקלינית הנכונה?
כירופרקטיקה יכולה להיות רלוונטית במיוחד כשכאב הבוקר הוא חלק מדפוס מכני:
- נוקשות סגמנטלית בצוואר/גב עליון
- כאב שמוחמר בתנועות מסוימות ומשתפר עם תנועה
- עומס שרירי סביב השכמות והצוואר
גישה קלינית אחראית כוללת:
- סינון סימני אזהרה (נוירולוגיה, סימפטומים מערכתיים, טראומה משמעותית).
- הערכה של שינה והרגלים: תנוחה, כרית, מזרן, הרגלי יד מתחת לראש, נחירות/דום נשימה (במקרה כזה נדרש בירור רפואי כי לפעמים שינוי תנוחה אינו פשוט).
- טיפול ידני מותאם: לא “כוח” לכל אחד – אלא התאמה למצב, לפחד מתנועה, ולרגישות.
- תרגול ושיקום פעיל: במיוחד חיזוק וסבולת של שרירי צוואר עמוקים ושכמות.
- שילוב פתרונות שינה מבוססי ראיות: לעיתים התאמת כרית היא חלק מהתכנית – ויש אפילו מחקר שמראה שכרית ויסקו־אלסטית כנספח לטיפול כירופרקטי עשויה לשפר מדדים אצל חלק מהמטופלים עם כאב צוואר כרוני (Soal, 2019).
9) מתי “כרית חדשה” לא תפתור – וצריך לשנות אסטרטגיה?
יש מצבים שבהם כאב צוואר בבוקר הוא רק קצה הקרחון:
- כאב שמלווה כאב ראש תדיר, סחרחורת, או הקרנה ליד
- כאב שנמשך מעל 6-12 שבועות ללא שיפור ברור
- התעוררויות מרובות בגלל כאב, ועייפות ביום (שינה לא משקמת)
- חשד למקור צווארי־עצבי (רדיקולופתיה) או למקור דלקתי
במקרים כאלה כדאי טיפול מסודר יותר, לעיתים גם הערכה רפואית/פיזיותרפית, ותכנית הכוללת תרגול מתקדם יותר, עבודה על שינה ושינויים ביום־יום – ולא רק החלפת כרית.
10) איך לבחור כרית לפי תנוחת שינה ומבנה גוף
שינה על הצד (לרוב הבחירה הנפוצה והפרקטית ביותר):
- המטרה: שהאף יהיה בקו אחד עם מרכז החזה, והצוואר יהיה “המשך טבעי” של עמוד השדרה – בלי שהראש נופל למזרן ובלי שהוא נדחף למעלה.
- גובה הכרית: צריך “למלא” את המרווח בין הכתף למזרן.
- כתפיים רחבות/מזרן קשה ← לרוב צריך כרית מעט גבוהה/תומכת יותר.
- מזרן רך ששוקע + כתפיים צרות ← לרוב צריך כרית פחות גבוהה, כי המזרן כבר “ממלא” חלק מהמרווח.
- צורה: לרבים נוח כרית עם תמיכה קלה לקימור הצוואר (קונטור), אבל לא חובה. אם קונטור גורם לך להרגיש “דחיפה” או כאב חד – עדיף כרית רגילה טובה מאשר קונטור לא מתאים.
- טריק מהיר לבדיקה: בקש ממישהו לצלם אותך מהצד כשאת/ה שוכב/ת על הצד. אם הראש “צונח” לכיוון המזרן ← הכרית נמוכה מדי. אם הראש מוטה למעלה → הכרית גבוהה מדי.
בונוס חשוב לישנים על הצד:
שווה להניח כרית קטנה/מגבת בין הברכיים. זה מפחית סיבוב אגן ומקל לעיתים גם על גב עליון וצוואר (כי כל השרשרת מסתדרת).
שינה על הגב:
- המטרה: תמיכה עדינה בעקומת הצוואר, בלי לדחוף את הראש קדימה.
- גובה הכרית: בינוני־נמוך ברוב המקרים.
כרית גבוהה מדי תגרום לכפיפה (chin-to-chest) ולמתח בעורף. - שיפור פשוט: גליל מגבת קטן מתחת לצוואר (לא מתחת לראש) יכול לתת תמיכה טובה יותר. אם זה גורם לחץ או כאב להקטין גליל/לוותר.
- כרית מתחת לברכיים יכולה להקל על הגב, ולפעמים גם להפחית מתח בצוואר אצל מי שישן “קשיח”.
שינה על הבטן:
אם מתעוררים עם צוואר תפוס – זו לרוב המועמדת מספר 1 לשינוי. לאנשים רבים קשה “להפסיק” בבת אחת, אז עושים מעבר הדרגתי:
- נסה/י לעבור ל־חצי בטן: גוף נטוי מעט לצד, עם כרית שמונעת סיבוב צוואר קיצוני.
- אפשר לשים כרית חיבוק (בין החזה לזרוע העליונה) כדי שהכתף לא תקרוס קדימה, ואז הצוואר פחות מסתובב.
- אם ישנים על הבטן בכל זאת: עדיף כרית דקה מאוד או אפילו בלי, כדי לא להעמיס יישור נוסף.
טעויות שינה נפוצות שמחמירות כאבי צוואר
- כרית גבוהה מדי לישני גב / נמוכה מדי לישני צד
זו הטעות הכי שכיחה. אנשים מחליפים כרית ל“רכה ונעימה”, אבל הגובה לא מתאים ואז יש עומס סטטי חדש. - יד מתחת לראש או מתחת לכרית לאורך זמן
זה נראה טבעי, אבל מרים צד אחד של הראש, דוחף כתף קדימה, ומכניס את הצוואר להטיה/סיבוב ממושכים. - ישנים “כפופים” עם הראש קדימה (בעיקר בספה/נסיעות/כרית שנופלת)
אם הראש “בורח” קדימה, השרירים בעורף עובדים שעות כדי לייצב ובבוקר מרגישים תפוסים, לעיתים עם כאב ראש. - טעות בונוס נפוצה: החלפת כרית כל יומיים. לצוואר לפעמים לוקח 5 – 14 ימים להתרגל לתמיכה חדשה, כל עוד אין החמרה ברורה.
סיכום
תנוחת שינה יכולה לגרום לכאב צוואר בעיקר בגלל עומס סטטי ממושך במנח לא מאוזן – במיוחד כשיש סיבוב/הטיה ממושכים (כמו בשינה על הבטן), או כשגובה/צורת הכרית אינם תואמים לתנוחה ולמבנה הגוף. מחקרים קליניים מראים שכריות מסוימות יכולות להפחית כאב בוקר, תסמיני יקיצה ונכות צווארית אצל חלק מהסובלים מכאב כרוני, אך אין פתרון אוניברסלי וההתאמה האישית קריטית (Erfanian, 2004; Gordon, 2009; Pang, 2021; Ghosh, 2025).
הטיפול היעיל ביותר ברוב המקרים הוא שמרני ורב־מרכיבי: התאמת שינה והרגלים, תרגול תנועתי וחיזוק, ולעיתים טיפול ידני. כירופרקטיקה עשויה להשתלב היטב כשמדובר בכאב מכני, במיוחד כשהיא חלק מתכנית הכוללת פעילות והדרכה – בקו אחד עם הנחיות קליניות והנחיות מקצועיות (Blanpied, 2017; Bryans, 2014; Bussières, 2016; Diao, 2025; Soal, 2019).
References:
Blanpied, P. R., Gross, A. R., Elliott, J. M., Devaney, L. L., Clewley, D., Walton, D. M., Sparks, C., & Robertson, E. K. (2017). Neck pain: Revision 2017. Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy, 47(7), A1-A83. https://doi.org/10.2519/jospt.2017.0302
Bryans, R., Decina, P., Descarreaux, M., Duranleau, M., Marcoux, H., Potter, B., Ruegg, R. P., Shaw, L., Watkin, R., & White, E. (2014). Evidence-based guidelines for the chiropractic treatment of adults with neck pain. Journal of Manipulative and Physiological Therapeutics, 37(1), 42-63. https://doi.org/10.1016/j.jmpt.2013.08.010
Bussières, A. E., Stewart, G., Al-Zoubi, F., Decina, P., Descarreaux, M., Haskett, D., Hincapié, C., Pagé, I., Passmore, S., Srbely, J., Stupar, M., Weisberg, J., & Ornelas, J. (2016). The treatment of neck pain-associated disorders and whiplash-associated disorders: A clinical practice guideline. Journal of Manipulative and Physiological Therapeutics, 39(8), 523-564.e27. https://doi.org/10.1016/j.jmpt.2016.04.007
Cary, D., Briffa, K., McKenna, L., & Straker, L. (2019). Identifying relationships between sleep posture and non-specific spinal symptoms in adults: A systematic review. BMJ Open, 9(6), e027633. https://doi.org/10.1136/bmjopen-2018-027633
Diao, Y., Li, H., Zhang, Z., Wang, Y., & (additional authors as listed). (2025). Efficacy and safety of spinal manipulative therapy in the management of acute neck pain: A systematic review and meta-analysis. Systematic Reviews, 14, (article number as published). https://doi.org/10.1186/s13643-025-02855-7
Erfanian, P., Hagino, C., & Guerriero, R. C. (2004). Assessing effects of a semi-customized experimental cervical pillow on symptomatic adults with chronic neck pain with and without headache. Journal of the Canadian Chiropractic Association, 48(1), 20-28. https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC1840039/
Ghosh, S., & (additional authors as listed). (2025). Effect of pillow on pain, disability and sleep quality in chronic neck pain: A systematic review. [Journal title as indexed in PubMed]. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40633255/
Gordon, S. J., Grimmer-Somers, K., & Trott, P. (2009). Pillow use: The behaviour of cervical pain, sleep quality and pillow comfort in side sleepers. Manual Therapy, 14(6), 671-678. https://doi.org/10.1016/j.math.2009.02.006
Gordon, S. J., Grimmer-Somers, K. A., & Trott, P. H. (2011). A randomized, comparative trial: Does pillow type alter cervico-thoracic spinal posture when side lying? Journal of Multidisciplinary Healthcare, 4, 321-327. https://doi.org/10.2147/JMDH.S23028
Lee, W. H., Ko, M. S., & Lee, K. S. (2017). Effect of sleep posture on neck muscle activity. Journal of Physical Therapy Science, 29(6), 1021-1024. https://doi.org/10.1589/jpts.29.1021
Pang, J. C.-Y. (Johnson Pang Chun-Yiu), Tsang, S. M.-H., & Fu, A. C.-L. (2021). The effects of pillow designs on neck pain, waking symptoms, neck disability, sleep quality and spinal alignment in adults: A systematic review and meta-analysis. Clinical Biomechanics, 85, 105353. https://doi.org/10.1016/j.clinbiomech.2021.105353
Soal, L. J., Bester, C. M., Shaw, B. S., & Yelverton, C. (2019). Changes in chronic neck pain following the introduction of a visco-elastic polyurethane foam pillow and/or chiropractic treatment. Health SA Gesondheid, 24, 1099. https://doi.org/10.4102/hsag.v24i0.1099