נתפס הצוואר: למה זה קורה ודרכי טיפול, זהו נושא המאמר. צוואר תפוס וכואב הוא אחת החוויות המציקות והמגבילות ביותר בשגרה היומיומית. התחושה שבה כל ניסיון להביט הצידה, לגלגל את הראש או אפילו להנהן מלווה בכאב חד ונוקשות קשה, יכולה להפוך משימות פשוטות כמו נהיגה או ישיבה מול מחשב לסיוט מתמשך. לעיתים קרובות אנו מתעוררים בבוקר עם "צוואר תפוס" ומאשימים את התנוחה שבה ישנו או את המזגן שפעל בלילה. אולם, בפועל, הנוקשות הזו היא לרוב תוצאה של הצטברות עומסים ממושכת, יציבה לקויה מול המסכים, או מתח נפשי ולחץ יומיומי שמתנקזים ישירות אל שרירי חגורת הכתפיים והצוואר.
מדובר באיתות ברור של הגוף שמבקש מאיתנו לעצור ולהעניק לו תשומת לב. מאמר זה נועד לעשות סדר בתופעה השכיחה הזו, ולספק לכם כלים מעשיים להתמודדות. נסקור את הגורמים העיקריים המובילים לכאבי צוואר – החל ממתיחה שרירית פשוטה ועד לשינויים מבניים בעמוד השדרה הצווארי. בהמשך, נציג מגוון רחב של דרכי טיפול יעילות, החל מפתרונות ביתיים מיידיים כמו טיפול בחום, מתיחות עדינות ושינוי סביבת העבודה, ועד לטיפולים מקצועיים כמו פיזיותרפיה ורפואה משלימה, כדי שתוכלו לשחרר את הצוואר, להעלים את הכאב ולהחזיר לעצמכם את חופש התנועה.
נתפס הצוואר: למה זה קורה ודרכי טיפול – רקע
צוואר תפוס ונוקשה: למה זה קורה כל כך הרבה? צוואר תפוס, נוקשה וכואב הוא מצב שכיח מאוד. לפעמים הוא מופיע אחרי שינה “לא טובה”, יום ארוך מול מחשב, אימון, נהיגה ממושכת או תנועה חדה. במקרים אחרים הוא מתפתח בהדרגה, בלי אירוע ברור, ומלווה בתחושת עומס בכתפיים, כאב בשכמות, כאבי ראש, הגבלה בסיבוב הראש או תחושת “שריר שנתפס”.
ברוב המקרים, צוואר תפוס אינו סימן לבעיה מסוכנת. בדרך כלל מדובר בשילוב של עומס שרירי, נוקשות מפרקית, רגישות עצבית, תנוחות ממושכות, מתח, חוסר שינה או ירידה בתנועה. עם זאת, חשוב לדעת להבדיל בין כאב צוואר רגיל לבין מצבים שמצריכים בדיקה רפואית מהירה.
שכיחות כאבי צוואר: בעיה עולמית נפוצה
כאבי צוואר הם אחת מבעיות השריר־שלד הנפוצות בעולם. ניתוח עולמי רחב של נטל המחלה מצא שכאבי צוואר גורמים למוגבלות משמעותית, פוגעים בתפקוד, וצפויים להמשיך לעלות במספר האנשים הסובלים מהם עד שנת 2050 (GBD 2021 Neck Pain Collaborators, 2024).
השכיחות הגבוהה קשורה לאורח החיים המודרני: שעות מסך, עבודה משרדית, נהיגה, סטרס, פחות פעילות גופנית, שימוש בטלפון, עומסי עבודה ושינה לא מספקת. אבל חשוב להיזהר מהסבר פשטני מדי. לא כל אדם שיושב מול מחשב יסבול מצוואר תפוס, ולא כל כאב צוואר נגרם מ“יציבה לא נכונה”. כאב צוואר הוא בדרך כלל תוצאה של כמה גורמים יחד.
מהו צוואר תפוס מבחינה קלינית?
צוואר תפוס הוא לרוב תיאור של תחושת כאב, נוקשות והגבלת תנועה בצוואר. האדם מרגיש שקשה לסובב את הראש, להביט לצדדים, להטות את הראש, להסתכל למעלה או לשבת זמן ממושך. לעיתים הכאב ממוקם בצד אחד, ולעיתים הוא דו־צדדי ומערב גם את הכתפיים והשכמות.
צוואר תפוס אינו תמיד “שריר שנתפס”
הביטוי “שריר תפוס” שימושי בשפה יומיומית, אך מבחינה רפואית הכאב לא תמיד מגיע רק משריר. הוא יכול להיות קשור למפרקי הצוואר, דיסקים, רצועות, מערכת העצבים, שרירי השכמה, חוליות החזה העליונות, לחץ נפשי או רגישות מוגברת של מערכת הכאב. לכן טיפול יעיל לא צריך להתמקד רק בעיסוי של המקום הכואב, אלא גם בתנועה, עומסים, הרגלים ושיקום.
גורמים שכיחים לצוואר תפוס ונוקשה
הגורם השכיח ביותר הוא כאב צוואר לא־ספציפי. המשמעות היא שאין פגיעה מסוכנת או אבחנה אחת ברורה שמסבירה את כל הכאב. סקירה קלינית ב־BMJ הדגישה כי כאב צוואר הוא מצב רב־גורמי, ולעיתים קרובות אינו מוסבר על ידי מבנה אחד בלבד בצוואר (Cohen, 2017).
עומס שרירי ותנוחות ממושכות
ישיבה ממושכת, נהיגה ארוכה, עבודה מול מחשב או החזקת טלפון יכולים לגרום לעומס סטטי על שרירי הצוואר והשכמות. השרירים אינם חייבים להיות “חלשים” כדי לכאוב; לפעמים הם פשוט עובדים זמן רב מדי בלי שינוי תנוחה. עומס סטטי מתמשך יכול לגרום לתחושת כובד, לחץ, שריפה או נוקשות.
שינה, כרית ותנוחת לילה
שינה בתנוחה לא נוחה, כרית גבוהה מדי או נמוכה מדי, או שינוי פתאומי בתנוחת השינה יכולים לגרום לצוואר תפוס בבוקר. בדרך כלל מדובר במצב חולף שמשתפר תוך ימים, במיוחד עם תנועה עדינה, חימום, הליכה והימנעות מהחזקה קשיחה של הצוואר.
סטרס ומתח נפשי
מתח נפשי משפיע על טונוס שרירי, נשימה, שינה ורגישות לכאב. אנשים רבים מחזיקים את הכתפיים מורמות בזמן לחץ, מקשיחים את הלסת או מצמצמים תנועה. לאורך זמן, זה יכול לתרום לכאב צוואר ולכאבי ראש. זה לא אומר שהכאב “נפשי”; הוא אמיתי, אך מושפע גם ממערכת העצבים ומהמצב הכללי.
צוואר תפוס אצל עובדי מחשב
עובדי מחשב נמצאים בסיכון מוגבר לכאבי צוואר, בעיקר כאשר העבודה כוללת שעות ישיבה ארוכות, מעט הפסקות, עכבר רחוק, מסך נמוך, כתפיים מורמות או עומס נפשי גבוה. סקירה שיטתית ומטא־אנליזה על עובדי משרד מצאה קשר בין גורמי סיכון פיזיים בעבודה לבין כאב צוואר לא־ספציפי (Jun, 2017).
למה ארגונומיה לבדה לא תמיד מספיקה?
כיסא טוב ומסך בגובה נכון יכולים לעזור, אבל הם אינם מחליפים תנועה. גם תנוחה “מושלמת” עלולה להפוך לא נוחה אם נשארים בה שעות. לכן ההמלצה החשובה ביותר לעובדי מחשב היא לא רק “שבו ישר”, אלא החליפו תנוחה, קומו, הזיזו כתפיים וצוואר, צאו להליכה קצרה ושלבו חיזוק לצוואר ולשכמות.
צוואר תפוס ושימוש בטלפון
שימוש ממושך בטלפון יכול ליצור מנח שבו הראש מוטה קדימה והצוואר נשאר כפוף זמן רב. זה אינו אומר שכל כיפוף צוואר מסוכן. הצוואר נועד להתכופף, להסתובב ולהתיישר. הבעיה היא משך השהייה באותו מנח, חוסר הפסקות, מעט פעילות גופנית ושילוב עם מתח או עייפות.
מה לעשות במקום להיבהל מ“צוואר טקסט”?
כדאי להרים מדי פעם את הטלפון לגובה נוח יותר, לשנות ידיים, להניח אמות, לבצע הפסקות קצרות ולהניע את הצוואר בעדינות. המטרה אינה להימנע לחלוטין מהסתכלות מטה, אלא לא להיתקע במנח אחד זמן ממושך.
צוואר תפוס וכאב שמקרין ליד
כאשר כאב צוואר מקרין לכתף, זרוע, אמה או כף יד, במיוחד אם הוא מלווה בנימול, עקצוץ, תחושת שריפה או חולשה, ייתכן שיש מעורבות עצבית. מצב כזה יכול להיגרם מגירוי שורש עצב בצוואר, לעיתים בגלל בלט דיסק, היצרות או רגישות דלקתית.
מתי לחשוד במעורבות עצבית?
חשד עולה כאשר הכאב יורד לאורך היד, משתנה לפי תנוחת הצוואר, מלווה בנימול באצבעות, חולשה באחיזה או ירידה בתחושה. במקרים כאלה חשוב לבצע בדיקה נוירולוגית בסיסית: כוח, תחושה, רפלקסים וטווחי תנועה. טיפול רגיל בצוואר תפוס אינו מספיק אם יש חולשה מתקדמת או סימנים עצביים משמעותיים.
צוואר תפוס אחרי תאונה או צליפת שוט
לאחר תאונת דרכים, נפילה או חבלה, כאב צוואר עשוי להיות קשור לפגיעת צליפת שוט. הכאב יכול להופיע מיד או לאחר שעות, ולעיתים מלווה בכאב ראש, נוקשות, רגישות, סחרחורת או כאב בשכמות. רוב האנשים משתפרים, אך חלק מפתחים כאב ממושך.
הנחיות קליניות לכאב צוואר מדגישות שחשוב לסווג את הכאב לפי מנגנון, חומרה, סימנים נוירולוגיים ורמת תפקוד, ולא לטפל בכל כאב צוואר באותה צורה (Blanpied, 2017). לאחר תאונה משמעותית, במיוחד אם יש כאב חזק, נימול, חולשה, סחרחורת חריגה או כאב ראש חדש וקשה, יש לפנות לבדיקה רפואית.
סימני אזהרה בכאבי צוואר
רוב כאבי הצוואר אינם מסוכנים, אך קיימים סימנים שמצריכים בדיקה. סקירה שיטתית על “דגלים אדומים” בכאב צוואר הדגישה את החשיבות של זיהוי מצבים נדירים אך משמעותיים, לצד העובדה שלא כל סימן בודד מעיד על מחלה קשה (Feller, 2024).
מתי לפנות לבדיקה בהקדם?
יש לפנות להערכה רפואית אם כאב הצוואר מלווה בחום, ירידה לא מוסברת במשקל, כאב לילי חריג, חולשה מתקדמת ביד או ברגל, הפרעה בהליכה, אובדן שליטה על סוגרים, כאב לאחר חבלה משמעותית, נוקשות קשה עם חום, כאב ראש חדש וחזק במיוחד, סחרחורת חריגה, ראייה כפולה, קושי בדיבור או קושי בבליעה. במקרים כאלה לא מסתפקים בתרגילים או טיפול ידני לפני בירור.
איך מאבחנים צוואר תפוס וכואב?
אבחון טוב מתחיל בשיחה: מתי התחיל הכאב, האם היה אירוע ברור, איפה הוא ממוקם, האם הוא מקרין, מה מחמיר ומה מקל, האם יש נימול, האם יש כאבי ראש, איך נראית סביבת העבודה, איך השינה, ומה רמת הפעילות. לאחר מכן בודקים טווחי תנועה, כוח, תחושה, רפלקסים, תפקוד כתפיים ושכמות, עמוד שדרה חזי ותנועות שמגרות או מקלות.
האם צריך צילום או MRI?
לא כל צוואר תפוס דורש הדמיה. למעשה, בהרבה מקרים הדמיה אינה משנה את הטיפול. בדיקות כמו צילום, CT או MRI נשקלות כאשר יש חבלה, סימנים נוירולוגיים משמעותיים, חשד לזיהום, גידול, מחלה דלקתית, כאב שאינו משתפר או סימני אזהרה. בדיקה קלינית טובה קודמת בדרך כלל להדמיה.
טיפול ראשוני בצוואר תפוס
בשלב הראשון, המטרה היא להוריד רגישות, לשמור על תנועה ולהימנע מהחמרה. בדרך כלל כדאי להמשיך בפעילות קלה, להימנע ממנוחה מוחלטת, לבצע תנועות עדינות של הצוואר, להשתמש בחום מקומי אם זה מקל, ולשנות תנוחות במהלך היום.
מה לא כדאי לעשות?
לא כדאי להחזיק את הצוואר קשיח לחלוטין במשך ימים. גם לא כדאי לבצע מתיחות אגרסיביות או “לפצח” את הצוואר בכוח. אם תנועה מסוימת מחמירה כאב חד או גורמת להקרנה ליד, יש להפסיק אותה ולהתייעץ עם איש מקצוע.
תרגילים לצוואר תפוס ונוקשה
תרגול הוא אחד הכלים המרכזיים לטיפול בכאבי צוואר, במיוחד כאשר הכאב חוזר או נמשך. סקירות על תרגול לצוואר מצביעות על כך שפעילות מותאמת יכולה להפחית כאב ולשפר תפקוד, אך חשוב להתאים את סוג התרגיל למטופל ולשלב אותו עם הדרכה וניהול עומסים (de Zoete, 2023).
תרגילי תנועה עדינים
אפשר להתחיל בסיבובי צוואר קטנים, הטיות ראש קלות, תנועות “כן ולא” בטווח נוח, סיבובי כתפיים ופתיחת בית חזה. התנועה צריכה להיות איטית, רגועה וללא מאבק בכאב. המטרה היא לשפר ביטחון ותנועה, לא להגיע לטווח מלא בכוח.
תרגילי חיזוק לצוואר ושכמות
כאשר הכאב מתייצב, אפשר להוסיף חיזוק עדין: chin tuck, חיזוק מכופפי צוואר עמוקים, חתירות עם גומייה, כיווץ שכמות, חיזוק גב עליון ותרגילי כתף. אצל עובדי מחשב, תרגול שמשלב צוואר וכתפיים יכול להיות יעיל במיוחד. סקירה על פעילות גופנית אצל עובדי משרד עם כאב צוואר מצאה שתרגול עשוי להפחית כאב ולשפר תפקוד (Louw, 2017).
טיפול ארגונומי: איך מסדרים סביבת עבודה לצוואר?
סביבת עבודה טובה מפחיתה עומס מיותר. המסך צריך להיות מול העיניים או מעט מתחתיהן, העכבר והמקלדת קרובים, האמות נתמכות, כפות הרגליים מונחות, והכיסא מאפשר שינוי תנוחות. אבל גם עמדת עבודה טובה אינה פותרת הכול אם אין הפסקות תנועה.
הפסקות קצרות יעילות יותר מישיבה “מושלמת”
במקום לשבת שעה אחרי שעה ולנסות לשמור על יציבה קשיחה, עדיף לקום כל 30 – 60 דקות, לבצע כמה תנועות צוואר וכתפיים, ללכת מעט ולשנות מנח. סקירה על התערבויות במקום העבודה מצאה שתרגילים בעבודה, בעיקר תרגילי חיזוק ממוקדים, יכולים לעזור בהפחתת כאב צוואר אצל עובדי משרד (Chen, 2018).
כירופרקטיקה וצוואר תפוס: איך היא יכולה להועיל?
כירופרקטיקה יכולה להועיל בחלק מהמקרים של צוואר תפוס, נוקשה וכואב, במיוחד כאשר המקור הוא שריר־שלד: מגבלה בתנועה, עומס מפרקי, כאב צוואר־שכמה, כאב מכני או תפקוד לקוי של עמוד השדרה הצווארי והחזי. כירופרקט מיומן אמור לבצע תשאול, בדיקה, סינון סימני אזהרה, הערכת תנועה ובדיקה נוירולוגית כאשר יש הקרנה ליד.
טיפול כירופרקטי עשוי לכלול מוביליזציה, מניפולציה, טיפול ברקמות רכות, הדרכה ארגונומית, תרגילי צוואר ושכמה וניהול עומסים. סקירה על כירופרקטיקה ומניפולציה שדרתית ציינה כי טיפול כירופרקטי משתלב בעיקר בטיפול בהפרעות שריר־שלד, כאשר קיימת התאמה קלינית והיעדר סימני אזהרה (Trager, 2024).
מה אומר המחקר על טיפול ידני לצוואר?
סקירה שיטתית ומטא־אנליזה מצאה שמניפולציה ומוביליזציה עשויות לעזור בכאב צוואר כרוני לא־ספציפי, בעיקר כאשר הן מותאמות למטופל ומשולבות בגישה רחבה יותר (Coulter, 2019). סקירה מאוחרת יותר על מניפולציה שדרתית לכאב צוואר מצאה תועלת אפשרית, אך הדגישה את הצורך בשיקול קליני, התאמת טיפול ובחינת סיכונים מול יתרונות (Minnucci, 2023).
האם טיפול כירופרקטי בצוואר בטוח?
טיפול ידני לצוואר צריך להתבצע בזהירות, לאחר בדיקה מקצועית. רוב המטופלים חווים לכל היותר רגישות זמנית או אי־נוחות קלה לאחר טיפול, אך טיפול בצוואר אינו מתאים לכל מצב. כאשר קיימים סימני אזהרה, מחלות כלי דם, חולשה מתקדמת, חבלה משמעותית, סחרחורת חריגה או תסמינים נוירולוגיים לא מוסברים, יש צורך בהערכה רפואית לפני טיפול ידני.
טיפול טוב אינו רק “קליק”
כירופרקטיקה איכותית אינה מסתכמת בצליל או מניפולציה. טיפול טוב צריך להסביר למטופל מה סביר שמתרחש, להפחית פחד, לשפר תנועה, לתת תרגילים, להתאים עומסים ולכוון לחזרה עצמאית לפעילות. המטרה אינה תלות בטיפול, אלא שיפור תפקוד וביטחון בתנועה.
תרופות, חום וקור בצוואר תפוס
חום מקומי יכול לעזור בצוואר נוקשה, במיוחד כאשר יש תחושת כיווץ או כאב שרירי. קור יכול להתאים במצבים של כאב חד או תחושת דלקת מקומית, אך רוב האנשים עם צוואר תפוס כרוני או נוקשה מגיבים טוב יותר לחום ותנועה עדינה. תרופות משככות כאב או נוגדות דלקת יכולות לעזור לזמן קצר, אך יש להשתמש בהן לפי המלצה רפואית, במיוחד אם קיימות מחלות רקע או תרופות קבועות.
תרופות אינן מחליפות שיקום
אם הכאב חוזר שוב ושוב, משכך כאבים אינו פתרון מלא. צריך לבדוק למה הצוואר רגיש: עומס עבודה, שינה, תנועה מועטה, חולשה, מתח, כאב שמקרין או בעיה אחרת. הטיפול הטוב ביותר הוא בדרך כלל שילוב של הרגעה, תנועה, חיזוק, התאמת עומסים ולעיתים טיפול ידני.
מניעה: איך מפחיתים חזרת צוואר תפוס?
מניעה מבוססת על תנועה, כוח והרגלים. סקירה שיטתית ומטא־אנליזה מצאה שתוכניות תרגול עשויות להפחית את הסיכון לאפיזודה חדשה של כאב צוואר (de Campos, 2018). לכן לא כדאי להפסיק הכול ברגע שהכאב ירד. דווקא אחרי השיפור, חשוב לבנות סבולת לצוואר, כתפיים וגב עליון.
הרגלים יומיומיים שעוזרים לצוואר
כדאי לשלב הליכות, תרגילי חיזוק פעמיים־שלוש בשבוע, הפסקות מסך, שינה מספקת, נשימה רגועה, התאמת עמדת עבודה ושינוי תנוחות. אין צורך לרדוף אחרי יציבה מושלמת. צוואר בריא הוא צוואר שמסוגל לזוז, לשאת עומס ולהתאושש.
סיכום: צוואר תפוס הוא לרוב מצב שניתן לטפל בו
צוואר תפוס, נוקשה וכואב הוא מצב שכיח מאוד, וברוב המקרים אינו מסוכן. הגורמים המרכזיים כוללים עומס שרירי, תנוחות ממושכות, עבודה מול מחשב, שינה לא נוחה, מתח נפשי, ירידה בפעילות, בעיות צוואר־שכמה ולעיתים גירוי עצבי. האבחון צריך לשלב סיפור קליני, בדיקה תפקודית וסינון סימני אזהרה.
הטיפול היעיל ביותר כולל תנועה עדינה, חזרה לפעילות, תרגילי צוואר ושכמות, התאמת סביבת עבודה, שיפור שינה וניהול עומסים. כירופרקטיקה יכולה להועיל כאשר הכאב מתאים למקור שריר־שלד, בעיקר כשהיא משולבת עם בדיקה אחראית, טיפול ידני מותאם, תרגילים והדרכה. אם יש סימני אזהרה, הקרנה משמעותית ליד, חולשה או כאב חריג – יש לפנות לבדיקה מקצועית לפני טיפול עצמי.
References:
Blanpied, P. R., Gross, A. R., Elliott, J. M., Devaney, L. L., Clewley, D., Walton, D. M., Sparks, C., & Robertson, E. K. (2017). Neck pain: Revision 2017: Clinical practice guidelines linked to the International Classification of Functioning, Disability and Health from the Orthopaedic Section of the American Physical Therapy Association. Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy, 47(7), A1-A83. https://doi.org/10.2519/jospt.2017.0302.
Chen, X., Coombes, B. K., Sjøgaard, G., Jun, D., O’Leary, S., & Johnston, V. (2018). Workplace-based interventions for neck pain in office workers: Systematic review and meta-analysis. Physical Therapy, 98(1), 40-62. https://doi.org/10.1093/ptj/pzx101.
Cohen, S. P., & Hooten, W. M. (2017). Advances in the diagnosis and management of neck pain. BMJ, 358, j3221. https://doi.org/10.1136/bmj.j3221.
Coulter, I. D., Crawford, C., Vernon, H., Hurwitz, E. L., Khorsan, R., Booth, M. S., & Herman, P. M. (2019). Manipulation and mobilization for treating chronic nonspecific neck pain: A systematic review and meta-analysis for an appropriateness panel. Pain Physician, 22(2), E55-E70. https://doi.org/10.36076/ppj/2019.22.E55.
de Zoete, R. M. J., Armfield, N. R., McAuley, J. H., Chen, K., Sterling, M., & Snodgrass, S. J. (2023). Exercise therapy for chronic neck pain: Tailoring person-centred approaches within contemporary management. Journal of Clinical Medicine, 12(22), 7108. https://doi.org/10.3390/jcm12227108.
Feller, D., Chiarotto, A., Koes, B. W., Maselli, F., & Mourad, F. (2024). Red flags for potential serious pathologies in people with neck pain: A systematic review of clinical practice guidelines. Archives of Physiotherapy, 14(1), 105-115. https://doi.org/10.33393/aop.2024.3245.
GBD 2021 Neck Pain Collaborators. (2024). Global, regional, and national burden of neck pain, 1990-2020, and projections to 2050: A systematic analysis of the Global Burden of Disease Study 2021. The Lancet Rheumatology, 6(3), e142-e155. https://doi.org/10.1016/S2665-9913(23)00321-1.
Jun, D., Zoe, M., Johnston, V., & O’Leary, S. (2017). Physical risk factors for developing non-specific neck pain in office workers: A systematic review and meta-analysis. International Archives of Occupational and Environmental Health, 90(5), 373-410. https://doi.org/10.1007/s00420-017-1205-3.
Louw, S., Makwela, S., Manas, L., Meyer, L., Terblanche, D., & Brink, Y. (2017). Effectiveness of exercise in office workers with neck pain: A systematic review and meta-analysis. South African Journal of Physiotherapy, 73(1), 392. https://doi.org/10.4102/sajp.v73i1.392.
Minnucci, S., Innocenti, T., Salvioli, S., Giagio, S., Yousif, M. S., Riganelli, F., Carletti, C., Feller, D., Brindisino, F., & Faletra, A. (2023). Benefits and harms of spinal manipulative therapy for treating recent and persistent nonspecific neck pain: A systematic review with meta-analysis. Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy, 53(9), 510-528. https://doi.org/10.2519/jospt.2023.11708.
Trager, R. J., Bejarano, G., Perfecto, R.-P. T., Blackwood, E. R., & Goertz, C. M. (2024). Chiropractic and spinal manipulation: A review of research trends, evidence gaps, and guideline recommendations. Journal of Clinical Medicine, 13(19), 5668. https://doi.org/10.3390/jcm13195668.