כאבי צוואר ממסכים: למה זה קורה ואיך מטפלים? כאבי צוואר ממסכים, המכונים לעיתים "צוואר טקסט" (Text Neck), נגרמים בעיקר בשל עומס מכני חריג על שרירי ומפרקי הצוואר. העומס הזה הוא תוצאה של הרכנת הראש קדימה ומטה לאורך זמן. ככל שהראש מוטה קדימה יותר, העומס על חוליות הצוואר עולה משמעותית. במצב זקוף הראש שוקל כ-5 ק"ג, אך בהטיה של 60 מעלות (מצב נפוץ בשימוש בסמארטפון), העומס על הצוואר יכול להגיע לכ-27 ק"ג. ישיבה ממושכת מול מסך גורמת לשרירי העורף להתארך ולהיחלש, בעוד ששרירי החזה והצוואר הקדמיים מתקצרים ומתכווצים. השרירים נאלצים לעבוד קשה יותר כדי להחזיק את הראש במנח לא טבעי, מה שמוביל להתכווצויות, דלקות מקומיות ונוקשות.
ניתן להקל על הכאבים ולמנוע את הישנותם באמצעות שילוב של התאמות ארגונומיות ותרגול. התאמות ארגונומיות חשובות כוללות הגבהת המסך, והרמת הסמארטפון לגובה הפנים במקום להוריד את הראש אליו. עוד מומלץ לקום ולבצע מתיחות קלות בכל 30–45 דקות של עבודה מול מסך. לשיכוך כאב אקוטי ניתן להניח קומפרסים קרים (קרח) ל-20 דקות. לכאב כרוני או שרירים תפוסים, חימום האזור עשוי לעזור בהזרמת דם והרפיה. תרגילים לחיזוק חגורת הכתפיים ומתיחות לצוואר עוזרים להחזיר את טווחי התנועה ולהפחית עומס. במקרים של כאב עז, ניתן להיעזר במשככי כאבים או נוגדי דלקת. טיפולים כגון טיפול כירופרקטי מסייעים בהזרמת דם לשרירים תפוסים ושחרור רקמות חיבור. אם הכאב מקרין לידיים, מלווה בנימול או נמשך זמן רב, חשוב לפנות לייעוץ מקצועי.
כאבי צוואר ממסכים: למה זה קורה ואיך מטפלים -רקע
כאבי צוואר ממסכים, המכונים לעיתים צוואר טקסט “Text Neck”, הם כאב, נוקשות, עומס שרירי או ירידה בתפקוד באזור הצוואר והכתפיים, המופיעים או מחמירים בעקבות שימוש ממושך בטלפון נייד, טאבלט, מחשב נייד או מחשב שולחני. למרות שהמונח נשמע חדשני ושיווקי, התופעה עצמה אינה מסתכמת ב“ישיבה לא יפה”; היא משלבת עומס מכני מצטבר, ירידה בתנועתיות, הרגלי עבודה ולמידה, מתח נפשי, שינה, כושר גופני ולעיתים גם רגישות מוגברת של מערכת הכאב. מחקרים עדכניים מראים ששימוש במכשירים ניידים גורם לרוב לכיפוף צווארי גדול יותר ולתסמינים קליניים משמעותיים יותר בהשוואה לשימוש במחשב שולחני, בעיקר כאשר המסך מוחזק מתחת לגובה העיניים (Park, 2025).
שכיחות כאבי צוואר ממסכים: עד כמה זה נפוץ?
כאבי צוואר הם מהתלונות השריר־שלד הנפוצות בעולם. בסקירת תחום עדכנית על “Text Neck” צוין שכאב צוואר מופיע אצל כ־30%–50% מהאוכלוסייה הבוגרת, ובקרב צעירים השיעורים השנתיים המדווחים גבוהים במיוחד, לעיתים בטווח של 42%–67% (Piruta, 2025). בספרות על “Text Neck” עצמו נמצאה שונות גדולה מאוד בין מחקרים, עם דיווחים שנעים בערך מ־16.7% ועד 93.2%, בהתאם לגיל הנבדקים, הגדרת התסמונת, כלי המדידה, שעות השימוש והאוכלוסייה שנבדקה (Piruta, 2025). המשמעות המעשית היא שלא כל מי שמשתמש במסכים יסבול מכאב צוואר, אך חשיפה יומיומית גבוהה, תנוחה סטטית וחוסר התאוששות הופכים את הבעיה לנפוצה מאוד.
שכיחות בקרב סטודנטים ומשתמשי סמארטפון
אוכלוסיות של תלמידים, סטודנטים ועובדי משרד נחקרות לעיתים קרובות משום שהן משלבות זמן מסך גבוה עם ישיבה ממושכת. במחקר חתך באוניברסיטת גונדר באתיופיה, בקרב 808 סטודנטים משתמשי סמארטפון, שכיחות כאב הצוואר ב־12 החודשים שקדמו למחקר הייתה 47.4% (Ayhualem, 2021). זהו נתון חשוב כי הוא אינו מתאר רק “אי נוחות רגעית”, אלא כאב שהופיע בתקופה משמעותית והשפיע על אוכלוסייה צעירה ובריאה יחסית. עם זאת, מחקרי חתך אינם מוכיחים בהכרח שהטלפון הוא הסיבה היחידה לכאב; הם מראים קשר בין דפוסי שימוש, אורח חיים ותסמינים.
למה מסכים גורמים לכאבי צוואר?
כיפוף צוואר ממושך ועומס על רקמות
כאשר הראש מוטה קדימה כדי לקרוא הודעות, לצפות בסרטונים או לעבוד מול מחשב נייד נמוך, השרירים האחוריים של הצוואר עובדים לאורך זמן כדי להחזיק את הראש נגד כוח הכבידה. הבעיה אינה רק “כמה הראש כבד”, אלא משך הזמן שבו השרירים, הרצועות, הדיסקים והמפרקים נמצאים בעומס חוזר או סטטי. במחקר קינמטי משנת 2025 נמצא ששימוש במכשיר נייד יצר כיפוף צווארי ממוצע של כ־38.9 מעלות לעומת כמעט מנח ניטרלי במשימת מחשב שולחני, וגם תרגום קדמי גדול יותר של הראש (Park, 2025). כשהתנוחה הזו חוזרת מדי יום, ללא הפסקות ותנועה מאזנת, הרקמות עלולות להפוך רגישות יותר.
תנוחה קדמית של הראש
תנוחה קדמית של הראש היא מצב שבו הראש נמצא קדימה ביחס לבית החזה והכתפיים. היא נפוצה בזמן שימוש בטלפון, במחשב נייד נמוך או במסך שאינו ממוקם נכון. תנוחה זו אינה בהכרח “נזק” בפני עצמה, אבל כאשר היא נשמרת זמן רב היא יכולה להעלות פעילות שרירית, להגביר עומס על אזור הצוואר העליון והתחתון, ולעודד הופעת עייפות, נוקשות וכאב. סקירות עדכניות מדגישות שהקשר בין זווית הצוואר לכאב אינו אחיד בכל המחקרים: חלקם מוצאים קשר ברור, וחלקם לא מאשרים קשר ישיר ופשוט (Piruta, 2025). לכן חשוב לא להפוך את הנושא להפחדה מתנוחה אחת, אלא להבין שהבעיה היא שילוב של עומס, זמן, חוסר תנועה ויכולת התאוששות.
חוסר תנועה חשוב לא פחות מתנוחה
אחת הטעויות הנפוצות היא לחשוב שיש “תנוחה מושלמת” שתפתור את הבעיה. בפועל, גם ישיבה ישרה מאוד עלולה לגרום לאי נוחות אם נשארים בה שעה שלמה ללא תנועה. הצוואר, כמו כל מפרק, בנוי לתנועה מגוונת. כאב ממסכים מופיע פעמים רבות כאשר האדם שוקע במשימה, מפסיק לשנות תנוחה, מחזיק את הכתפיים מורמות, מצמצם נשימה ומעמיס על אותם שרירים במשך זמן רב. לכן טיפול יעיל אינו מתמקד רק ביישור הגב, אלא ביצירת סביבת עבודה שמאפשרת שינויי תנוחה, הפסקות קצרות ותנועתיות חוזרת לאורך היום.
גורמי סיכון לכאבי צוואר ממסכים
זמן מסך, התמכרות לסמארטפון ועומס מצטבר
זמן מסך ממושך מעלה את הסיכוי לחשיפה לתנוחות צוואר לא נוחות, אך מספר השעות לבדו אינו תמיד מסביר את הכאב. שני אנשים יכולים להשתמש בטלפון חמש שעות ביום, ואחד יסבול מכאבים בעוד השני לא. ההבדל יכול להיות בכושר שרירי, שינה, מתח, הפסקות, גובה המסך, סוג הפעילות, היסטוריה של כאב, פעילות גופנית ואפילו תפיסות לגבי כאב. מחקרים שנסקרו בתחום מצאו קשר בין שימוש יתר או התמכרות לסמארטפון לבין חומרת כאב צוואר או מוגבלות צווארית, אך התמונה אינה חד־משמעית בכל אוכלוסייה (Piruta, 2025).
מחשב נייד: הבעיה הארגונומית הקלאסית
מחשב נייד יוצר פשרה: אם המקלדת בגובה נוח לידיים, המסך לרוב נמוך מדי לעיניים; ואם המסך מורם לגובה העיניים, המקלדת גבוהה מדי. לכן עבודה ממושכת על מחשב נייד ללא מסך חיצוני, מקלדת ועכבר עלולה להוביל לכיפוף צווארי, כתפיים מעוגלות ועומס על השכמות. הפתרון אינו להפסיק להשתמש במחשב נייד, אלא להתאים את סביבת העבודה: להגביה את המסך, להשתמש במקלדת ועכבר נפרדים, לקרב את הגוף לשולחן ולוודא שהמרפקים נתמכים באופן נוח.
מתח נפשי, שינה ורגישות מערכת הכאב
כאבי צוואר ממסכים אינם רק סיפור של שרירים. כאשר אדם נמצא בתקופת עומס לימודי, עבודה, חרדה או שינה ירודה, מערכת הכאב עשויה להיות רגישה יותר. שרירי הצוואר והלסת נוטים להגיב למתח, ולעיתים מופיעים גם כאבי ראש, כאב בין השכמות או תחושת כבדות בכתפיים. לכן טיפול טוב בכאב צוואר כולל גם בדיקה של עומס כללי: כמה ישנים, כמה זזים, האם יש הפסקות, האם הכאב גורם להימנעות מפעילות, והאם יש פחד מתנועה. גישה זו תואמת את ההבנה העדכנית שכאב צוואר מושפע מגורמים ביולוגיים, תפקודיים ופסיכו־חברתיים גם יחד (Blanpied, 2017).
תסמינים נפוצים של כאבי צוואר ממסכים
איך זה מרגיש?
התסמינים השכיחים כוללים כאב בצוואר האחורי, נוקשות בבוקר או אחרי עבודה, תחושת עומס בכתפיים, כאב בין השכמות, ירידה בטווח התנועה, כאבי ראש שמתחילים מאזור העורף, ולעיתים תחושת עייפות או שריפה בשרירי הטרפז העליון. חלק מהאנשים מרגישים הקלה לאחר תנועה או מתיחות, וחלק דווקא מחמירים לאחר יום עבודה ארוך. כאשר הכאב נמשך שבועות, הוא עלול להשפיע על ריכוז, מצב רוח, שינה ויכולת לבצע פעילות גופנית.
מתי צריך בדיקה רפואית?
ברוב המקרים כאבי צוואר ממסכים אינם סימן למחלה מסוכנת, אך יש מצבים שבהם חשוב להיבדק. כדאי לפנות לרופא או לאיש מקצוע מוסמך אם הכאב הופיע לאחר חבלה, אם יש חולשה ביד, ירידה בתחושה, הקרנה משמעותית ליד, חום, ירידה לא מוסברת במשקל, כאב שמחמיר בלילה ללא קשר לתנוחה, או כאב חריג שאינו דומה לכאבים קודמים. גם לפני טיפול מנואלי משמעותי בצוואר, במיוחד מניפולציה צווארית מהירה, נדרשים תשאול ובדיקה מסודרים לשלילת גורמי סיכון.
איך מאבחנים כאבי צוואר ממסכים?
האבחון מתחיל בהרגלים, לא בצילום
אבחון טוב מתחיל בשיחה: מתי הכאב מופיע, כמה זמן נמשך, אילו מסכים מעורבים, איך נראית עמדת העבודה, האם יש כאבי ראש, האם יש הקרנה ליד, ומה מקל או מחמיר. לאחר מכן בודקים טווחי תנועה, כוח, רגישות שרירית, תפקוד שכמות, תנועתיות בית החזה ולעיתים גם בדיקות נוירולוגיות בסיסיות. ברוב כאבי הצוואר הלא־ספציפיים אין צורך מיידי בהדמיה, משום שממצאים בצילום או MRI אינם תמיד מסבירים את הכאב. הדמיה נשקלת כאשר יש סימנים נוירולוגיים, חשד לפגיעה משמעותית או כאב שאינו משתפר למרות טיפול מתאים.
מדדי תפקוד: לא רק כמה כואב
מעבר לסולם כאב, חשוב למדוד תפקוד. שאלון Neck Disability Index, למשל, משמש במחקרים רבים כדי להעריך איך הכאב משפיע על קריאה, ריכוז, שינה, נהיגה, עבודה ופעולות יומיומיות. במדדי תפקוד יש יתרון: הם עוזרים להבין האם הטיפול באמת מחזיר את האדם לחיים פעילים, ולא רק מפחית כאב זמני. במצב של כאבי צוואר ממסכים, יעד טיפולי טוב הוא לא “לעולם לא לכופף את הצוואר”, אלא להשתמש במסכים בלי שהכאב ינהל את היום.
טיפול בכאבי צוואר ממסכים: מה באמת עובד?
הפחתת עומס בלי להפסיק להשתמש במסכים
הפתרון אינו התנזרות ממסכים, אלא ניהול עומסים. מומלץ להעלות את הטלפון או המסך קרוב יותר לגובה העיניים כשאפשר, לקרב את המסך במקום לדחוף את הראש קדימה, ולהחליף תנוחה לעיתים קרובות. בעבודה מול מחשב, כדאי שהחלק העליון של המסך יהיה בערך בגובה העיניים, שהאמות יקבלו תמיכה, שהעכבר והמקלדת יהיו קרובים, ושהגב יקבל תמיכה נוחה. במחקר התערבות ארגונומית בקרב עובדי משרד נמצא שהתאמות תחנת עבודה הפחיתו כאב בצוואר, בכתפיים, בגב העליון ובשורש כף היד לעומת קבוצת ביקורת (Lee, 2021).
הפסקות תנועה קצרות
הפסקות קצרות יעילות יותר כאשר הן פשוטות מספיק כדי להתמיד בהן. כל 20–40 דקות כדאי לבצע שינוי תנוחה קצר: לקום, לסובב בעדינות את הכתפיים, להזיז את הצוואר בטווח נוח, לפתוח את בית החזה או ללכת דקה. אין צורך בתרגול ארוך בכל פעם; המטרה היא לשבור עומס סטטי. עבור תלמידים, סטודנטים ועובדי מחשב, אפילו הפסקות של דקה־שתיים יכולות להפחית הצטברות עומס בסוף היום.
תרגילי חיזוק לצוואר ולשכמות
כאבי צוואר ממסכים משתפרים לרוב כאשר משלבים תרגילי חיזוק הדרגתיים. הדגש הוא על שרירי הכופפים העמוקים של הצוואר, מייצבי השכמה, שרירי הגב העליון והיכולת לשמור על מנח נוח בלי מאמץ מוגזם. סקירות על טיפול בתרגול לכאבי צוואר מכניות וכרוניות תומכות בשימוש בתרגילי חיזוק ומתיחה ספציפיים לצוואר ולשכמה, במיוחד כאשר הם מותאמים לאדם ומבוצעים לאורך זמן (Gross, 2015; Bertozzi, 2013). חשוב להתחיל במינון נמוך, להימנע מהחמרה חדה, ולהתקדם לפי תגובת הגוף.
מתיחות ושחרור שרירי – כלי עזר, לא כל הטיפול
מתיחות לצוואר, לשרירי החזה ולטרפז העליון יכולות להקל על תחושת נוקשות. גם עיסוי, חימום מקומי או עבודה על נקודות רגישות עשויים לתת הקלה. עם זאת, הקלה פסיבית בלבד בדרך כלל אינה מספיקה אם האדם חוזר לאותם עומסים ללא שינוי. לכן מתיחות ושחרור שרירי צריכים להשתלב עם חיזוק, התאמות מסך, הפסקות ושיפור הרגלי תנועה.
כירופרקטיקה וכאבי צוואר ממסכים
איך כירופרקטיקה יכולה להועיל?
כירופרקטיקה עוסקת באבחון וטיפול בהפרעות שריר־שלד, בעיקר בעמוד השדרה, ובמקרים רבים משתמשת בטיפול מנואלי, מוביליזציות, מניפולציות, תרגול, הדרכה ארגונומית והכוונה לאורח חיים פעיל. בכאבי צוואר ממסכים, כירופרקט יכול לסייע בזיהוי מגבלות תנועה בצוואר ובגב העליון, להפחית כאב בטווח הקצר, לשפר תנועתיות, ולהדריך לתרגילים והרגלי עבודה. סקירה משנת 2024 מצאה שמספר הנחיות קליניות עדכניות תומכות בשימוש בטיפול מניפולטיבי בעמוד השדרה במצבי כאב צוואר, כחלק מגישה טיפולית מתאימה (Trager, 2024).
מה אומרת הספרות על מניפולציה ומוביליזציה?
סקירת קוקרן על מניפולציה ומוביליזציה לכאבי צוואר מצאה כי יש עדויות לתועלת בחלק מהמצבים, אך איכות הראיות וההשוואות בין סוגי טיפול משתנות (Gross, 2015). מטא־אנליזה עדכנית יותר של מחקרים אקראיים בכאב צוואר כרוני דיווחה שטיפול מניפולטיבי הפחית כאב ומוגבלות לעומת קבוצות ביקורת (Liu, 2023). המשמעות הקלינית היא שכירופרקטיקה יכולה להיות מרכיב מועיל, במיוחד כאשר היא אינה עומדת לבד אלא משתלבת עם תרגול, חינוך, שינוי עומסים וחזרה הדרגתית לפעילות.
בטיחות: מתי להיזהר?
טיפול כירופרקטי בצוואר צריך להתבצע לאחר תשאול ובדיקה מקצועיים. רוב תופעות הלוואי המדווחות של טיפול מנואלי הן קלות וחולפות, כגון רגישות מקומית או עייפות, אך מניפולציות צוואריות מהירות אינן מתאימות לכל אדם. סקירות בטיחות מדגישות את הצורך בזיהוי דגלים אדומים, גורמי סיכון ותחלואה מתאימה לפני טיפול מנואלי בצוואר (Carnes, 2010; Chaibi, 2019). לכן הבחירה במטפל מוסמך, תקשורת ברורה לגבי תסמינים, והימנעות מטיפול אגרסיבי כשיש סימני סיכון – הם חלק מהטיפול עצמו.
תוכנית טיפול מעשית לכאבי צוואר ממסכים
שלב ראשון: להפחית עומס יומי
בשלב הראשון המטרה היא להקטין את הגירוי שמחזיק את הכאב פעיל. מרימים את המסך, משתמשים במקלדת ועכבר חיצוניים במחשב נייד, מקרבים את הטלפון לגובה העיניים כשאפשר, ומבטלים “שקיעה” ארוכה לתוך המסך. אין צורך להיות זקופים באופן נוקשה; עדיף לעבור בין כמה תנוחות נוחות. במקביל, מכניסים הפסקות קצרות, במיוחד לפני שמופיעה החמרה.
שלב שני: להחזיר תנועה
בשלב השני מוסיפים תנועות צוואר עדינות בטווח שאינו מפחיד ואינו מחמיר משמעותית: סיבובים, כפיפה ויישור קלים, הטיות צד, ותנועתיות של בית החזה. המטרה אינה “למתוח בכוח”, אלא ללמד את מערכת העצבים שהצוואר יכול לזוז בבטחה. אנשים עם כאב כרוני נוטים לעיתים להקשיח את הצוואר, והקשחה זו מעלה עומס שרירי. תנועה הדרגתית מפחיתה את המעגל הזה.
שלב שלישי: לחזק ולבנות עמידות
לאחר שהכאב החריף נרגע מעט, חשוב לבנות עמידות. תרגילי סנטר עדינים, חיזוק שכמות, חתירה עם גומייה, תרגילי גב עליון ותרגילי יציבה דינמיים יכולים לשפר את היכולת לשבת, ללמוד ולעבוד בלי כאב חוזר. החיזוק צריך להיות הדרגתי, 2–4 פעמים בשבוע, ולהתאים לרמת האדם. כאב קל בזמן תרגול אינו תמיד מסוכן, אך החמרה חזקה שנמשכת ליום־יומיים דורשת התאמת עומס.
שלב רביעי: טיפול ידני לפי צורך
טיפול ידני, כולל פיזיותרפיה, כירופרקטיקה או טיפול מנואלי אחר, יכול לעזור כאשר יש כאב שמגביל תנועה או כאשר האדם מתקשה להתחיל תרגול. היתרון שלו הוא הקלה יחסית מהירה ושיפור תחושת תנועה; החיסרון הוא שאם הוא נשאר טיפול פסיבי בלבד, התוצאות עלולות להיות קצרות טווח. לכן עדיף לראות בטיפול הידני “חלון הזדמנות” לתנועה, חיזוק ושינוי הרגלים.
מניעה: איך לעבוד עם מסכים בלי לשלם בצוואר?
עקרונות ארגונומיים פשוטים
המסך צריך להיות קרוב מספיק כדי שלא תדחפו את הראש קדימה. בטלפון, עדיף להרים את המכשיר מעט במקום לכופף את הצוואר עמוק. במחשב, האמות צריכות לנוח בנוחות, הכתפיים לא צריכות להיות מורמות, וכפות הרגליים צריכות לקבל תמיכה. מי שעובד שעות רבות על מחשב נייד ירוויח מאוד ממעמד למסך, מקלדת ועכבר חיצוניים. התאמות אלו אינן “פינוק”, אלא דרך להפחית עומס מצטבר.
כלל הזהב: התנוחה הבאה היא התנוחה הטובה ביותר
המסר החשוב ביותר הוא לא לפחד מתנוחה מסוימת. מותר לכופף את הצוואר, מותר להסתכל למטה, ומותר לשבת לפעמים בצורה פחות “מושלמת”. הבעיה מתחילה כאשר אותה תנוחה נמשכת יותר מדי זמן, בעומס גבוה, בלי תנועה ובלי התאוששות. לכן הכלל הפשוט הוא: התנוחה הבאה היא התנוחה הטובה ביותר. החלפה תכופה בין תנוחות עדיפה על חיפוש אחר תנוחה אחת מושלמת.
סיכום: כאבי צוואר ממסכים ניתנים לטיפול
כאבי צוואר ממסכים הם תופעה נפוצה, במיוחד בקרב צעירים, סטודנטים ועובדי מחשב, אך הם אינם גזירת גורל. המחקר מצביע על קשר בין שימוש ממושך במסכים, כיפוף צווארי, תנוחה קדמית של הראש, חוסר תנועה ותסמינים צוואריים, אך גם מזכיר שהקשר אינו פשוט ואינו זהה אצל כולם. הטיפול היעיל ביותר הוא רב־מרכיבי: התאמת סביבת המסך, הפסקות תנועה, חיזוק הדרגתי, שיפור הרגלי שינה ופעילות, ולעיתים טיפול ידני. כירופרקטיקה יכולה להועיל כחלק מגישה זו, במיוחד כאשר היא מבוססת בדיקה, בטיחות, הדרכה ותרגול – ולא רק “קליק” בצוואר.
References:
Ayhualem, S., Alamer, A., Dabi, S. D., Bogale, K. G., Abebe, A. B., & Chala, M. B. (2021). Burden of neck pain and associated factors among smart phone user students in University of Gondar, Ethiopia. PLOS ONE, 16(9), e0256794. DOI: 10.1371/journal.pone.0256794.
Bertozzi, L., Gardenghi, I., Turoni, F., Villafañe, J. H., Capra, F., Guccione, A. A., & Pillastrini, P. (2013). Effect of therapeutic exercise on pain and disability in the management of chronic nonspecific neck pain: Systematic review and meta-analysis of randomized trials. Physical Therapy, 93(8), 1026–1036. DOI: 10.2522/ptj.20120412.
Blanpied, P. R., Gross, A. R., Elliott, J. M., Devaney, L. L., Clewley, D., Walton, D. M., Sparks, C., & Robertson, E. K. (2017). Neck pain: Revision 2017: Clinical practice guidelines linked to the International Classification of Functioning, Disability and Health from the Orthopaedic Section of the American Physical Therapy Association. Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy, 47(7), A1–A83. DOI: 10.2519/jospt.2017.0302.
Carnes, D., Mars, T. S., Mullinger, B., Froud, R., & Underwood, M. (2010). Adverse events and manual therapy: A systematic review. Manual Therapy, 15(4), 355–363. DOI: 10.1016/j.math.2009.02.003.
Chaibi, A., & Russell, M. B. (2019). A risk–benefit assessment strategy to exclude cervical artery dissection in spinal manual-therapy: A comprehensive review. Annals of Medicine, 51(2), 118–127. DOI: 10.1080/07853890.2019.1590627.
Damasceno, G. M., Ferreira, A. S., Nogueira, L. A. C., Reis, F. J. J., Andrade, I. C. S., & Meziat-Filho, N. (2018). Text neck and neck pain in 18–21-year-old young adults. European Spine Journal, 27, 1249–1254. DOI: 10.1007/s00586-017-5444-5.
Grasser, T., Dario, A. B., Parreira, P., Correia, I., & Meziat-Filho, N. (2023). Defining text neck: A scoping review. European Spine Journal, 32, 893–901. DOI: 10.1007/s00586-023-07727-z.
Gross, A., Langevin, P., Burnie, S. J., Bédard-Brochu, M. S., Empey, B., Dugas, E., Faber-Dobrescu, M., Andres, C., Graham, N., Goldsmith, C. H., & LeBlanc, F. (2015). Manipulation and mobilisation for neck pain contrasted against an inactive control or another active treatment. Cochrane Database of Systematic Reviews, 2015(9), CD004249. DOI: 10.1002/14651858.CD004249.pub4.
Liu, Z., Lv, Z., Feng, X., Shao, X., Xu, L., & Lv, L. (2023). A systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials of manipulative therapy for patients with chronic neck pain. Complementary Therapies in Clinical Practice, 52, 101751. DOI: 10.1016/j.ctcp.2023.101751.
Park, M. W., Seong, M. Y., Song, Y. S., Youn, K., Yang, K. Y., Lee, J., Chung, S. G., & Kim, K. (2025). Comparison of cervical spine kinematics and clinical neck symptoms between mobile device and desktop computer use. Sensors, 25(5), 1438. DOI: 10.3390/s25051438.
Piruta, J., & Kulak, W. (2025). Physiotherapy in text neck syndrome: A scoping review of current evidence and future directions. Journal of Clinical Medicine, 14(4), 1386. DOI: 10.3390/jcm14041386.
Trager, R. J., Bejarano, G., Perfecto, R.-P. T., Blackwood, E. R., & Goertz, C. M. (2024). Chiropractic and spinal manipulation: A review of research trends, evidence gaps, and guideline recommendations. Journal of Clinical Medicine, 13(19), 5668. DOI: 10.3390/jcm13195668.