כאבי כתף בגלל תנוחת שינה מהווים ענין שכיח. כשאנו קמים בבוקר לאחר שנת לילה הציפייה היא שנרגיש רעננים וללא כאבים. כול יום אני שומע במרפאתי את אנשים שמתלוננים שלא כך הוא המצב. למה, שואלים אותם אנשים, כאשר אנחנו ישנים על הצד אנחנו קמים עם כאב בכתף? התשובה לכך היא ברורה: תנוחת שינה עלולה להשפיע על סיכויי הפציעה של הכתף. עוד נוסיף שאם כבר קיימת פציעה בכתף תנוחת שינה עלולה להשפיע על הסיכוי שלה להירפא.
ראשית, כדי למנוע החמרת הנזק בכתף חשוב לשנות את תנוחת השינה שלכם. אם אתם ישנים על הצד עברו לישון על הגב. אם אתם ישנים על הגב או על הבטן עם יד מעל הראש הורידו את היד והניחו אותה בצמוד לגוף. עם זאת אין להסתפק בכך. הגיעו למרפאה כדי שנאבחן ובמידת הצורך נטפל בנזק בכתף. יש להניח לאחר ריפוי הנזק בכתף תוכלו לחזור לישון בתנוחת השינה המועדפת.
1) כאבי כתף בגלל תנוחת שינה – רקע
כאבי כתף שמופיעים בבוקר, מחמירים בלילה או “מתעוררים” לאחר שינה יכולים להרגיש כמו תעלומה: הרי לא נפלת, לא הרמת משקל חריג, ובכל זאת הכתף “נתפסת”, שורפת או כואבת כשמנסים להסתובב במיטה. בפועל, תנוחת שינה היא אחד הגורמים השכיחים להחמרה של כאבי כתף קיימים, ולעיתים גם זרז שמבליט בעיה שהייתה “שקטה” ביום. השינה מפעילה שילוב ייחודי של עומסים סטטיים (שהם ארוכים ומתמשכים), לחץ מקומי על רקמות, שינויי זרימת דם, שינויי רגישות עצבית, והיעדר תנועה שמסייעת ביום לפזר עומסים. בנוסף, כאב לילי עלול לפגוע באיכות השינה, ואז נוצר מעגל: פחות שינה ← יותר רגישות לכאב ← עוד פחות שינה (Mulligan, 2015; Longo, 2019; Daher, 2024).
המאמר מתמקד בקשר שבין תנוחת שינה וכאבי כתף: מה המנגנונים האפשריים, אילו מצבים רפואיים נוטים “לצעוק” בלילה, כיצד אפשר להתאים תנוחה/כרית/מזרן כדי להפחית עומס, איך להבדיל בין כאב תנוחתי “פשוט” לבין סימנים שמצדיקים בדיקה רפואית, ומה ידוע (ומה פחות ידוע) לגבי כירופרקטיקה ושילוב טיפול ידני בתמונה הכוללת.
2) למה שדווקא שינה תגרום לכאבי כתף?
א. עומס סטטי ממושך ולחץ מקומי
במהלך היום הכתף זזה, השרירים “מתחלפים” בעומס, והדם זורם ברקמות תחת שינויי תנוחה. בלילה, במיוחד בשכיבה על הצד, יש לחץ רציף על כתף אחת, ועל מבני הרקמות סביב המפרק (גידים, בורסה, קופסית מפרק, שרירים). לחץ ממושך עשוי להחמיר רגישות מקומית ולהעלות “סף גירוי” נמוך יותר בכאב.
מחקר מכני חשוב הדגים שלחצים תת־אקרומיאליים (באזור שבו עוברים גידי השרוול המסובב והבורסה) משתנים בהתאם לתנוחת “שינה מדומה”, ושחלק מהמצבים מעלים עומס באזור הזה (Werner, 2010). המשמעות הפרקטית: אם יש נטייה לדלקת/גירוי בגידים או בבורסה, תנוחה מסוימת בלילה יכולה להפוך את התסמינים לבולטים יותר.
ב. תנוחת כתף “דחוסה” או “נגררת” במהלך שינה
בשכיבה על הצד, הכתף העליונה עלולה “ליפול” קדימה פנימה (פרוטרקציה) אם אין תמיכה לזרוע, מה שמעמיס על קדמת הכתף ועל הגידים. הכתף התחתונה (זו שעליה שוכבים) סופגת לחץ ישיר ולעיתים נלכדת במנח שמצמצם מרווחים במפרק.
בקרב אנשים עם כאב כתף, נחקר הקשר בין תנוחות שינה לבין כאב גלנו־הומרלי וטנדינופתיה של השרוול המסובב; נמצאו קשרים בין דפוסי שינה מסוימים לבין תסמינים, מה שתומך בכך שהשינה אינה “ניטרלית” מבחינת העומס על הכתף (Holdaway, 2018).
ג. זרימת דם וכאב לילי
כאב לילי בכתף נפוץ במיוחד בקרע/גירוי של השרוול המסובב ובמצבים דלקתיים. מחקרים מצביעים על כך שמנגנוני זרימת דם מקומית ומדדי דם בעורקים סביב הכתף קשורים לחלק מדפוסי הכאב הלילי (Machida, 2025). זה לא אומר שכל כאב לילה הוא “בעיה בכלי דם”, אלא שיש מרכיב פיזיולוגי שנוטה להתעצם בשכיבה ממושכת.
ד. איכות שינה, רגישות כאב ומצב רוח
כאב כתף לא רק מפריע להירדמות; הוא קשור גם למדדי איכות שינה נמוכים וליקיצות מרובות (Mulligan, 2015; Longo, 2019). שינה מקוטעת מקושרת לעלייה ברגישות לכאב, ירידה ביכולת ויסות עצבי, והחמרת “דריכות” של מערכת העצבים. לכן לפעמים שינוי תנוחה ומניעת לחץ בלילה עושים הבדל גדול אפילו אם הבעיה הבסיסית לא “נעלמה”.
3) אילו מצבי כתף נוטים להחמיר בשינה?
חשוב להדגיש: תנוחת שינה לבדה אינה “אבחנה”. היא יכולה להיות גורם מחמיר, אבל ברקע בדרך כלל יש אחת מהתמונות הקליניות הנפוצות:
א. תסמונת כאב תת־אקרומיאלי / טנדינופתיה של השרוול המסובב
זהו שם כולל לקבוצת מצבים שבהם יש כאב סביב הרמת יד, עבודה מעל גובה כתף, או כאב קדמי/צידי של הכתף. כאב לילה שכיח כאן, ובפרט כששוכבים על הצד הכואב או כשהזרוע נמצאת במנחים שמצרים את המרווח התת־אקרומיאלי (Werner, 2010; Tekeoglu, 2013).
ב. קרע בשרוול המסובב (מלא/חלקי)
לא כל קרע כואב, אבל כשיש תסמינים – לילה הוא זמן “קלאסי” להחמרה, והפרעת שינה היא תלונה מרכזית (Longo, 2019; Daher, 2024). בנוסף, אנשים לעיתים מדווחים שהם “לא יכולים לשכב על הצד הזה יותר מדקה”.
ג. כתף קפואה (Adhesive Capsulitis)
מצב המתאפיין בהגבלה ברורה בטווח תנועה וכאב, לעיתים לאורך חודשים. שינה על הצד או היעדר תמיכה ליד עשויים להחמיר כאב, והקשר בין כאב/חרדה/שינה ניכר גם כאן בתמונת איכות חיים (Toprak, 2019).
ד. דלקת בבורסה (Bursitis) או עומס רקמתי מקומי
בורסה מגורה נוטה להיות רגישה ללחץ ישיר. לכן שכיבה על הכתף יכולה להיות “טריגר” די מיידי.
ה. הקרנה מהצוואר/בית חזה על הכתף
לא כל כאב כתף מקורו בכתף. לעיתים מדובר בהקרנה צווארית (שורש עצב) או שילוב של עומס צוואר־כתף. מחקר קליני הראה שאצל חלק מהמטופלים יש גם פתולוגיה צווארית וגם פתולוגיה של רקמות כתף, וששינויי תמיכה (למשל “כרית אורתופדית”) עשויים להשפיע על כאב במצבים משולבים (Cine, 2023). זה מדגיש את הצורך להסתכל על “השרשרת” ולא רק על הכתף עצמה.
3) תנוחות שינה נפוצות ומה הן “עושות” לכתף
שינה על הצד (Lateral)
- יתרונות: לרבים זו תנוחה נוחה, ולעיתים משפרת נחירות/דום נשימה.
- חסרונות לכתף: הכתף התחתונה בלחץ; הכתף העליונה עלולה “ליפול” קדימה אם הזרוע אינה נתמכת. אנשים עם טנדינופתיה או בורסיטיס לעיתים לא סובלים זאת.
התאמות אפשריות:
- להימנע משכיבה על הכתף הכואבת. נשמע בסיסי, אבל אנשים מתהפכים בלילה בלי לשים לב.
- להניח כרית/כרית גוף כדי שהזרוע העליונה תונח עליה ולא תמשוך את הכתף קדימה. במחקר על כרית גוף נמצא שהיא מפחיתה לחץ ממוצע על הכתף/האגן ומאריכה זמן בשכיבה צדית רציפה, תוך שינויי חלוקת עומס (Satoh, 2021).
- לבחור גובה כרית שמתאים לשכיבה צדית (גובה שממלא את המרחק בין ראש לכתף) כדי לשמור על צוואר ניטרלי, מה שעשוי להשפיע גם על מתח חגורת הכתפיים (Her, 2014; Lei, 2021).
שינה על הגב (Supine)
- יתרונות: פחות לחץ ישיר על כתף אחת; לעיתים מקל על כתף מגורה.
- חסרונות: אם הכרית גבוהה מדי – הצוואר מתכופף והכתפיים עשויות להימשך קדימה; אם הידיים מונחות מעל הראש – זה יכול להעמיס על גידים.
התאמות אפשריות:
להניח כרית קטנה מתחת לאמה/מרפק של הצד הכואב כדי שהכתף תהיה מעט “פתוחה” ותופחת משיכה קדמית.
לשמור על ידיים קרובות לגוף ולא מתוחות מעל הראש.
שינה על הבטן (Prone)
לרוב פחות מומלצת במצבי כתף כואבת כי היא דורשת סיבוב צווארי ממושך ולעיתים מנח כתף/מרפק שמעמיס על קדמת הכתף.
5) כרית ומזרן: למה זה משנה, ומה אומר המחקר?
א. כריות – גובה, צורה ותמיכה
מחקר על צורות כרית מצא שכריות “אחידות גובה” אינן מתאימות בהכרח גם לשכיבה על הגב וגם לשכיבה על הצד, ושיש משמעות לתמיכה מותאמת לצוואר ולמנח צדדי (Her, 2014). מחקר נוסף שבחן גובה כרית והקשר לנוחות ולתמיכה צווארית מצביע על כך שגובה “נכון” אינו אחיד לכל אדם, ותלוי בממדי גוף ובתנוחת השינה (Lei, 2021). אף שהמחקרים מתמקדים לא פעם בצוואר, יש לכך השלכה עקיפה על הכתף: כשהצוואר והחלק העליון של עמוד השדרה אינם בתמיכה טובה, חגורת הכתפיים נוטה לעלות במתח, והכתפיים לעיתים “נסגרות” קדימה.
ב. כרית גוף/תמיכה לזרוע
כפי שתואר, כרית גוף יכולה לשנות חלוקת לחצים ולסייע בהפחתת עומס נקודתי (Satoh, 2021). אצל אנשים עם כאב כתף צדדי, תמיכת זרוע היא אחד הכלים הפרקטיים ביותר.
ג. מזרן – קשיחות, שקיעה ופיזור לחץ
סקירה ביומכנית על מזרנים מראה שמזרן משפיע על פיזור לחצים, שקיעה אזורית, ויישור (alignment) של הגוף במהלך שינה (Wong, 2019). מזרן רך מדי עלול לגרום לשקיעת כתף/אגן ולסיבוב גו, בעוד מזרן קשיח מדי יכול להעלות לחץ נקודתי על הכתף בשכיבה צדית. אין “מזרן אחד נכון” לכל אחד, אבל העיקרון הוא איזון בין תמיכה לפיזור לחץ.
6) איך יודעים אם זה “רק תנוחה” או משהו שדורש בירור?
כאב כתף שמופיע בעיקר בבוקר ומשתפר תוך שעה־שעתיים יכול להיות קשור לעומס תנוחתי. אבל יש דגלים אדומים/צהובים שכדאי להכיר:
מומלץ לפנות לבדיקה רפואית בהקדם אם יש:
- חולשה משמעותית חדשה (למשל קושי פתאומי להרים את היד).
- כאב חזק מאוד אחרי חבלה/נפילה.
- נפיחות, אודם, חום מקומי או חום גוף.
- נימול/חולשה ביד עם כאב צווארי משמעותי.
- כאב לילה שאינו מאפשר שינה כמעט בכלל לאורך ימים רבים, במיוחד אם הוא מחמיר ולא משתפר.
בנוסף, אם הכאב נמשך מעבר ל־2-4 שבועות למרות התאמות שינה והפחתת עומסים, כדאי הערכה מקצועית כדי להבין אם מדובר בטנדינופתיה, כתף קפואה, בעיה צווארית, או גורם אחר.
7) התאמות מעשיות לשינה שמטרתן להפחית כאב כתף
להלן עקרונות כלליים (לא תחליף לאבחון אישי):
א. “לנעול” את תנוחת השינה עם תמיכה
- בשכיבה על הצד הלא כואב: לחבק כרית/כרית גוף כך שהזרוע העליונה נתמכת והכתף לא נגררת קדימה.
- להניח כרית קטנה מאחורי הגב כדי למנוע גלגול מלא על הכתף הכואבת.
- אם חייבים לשכב על הצד הכואב (לפעמים אין ברירה): לשנות מעט זווית כך שלא תהיה שכיבה ישירה על הכתף אלא “חצי צד”, ולהשתמש במשטח שמפזר לחץ (Satoh, 2021; Wong, 2019).
ב. לבחור גובה כרית שמתאים לתנוחה השלטת
- אם רוב הזמן על הצד: כרית גבוהה יותר שממלאת את המרחק בין הראש לכתף.
- אם רוב הזמן על הגב: כרית נמוכה יותר שמונעת כיפוף יתר בצוואר (Her, 2014; Lei, 2021).
ג. להימנע ממנחי יד “מעל הראש”
במיוחד למי שסובל מהשרוול המסובב/כאב תת־אקרומיאלי – מנחים אלה עלולים להחמיר תסמינים.
ד. “חימום עדין” לפני שינה ותחזוקה ביום
אנשים עם כאב כתף לעיתים מרגישים הקלה לאחר חימום עדין (מקלחת חמה) ומתיחות קלות שאינן מכאיבות. ביום, תרגול תנועתיות והדרגתיות בעומסים הם מרכיב מרכזי כמעט בכל גישה שמרנית.
8) כירופרקטיקה: איפה היא נכנסת לתמונה?
כאבי כתף הם לא תמיד “בעיה של מפרק הכתף בלבד”. חגורת הכתפיים תלויה בתפקוד של בית החזה העליון, הצוואר, השכמות והצלעות. כאן טיפול כירופרקטי (או בכלל טיפול ידני) עשוי להיות רלוונטי בחלק מהמקרים, בעיקר כשיש מרכיב של מגבלת תנועה באזור החזי־עליון או צווארי שמחמירה את תנועת השכמה והכתף.
א. מה אומרת העדויות על מניפולציה/טיפול ידני בהקשר לכתף?
במחקר אקראי נמצא כי מניפולציה לבית החזה (Thoracic thrust manipulation) יכולה לשפר בטווח הקצר מדדים של כאב ותפקוד אצל אנשים עם תסמונת כאב תת־אקרומיאלי/אימפינג’מנט (Haik, 2017). מחקר נוסף, מבוקר פלצבו ובמעקב ארוך יותר, הראה שטיפול ידני לבית החזה עשוי לשפר כאב ונכות בהשוואה לפלצבו ואף לשמור על תועלת לאורך זמן (Hunter, 2022). בנוסף, במחקר אקראי בתחום הכירופרקטיקה/מניפולציה דווחו שינויים מיידיים בטווח תנועה וכאב אצל אנשים עם כאב כתף לאחר טיפול מניפולטיבי (Conte-da-Silva, 2019).
עם זאת, סקירות שיטתיות ומטה־אנליזות על טיפול ידני בכתף מציינות לעיתים תוצאות מעורבות, שונות גדולה בין פרוטוקולים, וקושי לבודד את “המרכיב” שהכי עובד (Lu, 2024). כלומר: יש עדות לתועלת אפשרית בחלק מהמטופלים, אבל לא מדובר בפתרון אחד שמתאים לכולם, ובוודאי לא תחליף לתרגול, הדרגתיות בעומס ושינויי הרגלים (כמו שינה).
ב. איך זה מתקשר ספציפית לתנוחת שינה?
אם כאב כתף בלילה נובע בין השאר מ:
- עומס על רקמות הכתף עצמה (למשל גידים/בורסה),
- חוסר תמיכה שגורם למנח כתף “סגור”,
- מתח צוואר־שכמה מוגבר,
- מגבלת תנועה בבית החזה העליון שמקשה על השכמה לנוע באופן יעיל,
אז שילוב של התאמות שינה + טיפול ידני (במידת התאמה) + תרגול מכוון יכול להיות הגיוני קלינית. טיפול כירופרקטי עשוי להתמקד לא רק במפרק הכתף, אלא גם בתנועתיות בית החזה/צוואר, השכמה, וצלעות, בהתאם לממצאים בבדיקה.
ג. בטיחות ושילוב נכון
הקו העכשווי ברוב הגישות הוא טיפול משולב: הערכה רפואית/אורתופדית כשצריך, טיפול שמרני מדורג (תרגילים, התאמות עומס), ושילוב טיפול ידני לפי התאמה אישית. כאשר בוחרים טיפול כירופרקטי או טיפול ידני אחר, חשוב לעבוד עם מטפל מוסמך שמבצע תשאול ובדיקה, ומתאים את העוצמה והטכניקה למצב (ובמיוחד במקרים של חשד לקרע משמעותי, כתף קפואה, או הקרנה צווארית).
9) מודל פעולה מומלץ: איך לגשת לבעיה בצורה שיטתית
- מיפוי דפוס הכאב:
האם הכאב מתגבר רק בשכיבה? האם הוא מעיר בלילה? האם יש כאב בהרמת יד ביום? האם יש הגבלה בטווח תנועה?
- שינוי מיידי של תנוחה ותמיכה:
להימנע משכיבה על הצד הכואב, לתמוך בזרוע העליונה, להתאים כרית לגובה הנכון, ולבדוק השפעה במשך 7-14 לילות (Her, 2014; Satoh, 2021; Wong, 2019).
- תחזוקת תנועה ביום:
תרגילי תנועתיות עדינה והדרגת עומס (רצוי בהנחיה מקצועית) כדי למנוע “קיפאון” ולהחזיר סבילות לרקמות.
- הערכה מקצועית אם אין שיפור:
אם אין שיפור ברור אחרי כמה שבועות, או אם יש חולשה/הגבלה משמעותית – לפנות לאבחון. לעיתים נדרשת בדיקת רופא, ולעיתים פיזיותרפיה/כירופרקטיקה/ריפוי בעיסוק לפי הצורך.
- שילוב טיפול ידני במידת התאמה:
כאשר יש סימנים שמצביעים על תרומה של בית החזה/צוואר/שכמה, טיפול ידני עשוי להפחית כאב ולאפשר תרגול יעיל יותר (Haik, 2017; Hunter, 2022; Conte-da-Silva, 2019).
סיכום
כאבי כתף שמופיעים או מחמירים בגלל תנוחת שינה הם תופעה שכיחה, ולרוב הם תוצאה של שילוב בין עומס סטטי ממושך, לחץ נקודתי, מנח כתף לא נתמך, ולעיתים גם גורמים ביולוגיים הקשורים לכאב לילי ולשינה. המחקר מצביע על כך שתנוחות מסוימות מעלות עומסים באזורי מפתח בכתף (Werner, 2010), ושאיכות שינה ירודה נפוצה במצבי כתף שונים (Mulligan, 2015; Longo, 2019; Daher, 2024). התאמות פשוטות – תמיכת זרוע עם כרית/כרית גוף, התאמת גובה כרית, ושינוי תנוחה – יכולות להפחית לחץ ולשבור מעגל של כאב־שינה (Her, 2014; Satoh, 2021; Wong, 2019). כאשר קיים מרכיב של תפקוד צוואר־חזה־שכמה, טיפול ידני כולל כירופרקטיקה עשוי לעזור לחלק מהמטופלים, במיוחד כחלק מתוכנית משולבת עם תרגול והדרגת עומסים (Haik, 2017; Hunter, 2022).
References:
Cine, H. S. (2023). Coexistence of cervical disc herniation and shoulder soft tissue pathologies and the effect of sleeping positions and orthopedic pillows. Cureus, 15(9), e44510. [https://doi.org/10.7759/cureus.44510](https://doi.org/10.7759/cureus.44510)
Conte-da-Silva, A., Moraes-Santos, G., de-Godoy-Marques, C. M., & Brum-Marques, J. L. (2019). Immediate effects of spinal manipulation on shoulder motion range and pain in individuals with shoulder pain: A randomized trial. Journal of Chiropractic Medicine, 18(1), 19-26.
Daher, M., Lopez, R., Covarrubias, O., Boufadel, P., Fares, M. Y., & Abboud, J. A. (2024). Sleep disturbances in rotator cuff pathology: Insights into mechanisms and clinical implications. Clinics in Shoulder and Elbow, 27(4), 514-518. [https://doi.org/10.5397/cise.2024.00010](https://doi.org/10.5397/cise.2024.00010)
Haik, M. N., Alburquerque-Sendín, F., & Camargo, P. R. (2017). Short-term effects of thoracic spine manipulation on shoulder impingement syndrome: A randomized controlled trial. Archives of Physical Medicine and Rehabilitation, 98(8), 1594-1605. [https://doi.org/10.1016/j.apmr.2017.02.003](https://doi.org/10.1016/j.apmr.2017.02.003)
Her, J.-G., Ko, D.-H., Woo, J.-H., & Choi, Y.-E. (2014). Development and comparative evaluation of new shapes of pillows. Journal of Physical Therapy Science, 26(3), 377-380.
Holdaway, L. A., Hegmann, K. T., Thiese, M. S., & Kapellusch, J. (2018). Is sleep position associated with glenohumeral shoulder pain and rotator cuff tendinopathy: A cross-sectional study. BMC Musculoskeletal Disorders, 19, 408. [https://doi.org/10.1186/s12891-018-2319-9](https://doi.org/10.1186/s12891-018-2319-9)
Hunter, D. J., Rivett, D. A., McKiernan, S., Luton, R., & Snodgrass, S. J. (2022). Thoracic manual therapy improves pain and disability in individuals with shoulder impingement syndrome compared with placebo: A randomized controlled trial with 1-year follow-up. Archives of Physical Medicine and Rehabilitation, 103(8), 1533-1543. [https://doi.org/10.1016/j.apmr.2022.03.003](https://doi.org/10.1016/j.apmr.2022.03.003)
Lei, J., Liu, M.-Q., Fu, J., Liu, Z., & Wang, H.-D. (2021). Investigation and analysis of the comfort of pillow height based on shoulder and neck pressure. Healthcare, 9(10), 1333. [https://doi.org/10.3390/healthcare9101333](https://doi.org/10.3390/healthcare9101333)
Longo, U. G., Facchinetti, G., Marchetti, A., Candela, V., Risi Ambrogioni, L., Faldetta, A., De Marinis, M. G., & Denaro, V. (2019). Sleep disturbance and rotator cuff tears: A systematic review. Medicina (Kaunas), 55(8), 453. [https://doi.org/10.3390/medicina55080453](https://doi.org/10.3390/medicina55080453)
Lu, X., Zhang, Y., & colleagues. (2024). Efficacy of manual therapy on shoulder pain and functional improvement: A systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. Biomedical Reports, 20, 89.
Machida, T., & colleagues. (2025). Supine-induced increase in blood flow velocity in the anterior humeral circumflex artery associates with nocturnal sitting-relief shoulder pain. [Journal information as per publication].
Mulligan, E. P., Brunette, M., Shirley, Z., & Khazzam, M. (2015). Sleep quality and nocturnal pain in patients with shoulder disorders. Journal of Shoulder and Elbow Surgery, 24(9), 1452-1457. [https://doi.org/10.1016/j.jse.2015.02.013](https://doi.org/10.1016/j.jse.2015.02.013)
Satoh, M., & colleagues. (2021). Effects of body pillow use on sleeping posture and sleep architecture in healthy young adults. Sleep Medicine Research, 12(1), 57-63. [https://doi.org/10.17241/smr.2021.00878](https://doi.org/10.17241/smr.2021.00878)
Tekeoglu, I., Ediz, L., Hiz, O., Toprak, M., Yazmalar, L., & Karaaslan, G. (2013). The relationship between shoulder impingement syndrome and sleep quality. European Review for Medical and Pharmacological Sciences, 17(3), 370-374.
Toprak, M., & Erden, M. (2019). Sleep quality, pain, anxiety, depression and quality of life in patients with frozen shoulder. Journal of Back and Musculoskeletal Rehabilitation, 32(2), 287-291. [https://doi.org/10.3233/BMR-171010](https://doi.org/10.3233/BMR-171010)
Werner, C. M. L., Ossendorf, C., Meyer, D. C., Blumenthal, S., & Gerber, C. (2010). Subacromial pressures vary with simulated sleep positions. Journal of Shoulder and Elbow Surgery, 19, 989-993. [https://doi.org/10.1016/j.jse.2010.04.039](https://doi.org/10.1016/j.jse.2010.04.039)
Wong, D. W. C., Li, M. Y., & Yung, P. S. H. (2019). Sleeping mattress determinants and evaluation: A biomechanical review and critique. PeerJ, 7, e6364. [https://doi.org/10.7717/peerj.6364](https://doi.org/10.7717/peerj.6364)