דלקת בצוואר תסמינים אופייניים כוללים כאבי צוואר, נוקשות, נפיחות ומגבלות תנועה ותפקוד של הצוואר. נזק עצבי בצוואר יגרום בנוסף גם לסימפטומים עצביים כגון נימול וחולשה בידיים ועוד. הגורמים להתפתחות דלקת בצוואר כוללים בין היתר שימוש יתר, פציעה, מחלות שונות, מתח נפשי ועוד.
אבחון וטיפול מהירים עשויים למנוע נזקים ותסמינים כרוניים. הטיפול תלוי בגורם ובחומרת המצב. אפשרויות הטיפול השמרני כוללות אמצעים כגון מנוחה, שינויים נדרשים באורח חיים, קומפרסים חמים, כירופרקטיקה ועוד. במצבים נדירים יהיה צורך בטיפול רפואי הכולל בהתאם לגורם תרופות שונות או ניתוח. במאמר הנוכחי "דלקת בצוואר תסמינים" נדון בנושא בהרחבה.
דלקת בצוואר תסמינים – רקע
דלקת צוואר, המופיעה לרוב ככאבי צוואר, נוקשות, נפיחות ותפקוד צוואר מוגבל, היא מחלת שרירים ושלד נפוצה. הפרעה זאת משפיעה על אוכלוסיות מגוונות ברחבי העולם. תסמינים נוירולוגיים כגון חוסר תחושה, עקצוץ וחולשה בידיים עשויים להתרחש גם אם מעורב נזק עצבי (Côté et al., 2019).
השכיחות של כאבי צוואר ברחבי העולם נעה באופן משמעותי בין 10.4% ל -67%, מה שמדגיש את ההשפעה הרחבה שלה (Hoy et al., 2014). תסמינים הקשורים לצוואר מדורגים כגורם הרביעי המוביל לנכות ברחבי העולם, ומשפיעים באופן משמעותי על איכות החיים ועל הפרודוקטיביות במקום העבודה (Safiri et al., 2020). דלקת בצוואר יכולה להתפתח מסיבות שונות, כגון שימוש יתר, טראומה, יציבה לקויה, מתח, חרדה ועוד. כאבי צוואר יכולים להשפיע באופן משמעותי על איכות החיים ועל תפוקת העבודה של אנשים מושפעים.
לדיוק האבחון של הדלקת בצוואר חשוב לבצע הליך של אבחנה מבדלת. בהתאם לגורם ולחומרת הדלקת בצוואר, אפשרויות הטיפול עשויות להשתנות משמרניות לפולשניות. אפשרויות הטיפול השמרניות כוללות בין היתר מנוחה, שינויים באורח חיים, טיפולי כירופרקטיקה ועוד. במצבי קיצון יתכן שיהיה צורך בטיפול רפואי הכולל תרופות משככות כאב ונוגדות דלקת או ניתוח. במאמר הנוכחי "דלקת בצוואר תסמינים" נרחיב בנושא.
גורמים
דלקת צוואר היא מצב שכיח שיכול להתפתח מסיבות שונות והפרעות בריאותיות שונות כגון:
שימוש יתר ומאמץ חוזר
פעילויות הכרוכות במיקום צוואר ממושך, משימות חוזרות או דרישות תעסוקתיות מובילות לעתים קרובות לדלקת צוואר (Ariëns et al., 2001).
פציעות טראומטיות
צליפת שוט, פציעות ספורט ופציעות טראומטיות אחרות מנפילות או תאונות הן סיבות בולטות לדלקת צוואר חריפה (Sterling et al., 2014).
מחלות
מגוון מחלות זיהומיות כגון שחפת, חזרת, אדמת, מונונוקלאוזיס, ציטומגלווירוס ו- HIV / איידס יכולות להוביל לדלקת צוואר (CDC, 2021). מחלות ניווניות כגון דלקת מפרקים ניוונית ומצבים אוטואימוניים כמו דלקת מפרקים שגרונית תורמים גם הם באופן משמעותי (Binder, 2007).
מתח נפשי וחרדה
גורמים פסיכולוגיים יכולים להחמיר את מתח השרירים ולהגדיל את הסיכון לכאבי צוואר כרוניים, במיוחד בשילוב עם יציבה לקויה או הפרעות שינה (Hush et al., 2009).
גורמי סיכון
ישנם גורמי סיכון אפשריים רבים להתפתחות דלקת בצוואר (Safiri et al., 2020; Hush et al., 2009), כגון:
- היזדקנות.
- מעורבות בתאונות דרכים.
- פעילות גופנית כגון שחייה שמערבת צוואר באופן משמעותי.
- יציבה לקויה, תנוחת שינה או פעילויות תעסוקתיות החושפות את הצוואר לעומס יתר.
- אנשים שסובלים ממתח פסיכולוגי, חרדה, דיכאון או חוסר תמיכה חברתית.
- חולים במחלות רקע או זיהומים המשפיעים על הצוואר או המוח.
דלקת בצוואר תסמינים אפשריים
תלונות אופייניות בגין דלקת צוואר כוללות תסמינים כגון:
- כאבי צוואר ונוקשות.
- תנועת ראש וצוואר מוגבלת.
- כאב ראש ויישור כתפיים לא סימטרי.
- נפיחות בשרירי הצוואר.
- מיקום ראש אנטלגית.
תסמינים חמורים המעידים על מחלות רקע חמורות יותר כוללים:
- כאבי צוואר מתמשכים או מקרינים, ליקויים נוירולוגיים, ירידה בלתי מוסברת במשקל, חום ופגיעה קוגניטיבית (Côté et al., 2019).
סיבוכים אפשריים של דלקת בצוואר
דלקת צוואר כרונית או לא מטופלת עלולה להוביל לסיבוכים כגון:
דלקת המוח
מצב חמור הנובע מזיהום המתפשט למוח, גורם לתסמינים כגון בלבול, התקפים וליקויים נוירולוגיים (סולומון ואחרים, 2012).
קרע בגיד
כתוצאה מדלקת כרונית או טראומה חריפה, הגורמת לכאבים עזים ולניידות מוגבלת.
דלקת מפרקים ניוונית
מחלת מפרקים ניוונית המובילה לכאב כרוני וטווח תנועה מוגבל (Binder, 2007).
פריצת דיסק ודחיסת חוט השדרה
התוצאה עלולה להיות בלט או פריצת דיסק, או אוסטאופיט בצוואר ועוד שגורמים להתפתחות רדיקולופתיה צווארית, היצרות תעלת השדרה הצווארית, ספונדילוליסטזיס ועוד. התוצאה עלולה להיות ליקויים נוירולוגיים כולל שיתוק או אובדן שליטה במעי / שלפוחית השתן (Fouyas et al., 2002).
מורסה בצוואר
כתוצאה מזיהומים חיידקיים לא מטופלים, המציגים נפיחות, כאב, קשיי בליעה או בעיות נשימה (ברוק, 2010).
אבחון של דלקת בצוואר
אבחון נכון כולל היסטוריה רפואית מפורטת, בדיקה גופנית המעריכה רגישות, כוח שרירים, טווח תנועה, רפלקסים ואדנופתיה. הדמיה אבחנתית, כולל צילומי רנטגן, MRI, סריקות CT, אולטרסאונד, בדיקות הולכה עצבית (EMG) ובדיקות מעבדה כמו ESR ו- CRP, מסייעות בזיהוי הגורמים הבסיסיים (Côté et al., 2019; בינדר, 2007).
אפשרויות טיפול
טיפול יעיל תלוי באבחנה מדויקת ועשוי לנוע בין גישות שמרניות לפולשניות:
מנוחה ושינויים באורח החיים
מנוחה מספקת, התאמות ארגונומיות ושינויים באורח החיים כדי למנוע החמרה (Sterling et al., 2014).
טיפול תרמי
קומפרסים חמים לאחר הפציעה הראשונית מסייעים להפחית את מתח השרירים ולשפר את זרימת הדם (Chou & Huffman, 2007).
צווארון רך או סד
שימוש מוגבל מומלץ בשל חולשת שרירים פוטנציאלית מאימוביליזציה ממושכת (Sterling et al., 2014).
עיסוי וטיפול כירופרקטי
טכניקות כמו טיפול בלייזר רך, טיפול ידני והתאמות כירופרקטיות יכולות להקל על הכאב ולשפר את פונקציונליות עמוד השדרה הצווארי (Bronfort et al., 2010).
טיפול רפואי
במצבי קיצון יידרש טיפול רפואי (Côté et al., 2019) ובכלל זה:
- תרופות כגון משככי כאב, תרופות נוגדות דלקת שאינם סטרואידים ועוד. חשוב לזכור שתרופות אלה ואחרות עלולות לגרום לתופעות לוואי חמורות כגון הפרעות בלב ובמערכת עיכול.
- ניתוח כגון הסרת דיסק צווארי לתיקון הגורם לדלקת.
References:
Ariëns, G. A., Borghouts, J. A., & Koes, B. W. (2001). Neck pain. In Best Practice & Research Clinical Rheumatology, 15(4), 655-670.
Binder, A. I. (2007). Cervical spondylosis and neck pain. BMJ, 334(7592), 527-531.
Brook, I. (2010). Microbiology and management of deep neck infections in children. International Journal of Pediatric Otorhinolaryngology, 74(4), 382-386.
Centers for Disease Control and Prevention (CDC). (2021). Infectious diseases. Retrieved from https://www.cdc.gov/
Fouyas, I. P., Sandercock, P. A., Statham, P. F., & Lynch, C. (2002). Surgery for cervical radiculomyelopathy. Cochrane Database of Systematic Reviews, (3).
Hoy, D., March, L., Woolf, A., Blyth, F., Brooks, P., Smith, E., … & Buchbinder, R. (2014). The global burden of neck pain: estimates from the Global Burden of Disease 2010 study. Annals of the Rheumatic Diseases, 73(7), 1309-1315.
Hush, J. M., Michaleff, Z., Maher, C. G., & Refshauge, K. (2009). Individual, physical and psychological risk factors for neck pain in Australian office workers. European Spine Journal, 18(10), 1532-1540.
Safiri, S., Kolahi, A. A., Hoy, D., Buchbinder, R., Mansournia, M. A., Bettampadi, D., & Almasi-Hashiani, A. (2020). Global, regional, and national burden of neck pain in the general population, 1990–2017. BMJ, 368.
Sterling, M., de Zoete, R. M., Coppieters, I., & Farrell, S. F. (2014). Best evidence rehabilitation for chronic pain Part 4: Neck pain. Journal of Clinical Medicine, 3(4), 1068-1089.
Conservative management:
Bronfort, G., Haas, M., Evans, R., Leininger, B., & Triano, J. (2010). Effectiveness of manual therapies: the UK evidence report. Chiropractic & Manual Therapies, 18(1), 3.
Côté, P., Wong, J. J., Sutton, D., Shearer, H. M., Mior, S., Randhawa, K., … & Ameis, A. (2019). Management of neck pain and associated disorders: A clinical practice guideline. Journal of Manipulative and Physiological Therapeutics, 42(7), 497-525.
Chou, R., & Huffman, L. H. (2007). Nonpharmacologic therapies for acute and chronic low back pain: a review of the evidence. Annals of Internal Medicine, 147(7), 492-504.
