תסמונת מחלקת תיירים במשרד: גורמי סיכון וסימני אזהרה נדונים כאן בהרחבה. אתם בוודאי שואלים מה הקשר בין תסמונת מחלקת תיירים לעבודה משרדית? ובכן יש קשר. התפתחות תסמונת מחלקת תיירים מעבודת מחשב אפשרית ומתרחשת בתדירות הוכלת ומתרחבת. תסמונת מחלקת תיירים במשרד (המכונה גם e-thrombosis) היא היווצרות קריש דם בוורידים העמוקים (DVT) עקב ישיבה ממושכת ורציפה מול מחשב, המדמה את תנאי הצפיפות וחוסר התנועה בטיסות ארוכות.
גורמי סיכון מרכזיים במשרד כוללים חוסר תנועה ממושך, לחץ פיזי מהכיסא, מנח רגליים לקוי והתייבשות. שילוב של גורמי סיכון אלה עם גורמי רקע אישיים כגון עישון, עודף משקל, גיל מעל 40, נטילת גלולות למניעת הריון, או נטייה גנטית לקרישיות יתר מגביר את הסיכון. סימני אזהרה להיווצרות היווצרות קריש דם בוורידים העמוקים כוללים נפיחות חד-צדדית ברגל אחת בלבד (לרוב באזור השוק), כאב או רגישות בשוק שמתגבר בעמידה או בהליכה, שינוי בגוון העור באזור הכואב ועוד. חשד לתסחיף ריאתי שהוא מצב חירום רפואי צריך להתעורר כאשר מתפתח קוצר נשימה, כאב חד בחזה ודופק מואץ. התייעצו עם הכירופרקט שלכם לגבי השינויים הנדרשים באופן עבודתכם. עבודה על פי עקרונות ארגונומיים מונעת אירועים מהסוג הזה.
תסמונת מחלקת תיירים במשרד: גורמי סיכון וסימני אזהרה – רקע
“תסמונת מחלקת תיירים במשרד” היא שם שימושי לתופעה שבה ישיבה ממושכת, כמעט ללא תנועה, עלולה לתרום להאטת זרימת הדם בוורידי הרגליים ולהעלות סיכון לפקקת ורידים עמוקה או לתסחיף ריאתי אצל אנשים מסוימים. המונח הרפואי הרחב יותר הוא seated immobility thromboembolism, כלומר תרומבואמבוליזם הקשור לחוסר תנועה ממושך בישיבה. בעבר דיברו בעיקר על טיסות ארוכות, אך בעידן המודרני אותו דפוס יכול להופיע גם במשרד, בלמידה ממושכת, בנהיגה, בעבודה מהבית ובשעות ארוכות מול מחשב (Lippi, 2018).
על פי ידיעה שפרסם העיתונאי דן אבן ב"ידיעות אחרונות", גרפיקאי שעבד מול המחשב במשך יותר 20 שעות רצופות אושפז במצב של סיכון חיים אחרי שהתפתחו אצלו קרישי דם ברגל. קרישי דם אלו גרמו לו בעיות בריאותיות קשות וסכנו את חייו. הגרפיקאי בן 33 הגיע לאחרונה לבית חולים "איכילוב" בעקבות ישיבה ממושכת שנמשכה כ-20 שעות ברצף, כשהוא סובל מקשיי נשימה ויורק דם. לאחר בדיקה התברר שהוא סובל מתסחיף ריאתי וקרישי דם שנוצרו ברגליים מהישיבה ממושכת ללא תנועה מול מסך המחשב. לאחר אשפוז של שבועיים התייצב מצבו והוא הועבר להמשך טיפול בבית חולים "תל-השומר".
למה זה קורה דווקא במשרד?
בעבודה משרדית קל לשבת שעתיים, שלוש או אפילו יותר בלי לקום. בזמן ישיבה ממושכת שרירי השוק כמעט אינם מתכווצים, ולכן “משאבת השרירים” שמסייעת להחזיר דם מהרגליים ללב עובדת פחות. כאשר הברכיים כפופות, הרגליים משולבות, הכיסא לוחץ מאחורי הירך או שהאדם כמעט אינו מזיז את הקרסוליים, זרימת הדם יכולה להאט עוד יותר. אצל אדם בריא הסיכון בדרך כלל נמוך, אך כאשר יש גורמי סיכון נוספים, הישיבה הממושכת יכולה להיות “הקש האחרון”.
מה ההבדל בין אי נוחות ברגליים לבין קריש דם?
רוב האנשים שיושבים הרבה יחוו לפעמים כבדות ברגליים, נוקשות, נפיחות קלה או כאבי גב. זה לא אומר שיש קריש דם. פקקת ורידים עמוקה היא מצב שבו נוצר קריש בווריד עמוק, לרוב ברגל. תסחיף ריאתי מתרחש כאשר חלק מהקריש נודד לריאות. אלו מצבים רפואיים שדורשים אבחון וטיפול רפואי, ולא טיפול עצמי. האתגר הוא שהתסמינים אינם תמיד חד־משמעיים, ולכן חשוב להכיר את סימני האזהרה ולא להתייחס לכל כאב רגליים כאל “שריר תפוס”.
שכיחות: עד כמה הבעיה נפוצה?
תרומבואמבוליזם ורידי, הכולל פקקת ורידים עמוקה ותסחיף ריאתי, נחשב לאחת הבעיות הקרדיו־וסקולריות החשובות בעולם. סקירה עדכנית ציינה כי VTE הוא גורם מרכזי לתחלואה ולתמותה וכולל לרוב פקקת ורידים עמוקה, תסחיף ריאתי או שניהם (Nicholson, 2020). מבחינת המשרד בלבד, אין נתון מדויק לשכיחות “תסמונת מחלקת תיירים במשרד”, משום שרוב המחקרים בודקים VTE באופן כללי או חוקרים ישיבה תעסוקתית בדרכים שונות. לכן חשוב לומר בזהירות: התופעה קיימת, אך הסיכון האישי משתנה מאוד.
מה אומרים המחקרים על עבודה בישיבה?
הספרות אינה אחידה. מחקר מקרה־ביקורת מוקדם מצא עדות ראשונית לכך שישיבה ממושכת בעבודה עשויה להיות קשורה לסיכון מוגבר ל־VTE (West, 2008). מחקר נוסף מצא כי ישיבה ממושכת בעבודה ובשימוש במחשב, שהוגדרה כ־10 שעות לפחות ביממה ולפחות שעתיים ברצף בלי לקום, הייתה קשורה לסיכון גבוה יותר ל־VTE (Healy, 2010). לעומת זאת, מחקר עוקבה דני גדול לא תמך בהשערה שעבודה יושבנית כשלעצמה היא גורם סיכון משמעותי בכלל האוכלוסייה (Johannesen, 2020). לכן המסר המדויק הוא לא “כל ישיבה מסוכנת”, אלא “ישיבה ארוכה ללא תנועה עלולה להיות בעייתית במיוחד אצל אנשים בסיכון”.
למה ישיבה ממושכת יכולה להעלות סיכון לקריש?
שלישיית וירכוב: שלושת המנגנונים המרכזיים
ההסבר הקלאסי ליצירת קריש דם נקרא שלישיית וירכוב: האטה בזרימת הדם, נטייה מוגברת לקרישיות, ופגיעה או דלקת בדופן כלי הדם. ישיבה ממושכת קשורה בעיקר למרכיב הראשון: סטזיס ורידי, כלומר האטה של זרימת הדם בוורידים. אם לאדם יש גם גורמים שמגבירים קרישיות, כמו ניתוח לאחרונה, סרטן פעיל, היריון, טיפול הורמונלי, עודף משקל משמעותי או היסטוריה של קריש דם, הסיכון המצטבר עולה (Nicholson, 2020).
תפקיד שרירי השוק
שרירי השוק פועלים כמו משאבה. בכל צעד, כיווץ השרירים דוחף דם מעלה דרך הוורידים. כאשר יושבים זמן רב בלי להזיז קרסוליים, בלי לקום ובלי ללכת, המשאבה כמעט מושבתת. מחקר על תרגילי רגליים בזמן ישיבה מצא שתנועות רגליים יכולות לשפר את זרימת הדם בווריד הפופליטאלי, שנמצא מאחורי הברך (Hitos, 2007). לכן מניעה משרדית אינה חייבת להיות מסובכת: תנועה קטנה וחוזרת חשובה יותר מכיסא יקר בלבד.
גורמי סיכון לתסמונת מחלקת תיירים במשרד
גורמי סיכון רפואיים
הסיכון עולה אצל אנשים עם פקקת ורידים או תסחיף ריאתי בעבר, ניתוח או אשפוז בתקופה האחרונה, חבלה משמעותית, גבס או קיבוע, סרטן פעיל, היריון או תקופה שלאחר לידה, שימוש באסטרוגן או בגלולות מסוימות, מחלות דלקתיות, עודף משקל משמעותי, עישון, גיל מבוגר, נטייה גנטית לקרישיות והיסטוריה משפחתית של VTE. אצל אנשים כאלה, ישיבה ממושכת ללא תנועה היא לא רק “הרגל לא בריא”, אלא גורם שיכול להצטרף לסיכון קיים.
גורמי סיכון משרדיים והתנהגותיים
מבחינת סביבת העבודה, הסיכון עולה כאשר יושבים שעות בלי לקום, עובדים בלחץ ומדלגים על הפסקות, משלבים רגליים, יושבים עם לחץ מאחורי הברכיים, שותים מעט מדי, עובדים על מחשב נייד במנח מכווץ או נמצאים בימים רצופים של חוסר פעילות. גם עבודה מהבית יכולה להחמיר את הבעיה, משום שהמעברים הטבעיים של יום עבודה רגיל נעלמים: אין הליכה לחדר ישיבות, אין הליכה לתחבורה ציבורית, ואין הפסקות מובנות.
סימני אזהרה לפקקת ורידים עמוקה
סימנים ברגל שמצריכים בדיקה
סימנים אפשריים לפקקת ורידים עמוקה כוללים נפיחות ברגל אחת, כאב או רגישות בשוק או בירך, תחושת חום מקומי, שינוי צבע בעור, אדמומיות, כאב שמתגבר בעמידה או בהליכה, או תחושה שרגל אחת “כבדה” משמעותית מהשנייה. התסמינים אינם תמיד מופיעים יחד, ולעיתים יש קריש עם סימנים קלים בלבד. אם יש חשד, לא מומלץ לעסות את הרגל, “לפתוח” אותה בכוח או להניח שמדובר בשריר תפוס. צריך לפנות להערכה רפואית.
למה לא לעסות רגל חשודה?
כאשר יש חשד לקריש דם, עיסוי עמוק או טיפול אגרסיבי ברגל אינם מתאימים. הבעיה אינה שריר מכווץ אלא אפשרות לקריש בתוך כלי דם. לכן כאב שוק חד־צדדי עם נפיחות, חום או שינוי צבע הוא מצב שבו יש לעצור טיפול עצמי ולפנות לבדיקה. אבחון VTE מתבסס על הערכה קלינית, הסתברות מוקדמת, בדיקות דם כמו D-dimer במצבים מסוימים, ואולטרסאונד ורידי לפי הצורך (Lim, 2018).
סימני אזהרה לתסחיף ריאתי
סימנים שמחייבים פנייה דחופה
תסחיף ריאתי הוא מצב חירום אפשרי. סימנים מחשידים כוללים קוצר נשימה פתאומי או לא מוסבר, כאב בחזה שמחמיר בנשימה, דופק מהיר, סחרחורת או עילפון, שיעול דמי, חולשה חריגה או תחושת מחנק. הופעה של סימנים כאלה, במיוחד לאחר ישיבה ממושכת או יחד עם נפיחות ברגל אחת, מחייבת פנייה מיידית לרפואה דחופה. כאן אין מקום להמתין להפסקת עבודה, תרגילים או טיפול ידני.
מניעה במשרד: מה באמת עובד?
הכלל החשוב ביותר: לשבור רצף ישיבה
המניעה הבסיסית ביותר היא לא להישאר בישיבה רצופה לאורך זמן. אפשר לקום כל 30-60 דקות, ללכת שתי דקות, לעלות מדרגות, למלא מים, לעמוד בזמן שיחת טלפון או לבצע תנועות קרסוליים מתחת לשולחן. סקירה על e-thrombosis המליצה להימנע משימוש רצוף במחשב במשך שעות, לקום לפחות פעם בשעה, ולשלב הליכה או תרגילי רגליים קצרים (Lippi, 2018). המסר פשוט: לא חייבים להתאמן באמצע יום עבודה; צריך להפסיק להיות ללא תנועה.
תרגילי רגליים בזמן ישיבה
כאשר אי אפשר לקום, אפשר לבצע תנועות קרסול: עלייה על קצות אצבעות, הרמת אצבעות לכיוון השוק, סיבובי קרסול, כיווץ והרפיית שוקיים, או יישור וכיפוף ברכיים בטווח נוח. תנועות קטנות אלה מפעילות את משאבת השוק. מחקרים פיזיולוגיים מצאו כי ישיבה ממושכת פוגעת בתפקוד כלי הדם ברגליים, ותנועות קלות או “פידג’טינג” יכולות למתן חלק מההשפעה (Thosar, 2015; Morishima, 2016).
עמדת עבודה חכמה למניעת ישיבה מזיקה
כיסא, שולחן ורגליים
כיסא טוב צריך לאפשר לכפות הרגליים לגעת ברצפה, לברכיים להיות בזווית נוחה, ולחלק האחורי של הירך לא להילחץ חזק בקצה הכיסא. רצוי להימנע מישיבה ממושכת עם רגליים משולבות, במיוחד אם זה גורם ללחץ מאחורי הברך. הדום רגליים יכול לעזור לאנשים נמוכים יותר, אך הוא לא מחליף קימה. עמדת עבודה טובה מפחיתה כאבי גב וצוואר, אך מניעת VTE דורשת בעיקר תנועה.
שולחן עמידה אינו פתרון מלא
שולחן עמידה יכול להפחית זמן ישיבה, אבל עמידה ממושכת ללא תנועה אינה פתרון מושלם. גם בעמידה אפשר להיות סטטי מדי, לפתח כבדות ברגליים או כאבי גב. לכן המטרה אינה להחליף שמונה שעות ישיבה בשמונה שעות עמידה, אלא ליצור יום עבודה מגוון: ישיבה, עמידה, הליכה, מדרגות ותנועות רגליים. הגוף זקוק לשינויי תנוחה, לא לתנוחה אחת “בריאה” שנשארים בה שעות.
שתייה, עומס עבודה והרגלים יומיומיים
האם התייבשות גורמת לקריש?
התייבשות לבדה אינה ההסבר המרכזי ל־VTE, אך שתייה מועטה יכולה להשתלב עם ישיבה ממושכת, עייפות והימנעות מהפסקות. שתייה מספקת גם גורמת לאדם לקום לשירותים, וזה יתרון תנועתי. לכן במשרד כדאי להחזיק בקבוק מים, לקום למלא אותו, ולהפוך את השתייה לתזכורת תנועה. לעומת זאת, אין היגיון לשתות כמויות מוגזמות; המטרה היא שגרה סבירה ובריאה.
עומס עבודה כגורם עקיף
ימים של דדליין, למידה למבחן או ישיבה רצופה מול מסך יוצרים סיכון התנהגותי: האדם מפסיק להרגיש את הגוף. הוא לא קם, לא שותה, לא הולך, ולעיתים יושב במנח מכווץ שעות. לכן מניעה דורשת תכנון מראש. תזכורת בטלפון, שעון חכם, פגישה בעמידה או כלל ארגוני של הפסקת תנועה יכולים להיות יעילים יותר מכוח רצון בלבד.
גרבי לחץ, אספירין ותרופות: מה לא עושים לבד?
גרבי לחץ
גרבי לחץ עשויים להתאים לאנשים מסוימים בסיכון גבוה, בעיקר לפי המלצה רפואית. הם אינם חובה לכל עובד משרד, ואינם תחליף לקימה ולהליכה. בהקשר של נסיעות ארוכות, הנחיות קליניות מבחינות בין אנשים בסיכון רגיל לבין אנשים בסיכון מוגבר, וממליצות להתאים מניעה לפי הסיכון האישי (Kahn, 2012; Schünemann, 2018). במשרד, ההחלטה על גרבי לחץ צריכה להיות אישית ולא אופנתית.
תרופות נוגדות קרישה ואספירין
אין להתחיל אספירין, נוגדי קרישה או תוספים “לדליל דם” בגלל ישיבה במשרד ללא ייעוץ רפואי. תרופות כאלה יכולות לגרום דימום ולהזיק כאשר הן נלקחות ללא צורך. מניעה משרדית לאדם בריא מתמקדת בתנועה, הפסקות, הפחתת ישיבה רצופה ושיפור גורמי סיכון כלליים. מי שכבר נמצא בסיכון גבוה צריך לקבל הנחיות מרופא, במיוחד לפני טיסות ארוכות, ניתוחים, תקופות אשפוז או חזרה לעבודה אחרי אירוע VTE.
כירופרקטיקה: איך היא יכולה להועיל ומה הגבולות שלה?
כירופרקטיקה יכולה לעזור בתנועה ובכאבי ישיבה
כירופרקטיקה אינה טיפול לקריש דם ואינה מחליפה רופא כאשר יש חשד ל־DVT או לתסחיף ריאתי. עם זאת, כירופרקטיקה יכולה להועיל לאנשים שעובדים בישיבה ממושכת וסובלים מכאבי גב, צוואר, אגן או נוקשות שמקשים עליהם לזוז. כירופרקט מוסמך יכול להעריך תנועתיות, כאבים מוסקולוסקלטליים, הרגלי ישיבה, עומסים ארגונומיים ויכולת לבצע הפסקות תנועה. סקירה עדכנית מצאה שטיפול מניפולטיבי שדרתי מופיע בהנחיות קליניות שונות כאפשרות שמרנית לכאבי גב וצוואר מתאימים (Trager, 2024).
התפקיד החשוב: לזהות מתי לא לטפל
כירופרקט טוב צריך לדעת לא רק לטפל, אלא גם להפנות. אם מטופל מגיע עם נפיחות חד־צדדית ברגל, כאב שוק חריג, חום מקומי, קוצר נשימה, כאב בחזה או חשד רפואי לקריש, הטיפול הנכון הוא הפניה דחופה להערכה רפואית. אין לבצע עיסוי עמוק, מניפולציה שמטרתה “לשחרר” רגל חשודה או תרגילים מאומצים לפני שלילת קריש דם. כאן הבטיחות חשובה יותר מכל טיפול ידני.
שילוב כירופרקטיקה במניעה משרדית
כאשר אין חשד לקריש, כירופרקטיקה יכולה להשתלב בתוכנית מניעה רחבה: טיפול ידני לכאב שריר־שלד, הדרכה לתרגילי תנועה, התאמת עמדת עבודה, חיזוק הדרגתי והפחתת פחד מתנועה. עבור עובד משרד עם כאב גב שמונע ממנו לקום, ללכת או להתאמן, שיפור התפקוד המוסקולוסקלטלי יכול בעקיפין לתמוך במניעת ישיבה רצופה. זו התרומה הריאלית: לא “לנקות קרישים”, אלא לעזור לאדם לזוז יותר ובטוח יותר.
תוכנית מניעה יומית לעובדי משרד
כלל 30-60 דקות
בחרו כלל פשוט: כל 30-60 דקות קמים. אפשר ללכת במסדרון, לעלות קומה, למלא מים או לבצע דקה של תנועות קרסוליים ושוקיים. מי שנמצא בסיכון גבוה יותר צריך להתייעץ עם רופא לגבי תדירות ואמצעי מניעה נוספים. לאנשים בסיכון רגיל, שבירת רצף הישיבה היא פעולה קטנה עם תועלת רחבה: כלי דם, גב, צוואר, ריכוז ואנרגיה.
תכנון יום עבודה פעיל
אפשר להפוך חלק מהשיחות לשיחות הליכה, לקיים פגישות קצרות בעמידה, להניח את המדפסת רחוק יותר, לקבוע תזכורת קבועה, ולהעדיף מדרגות כשאפשר. בבית, כדאי לא לעבוד מהמיטה או מהספה במשך שעות. סביבת עבודה שמכריחה תנועה קלה עדיפה על סביבת עבודה “מושלמת” שבה לא קמים כלל.
אחרי טיסה, מחלה או ניתוח
אדם שחוזר לעבודה אחרי טיסה ארוכה, מחלה, אשפוז, ניתוח, קיבוע או תקופה של ירידה חדה בפעילות צריך להיות מודע יותר. בימים כאלה חשוב במיוחד לשבור ישיבה, לשים לב לתסמינים ברגליים ולפנות לייעוץ רפואי אם יש גורמי סיכון. מי שקיבל הנחיות רפואיות לגבי נוגדי קרישה, גרבי לחץ או פעילות צריך לפעול לפיהן ולא להסתמך על עצות כלליות.
סיכום: המשרד אינו מטוס, אבל ישיבה רצופה היא עומס אמיתי
“תסמונת מחלקת תיירים במשרד” אינה אומרת שכל עובד משרד נמצא בסכנה מיידית. היא כן מזכירה שישיבה ממושכת ללא תנועה היא מצב פיזיולוגי לא טבעי, במיוחד כאשר היא מצטרפת לגורמי סיכון רפואיים. המחקר מציג תמונה מורכבת: חלק מהמחקרים מצאו קשר בין ישיבה ממושכת בעבודה או מול מחשב לבין VTE, ואחרים לא מצאו תמיכה חזקה לכך בכלל האוכלוסייה (West, 2008; Healy, 2010; Braithwaite, 2016; Johannesen, 2020). לכן הגישה הנכונה היא לא פחד, אלא מניעה חכמה.
המסר המעשי
קומו, לכו, הזיזו קרסוליים, הימנעו משעות רצופות בלי תנועה, והתייחסו ברצינות לנפיחות חד־צדדית ברגל או לקוצר נשימה פתאומי. כירופרקטיקה יכולה להיות גורם מועיל כאשר הבעיה המרכזית היא כאבי גב, צוואר או נוקשות שמונעים תנועה, אך היא אינה טיפול לקריש דם חשוד. במשרד המודרני, מניעה מתחילה בפעולה פשוטה: לא לתת לגוף להיות “בטיסה ארוכה” כל יום.
References:
Aldington, S., Pritchard, A., Perrin, K., James, K., Wijesinghe, M., & Beasley, R. (2008). Prolonged seated immobility at work is a common risk factor for venous thromboembolism leading to hospital admission. Internal Medicine Journal, 38(2), 133-135. https://doi.org/10.1111/j.1445-5994.2007.01597.
Healy, B., Levin, E., Perrin, K., Weatherall, M., & Beasley, R. (2010). Prolonged work- and computer-related seated immobility and risk of venous thromboembolism. Journal of the Royal Society of Medicine, 103(11), 447-454. https://doi.org/10.1258/jrsm.2010.100155. (Sage Journals)
Hitos, K., Cannon, M., Cannon, S., Garth, S., & Fletcher, J. P. (2007). Effect of leg exercises on popliteal venous blood flow during prolonged immobility of seated subjects: Implications for prevention of travel-related deep vein thrombosis. Journal of Thrombosis and Haemostasis, 5(9), 1890-1895. https://doi.org/10.1111/j.1538-7836.2007.02664.x. (onlinelibrary.wiley.com)
Johannesen, C. D. L., Flachs, E. M., Ebbehøj, N. E., Marott, J. L., Jensen, G. B., Nordestgaard, B. G., Schnohr, P., & Bonde, J. P. E. (2020). Sedentary work and risk of venous thromboembolism. Scandinavian Journal of Work, Environment & Health, 46(1), 69-76. https://doi.org/10.5271/sjweh.3841. (semanticscholar.org)
Kahn, S. R., Lim, W., Dunn, A. S., Cushman, M., Dentali, F., Akl, E. A., Cook, D. J., Balekian, A. A., Klein, R. C., Le, H., Schulman, S., & Murad, M. H. (2012). Prevention of VTE in nonsurgical patients: Antithrombotic therapy and prevention of thrombosis, 9th ed: American College of Chest Physicians evidence-based clinical practice guidelines. Chest, 141(2 Suppl), e195S-e226S. https://doi.org/10.1378/chest.11-2296. (PubMed)
Lim, W., Le Gal, G., Bates, S. M., Righini, M., Haramati, L. B., Lang, E., Kline, J. A., Chasteen, S., Snyder, M., Patel, P., Bhatt, M., Patel, P., Braun, C., Begum, H., Wiercioch, W., Schünemann, H. J., & Mustafa, R. A. (2018). American Society of Hematology 2018 guidelines for management of venous thromboembolism: Diagnosis of venous thromboembolism. Blood Advances, 2(22), 3226-3256. https://doi.org/10.1182/bloodadvances.2018024828. (semanticscholar.org)
Lippi, G., Mattiuzzi, C., & Favaloro, E. J. (2018). e-thrombosis: Epidemiology, physiopathology and rationale for preventing computer-related thrombosis. Annals of Translational Medicine, 6(17), 344. https://doi.org/10.21037/atm.2018.09.03.
Morishima, T., Restaino, R. M., Walsh, L. K., Kanaley, J. A., Fadel, P. J., & Padilla, J. (2016). Prolonged sitting-induced leg endothelial dysfunction is prevented by fidgeting. American Journal of Physiology-Heart and Circulatory Physiology, 311(1), H177-H182. https://doi.org/10.1152/ajpheart.00297.2016. (semanticscholar.org)
Nicholson, M., Chan, N., Bhagirath, V., & Ginsberg, J. (2020). Prevention of venous thromboembolism in 2020 and beyond. Journal of Clinical Medicine, 9(8), 2467. https://doi.org/10.3390/jcm9082467. (pdfs.semanticscholar.org)
Schünemann, H. J., Cushman, M., Burnett, A. E., Kahn, S. R., Beyer-Westendorf, J., Spencer, F. A., Rezende, S. M., Zakai, N. A., Bauer, K. A., Dentali, F., Lansing, J., Balduzzi, S., Darzi, A., Morgano, G. P., Neumann, I., Nieuwlaat, R., Yepes-Nuñez, J. J., Zhang, Y., & Wiercioch, W. (2018). American Society of Hematology 2018 guidelines for management of venous thromboembolism: Prophylaxis for hospitalized and nonhospitalized medical patients. Blood Advances, 2(22), 3198-3225. https://doi.org/10.1182/bloodadvances.2018022954. (PubMed)
Thosar, S. S., Bielko, S. L., Mather, K. J., Johnston, J. D., & Wallace, J. P. (2015). Effect of prolonged sitting and breaks in sitting time on endothelial function. Medicine & Science in Sports & Exercise, 47(4), 843-849. https://doi.org/10.1249/MSS.0000000000000479. (semanticscholar.org)
Trager, R. J., Bejarano, G., Perfecto, R.-P. T., Blackwood, E. R., & Goertz, C. M. (2024). Chiropractic and spinal manipulation: A review of research trends, evidence gaps, and guideline recommendations. Journal of Clinical Medicine, 13(19), 5668. https://doi.org/10.3390/jcm13195668. (pdfs.semanticscholar.org)
West, J., Perrin, K., Aldington, S., Weatherall, M., & Beasley, R. (2008). A case-control study of seated immobility at work as a risk factor for venous thromboembolism. Journal of the Royal Society of Medicine, 101(5), 237-243. https://doi.org/10.1258/jrsm.2008.070366. (PubMed)