נטילת נוגדי דלקת לפני ספורט לא מפחיתה את הנזקים והתסמינים האופייניים ליום שאחרי. מאידך צריכה של תרופות נגד דלקות בטרם התחלתם את הפעילות הגופנית, מעלה את העקה החמצנית. אין לשכוח שצריכת תרופות מסוג זה כרוכה בפוטנציאל לתופעות לוואי קשות כגוןף
- פגיעה בסחוסים
- פגיעה בלב ובכלי הדם
- ופגיעה במערכת העיכול
- ולעתים אף מוות
תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידים (Non-Steroidal Anti-Inflammatory Drugs – NSAID's) מהוות תרופה מועדפת. היא מועדפת על הרופאים להתמודדות עם דלקות וכאבים והיא מועדפת על החולים להקלה בכאבים. רופאים רושמים תרופות מקבוצה זאת כדי לטפל:
- בכאבי גב
- כאבי צוואר
- כאבים בגפה התחתונה ועוד
ספורטאים רבים ממליצים לנסות את "השיטה" שלהם למניעת כאבי השרירים שלאחר מאמץ. הספורטאים הללו נוהגים ליטול תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידים לפני תחילת הפעילות הגופנית. ובכך הם מנטרלים את הכאבים. מחקר שנערך ופורסם בארצות הברית טוען שלא כך הדבר. מחקר אחר שנערך אף הוא בארצות הברית מצא שתרופות נוגדות דלקת מזיקות ללב וגורמת לשחיקת סחוסים.
נטילת נוגדי דלקת לפני ספורט – מחקר
תרופות נוגדות דלקת שאינם סטרואידים מעכבות את האנזים COX-2, COX-1 ומדכאות ייצור של פרוסטגלנדינים. בין התרופות מסוג זה נציין:
- נקסין
- וולטרן
- איבופן ועוד
לפרוסטגלנדינים תפקיד מרכזי בהתנעה של תהליכי דלקת ברקמה הפגועה. דלקת באיבר מתבטאת בכאב, בקושי בהפעלתו, ברגישות (כאב בנגיעה), בחום ובאודם מקומיים. תרופות נוגדות דלקת עשויות להועיל בהקלת כאב הנגרם למשל בגלל דלקת פרקים או פציעה. עם זאת בחלק ניכר מהמקרים הקלה זאת לא מגיעה ללא תופעות לוואי. בין תופעות הלוואי של תרופות אלה נמנה:
- פגיעה ברירית של הקיבה והעלאת הסיכון להתפתחות כיב ודימום במערכת העיכול
- תרופות אלה גם עלולות לגרום לפגיעה בכליות, לעליית לחץ הדם, בצקות קוצר נשימה ועוד
- שימוש ממושך בתרופות נוגדות דלקת מעלה גם את הסיכון להתקפי לב ולאירועים מוחיים.
כדי להתגבר על חלק מתופעות הלוואי פיתחו חברות התרופות תרופות נוגדות דלקת שאינם סטרואידים הבנויות מעט אחרת. תרופות חדישות אלה מעכבות באופן ספציפי את האנזים COX-2.
בין התרופות מסוג זה נציין:
אטופן
ארקוקסיה
קספו ועוד
החידוש הזה גורם לכך שכמות תופעות הלוואי במערכת העיכול פחתה. עם זאת כל שאר תופעות הלוואי נותרו ובכלל זה הסיכון לאירועים במערכת כלי הדם והלב. 72% מרצי המרתון ותחרויות אחרות קשות במיוחד נוטלים תרופות נוגדי דלקת ביום שלפני התחרות על מנת למנוע את כאבי השרירים האופייניים המופעים לאחר התחרות. מחקר שנערך בארצות הברית בדק האם אכן קיימת הצדקה לשימוש גורף כזה.
ממצאי המחקר
על פי ממצאי המחקר לא נמצא הבדל ברמת החלבון בדם המשקף נזק לשריר בין הרצים שנטלו את התרופה נוגדת הדלקת לבין אלו שלא נטלו אותה. כמו כן הרצים שנטלו את התרופות נוגדות הדלקת דיווחו על יותר כאבי שרירים מאלו שלא נטלו אותם. עם זאת הממצא המשמעותי ביתר הנו הימצאות רמה דרמטית של חלבון קרבונילס בקרב נוטלי התרופה. חלבון זה הנו סמן מפתח לעקה חמצונית בדם (Oxidative stress).
מסקנת המחקר
השימוש בתרופות נוגדי דלקת לפני מאמצים קיצוניים לא זו בלבד שאינו עוזר הוא אפילו עלול להזיק. צוות החוקרים ערך בדיקות דם בקרב רצים שהשתתפו בתחרות ריצה ארוכה במיוחד ועקב אחר מספר סמנים בדם לפני ואחרי התחרות.
מהי עקה חמצונית?
עקה חמצונית (Oxidative Stress) היא מצב שבו רמת נוגדי החמצון בגוף נמוכה מהנורמלי. במצב זה השפעת הרדיקלים החופשיים עולה והתוצאה היא שיבוש במאזן המטבולי של תאי הגוף. תהליך שעלול להוביל לנזק לרכיבי התא השונים כולל פחמימות, ליפידים, חלבונים וכמובן לחומר התורשתי. נזק קיצוני עלול אף לגרום להזדקנות מהירה, מחלות ואף למוות של התאים. עם זאת לפעמים דרך ההתמודדות של התאים עם העקה החמצונית היא באמצעות חיזוק מנגנוני ההגנה נוגדי החמצון ותהליך הסתגלות (Adaptation). סיבות נוספות העלולות לגרום לעקה חמצונית מלבד פעילות גופנית קיצונית הם: אלכוהול ורעלנים אחרים, תרופות, תזונה לקויה, טראומות פיזיות ונפשיות וקור קיצוני.
מגוון מחלות נקשרו מחקרים עם עקה חמצונית. בין יתר המחלות נמנה שתי מחלות מרכזיות ובעלות משמעות על חייו ואיכות חייו של האדם סוכרת (Diabetes Mellitus) ומחלת לב איסכמית (Ischemic Heart Disease). שתי המחלות הללו כרוכות במגוון רחב של סיבוכים וסיכון גבוה למוות. הסוכרת המוגדרת כמגפה מעלה את הסיכון לסיבוכים עצביים וגם וסקולריים כולל מחלות כליה, קטיעת גפיים, עיוורון ועוד. מחלת הלב האיסכמית ממיתה, מותירה אנשים רבים נכים וגורמת לנזקים כלכליים מהכבדים ביותר.
International Journal of Sports Medicine, November 2007
"יהי מזונך תרופתך היחידה."
היפוקרטס
