כאבים במפשעה בזמן הליכה: מה גורם להם?

כאבים במפשעה בזמן הליכה: מה גורם להם? כאבים במפשעה בזמן הליכה מהווים מטרד תפקודי מתסכל, ההופך פעולה יומיומית פשוטה ואוטומטית למשימה מאתגרת וכואבת. הליכה דורשת סנכרון מושלם בין שרירי הבטן, האגן, הגב והגפיים התחתונות. כאשר מופיע כאב באזור המפשעה במהלך תנועה זו, הדבר מעיד לרוב על עומס, פציעה או פתולוגיה באחד המבנים האנטומיים הרבים באזור, המשפיעים על ביומכניקת הצעד.

הגורמים לכאב מסוג זה הם מגוונים ונעים בין בעיות שריר-שלד, כגון מתיחה של השרירים המקרבים או דלקת בגיד, לבין בעיות מפרקיות דוגמת שחיקת סחוס במפרק הירך (אוסטיאוארתריטיס) או תסמונת התפס בירך (FAI). במקרים אחרים, מקור הכאב עשוי להיות בקע מפשעתי או לחץ עצבי המוקרן מהגב התחתון. מאמר זה יסקור בהרחבה את הסיבות המרכזיות להופעת כאבים במפשעה בזמן הליכה, יעזור לכם להבין מתי הכאב דורש בירור רפואי דחוף, ויציג את דרכי האבחון והטיפול שיחזירו אתכם ללכת בחופשיות וללא כאבים.

כאבים במפשעה בזמן הליכה: מה גורם להם? – רקע

כאבים במפשעה בזמן הליכה הם תסמין שכיח שיכול לנבוע ממגוון רחב של מצבים – החל מעומס פשוט על שרירי הירך ועד לבעיה בתוך מפרק הירך, שחיקה מפרקית, פגיעה בגיד, בקע או שבר מאמץ. אצל אדם אחד הכאב מופיע בצעדים הראשונים ונחלש לאחר “חימום”; אצל אחר הוא מתחיל רק לאחר הליכה של כמה מאות מטרים; ואצל אדם שלישי כל נשיאת משקל על הרגל גורמת לכאב חד.

הסיבה למגוון הרחב היא שהמפשעה נמצאת בצומת אנטומי מורכב. באזור נפגשים מפרק הירך, עצמות האגן, שרירי האדוקטורים, מכופפי הירך, גידים, עצבים, רצועות ומבנים של דופן הבטן. גם כאב שמקורו בגב התחתון יכול לעיתים להיות מורגש במפשעה. לכן “כאב במפשעה” אינו אבחנה, והדרך לטיפול יעיל מתחילה בזיהוי המבנה או מנגנון הכאב הרלוונטי. מחקרים וקונצנזוסים מודרניים ממליצים לחלק כאב במפשעה לפי מקור אפשרי – אדוקטורים, איליופסואס, האזור האינגווינלי, עצם החיק או מפרק הירך – ולשקול במקביל גורמים אחרים שאינם שריריים־שלדיים (Weir et al., 2015; Reiman et al., 2020).

כירופרקטיקה יכולה להשתלב בטיפול כאשר מדובר בבעיה שרירית־שלדית מתאימה. כירופרקט יכול לבצע הערכה של הירך, האגן, הגב, הכוח, טווחי התנועה ודפוס ההליכה, ולשלב טיפול ידני עם פעילות גופנית ושיקום. עם זאת, כאב חדש וחזק בנשיאת משקל, חוסר יכולת ללכת, חום, חבלה משמעותית או חשד לשבר אינם מצבים שבהם נכון להתחיל מניפולציה לפני בירור רפואי.

מדוע המפשעה כואבת דווקא בזמן הליכה?

הליכה נראית פעולה פשוטה, אך בכל צעד מפרק הירך נדרש לשאת את משקל הגוף ולהעביר אותו מרגל אחת לשנייה. בזמן שהרגל נמצאת על הקרקע, שרירי האגן והירך מייצבים את הגוף. בשלב הבא מכופפי הירך מקרבים את הרגל קדימה, והאדוקטורים משתתפים בשליטה בכיוון התנועה ובייצוב האגן.

כאשר רקמה מסוימת רגישה לעומס, הליכה יכולה לחשוף את הבעיה. באוסטאוארתריטיס, למשל, העומס החוזר על מפרק הירך עלול לעורר כאב ונוקשות. בפגיעת אדוקטור הכאב יכול להופיע כאשר השריר מתכווץ כדי לייצב את הרגל. בשבר מאמץ, עצם צוואר הירך אינה מצליחה להתמודד עם עומס חוזר, ולכן נשיאת משקל נעשית כואבת בהדרגה.

גם אורך הצעד, מהירות ההליכה, עליות ומדרגות משפיעים על הכוחות במפרק. העובדה שכאב מופיע בהליכה אינה אומרת שההליכה עצמה “שוחקת” בהכרח את הגוף; היא בעיקר מספקת רמז חשוב לגבי המבנה שרגיש לעומס.

מהן הסיבות השכיחות לכאב במפשעה בזמן הליכה?

אוסטאוארתריטיס של מפרק הירך וכאב במפשעה בהליכה

מדוע שחיקת הירך מורגשת במפשעה?

אוסטאוארתריטיס של הירך היא אחת הסיבות החשובות לכאב במפשעה אצל מבוגרים. למרות שהמפרק נמצא עמוק באזור האגן, המוח מפרש לעיתים את האותות המגיעים ממנו ככאב בחלק הקדמי של המפשעה, בירך ואף בברך.

המחלה אינה רק “שחיקה של הסחוס”. מדובר בשינויים המערבים סחוס, עצם תת־סחוסית, קופסית מפרקית ורקמות נוספות. ממצאי MRI כגון נגעי מח עצם, פגיעה בסחוס ונוזל מפרקי עשויים להיות קשורים לכאב, אך אין התאמה מושלמת בין חומרת ההדמיה לבין עוצמת התסמינים (Fang et al., 2024).

אנשים עם אוסטאוארתריטיס יכולים להרגיש כאב לאחר ישיבה, בצעדים הראשונים בבוקר או לאחר הליכה ממושכת. קושי לסובב את הירך כדי לגרוב גרב או להיכנס לרכב הוא רמז נוסף. עם התקדמות המחלה יכולה להופיע צליעה וקיצור אורך הצעד.

האם צריך להפסיק ללכת בגלל אוסטאוארתריטיס?

בדרך כלל לא. התאמת העומס חשובה יותר מהימנעות מוחלטת מתנועה. תרגילים לחיזוק שרירי הירך, הליכה במינון מתאים ופעילות אירובית חלופית יכולים לתרום לכאב ולתפקוד.

סקירות של טיפול שמרני באוסטאוארתריטיס של הירך תומכות בשימוש בתרגול, בהדרכה ובחלק מהמקרים גם בטיפול ידני. התועלת של טיפול ידני נוטה להיות בעיקר קצרת טווח, ולכן הוא צריך לסייע לאדם להיות פעיל יותר ולא להפוך לטיפול פסיבי יחיד (Sampath et al., 2016; Norato et al., 2025).

תסמונת צביטה בירך – Femoroacetabular Impingement Syndrome

FAIS היא סיבה חשובה לכאב במפשעה אצל אנשים צעירים ובגיל הביניים, במיוחד אצל מי שעוסקים בספורט או בפעילות הכוללת כיפוף וסיבוב חוזרים של הירך.

בתסמונת זו קיימת אינטראקציה לא תקינה בין צורת ראש וצוואר עצם הירך לבין שפת המכתש. חשוב להדגיש שמבנה “Cam” או “Pincer” בצילום אינו אבחנה בפני עצמו. אבחון FAIS דורש שילוב של תסמינים, סימנים בבדיקה וממצאים בהדמיה.

הכאב בדרך כלל עמוק במפשעה ומוחמר בכיפוף הירך, ישיבה ארוכה, פעילות ספורטיבית ולעיתים הליכה ממושכת. יכולים להופיע קליקים, תפיסה ונוקשות. בדיקת FADIR יכולה לעורר כאב, אך אינה ספציפית מספיק כדי לקבוע אבחנה לבדה (Fortier et al., 2022).

האם FAIS מחייב ניתוח?

לא בהכרח. טיפול שמרני הכולל שינוי זמני של הפעילות, חיזוק שרירי הירך והגו ושיפור שליטה בתנועה הוא אפשרות מקובלת, במיוחד בתחילת הדרך. מטא־אנליזות של התערבויות מונחות שיקום מצאו שיפור בתפקוד אצל אנשים עם כאב הקשור למפרק הירך (Kemp et al., 2020). ניתוח נשקל כאשר הכאב והתפקוד אינם משתפרים למרות טיפול שמרני איכותי והאבחנה מתאימה לתסמונת.

פגיעה בלברום של הירך

הלברום הוא טבעת סחוסית הנמצאת סביב שפת המכתש של מפרק הירך. הוא מסייע ליציבות המפרק ולשמירת הלחץ בתוך חלל הירך. קרע בלברום יכול לגרום לכאב עמוק במפשעה, במיוחד בזמן סיבוב, כיפוף עמוק, ישיבה ממושכת או הליכה. חלק מהאנשים מתארים קליק, נעילה או תחושת “תפיסה”.

עם זאת, ממצא של קרע ב־MRI אינו מוכיח שהקרע הוא מקור הכאב. ממצאים בלברום קיימים גם אצל אנשים ללא תסמינים. לכן יש להתאים את ההדמיה לתיאור הכאב ולבדיקה הקלינית. טיפול שמרני יכול לכלול שינוי פעילות, חיזוק שרירי הירך והגו ושיפור שליטה במפרק. במחקרים על כאב ירך לא־ארתריטי נמצא שטיפול המבוסס על תרגול יכול לשפר תפקוד, גם כאשר קיימים ממצאים מבניים (Estberger et al., 2023).

מתיחה או טנדינופתיה של שרירי האדוקטורים

כיצד האדוקטורים גורמים לכאב בהליכה?

שרירי האדוקטורים נמצאים בצד הפנימי של הירך ומתחברים בחלקם סמוך לעצם החיק. הם עוזרים לייצב את האגן והרגל בכל צעד. מתיחה חריפה יכולה להופיע לאחר ספרינט, החלקה, בעיטה או שינוי כיוון. במקרה כזה בדרך כלל ניתן להצביע על רגע ברור שבו הופיע הכאב. לאחר מכן הליכה בצעדים ארוכים או מהירים עלולה להיות כואבת.

טנדינופתיה מתפתחת באופן הדרגתי יותר. היא שכיחה אצל ספורטאים אך יכולה להופיע גם לאחר עלייה חדה בהליכות, אימוני כוח או פעילות חדשה. האבחנה מתחזקת כאשר קיימת רגישות מעל אזור האדוקטורים וכאב בעת הצמדת הרגליים כנגד התנגדות (Weir et al., 2015; Sirico et al., 2020).

כיצד מטפלים באדוקטורים?

מנוחה מוחלטת ממושכת אינה בדרך כלל הפתרון. הטיפול מתבסס על התאמת העומס ולאחר מכן חיזוק הדרגתי של האדוקטורים והגפה התחתונה. בשלב מוקדם ניתן להשתמש בכיווצים איזומטריים. בהמשך עוברים לחיזוק כנגד גומייה או משקל, ובספורטאים מוסיפים תרגילי Copenhagen, ריצה ושינויי כיוון. עיסוי וטיפול ידני יכולים לספק הקלה זמנית, אך אינם מחליפים את החזרת כוח השריר.

איליופסואס וכאב קדמי במפשעה

שריר האיליופסואס הוא מכופף ירך עמוק העובר מלפנים למפרק. הוא פעיל בכל פעם שמרימים את הרגל כדי לעשות צעד, לעלות מדרגה או להיכנס לרכב. כאב הקשור לאיליופסואס עשוי להופיע בחלק הקדמי של המפשעה ולהיות מוחמר בהרמת הברך, בעלייה במדרגות, בהליכה מהירה או בקימה מכיסא. אצל חלק מהאנשים קיימת תחושת “קפיצה” של הגיד.

טנדינופתיות באזור הירך דורשות אבחנה זהירה משום שהתסמינים שלהן חופפים לבעיות מפרקיות. טיפול שמרני מתמקד בהפחתה זמנית של הגירוי, חיזוק הדרגתי ושינוי העומסים שהובילו לתסמינים (Sirico et al., 2020). אולטרסאונד שריר־שלד יכול לסייע במקרים מסוימים להערכת גיד האיליופסואס והבורסה הסמוכה, במיוחד כאשר קיימת אי־בהירות באבחנה (Manske et al., 2024).

כאב הקשור לעצם החיק

הסימפיזיס פוביס הוא החיבור שבין שני צדי האגן בחלק הקדמי. הוא נדרש להתמודד עם כוחות דחיסה וגזירה בזמן הליכה, ריצה ותנועות חד־צדדיות. אצל ספורטאים עלולים להופיע כאב ורגישות מעל עצם החיק ושינויים באזור החיבור של האדוקטורים ושרירי הבטן. הכאב יכול להיות מורגש בהליכה מהירה, בעלייה במדרגות או בעת מעבר משקל מרגל לרגל.

MRI יכול להדגים בצקת במח העצם ושינויים באזור הסימפיזיס, אך שוב יש לפרש את הממצאים לצד הבדיקה הקלינית. סקירה משנת 2024 מדגישה שהאזור מורכב מבחינה אנטומית ושקיימת חפיפה בין פגיעה באדוקטורים, האפונאורוזה ועצם החיק (Bisciotti et al., 2024).

בקע מפשעתי ובקע פמורלי

כאב במפשעה בזמן עמידה והליכה יכול לנבוע גם מבקע. בקע מפשעתי מתרחש כאשר רקמה נדחפת דרך אזור חלש בדופן הבטן. לעיתים קיימת בליטה שנעשית בולטת יותר בעמידה, שיעול או מאמץ. בקע פמורלי פחות שכיח אך חשוב במיוחד משום שקיים בו סיכון גבוה יותר לכליאה. הוא יכול להופיע ככאב או גוש בחלק העליון של הירך מתחת לקפל המפשעה.

יש להבדיל בין בקע אמיתי לבין “Sports Hernia” או Athletic Pubalgia, שאינה בהכרח בקע אנטומי. במצב האחרון הכאב קשור לרקמות באזור התעלה המפשעתית ולעומסים ספורטיביים, ולעיתים מוחמר בשיעול, שינויי כיוון ופעילות מאומצת (Kopscik et al., 2023). כאב חזק עם בליטה שאינה חוזרת פנימה, הקאות או כאבי בטן מחייב בדיקה רפואית דחופה.

שבר מאמץ בצוואר הירך: סיבה שאסור לפספס

כיצד שבר מאמץ מתחיל?

שבר מאמץ מתפתח כאשר קצב העומס על העצם גבוה מיכולת השיקום שלה. הוא יכול להופיע אצל רצים, חיילים וספורטאים לאחר עלייה מהירה בהיקף האימונים, אך גם אצל אנשים עם בריאות עצם ירודה. התסמין הראשוני יכול להיות כאב עמוק במפשעה שמופיע רק בריצה. בהמשך הכאב מתחיל מוקדם יותר, נשאר לאחר הפעילות ולבסוף מופיע גם בהליכה רגילה.

שבר מאמץ בצוואר הירך דורש תשומת לב מיוחדת משום שהמשך נשיאת משקל יכול להפוך פגיעה לא מלאה לשבר מלא ואף מוסט, מצב בעל השלכות משמעותיות על מפרק הירך (Bernstein et al., 2022).

מי נמצא בסיכון?

גורמי הסיכון כוללים עלייה מהירה בעומס, זמינות אנרגטית נמוכה, הפרעות במחזור החודשי, צפיפות עצם נמוכה, חסרים תזונתיים מסוימים ופגיעת מאמץ קודמת. כאשר אדם פעיל מתחיל לצלוע או חווה כאב עמוק שמתגבר בהליכה, אין לנסות “לשחרר” את הירך באמצעות מניפולציה לפני שנשללה פגיעת עצם. צילום ראשוני יכול להיות תקין. MRI רגיש יותר בשלבים מוקדמים ונחשב כלי מרכזי כאשר החשד הקליני גבוה (Bisciotti et al., 2024).

שבר בצוואר הירך לאחר נפילה

אצל מבוגרים, במיוחד עם אוסטאופורוזיס, כאב חדש וחזק במפשעה לאחר נפילה עלול להצביע על שבר בירך. לעיתים השבר ברור ומלווה בחוסר יכולת לעמוד, אך שברים לא מוסטים יכולים לאפשר הליכה מסוימת. לכן העובדה שאדם עדיין מסוגל לעשות כמה צעדים אינה שוללת שבר. כאב חדש אחרי נפילה, קושי משמעותי לשאת משקל או קיצור וסיבוב של הרגל מחייבים הערכה רפואית והדמיה. במקרים שבהם צילום תקין אך החשד נשאר, נדרשת לעיתים הדמיה מתקדמת.

נמק א־וסקולרי ובעיות עצם אחרות

נמק א־וסקולרי של ראש הירך מתרחש כאשר אספקת הדם לחלק מראש עצם הירך נפגעת. בשלבים מוקדמים הכאב יכול להיות עמום במפשעה ולהופיע בנשיאת משקל, בעוד שבשלבים מאוחרים יותר הוא עלול להפוך קבוע. גורמי סיכון כוללים שימוש ממושך או במינון גבוה בסטרואידים, צריכת אלכוהול גבוהה, מחלות מסוימות וטראומה. לעיתים אין גורם ברור.

קיימים גם מצבים נדירים יותר, כגון אוסטאופורוזיס חולף של הירך, היכול להתבטא בכאב במפשעה, צליעה והחמרה בהליכה. MRI חשוב להבחנה בין מצבים אלה לבין שבר או נמק א־וסקולרי (Abu-Nayla et al., 2024).

האם כאב מהמפרק יכול להגיע עד הברך?

כן. כאב שמקורו במפרק הירך אינו חייב להיות מורגש רק במפשעה. הוא יכול להקרין לחלק הקדמי של הירך, לברך, לישבן ואף במקרים מסוימים מתחת לברך. לכן אדם המגיע עם כאב ברך והדמיית ברך תקינה עשוי להזדקק לבדיקת הירך. הדבר חשוב במיוחד כאשר קיימת במקביל נוקשות בסיבוב הירך או כאב במפשעה. ההפך נכון גם הוא: כאב בגב התחתון יכול להיראות כבעיה בירך. האבחנה צריכה להתבסס על בדיקת האזור כולו ולא רק על הנקודה שבה מורגש הכאב.

כאב שמקורו בגב התחתון

עצבים היוצאים מהחלק העליון של עמוד השדרה המותני יכולים להעביר כאב לאזור המפשעה והירך הקדמית. גם מבנים אחרים בגב יכולים לעיתים ליצור כאב מוקרן. כאשר מקור הכאב בגב, תנועות עמוד השדרה עשויות לשנות אותו. לעיתים קיימים במקביל כאב גב, זרמים, נימול או חולשה. עם זאת, כאב גב אינו חובה. החפיפה בין בעיות ירך ועמוד שדרה יכולה להיות משמעותית עד כדי “Hip-Spine Syndrome”, ולכן בדיקה טובה של כאב מפשעה כוללת גם הערכה נוירולוגית ובדיקת הגב (Farley et al., 2024).

זיהום ודלקת: גורמים פחות שכיחים אך חשובים

כאשר מפרק הירך מזוהם, כל תנועה יכולה להיות כואבת מאוד. האדם עשוי להחזיק את הרגל בתנוחה מסוימת, להתקשות לשאת משקל ולהרגיש חולה. חום הוא סימן חשוב, אך הוא אינו מופיע בכל מקרה. כאב חריף במפרק עם מחלה כללית, גורמי סיכון לזיהום או חוסר יכולת ללכת מחייב הערכה דחופה. זיהום מפרקי עלול לגרום לנזק מהיר ולכן אינו מתאים לטיפול ידני (Long et al., 2019; Wu et al., 2024).

מחלות דלקתיות כגון דלקת מפרקים שגרונית או ספונדילוארתריטיס יכולות גם הן לערב את הירך, במיוחד כאשר הכאב מלווה בנוקשות בוקר ממושכת, נפיחות במפרקים אחרים או תסמינים מערכתיים.

האם ניתן לזהות את הסיבה לפי דפוס הכאב?

דפוס הכאב אינו מחליף בדיקה, אך יכול לכוון.

כיצד מאבחנים כאבים במפשעה בזמן הליכה?

תשאול רפואי

השלב הראשון הוא להבין בדיוק היכן כואב ומתי. חשוב לברר האם הכאב הופיע לאחר חבלה, אימון חדש או עלייה בכמות ההליכה, והאם הוא התחיל בבת אחת או בהדרגה. הבודק ישאל כמה זמן ניתן ללכת עד הופעת הכאב, האם קיימת צליעה, ומה קורה במדרגות, בישיבה, בגריבת גרביים ובהרמת הברך.

גם גיל, תרופות, היסטוריה של סרטן, אוסטאופורוזיס, טיפול בסטרואידים, פציעות קודמות ובריאות העצם רלוונטיים. הסיווג המודרני של כאב ירך ומפשעה מדגיש שההיסטוריה הקלינית חשובה לא פחות ממבחן בודד (Reiman et al., 2020).

בדיקת ההליכה

צליעה יכולה לספק מידע חשוב. לעיתים האדם מקצר את הזמן שבו הוא עומד על הרגל הכואבת כדי להפחית עומס. ניתן לבדוק גם אם האגן “נופל” לצד אחד, אם אורך הצעד השתנה ואם הכאב מופיע רק במהירות גבוהה. הממצאים אינם מצביעים בהכרח על סיבה יחידה, אך הם מסייעים לבנות תמונה תפקודית.

בדיקת הירך

טווחי כיפוף, סיבוב פנימי וחיצוני ואבדוקציה נבדקים ומשווים לצד השני. באוסטאוארתריטיס קיימת לעיתים הגבלה משמעותית במיוחד בסיבוב פנימי. מבחני FADIR ו־FABER יכולים לעורר כאב הקשור לירך, אך אינם “מוכיחים” קרע או צביטה. יש לפרש אותם כחלק מהבדיקה הכוללת (Fortier et al., 2022).

בדיקת שרירים וגידים

האדוקטורים נבדקים באמצעות מישוש וכיווץ כנגד התנגדות. האיליופסואס נבדק באמצעות כיפוף הירך ומתיחה מבוקרת. כאב מקומי ועקבי במהלך העמסה של אותו מבנה מגדיל את הסבירות שמדובר במקור שרירי או גידי.

בדיקת הגב ומערכת העצבים

בודקים כוח, תחושה, רפלקסים ותנועות עמוד השדרה כאשר קיים חשד למקור עצבי. חולשה אובייקטיבית חשובה יותר מתחושת “הרגל עייפה” כללית ומצריכה הערכה בהתאם.

מתי צריך צילום, אולטרסאונד או MRI?

צילום רנטגן

צילום שימושי כאשר יש חשד לאוסטאוארתריטיס, שבר, שינוי במבנה הירך או FAIS. הוא אינו מציג היטב גידים ולברום. צילום תקין גם אינו שולל פגיעת מאמץ מוקדמת.

אולטרסאונד

אולטרסאונד יכול להיות יעיל בהערכת גידים, בורסות ובקע. הוא דינמי ויכול לבדוק מבנים בזמן תנועה. בחשד לבקע מפשעתי או פמורלי, אולטרסאונד יכול להיות שימושי יותר מ־MRI במצבים מסוימים (Bisciotti et al., 2024).

MRI

MRI שימושי כאשר קיים חשד לשבר מאמץ, נמק א־וסקולרי, פגיעה בלברום, בצקת במח העצם או פגיעה מורכבת ברקמות המפשעה. אין צורך לבצע MRI אוטומטית לכל אדם עם כאב. הדמיה מוצדקת כאשר התוצאה צפויה לשנות את האבחנה או את הטיפול.

סימני אזהרה בכאבי מפשעה בזמן הליכה

מה עושים כאשר מתחיל כאב במפשעה בהליכה?

אם הכאב קל והחל לאחר עלייה ברורה בכמות הפעילות, ניתן להפחית זמנית את מרחק ההליכה ולהימנע מפעילות הגורמת להחמרה חדה. אין צורך בהכרח להפסיק כל תנועה. יש לשים לב לתגובה בשעות שלאחר ההליכה וביום הבא. כאשר כאב קל חוזר לרמת הבסיס במהירות, ניתן בדרך כלל להתקדם בהדרגה. אם הכאב הולך ומחמיר מאימון לאימון, יש צורך לשנות את העומס ולבדוק את הסיבה. כאב חדש הגורם לצליעה משמעותית או מגביל נשיאת משקל אינו מצב שכדאי “ללכת דרכו”.

טיפול בכאבים במפשעה לפי מקור הבעיה

טיפול באוסטאוארתריטיס

תרגול כוח, פעילות אירובית והדרכה הם מרכיבי יסוד. ניתן לעבוד על שרירי הישבן, הירך והגו ולהגדיל בהדרגה את יכולת ההליכה. טיפול ידני יכול להשתלב לצורך הפחתת כאב או נוקשות בטווח הקצר. במחקרים ובסקירות נמצאו שיפורים אפשריים בכאב ובטווח התנועה, אך שימור התוצאה דורש פעילות ותרגול (Sampath et al., 2016; Norato et al., 2025).

טיפול ב־FAIS וכאב מפרקי לא־ארתריטי

הטיפול השמרני כולל התאמת תנוחות המעוררות כאב, חיזוק שרירי הירך והגו והחזרת פעילות הדרגתית. אין צורך להימנע לנצח מכיפוף הירך; המטרה היא לשפר את היכולת להתמודד עם התנועה. קונצנזוס בינלאומי ממליץ על טיפול מותאם אישית הכולל חינוך, תרגול ושינוי עומסים בהתאם לתסמינים (Kemp et al., 2020).

טיפול בפגיעה באדוקטורים ובאיליופסואס

הטיפול מבוסס בעיקר על העמסה הדרגתית. לאחר שהכאב החריף יורד, מחזירים כוח וסבולת. מתיחות אינן חייבות להיות המרכיב המרכזי. במקרים של טנדינופתיה המטרה היא בדרך כלל לחזק את הגיד והשריר ולא “לשחרר” אותם בלבד.

טיפול בבקע

בקע אמיתי דורש הערכה רפואית. כירופרקטיקה ותרגילים אינם יכולים לסגור פתח בדופן הבטן. כאשר הכאב מוגדר כאינגווינלי ללא בקע אמיתי, שיקום שמרני עשוי להתאים בהתאם לאבחנה.

כיצד כירופרקטיקה יכולה לסייע בכאבים במפשעה בזמן הליכה?

אבחנה מבדלת לפני טיפול

כירופרקט יכול לבצע הערכה שרירית־שלדית של הגב התחתון, האגן, מפרק הירך והשרירים. הבדיקה יכולה לכלול טווחי תנועה, כוח, תחושה, רפלקסים והליכה. התרומה החשובה ביותר בתחילת הדרך היא לעיתים לזהות מקרה שאינו מתאים לטיפול ידני – למשל כאב חשוד לשבר מאמץ או חוסר יכולת לשאת משקל. כירופרקטיקה אינה אמורה להתחיל מנקודת הנחה ש“האגן יצא מהמקום”. כאב מפשעה הוא תסמין רב־גורמי, והאבחנה צריכה להיבנות לפי הסיפור, התפקוד והממצאים.

טיפול ידני בירך ובאגן

מוביליזציה של מפרק הירך וטכניקות לרקמות רכות יכולות לעזור לחלק מהמטופלים עם כאב ונוקשות. מחקרים על אוסטאוארתריטיס תומכים בתועלת אפשרית קצרת טווח של טיפול ידני, במיוחד כחלק מתוכנית רחבה יותר (Norato et al., 2025). אין ראיות שטיפול ידני “משנה” צורת Cam, מחבר לברום קרוע או מאחה שבר מאמץ. מטרתו היא שיפור תסמינים ותנועה כאשר הדבר מתאים.

חיזוק הירך והאגן

כירופרקט העובד בגישה שיקומית יכול להשתמש בתרגילי כוח לאדוקטורים, אבדוקטורים, מכופפי הירך ושרירי הישבן. התוכנית צריכה להיות מותאמת למטרה. אדם שרוצה ללכת ללא כאב זקוק להתקדמות שונה משחקן כדורגל או רץ. תרגול הוא מרכיב מרכזי בטיפול בכאב הקשור לירך, והמחקרים מראים שהתערבויות מונחות־תרגול יכולות לשפר תפקוד בכאב ירך לא־ארתריטי (Kemp et al., 2020; Estberger et al., 2023).

עבודה על דפוס ההליכה

כאשר הכאב גורם לצליעה, ניתן לעבוד בהדרגה על אורך הצעד, מהירות, העברת משקל ועלייה במדרגות. אין “צורת הליכה מושלמת” שכל אדם צריך לאמץ. המטרה היא להפחית פיצויים קיצוניים ולהחזיר יכולת, כוח וביטחון.

טיפול בגב כאשר הכאב מוקרן למפשעה

כאשר הבדיקה מצביעה על מקור מותני, הטיפול עשוי לכלול תרגילי גב, תנועה, טיפול ידני והדרכה. כאשר קיימת חולשה משמעותית, הפרעה בתחושה או סימנים נוירולוגיים מתקדמים, יש לשלב בירור רפואי ולא להסתפק במניפולציה.

מתי כירופרקטיקה אינה מתאימה כטיפול ראשון?

אין להתחיל טיפול ידני כאשר יש חשד לשבר בצוואר הירך, שבר באגן, זיהום, נמק מתקדם, בקע כלוא או מצב רפואי חריף. גם כאב לאחר נפילה משמעותית צריך לעבור הערכה לפני מניפולציה. הדבר נכון במיוחד אצל מבוגרים עם אוסטאופורוזיס או אצל ספורטאים עם כאב עמוק המתגבר בנשיאת משקל.

כיצד ניתן למנוע חלק מכאבי המפשעה?

אי אפשר למנוע כל כאב במפשעה, במיוחד כאשר קיימת מחלה מפרקית או מבנה אנטומי מסוים. עם זאת, ניתן להפחית חלק מפגיעות העומס.

הגדלת מרחק ההליכה בהדרגה

אדם שעובר מ־2,000 צעדים ביום ל־15,000 צעדים בתוך זמן קצר חושף את השרירים, הגידים והעצמות לעומס שהם אינם רגילים אליו. עדיף להגדיל מרחק וקצב בהדרגה ולבחון את תגובת הגוף.

אימוני כוח

חיזוק שרירי הירך והאגן מסייע לגוף להתמודד עם עליות, מדרגות והליכות ארוכות. ניתן לשלב סקוואט, Step-up, תרגילי אדוקטורים ותרגילי ישבן בהתאם ליכולת.

טיפול מוקדם בצליעה

כאשר כאב משנה את ההליכה במשך שבועות, עלולות להתפתח תלונות נוספות בברך, בגב או ברגל השנייה. זיהוי המקור וטיפול בו מוקדם עדיפים על המשך פיצוי.

בריאות העצם

תזונה מספקת, ויטמין D במקרים של חסר, זמינות אנרגטית תקינה ואימון הדרגתי חשובים במיוחד למניעת פגיעות מאמץ.

שאלות נפוצות על כאבים במפשעה בזמן הליכה

האם כאב במפשעה בהליכה אומר שיש בעיה במפרק הירך?

לא תמיד. מפרק הירך הוא מקור שכיח, אך הכאב יכול להגיע גם מאדוקטורים, איליופסואס, עצם החיק, בקע או הגב.

האם כאב במפשעה יכול להגיע מהגב?

כן. כאב מהחלק העליון של עמוד השדרה המותני יכול להקרין למפשעה. בדיקה נוירולוגית ותנועות הגב מסייעות להבחין בין מקור מותני למקור בירך.

למה כואב רק אחרי כמה דקות הליכה?

כאשר רקמה רגישה לעומס מצטבר, ייתכן שהכאב אינו מופיע מיד. הדבר יכול לקרות באוסטאוארתריטיס, טנדינופתיה או פגיעת מאמץ. אם המרחק עד הופעת הכאב מתקצר בהתמדה, מומלץ להיבדק.

האם כדאי למתוח את המפשעה?

מתיחות יכולות להרגיש נעימות כאשר קיימת נוקשות, אך הן אינן טיפול אוניברסלי. בפגיעה חריפה מתיחה חזקה יכולה להחמיר כאב. חיזוק והעמסה הדרגתית הם לעיתים חשובים יותר.

האם צילום תקין שולל שבר מאמץ?

לא. בשלבים הראשונים של שבר מאמץ צילום יכול להיות תקין. כאשר התסמינים מתאימים, MRI עשוי להידרש (Bernstein et al., 2022).

האם מותר להמשיך ללכת כשכואב?

תלוי בסיבה. כאב קל ויציב מבעיה שרירית־שלדית עשוי לאפשר הליכה מותאמת. כאב עצם עמוק, צליעה משמעותית או כאב שמתגבר במהירות מצדיקים הפסקת העומס ובדיקה.

סיכום: מה גורם לכאב במפשעה בזמן הליכה?

כאבים במפשעה בזמן הליכה יכולים להגיע ממספר מקורות שונים. אצל מבוגרים, אוסטאוארתריטיס של מפרק הירך היא סיבה חשובה, במיוחד כאשר קיימים נוקשות והגבלת תנועה. אצל אנשים צעירים ופעילים יש לשקול FAIS, פגיעה בלברום, עומס על האדוקטורים או האיליופסואס.

כאב המוחמר בשיעול או מלווה בבליטה יכול להתאים לבקע. כאב עמוק שמתקדם מריצה לכאב בהליכה מעלה חשד לשבר מאמץ בצוואר הירך – מצב שאסור לפספס. כאב עם חום, חוסר יכולת לדרוך או החמרה מהירה דורש בירור דחוף. הבדיקה צריכה לכלול את מפרק הירך, השרירים, האגן והגב. במקרים המתאימים משתמשים בצילום, אולטרסאונד או MRI כדי להשלים את האבחנה.

כירופרקטיקה יכולה להועיל כאשר מקור התסמין שרירי־שלדי באמצעות הערכה, טיפול ידני, חיזוק, שיפור תנועה וניהול עומסים. טיפול ידני אינו אמור להחליף תרגול ואינו מתאים לפני שלילת שבר או מחלה משמעותית. המטרה ארוכת הטווח היא לא רק להפחית את הכאב, אלא להחזיר לאדם את היכולת ללכת, לעלות מדרגות ולהשתתף בפעילות ללא מגבלה.

References:

Bernstein, E. M., Kelsey, T. J., Cochran, G. K., Deafenbaugh, B. K., & Kuhn, K. M. (2022). Femoral neck stress fractures: An updated review. Journal of the American Academy of Orthopaedic Surgeons, 30(7), 302-311. https://doi.org/10.5435/JAAOS-D-21-00398

Bisciotti, G. N., Di Pietto, F., Rusconi, G., Bisciotti, A., Auci, A., Zappia, M., & Romano, S. (2024). The role of MRI in groin pain syndrome in athletes. Diagnostics, 14(8), 814. https://doi.org/10.3390/diagnostics14080814

Estberger, A., Kemp, J. L., Thorborg, K., Pålsson, A., & Ageberg, E. (2023). Are exercise therapy protocols for the treatment of hip-related pain adequately described? A systematic review of intervention descriptions. International Journal of Sports Physical Therapy, 18(1), 38-54.

Fang, H., Zhang, X., Wang, J., Xing, X., Shen, Z., & Cai, G. (2024). The relationship between MRI-detected hip abnormalities and hip pain in hip osteoarthritis: A systematic review. Rheumatology International, 44, 1887-1896. https://doi.org/10.1007/s00296-024-05678-2

Fortier, L. M., Popovsky, D., Durci, M. M., Norwood, H., Sherman, W. F., & Kaye, A. D. (2022). An updated review of femoroacetabular impingement syndrome. Orthopedic Reviews, 14(3), 37513. https://doi.org/10.52965/001c.37513

Kemp, J. L., Mosler, A. B., Hart, H., Bizzini, M., Chang, S., Scholes, M. J., Semciw, A. I., & Crossley, K. M. (2020). Improving function in people with hip-related pain: A systematic review and meta-analysis of physiotherapist-led interventions for hip-related pain. British Journal of Sports Medicine, 54(23), 1382-1394. https://doi.org/10.1136/bjsports-2019-101690

Kemp, J. L., Risberg, M. A., Mosler, A., Harris-Hayes, M., Serner, A., Moksnes, H., Mosler, A. B., & Crossley, K. M. (2020). Physiotherapist-led treatment for young to middle-aged active adults with hip-related pain: Consensus recommendations from the International Hip-related Pain Research Network, Zurich 2018. British Journal of Sports Medicine, 54(9), 504-511. https://doi.org/10.1136/bjsports-2019-101458

Kopscik, M., Crisman, J. L., Lomasney, L., Smith, S., & Jadidi, S. (2023). Sports hernias: A comprehensive review for clinicians. Cureus, 15(8), e43283. https://doi.org/10.7759/cureus.43283

Long, B., Koyfman, A., & Gottlieb, M. (2019). Evaluation and management of septic arthritis and its mimics in the emergency department. Western Journal of Emergency Medicine, 20(2), 331-341. https://doi.org/10.5811/westjem.2018.10.40974

Manske, R. C., et al. (2024). The use of diagnostic musculoskeletal ultrasound for the assessment of the iliopsoas muscle and tendon. International Journal of Sports Physical Therapy.

Norato, O., Velez, S., Lleshi, A., Lam, G., Morales, M., Udechi, G., Cung, E., & Berteau, J.-P. (2025). Elderly hip osteoarthritis: A review of short-term pain relief through non-weight-bearing therapies. Journal of Functional Morphology and Kinesiology, 10(2), 124. https://doi.org/10.3390/jfmk10020124

Reiman, M. P., Agricola, R., Kemp, J. L., Heerey, J. J., Weir, A., van Klij, P., Kassarjian, A., Mosler, A. B., Ageberg, E., Hölmich, P., et al. (2020). Consensus recommendations on the classification, definition and diagnostic criteria of hip-related pain in young and middle-aged active adults from the International Hip-related Pain Research Network, Zurich 2018. British Journal of Sports Medicine, 54(11), 631-641. https://doi.org/10.1136/bjsports-2019-101453

Sampath, K. K., Mani, R., Miyamori, T., & Tumilty, S. (2016). The effects of manual therapy or exercise therapy or both in people with hip osteoarthritis: A systematic review and meta-analysis. Clinical Rehabilitation, 30(12), 1141-1155.

Sirico, F., Palermi, S., Massa, B., & Corrado, B. (2020). Tendinopathies of the hip and pelvis in athletes: A narrative review. Journal of Human Sport and Exercise, 15(3proc), S748-S762. https://doi.org/10.14198/jhse.2020.15.Proc3.25

Weir, A., Brukner, P., Delahunt, E., Ekstrand, J., Griffin, D., Khan, K. M., Lovell, G., Meyers, W. C., Muschaweck, U., Orchard, J., Paajanen, H., Philippon, M., Reboul, G., Robinson, P., Schache, A. G., Schilders, E., Serner, A., Silvers, H., Thorborg, K., … Hölmich, P. (2015). Doha agreement meeting on terminology and definitions in groin pain in athletes. British Journal of Sports Medicine, 49(12), 768-774. https://doi.org/10.1136/bjsports-2015-094869

Wu, K. A., et al. (2024). Native joint septic arthritis. Antibiotics, 13(7), 596. https://doi.org/10.3390/antibiotics13070596