שריר תפוס בחזה

שריר תפוס בחזה הוא תוצאה של מתיחת יתר או קריעת השרירים בחזה. סיבות נפוצות לנזק בשריר החזה כוללות פציעות ספורט, הרמת משאות כבדים, שיעול ממושך, נפילה ועוד. שריר חזה תפוס עלול לגרום לכאב, נפיחות, שטפי דם וקושי בתנועה או בנשימה. הכאב בחזה יכול להיות מדאיג. עם זאת, חיוני להבדיל בין כאבי חזה הקשורים לשרירים לבין מצבים חמורים כמו התקפי לב.

הטיפול בשריר בחזה תלוי בהיקף הנזק ובמצבו הבריאותי של האדם. עם זאת ברוב המקרים די בטיפול שמרני לריפוי החולה. אפשרויות טיפול שמרניות במצב זה כוללות מנוחה, טיפולי כירופרקטיקה הכוללים לייזר רך מקצועי ועוד. במקרים קשים יידרש טיפול רפואי הכולל תרופות ואף ניתוח (2020 .Lee et al). מאמר זה מספק סקירה מקיפה על שרירי חזה תפוסים. הוא כולל פרטים על הגורמים, התסמינים, האבחנה ואפשרויות הטיפול. בכול הנוגע לטיפול נתמקד כאן בגישות שמרניות כמו טיפול כירופרקטי.

שריר תפוס בחזה – רקע

כאבים בחזה יכולים להתפתח גם בגלל פגיעה באחד מהשרירים בחזה ותחושה של שריר תפוס בחזה. למעשה, שריר תפוס בחזה הוא סיבה שכיחה לכאבים בחזה שיכולים להשפיע על אנשים בכל הגילאים. ישנם מספר שרירים בחזה שעלולים להימתח או להיקרע ולגרום לתחושה של שריר תפוס בחזה. פגיעות בשרירי החזה מתרחשות לרוב עקב מאמץ יתר, הרמת משקלים כבדים, שיעול חזק או פציעת טראומה. מתיחה או קרע של שריר זה גורמים לכאב בולט בחזה, קושי בתנועה או נשימה, ולעיתים שטפי דם ונפיחות. אחוז ניכר מהמקרים שמופיעים במרפאה ראשונית הם בעיות שלד/שריר – בין 20% ל‑46% מהפניות לכאבי חזה מושתתות על בעיה שרירית (Winzenberg et al., 2015). כאב זה דורש אבחון מבדיל מדוקדק כדי לשלול מצבי חירום כמו התקף לב.

השרירים בחזה שעלולים להיפצע כוללים בעיקר את:

• השרירים הבין-קוסטליים (intercostal muscles), הממוקמים בין הצלעות ואחראים לייצוב דופן החזה ולסיוע בנשימה. מתיחת יתר או קריעה של שריר בין־צלעי הם סיבות שכיחות לכאב חזה שריר ושלד.
• שריר חזה גדול המכסה את החלק הקדמי של החזה ומסייעים להזיז את הזרועות והכתפיים. פציעות בשריר זה מתרחשות לרוב אצל ספורטאים ומבוגרים פעילים בהרמת משקולות, היאבקות או ספורט מגע.

הטיפול בשריר תפוס בחזה הוא לרוב שמרני וכולל מנוחה, טיפולי כירופרקטיקה הכוללים שימוש בלייזר רך מקצועי ועוד. במקרים קשים במיוחד יידרש טיפול רפואי הכולל משככי כאבים, תרופות אנטי דלקתיות ואף ניתוח. רוב המקרים של שריר חזה תפוס מחלימים תוך מספר שבועות. חלקם עשויים לקחת זמן רב יותר בהתאם לחומרת הפציעה וקצב ההחלמה של האדם.

שכיחות

המחקר מראה שכ־20‑46% ממקרי כאב חזה במרפאה לרפואה ראשונית מקורם בגורם של בית חזה שרירי או שלד—בפרט שרירים בין־צלעיים (Winzenberg et al., 2015).

גורמים לתחושה של שריר תפוס בחזה

גורמים נפוצים לפגיעה בשרירי החזה כוללים:

השרירים הבין-צלעיים

גורמים כמו שיעול ממושך, פיתול גוף פתאומי, כפיפה חדה או עומסי נשימה, עלולים לגרום למתיחה או קרע. מחקר מציין ששרירי הבין-צלעיים הם הגורם הנפוץ ביותר לכאבים שריריים בחזה (Verywell Health, 2024).

שריר חזה גדול (Pectoralis Major)

פגיעות בשריר חזה גדול נפוצות יותר בעולם הספורטיבי: בעיקר כשהשריר חווה מתיחה מסיבית תוך כדי תנועות כמו דחיקת חזה (bench press). קרעים מתרחשים בדרך כלל במעבר שריר־גיד. לעיתים יש קרעים מוחלטים שדורשים ניתוח (Provencher et al., 2010; Kircher et al., 2010). עלייה בתדירות הפציעות מיוחסת לסטרואידים ולקצב אימון אינטנסיבי (Demir Benli et al., 2023). פציעות שרירים בחזה יכולות להיגרם עקב פציעות בספורט, שיעול ממושך, יציבה לקויה או טראומה.

גורמי סיכון לתחושת של שריר תפוס בחזה

מאמץ יתר במהלך פעילות גופנית

פעילות גופנית מאומצת בעיקר בלי חימום ראוי עלולה לגרום לפציעת שריר בחזה ולתחושה של שריר תפוס בחזה. פעילויות שעלולות לגרום למאמץ יתר ונזק לשרירים בחזה כוללות התעמלות, אימון כוח, חתירה, טניס, גולף וספורט מגע (Anderson et al. 2022). עבודה גופנית עם הרמת משאות עלולה לגרום לפציעת שריר בחזה (Medical New Today, 2025)

הרמת משא כבד

הרמה של חפץ כבד באופן לקוי עלולה לגרום לפציעת שריר בחזה ולהתפתחות מצב של שריר תפוס בחזה. שריר החזה המעורב יהיה לרוב שריר בין צלעי. הרמת חפצים כבדים יכולה לפגוע גם בשרירי הגב או הכתפיים ולהשפיע על קיר החזה (Roldan et al,. 2016).

שיעול

שיעול חמור או מתמשך יכול לאמץ את השרירים הבין צלעיים ולפצוע אותם. שיעולים חוזרניים יכולים גם להחמיר פגיעה קיימת בשרירי החזה. התוצאה עלולה להיות עיכוב הריפוי ומצב כרוני של שריר חזה תפוס.

יציבה לקויה ותנועות חוזרות

יציבה לקויה, פעילויות חוזרות ונשנות מעל הראש (למשל, ציור, הרמה) ותנועות ספורט (למשל, גולף, התעמלות) יכולים לתרום למאמץ שרירי החזה לאורך זמן.

שריר תפוס בחזה תסמינים

תסמינים נפוצים בגלל שריר חזה תפוס עשויים לכלול:

• כאב מקומי בחזה, חד או עמום, המחמיר עם תנועות פלג גוף עליון, נשימה, שיעול או פיתול גוף (Medical New Today, 2025).
• מוגבלות תנועתית, נפיחות או שטפי דם באזור הפגיעה.
• קשיי נשימה, במיוחד אם מדובר בפגיעה בשריר תפקודי בנשימה—אך ללא תסמינים נשימתיים מערכתיים.
• חולשת שרירית, במיוחד בפציעות של שריר חזה גדול שמקשות על קירוב או רוטציה פנימית של של הכתף (Provencher et al., 2010).
• חריקת "POP" חדה בזמן הפציעה, במיוחד בפגיעות מהותיות ב שריר החזה הגדול (Provencher et al., 2010).

חשוב להבדיל מצב זה ממצבים חמורים יותר כגון , תעוקת חזה או  (Winzenberg et al., 2015).

אבחון ואבחנה מבדלת

אבחנה של שריר חזה תפוס מתבססת על היסטוריה רפואית, בדיקה גופנית ובדיקות מתקדמות (2019 .Johnson et al). חשוב לאבחן את המצב הנכון כדי לשלול מצבים משמעותיים כגון קוסטוכונדריטיס, הפרעות לב, דלקת ריאות או מצבים נוירולוגיים כגון נוירלגיה בין־צלעית שמחקים כאב שרירי (Winzenberg et al., 2015).

היסטוריה רפואית מוקפדת

• נשאל על סוג, משך, תחילת הכאב
• האם נשמע רעש של קרע (pop)?
• האם התחושה החלה בעקבות פעילות גופנית, שיעול או חבלה?
• האם ישנם סימפטומים נלווים כגון קוצר נשימה, פעימות לב לא סדירות, בחילות?

בדיקה פיזית

• מישוש אזורים: מישוש נקודתי לאורך הצלעות והריפה בין־צלעית עשוי לשחזר את הכאב. נשימה עמוקה או פיתול גוף לעיתים מחריפות את הכאב (Winzenberg et al., 2015). רגישות או חוסר טונוס מופיעים בפגיעות שריר או גיד.
• שרירי החזה: בדיקת כוח בהתנגדות לקירוב ורוטציה פנימית של הכתף עשויה לחשוף חולשה בפציעות שריר חזה גדול (Provencher et al., 2010).

הדמיה ומעבדה

• MRI או אולטרסאונד: חיוניים באבחון קרעים של שריר חזה גדול, במיוחד לזיהוי מיקום הפגיעה במעבר בין רקמת הגיד לשריר או בנקודת החיבור לעצם והערכת חומרה (Verywell Health, 2024).
• בדיקות דם/צילום חזה/אלקטרוקרדיוגרמה (ECG) – רק אם קיים חשד למחלות לב, או ריאות, או טראומה כגון שברים בצלעות (Winzenberg et al., 2015)

אבחנה מבדלת

כאבים בחזה יכולים לפעמים לחקות מצבים חמורים כמו התקפי לב או תעוקת חזה. חשוב לפנות לטיפול רפואי מידי אם הכאב פתאומי, חמור או מלווה ב:

• התעלפות או סחרחורת.
• הזעה או בחילה.
• דופק מהיר או קשיי נשימה.
• כאב המקרין לזרועות, לצוואר, ללסת או לגב.

תחושה של שריר תפוס בחזה עלולה להתפתח גם בגלל מצב בסיסי המשפיע על המפרקים, העצמות או העצבים באזור החזה. מצבים אלה צריכים להיכלל ברשימת האבחנות המבדילות. מצבים אלה כוללים בין היתר:

• קוסטוכונדריטיס (Costochondritis) – דלקת בסחוס המחבר את הצלעות לחזה. שחזור הכאב באמצעות בלחיצה סביב עצם החזה או אזור הצלעות. (Winzenberg et al., 2015).
• פיברומיאלגיה – מצב המאופיין בכאבי שרירים ושלד נרחבים.
• דלקת מפרקים שגרונית- הפרעה אוטואימונית שיכולה להשפיע על מפרקי החזה.
• תסמונת טיצה (Tietze syndrome) – מצב דלקתי נדיר המשפיע על סחוס הצלעות.
• נוירלגיה בין צלעית- כאב עצבי בשרירים הבין-קוסטליים (Roldan et al., 2016).
• פציעה טראומטית של צלעות
• כאב מופנה ממקורות אחרים כמו עמוד השדרה הגבי

מתי להרחיב בדיקות?

יש לבצע בדיקת ECG, צילום חזה, בדיקות דם כאשר קיים חשד לתעוקת חזה, התקף לב, דלקת ריאות או פגיעה בצלעות. אם כל הבדיקות שליליות והכאב מתמקד בחזה ומשוחזר באמצעות תנועות ומאמצים ניתן להמשיך אבחון שריר שלד בלבד (Winzenberg et al., 2015).

טיפול ראשוני בשרירי חזה תפוסים

הטיפול בשריר חזה משוך תלוי בחומרת הפציעה. ברוב המקרים, טיפולים שמרניים מספיקים. טיפולי שמרניים עשויים לכלול:

• מנוחה – הפחתת מאמץ והימנעות מפעילויות המאמצות את החזה חיונית להתאוששות.
• חבישה – חבישת תחבושת אלסטית סביב החזה יכולה לספק תמיכה ויציבות, ולמנוע פגיעה נוספת.
• גובה – שמירה על החזה מורם  יכולה לעזור להפחית נפיחות ולקדם ניקוז נוזלים.
• קומפרסים של חום וקור
• שיכוך כאבים – תרופות נגד כאבים ללא מרשם כמו פרצטמול או איבופרופן יכולות לעזור לנהל כאב ודלקת. עם זאת, יש להשתמש בהם בזהירות בשל תופעות לוואי אפשריות.

טיפול כירופרקטי

כירופרקטורים מתמקדים בטיפול בשורש הכאב ולא רק במיסוך הסימפטומים (Martinez et al. 2021). טיפולי כירופרקטיקה, כוללים:

• הנעה של מפרקי עמוד השדרה החזי־צלעיים, שחרור רקמות רכות (myofascial release), תרגילי נשימה לחיזוק שרירים נשימתיים ותמיכה ביציבה נכונה.
• טיפול בלייזר רך יכול להאיץ את הריפוי, להפחית כאב ולהחזיר כוח וגמישות לשרירי החזה.
• תרגילי שיקום תנועתי כולל חיזוק שרירי ליבה ותיקון יציבה
• ייעוץ בנושאים כגון יציבה, ארגונומיה, פעילות גופנית מותאמת ועוד.

מחקרים מראים שאחרי 3‑5 טיפולים של טיפול ידני (mobilization) ניתן לראות שיפור בתסמינים. טיפול זה מהיר, יעיל ובטוח, במקרים מתאימים, ויכול להפחית את התלות בתרופות.

מחקרים תומכים

• מחקר ניסויי מצא ש‑5 דקות של מתיחה ממוקדת לשרירים הבין־צלעיים מפחיתה באופן משמעותי את קשיחות השריר במנשא הנשימה העמוקה, בהשוואה למצב של נשימה רגילה בלבד (Yokoyama et al., 2022). הפחתה של כ‑16% נרשמה מיד לאחר ההתערבות, מה שמציין שיפור בגמישות השריר ותפקודו (Yokoyama et al., 2022).
• טיפול מניפולטיבי בגב העליון ובמפרקי הצלעות מצמצם כאב במקרה של מתיחת שרירים בין הצלעות.

מתי לשקול טיפול רפואי מתקדם?

• אם אין שיפור לאחר 3- 4 שבועות של טיפול שמרני משולב.
• הופעת מקורות דגל אדומים כגון חום, סחרחורת, סימפטומים של מערכות לב וריאות, קוצר נשימה מלווה בכאב.
• חשד לפגיעה בעצם, שבר או מצב לב-ריאה בלתי מוסבר.

טיפול רפואי עשוי לכלול:

• טיפולים תרופתיים כגון נוגדי דלקת שאינם סטרואידים, משככי כאב ועוד.
• ניתוח: במקרים נדירים, ייתכן שיהיה צורך בניתוח כדי לתקן שריר חזה קרוע חמור או לתקן בעיות בסיסיות התורמות לפציעה.

פרוגנוזה והחלמה

זמן ההחלמה של שריר חזה תפוס משתנה בהתאם לחומרת הפציעה ובריאותו הכללית של האדם. נזקים קלים עד בינוניים נרפאים בדרך כלל תוך 3 -7 שבועות, בעוד שנזקים חמורים עשויים להימשך זמן רב יותר. גורמים שיכולים להשפיע על ההתאוששות כוללים:

• גיל: אנשים מבוגרים עשויים להחלים לאט יותר עקב זרימת דם מופחתת, ייצור קולגן נמוך ומערכת חיסונית מוחלשת.
• דיאטה: תזונה מאוזנת עשירה בחלבון, ויטמינים ומינרלים יכולה לקדם ריפוי.
• עישון: עישון פוגע בזרימת הדם ובאספקת החמצן ומעכב את ההחלמה.
• מתח: ניהול מתח באמצעות טכניקות הרפיה יכול לסייע בתהליך הריפוי (Anderson et al. 2018).

סיכום

שריר תפוס בחזה הוא מצב שריר שלד נפוץ שיכול לדמות מצבי חירום רפואיים. אבחון נכון שמבוסס על היסטוריה רפואית, בדיקה פיזית והשללת מצבים חמורים הוא קריטי. רוב המקרים מגיבים היטב לטיפול שמרני – מנוחה, תרופות, טיפול כירופרקטי שממוקד באזור השריר הפגוע. טיפול כירופרקטי, הכולל מניפולציה עדינה, מתיחה ועיצוב נשימה, יכול להקל משמעותית על הכאב, לשפר תנועה ולזרז החלמה — תוך הפחתת הצורך בתרופות וכירורגיה.

References:

Lee TH, Goldman L. Evaluation of the patient with acute chest pain. N Engl J Med. 2000 Apr 20;342(16):1187-95. 

Verywell Health 2024. Chest Pain: When Symptoms Are and Aren’t Heart-Related. 

Demir Benli M. Pectoralis major muscle total rupture in a body builder. Turk J Sports Med. 2024;59(2):65-9.

Anderson HVS, et al. (2022). ACC/AHA Key Data Elements and Definitions for Chest Pain and Acute Myocardial Infarction: A Report of the American Heart Association/American College of Cardiology Joint Committee on Clinical Data Standards. Circ Cardiovasc Qual Outcomes. 2022 Oct;15(10):e000112. 

Kircher, J., Ziskoven, C., Patzer, T., Zaps, D., Bittersohl, B., & Krauspe, R. (2010). Surgical and nonsurgical treatment of total rupture of the pectoralis major muscle in athletes: update and critical appraisal. Open Access Journal of Sports Medicine, 1, 201-205.

Johnson BD, et al. (2006). Persistent chest pain predicts cardiovascular events in women without obstructive coronary artery disease: results from the NIH-NHLBI-sponsored Women's Ischaemia Syndrome Evaluation (WISE) study. Eur Heart J. 2006 Jun;27(12):1408-15.

Provencher, M. T., et al. (2010). Injuries to the pectoralis major muscle: diagnosis and management. American Journal of Sports Medicine, 38(8), 1693-1705.

Ayloo, Amba et al. (2013). Evaluation and Treatment of Musculoskeletal Chest Pain.Primary Care: Clinics in Office Practice, Volume 40, Issue 4, 863 – 887

Winzenberg, T., Callisaya, M., & Jones, G. (2015). Musculoskeletal chest wall pain. Australian Family Physician, 44(8). racgp.org.au

Yokoyama, Y., Kodesho, T., Saito, Y., Nakao, G., Taniguchi, K., & Nishimura, K. (2022). Effect of chest mobilization on intercostal muscle stiffness: a quantitative assessment using shear wave elastography. Journal of Physical Therapy Science, 34(3), 226-233. 

Roldan, C. J., et al. (2016). Iliocostalis thoracis‑lumborum myofascial pain presenting as anterior chest wall pain: characteristics and clinical implications. Pain Physician, 19, 363-372.

Medical News Today. (2025, April 17). Intercostal muscle strain: Signs, treatments, and remedies.

Polkinghorn BS, Colloca CJ. Chiropractic management of chronic chest pain using mechanical force, manually assisted short-lever adjusting procedures. J Manipulative Physiol Ther. 2003 Feb;26(2):108-15.

Martínez-Segura R, et al. Immediate effects on neck pain and active range of motion after a single cervical high-velocity low-amplitude manipulation in subjects presenting with mechanical neck pain: a randomized controlled trial. J Manipulative Physiol Ther. 2006 Sep;29(7):511-7.