בצקת לשדית בעצם (bone marrow edema) משמעותה ריכוז של נוזל במח העצם. מח העצם (מֹוח העצם, לשד העצמות) היא רקמה ספוגית הממוקמת במרכז העצם. בחלק הזה של העצם נוצרים תאי הדם השונים. מגוון רחב של הפרעות בריאותיות עלול לגרום להצטברות של נוזל בלשד העצמות. חלק מההפרעות הבריאותיות הללו הן קשות ובעלות משמעות נרחבת על איכות החיים.
חשוב לזהות את קיום הנוזל בלשד העצמות ולאבחן מה גורם לו. בין יתר הגורמים להופעת בצקת בלשד העצמות נציין הפרעות כגון, נזקי חבלה, דלקת פרקים ניוונית, דלקת זיהומית, שבר אי ספיקה שמוביל להתפתחות נמק במפרק הירך ועוד. ללא אבחון הטיפול בחולה עלול להיות חסר תועלת. הליך של אבחנה מבדלת עשוי לדייק את האבחון. טיפול כירופרקטי יועיל בהפרעות מסוימות הגורמות לבצקת הלשדית. במצבים מסוימים נדרש גם טיפול תרופתי וכירורגי.
בצקת לשדית בעצם – רקע
בצקת מח עצם (BME) מתייחסת להצטברות מוגזמת של נוזלים במוח העצם, רקמה ספוגית בתוך עצמות האחראית לייצור תאי דם. נוכחות נוזלים במח העצם יכולה להצביע על מחלות רקע שונות, שחלקן עשויות להשפיע באופן משמעותי על איכות החיים של המטופל. בצקת לשדית בעצם יכולה להיגרם בגלל סיבות כגון:
- פציעות טראומטיות, דלקות פרקים, נמק ועוד.
- לחלופין, בצקת כזאת יכולה להתפתח באופן ספונטני או ראשוני, ללא סיבה ידועה.
המופע הקליני של הצטברות נוזל בלשד העצמות משתנה מאדם לאדם. חשוב לציין שלא בכל המקרים הנוזל הזה ברקמה הספוגית של העצם גורם לתסמינים. בחלק מהמקרים ההפרעה הזאת היא נטולת תסמינים והגילוי שלה הוא מקרי לחלוטין. השוני במופע הקליני מקשה על האבחון שמתבסס ברובו על שלילה של הפרעות אפשריות. האבחון של בצקת לשדית בעצם מתבסס על היסטוריה רפואית, בדיקה גופנית, ובדיקות מעבדה ודימות. בין היתר ניעזר בבדיקות כגון, דם, MRI, אולטרה סאונד ועוד. על ציר הזמן וברוב המקרים הכאב אם ישנו צפוי לחלוף. במאמר הנוכחי נדון במאפיינים השונים של הפרעה בריאותית זאת, כיצד לאבחן ולטפל בהן.
שכיחות
הצטברות נוזל בלשד העצם מתרחשת ברוב המכריע של המקרים (98%) בגפיים התחתונות. לעיתים נדירות בלבד הפרעה זאת מתפתחת בגפיים העליונות. הפרעה זאת מתפתחת בקרב גברים בגיל 30 – 60 ובקרב נשים בגיל 20 – 40. התפתחות בצקת לשדית שכיחה יותר אצל גברים לעומת נשים בשיעור של 3:1. בקרוב למחצית מהמקרים בצקת לשדית בעצם מתפתחת בשני הגפיים גם יחד (Davis et al. 2023).
תסמינים של בצקת לשדית בעצם
בעוד שחלק מהמקרים של BME נשארים אסימפטומטיים, יתכנו תסמינים כגון:
- כאב מקומי ורגישות.
- נפיחות וחום סביב האזור הפגוע.
- תנועה מוגבלת ונוקשות מפרקים.
- כאב מוגבר עם פעילויות נושאות משקל Tarantino, U., et al. (2021)).
הגורמים להפרעה זאת וסיווגם
הגורם המדויק להתפתחות בצקת לשדית בעצם אינו ידוע. מקובל לסווג את הבצקת הלשדית בעצם על פי הגורמים לה. ישנם שני סוגים עיקריים של בצקות בעצם:
משנית למחלות אחרות
בצקת לשדית משנית להפרעה בריאותית אחרת. לא תמיד בצקת זאת כרוכה בתסמינים והרבה פעמים הגילוי שלה הוא אקראי. אתם בסיכון לסבול מסוג זה בצקת אם אתם סובלים מהפרעות בריאותיות כגון:
- דלקת פרקים.
- סרטן בעצמות (Davis et al. 2023).
- דלקת זיהומית בעצם .
- מחלת דלדול העצם.
ראשונית ספונטנית
בצקת לשדית ראשונית ספונטנית כרוכה בכאב מקומי. נקראת גם "תסמונת בצקת לשדית בעצם". תסמונת זאת:
- שכיחה בקרב גברים בגיל 30 – 60.
- קשורה בעודף כולסטרול וחוסר בוויטמין D.
הפרעות בריאותיות שעלולות לגרום לבצקת לשדית
להפרעות בריאותיות רבות ובכללן הפרעות בדם ובכלי דם יש את היכולת לגרום להתפתחות בצקתית בלשד העצמות. להלן פירוט של הפרעות אפשריות שיש לבחון ולסנן:
פציעות טראומטיות
פציעות טראומטיות (Foti G, et al., 2025) של עצמות ומפרקים עלולות להוביל להתפתחות בצקת לשדית בעצם. הבצקת עלולה להתפתח בגלל דימום, נוזל דלקתי הנלווה לתהליך הריפוי או בגלל נמק משני שנוצר. הדברים נכונים העיקר כאשר הפציעות הללו מתרחשות במפרקים ועצמות נושאות משקל. בין הפציעות הטראומטיות שעלולות לגרום לבצקת לשדית בעצם נציין:
- שברים בירך, ברך, קרסול ועמוד השדרה.
- שבר דחיסה בעמוד השדרה.
- קרע ברצועה הצולבת הקדמית.
- שבר אי ספיקה במפרק. קרע במיניסקוס מעלה את הסיכון לכך בברך.
- פריקה של מפרק נושא משקל עלול להוביל לנמק העצם בירך ולבצקת לשדית.
- שבר מאמץ ופציעות אחרות בקרסול, כף הרגל, ירך, בברך ועמוד השדרה.
דלקת פרקים ניוונית
דלקת פרקים ניוונית Starr, A. M., et al. (2008)) שהיא מחלת הפרקים השכיחה ביותר עלולה לגרום בצקת לשדית בעצם. במחלה זאת נשחקים ומתבלים רקמות המפרק. המפרקים שנפגעים מדלקת פרקים ניוונית הם בעיקר המפרקים נושאי המשקל ומפרקים שאנו מרבים להשתמש בהם כגון:
- ברך, ירך, עמוד שדרה, קרסוליים, אצבעות ועוד.
כצפוי על ציר השנים הבלאי והשחיקה נעשים חמורים יותר. אחד הממצאים האפשריים בשל החמרת במחלת פרקים זאת היא בצקת לשדית בעצם. יתכן שגורם לכך שבר אי ספיקה בשל קרע ניווני במיניסקוס בברך. ההצטברות של הנוזל ב"כיסים" (cysts) תת סחוסיים נוצרת במקומות ששכבת הסחוס נפגעה. במקרים קשים הבלאי של הסחוס ורקמות המפרק מובלים לכך שעצמות המפרק מתחככות בניהן מבלי שרקמת סחוס יוצרת הפרדה.
הפרעות נוספות במערכת שריר ושלד
בצקת לשדית בעצם עלולה להתפתח גם בגלל הפרעות בריאותיות נוספות במערכת שריר ושלד כגון:
- דלקת פרקים שגרונית.
- סקרואילאיטיס (דלקת במפרק העצה והכסל).
- דלקת פרקים פסוריאטית.
- מחלת חוליות מקשחת.
- דלקות בנקודות החיבור של גידים ורצועות לעצם (Enthesitis).
- דלקות גידים ועוד.
הפרעות בזרימת הדם
איבר או עצם בגוף שאינו מקבל אספקת דם שוטפת עלול להינמק ולמות. הדברים הללו נכונים גם כאשר מתרחשת פגיעה בזרימת הדם לעצמות המפרקים. בין המפרקים שזרימת הדם אליהם עלולה להיפגע ולגרום נמק ובצקת לשדית בעצם (Starr, A. M., et al. (2008)) נמנה:
- מפרק הירך (Avascular necrosis, osteonecrosis).
- הברכיים (Avascular necrosis, osteonecrosis).
- כפות רגליים ועוד.
הפרעות מטבוליות
מגוון הפרעות מטבוליות עלול להיות מעורב בהתפתחות בצקת לשדית בעצם. בין היתר נציין הפרעות כגון:
הפרעות מטבוליות
- היפרפראתירואידיזם, מחלת קושינג, חוסר בוויטמין D ועוד (Starr, A. M., et al. (2008)).
- מחלת כליות הגורמת להפרעות עצם ומינרלים
- מחלת דלדול העצם בעיקר בירך ובברך.
גידול סרטני בעצם
בצקת לשדית בעצם עלולה להיות גם משנית לגידול סרטני בעצם (Davis et al. 2023) או בגלל טיפולי קרינה. בין סוגי הסרטן שעלולים לגרום לכך נמנה מחלות כגון:
- גרורות של סרטן ראשוני
- סוגים של לוקמיה
- סרקומה
- כונדרוסרקומה
- אוסטאוסרקומה ועוד
דלקת זיהומית בעצם
זיהום בעצם עלול גם הוא לגרום להתפתחות בצקת לשדית בעצם. מחלות זיהומיות שכיחות יחסית בעצם כגון:
- אוסטאומיליטיס (זיהום בעצם)
- ספטיק ארטריטיס (זיהום במפרק)
אבחון בצקת לשדית בעצם
הליך האבחון וההליך של האבחנה המבדלת מתבססים על מידע שמופק Starr, A. M., et al. (2008):
- מההיסטוריה הרפואית.
- מהבדיקה הגופנית.
- מבדיקות מעבדה ודימות.
במהלך ההיסטוריה הרפואית נברר כול פרט על אופן התפתחות ההפרעה, על הרקע הבריאותי והגנטי של החולה ומשפחתו ועוד. בבדיקה הגופנית נתבונן, נמשש ונניע את החלק הפגוע ואת האזורים הקשורים אליו בשרשרת קינטית. נחפש סימנים חיצוניים וכשלים תנועתיים המעידים על הפרעה. במידת הצורך נפנה את החולה לביצוע בדיקות מעבדה (דם) ודימות (DXA, CT, MRI). את הבדיקות הללו נבצע כדי לאשר או לשלול את האבחון של בצקת לשדית או של הפרעה אחרת. תקן הזהב לאבחון BME הוא דימות תהודה מגנטית (MRI), המזהה ביעילות הצטברות נוזלים במח העצם (Haavardsholm et al., 2025). גישות אבחון אחרות כוללות:
- צילומי רנטגן כדי לשלול שברים או נמק בעצם.
- סריקות CT לניתוח מפורט של מבנה העצם.
- סריקות עצם כדי לזהות הפרעות מטבוליות.
- בדיקות דם לזיהוי זיהומים או סמנים דלקתיים.
אפשרויות טיפול
גישה שמרנית
עוצמת הכאבים ושאר התסמינים הנובעים מבצקת לשדית בעצם מגיעים לשיאם לאחר 6 – 8 שבועות. רוב המקרים של BME נפתרים תוך 3-9 חודשים עם טיפולים לא ניתוחיים. מטרת הטיפול השמרני היא לכן קיצור זמן ההחלמה ושיפור איכות החיים של החולה עד שההפרעה חולפת. טיפול שמרני עשוי לכלול (Li, Shihong et al., 2023):
- נוגדי דלקת לא סטרואידים (NSAIDs) – להקלה על כאבים ונפיחות.
- פעילות גופנית – תרגילי חיזוק משפרים את יציבות המפרקים.
- שינוי נשיאת משקל – קביים או פלטה עשויים להידרש במקרים חמורים.
- טיפול באולטרסאונד בפולסים בעוצמה נמוכה – מסייע לעורר ריפוי.
- לייזר רך וגלי הלם לריפוי דלקות ולעידוד זרימת הדם.
- התערבויות כירופרקטיות – טכניקות טיפול ידניות מסייעות בניהול כאב והתאוששות תפקודית.
טיפולים מתקדמים וכירורגיים
- ביספוספונטים – מומלץ למקרים הקשורים לאוסטאופורוזיס.
- זריקות סטרואידים תוך מפרקיות – משמשות לשליטה בדלקת במקרים הקשורים לדלקת פרקים.
- טיפול בגלי הלם – ממריץ תיקון עצם.
- ניתוח דקומפרסיה ליבה – נחשב לנמק אווסקולרי עם תסמינים מתקדמים.
טיפולים ניסיוניים ומתפתחים
- טיפול בתאי גזע ופלזמה עשירה בטסיות דם (PRP) – מראים הבטחה בטיפול בנמק העצם ובמצבים ניווניים.
- ריפוי גנטי המתמקד במסלולים אוסטאוגניים – נמצא כעת במחקר.
מסקנה
בצקת מח עצם היא מצב עם אטיולוגיות מרובות, הדורשות אבחנה מדויקת לטיפול יעיל. בעוד ניהול שמרני יעיל ברוב המקרים, טיפולים רגנרטיביים חדשים יותר מסתמנים כטיפולים עתידיים פוטנציאליים.