האם מזג האוויר משפיע על דלקת מפרקים ושחיקת סחוס?

האם מזג האוויר משפיע על דלקת מפרקים ושחיקת סחוס? האם יש קשר? אנשים רבים הסובלים מכאבים במפרקים בטוחים שלמזג האוויר יש יכולת להשפיע על דלקת הפרקים שלהם. ברוב המקרים מדובר בדלקת הפרקים השכיחה ביותר שהיא דלקת פרקים ניוונית. השכיחות של דלקת פרקים ניוונית גבוהה מעט יותר בקרב נשים. ישנם חולים במחלות פרקים שאפילו מתהדרים ביכולת לחזות את מזג האוויר בזכות הכאבים הללו.

לטענתם הכאבים במפרקים מופיעים במפרקים אצלם בעת שינויים כאלה ואחרים במזג האוויר. חולים רבים טוענים ששינויים במזג האוויר ובלחצים אטמוספריים מגבירים את הכאבים ואת הנוקשות בפרקים שלהם. האם יש הוכחות לקיומן של השפעות כאלה? יש מחקרים המוצאים קשר בין שינויי מזג אוויר לכאב במפרקים ומחקרים אחרים הפוסלים זאת. המחקר שלפנינו יצא לבדוק את זה והגיע למסקנות מפתיעות.

האם מזג האוויר משפיע על דלקת מפרקים ושחיקת סחוס? – רקע

כאבי מפרקים שמחמירים בקור, בגשם, בלחות או לפני שינוי במזג האוויר הם תלונה נפוצה מאוד. אנשים עם שחיקת סחוס, דלקת מפרקים שגרונית, דלקת מפרקים פסוריאטית, ספונדילוארתריטיס, כאבי גב כרוניים או כאבים מפושטים מדווחים לעיתים שהם “מרגישים את מזג האוויר במפרקים”. השאלה היא האם מדובר בתחושה בלבד, בהטיית זיכרון, או בקשר ביולוגי אמיתי.

התשובה המדעית היא מורכבת: יש מחקרים שמצאו קשרים קטנים בין כאב לבין לחות גבוהה, לחץ ברומטרי נמוך, רוח וקור; מחקרים אחרים לא מצאו קשר ברור בין גשם לבין כאבי מפרקים או כאבי גב. לכן המסקנה המעודכנת היא שלא נכון לומר “אין קשר בכלל”, אך גם לא נכון לומר שמזג האוויר הוא הגורם המרכזי לכאב אצל כולם. סביר יותר שמזג האוויר משפיע על חלק מהאנשים, בעוצמה משתנה, ובשילוב עם גורמים כמו פעילות גופנית, שינה, מצב רוח, דלקת, עומס מכני ורגישות מערכת העצבים (Dixon, 2019; Ferreira, 2024).

מה ההבדל בין דלקת מפרקים לשחיקת סחוס?

שחיקת סחוס, או אוסטיאוארתריטיס, היא מחלת מפרק ניוונית־ביולוגית שמערבת את הסחוס, העצם שמתחתיו, קפסולת המפרק, הגידים, השרירים והמערכת העצבית. הכאב בדרך כלל מוחמר בעומס, הליכה, מדרגות, קימה מכיסא או שימוש חוזר במפרק. נוקשות בוקר קיימת לעיתים, אך לרוב קצרה יחסית.

דלקת מפרקים היא קבוצה רחבה יותר של מחלות שבהן קיימת דלקת מפרקית פעילה. היא כוללת דלקת מפרקים שגרונית, דלקת מפרקים פסוריאטית, ספונדילוארתריטיס, גאוט, CPPD ודלקת מפרקים זיהומית. בדלקות מפרקים אוטואימוניות, הנוקשות בבוקר ממושכת יותר, ייתכנו נפיחות, חום מקומי, עייפות וסימנים מערכתיים. ההבדל חשוב משום שמזג האוויר יכול להשפיע על תחושת כאב, אך הוא אינו מחליף אבחון וטיפול רפואי במחלה דלקתית פעילה.

אילו מרכיבי מזג אוויר עשויים להשפיע על כאבי מפרקים?

כאשר אנשים אומרים “הגשם עושה לי כאבים”, ייתכן שהם מתכוונים למרכיבים שונים של מזג האוויר: קור, לחות, ירידת לחץ ברומטרי, רוח, עננות, פחות שמש או פחות תנועה באותו יום. במחקרים, כל אחד מהגורמים האלה נבדק בנפרד, והתוצאות אינן זהות.

מה מצאו מחקרים גדולים על כאב ומזג אוויר?

מחקר הסמארטפון הגדול “Cloudy with a Chance of Pain” עקב אחר 2,658 אנשים עם כאב כרוני בבריטניה במשך 15 חודשים. המשתתפים דיווחו מדי יום על כאב, והנתונים הוצלבו עם מזג האוויר המקומי. החוקרים מצאו שלחות גבוהה, לחץ אטמוספרי נמוך ורוח חזקה היו קשורים לעלייה קטנה בסיכוי ליום כאב, גם לאחר התחשבות במצב רוח ובפעילות גופנית (Dixon, 2019).

לעומת זאת, מחקר ענק ב־BMJ בדק יותר מ־11 מיליון ביקורי רופא בארצות הברית ולא מצא קשר בין ימי גשם לבין פנייה לרופא בגלל כאבי מפרקים או גב (Jena, 2017). חשוב להבין את ההבדל: מחקר כזה בודק ביקורים רפואיים, לא כאב יומיומי בבית. לכן הוא אינו שולל לחלוטין החמרה אישית ביום גשום, אך הוא כן מצביע על כך שהקשר אינו חזק ופשוט ברמת האוכלוסייה (Jena, 2017).

שחיקת סחוס ומזג האוויר

באוסטיאוארתריטיס, העדות לקשר בין מזג אוויר לכאב מעט חזקה יותר מאשר בחלק מהמחלות הדלקתיות, אך גם כאן היא אינה חד־משמעית. מחקר EPOSA שבדק מבוגרים עם אוסטיאוארתריטיס בשש מדינות אירופיות מצא שלחות גבוהה הייתה קשורה ליותר כאבי מפרקים, בעיקר כאשר הטמפרטורה הייתה נמוכה יחסית (Timmermans, 2015).

מטה־אנליזה משנת 2023 שכללה 14 מחקרים תצפיתיים מצאה שמזג אוויר קשור לכאב באוסטיאוארתריטיס, כאשר לחץ ברומטרי ולחות היו בקורלציה חיובית עם עוצמת כאב, וטמפרטורה הייתה בקורלציה שלילית עם כאב. כלומר, בחלק מהנתונים יותר לחות ולחץ ברומטרי נקשרו ליותר כאב, וטמפרטורה גבוהה יותר נקשרה לפחות כאב. עם זאת, החוקרים הדגישו שהמחקרים שונים זה מזה ושנדרשת זהירות בפרשנות (Wang, 2023).

דלקת מפרקים שגרונית ומזג האוויר

בדלקת מפרקים שגרונית, RA, התמונה פחות עקבית. סקירה שיטתית שבדקה את הקשר בין מזג אוויר לבין כאב ב־RA לא מצאה השפעה קבוצתית ברורה ואחידה, אך הציעה שייתכן שקיימים מטופלים שרגישים יותר לשינויי מזג אוויר מאחרים (Smedslund, 2011).

הנקודה הקלינית החשובה היא לא לייחס כל החמרה ב־RA למזג האוויר. אם מופיעה נפיחות מפרקים, נוקשות בוקר ממושכת, עייפות חריגה, חום מקומי או ירידה בתפקוד, ייתכן שמדובר בהתלקחות דלקתית שדורשת הערכה ראומטולוגית. לפי הנחיות ACR, הטיפול ב־RA מבוסס על תרופות משנה־מחלה ומעקב אחר פעילות המחלה, ולא על טיפול סימפטומטי בלבד (Fraenkel, 2021).

ספונדילוארתריטיס, דלקת חוליות מקשחת ומזג האוויר

במחלות כמו דלקת חוליות מקשחת וספונדילוארתריטיס אקסיאלית, הכאב נוטה להיות דלקתי: הוא מחמיר במנוחה, משתפר בתנועה, מלווה בנוקשות בוקר ולעיתים מעיר בלילה. מזג אוויר קר או חורפי עשוי לגרום לפחות פעילות, יותר ישיבה ויותר תחושת נוקשות, ולכן החוויה הסובייקטיבית יכולה להיות של החמרה.

עם זאת, בדומה ל־RA, מזג האוויר אינו הסבר מספיק להתלקחות. אם יש החמרה עקבית בכאב גב דלקתי, ירידה בתפקוד, דלקת עיניים, כאב בעקבים או נפיחות מפרקים, יש לפנות לרופא או ראומטולוג. הנחיות ASAS-EULAR מדגישות פעילות גופנית קבועה כמרכיב מרכזי בניהול ספונדילוארתריטיס, לצד טיפול תרופתי מתאים כאשר המחלה פעילה (Ramiro, 2023).

למה קור ולחות יכולים להחמיר כאב?

קיימים כמה מנגנונים אפשריים. קור יכול לגרום לכיווץ שרירים, ירידה זמנית בגמישות רקמות ונטייה לזוז פחות. כאשר מפרק שחוק או דלקתי אינו זז מספיק, נוקשות יכולה לעלות והכאב יכול להיות מורגש יותר בתחילת תנועה. לחות גבוהה יכולה להשפיע על תחושת אי־נוחות, עייפות ותחושת כבדות, במיוחד כאשר היא משולבת בקור.

לחץ ברומטרי הוא הסבר פופולרי נוסף. לפי אחת ההשערות, ירידה בלחץ האוויר החיצוני עשויה לאפשר התרחבות קלה של רקמות סביב מפרקים רגישים, מה שעלול להשפיע על קפסולות מפרקיות, עצבים ורקמות דלקתיות. ההשפעה, אם קיימת, כנראה קטנה, אך אצל אדם עם מערכת כאב רגישה היא עשויה להיות מורגשת.

למה לפעמים נדמה שהגשם הוא הגורם, אבל הוא לא היחיד?

יום גשום משנה התנהגות. אנשים יוצאים פחות, הולכים פחות, יושבים יותר, ישנים אחרת ולעיתים מתאמנים פחות. פחות תנועה יכולה לגרום לנוקשות, והנוקשות יכולה להרגיש כמו “החמרה בגלל הגשם”. נוסף לכך, בימים חשוכים וקרים מצב הרוח עשוי לרדת, וסטרס או מצב רוח ירוד יכולים להגביר רגישות לכאב.

סקירה רחבה על כאב כרוני ומזג אוויר מצאה שרוב המחקרים דיווחו על קשר כלשהו בין כאב למשתנה מזג אוויר, אך סוג המשתנה וכיוון הקשר לא היו עקביים. החוקרים הדגישו בעיות מתודולוגיות כמו מדידה לא אחידה, הטיות זיכרון, חשיפה לא מדויקת למזג אוויר ושונות בין מחלות (Beukenhorst, 2020).

כאב, מערכת העצבים ורגישות מרכזית

כאשר כאב נמשך חודשים או שנים, מערכת העצבים יכולה להפוך רגישה יותר. מצב זה אינו אומר שהכאב “פסיכולוגי”, אלא שמערכת האזעקה של הגוף מגיבה חזק יותר לגירויים. במצב כזה, קור, רוח, לחות, עייפות או שינה לא טובה יכולים להוריד את סף הכאב ולהפוך מפרק רגיש לכואב יותר.

לכן שני אנשים עם אותו צילום ברך יכולים להגיב אחרת לגמרי למזג האוויר. אחד ירגיש שינוי קל, השני ירגיש החמרה משמעותית, והשלישי לא ירגיש שינוי כלל. זו אחת הסיבות שהמחקרים מוצאים תוצאות מעורבות: תגובת הכאב אינה אחידה בין אנשים.

איך להבדיל בין החמרה בגלל מזג אוויר לבין התלקחות רפואית?

מתי אסור להאשים את מזג האוויר?

יש לפנות לבדיקה רפואית כאשר מופיע מפרק אדום, חם ונפוח מאוד; כאב חריף במפרק אחד; חום גוף; חולשה משמעותית; קושי לשאת משקל; כאב לאחר נפילה; ירידה לא מוסברת במשקל; כאב לילה קבוע; או נוקשות בוקר ממושכת. מצבים כמו דלקת מפרקים זיהומית, גאוט, CPPD, שבר, קרע רצועתי או התלקחות ראומטית אינם אמורים להיות מוסברים כ”רק בגלל החורף”.

מה אפשר לעשות כשמזג האוויר מחמיר כאבי מפרקים?

המטרה אינה לשלוט במזג האוויר, אלא לשלוט בגורמים שאפשר לשנות. בימים קרים כדאי להתחיל בתנועה עדינה, חימום מקומי, מקלחת חמה או הליכה קצרה בבית. בימים גשומים כדאי לתכנן מראש פעילות חלופית במקום לוותר לגמרי על תנועה. בימים לחים וחמים כדאי לבחור שעות נוחות יותר, לשתות מספיק ולהפחית עומס.

יומן כאב ומזג אוויר: הדרך הפרקטית לבדוק אם יש קשר אישי

במקום להסתמך רק על זיכרון, אפשר לנהל יומן במשך 6 – 8 שבועות. רושמים עוצמת כאב, נוקשות בוקר, פעילות, שינה, סטרס, תרופות, טמפרטורה, לחות, גשם ותחושת עומס. לאחר כמה שבועות אפשר לראות אם יש דפוס: למשל כאב שמופיע בעיקר בימים קרים ולחים, או דווקא אחרי ימים עם פחות הליכה.

טיפול בשחיקת סחוס בתקופות של שינויי מזג אוויר

באוסטיאוארתריטיס, הטיפול המרכזי הוא לא מנוחה מוחלטת אלא תנועה מותאמת. הנחיות ACR/Arthritis Foundation ממליצות על פעילות גופנית, ירידה במשקל כאשר רלוונטי, ניהול עצמי, חיזוק, שימוש מושכל בתרופות נוגדות כאב או דלקת, ולעיתים עזרים או הזרקות לפי מצב המטופל (Kolasinski, 2020).

גם הנחיות NICE מדגישות אבחון קליני, פעילות גופנית וניהול עצמי, ואינן ממליצות להשתמש בהדמיה באופן שגרתי כדי לנהל אוסטיאוארתריטיס ללא סיבה מיוחדת (NICE, 2022). המשמעות היא שגם אם מזג האוויר משפיע, הטיפול היומיומי צריך להתמקד בשיפור יכולת המפרק להתמודד עם עומסים.

טיפול בדלקת מפרקים בתקופות קרות או לחות

במחלות דלקתיות, כמו RA, PsA וספונדילוארתריטיס, חשוב להבדיל בין כאב שמוחמר בגלל קור לבין פעילות דלקתית אמיתית. חימום, תנועה, תרגול וטיפול ידני יכולים לעזור לתסמינים שריר־שלדיים, אך הם אינם מחליפים DMARDs, תרופות ביולוגיות או מעקב ראומטולוגי כאשר המחלה פעילה.

אם יש נפיחות מפרקים חדשה, נוקשות ממושכת או החמרה מערכתית, יש לעדכן רופא. אם אין סימני התלקחות אך יש יותר נוקשות בחורף, ניתן להיעזר בתוכנית תנועה יומית, חימום, תרגילי טווח וחיזוק עדין.

כירופרקטיקה וכאבי מפרקים שמושפעים ממזג האוויר

כירופרקטיקה יכולה להועיל כאשר כאבי מפרקים קשורים למערכת השריר־שלד: שחיקת מפרקים, כאבי גב וצוואר, נוקשות, ירידה בטווחי תנועה, כאב שרירי סביב מפרקים, שינויי יציבה, עומסים בעבודה או ירידה בפעילות בתקופות קרות. כירופרקט מוסמך יכול לבדוק טווחי תנועה, כוח, תפקוד, הליכה, יציבה דינמית, שרירים, מפרקים ודגלים אדומים.

סקירה עדכנית מתארת את הכירופרקטיקה כמקצוע העוסק באבחון וניהול הפרעות שריר־שלד, לרוב באמצעות טיפול ידני, מניפולציה שדרתית, תרגול והדרכה (Trager, 2024). בהקשר של מזג אוויר, מטרת הכירופרקטיקה אינה “לטפל במזג האוויר”, אלא להפחית את רמת הרגישות והעומס על מערכת השריר־שלד: לשפר תנועה, להפחית כאב, לבנות תוכנית תרגול ולמנוע ירידה בתפקוד בחורף.

מה יכול לכלול טיפול כירופרקטי?

מתי כירופרקטיקה אינה מספיקה?

כירופרקטיקה אינה תחליף לרופא כאשר יש מפרק חם ונפוח, חום גוף, חשד לזיהום, כאב חריף במפרק אחד, חשד לגאוט, חולשה מתקדמת, כאב לאחר חבלה או מחלה ראומטית פעילה שאינה מאוזנת. טיפול ידני יכול לעזור בתפקוד ובכאב מכני, אך מחלות דלקתיות דורשות לעיתים טיפול תרופתי מדויק ומעקב רפואי.

תוכנית יומית להפחתת כאבי מפרקים בעונות קרות

תוכנית יעילה צריכה להיות פשוטה, עקבית ומותאמת. בבוקר ניתן לבצע 5 – 10 דקות של תנועות עדינות: כיפוף ויישור ברכיים, סיבובי כתפיים, פתיחה וסגירה של כפות ידיים, תנועות צוואר עדינות והליכה קלה. בהמשך היום כדאי להימנע מישיבה רצופה ממושכת. בערב אפשר להוסיף חיזוק קל לפי מצב המפרקים.

סיכום: האם מזג האוויר באמת משפיע?

כן, ייתכן שמזג האוויר משפיע על כאבי מפרקים ושחיקת סחוס אצל חלק מהאנשים. המחקר מצביע בעיקר על קשרים קטנים בין כאב לבין לחות, לחץ ברומטרי, רוח וקור, אך התוצאות אינן אחידות. באוסטיאוארתריטיס יש עדויות מסוימות לקשר עם לחות, לחץ וטמפרטורה; בדלקת מפרקים שגרונית ובמחלות דלקתיות אחרות הקשר פחות עקבי, ויש להיזהר מייחוס התלקחות למזג האוויר בלבד.

הגישה המעשית היא לזהות דפוס אישי, לשמור על תנועה, לחזק שרירים, להימנע ממנוחה מוחלטת, להשתמש בחימום ובניהול עומסים, ולפנות לבדיקה כאשר יש סימני דלקת חריגה. כירופרקטיקה יכולה להיות חלק מועיל מתוכנית טיפול ומניעה במצבים שריר־שלדיים, במיוחד כאשר היא משולבת בתרגילים, הדרכה, טיפול ידני ומעקב רפואי מתאים.

References:

Beukenhorst, A. L., Schultz, D. M., McBeth, J., Sergeant, J. C., & Dixon, W. G. (2020). Are weather conditions associated with chronic musculoskeletal pain? Review of results and methodologies. Pain, 161(4), 668–683. doi:10.1097/j.pain.0000000000001776

Dixon, W. G., Beukenhorst, A. L., Yimer, B. B., Cook, L., Gasparrini, A., El-Hay, T., Hellman, B., James, B., Vicedo-Cabrera, A. M., Maclure, M., Silva, R., Ainsworth, J., Pisaniello, H. L., House, T., Lunt, M., Gamble, C., Sanders, C., Schultz, D. M., Sergeant, J. C., & McBeth, J. (2019). How the weather affects the pain of citizen scientists using a smartphone app. NPJ Digital Medicine, 2, 105. doi:10.1038/s41746-019-0180-3

Ferreira, M. L., Hunter, D. J., Fu, A., Raihana, S., Urquhart, D. M., & Ferreira, P. H. (2024). Come rain or shine: Is weather a risk factor for musculoskeletal pain? A systematic review with meta-analysis of case-crossover studies. Seminars in Arthritis and Rheumatism, 65, 152392. doi:10.1016/j.semarthrit.2024.152392

Fraenkel, L., Bathon, J. M., England, B. R., St. Clair, E. W., Arayssi, T., Carandang, K., Deane, K. D., Genovese, M., Huston, K. K., Kerr, G., Kremer, J. M., Nakamura, M. C., Russell, L. A., Singh, J. A., Smith, B. J., Sparks, J. A., Venkatachalam, S., Weinblatt, M. E., Al-Gibbawi, M., Baker, J. F., Barbour, K. E., Barton, J. L., Cappelli, L. C., Chamseddine, F., George, M., Johnson, S. R., Kahale, L., Karam, B. S., Khamis, A. M., Navarro-Millán, I., Mirza, R., Schwab, P., Singh, N., Turgunbaev, M., Turner, A. S., Yaacoub, S., & Akl, E. A. (2021). 2021 American College of Rheumatology guideline for the treatment of rheumatoid arthritis. Arthritis Care & Research, 73(7), 924–939. doi:10.1002/acr.24596

Jena, A. B., Olenski, A. R., Molitor, D., & Miller, N. (2017). Association between rainfall and diagnoses of joint or back pain: Retrospective claims analysis. BMJ, 359, j5326. doi:10.1136/bmj.j5326

Kolasinski, S. L., Neogi, T., Hochberg, M. C., Oatis, C., Guyatt, G., Block, J., Callahan, L., Copenhagen, C., Dodge, C., Felson, D., Gellar, K., Harvey, W. F., Hawker, G., Herzig, E., Kwoh, C. K., Nelson, A. E., Samuels, J., Scanzello, C., White, D., Wise, B., Altman, R. D., DiRenzo, D., Fontanarosa, J., Giradi, G., Ishimori, M., Misra, D., Shah, A. A., Shmagel, A. K., Thoma, L. M., Turgunbaev, M., Turner, A. S., Reston, J., & American College of Rheumatology/Arthritis Foundation. (2020). 2019 American College of Rheumatology/Arthritis Foundation guideline for the management of osteoarthritis of the hand, hip, and knee. Arthritis & Rheumatology, 72(2), 220–233. doi:10.1002/art.41142

McAlindon, T., Formica, M., Schmid, C. H., & Fletcher, J. (2007). Changes in barometric pressure and ambient temperature influence osteoarthritis pain. The American Journal of Medicine, 120(5), 429–434. doi:10.1016/j.amjmed.2006.07.036

National Institute for Health and Care Excellence. (2022). Osteoarthritis in over 16s: Diagnosis and management (NICE Guideline NG226). National Institute for Health and Care Excellence.

Ramiro, S., Nikiphorou, E., Sepriano, A., Ortolan, A., Webers, C., Baraliakos, X., Landewé, R. B. M., Van den Bosch, F., Boteva, B., Bremander, A., Carron, P., Ciurea, A., van Gaalen, F. A., Géher, P., Gensler, L. S., Gladman, D. D., Hermann, K. G. A., Machado, P. M., Molto, A., Navarro-Compán, V., Poddubnyy, D., Rudwaleit, M., Sampaio-Barros, P. D., van Tubergen, A., van der Heijde, D., & Dougados, M. (2023). ASAS-EULAR recommendations for the management of axial spondyloarthritis: 2022 update. Annals of the Rheumatic Diseases, 82(1), 19–34. doi:10.1136/ard-2022-223296

Smedslund, G., & Hagen, K. B. (2011). Does rain really cause pain? A systematic review of the associations between weather factors and severity of pain in people with rheumatoid arthritis. European Journal of Pain, 15(1), 5–10. doi:10.1016/j.ejpain.2010.05.003

Timmermans, E. J., Schaap, L. A., Herbolsheimer, F., Dennison, E. M., Maggi, S., Pedersen, N. L., Castell, M. V., Denkinger, M. D., Edwards, M. H., Limongi, F., Sánchez-Martínez, M., Siviero, P., Queipo, R., Peter, R., Van Der Pas, S., Deeg, D. J. H., & EPOSA Research Group. (2015). The influence of weather conditions on joint pain in older people with osteoarthritis: Results from the European Project on OSteoArthritis. The Journal of Rheumatology, 42(10), 1885–1892. doi:10.3899/jrheum.141594

Trager, R. J., Bejarano, G., Perfecto, R. P. T., Blackwood, E. R., & Goertz, C. M. (2024). Chiropractic and spinal manipulation: A review of research trends, evidence gaps, and guideline recommendations. Journal of Clinical Medicine, 13(19), 5668. doi:10.3390/jcm13195668

Wang, L., Xu, Q., Chen, Y., & Cao, Y. (2023). Associations between weather conditions and osteoarthritis pain: A systematic review and meta-analysis. Annals of Medicine, 55(1), 2196439. doi:10.1080/07853890.2023.2196439