כאבים בירך הקדמית מהווים תלונה שכיחה בעיקר בקרב האוכלוסייה המבוגרת ובקרב ספורטאים צעירים. אבחון מדויק ומהיר של מקור הכאב הינו חיוני, שכן טיפול מוקדם עשוי למנוע התפתחות נזקים כרוניים משמעותיים (Martin et al., 2020). כדי לאבחן נכון צריך לזכור שכאבים באזור הירך יכולים להגיע בגלל מגוון הפרעות באגן, גב תחתון ולאורך הרגל.
ברשימה זו "כאבים בירך הקדמית" נתייחס להפרעות בריאותיות הניתנות לטיפול במרפאתנו. הפרעות אלה נגרמות בגלל פגיעות מכניות ברקמות מקומיות וברקמות מרוחקות המשליכות כאב אל הירך. להלן גורמים אפשריים לכאב המופיע באזור הקדמי של מפרק הירך:
כאבים בירך הקדמית – גורמים שכיחים:
כאב בחלק הקדמי של הירך/המפשעה הוא תלונה נפוצה אצל ספורטאים וגם אצל אנשים שאינם מתאמנים. למרות שברוב המקרים הכאב אינו מסוכן, הוא “מתעתע”: אותה תחושת כאב ירך יכולה לנבוע מהמפרק עצמו (תוך־מפרקי), מהרקמות הרכות סביבו (גידים, שרירים, בורסות), מהעצם (פציעות מאמץ), ממבנים סמוכים באגן – ואפילו מהקרנה ממערכת העיכול/אגן או מהגב התחתון.
לכן המפתח הוא לא רק “איפה כואב”, אלא מתי כואב, באיזה סוג תנועה, מה מחמיר/מקל, והאם קיימים סימני אזהרה. סקירות קליניות מדגישות שכאב קדמי כולל מגוון אטיולוגיות: תוך־מפרקיות (למשל קרע לברום/תסמונת צביטה), חוץ־מפרקיות (למשל פציעת מכופפי ירך), והקרנות ממקורות אחרים – ולכן יש חשיבות לאנמנזה ולבדיקה מכוונת (Chamberlain, 2021).
במאמר זה נתמקד בהפרעות שכיחות שמייצרות כאב ירך קדמית, ובתסמינים האופייניים לכל אחת – כדי לעזור להבין “לאיזה כיוון” האבחנה נוטה ומה דורש הערכה רפואית.
1) מה נחשב “כאב ירך קדמית” ולמה זה חשוב?
בפועל, אנשים מתארים כאב קדמי במילים כמו:
- “מפשעה” / “קדמת מפרק הירך”
- כאב ירך עמוק “בפנים”, לפעמים עם תחושת תפיסה/קליק
- כאב ירך שמופיע בישיבה ממושכת, בריצה, בעליות, בקפיצות, או בבעיטות
- לעיתים הקרנה לקדמת הירך או לברך
הספרות האורתופדית מדגישה שהאבחנה המבדלת רחבה וכוללת גורמים תוך־מפרקיים, חוץ־מפרקיים, וכן “גורמים מחקים” (למשל כאב ירך שמקורו באגן/גב) ולכן יש צורך בגישה שיטתית (Tibor, 2008).
2) “מפת תסמינים” שימושית: אילו רמזים מכוונים לאיזה מקור?
לפני שנצלול להפרעות ספציפיות, הנה דפוסים שמופיעים שוב ושוב:
רמזים לכאב תוך־מפרקי (מפרק הירך עצמו)
- כאב ירך עמוק במפשעה
- החמרה בכיפוף + רוטציה פנימית (למשל ישיבה נמוכה, סקוואט עמוק)
- תסמינים מכניים: קליק, תפיסה, “נעילה”, תחושת חוסר יציבות
- לעיתים רגישות פחות “נקודתית” על שריר ספציפי
רמזים לכאב גידי/שרירי קדמי
- רגישות נקודתית יותר
- כאב שמופיע/מוחמר במאמץ ספציפי: הרמת ברך, ספרינט, בעיטה
- כאב ירך בהתנגדות (למשל כפיפת ירך כנגד התנגדות)
- לעיתים תחושת “משיכה” או “צריבה” שטחית יותר
רמזים לעצם (פציעות מאמץ)
- כאב ירך שמתגבר בהדרגה עם העומס, ומוקל במנוחה
- בתחילה רק בזמן ריצה/קפיצות ← בהמשך גם בהליכה
- לפעמים כאב ירך שמופיע בלילה/במנוחה (לא תמיד)
גישה קלינית מבוססת־ראיות בבדיקת ספורטאים עם כאב ירך / מפשעה מדגישה את החשיבות של שילוב אנמנזה, בדיקה גופנית, והדמיה לפי הצורך – כי בדיקה “אחת” לרוב לא מספיקה (Thorborg, 2018).
3) הפרעות תוך־מפרקיות שכיחות ותסמיניהן
3.1 תסמונת צביטה פמורואצטבולרית (FAIS / FAI syndrome)
נקראת גם תסמונת התפס בירך. זו אחת הסיבות הנפוצות לכאב מפשעה אצל צעירים פעילים. היא מתארת מצב שבו קיימת התנגשות דינמית חוזרת בין ראש/צוואר הירך לשפת המכתש (האצטבולום), בגלל צורת עצם “Cam” ו/או “Pincer”, יחד עם סימפטומים וממצאים קליניים/הדמייתיים. ההגדרה המקובלת מדגישה שצריך שילוב של תסמינים, סימנים בבדיקה, וממצאי הדמיה – לא מספיק רק “מבנה עצם” בצילום (Griffin, 2016).
תסמינים אופייניים
- כאב במפשעה שמחמיר בכיפוף עמוק של הירך (סקוואט עמוק, ישיבה נמוכה, כניסה/יציאה מרכב)
- ירידה בסבילות לעומס: ריצה, שינויי כיוון, קפיצות
- לעיתים הקרנה לקדמת הירך או צד הירך
- לעיתים קליקים/תחושת “חיכוך”
סקירה עדכנית מתארת שהכאב לרוב מתפתח בהדרגה, מוחמר במאמץ ממושך או לאחר פעילות, ולעיתים לאחר “טראומה קטנה” שמדליקה מצב קיים (Fortier, 2022). סקירה נוספת מסבירה את ההיגיון הביומכני: מגע חריג חוזר באזור הצביטה עלול לגרום לאורך זמן לפגיעה בלברום ובסחוס (Gómez-Verdejo, 2024).
3.2 קרע לברום (Hip Labral Tear)
הלברום (שפת הסחוס) תורם ליציבות, ל”אטימה” של המפרק ולהפחתת עומסים. קרעים בלברום יכולים להופיע בעקבות טראומה, צביטה (FAI), דיספלזיה, או תהליכי שחיקה. סקירה מקיפה מתארת את הקליניקה הטיפוסית: כאב ירף קדמית/מפשעה עם תסמינים מכניים כגון קליק, “נעילה”, תחושת “בריחה”, ולעיתים מבחן צביטה קדמי חיובי (Groh, 2009).
עם זאת, חשוב להבין נקודה עדכנית: לא תמיד הלברום עצמו הוא “מחולל הכאב היחיד”. סקירה נרטיבית מדגישה שלעיתים הכאב מגיע גם ממבנים סמוכים (סחוס/עצם תת־סחוסית, קפסולה, גידים), ושקרע לברום יכול להיות “סמן” לבעיה בסיסית כמו דיספלזיה או צביטה (Berthelot, 2023).
תסמינים אופייניים
- כאב עמוק במפשעה, לעיתים “C-sign” (אחיזה בצורת C סביב המפרק)
- קליקים/תפיסה, תחושת “משהו נתקע”
- החמרה בישיבה ארוכה, בעלייה במדרגות, בסיבוב/פיבוט
- לעיתים ירידה בביטחון בתנועה (“נותן לברוח”)
3.3 אוסטאוארתריטיס (שחיקת סחוס) של הירך
אצל מבוגרים יותר (אך לא רק), כאב ירך קדמית יכול לנבוע משינויים ניווניים במפרק. סקירת־על ב־JAMA מדגישה שכאב במפשעה/ירך קדמית יחד עם נוקשות ותפקוד יורד הם ביטוי שכיח של OA בירך (Katz, 2021).
תסמינים אופייניים
- נוקשות אחרי מנוחה (למשל בבוקר או אחרי ישיבה)
- כאב ירך שמחמיר בהליכה ממושכת/עמידה, ומשתפר חלקית במנוחה
- ירידה הדרגתית בטווח תנועה (בעיקר רוטציה פנימית וכיפוף)
- לעיתים הקרנה לברך
3.4 נמק בראש הירך
נמק של ראש הירך (AVN) נגרם על רקע אובדן אספקת הדם אל ראש הירך. כלי דם שמזינים את ראש הירך נחסמים, זרימת הדם מופרעת ובשל כך מתפתח נזק לסחוס התוך מפרקי ולעצם התת סחוסית. בין גורמי הסיכון לבעיה נמנה:
- עישון.
- נזקי חבלה.
- נזקים הנגרמים בגלל מחלות כמו אנמיה חרמשית וזאבת (Systemic lupus erythematosus).
- טיפול ממושך בסטרואידים ועוד.
סימנים ותסמינים אפשריים
- כאבים בירך הקדמית ובמפשעה שעלולים להיות חמורים.
- הקרנות כאב במורד הירך.
- מגבלות קשות בתנועה ובתפקוד.
4) הפרעות חוץ־מפרקיות נפוצות (גידים/שרירים/אימפינג’מנט חוץ־מפרקי)
4.1 הפרעות באיליופסואס (Iliopsoas): טנדינופתיה, בורסיטיס, “Snapping hip” פנימי
האיליופסואס הוא מכופף ירך מרכזי, עובר קדמית למפרק ויכול לגרום לכאב קדמי ולעיתים “קליק/קפיצה” מורגשת. במחקר גדול עם MRI בספורטאים/מטופלים עם כאב מפשעה נמצאה שכיחות משמעותית לממצאים הקשורים באיליופסואס, מה שמחדד שזה מקור נפוץ ולא “נדיר” (Tsukada, 2018).
תסמינים אופייניים
- כאב ירך קדמית שמחמיר בהרמת ברך, ריצה בעליות, בעיטות
- כאב/רגישות בקדמת הירך (לעיתים עמוק)
- “קפיצה” מוחשית בעת מעבר מכיפוף ליישור (או להפך) – snapping פנימי
- לעיתים כאב בישיבה ממושכת (בגלל עומס על הכופף)
סקירה על snapping hip מסבירה שיש snapping פנימי (איליופסואס) וחיצוני (רצועה איליוטיביאלית/גלוטאוס), ושחשוב להבדיל כי הטיפול והעומסים הבעייתיים שונים (Walker, 2021).
4.2 אימפינג’מנט חוץ־מפרקי: Subspine, Iliopsoas impingement, Ischiofemoral ועוד
כאב ירך קדמית לא תמיד מגיע ממגע חריג בתוך המפרק; יש מצבים שבהם קיימת “צביטה” של רקמות מחוץ למפרק. סקירה עדכנית ב־EFORT Open Reviews מתארת מצבים כמו subspine impingement (מגע באזור ה־AIIS), iliopsoas impingement, ו־ischiofemoral impingement – ולעיתים הם משניים לפתולוגיה תוך־מפרקית או לליקויים בעמוד שדרה (Itthipanichpong, 2025).
תסמינים אופייניים (כלליים)
- כאב שמופיע בתנועות קצה מסוימות (למשל כיפוף עמוק, יישור קיצוני)
- לעיתים תחושת “צביטה נקודתית” יותר מאשר כאב עמוק מפושט
- ממצאים הדמייתיים (CT/MRI) לעיתים קריטיים כי הסימפטומים יכולים להיות לא־ספציפיים
4.3 פציעה של השריר הארבע ראשי
פציעת השריר הארבע ראשי (Quadriceps Injury) פציעות בשריר הארבע ראשי, כולל קרעים ומתיחות, נפוצות בעיקר בקרב ספורטאים בעקבות תנועות חוזרות ועומס יתר (Kary, 2010).
סימנים ותסמינים אפשריים
- כאבים בירך הקדמית ובמיקומים נוספים כגון מפשעה.
- מגבלות תנועה.
5) כאב מפשעה/ירך קדמית בספורט: למה המינוחים מתבלבלים?
בעולם הספורט מדברים הרבה על “Groin pain”. הסכמה בין־לאומית (Doha agreement) יצרה טקסונומיה קלינית שמפרידה בין ישויות מוגדרות (למשל iliopsoas-related), כאב הקשור בירך (hip-related), וסיבות אחרות – כדי להפחית בלבול ולהתאים בדיקה וטיפול (Weir, 2015). זה חשוב כי כאב ירך קדמית יכול להיות “הירך” או “המפשעה” והקו ביניהם לא תמיד ברור למטופל.
6) עצם: פציעות מאמץ וצוואר הירך (במיוחד אצל רצים)
6.1 שבר מאמץ בצוואר הירך (Femoral Neck Stress Fracture)
זהו מצב שחייב להיות בראש הרשימה אצל רצים/ספורטאי סבולת כשיש כאב מפשעה שמחמיר בהדרגה עם עומס. סקירה מעודכנת מדגישה מאפיין קלאסי: כאב אטרומטי שמופיע בהדרגה, מוקל במנוחה, ולעיתים צילום רגיל בתחילה תקין – ולכן MRI הוא כלי מרכזי לאבחון ולסיווג (Bernstein, 2022). בפרט אצל רצים, סקירה ממוקדת מדגישה דפוס שכיח: כאב שמתחיל בזמן ריצה, מתקדם להופיע מוקדם יותר באימון, ובהמשך יכול להופיע גם בהליכה (Neubauer, 2016).
תסמיני אזהרה שכדאי לקחת ברצינות:
- כאב שמתגבר מאימון לאימון למרות “חימום”
- כאב שמופיע מהר יותר בכל ריצה
- כאב בהליכה/צליעה חדשה
- כאב לילה/מנוחה (לא תמיד, אבל כשיש זה מעלה חשד)
7) דיספלזיה של הירך ומיקרו־אי־יציבות: כאב קדמי עם “תחושת בריחה”
דיספלזיה (כיסוי אצטבולרי מופחת) ומצבי “borderline dysplasia” יכולים להוביל לכאב קדמי, עומסים חריגים על לברום/קפסולה, ולעיתים תסמינים מכניים. סקירה שיטתית על אנשים עם DDH מציינת שכיחות לא מבוטלת של מבחן צביטה קדמי חיובי לפני ניתוח שימור ירך, ומדגישה שיש גם ליקויים תפקודיים/הליכתיים שנלווים לכאב (O’Brien, 2022).
מיקרו־אי־יציבות של הירך היא “רפיון סימפטומטי” ללא פריקה – שיכול לגרום לכאב קדמי, תפיסה, וחוסר ביטחון בתנועה. סקירה נרטיבית עדכנית מציעה מסגרת אבחנתית “רב־עמודתית” ומדגישה חפיפה קלינית עם FAIS ועם borderline dysplasia, מה שעלול לעכב אבחון אם מסתכלים רק דרך עדשה אחת (Meza, 2025).
תסמינים אופייניים
- כאב קדמי/צידי עם תחושת “נותן לברוח”
- החמרה בתנוחות שמעמיסות על הקפסולה הקדמית (למשל היפר־אקסטנשן/רוטציה חיצונית)
- לעיתים קליקים/תפיסה
8) עצבים: כשכאב קדמי הוא לא “שריר” ולא “מפרק”
לפעמים כאב ירך קדמית מגיע מעצב (למשל עצב פמורלי, אובטורטורי, או העצב העורי הלטרלי של הירך). קלינית זה יכול להיראות כמו כאב שרירי/מפרקי – אבל הדפוס שונה: יותר תחושות נוירולוגיות (שריפה, נימול, “זרמים”), ולעיתים רגישות במסלול העצב. סקירה קלינית על כליאת עצבים באזור הירך מסכמת שהאבחנה קשה כי התלונות דומות למצבים שריר־שלד אחרים ואף יכולות להופיע יחד איתם; לכן מיקום מדויק של תחושה ובדיקה נוירולוגית מכוונת חשובים (Martin, 2017).
8.1 מרלגיה פרסטטיקה
דלקת של העצב הפמורלי התחושתי הצדדי (Lateral femoral cutaneous nerve) תוביל להתפתחות תסמונת לכידת עצב נוספת הקרויה מרלגיה פרסטטיקה (Meralgia-paresthetica). היא תסמונת עצבית זאת נגרמת כאשר העצב האמור נלכד או נלחץ בעודו חוצה את האגן ובשל כך ניזוק.
סימנים ותסמינים אפשריים
- תחושת צריבה וגם כאבים בירך הקדמית ובמפשעה
- שינויים תחושתיים בקדמת הירך
- מגבלות בתנועה ובתפקוד
8.2 לחץ על שורש עצב L4 יוצר כאב ירך קדמית
שורש העצב L4 הוא אחד המרכיבים העיקריים של העצב הפמורלי (Femoral Nerve). לחץ על שורש העצב L4 (למשל עקב פריצת דיסק) גורם להקרנת כאב לעבר קדמת הירך.
תסמינים אפשריים:
- כאבי גב תחתון וכאב בקדמת הירך
- כאב והנימול עוברים לרוב לאורך החלק הקדמי של הירך, דרך הברך ועד לחלק הפנימי של השוק.
- עשויה להופיע חולשה בשריר הארבע-ראשי (Quadriceps), מה שעלול להקשות על יישור הברך או לגרום לתחושת "קריסה" של הרגל.
- לרוב תורגש ירידה ברפלקס הפיקה (הברך) בבדיקה נוירולוגית.
- קושי מיוחד בעלייה במדרגות או בקימה מכיסא עקב חולשת השרירים הקדמיים.
9) גורמים מחקים הפרעות בריאותיות בירך
9.1 דלקת פרקים בעמוד השדרה המותני
דלקת פרקים בעמוד השדרה המותני (Lumbar Spine Arthritis) שינויים ניווניים במפרקי עמוד השדרה עלולים להקרין כאב לגב התחתון ולירך הקדמית. הסיבות לכך הן בדרך כלל עומסי יתר מצטברים או מחלות דלקתיות כרוניות כמו דלקת חוליות מקשחת.
סימנים ותסמינים אפשריים:
- כאבי בגב תחתון שעלולים להשליך לכיוון הירך, הישבן והרגל.
- מגבלות תנועה ותפקוד.
9.2 דלקת במפרקי העצה והכסל (סקרואילאיטיס)
דלקת במפרקי העצה והכסל (Sacroiliitis) דלקת זו שכיחה אצל אנשים הסובלים מדלקות פרקים אוטואימוניות כגון דלקת פרקים שגרונית ודלקת חוליות מקשחת. הכאב מוקרן לעיתים קרובות אל המפשעה ולירך הקדמית (Sieper et al., 2015).
מפרקי העצה והכסל מהווים יעד שכיח לדלקת פרקים ניוונית וגם לדלקות פרקים אוטואימוניות כגון דלקת פרקים פסוריאטית, מחלת מפרקים שיגרונית (Rheumatoid arthritis), תסמונת רייטר (Reiter's Syndrome), דלקת חוליות מקשחת (Ankylosing spondylitis) ועוד.
9.3 דלקת בפוביס סימפיזיס (אוסטאיטיס פוביס)
דלקת במאחה עצמות החיק (Osteitis Pubis) תופעה נפוצה בקרב ספורטאים, במיוחד אלו העוסקים בריצה או משחקי כדור.
סימנים ותסמינים אפשריים
- כאבי מפשעה המושלכים סביב כולל לירך.
- כאב בחיבור של השרירים המקרבים למפשעה.
- כאבי בטן תחתונה ועוד.
- הכאבים מוחמרים בפעילות גופנית כגון ריצה, ריקוד, משחקי כדור, פעילות המצריכה שינוי כיוון, שינה על הצד המעורב, התעטשות, שיעול ועוד.
- לעתים ניתן לשמוע רעשים (קליקים) הבוקעים מהמפרק.
סימנים ותסמינים אפשריים כגון:
- כאבים מקומיים בגב התחתון ובעכוז שיש באפשרותם להשליך כאב לכיוון המפשעה והירך הקדמית.
- עומס על המפרק יחמיר את הכאבים.
9) איך ניגשים לאבחנה בצורה פרקטית (בלי “לנחש”)?
למרות שמאמר זה מתמקד בתסמינים, חשוב לזכור שאין “סימפטום יחיד שמוכיח”. הגישה היעילה ביותר היא:
- אופי הכאב והטריגרים: כיפוף עמוק? הרמת ברך? ריצה? ישיבה?
- מכני מול דלקתי/עומס: קליקים/תפיסה לעומת כאב ירך בגלל “עומס מצטבר”
- בדיקה מכוונת: טווחי תנועה, מבחני צביטה, כוח כופפים/מקרבים, בדיקה נוירולוגית, פרובוקציות תפקודיות (Thorborg, 2018).
- הדמיה לפי חשד: צילום/אולטרסאונד/MRI – במיוחד כשיש חשד לפציעת עצם או כשיש כשל בטיפול שמרני.
10) מתי חייבים לפנות לבדיקה קלינית דחופה?
פנו להערכה קלינית בהקדם אם יש אחד מאלה:
- חום/תחושת מחלה כללית עם כאב ירך
- חוסר יכולת לדרוך, צליעה חריפה חדשה
- כאב לילה משמעותי או כאב מנוחה מתגבר
- כאב ירך קדמית אחרי טראומה משמעותית
- ירידה ניכרת בתחושה/חולשה נוירולוגית ברגל
- חשד לפציעת מאמץ (במיוחד אצל רצים) שמחמירה למרות מנוחה יחסית (Bernstein, 2022)
סיכום
כאב ירך קדמית הוא “כתובת”, לא אבחנה. ההפרעות השכיחות כוללות FAIS, קרע לברום, הפרעות באיליופסואס ו־snapping hip, אימפינג’מנטים חוץ־מפרקיים, OA, דיספלזיה/מיקרו־אי־יציבות, פציעות מאמץ בצוואר הירך, ולעיתים גם כליאת עצבים. ההבדלים העיקריים בין המצבים נחשפים דרך דפוסי תנועה מחמירים, קיום/היעדר תסמינים מכניים, רגישות נקודתית, והקשר לעומסי סבולת. גישה שיטתית (אנמנזה + בדיקה + הדמיה לפי צורך) היא הדרך הבטוחה והמדויקת להתקדם.
References:
Berthelot, J.-M., Brulefert, K., Arnolfo, P., Le Goff, B., & Darrieutort-Laffite, C. (2023). Update on contribution of hip labral tears to hip pain: A narrative review. Joint Bone Spine, 90(1), 105465.
Chamberlain, R. (2021). Hip pain in adults: Evaluation and differential diagnosis. American Family Physician, 103(2), 81-89. (עמוד כתב העת המקוון של AAFP)
Fortier, L. M., Popovsky, D., Durci, M. M., Norwood, H., Sherman, W. F., & Kaye, A. D. (2022). An updated review of femoroacetabular impingement syndrome. Orthopedic Reviews, 14, 37513.
Gómez-Verdejo, F., Alvarado-Solorio, E., & Suarez-Ahedo, C. (2024). Review of femoroacetabular impingement syndrome. Journal of Hip Preservation Surgery, 11(4), 315-322.
Griffin, D. R., Dickenson, E. J., O’Donnell, J., Agricola, R., Awan, T., Beck, M., Clohisy, J. C., Dijkstra, H. P., Falvey, E., Gimpel, M., Hinman, R. S., Hölmich, P., Kassarjian, A., Martin, H. D., Martin, R., Mather, R. C., Philippon, M. J., Reiman, M. P., Takla, A., … Bennell, K. L. (2016). The Warwick Agreement on femoroacetabular impingement syndrome (FAI syndrome): An international consensus statement. British Journal of Sports Medicine, 50(19), 1169-1176.
Groh, M. M., & Herrera, J. (2009). A comprehensive review of hip labral tears. Current Reviews in Musculoskeletal Medicine, 2(2), 105-117.
Itthipanichpong, T., Thamrongskulsiri, N., Menta, S. V., & Ranawat, A. S. (2025). Extra-articular hip impingement: Subspine, iliopsoas, and ischiofemoral impingement. EFORT Open Reviews, 10(10), 733-744.
Katz, J. N., Arant, K. R., & Loeser, R. F. (2021). Diagnosis and treatment of hip and knee osteoarthritis: A review. JAMA, 325(6), 568-578.
Martin, R. R., Martin, H. D., & Kivlan, B. R. (2017). Nerve entrapment in the hip region: Current concepts review. International Journal of Sports Physical Therapy, 12(7), 1163-1173.
Meza, A. D. V., Nocek, M., Felan, N. A., Speshock, A., Bolia, I. K., & Philippon, M. J. (2025). Hip microinstability: Current concepts in diagnosis, surgical management, and outcomes: A narrative review. Open Access Journal of Sports Medicine, 16, 205-221.
Neubauer, T., Brand, J., Lidder, S., & Krawany, M. (2016). Stress fractures of the femoral neck in runners: A review. Research in Sports Medicine, 24(3), 185-199.
O’Brien, M., Jacobsen, J. S., Semciw, A. I., Mechlenburg, I., Reimer, L. C. U., Stewart, C., Heerey, J., & Kemp, J. (2022). Physical impairments in adults with developmental dysplasia of the hip (DDH) undergoing periacetabular osteotomy (PAO): A systematic review and meta-analysis. International Journal of Sports Physical Therapy, 17(6), 988-1001.
Thorborg, K., Reiman, M. P., Weir, A., Kemp, J. L., Serner, A., Mosler, A. B., & Hölmich, P. (2018). Clinical examination, diagnostic imaging, and testing of athletes with groin pain: An evidence-based approach to effective management. Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy, 48(4), 239-249.
Tibor, L. M., & Sekiya, J. K. (2008). Differential diagnosis of pain around the hip joint. Arthroscopy: The Journal of Arthroscopic & Related Surgery, 24(12), 1407-1421.
Tsukada, S., Niga, S., Nihei, T., Imamura, S., Saito, M., & Hatanaka, J. (2018). Iliopsoas disorder in athletes with groin pain: Prevalence in 638 consecutive patients assessed with MRI and clinical results in 134 patients with signal intensity changes in the iliopsoas. JBJS Open Access, 3(1), e0049.
Walker, P., Ellis, E., Scofield, J., Kongchum, T., Sherman, W. F., & Kaye, A. D. (2021). Snapping hip syndrome: A comprehensive update. Orthopedic Reviews, 13(2), 25088.
Weir, A., Brukner, P., Delahunt, E., Ekstrand, J., Griffin, D., Khan, K. M., Lovell, G., Meyers, W. C., Muschaweck, U., Orchard, J., Paajanen, H., Philippon, M., Reboul, G., Robinson, P., Schache, A. G., Schilders, E., Serner, A., Silvers, H., Thorborg, K., … Hölmich, P. (2015). Doha agreement meeting on terminology and definitions in groin pain in athletes. British Journal of Sports Medicine, 49(12), 768-774.
