כאבי פרקים בגלל השמנה: גורמים, סיכונים ודרכי טיפול נדונים כאן בהרחבה. העלייה הגלובלית בשיעורי השמנת היתר הביאה עמה זינוק חד בשכיחות של מחלות מערכת השלד והתנועה, כאשר הקשר המבני והביולוגי בין עודף משקל לכאבי פרקים כרוניים מוגדר כיום כאחד האתגרים המרכזיים ברפואה המודרנית. מפרקים נושאי משקל, ובעיקר הברכיים ומפרקי הירך, חשופים לשחיקה מכנית מואצת כתוצאה מהעומס הפיזי הישיר, אך המחקר העדכני מגלה כי ההשפעה חורגת מעבר ללחץ הפיזי בלבד. רקמת השומן מתפקדת כאיבר אנדוקריני פעיל המפריש חלבונים דלקתיים (ציטוקינים ואדיפוקינים כגון לפטין), אשר מחלחלים אל נוזל המפרק, מאיצים את הרס הסחוס ומגבירים את רגישות מערכת העצבים לכאב.
הבנת המנגנון הדו-מסלולי הזה – המשלב עומס ביומכני עם דלקתיות סיסטמית כרונית – חיונית לבניית אסטרטגיות מניעה וטיפול יעילות המונעות את הידרדרות המטופל למעגל קסמים של כאב, חוסר תנועה ועלייה נוספת במשקל. מאמר זה יסקור את הגורמים הפיזיולוגיים לכאבי פרקים משולבי השמנה, ימפה את הסיכונים ארוכי הטווח להתפתחות דלקת מפרקים ניוונית (Osteoarthritis), ויציג את חזית הטיפולים השמרניים, התרופתיים והכירורגיים הקיימים כיום.
כאבי פרקים בגלל השמנה: גורמים, סיכונים ודרכי טיפול – רקע
מה הקשר בין השמנה לכאבי פרקים? כאבי פרקים בגלל השמנה הם תופעה שכיחה, מורכבת ורב־גורמית. בעבר נהגו להסביר את הקשר בעיקר דרך “עומס מכני”: ככל שמשקל הגוף גבוה יותר, כך הברכיים, הירכיים, כפות הרגליים והגב נושאים עומס גבוה יותר. כיום ברור שהתמונה רחבה יותר. השמנה קשורה גם לדלקת כרונית בדרגה נמוכה, שינויים הורמונליים ומטבוליים, ירידה בכושר גופני, שינויים בתבנית ההליכה ולעיתים גם קושי לשמור על פעילות גופנית בגלל כאב. שילוב זה מעלה את הסיכון לכאב, מגבלה תפקודית, שחיקת סחוס ואוסטאוארתריטיס, בעיקר במפרקים נושאי משקל (King, 2013; Gambari, 2023).
שכיחות: עד כמה כאבי פרקים על רקע השמנה נפוצים?
השמנה היא מגפה בריאותית עולמית, ושכיחותה עלתה משמעותית בעשורים האחרונים. במקביל, גם הנטל העולמי של אוסטאוארתריטיס, במיוחד בברך ובירך, נמצא בעלייה. מחקרי Global Burden of Disease מצביעים על כך שמאות מיליוני אנשים חיים עם אוסטאוארתריטיס, וכי מספר המקרים צפוי לגדול עם הזדקנות האוכלוסייה, ירידה בפעילות גופנית ועלייה בשכיחות עודף משקל והשמנה (GBD 2021 Osteoarthritis Collaborators, 2023; Chen, 2025).
למה דווקא הברכיים נפגעות יותר?
הברך היא אחד המפרקים הרגישים ביותר להשמנה, משום שהיא נושאת עומסים גבוהים בכל צעד, מעבר מישיבה לעמידה, עלייה במדרגות וכריעה. גם עלייה מתונה במשקל הגוף יכולה להתבטא בעומס גדול יותר על מפרק הברך בזמן הליכה. עם הזמן, עומס מוגבר עשוי לתרום לכאב, ירידה בסבולת השרירים, פגיעה באיכות התנועה ושינויים בסחוס ובמניסקוסים. מחקר עדכני על נטל אוסטאוארתריטיס בברך מצא עלייה משמעותית במספר מקרי המחלה בעולם בין 1990 ל־2021, כאשר BMI גבוה הוא גורם סיכון מרכזי הניתן לשינוי (Chen, 2025).
גורם מכני: עומס, דחיסה ושינוי בתבנית התנועה
השמנה משפיעה על המפרקים דרך עומס מכני מתמשך. מפרק בריא מסוגל לספוג עומסים, אך כאשר העומס חוזר שוב ושוב ללא התאוששות מספקת, עלולים להופיע כאב, נוקשות והגבלה. בברכיים, עודף עומס יכול להגביר לחץ במדור הפנימי של הברך, להחמיר כאב בעלייה וירידה במדרגות ולהוביל להימנעות מתנועה. ההימנעות עצמה מחלישה את השרירים, ולכן נוצר מעגל: כאב מוביל לפחות תנועה, פחות תנועה מובילה לפחות כוח, ופחות כוח מגביר את העומס היחסי על המפרק (King, 2013; Zhao, 2025).
גורם דלקתי: רקמת שומן כגורם פעיל ולא רק “משקל”
רקמת שומן אינה רק מאגר אנרגיה. היא פועלת כרקמה אנדוקרינית המפרישה חומרים דלקתיים, אדיפוקינים וציטוקינים. חומרים אלה יכולים להשפיע על סחוס, סינוביום, עצם תת־סחוסית ומנגנוני כאב. זו אחת הסיבות לכך שהשמנה קשורה גם לכאב במפרקים שאינם נושאי משקל בלבד, כמו מפרקי הידיים. במילים אחרות, השמנה יכולה להשפיע על מפרקים גם דרך מערכת הדם והמערכת החיסונית, ולא רק דרך העומס המכני הישיר (Gambari, 2023; Economou, 2024).
השמנה, תסמונת מטבולית וכאבי פרקים
אצל חלק מהאנשים השמנה מופיעה יחד עם תסמונת מטבולית: סוכר גבוה, יתר לחץ דם, שומנים לא מאוזנים בדם והשמנה בטנית. מצב זה קשור לדלקת כרונית, עקה חמצונית ושינויים בכלי הדם הקטנים המזינים את הרקמות. מחקרים עדכניים מתארים קשר בין הפרעות מטבוליות לבין החמרת אוסטאוארתריטיס, כאב ותפקוד ירוד. לכן טיפול בכאבי פרקים בגלל השמנה אינו צריך להתמקד רק במפרק הכואב, אלא גם בבריאות המטבולית הכללית (Zhao, 2025; Lai, 2025).
סיכון לאוסטאוארתריטיס: שחיקת סחוס אינה כל הסיפור
אוסטאוארתריטיס מתוארת לעיתים כ”שחיקת סחוס”, אך זו הגדרה חלקית בלבד. מדובר במחלה של כל המפרק: סחוס, עצם, סינוביום, רצועות, שרירים ומערכת העצבים. השמנה מעלה את הסיכון לאוסטאוארתריטיס בברך ובירך, ולעיתים גם מחמירה את התסמינים אצל מי שכבר אובחן. מחקרים מראים ש־BMI גבוה תורם לנטל עולמי הולך וגדל של אוסטאוארתריטיס, בעיקר במפרקים נושאי משקל (GBD 2021 Osteoarthritis Collaborators, 2023; Zhao, 2025).
כאב אינו תמיד תואם לצילום
חשוב לדעת שאין התאמה מושלמת בין צילום לבין כאב. יש אנשים עם ממצאים מתקדמים בצילום וכאב קל, ואחרים עם כאב משמעותי וממצאים מתונים. השמנה יכולה להשפיע על כאב דרך עומס, דלקת, שינה, כושר גופני, מצב רוח, פחד מתנועה ורגישות מערכת העצבים. לכן טיפול יעיל צריך להתייחס גם לתפקוד, כוח, תנועה, הרגלי חיים ואיכות חיים, ולא רק לדרגת “שחיקה” בצילום (Bannuru, 2019; Kolasinski, 2020).
גורמי סיכון שמגבירים כאבי פרקים אצל אנשים עם השמנה
לא כל אדם עם השמנה יסבול מכאבי פרקים, ולכן חשוב לזהות גורמים נוספים. גיל מבוגר, פציעות קודמות בברך, חולשת שרירים, עבודה פיזית קשה, חוסר פעילות, ישיבה ממושכת, שינה לא איכותית, דיכאון, חרדה, עישון ותזונה דלה באיכותה יכולים להגביר סיכון. אצל נשים לאחר גיל המעבר קיימים גם שינויים הורמונליים המשפיעים על הרכב הגוף ועל בריאות המפרקים. שילוב של כמה גורמים מעלה את הסיכון יותר מגורם יחיד (Zamri, 2019; Economou, 2024).
כאבי ברכיים בגלל השמנה
כאבי ברכיים הם הביטוי הקלאסי ביותר. הכאב יכול להופיע בהליכה, מדרגות, קימה מכיסא, עמידה ממושכת או כריעה. לעיתים יש נוקשות בוקר קצרה, נפיחות, חריקות או תחושת חוסר יציבות. כאשר הכאב גורם להפחתת פעילות, שרירי הירך נחלשים והשליטה סביב הברך יורדת. לכן הטיפול חייב לשלב הפחתת עומס עם חיזוק הדרגתי, ולא להסתפק במנוחה בלבד. מנוחה ממושכת עלולה להקל זמנית אך להחמיר חולשה ותפקוד בטווח הארוך (Hsu, 2021; Lee, 2024).
כאבי ירך, כף רגל וגב תחתון בגלל השמנה
השמנה יכולה להשפיע גם על מפרקי הירך, הקרסול וכף הרגל. בירך, הכאב מורגש לעיתים במפשעה, בצד הירך או בישבן. בכף הרגל ייתכנו כאבים בעקב, בקשת, בגיד אכילס או במפרקי האצבעות. בגב התחתון, השמנה עשויה להגביר עומס מכני ולהיות קשורה גם לירידה בפעילות ולתהליכים דלקתיים. כאשר כמה אזורים כואבים יחד, הטיפול צריך להיות מערכתי: שיפור כוח כללי, סבולת, הליכה, שיווי משקל וניהול עומסים (Onwuasoigwe, 2016; Zhao, 2025).
אבחון: איך יודעים שהכאב קשור להשמנה?
אין בדיקה אחת שקובעת שכאב מפרקים נגרם מהשמנה. האבחון מבוסס על שילוב של סיפור קליני, בדיקה גופנית, הערכת תפקוד, בדיקת מפרקים, כוח שרירים, טווחי תנועה, תבנית הליכה ולעיתים בדיקות דם או הדמיה. חשוב לשלול מצבים אחרים: דלקת מפרקים, גאוט, זיהום, שבר מאמץ, פגיעה מניסקיאלית, כאב עצבי או כאב שמקורו בעמוד השדרה. השמנה יכולה להיות גורם מרכזי, אך היא אינה צריכה להפוך להסבר אוטומטי לכל כאב (Kolasinski, 2020; Bannuru, 2019).
מתי לפנות לרופא בדחיפות?
יש לפנות להערכה רפואית כאשר מופיעים כאב חד לאחר חבלה, נפיחות גדולה ומהירה, חום, אודם וחום מקומי במפרק, חוסר יכולת לדרוך, חולשה חדשה, כאב לילה חריג, ירידה בלתי מוסברת במשקל, או כאב שמחמיר במהירות. גם כאב מפרקים אצל ילדים ובני נוער דורש זהירות מיוחדת, במיוחד כאשר יש צליעה, חום או כאב מתמשך. במקרים אלה אין להסתפק בטיפול עצמי, כירופרקטיקה או פעילות גופנית ללא בירור רפואי מתאים.
טיפול: העיקרון המרכזי הוא הפחתת עומס בלי להפסיק לזוז
הטיפול היעיל בכאבי פרקים בגלל השמנה הוא רב־תחומי. המטרה אינה “להעניש” את הגוף או לרדוף אחרי משקל מסוים, אלא להפחית כאב, לשפר תפקוד, להעלות כושר ולבנות הרגלים יציבים. גם ירידה מתונה במשקל, כאשר היא נעשית באופן בטוח, יכולה להפחית כאב ולשפר תפקוד. עם זאת, ירידה במשקל ללא חיזוק עלולה לגרום לאובדן מסת שריר, ולכן עדיף לשלב תזונה מאוזנת עם פעילות מותאמת (Messier, 2013; Hsu, 2021).
ירידה במשקל: כמה זה משנה לכאב?
במחקרים על אוסטאוארתריטיס בברך, ירידה מכוונת ומתונה במשקל נמצאה קשורה לשיפור בכאב ובתפקוד. במחקר IDEA, שילוב של דיאטה ופעילות גופנית בקרב מבוגרים עם עודף משקל או השמנה ואוסטאוארתריטיס בברך שיפר מדדי כאב, תפקוד ועומס מפרקי לעומת קבוצות השוואה (Messier, 2013). מחקרים מאוחרים יותר תומכים בגישה של שילוב תזונה, פעילות גופנית וליווי מקצועי, ולא בהסתמכות על דיאטות קיצוניות או פתרונות מהירים (Hsu, 2021; Kolasinski, 2020).
פעילות גופנית: הטיפול שאנשים לעיתים חוששים ממנו
אנשים עם כאבי מפרקים חוששים לעיתים שפעילות גופנית “תשחוק” את המפרק. בפועל, פעילות מותאמת היא אחת הדרכים החשובות להפחתת כאב. אימוני כוח משפרים יציבות, מפחיתים עומס יחסי על המפרק ומשפרים תפקוד. פעילות אירובית עדינה כמו הליכה מדורגת, שחייה, אופניים או אימון במים יכולה לשפר סבולת בלי להעמיס בבת אחת. סקירה ומטה־אנליזה עדכנית מצאה שאימוני התנגדות משפרים כאב, כוח ותפקוד באוסטאוארתריטיס של הברך והירך (Lee, 2024).
איך להתחיל פעילות כשכואב?
התחלה נכונה היא הדרגתית. במקום להתחיל מאימון קשה, עדיף לבחור תנועה שאפשר לבצע בעקביות: הליכה קצרה, תרגילי ישיבה־עמידה, חיזוק ירך עם גומייה, תרגול שיווי משקל או אימון במים. כאב קל במהלך תנועה אינו בהכרח מסוכן, אך כאב שמתגבר מאוד ונמשך לאחר הפעילות דורש התאמה. המטרה היא להגדיל יכולת בהדרגה, לא “לנצח” את הכאב ביום אחד. ליווי של פיזיותרפיסט, מאמן רפואי או איש מקצוע מתאים יכול לשפר בטיחות והתמדה.
תזונה: טיפול במפרקים דרך בריאות כללית
תזונה יכולה להשפיע על כאבי מפרקים בכמה דרכים: ירידה הדרגתית במשקל, שמירה על מסת שריר, שיפור מדדים מטבוליים והפחתת דלקת מערכתית. אין צורך בדיאטות קיצוניות. דפוסי תזונה המבוססים על מזון לא מעובד, חלבון מספק, ירקות, פירות, קטניות, דגנים מלאים ושומנים איכותיים יכולים לתמוך בבריאות כללית. אצל ילדים, בני נוער, נשים בהריון, אנשים עם מחלות רקע או הפרעות אכילה בעבר, שינוי תזונתי צריך להתבצע רק בליווי מקצועי מתאים.
תרופות, זריקות וטיפולים רפואיים
כאשר הכאב משמעותי, ייתכן שימוש במשככי כאב, נוגדי דלקת מקומיים או פומיים, זריקות סטרואידים או טיפולים אחרים בהתאם להמלצת רופא. בהנחיות אוסטאוארתריטיס מודרניות, טיפול תרופתי נחשב בדרך כלל חלק מתוכנית רחבה יותר, ולא תחליף לפעילות גופנית, ניהול משקל וחינוך טיפולי. במקרים מתקדמים מאוד, כאשר הכאב והתפקוד אינם משתפרים, נשקלת לעיתים התערבות ניתוחית כמו החלפת מפרק (Bannuru, 2019; Kolasinski, 2020).
כירופרקטיקה: איך היא יכולה להועיל?
כירופרקטיקה יכולה להועיל לחלק מהאנשים עם כאבי פרקים והשמנה כחלק מתוכנית טיפול שמרנית. התרומה האפשרית כוללת הערכת תנועה, טיפול ידני במפרקים וברקמות רכות, שיפור תנועתיות עמוד השדרה והאגן, הדרכה להפחתת עומסים, תרגול בסיסי ושיפור ביטחון בתנועה. סקירה עדכנית מתארת כירופרקטורים כאנשי מקצוע המטפלים בהפרעות שריר־שלד, בעיקר באמצעות טיפול מנואלי ומניפולציה שדרתית, תוך הדגשת הצורך בהנחיות מבוססות ראיות ובסינון מצבים רפואיים משמעותיים (Trager, 2024).
כירופרקטיקה וכאבי ברכיים או ירכיים
כאשר הכאב הוא בברך או בירך, כירופרקטיקה אינה “מורידה משקל” ואינה מחליפה תרגול או טיפול רפואי, אך היא יכולה לסייע בניהול כאב ותנועה. טיפול ידני עשוי לשפר זמנית טווח תנועה, להפחית רגישות ולאפשר התחלה נוחה יותר של תרגול. סקירה על טיפול ידני באוסטאוארתריטיס של הברך מצאה שטיפול מנואלי עשוי לתרום להפחתת כאב ולשיפור תפקוד בטווח הקצר, בעיקר כאשר הוא משולב בתרגילים ולא ניתן כטיפול יחיד (Tsokanos, 2021).
מתי כירופרקטיקה פחות מתאימה?
כירופרקטיקה אינה מתאימה כקו ראשון כאשר יש חשד לזיהום, שבר, גידול, דלקת מפרקים פעילה לא מאובחנת, נפיחות חריפה, חוסר יכולת לדרוך, כאב עצבי מתקדם או סימנים מערכתיים כמו חום. במצבים כאלה צריך קודם בירור רפואי. בנוסף, טיפול ידני אגרסיבי במפרק כואב, נפוח או לא יציב עלול להחמיר תסמינים. הטיפול הבטוח יותר הוא טיפול מותאם, הדרגתי ומשולב עם תרגול, ניטור עומסים ושיתוף פעולה עם רופא או פיזיותרפיסט במידת הצורך.
ניהול עומסים בחיי היומיום
שינויים קטנים יכולים להפחית כאב: חלוקת הליכה למקטעים קצרים, שימוש במדרסים במקרה מתאים, בחירת נעליים נוחות, הפחתת עמידה ממושכת, שילוב הפסקות תנועה, שימוש במעקה במדרגות והימנעות מהעמסת יתר בימים של החמרה. אין צורך להימנע לחלוטין ממדרגות או הליכה, אלא לנהל מינון. כאשר הגוף מתחזק, ניתן להעלות עומסים בהדרגה. ניהול עומסים נכון עוזר לשבור את המעגל של כאב, פחד מתנועה וירידה בכושר.
שינה, סטרס וכאב מפרקים
כאב מפרקים אינו מושפע רק מהמפרק עצמו. שינה לא מספקת, סטרס מתמשך ומצב רוח ירוד יכולים להגביר רגישות לכאב ולהקשות על התמדה בפעילות. אצל אנשים עם השמנה, ייתכנו גם דום נשימה בשינה ועייפות יומית, שמשפיעים על פעילות, תיאבון וכאב. לכן טיפול יעיל צריך לשאול גם על שינה, אנרגיה, מצב רגשי וסדר יום. לעיתים שיפור שינה וניהול מתח מסייעים להפחתת כאב לא פחות מהתערבות מקומית במפרק.
מניעה: איך להפחית סיכון לכאבי פרקים בעתיד?
מניעה כוללת שמירה על פעילות קבועה, חיזוק שרירי רגליים וליבה, תזונה מאוזנת, טיפול בפציעות מוקדם, הימנעות מעלייה מהירה בעומסים ושמירה על בריאות מטבולית. ירידה במשקל אינה חייבת להיות גדולה כדי להועיל; גם שיפור כוח, סבולת והליכה יכול להפחית כאב ולשפר איכות חיים. המסר המרכזי הוא לא “פחות גוף”, אלא יותר יכולת: יותר כוח, יותר תנועה, יותר ביטחון ויותר תפקוד.
סיכום: טיפול נכון בכאבי פרקים בגלל השמנה
כאבי פרקים בגלל השמנה נוצרים משילוב של עומס מכני, דלקת כרונית, שינויים מטבוליים, ירידה בכושר ולעיתים הימנעות מתנועה. הברכיים והירכיים הן המפרקים המושפעים ביותר, אך כאב יכול להופיע גם בכפות הרגליים, בגב ובמפרקים נוספים. הטיפול היעיל ביותר הוא רב־תחומי: פעילות גופנית מדורגת, חיזוק, תזונה מאוזנת, ירידה מתונה ובטוחה במשקל כאשר מתאים, טיפול רפואי לפי צורך, ניהול עומסים ושיפור שינה. כירופרקטיקה יכולה להשתלב כטיפול תומך להפחתת כאב ושיפור תנועה, בתנאי שהיא מבוססת אבחון, זהירות ושילוב עם תרגול.
השמנה ומשקל עודף מעלים את לחץ הדם. לחץ דם גבוה מהווה כידוע גורם סיכון למחלות לב וכלי דם ובכלל זה שבץ מוחי ואוטם שריר הלב. לעתים הורדת משקל בלבד יכולה להספיק על מנת לחזור לערכי לחץ דם נורמליים.
References:
Bannuru, R. R., Osani, M. C., Vaysbrot, E. E., Arden, N. K., Bennell, K. L., Bierma-Zeinstra, S. M. A., Kraus, V. B., Lohmander, L. S., Abbott, J. H., Bhandari, M., Blanco, F. J., Espinosa, R., Haugen, I. K., Lin, J., Mandl, L. A., Moilanen, E., Nakamura, N., Snyder-Mackler, L., Trojian, T., Underwood, M., & McAlindon, T. E. (2019). OARSI guidelines for the non-surgical management of knee, hip, and polyarticular osteoarthritis. Osteoarthritis and Cartilage, 27(11), 1578-1589. doi:10.1016/j.joca.2019.06.011.
Chen, J., Chen, X., Wang, T., Li, M., Dai, H., Shang, S., Cheng, L., Tang, Z., Liu, S., & Huang, C. (2025). Global burden of knee osteoarthritis from 1990 to 2021: Trends, inequalities, and projections to 2035. PLOS ONE, 20(6), e0320115. doi:10.1371/journal.pone.0320115.
Economou, A., Gkiatas, I., Malizos, K. N., & Varitimidis, S. (2024). The role of adipokines between genders in the progression of osteoarthritis. International Journal of Molecular Sciences, 25(1), 438. doi:10.3390/ijms25010438.
Gambari, L., Cellamare, A., Grassi, F., Grigolo, B., Panciera, A., Ruffilli, A., Faldini, C., & Desando, G. (2023). Targeting the inflammatory hallmarks of obesity-associated osteoarthritis: Towards nutraceutical-oriented preventive and complementary therapeutic strategies based on n-3 polyunsaturated fatty acids. International Journal of Molecular Sciences, 24(11), 9340. doi:10.3390/ijms24119340.
GBD 2021 Osteoarthritis Collaborators. (2023). Global, regional, and national burden of osteoarthritis, 1990-2020 and projections to 2050: A systematic analysis for the Global Burden of Disease Study 2021. The Lancet Rheumatology, 5(9), e508-e522. doi:10.1016/S2665-9913(23)00163-7.
Hsu, Y.-I., Chen, Y.-C., Lee, C.-L., & Chang, N.-J. (2021). Effects of diet control and telemedicine-based resistance exercise intervention on patients with obesity and knee osteoarthritis: A randomized control trial. International Journal of Environmental Research and Public Health, 18(15), 7744. doi:10.3390/ijerph18157744.
King, L. K., March, L., & Anandacoomarasamy, A. (2013). Obesity & osteoarthritis. The Indian Journal of Medical Research, 138(2), 185-193.
Kolasinski, S. L., Neogi, T., Hochberg, M. C., Oatis, C., Guyatt, G., Block, J., Callahan, L., Copenhagen, K., Dodge, C., Felson, D., Gellar, K., Harvey, W. F., Hawker, G., Herzig, E., Kwoh, C. K., Nelson, A. E., Samuels, J., Scanzello, C., White, D., Wise, B., … Reston, J. (2020). 2019 American College of Rheumatology/Arthritis Foundation guideline for the management of osteoarthritis of the hand, hip, and knee. Arthritis Care & Research, 72(2), 149-162. doi:10.1002/acr.24131.
Lai, J., Lacroix, D., & Mengoni, M. (2025). Mathematical modelling of inflammatory process and associated pain in obesity-related osteoarthritis. PLOS Computational Biology, 21(2), e1012830. doi:10.1371/journal.pcbi.1012830.
Lee, J., Kim, H., & Lee, B. H. (2024). The effects of resistance training on pain, strength, and function in osteoarthritis: Systematic review and meta-analysis. Healthcare, 12(23), 2397. doi:10.3390/healthcare12232397.
Messier, S. P., Mihalko, S. L., Legault, C., Miller, G. D., Nicklas, B. J., DeVita, P., Beavers, D. P., Hunter, D. J., Lyles, M. F., Eckstein, F., Williamson, J. D., Carr, J. J., Guermazi, A., & Loeser, R. F. (2013). Effects of intensive diet and exercise on knee joint loads, inflammation, and clinical outcomes among overweight and obese adults with knee osteoarthritis: The IDEA randomized clinical trial. JAMA, 310(12), 1263-1273. doi:10.1001/jama.2013.277669.
Onwuasoigwe, O., Iloanusi, N., Anyanwu, E., & Nwankwo, O. (2016). The impact of overweight and obesity on the musculoskeletal system using lumbosacral angles. Patient Preference and Adherence, 10, 291-296. doi:10.2147/PPA.S90967.
Phelps, N. H., Singleton, R. K., Zhou, B., Heap, R. A., Mishra, A., Bennett, J. E., et al., & NCD Risk Factor Collaboration. (2024). Worldwide trends in underweight and obesity from 1990 to 2022: A pooled analysis of 3663 population-representative studies with 222 million children, adolescents, and adults. The Lancet, 403(10431), 1027-1050. doi:10.1016/S0140-6736(23)02750-2.
Trager, R. J., Bejarano, G., Perfecto, R.-P. T., Blackwood, E. R., & Goertz, C. M. (2024). Chiropractic and spinal manipulation: A review of research trends, evidence gaps, and guideline recommendations. Journal of Clinical Medicine, 13(19), 5668. doi:10.3390/jcm13195668.
Tsokanos, A., Livieratou, E., Billis, E., Tsekoura, M., Tatsios, P., Tsepis, E., & Fousekis, K. (2021). The efficacy of manual therapy in patients with knee osteoarthritis: A systematic review. Medicina, 57(7), 696. doi:10.3390/medicina57070696.
Zamri, N. A. A., Harith, S., Yusoff, N. A. M., Hassan, N. M., & Ong, Y. Q. (2019). Prevalence, risk factors and primary prevention of osteoarthritis in Asia: A scoping review. Elderly Health Journal, 5(1), 19-31.