כאבי גב אמצעי מה גורם להם

כאבי גב אמצעי: גורמים וגורמי סיכון

תוכן עניינים

כאבי גב אמצעי: גורמים וגורמי סיכון זהו נושאו של המאמר. כאבים בגב האמצעי (האזור החזי של עמוד השדרה) נפוצים פחות מכאבי גב תחתון, אך הם עשויים להיות מטרידים מאוד. הגורם השכיח ביותר לכאבים אלו הוא יציבה לקויה המפעילה עומס מתמשך על הרקמות. עם זאת גם ארגונומיה לקויה תורמת לכך. ישיבה ממושכת מול מחשב או רכינה מעל טלפונים ניידים ("צוואר טקסט") יוצרת עומס מצטבר על שרירי הגב העליון והאמצעי.

בעיות שרירים ושלד בגב האמצעי שעלולות לגרום להתפתחות כאבי גב אמצעי כוללות מתיחה של שרירים ורצועות, בלט או פריצת דיסק (נדירים יותר באזור החזי בהשוואה לגב התחתון) דלקות מפרקים, טראומה, הקרנת כאב עקמת ועוד. גורמי סיכון לכאבים בגב האמצעי כוללים אורח חיים יושבני, עלייה בגיל, משקל עודף, עישון, מצבים נפשייפם כגון סטרס, חרדה ודיכאון.יש לפנות לאבחון מקצועי אם הכאב אינו משתפר לאחר שבועיים, אם הוא מלווה בחום, חולשה בגפיים, חוסר שליטה על סוגרים או אם הוא הופיע בעקבות טראומה משמעותית. כירופרקטיקה היא שיטת טיפול יעילה גם במצב של כאבי גב אמצעי.

כאבי גב אמצעי: גורמים וגורמי סיכון – רקע

כאב גב אמצעי הוא כאב שמופיע באזור עמוד השדרה החזי, כלומר בין בסיס הצוואר לבין תחילת הגב התחתון. זהו האזור שבו החוליות מחוברות לצלעות, ולכן הוא מתפקד אחרת מהצוואר ומהגב התחתון. הגב האמצעי צריך לאפשר תנועה, אך גם להגן על בית החזה, הלב והריאות. בגלל המבנה הזה, כאב באזור החזי יכול לנבוע משרירים, מפרקים, צלעות, דיסקים, עצבים, יציבה, עומס חוזר, ולעיתים גם ממקור שאינו שריר־שלד.

כאבי גב אמצעי נקראים בספרות Thoracic Spine Pain או Mid-Back Pain. אף שהם פחות מדוברים מכאבי גב תחתון וצוואר, הם שכיחים מספיק כדי להיות בעיה קלינית חשובה. סקירות אפידמיולוגיות מציינות שכאב חזי מופיע בילדים, מתבגרים ומבוגרים, אך נחקר פחות מכאב גב תחתון וצוואר (Briggs, 2009; Johansson, 2017).

שכיחות כאבי גב אמצעי

שכיחות כאבי גב אמצעי משתנה לפי גיל, מקצוע, הגדרה מחקרית ומשך הזמן שנמדד. סקירה שיטתית על כאב בעמוד השדרה החזי דיווחה ששכיחות כאב חזי באוכלוסייה נעה בטווחים רחבים, בין היתר משום שמחקרים שונים שאלו על כאב יומי, חודשי, שנתי או כאב לאורך החיים (Briggs, 2009). במחקרי עבודה, השכיחות יכולה להיות גבוהה במיוחד במקצועות הכוללים ישיבה ממושכת, עבודה פיזית, הרמה, תנוחות כפופות או עומס חוזר על חגורת הכתפיים (Briggs, 2009; Fouquet, 2015).

בקרב מתבגרים, כאב גב אמצעי אינו נדיר. מחקר אורך בקרב תלמידי תיכון מצא שכיחות שנתית מתמשכת של 38.4% ושיעור הופעה חדשה של 10.1% במהלך שנה אחת (De Vitta, 2023). המחקר מצא קשר בין כאב גב חזי לבין מין נקבה, גיל מבוגר יותר בגיל ההתבגרות, קשיים נפשיים ושימוש ממושך במכשירים אלקטרוניים בתנוחות לא מיטביות (De Vitta, 2023).

למה כאב גב אמצעי שונה מכאב גב תחתון?

מבנה עמוד השדרה החזי

עמוד השדרה החזי מורכב מ־12 חוליות המחוברות לצלעות. החיבור לצלעות מעניק יציבות, אך גם מגביל חלק מהתנועה. לכן, כאשר מופיע כאב באזור זה, הוא יכול להיות קשור לא רק לחוליות עצמן אלא גם למפרקי הצלעות, לשרירים בין־צלעיים, למפרקים בין החוליות ולתנועת בית החזה בזמן נשימה.

בגב התחתון יש יותר תנועה ועומסי דחיסה גבוהים יותר. בצוואר יש יותר ניידות ועדינות עצבית. הגב האמצעי נמצא ביניהם: הוא יציב יחסית, אך מושפע מאוד מתנוחת הראש, הכתפיים, השכמות והנשימה. לכן, כאב גב אמצעי מופיע לעיתים יחד עם כאבי צוואר, כאבי שכמות, כאבי כתפיים או תחושת לחץ בין השכמות.

הקשר בין הגב האמצעי לשכמות ולצלעות

כאבים בין השכמות הם תלונה אופיינית לכאב גב אמצעי. לעיתים המקור הוא שרירי, למשל עומס על שרירי הטרפז, הרומבואידים או זוקפי הגב. במקרים אחרים הכאב קשור למפרקי הצלעות או למגבלה בתנועה של חוליות החזה.

הכאב יכול להחמיר בישיבה ממושכת, נשימה עמוקה, סיבוב הגוף, הרמת ידיים, עבודה מול מחשב, אימוני כוח או שכיבה בתנוחה מסוימת. העובדה שכאב מוחמר בתנועה מסוימת אינה מוכיחה שמדובר בבעיה חמורה; לעיתים קרובות זהו סימן לכאב מכני שניתן לטיפול שמרני.

גורמים שכיחים לכאבי גב אמצעי

עומס שרירי בין השכמות

הגורם השכיח ביותר לכאב גב אמצעי הוא עומס שרירי. ישיבה ממושכת מול מחשב, שימוש בטלפון, נהיגה, עבודה עם ידיים קדימה, נשיאת תיקים או אימון לא הדרגתי יכולים לגרום לעייפות של שרירי הגב העליון והאמצעי.

כאשר הראש נוטה קדימה והכתפיים מתעגלות, השרירים בין השכמות עובדים לאורך זמן כדי לייצב את השכמות ואת עמוד השדרה. העומס אינו חייב להיות כבד; גם עומס קל שנמשך שעות יכול לגרום לכאב. לכן, מטופלים רבים מדווחים שהכאב מתגבר בסוף יום עבודה או אחרי ישיבה ממושכת.

כאב ממפרקי החוליות והצלעות

עמוד השדרה החזי כולל מפרקים קטנים בין החוליות, וכן מפרקים בין החוליות לצלעות. מפרקים אלה יכולים להיות רגישים בעקבות עומס, תנועה חדה, שיעול ממושך, חבלה קלה, אימון כוח או נוקשות אזורית.

כאב מפרקי חזי עשוי להיות חד וממוקד יותר מכאב שרירי. הוא יכול להחמיר בסיבוב, פשיטה לאחור, נשימה עמוקה או שינוי תנוחה. לעיתים המטופל מתאר תחושה של “צלע תפוסה” או “נקודה בין השכמות”. במקרים רבים מדובר בכאב מכני שמגיב היטב לתנועה הדרגתית, טיפול ידני, תרגול ושינוי עומסים.

נוקשות בעמוד השדרה החזי

נוקשות בגב האמצעי יכולה להופיע אצל אנשים שיושבים שעות רבות, עובדים מול מחשב, מתאמנים בעיקר בכיפוף קדימה או נמנעים מתנועות סיבוב ופשיטה. כאשר עמוד השדרה החזי מאבד חלק מהתנועתיות, אזורים סמוכים כמו הצוואר, הכתפיים והגב התחתון עשויים לפצות.

נוקשות אינה תמיד כואבת, אך היא יכולה להעלות עומס על שרירים ומפרקים. תרגילי תנועתיות חזית, פתיחת בית חזה, סיבובים עדינים ונשימה עמוקה עשויים להועיל כאשר הם מבוצעים בהדרגה וללא החמרה משמעותית.

גורמים הקשורים ליציבה וישיבה

ישיבה ממושכת מול מחשב

ישיבה אינה מסוכנת בפני עצמה, אך ישיבה ממושכת ללא שינוי תנוחה עלולה לתרום לכאב גב אמצעי. כאשר המסך נמוך מדי, המקלדת רחוקה, הכיסא אינו מתאים או המרפקים אינם נתמכים, שרירי הגב העליון והשכמות עובדים בעומס סטטי.

הפתרון אינו “לשבת ישר כל היום”. תנוחה אחת, גם אם היא נראית נכונה, עלולה להפוך לעומס אם מחזיקים אותה זמן רב. הגישה העדכנית מעדיפה שינוי תנוחות, הפסקות תנועה, התאמת מסך, תמיכה לאמות ותרגול חיזוק ותנועתיות.

שימוש בטלפון ובטאבלט

שימוש ממושך בטלפון או טאבלט, במיוחד כאשר הראש כפוף והגב מעוגל, קשור אצל מתבגרים לשכיחות גבוהה יותר של כאבי גב חזי. במחקר אורך בקרב תלמידי תיכון, שימוש של שלוש שעות ומעלה ביום בטלפון או בטאבלט ותנוחות שכיבה למחצה בזמן שימוש נקשרו לסיכון מוגבר לכאב חזי (De Vitta, 2023).

אין פירוש הדבר שכל שימוש במסך גורם לכאב. הבעיה היא שילוב של משך, תנוחה, היעדר הפסקות, פעילות גופנית נמוכה ולעיתים גם לחץ נפשי. לכן, מניעה צריכה להתמקד בהרגלים ולא בהפחדה ממסכים.

גורמי סיכון תעסוקתיים לכאב גב אמצעי

עבודה משרדית

בעבודה משרדית, כאבי גב אמצעי קשורים לעיתים לישיבה ממושכת, מתח צוואר־כתפיים, עבודה עם עכבר, היעדר תמיכה לאמות, מסך לא ממורכז או עומס נפשי. הכאב מופיע לעיתים בין השכמות, באזור החזי העליון או סביב בסיס הצוואר.

שינוי סביבת העבודה יכול להפחית עומס: מסך בגובה מתאים, כיסא המאפשר תמיכה, מקלדת ועכבר קרובים, הפסקות קצרות ועמידה לסירוגין. עם זאת, ארגונומיה לבדה אינה תמיד מספיקה. כאשר קיימים כאב חוזר או נוקשות, חשוב לשלב חיזוק ותנועה.

עבודה פיזית והרמות

עובדים המרימים משאות, דוחפים, מושכים, עובדים מעל גובה הכתף או מבצעים תנועות חוזרות עלולים לפתח כאב גב אמצעי. בסקירה על כאב חזי באוכלוסייה העובדת נמצא שהשכיחות משתנה בין מקצועות וקשורה למגוון גורמים פיזיים, אישיים ופסיכו־סוציאליים (Briggs, 2009).

כאב אצל עובד פיזי אינו נובע תמיד מ”הרמה לא נכונה”. לעיתים הבעיה היא עומס מצטבר, חוסר התאוששות, עבודה ממושכת באותה תנוחה או חוסר איזון בין דרישות העבודה לבין הכושר הגופני. לכן, טיפול יעיל כולל גם שינוי עומסים בעבודה.

גורמי סיכון אצל ילדים ומתבגרים

גדילה, מסכים ובריאות נפשית

בגיל ההתבגרות הגוף משתנה במהירות. עצמות מתארכות, מסת השריר משתנה, מרכז הכובד משתנה והרגלי יציבה מתגבשים. לכן, כאבי גב אמצעי בגיל זה יכולים להיות קשורים גם לגדילה מהירה, עומסי לימודים, שימוש במסכים, פעילות גופנית נמוכה ושינה לא מספקת.

מחקר אורך מצא שגורמים נפשיים היו מהחזקים בקשר שלהם לכאב גב חזי חדש ומתמשך בקרב תלמידי תיכון (De Vitta, 2023). נתון זה חשוב משום שכאב אינו רק תוצאה של יציבה או שריר חלש. סטרס, חרדה, עומס לימודי ושינה ירודה יכולים להשפיע על סף הכאב ועל התאוששות הרקמות.

תיקי בית ספר ופעילות גופנית

נשיאת תיק כבד או לא מאוזן יכולה להחמיר כאב אצל חלק מהילדים, אך היא בדרך כלל אינה הסיבה היחידה. גם היעדר פעילות גופנית, ישיבה ממושכת וחוסר גיוון תנועתי יכולים להשפיע.

ההמלצה המעשית היא לעודד תנועה יומית, משחק, ספורט הדרגתי, שינה טובה והפחתת זמן ישיבה רצוף. כאשר ילד מתלונן על כאב מתמשך, כאב לילה, ירידה בפעילות או כאב לאחר חבלה, חשוב לבצע בדיקה מקצועית ולא להניח שזה “כאבי גדילה”.

גורמים מבניים לכאב גב אמצעי

קיפוזה מוגברת

קיפוזה היא הקשת הטבעית של הגב העליון. כאשר הקשת מוגברת, מתקבל מראה של גב כפוף יותר. אצל חלק מהאנשים מדובר במבנה גמיש ויציבתי; אצל אחרים מדובר בקיפוזה נוקשה יותר, למשל במחלת שוירמן בגיל ההתבגרות.

קיפוזה מוגברת יכולה להעלות עומס על שרירי הגב האמצעי, הצוואר והשכמות. עם זאת, לא כל קיפוזה גורמת לכאב. ההחלטה אם לטפל תלויה בכאב, בנוקשות, בתפקוד, בגיל, במידת העקומה ובשאלה אם יש החמרה.

סקוליוזיס וכאב גב אמצעי

סקוליוזיס היא עקומה תלת־ממדית של עמוד השדרה. כאשר העקומה מערבת את האזור החזי, היא יכולה ליצור אסימטריה בין השכמות, שינוי בגובה הכתפיים ולעיתים כאב גב אמצעי.

ברוב מקרי הסקוליוזיס הקלה אין כאב חמור, אך כאב מתמשך או החמרה מהירה מחייבים בדיקה. אצל מתבגרים, זיהוי מוקדם חשוב בעיקר כדי לעקוב אחר התקדמות העקומה בזמן הגדילה.

סיבות רפואיות שחשוב לא לפספס

שבר דחיסה ואוסטאופורוזיס

כאב גב אמצעי חד אצל אדם מבוגר, במיוחד לאחר נפילה קלה או ללא אירוע ברור, יכול לנבוע משבר דחיסה בחוליה. הסיכון עולה באוסטאופורוזיס, שימוש ממושך בסטרואידים, גיל מבוגר או היסטוריה של שברים.

שבר כזה יכול לגרום לכאב חד, קושי לעמוד זקוף, כאב בזמן מעבר משכיבה לישיבה ולעיתים ירידה בגובה. במקרה כזה אין להסתפק בטיפול ידני לפני בירור רפואי.

דלקת, זיהום וממאירות

רוב כאבי הגב האמצעי אינם מסוכנים. עם זאת, כאב חזי שמלווה בחום, ירידה לא מוסברת במשקל, הזעות לילה, היסטוריה של סרטן, חולשה נוירולוגית או כאב לילה שאינו משתנה בתנוחה מחייב בירור. מסגרת בינלאומית לדגלים אדומים בעמוד השדרה מדגישה שהמטרה אינה להיבהל מכל סימן, אלא להשתמש בהיגיון קליני כדי לזהות מתי יש חשד לפתולוגיה רצינית (Finucane, 2020).

הגב האמצעי מקבל תשומת לב מיוחדת משום שכאב באזור החזי יכול לעיתים להיות הביטוי הראשון של בעיה שאינה מכנית פשוטה. לכן, אבחון טוב כולל תשאול רפואי מלא ולא רק בדיקת שרירים.

כאב מוקרן מאיברים פנימיים

כאב שמורגש בגב האמצעי עשוי לעיתים להיות מוקרן מאיברים פנימיים, כמו לב, ריאות, ושט, כיס מרה או כליות. כאב כזה בדרך כלל אינו מתנהג כמו כאב מכני רגיל. הוא עשוי שלא להשתנות בתנועה, או להופיע עם קוצר נשימה, כאב חזה, בחילה, הזעה, חום או תחושת מחלה כללית.

כאשר הכאב אינו ניתן לשחזור בתנועה או במישוש, או כאשר הוא מלווה בסימנים מערכתיים, יש לפנות לבדיקה רפואית. טיפול שריר־שלד מתאים רק לאחר שנשללו גורמים דחופים.

כאב עצבי בגב האמצעי

רדיקולופתיה חזית

גירוי של שורש עצב באזור החזי יכול לגרום לכאב חגורה סביב בית החזה, לעיתים עם שריפה, נימול או רגישות לאורך הצלע. רדיקולופתיה חזית פחות שכיחה מרדיקולופתיה צווארית או מותנית, אך היא קיימת.

הכאב יכול להידמות לכאב צלע, כאב שרירי או אפילו כאב שמקורו באיבר פנימי. לכן חשוב לבדוק תחושה, כוח, רפלקסים, תנועת עמוד שדרה ותסמינים נלווים.

שלבקת חוגרת

שלבקת חוגרת עלולה להתחיל בכאב שורף או רגישות באזור בית החזה והגב עוד לפני שמופיעה פריחה. כאשר הכאב חד־צדדי, שורף, רגיש למגע ומופיעה פריחה של שלפוחיות לאורך מסלול צלעי, יש לפנות לרופא.

זהו מצב רפואי ולא בעיה יציבתית. טיפול מוקדם יכול להפחית סיבוכים וכאב ממושך.

אבחון כאב גב אמצעי

תשאול קליני

אבחון מתחיל בשאלות: מתי הכאב התחיל, מה מחמיר אותו, מה מקל עליו, האם היה אירוע חבלה, האם יש כאב לילה, האם יש חום, ירידה במשקל, קוצר נשימה, כאב חזה, נימול או חולשה. כמו כן חשוב להבין את עבודת המטופל, פעילות גופנית, שינה, סטרס והרגלי מסך.

תשאול טוב יכול להבדיל בין כאב מכני נפוץ לבין מצב המחייב בדיקות נוספות. לדוגמה, כאב שמופיע אחרי שעות מחשב ומשתפר בתנועה שונה מכאב שמופיע בלילה עם חום.

בדיקה גופנית

הבדיקה כוללת הסתכלות על יציבה, טווחי תנועה, נשימה, תנועת צלעות, כוח, תחושה, בדיקת צוואר וכתפיים, מישוש שרירים ומפרקים ובדיקות נוירולוגיות לפי צורך.

לא תמיד צריך הדמיה. בהיעדר דגלים אדומים, צילום, CT או MRI אינם בהכרח משנים את הטיפול בשלבים הראשונים. כאשר יש טראומה, חשד לשבר, סימנים נוירולוגיים או כאב לא טיפוסי, הדמיה ובדיקות נוספות עשויות להיות חשובות.

כירופרקטיקה בכאבי גב אמצעי

איך כירופרקטיקה יכולה להועיל?

כירופרקטיקה יכולה להשתלב בטיפול בכאבי גב אמצעי כאשר הכאב מתאים לדפוס מוסקולוסקלטלי: כאב שמוחמר בתנועה או תנוחה, רגישות מקומית, נוקשות, עומס שרירי, מגבלה במפרקי החזה או קשר לצוואר ולשכמות. טיפול כירופרקטי עשוי לכלול מניפולציה שדרתית, מוביליזציות, עבודה על רקמות רכות, תרגול, הדרכה ארגונומית וניהול עומסים.

מחקר פיילוט מצא שמניפולציה שדרתית עשויה להועיל בכאב חזי מכני, אך גודל המדגם היה קטן ולכן אין לראות בו הוכחה חזקה לכל מטופל (Schiller, 2001). מחקר נוסף מצא שתוספת מניפולציה לתרגול חזי שיפרה כאב ואיכות חיים יותר מתרגול בלבד בטווח שנבדק (Waqas, 2023).

למה טיפול ידני לא מספיק לבד?

כאשר כאב נובע מעומס חוזר, ישיבה ממושכת או חולשה, טיפול ידני יכול להפחית כאב ולשפר תנועה, אך אינו מחליף שינוי הרגלים. כדי שהתוצאה תחזיק, צריך לשלב תרגול, חיזוק, הפסקות תנועה, התאמת סביבת עבודה ושיפור יכולת הגוף לעמוד בעומסים.

סקירה רחבה על כירופרקטיקה ומניפולציה שדרתית מצאה שההמלצות הקליניות החזקות יותר עוסקות בעיקר בכאבי גב תחתון, כאבי צוואר וכאבי ראש מסוימים, בעוד שלכאב חזי ספציפי בסיס הראיות מצומצם יותר (Trager, 2024). לכן, בכאב גב אמצעי מומלץ לראות בכירופרקטיקה חלק מגישה רב־מרכיבית, ולא פתרון יחיד.

מתי כירופרקטיקה אינה מתאימה כקו ראשון?

כירופרקטיקה אינה מתאימה כקו ראשון כאשר יש חום, חבלה משמעותית, חשד לשבר, אוסטאופורוזיס משמעותית ללא בירור, כאב חזה חשוד, קוצר נשימה, ירידה לא מוסברת במשקל, חולשה נוירולוגית, נימול מתגבר או כאב לילה חריג. במצבים כאלה יש צורך בבירור רפואי לפני טיפול ידני.

מטפל אחראי צריך לדעת לא רק מתי לטפל, אלא גם מתי להפנות. זהו חלק מרכזי בבטיחות הטיפול בכאבי גב אמצעי.

טיפול שמרני בכאבי גב אמצעי

תנועה הדרגתית

ברוב כאבי הגב האמצעי המכניים, מנוחה מוחלטת אינה הפתרון. עדיף לשמור על תנועה קלה: הליכה, נשימה עמוקה, תנועות סיבוב עדינות, פתיחת בית חזה ותרגילים שאינם מחמירים את הכאב.

הכלל הוא מינון. תרגיל שמפחית נוקשות ומעלה ביטחון הוא מועיל. תרגיל שמחמיר כאב באופן ברור למשך שעות רבות כנראה חזק מדי בשלב הנוכחי.

חיזוק שרירי גב, שכמות וליבה

חיזוק הדרגתי של הגב האמצעי, השכמות, הכתפיים ושרירי הליבה יכול להפחית עומס חוזר. תרגילים כמו חתירה עם גומייה, פתיחת בית חזה, תרגילי סיבוב חזי, חיזוק טרפז תחתון, תרגילי נשימה ותרגילי יציבה דינמית יכולים להתאים.

הדגש אינו “ליישר את הגב בכוח”, אלא לפתח יכולת להחזיק מגוון תנוחות ולנוע ביניהן ללא כאב. יציבה בריאה היא יכולת תנועה, לא תנוחה קפואה.

התאמת סביבת עבודה

עמדת עבודה טובה יכולה להפחית כאב חוזר. המסך צריך להיות מול העיניים, המקלדת קרובה, האמות נתמכות, הגב אינו חייב להיות זקוף כל הזמן, והכיסא צריך לאפשר שינוי תנוחה.

חשוב להוסיף הפסקות קצרות. גם שתי דקות של קימה, נשימה ותנועה כל חצי שעה עד שעה יכולות להפחית עומס סטטי על הגב האמצעי.

דגלים אדומים בכאבי גב אמצעי

מתי לפנות לבדיקה רפואית?

כאבי גב אמצעי: גורמים וגורמי סיכון
כאבי גב אמצעי: גורמים וגורמי סיכון

יש לפנות לבדיקה כאשר כאב הגב האמצעי מופיע לאחר חבלה משמעותית, מלווה בחום, ירידה לא מוסברת במשקל, כאב חזה, קוצר נשימה, חולשה, נימול, קושי בהליכה, כאב לילה חריג, היסטוריה של סרטן, שימוש ממושך בסטרואידים או חשד לאוסטאופורוזיס.

כאב גב אמצעי חדש וחזק שאינו משתנה בתנועה או תנוחה דורש תשומת לב מיוחדת. אין פירוש הדבר שמדובר בהכרח במצב מסוכן, אך זהו מצב שבו אבחון עצמי אינו מספיק.

מניעה של כאבי גב אמצעי

הרגלי תנועה יומיומיים

המניעה הטובה ביותר היא גיוון. כדאי להימנע משעות ארוכות באותה תנוחה, לשלב הליכה, תנועתיות חזית, חיזוק שכמות ופעילות גופנית כללית. הגוף אינו זקוק ליציבה מושלמת, אלא לעומסים מגוונים ומדורגים.

אצל עובדים משרדיים מומלץ לשלב הפסקות תנועה. אצל עובדים פיזיים מומלץ לתכנן עומסים, לשנות משימות ולהקפיד על התאוששות. אצל מתבגרים חשוב לשלב פעילות גופנית, שינה מספקת וניהול זמן מסך.

נשימה, בית חזה וסטרס

הגב האמצעי משתתף בנשימה. כאשר אדם נמצא במתח, הוא עשוי לנשום שטחי יותר, להחזיק כתפיים מורמות ולהקשיח את בית החזה. לאורך זמן זה יכול לתרום לכאב ונוקשות. תרגילי נשימה עמוקה, פעילות אירובית מתונה, הפחתת סטרס ותנועה עדינה יכולים לעזור. אין צורך להפוך כל כאב למצב נפשי, אך חשוב להבין שסטרס משפיע על שרירים, שינה וסף כאב.

סיכום: כאב גב אמצעי הוא לרוב מכני, אך דורש אבחנה טובה

כאבי גב אמצעי יכולים לנבוע מעומס שרירי, נוקשות חזית, מפרקי צלעות, יציבה ממושכת, שימוש במסכים, עבודה פיזית, סטרס, קיפוזה, סקוליוזיס או גורמים עצביים. ברוב המקרים מדובר בכאב שריר־שלד שניתן לטפל בו בגישה שמרנית הכוללת תנועה, חיזוק, שינוי עומסים, ארגונומיה ולעיתים טיפול ידני או כירופרקטיקה.

עם זאת, כאב גב אמצעי מחייב זהירות כאשר הוא מלווה בדגלים אדומים כמו חום, חבלה, ירידה במשקל, כאב חזה, קוצר נשימה, חולשה או כאב לילה חריג. ההבדל בין טיפול יעיל לבין טיפול לא מתאים מתחיל באבחון נכון. כאשר הכאב מכני וברור, כירופרקטיקה יכולה להועיל כחלק מתוכנית טיפול רחבה; כאשר הסיפור אינו טיפוסי, הבירור הרפואי קודם לטיפול.

References:

Briggs, A. M., Bragge, P., Smith, A. J., Govil, D., & Straker, L. M. (2009). Prevalence and associated factors for thoracic spine pain in the adult working population: A literature review. Journal of Occupational Health, 51, 177-192. doi:10.1539/joh.K8007

Briggs, A. M., Smith, A. J., Straker, L. M., & Bragge, P. (2009). Thoracic spine pain in the general population: Prevalence, incidence and associated factors in children, adolescents and adults. A systematic review. BMC Musculoskeletal Disorders, 10, 77. doi:10.1186/1471-2474-10-77

Crothers, A. L., French, S. D., Hebert, J. J., & Walker, B. F. (2016). Spinal manipulative therapy, Graston Technique® and placebo for non-specific thoracic spine pain: A randomised controlled trial. Chiropractic & Manual Therapies, 24, 16. doi:10.1186/s12998-016-0096-9

De Vitta, A., Noll, M., Monfort-Pañego, M., Miñana-Signes, V., & Maciel, N. M. (2023). Thoracic spine pain in high school adolescents: A one-year longitudinal study. Healthcare, 11(2), 196. doi:10.3390/healthcare11020196

Finucane, L. M., Downie, A., Mercer, C., Greenhalgh, S. M., Boissonnault, W. G., Pool-Goudzwaard, A. L., Beneciuk, J. M., Leech, R. L., & Selfe, J. (2020). International framework for red flags for potential serious spinal pathologies. Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy, 50(7), 350-372. doi:10.2519/jospt.2020.9971

Fouquet, N., Bodin, J., Le Marec, F., Petit, A., Roquelaure, Y., & Ha, C. (2015). Prevalence of thoracic spine pain in a surveillance network. Occupational Medicine, 65(2), 122-125. doi:10.1093/occmed/kqu155

Johansson, M. S., Jensen Stochkendahl, M., Hartvigsen, J., Boyle, E., & Cassidy, J. D. (2017). Incidence and prognosis of mid-back pain in the general population: A systematic review. European Journal of Pain, 21(1), 20-28. doi:10.1002/ejp.884

Michael, A. L. R., & Newman, C. B. (2010). The assessment of thoracic pain. Orthopaedics and Trauma, 24(1), 63-73. doi:10.1016/j.mporth.2009.12.003

Risetti, M., et al. (2023). Management of non-specific thoracic spine pain: A cross-sectional study among physiotherapists. BMC Musculoskeletal Disorders. doi:10.1186/s12891-023-06428-5

Schiller, L. (2001). Effectiveness of spinal manipulative therapy in the treatment of mechanical thoracic spine pain: A pilot randomized clinical trial. Journal of Manipulative and Physiological Therapeutics, 24(6), 394-401. doi:10.1067/mmt.2001.116420

Trager, R. J., Bejarano, G., Perfecto, R.-P. T., Blackwood, E. R., & Goertz, C. M. (2024). Chiropractic and spinal manipulation: A review of research trends, evidence gaps, and guideline recommendations. Journal of Clinical Medicine, 13(19), 5668. doi:10.3390/jcm13195668

Waqas, M. S., Karimi, H., Gilani, S. A., & Ahmad, A. (2023). The effects of spinal manipulation added to exercise on pain and quality of life in thoracic spinal pain: A randomized controlled trial. Pain Research and Management, 2023, 7537335. doi:10.1155/2023/7537335