ברך קופצים: חכו עם הניתוח

ברך קופצים: חכו עם הניתוח. כאבי ברכיים ובכלל זה כאבים הממוקמים מתחת לפיקת הברך עלולים להיגרם בין היתר בגלל פציעה של פיקת הברך (patellar tendonitis). פציעה זאת המכונה גם ברך קופצים (Jumper's knee) היא תופעה שכיחה בעיקר בקרב ספורטאים. הספורטאים שנמצאים בקבוצת סיכון לפגיעה בגיד הזה הם אלו שפעילותם יוצרת עומסים חוזרניים על הגיד. עומסים כאלה נגרמים במהלך כדורסל, כדוריד (קפיצות), בריצה, ריקוד, אימוני כוח בחדר הכושר ועוד. פגיעה כזאת בגיד של פיקת הברך עלולה להיגרם גם בגלל נזקי חבלה לגיד.

על פי המחקר המסוקר כאן הטיפול בברך קופצים באמצעות גלי הלם נראה בטוח ויעיל. הטיפול בגלי הלם היה בעל השפעה מטיבה על חומרת הכאב ועל יכולת התפקוד של הברך. לטענת החוקרים אם אתם סובלים מהתפתחות ברך קופצים חכו עם הניתוח. ניתוח אמור להיות רק האפשרות האחרונה. תתחילו עם טיפול שמרני ובעיקר עם גלי הלם ורק במקרה של כישלון תשקלו פתרון כירורגי.

ברך קופצים: חכו עם הניתוח – רקע

דלקת בגיד הפיקה (ברך קופצים) היא מצב שכיח המשפיע על אנשים פעילים. ההפרעה שכיחה במיוחד בקרב אלה המשתתפים בספורט הכולל קפיצה וריצה. המאפיינים של הפרעה זאת כוללים:

• כאב ורגישות בקוטב התחתון של הפקה, שם גיד הפקה מתחבר לעצם

גיד הפקה אחראי על העברת הכוח של שריר הארבע ראשי לפשוט את הברך ולייצב את המפרק במהלך נחיתה והאטה. השכיחות של ברך קופצים משתנה כתלות בענף הספורט וברמת התחרות, אולם מעריכים שהיא משפיעה:

• על בין 2.5% ל-45% מהספורטאים.

חלק מגורמי הסיכון שנקשרו עם ברך קופצים כוללים:

• גיל, מין, מדד מסת הגוף, נפח האימונים, עצימות, תדירות, פני שטח, הנעלה, ביומכניקה, כוח שרירים, גמישות וגנטיקה.

ניתוח נחשב בדרך כלל כמוצא אחרון כאשר טיפולים שמרניים אינם מספקים הקלה.

גורמים להתפתחות ברך קופצים

פציעה והתפתחות דלקת בגיד הפיקה (Patella tendinopathy) נגרמים לרוב בגלל עומסי יתר חוזרניים. יש לעתים, רחוקות אמנם, שגם פציעה טראומטית עלולה לפגוע בגיד הזה. עומסי יתר חוזרניים מוטחים בגיד לרוב בגלל פעילות חוזרנית הכוללת:

• קפיצות וריצות.

עומסים חוזרניים אלה עלולים להוביל להתפתחות קרעים זעירים בגיד ודלקת מקומית. הפרעה זאת שנקראת גם "ברך קופצים" מהווה גורם שכיח לכאבי ברכיים בקרב ספורטאים. הפציעה של גיד פיקת הברך יכולה להתפתח בשני אזורים אנטומיים:

• מתחת לפיקה ובצמוד לה (המיקום השכיח ביותר).
• ובנקודת החיבור של הגיד אל הזיז בעצם השוק.

סיווג של הנזק לגיד

נהוג לסווג את הנזק בגיד בהתאם לחומרתו:

• דרגה אחת משמעותה כאב קל כאשר מפעילים את הברך.
• בעוד שדרגה ארבע משמעותה כאב קבוע ומגבלות תפקוד קשות יותר.
• דרגה שתיים ושלוש ממוקמות בתווך.

סימפטומים של ברך קופצים

סימנים ותסמינים של דלקת בגיד הפיקה (ברך קופצים) כוללים:

• כאבים מתחת לפיקת הברך.
• נפיחות מקומית.
• אדמומיות.
• רגישות למגע.
• קושי לבצע כריעות ברכיים, קפיצות וריצות.
• קשיים בשהייה ממושכת עם ברכיים כפופות ב- 90 מעלות ועוד.

אבחנה של ברך קופצים

אבחון של ברך קופצים (דלקת בגיד הפיקה) התבססו לרוב על הממצאים שהופקו:

• מההיסטוריה הרפואית.
• ומהבדיקה הגופנית.

ישנן הפרעות בריאותיות נוספות שעלולות לגרום לסימפטומים דומים לאלה של ברך קופצים. הליך של אבחנה מבדלת שבמהלכו נסנן את ההפרעות הלא רלוונטיות עשוי להועיל. בין ההפרעות שנצטרך לבחון נמנה תסמונת פטלופמורל, פציעה של גיד השריר הארבע ראשי (quadriceps tendonitis) ועוד.

הטיפול השמרני בברך קופצים כולל בין היתר:

טיפול מוקדם בברך קופצים עשוי לאפשר ריפוי מהיר יותר והימנעות מנזקים כרוניים. הזנחה ועיכוב בטיפול עלולים להוביל להתפתחות קרע משמעותי יותר של הגיד. יש לטפל בברך קופצים באופן שמרני תחילה ורק במקרה של כישלון לפנות לכירורגיה.

• מנוחה מכל פעילות המחמירה את הכאבים בברך ובכלל זה קפיצות, ריצות ותנועות מתפרצות אחרות.
• שימוש באמצעים חשמליים כגון לייזר רך וגלי הלם לריפוי הדלקת.
• תרגילי שיקום הכוללים בין היתר את החזרת האיזון של השרירים הפועלים סביב הברך.
• שיפור השליטה העצבית על השרירים הפועלים על הברך ועל הגפה התחתונה.
• אימון שיווי המשקל.
• שיפור יכולת חישה עצמית.

את החזרה לאימונים ולמגרשים יש לבצע באופן הדרתי ורק לאחר שהברך עברה הליך שיקום יסודי. עדיף לבחור תחילה סוגי פעילות גופנית אינם כרוכים בעומסים מתפרצים על הגיד הפיקה ובכלל זה רכיבה על אופניים ושחייה. כמובן שגם בסוגי פעילות אלה יש להיות ער לכול החמרה בכאב ובמקרה כזה להפסיק מיד. זכרו, שיקום נכון והדרגתי עשוי למנוע את ההישנות של ברך קופצים וליתר את הצורך בכירורגיה.

הטיפול הכירורגי בברך קופצים

אם אתם שייכים לאותו מיעוט שממשיך לסבול מהסימנים והתסמינים של ברך קופצים והטיפול השמרני אינו מועיל להם יש לשקול התערבות כירורגית. אין פרוטוקול כירורגי אחיד ומוסכם. הטיפול הכירורגי ברוב המקרים כולל הסרה של חלקי הגיד הדלוקים והסרה של הידבקויות והסתיידויות מקומיות.

מניעת ברך קופצים

כמו בכל פגיעות הגוף הנגרמות בגלל ספורט המניעה היא הדרך היעילה ביותר. הקפדה על הכללים של מניעת פציעות ספורט יצמצמו ואך ימנעו את הסיכון שלכם לסבול מדלקת בגיד הפיקה. בין היתר חשוב להקפיד לבצע חימום יסודי והדרגתי לפני תחילת הפעילות, לנעול נעליים מתאימות ולשמור על סרגל מאמצים הדרגתי.

האם גלי הלם יעילים לטיפול בברך קופצים?

על פי מחקרים שונים שנערכו בנושא אחד מהטיפולים המומלצים לטיפול בגיד השריר הארבע ראשי הוא באמצעות גלי הלם. לטענת חלק מהמחקרים מכשיר גלי ההלם מוכיח את עצמו כיעיל גם לאחר שאמצעי ריפוי מקובלים אחרים כשלו וגם במצב שבו כרתו חלק מהגיד לצורך שחזור הרצועה הצולבת הקדמית (ACL).

המחקר של כץ וחבריו

מחקר פיילוט זה של כץ ועמיתיו (Katz et al., 2024) בחן את היעילות של טיפול בגלי הלם חוץ-גופיים (ESWT) בקרב רצים הסובלים מטנדינופתיה של הפיקה (PT) או טנדינופתיה של השריר הארבע-ראשי (QT).

ממצאים מרכזיים

• שיעורי הצלחה: 67% מהרצים עם PT ו-71% מהרצים עם QT השיגו את ההבדל הקליני המינימלי המשמעותי (MCID) במדדי תפקוד.
• השוואה בין המינים: לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין רצים זכרים לנקבות בהשגת הצלחה טיפולית (80% מהנקבות לעומת 64% מהזכרים).
• מפגשי טיפול: רצים ורצות קיבלו מספר דומה של מפגשים (ממוצע של 4.9 לזכרים לעומת 6.4 לנקבות) וסוגים דומים של גלי הלם (רדיאליים או משולבים).
• מסקנה: טיפול ב-ESWT קשור לשיפורים תפקודיים דומים בשני המינים ובשני סוגי הטנדינופתיה בקרב אוכלוסיית הרצים.

מבנה המחקר

• משתתפים: 19 רצים (12 עם PT, 7 עם QT).
• סוג הטיפול: גלי הלם רדיאליים (R-SWT) או טיפול משולב של גלי הלם רדיאליים וממוקדים (C-SWT).
• מעקב: חציון תקופת המעקב עמד על 3.0 חודשים.
• יישום קליני: המחקר מצביע על כך ש-ESWT עשוי להיות אפשרות לא-פולשנית יעילה עבור PT או QT שאינם מגיבים לטיפול פיזיותרפי סטנדרטי.

ברך קופצים: חכו עם הניתוח: סיכום עדכני לשנת 2026

"ברך קופצים" (Jumper's Knee), או בשמה הרפואי Patellar Tendinopathy, היא פציעת עומס שכיחה בגיד הפיקה המאפיינת ספורטאים העוסקים בניתורים ובשינויי כיוון מהירים. הגישה המודרנית ברפואת ספורט דוגלת במיצוי מלא של הטיפול השמרני לפני פנייה לאופציה כירורגית, שכן אחוזי ההצלחה של שיקום שמרני הם גבוהים מאוד (מעל 80%). להלן פירוט הטיפולים השמרניים המרכזיים, בדגש על גלי הלם ולייזר רך:

1. טיפול בגלי הלם (Extracorporeal Shockwave Therapy – ESWT)

זהו אחד הכלים היעילים ביותר לטיפול בפתולוגיות כרוניות של גידים:

• מנגנון פעולה: המכשיר שולח פולסים של אנרגיה אקוסטית לרקמה הפגועה. אלו יוצרים "מיקרו-טראומה" מבוקרת המעוררת את תהליך הריפוי הטבעי של הגוף, משפרת את זרימת הדם המקומית ומעודדת ייצור קולגן חדש ותקין.
• יתרון: הטיפול יעיל במיוחד במקרים בהם הגיד הפך לכרוני ("טנדינוזיס") ולא הגיב למנוחה או פיזיותרפיה סטנדרטית.

2. לייזר רך (Low-Level Laser Therapy – LLLT)

טיפול פוטו-תרפי המשתמש באורך גל ספציפי של אור:

• מנגנון פעולה: האור חודר לרקמה ומעורר פעילות פוטו-כימית בתאים (בעיקר במיטוכונדריה). התהליך מפחית דלקת, משכך כאב ומאיץ את קצב התחדשות התאים בגיד.
• יתרון: טיפול לא פולשני, נטול כאב לחלוטין, המסייע בהורדת רגישות בנקודת החיבור של הגיד לעצם.

3. שיקום אקטיבי: עומס מדורג (המרכיב הקריטי ביותר)

לייזר וגלי הלם הם "כלים מסייעים", אך הבסיס לריפוי הוא חיזוק הגיד:

• תרגול איזומטרי: החזקת משקל ללא תנועה להפחתת כאב מיידית.
• תרגול אקסצנטרי/HSR: עבודה איטית כנגד התנגדות גבוהה לבנייה מחדש של סיבי הקולגן בגיד.

מדוע להימנע מניתוח בשלב ראשון?

• זמן החלמה: שיקום מניתוח בגיד הפיקה עשוי להימשך 6-12 חודשים, פרק זמן דומה לשיקום שמרני אינטנסיבי.
• סיכונים: זיהומים, הצטלקות של הרקמה, ופגיעה בתחושה.
• תוצאות: מחקרים מראים כי בטווח הארוך, אין יתרון מובהק לניתוח על פני פרוטוקול שיקום שמרני מובנה היטב.

References:

Katz NB, Fee JP, Nowak AS, Tenforde AS. Extracorporeal Shockwave Therapy Is Associated With Similar Functional Outcomes for Male and Female Runners With Patellar or Quadriceps Tendinopathy: A Pilot Investigation. Arthrosc Sports Med Rehabil. 2024 Oct 10;7(2):101024. 40297096; PMCID: PMC12034062.

Charles R, Fang L, Zhu R, Wang J. The effectiveness of shockwave therapy on patellar tendinopathy, Achilles tendinopathy, and plantar fasciitis: a systematic review and meta-analysis. Front Immunol. 2023 Aug 16;14:1193835.

Llombart, R., Mariscal, G., Barrios, C., & Llombart-Ais, R. (2024). The Best Current Research on Patellar Tendinopathy: A Review of Published Meta-Analyses. Sports, 12(2), 46.

Dan M, Phillips A, Johnston RV, Harris IA. Surgery for patellar tendinopathy (jumper’s knee). Cochrane Database of Systematic Reviews 2019, Issue 9. Art. No.

Mueller JD, Desai S, Obana KK, Crockatt W, Popkin CA. A Systematic Review of Surgical Treatment for Refractory Patellar Tendinopathy. J Am Acad Orthop Surg Glob Res Rev. 2025 Apr 8;9(4):e24.00146.

Visnes H, Bache-Mathiesen LK, Yamaguchi T, Gilhuus HP, Algaard KRH, Hisdal E, Bahr R. Long-term Prognosis of Patellar Tendinopathy (Jumper's Knee) in Young, Elite Volleyball Players: Tendon Changes 11 Years After Baseline. Am J Sports Med. 2024 Nov;52(13):3314-3323.

Čobec, Jerneja & Kozinc, Žiga. (2022). Conservative Treatments for Patellar Tendinopathy: A Review of Recent High-Quality Evidence. BioMed. 10.3390/biomed2040028.

Judd A, Wild K, Puxley L, Barker-Davies R. UK defence rehabilitation review of Achilles and patellar tendinopathy conservative management: a systematic review. BMJ Mil Health. 2025 Feb 20:military-2024-002892.

Charles R, Fang L, Zhu R and Wang J (2023) The effectiveness of shockwave therapy on patellar tendinopathy, Achilles tendinopathy, and plantar fasciitis: a systematic review and meta-analysis. Front. Immunol. 14:1193835.

Challoumas D, Pedret C, Biddle M, Ng NYB, Kirwan P, Cooper B et al. Patellar tendinopathy: an overview of prevalence, risk factors and management strategies. Arch Orthop Trauma Surg. 2023;143(12):3077-94.

van der Worp H et al. Patellar tendinopathy: current treatment options in 2020. Knee Surg Sports Traumatol Arthrosc 2020;28(11):3499-512.

Challoumas D et al. Management of patellar tendinopathy: a systematic review and network meta-analysis of randomized studies. BMJ Open Sport Exerc Med 2021;7(4):e001110.

Kaux JF, Beaudart C, Croisier JL, et al. Management of patellar tendinopathy: a systematic review and network meta-analysis [published online ahead of print, 2021 Jul 29]. BMJ Open Sport Exerc Med. 2021;7(4):e001110.

Zwerver J, van Ark M, van den Akker-Scheek I. Surgery for patella tendinopathy (jumper's knee). Cochrane Database Syst Rev. 2019;9(9):CD013034.

Jhan, SW., Wu, KT., Chou, WY. et al. A comparative analysis of platelet-rich plasma alone versus combined with extracorporeal shockwave therapy in athletes with patellar tendinopathy and knee pain: a randomized controlled trial. Knee Surg & Relat Res 36, 47 (2024).