סחרחורת לא אצל רקדני בלט

סחרחורת לא אצל רקדני בלט! סחרחורת מהווה בעיה קשה הפוגעת באיכות החיים של כרבע מהאוכלוסייה הבוגרת. החוקרים במחקר המסוקר כאן שאלו את עצמם למה לרקדני בלט אין סחרחורת? כדי לענות על השאלה הזאת החוקרים עקבו אחר רקדניות בלט. מסקנתם: יתכן שאפשר להתגבר על סחרחורת באמצעות דיכוי האותות המדווחים עליו שמקורם במוח.

רקדנים ובכלל זה רקדני בלט חשופים לעיתים קרובות לפציעות הנובעות מעומסי יתר וביצע מטלות חוזרניות. עם זאת על פי המחקר הנוכחי ריקוד בלט "מחסן" את העוסקים בו מפני סחרחורות. מתברר שרקדנים שעיסוקם כולל סיבובים (פירואטים) סובלים פחות מסחרחורת בהשוואה ליתר האוכלוסייה. אז למה לרקדני בלט אין סחרחורת? מתברר שהריקוד האינטנסיבי גורם בין היתר לדיכוי המידע הנובע ממרכזי שיווי המשקל במוח. הדבר מודגם באופן ברור אצל רקדני בלט. סחרחורת – לא אצל רקדני בלט.

סחרחורת לא אצל רקדני בלט – רקע

רקדני בלט מבצעים לעתים קרובות פירואטים וסיבובים מרובים, אך לא נראה שהם סובלים מסחרחורת. תופעה זו היא נושא למחקרים מדעיים. מחקרים אלה מצביעים על כך שבמשך שנים של אימון, מוחם של רקדני בלט עובר הליך של הסתגלות ובכך:

• מסייעת לרקדנים לדכא אותות מאיברי שיווי המשקל באוזן הפנימית.
• מפחיתה את תפיסת הסחרחורת.
• מאפשרת לרקדנים להופיע בחן ובדייקנות.

מחקרים הראו כי אזורים מסוימים במוח, כגון המוח הקטן, המעבד קלט חושי מאיברי שיווי המשקל, וקליפת המוח, האחראית על תפיסת סחרחורת, שונים מבחינה מבנית אצל רקדנים. הבדלים אלה תורמים ליכולתם החריגה לשמור על שיווי משקל והתמצאות במהלך פניות מהירות וחוזרות ונשנות. המחקר בנושא זה לא רק שופך אור על היכולות המיוחדות של רקדני בלט, אלא גם מציע תובנות פוטנציאליות לטיפול בחולים עם סחרחורת כרונית.

מהי מערכת שיווי המשקל?

שיווי המשקל שלנו נסמך על מידע הנשלח אל המוח מחלקי גוף שונים:

• מערכת הראייה.
• המערכת הווסטיבולרית באוזן הפנימית.
• מידע פרופריוספציה הנשלח מהעור, מפרקים, גידים ושרירים.

המידע נקלט:

• בגזע המוח.
• מטפס אל המוח הקטן המהווה מרכז שליטה.
• ממשיך אל קליפת המוח המהווה את מרכז החשיבה והזיכרון.

המידע עובר פענוח ועיבוד ופקודות נשלחות חזרה לחלקי הגוף השונים כדי:

• לשפר את שיווי המשקל.
• להשביח את איכות הפעולות שלנו.
• לשפר את היציבה.

המוח מאפשר לדעת בכול רגע נתון היכן ממוקמים חלקי הגוף השונים והאם הם נמצאים בתנועה או נייחים.

הגורמים לסחרחורת

25% מהאוכלוסייה הבוגרת חשוף לסחרחורת בשלב כזה או אחר של החיים. בקרב חלק מהאנשים הללו סחרחורת היא עניין כרוני. התחושות של סחרחורת וורטיגו עלולות להתפתח ממספר סיבות. ברוב המקרים הגורם לתחושות הללו הוא ליקוי באיבר הווסטיבולרי באוזן התיכונה פנימית. איבר זה מצויד בשלוש צינוריות חצי עגולות מלאות בנוזל, הניצבות זו לזו. תנודות של הראש לכיוונים שונים מניעות את הנוזל בתוך הצינוריות. תנועת הנוזל בתוך הצינוריות מפעילה חיישנים מקומיים שתפקידם לדווח למוח על מיקום ומצב הראש.

לדעת החוקרים שנים של אימונים עשויים לעזור לרקדנים לנטרל אותות מאיברי שיווי המשקל המצויים באוזן התיכונה. חוקרים מצאו שינויים במבנה המוח של רקדני בלט שאולי מסבירים את העובדה שהם סובלים פחות מסחרחורת למרות שהם מבצעים פירואטים. הממצאים הללו עשויים להועיל לשפר את מצבם של חולים הסובלים מסחרחורת כרונית.

למה לרקדני בלט אין סחרחורת

האדפטציות המוחיות שנצפו אצל רקדני בלט הן דוגמה מרתקת לפלסטיות של המוח, ליכולתו להשתנות ולהסתגל באמצעות חוויה. רקדני בלט מבצעים לעתים קרובות סיבובים מהירים או פירואטים, אשר בדרך כלל יגרמו לסחרחורת עקב גירוי של מערכת שיווי המשקל באוזן הפנימית. עם זאת, נראה שרקדנים חווים פחות סחרחורת, הודות להתאמות שמתבצעות במוחם. מחקרים מצאו כי התאמות אלה כוללות:

• הקטנת גודל אזור המוח הקטן המקבל קלט ווסטיבולרי. מה שעשוי לסייע לרקדנים לדכא את תחושת הספינינג.
• קליפת המוח, המעורבת בתפיסת הסחרחורת, מעבדת אותות אלה באופן שונה אצל רקדנים. זה מאפשר להם לשמור על מיקוד ברור ושליטה מדויקת במהלך הביצועים שלהם.

שינויים אלה אינם מולדים אלא מתפתחים במשך שנים של אימונים קפדניים. התהליך כולל טכניקה המכונה 'תצפית', שבה רקדנים ממקדים את מבטם בנקודה מסוימת כשהם מסתובבים כדי למזער את תנועת הראש ולהפחית את תחושת הסחרחורת. עם הזמן, תרגול זה יכול להוביל לשינויים מבניים במוח, המאפשר לרקדנים לבצע תנועות מורכבות מבלי לאבד את שיווי המשקל שלהם. המוח לומד לתעדף רמזים חזותיים ופרופריוספטיביים על פני מידע סותר מהאוזן הפנימית.

ההתאמות שהם מפתחים הן עדות ליכולתו יוצאת הדופן של המוח ללמוד ולייעל את תפקודו בתגובה לאתגרים ספציפיים. גמישות מוחית זו מדגישה את הפוטנציאל לאימון ושיקום ממוקדים כדי לעצב מחדש את תגובות המוח שלנו למידע חושי, ולהציע תקווה למצבים רפואיים שונים מעבר לסטודיו לריקוד.

מחקר בנושא

במסגרת המחקר שנועד לבדוק את השפעת ריקוד הבלט על תחושת הסחרחורת נבדקו:

• 29 רקדניות.
• 20 נשים שעסקו בספורט החתירה והיוו את קבוצת הביקורת.

כול הבנות היו בגילים דומים ובכושר גופני דומה. Yuliya ועמיתיה סובבו את המתנדבות על כיסא מסתובב בחדר חשוך שנטרל את חוש הראייה. המתנדבות התבקשו לציין כמה זמן לאחר שהפסיקו לסובב אותן הן המשיכו להרגיש את התחושה הסיבובית. עוד מדדו החוקרים את הרפלקסים העיניים בחיפוש אחר תנועות עיניים בלתי רצוניות. בין היתר בדקו החוקרים את רפלקס האישון בתגובה לאור, התאמה (Accommodation) ועוד. בשלב מאוחר יותר גם בחנו את מוחם של המתנדבים באמצעות סריקת MRI.

ממצאי המחקר

בקרב רקדני בלט גם הרפלקסים העיניים וגם התחושה הסיבובית נמשכה זמן קצר יותר בהשוואה לקבוצת הביקורת. סריקת MRI הראתה שינויים במוחם של הרקדנים בשני אזורים:

• במוח הקטן במקום שבו מידע מהאיבר הווסטיבולרי מועבד.
• בקליפת המוח ששם אנו תופסים את תחושת הסחרחורת.

באופן מפתיע האזור במוח הקטן שבו אנו מעבדים מידע שמגיע מהאיבר הווסטיבולרי היה קטן יותר בקרב רקדנים לעומת קבוצת הביקורת. יתכן שזה נובע מכך שרקדנים פיתחו מנגנון אחר שעוקף את המערכת הווסטיבולרית. בעוד שבקרב רוב בני האדם לתחושה הסיבובית והמסחררת נלווים גם רפלקסים עיניים המופעלים על ידי אותות מהאיבר הווסטיבולרי הרי שבקרב רקדנים שתי התופעות הללו היו נפרדות. התחושה הסיבובית הייתה נפרדת מהרפלקסים שגרמו לתזוזה בלתי רצונית של העיניים.

מסקנות החוקרים

נראה שרקדני בלט אימנו את עצמם לא להיכנס למצב של סחרחורת. לאחר שנות אימון רבות:

• דיכוי האותות היוצאים מהאזור הווסטיבולרי.
• הקטנת האזור בקליפת המוח שאמור לתפוס את תחושת הסחרחורת.

להערכת החוקרים יתכן שהמידע הזה עשוי להועיל בטיפול בחולים הסובלים מסחרחורת כרונית. לאור העובדה שלא תמיד התחושות הסיבוביות מופיעות יחדיו עם רפלקסים עיניים אין להסתפק רק בבדיקה של הרפלקסים העיניים.

References:

Yuliya Nigmatullina, Peter J. Hellyer, Parashkev Nachev, David J. Sharp, Barry M. Seemungal, The Neuroanatomical Correlates of Training-Related Perceptuo-Reflex Uncoupling in Dancers, Cerebral Cortex, Volume 25, Issue 2, February 2015, Pages 554–562.

Y Nigmatullina et al. ‘The Neuroanatomical Correlates of Training-Related Perceptuo-Reflex Uncoupling in Dancers’ Cerebral Cortex, 27 September 2013.

Schärli A, Haber C, Klostermann A. Does a visual reference help ballet dancers turn more successfully? Hum Mov Sci. 2023 Apr;88:103062. doi: 10.1016/j.humov.2023.103062. Epub 2023 Jan 19.

Martin-Sanz E, Ortega Crespo I, Esteban-Sanchez J, Sanz R. Postural stability in a population of dancers, healthy non-dancers, and vestibular neuritis patients. Acta Otolaryngol. 2017 Sep;137(9):952-956.