כאבים בישבן: אבחנה מבדלת של הגורמים האפשריים

כאבים בישבן: אבחנה מבדלת של הגורמים האפשריים מפורטת במאמר הנוכחי. להתלונן על כאב בעכוז עלול להיות עניין מביך אך הזנחה אינה אפשרות שיש לשקול. כאב באזור הזה נגרם לרוב בגלל נזק לאחת או יותר מהרקמות המקומיות באגן. הסיבה היא לרוב עומסי יתר, נזקי חבלה או נזקי מחלות. הקרנת כאב מהגב התחתון היא סיבה שכיחה נוספת להופעת כאבים בישבן. כאב מסוג זה נגרם לרוב, בגלל בלט דיסק או פריצת דיסק מותני שלוחצים על שורש עצב וגורמים לסיאטיקה. סיאטיקה היא תסמונת הכוללת בין היתר כאבים בגב התחתון המושלכים אל הישבן ולאורך הרגל המעורבת.

אכן, ברוב המקרים כאבים בישבן נובעים מנזק שולי לשריר מקומי והם צפויים לחלוף במהרה. יש לעתים שהגורם לסימנים ותסמינים בישבן עלול להיות משמעותי יותר ובעל השלכות ארוכות טווח על איכות חיינו. חשוב לאבחן את מקור הבעיה ובמידת הצורך לטפל בה במהירות. אבחון מהיר ומדויק של מקור הכאב בישבן יאפשר את בחירת הטיפול הנכון. הכאב בישבן ואופיים של הסימנים והתסמינים הנלווים עשויים להצביע על מקור הבעיה. בכל מקרה של כאבים בישבן – מה גורם להם צריכה להיות השאלה לפני שפונים לטיפול.

כאבים בישבן: אבחנה מבדלת של הגורמים האפשריים – רקע

כאבים בישבן הם תסמין שכיח, אך מאתגר לאבחון. הסיבה לכך היא שהאזור הגלוטאלי נמצא בצומת אנטומי בין הגב התחתון, מפרקי העצה־כסל, מפרק הירך, שרירי הישבן, גידי ההמסטרינג, עצב השת, עצבים עוריים, עצם הזנב ורקמות האגן. לכן כאב שמורגש “בישבן” יכול להגיע משריר מקומי, מפרק סמוך, גיד, עצב, דיסק מותני, דלקת מפרקים, עומס יתר, חבלה או מצב רפואי שדורש בירור. אבחנה מדויקת חשובה משום שטיפול שמתאים לתסמונת פיריפורמיס אינו בהכרח מתאים לשבר מאמץ, וכאב שמקורו בגב התחתון לא תמיד ייפתר בעיסוי מקומי לישבן.

מטרת המאמר היא להציג אבחנה מבדלת מעמיקה של כאבים בישבן, להסביר כיצד בודקים את מקור הכאב, מהם הדגלים האדומים, אילו מצבים שכיחים יותר, ומהן דרכי הטיפול והשיקום. בנוסף, המאמר מתייחס לכירופרקטיקה כמקצוע שיכול להועיל בטיפול ומניעה של כאבים ממקור שריר־שלד, במיוחד כאשר קיימים גורמים כמו מגבלה בגב התחתון, ירך או אגן, עומס תנועתי, כאב מוקרן או חזרה לא מבוקרת לפעילות.

כאב בישבן הוא סימן ולא אבחנה

כאבים בישבן אינם אבחנה בפני עצמה. הם יכולים להיות כאב מקומי, כאב מוקרן, כאב עצבי או כאב דלקתי. כאב מקומי מופיע בדרך כלל באזור מוגדר, מוחמר בלחיצה או בתנועה מסוימת, ולעיתים קשור לשריר, גיד או מפרק. כאב מוקרן מגיע מאזור אחר, למשל עמוד השדרה המותני או מפרק הירך, אך מורגש בישבן. כאב עצבי מתואר לעיתים כשריפה, זרמים, נימול או כאב שממשיך לאורך הירך והשוק. כאב דלקתי נוטה להחמיר במנוחה, להעיר בלילה, להשתפר בתנועה ולהופיע עם נוקשות בוקר.

גישות מודרניות לכאב גב וכאב מוקרן מדגישות שאבחון נכון צריך לשלב סיפור מקרה, בדיקה גופנית, הערכת דגלים אדומים, גורמים פסיכו־סוציאליים והדמיה רק כשיש הצדקה קלינית (Nicol, 2023).

אנטומיה של אזור הישבן: למה כל כך הרבה גורמים יכולים לכאוב?

אזור הישבן כולל את שרירי העכוז, בעיקר gluteus maximus, gluteus medius ו־gluteus minimus, שרירי ירך עמוקים כמו פיריפורמיס, obturator internus ו־gemelli, עצב השת, גידי ההמסטרינג שמתחברים לגבששת השת, מפרק הירך, מפרק העצה־כסל, עצם הזנב ורצועות אגן. מעבר לכך, שורשי העצבים בגב התחתון יכולים להקרין כאב אל הישבן גם כאשר מקור הבעיה אינו בישבן עצמו.

בגלל הצפיפות האנטומית הזאת, בדיקה שטחית עלולה להטעות. לדוגמה, כאב בישיבה יכול להיות תסמונת פיריפורמיס, אבל גם טנדינופתיה של ההמסטרינג, כאב עצם הזנב, לכידת עצב קלוניאלי או רדיקולופתיה מותנית. כאב בצד הישבן יכול להיות גיד גלוטאלי, אך גם כאב מוקרן ממפרק הירך או מהגב. לכן השאלה החשובה היא לא רק “איפה כואב”, אלא “מה הכאב עושה בזמן ישיבה, הליכה, מדרגות, ריצה, שיעול, כפיפה, סיבוב ירך ושכיבה על הצד”.

דגלים אדומים בכאבים בישבן

ברוב המקרים כאב בישבן הוא בעיה שריר־שלדית שאינה מסוכנת. עם זאת, יש סימנים שמחייבים בירור רפואי מהיר. דגלים אדומים כוללים חולשה מתקדמת ברגל, אובדן תחושה באזור המפשעה או סביב איברי האגן, הפרעה חדשה בשליטה על שתן או צואה, חום, ירידה לא מוסברת במשקל, כאב לילה שאינו משתנה עם תנוחה, היסטוריה של סרטן, שימוש ממושך בסטרואידים, חבלה משמעותית, כאב אחרי נפילה, או כאב חזק שמופיע יחד עם תחושה כללית רעה.

איך מאבחנים כאב בישבן?

אבחון מתחיל באנמנזה מדויקת. חשוב לברר האם הכאב התחיל פתאום או בהדרגה, האם הייתה חבלה, האם הוא חד־צדדי או דו־צדדי, האם הוא מקרין לרגל, האם יש נימול, האם יש כאב גב, האם יש כאב במפשעה, והאם הכאב מוחמר בישיבה, ריצה, עלייה במדרגות או שכיבה על הצד. לאחר מכן מבצעים בדיקה של עמוד השדרה המותני, מפרקי העצה־כסל, מפרק הירך, שרירי הישבן, גידי ההמסטרינג, מערכת העצבים, דפוסי הליכה וכוח שרירי.

בדיקות הדמיה אינן נדרשות בכל כאב בישבן. צילום, MRI, CT, אולטרסאונד או בדיקות דם נשקלים כאשר יש טראומה, דגלים אדומים, חשד לשבר, חשד לדלקת מפרקים, כאב עצבי משמעותי, חולשה, כאב שלא משתפר או צורך בתכנון טיפול פולשני. בהפרעות כמו תסמונת גלוטאלית עמוקה, בדיקה גופנית והיסטוריה מכוונות את האבחנה, ולעיתים MRI או אולטרסאונד עוזרים לזהות לכידה עצבית, וריאציות אנטומיות או נגעים תופסי מקום (Martin, 2015).

אבחנה מבדלת של כאבים בישבן

כאב שמקורו בגב התחתון: רדיקולופתיה וסיאטיקה

אחד הגורמים השכיחים לכאב בישבן הוא כאב מוקרן מהגב התחתון. כאשר שורש עצב מותני מגורה, למשל עקב פריצת דיסק, היצרות תעלה או היצרות פורמינלית, הכאב עשוי להתחיל בגב או בישבן ולהמשיך לירך, לשוק או לכף הרגל. סיאטיקה אינה אבחנה מדויקת בפני עצמה, אלא תיאור של כאב לאורך מסלול עצב השת או שורשים עצביים הקשורים אליו.

איך מבדילים כאב עצבי מכאב שרירי?

כאב עצבי נוטה להיות חד, שורף, חשמלי או מקרין. לעיתים הוא מלווה בנימול, ירידה בתחושה, חולשה או שינוי רפלקסים. הוא יכול להחמיר בשיעול, התעטשות, כפיפה קדימה או ישיבה ממושכת. לעומת זאת, כאב שרירי־גידי בישבן לרוב ממוקם יותר, מוחמר בכיווץ או מתיחה של שריר מסוים, ומגיב לשינוי עומס. בדיקה נוירולוגית בסיסית כוללת כוח, תחושה, רפלקסים ומבחני הרמת רגל ישרה.

בכאב גב תחתון עם כאב מוקרן, ההמלצות העדכניות מדגישות שמירה על פעילות מותאמת, חינוך, תרגול וטיפול שמרני, תוך זיהוי מצבים שמצריכים בירור מתקדם (Foster, 2018; Nicol, 2023).

תסמונת גלוטאלית עמוקה ותסמונת פיריפורמיס

תסמונת גלוטאלית עמוקה הוא מונח רחב יותר מתסמונת פיריפורמיס. הוא מתאר כאב בישבן הנובע מלחץ או גירוי לא־דיסקוגני של עצב השת במרחב הגלוטאלי העמוק. הגורמים יכולים לכלול את שריר הפיריפורמיס, רצועות פיברוטיות, שרירי gemelli-obturator internus, גידי ההמסטרינג, וריאציות אנטומיות, כלי דם או נגעים תופסי מקום (Martin, 2015).

תסמינים אופייניים בתסמונת גלוטאלית עמוקה

מטופלים מתארים בדרך כלל כאב עמוק בישבן, החמרה בישיבה, כאב בריצה או בעלייה, ולעיתים הקרנה דמוית סיאטיקה לחלק האחורי של הירך. בניגוד לרדיקולופתיה מותנית, הכאב לא תמיד קשור לכיפוף גב או לשיעול, ולעיתים בדיקת הגב פחות משמעותית. בבדיקה ניתן למצוא רגישות עמוקה בישבן, כאב בתנועות ירך מסוימות, ולעיתים החמרה במבחנים שמעמיסים על שרירי הירך העמוקים או מותחים את עצב השת.

הטיפול הראשוני כולל הורדת עומסים שמגרים את העצב, תרגול שליטה באגן ובירך, שיפור כוח גלוטאלי, טיפול ידני ברקמות רכות ובמפרקים סמוכים, והדרכה לחזרה הדרגתית לפעילות. במקרים עקשניים, הדמיה או הזרקות אבחנתיות עשויות לעזור.

כאב ממפרק העצה־כסל

מפרק העצה־כסל, SIJ, נמצא בין עצם העצה לעצמות הכסל. כאב ממפרק זה יכול להופיע בצד אחד של הגב התחתון, באזור הגומה שמעל הישבן, בישבן עצמו ולעיתים בירך. הוא יכול להחמיר במעבר מישיבה לעמידה, עלייה במדרגות, הליכה ממושכת, שכיבה על צד אחד או עמידה על רגל אחת.

אבחון כאב ממפרק העצה־כסל

אין מבחן יחיד שמאבחן SIJ בוודאות. לכן משתמשים בשילוב של מבחני פרובוקציה, בדיקת תנועה, מיקום כאב, היסטוריה ולעיתים הזרקה אבחנתית. קווי הנחיה עדכניים מדגישים שהאבחון מאתגר בגלל חפיפה בין SIJ, גב תחתון, ירך וכאב גלוטאלי, ולכן יש צורך בהערכה שיטתית ולא בהסתמכות על “אגן לא מאוזן” בלבד (Sayed, 2024).

הטיפול השמרני כולל תרגילי ייצוב, חיזוק ירך וגו, טיפול ידני מותאם, שינוי עומסים ולעיתים חגורת אגן זמנית. כאשר הכאב ממושך ואינו מגיב לטיפול, רופא כאב או אורתופד עשויים לשקול הזרקות, אבל רק לאחר אבחון מתאים.

טנדינופתיה של ההמסטרינג הפרוקסימלי

טנדינופתיה של ההמסטרינג הפרוקסימלי היא גורם שכיח לכאב בתחתית הישבן, סמוך לעצם הישיבה. היא מופיעה אצל רצים, רוכבי אופניים, מתאמני כוח, יוגיסטים, שחקני כדור, וגם אצל אנשים שיושבים שעות ארוכות. הכאב מוחמר בישיבה, ריצה, עלייה, סקוואט עמוק, דדליפט, מתיחה חזקה של ההמסטרינג או תנועות שבהן הירך בכיפוף והברך ביישור.

למה הטיפול דורש סבלנות?

גידים מגיבים לעומס, אך לא אוהבים קפיצות חדות בעומס או דחיסה ממושכת. בטנדינופתיה פרוקסימלית, שילוב של כיפוף ירך עמוק ועומס על ההמסטרינג יכול לדחוס את הגיד אל עצם הישיבה. לכן הטיפול אינו מתיחה אגרסיבית, אלא ניהול עומסים וחיזוק הדרגתי. מאמר קליני מרכזי על טנדינופתיה זו מדגיש הערכה תפקודית, הפחתת עומסים פרובוקטיביים ובנייה הדרגתית של כוח וסבולת גידית (Goom, 2016).

תסמונת כאב טרוכנטרי גדול וכאב גלוטאלי צדדי

תסמונת כאב טרוכנטרי גדול (Greater Trochanteric Pain Syndrome – GTPS), מורגש לרוב בצד הירך, אך מטופלים רבים מתארים אותו גם ככאב בצד הישבן. בעבר ייחסו את הכאב בעיקר לבורסיטיס טרוכנטרית, אך כיום יודעים שבמקרים רבים מדובר בטנדינופתיה של gluteus medius או gluteus minimus, עם או בלי מעורבות בורסה. התסמין הקלאסי הוא כאב בשכיבה על הצד, כאב בעלייה במדרגות, כאב בהליכה ממושכת ורגישות בצד הירך.

הטיפול כולל חיזוק השרירים מרחיקי הירך, הפחתת תנוחות שמייצרות דחיסה צדית, שינוי עומסי הליכה או ריצה, ותוכנית תרגול מדורגת. במחקר אקראי ב־BMJ נמצא שחינוך ותרגול היו יעילים יותר מהזרקת סטרואידים בטווח ארוך אצל מטופלים עם גלוטאל טנדינופתיה (Mellor, 2018).

לכידת עצבים קלוניאליים

העצבים הקלוניאליים הם עצבים תחושתיים קטנים שמעצבבים את אזור הגב התחתון, רכס הכסל והישבן. לכידה של העצב הקלוניאלי העליון או האמצעי יכולה לגרום לכאב בגב תחתון צדדי, ישבן עליון ולעיתים הקרנה לרגל שמדמה סיאטיקה. זהו מצב שעלול להיות מאובחן בטעות כפריצת דיסק או כאב SIJ.

איך מזהים כאב עצבי קלוניאלי?

רמזים כוללים רגישות נקודתית מעל רכס הכסל, כאב שורף או חד, החמרה בעמידה או הליכה, ולעיתים הקלה לאחר חסם עצבי מקומי. סקירה על לכידת עצבים קלוניאליים מציינת שהעצבים הללו תחושתיים בלבד, ושהלכידה שלהם יכולה לגרום לכאב גב תחתון וישבן ולעיתים לתסמינים דמויי כאב רגל (Isu, 2018).

הטיפול יכול לכלול הסרת לחץ מקומי, טיפול ידני עדין באזור הרלוונטי, תרגול מותאם, ולעיתים בלוק אבחנתי או טיפול כאב מתקדם. חשוב במיוחד להימנע מהנחה שכל כאב מקרין הוא דיסק.

כאב עצם הזנב

כאבים בעצם הזנב, (Coccydynia), מורגשים בדרך כלל במרכז הישבן הנמוך, בין העכוזים או מעט מעל פי הטבעת. הם מוחמרים בישיבה, במיוחד על משטח קשה, ובהתרוממות מכיסא. הגורמים כוללים נפילה על הישבן, לידה, עומס ישיבה ממושך, מבנה אנטומי, תנועתיות יתר או תת־תנועתיות של עצם הזנב, ולעיתים כאב אידיופתי.

טיפול ראשוני כולל כרית ישיבה מתאימה, שינוי תנוחות, הפחתת לחץ ישיר, טיפול ידני עדין לפי התאמה, תרגול רצפת אגן במקרים מתאימים, וניהול כאב. סקירות עדכניות מתארות מגוון טיפולים, מהתאמות שמרניות ועד הזרקות או התערבויות סביב ganglion impar במקרים עקשניים (Garg, 2021; Lee, 2023).

כאב ממפרק הירך ואוסטיאוארתריטיס

מפרק הירך יכול להקרין כאב לישבן, למפשעה, לירך ולעיתים לברך. אוסטיאוארתריטיס של הירך מתבטאת לרוב בכאב במפשעה, אך יכולה להופיע גם ככאב ישבני, קושי בגריבת גרביים, כאב בקימה מכיסא, ירידה בטווח סיבוב פנימי של הירך וצליעה. מצבים נוספים כמו קרע לברום, תסמונת הצביטה בירך (femoroacetabular impingement) או dysplasia יכולים ליצור כאב סביב הירך והישבן.

האבחון כולל בדיקת טווחי ירך, מבחני impingement, הערכת הליכה ולעיתים צילום או MRI. סקירה עדכנית על FAI מדגישה שהאבחנה מבוססת על שילוב של תסמינים, סימנים קליניים וממצאי הדמיה, ולא על מבנה גרמי בלבד (Fortier, 2022).

תסמונת הצביטה שת-ירך או תסמונת התפס האיסכיו-פמורלית

תסמונת הצביטה שת-ירך או תסמונת התפס האיסכיו-פמורלית (Ischiofemoral impingement) הוא מצב שבו המרווח בין עצם השת לבין עצם הירך קטן. מסיבה זאת, נוצר לעיתים גירוי של quadratus femoris או מבנים סמוכים. הכאב מורגש לעיתים ככאב עמוק בישבן התחתון או האחורי, מוחמר בהליכה בצעד ארוך, פשיטת ירך או תנועות מסוימות של הירך. הוא אינו שכיח כמו כאב גב או טנדינופתיה, אך חשוב באבחנה מבדלת של כאב ישבני עמוק.

הדמיה, בעיקר MRI, יכולה להראות בצקת או שינויים בשריר quadratus femoris והצרות המרווח האיסכיופמורלי. מאמר סקירה על הנושא הדגיש את השילוב בין קליניקה, הדמיה ואולטרסאונד בהערכת התסמונת (Wu, 2022).

כאב דלקתי: ספונדילוארתריטיס צירית וסקרואילאיטיס

כאבים בישבן יכולים להיות ביטוי למחלה דלקתית של מפרקי העצה־כסל, בעיקר ספונדילוארתריטיס צירית. בניגוד לכאב מכני שמחמיר בעומס ומשתפר במנוחה, כאב דלקתי נוטה להופיע בגיל צעיר, להימשך מעל שלושה חודשים, להחמיר במנוחה, להעיר במחצית השנייה של הלילה, להשתפר בתנועה ולהיות מלווה בנוקשות בוקר. סימן מוכר הוא כאב ישבן מתחלף מצד לצד.

במצבים כאלה חשוב להפנות לרופא משפחה או ראומטולוג, במיוחד אם יש פסוריאזיס, דלקת עיניים, מחלת מעי דלקתית, היסטוריה משפחתית או תגובה טובה לנוגדי דלקת. סקירות על עיכוב באבחון ספונדילוארתריטיס מדגישות את החשיבות של זיהוי כאב דלקתי וכאב ישבן מתחלף בהיסטוריה הקלינית (Ingram, 2025).

חבלה, שברי מאמץ ופגיעות ספורט

כאב בישבן לאחר נפילה, מכה, תאונת ספורט או עומס ריצה חריג מחייב חשיבה על שבר, קרע שרירי, אבולסיה של ההמסטרינג, שבר מאמץ בעצם העצה, חבלה באגן או פגיעה במפרק הירך. אצל רצים, חיילים, רקדנים ומתאמנים שמעלים עומס מהר מדי, כאב ישבני או אגני שמחמיר בנשיאת משקל ואינו משתפר במנוחה יחסית צריך לעורר חשד לשבר מאמץ.

במקרה של כאב חד, צליעה, קושי לשאת משקל, שטף דם גדול או חולשה פתאומית לאחר תנועה מתפרצת, יש לפנות לבדיקה. טיפול ידני או תרגול אגרסיבי לפני שלילת שבר או קרע משמעותי עלולים להחמיר את המצב.

כירופרקטיקה בכאבים בישבן

כירופרקטיקה יכולה להועיל כאשר מקור הכאב הוא שריר־שלדי או תפקודי: כאב גב תחתון שמקרין לישבן, מגבלה במפרקי הירך או העצה־כסל, תסמונת גלוטאלית עמוקה, עומס יתר בריצה או אימון, כאב מיופציאלי, ירידה בשליטה באגן, או חזרה לא מדורגת לעבודה ולספורט. כירופרקט מוסמך בודק את עמוד השדרה, האגן, הירך, מערכת העצבים, השרירים, טווחי התנועה ודפוסי העומס.

הטיפול עשוי לכלול מוביליזציה או מניפולציה מותאמת, טיפול ברקמות רכות, תרגילי יציבות וחיזוק, נוירודינמיקה עדינה, הדרכת יציבה ותנועה, התאמת עומסי אימון וחזרה מדורגת לפעילות. סקירה עדכנית מתארת כירופרקטיקה כמקצוע שמתמקד באבחון וניהול הפרעות שריר־שלד, לרוב בשילוב טיפול ידני, תרגול והדרכה (Trager, 2024).

מתי כירופרקטיקה אינה מספיקה?

כירופרקטיקה אינה תחליף לרפואה דחופה, ראומטולוגיה, אורתופדיה או נוירולוגיה כאשר יש דגלים אדומים, חבלה משמעותית, חשד לשבר, חסר נוירולוגי מתקדם, כאב דלקתי מובהק, חום או ירידה במשקל. טיפול אחראי כולל זיהוי מצבים אלה והפניה לגורם המתאים.

טיפול ושיקום לפי מקור הכאב

מניעת הישנות של כאבים בישבן

מניעה מתחילה בניהול עומסים. אצל רצים, יש להעלות נפח, מהירות ועליות בהדרגה. אצל מתאמני כוח, יש לשלוט בטכניקה בתרגילים כמו סקוואט, דדליפט, לאנג’ והיפ־תראסט. אצל עובדים שיושבים שעות, יש לשלב הפסקות תנועה, שינוי תנוחות וחיזוק ירך וגו. אצל אנשים עם כאב חוזר באזור SIJ או ירך, כדאי לחזק את שרירי העכוז, לשפר תנועתיות ירך ולפתח סבולת שרירית.

סיכום: איך יודעים מה מקור הכאב בישבן?

כאבים בישבן יכולים להגיע מהגב, ממפרק העצה־כסל, מהירך, מהגידים, מהעצבים, משרירי הישבן, מעצם הזנב, מטראומה או ממחלה דלקתית. אבחנה נכונה מבוססת על שילוב של סיפור מקרה, בדיקה קלינית, זיהוי דגלים אדומים ולעיתים הדמיה. אין טיפול אחד שמתאים לכל כאב ישבני.

כירופרקטיקה יכולה להשתלב בצורה יעילה בטיפול כאשר הכאב קשור למערכת השריר־שלד, עומסים, תנועה, ירך, אגן או גב תחתון. התועלת הגדולה ביותר מתקבלת כאשר הטיפול הידני משולב עם תרגול, הדרכה, ניהול עומסים וחזרה הדרגתית לתפקוד מלא. כאשר קיימים סימני אזהרה, כאב דלקתי או חסר נוירולוגי, יש לפנות לבירור רפואי לפני המשך טיפול שמרני.

References:

Fortier, L. M., Rebolledo, B. J., Manoso, M. W., & Nho, S. J. (2022). An updated review of femoroacetabular impingement syndrome. Orthopedic Reviews, 14(3), 37513. https://doi.org/10.52965/001c.37513

Foster, N. E., Anema, J. R., Cherkin, D., Chou, R., Cohen, S. P., Gross, D. P., Ferreira, P. H., Fritz, J. M., Koes, B. W., Peul, W., Turner, J. A., Maher, C. G., & Lancet Low Back Pain Series Working Group. (2018). Prevention and treatment of low back pain: Evidence, challenges, and promising directions. The Lancet, 391(10137), 2368-2383. https://doi.org/10.1016/S0140-6736(18)30489-6

Garg, B., & Ahuja, K. (2021). Coccydynia: A comprehensive review on etiology, radiological features and management options. Journal of Clinical Orthopaedics and Trauma, 12(1), 123-129. https://doi.org/10.1016/j.jcot.2020.09.025

Gazendam, A., Ekhtiari, S., Axelrod, D., et al. (2022). Comparative efficacy of nonoperative treatments for greater trochanteric pain syndrome: A systematic review and network meta-analysis of randomized controlled trials. Clinical Journal of Sport Medicine, 32(5), 427-432. https://doi.org/10.1097/JSM.0000000000000924

Goom, T. S., Malliaras, P., Reiman, M. P., & Purdam, C. R. (2016). Proximal hamstring tendinopathy: Clinical aspects of assessment and management. Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy, 46(6), 483-493. https://doi.org/10.2519/jospt.2016.5986

Ingram, T. A., Salman, C., McManus, O., & Nikiphorou, E. (2025). Delayed diagnosis of axial spondyloarthritis: A missed opportunity? Clinical Medicine, 25(1), 100231. https://doi.org/10.1016/j.clinme.2024.100231

Isu, T., Kim, K., Morimoto, D., & Iwamoto, N. (2018). Superior and middle cluneal nerve entrapment as a cause of low back pain. Neurospine, 15(1), 25-32. https://doi.org/10.14245/ns.1836024.012

Lee, S. H., Chen, W. S., & Lee, C. H. (2023). Coccydynia: Anatomic origin and considerations regarding the effectiveness of injections for pain management. Korean Journal of Pain, 36(3), 272-285. https://doi.org/10.3344/kjp.22346

Martin, H. D., Reddy, M., & Gómez-Hoyos, J. (2015). Deep gluteal syndrome. Journal of Hip Preservation Surgery, 2(2), 99-107. https://doi.org/10.1093/jhps/hnv029

Mellor, R., Bennell, K., Grimaldi, A., Nicolson, P., Kasza, J., Hodges, P., Wajswelner, H., & Vicenzino, B. (2018). Education plus exercise versus corticosteroid injection use versus a wait and see approach on global outcome and pain from gluteal tendinopathy: Prospective, single blinded, randomised clinical trial. BMJ, 361, k1662. https://doi.org/10.1136/bmj.k1662

Nicol, V., Verdaguer, C., Daste, C., Bisseriex, H., Lapeyre, É., Lefèvre-Colau, M.-M., Rannou, F., Roren, A., Facione, J., & Nguyen, C. (2023). Chronic low back pain: A narrative review of recent international guidelines for diagnosis and conservative treatment. Journal of Clinical Medicine, 12(4), 1685. https://doi.org/10.3390/jcm12041685

Pianka, M. A., Serino, J., DeFroda, S. F., Bodendorfer, B. M., & DeAngelis, J. P. (2021). Greater trochanteric pain syndrome: Evaluation and management of a wide spectrum of pathology. SAGE Open Medicine, 9, 20503121211022582. https://doi.org/10.1177/20503121211022582

Sayed, D., Deer, T. R., Francio, V. T., Lam, C. M., Sochacki, K., Hussain, N., Weaver, T. E., Karri, J., Orhurhu, V., Strand, N. H., Weisbein, J. S., Hagedorn, J. M., D’Souza, R. S., Budwany, R. R., Chitneni, A., Amirdelfan, K., Dorsi, M. J., & others. (2024). American Society of Pain and Neuroscience best practice guideline for the treatment of sacroiliac disorders. Journal of Pain Research, 17, 1601-1638. https://doi.org/10.2147/JPR.S464393

Trager, R. J., Cupler, Z. A., DeLano, K. J., Perez, J. A., Dusek, J. A., & Goertz, C. M. (2024). Chiropractic and spinal manipulation: A review of research trends, evidence gaps, and guideline recommendations. Journal of Clinical Medicine, 13(18), 5668. https://doi.org/10.3390/jcm13185668

Wu, W. T., Chang, K. V., Mezian, K., Naňka, O., Ricci, V., Chang, H. C., Wang, B., Hung, C. Y., & Özçakar, L. (2022). Ischiofemoral impingement syndrome: Clinical and imaging/guidance issues with special focus on ultrasonography. Diagnostics, 13(1), 139. https://doi.org/10.3390/diagnostics13010139