קרע בלברום כתף היא פציעה שכיחה המשפיעה על ביצועים ספורטיביים ועל פעילויות יומיומיות. בין שלל פציעות הכתף, קרע לברום בולט בשל מורכבותו והפוטנציאל שלו להשלכות ארוכות טווח. מבנה מורכב זה, העשוי מסחוס, ממלא תפקיד קריטי בייצוב מפרק הכתף. עם זאת, באופן מפתיע הלברום רגיש לפציעות, במיוחד אצל אנשים פעילים.
במאמר "קרע בלברום כתף" נעמיק בנושא ובכלל זה בסימפטומים ובשכיחות של קרע לברום הכתף. עוד נדון בסימפטומים של קרע לברום בכתף ובגורמי הסיכון להתפתחותו. בנוסף, נחקור את תהליכי האבחון של פציעה זאת ונפרט את מגוון אפשרויות הטיפול היעילות הזמינות. ברוב המקרים, הטיפול המועדף בחולה עם קרע לברום בכתף הוא שמרני כגון טיפול כירופרקטי. רק בחלק קטן מהמקרים לא יהיה מנוס מהתערבויות רפואיות וכירורגיות.
קרע בלברום בכתף – רקע
קרע בלברום כתף הוא אחת מפציעות הכתף השכיחות והמאתגרות ביותר של מפרק הכתף. הפציעה עלולה להתרחש בעקבות טראומה חריפה, תנועות חוזרות מעל הראש או תהליכים ניווניים, והיא משפיעה על אוכלוסיות מגוונות, החל מספורטאים מקצועיים ועד לאנשים מן השורה המבצעים פעולות יומיומיות פשוטות (Clavert, 2015).
מבנה הלברום, העשוי סחוס סיבי (fibrocartilage), נועד להעמיק את השקע הגלנואידי ולשפר את יציבות המפרק. יחד עם זאת, המבנה הייחודי והעדין הופך אותו לפגיע במיוחד. קרע בלברום עשוי לגרום לכאב, חוסר יציבות ולירידה משמעותית בתפקוד (Almajed et al., 2022). מאמר זה סוקר בהרחבה את:
- ההיבטים האנטומיים והביומכניים של הלברום
- שכיחות קרעים באוכלוסיות שונות
- גורמים וגורמי סיכון להתפתחות קרע לברום בכתף
- סימפטומים אופייניים
- שיטות אבחון מבוססות ראיות
- וגישות טיפול – בדגש על תרומת הכירופרקטיקה כטיפול שמרני ואינטגרטיבי.
מבנה אנטומי ומשמעות ביומכנית
הלברום הגלנואידי (glenoid labrum) הוא טבעת של סחוס פיברוטי הממוקמת בשולי המשטח הגלנואידי של עצם השכמה. תפקידו העיקרי הוא העמקת השקע הגלנואידי בכ־50%, מה שמגביר את יציבות מפרק הכתף (Almajed et al., 2022).
תפקידי הלברום:
- ייצוב מכאני – מונע פריקות על ידי הגדלת שטח המגע בין ראש ההומרוס לשקע.
- פיזור עומסים – סופג ומחלק כוחות דחיסה וגזירה במהלך תנועות מורכבות.
- עיגון רצועות וגידים – מהווה נקודת חיבור לרצועות הכתף ולגיד הראש הארוך של שריר הזרוע.
- שמירה על ביומכניקה תקינה – מאפשר טווח תנועה רחב יחד עם יציבות יחסית (Almajed et al., 2022).
פגיעה בלברום משנה את דינמיקת הכוחות במפרק, וכתוצאה מכך נגרמת חוסר יציבות העלולה להוביל לפריקות חוזרות, כאב כרוני ופגיעה בתפקוד.
שכיחות של קרע בלברום כתף
קרעי לברום הם תופעה נפוצה, אך שיעורם משתנה בין אוכלוסיות:
- בקרב ספורטאים מקצועיים בענפי זריקה או שחייה, עד 30% מפציעות הכתף כוללות קרע בלברום (Wilk et al., 2013).
- בקרב כלל האוכלוסייה, ההיארעות נמוכה יותר, אך עולה משמעותית עם הגיל עקב שינויים ניווניים (Zughaib et al., 2017).
- בקרב חיילים ואוכלוסיות בסיכון טראומטי, שיעור הקרעים גבוה פי 2- 3 ביחס לאוכלוסייה רגילה (Park, 2018).
ממצא בולט הוא שלעיתים קרע בלברום מתגלה במקרה בהדמיה, גם בקרב אנשים א-סימפטומטיים (Varacallo et al., 2023). עובדה זו מציבה אתגר אבחוני חשוב.
סיווג של קרע בלברום כתף
קרעים בכתף יכולים לנבוע מפעילויות שונות, במיוחד אלה הכוללות תנועות חוזרות ונשנות מעל הראש, כגון שחייה, בייסבול והרמת משקולות. הם יכולים להתרחש גם כתוצאה מפציעות חריפות, כגון נפילות או טראומה ישירה לכתף, במיוחד בספורט מגע. ישנם שני סוגים עיקריים של קרעי לברום:
- קרעי SLAP (קדמי ואחורי עליון) – המערבים את החלק העליון של הלברום וקשורים לעיתים קרובות לפציעות בגיד שריר הזרוע (Varacallo et al., 2023).
- וקרעי בנקרט (Bankart tear) – מערב את החלק הקדמי תחתון של הלברום, שכיח בפריקות כתף.
הכרה בהבדלים בין סוגים אלה חיונית לאבחון וטיפול יעילים. ככל שמעמיקים במסע להבנת קרע בכתף, מתברר כי פציעה זו אינה רק בעיה הקשורה לספורט; היא יכולה להשפיע על כל אחד, צעיר או מבוגר, פעיל או יושבני. מודעות למצב זה היא הצעד הראשון לקראת פנייה לטיפול מתאים וחזרה לתפקוד מלא של הכתף.
גורמים להתפתחות קרע לברום בכתף
קרעי לברום נגרמים לרוב משילוב של טראומה חריפה ו/או ניוון מצטבר.
גורמים עיקריים
- טראומה ישירה – נפילה על יד מושטת, חבטה ישירה לכתף, תאונות ספורט.
- תנועות חוזרות מעל הראש – שכיחות אצל שחיינים, טניסאים ושחקני בייסבול.
- ניוון הקשור לגיל – ירידה בגמישות ובשלמות הסחוס מגבירה סיכון לקרע ספונטני (Clavert, 2015).
גורמי סיכון להתפתחות קרע לברום בכתף
- ענפי ספורט מגע – כדורגל אמריקאי, רוגבי.
- היסטוריה של פריקות כתף חוזרות.
- מבנה אנטומי רדוד של השקע הגלנואידי.
- חוסר איזון בשרירים או יציבה לקויה – גורמים לעומסים לא סימטריים.
- גיל מתקדם – ירידה אלסטיות סחוסית מעלה את הסיכון לקרעים ניווניים (Zughaib et al., 2017).
תסמינים של קרע בלברום כתף
תסמינים אופייניים משתנים בהתאם למיקום הקרע ולחומרתו ויכולים לכלול:
- כאב עמוק בתוך הכתף, מוחמר בהרמה או זריקה.
- תחושת חוסר יציבות או "בריחה" של הכתף.
- קליקים, חריקות או קרפיטוס במהלך תנועה.
- ירידה בטווחי תנועה – במיוחד בהרמות מעל הראש.
- ירידה בכוח – קושי להרים חפצים או לבצע זריקות.
- נפיחות ורגישות מקומית (Park, 2018).
כיצד מאבחנים קרע לברום בכתף?
האבחון של קרע בלברום דורש שילוב של אנמנזה, בדיקה גופנית והדמיה.
היסטוריה קלינית
הכירופרקט ישאל בין היתר על:
- הופעת הכאב, רקע של פציעות או פעילויות ספציפיות שעשויות היו לתרום לבעיה.
- אופי הסימפטומים שחוו, כגון כאב, חוסר יציבות או תחושת תפיסה בכתף.
בדיקה קלינית:
- נתבונן בכתף, נמשש ונעריך את טווח התנועה, הכוח והיציבות של מפרק הכתף.
- מבחני O’Brien ו-Speeds – נחשבים ספציפיים לאבחון קרעי SLAP (Wilk et al., 2013).
- מבחן Apprehension – זיהוי חוסר יציבות קדמית.
מחקרי הדמיה:
בדיקות הדמיה ממלאות תפקיד קריטי באישור קרע לברלי:
- צילומי רנטגן כדי לשלול שברים ולהעריך את המבנה הכללי של המפרק. חשוב לזכור שצילומי רנטגן אינם מראים רקמות רכות כמו הלברום.
- דימות תהודה מגנטית (MRI) כדי לחשוף קרעים בלברום ופציעות נלוות לרצועות או לגידים שמסביב אך ייתכנו ממצאים א-סימפטומטיים.
- MRI Arthrogram במהלך הבדיקה מוזרק חומר ניגוד למפרק הכתף לשיפור בהירות תמונות ה- MRI. נחשב תקן הזהב; מאפשר אבחון מדויק של קרעים קטנים (Clavert, 2015)
- ארתרוסקופיה שיטה אבחנתית וטיפולית כאחד. החדרת מצלמה קטנה למפרק הכתף כדי לראות את הלברום ולהעריך את היקף הפציעה ולעיתים גם לתקנה.
אפשרויות טיפול יעילות ואסטרטגיות התאוששות
בטיפול בקרע בלברום הכתף, הגישה הרב-גונית היא לרוב האסטרטגיה היעילה ביותר. אסטרטגיה זאת כוללת אפשרויות שמרניות וניתוחיות המותאמות לחומרת הפציעה ולאורח החיים של המטופל ולגילו.
טיפולי עצמי
עבור רוב האנשים, טיפול עצמי יכול להניב הקלה משמעותית ולקדם ריפוי. הטיפול העצמי כולל בדרך כלל:
- מנוחה ושינוי פעילות כדי להפחית את העומס על הכתף.
- קומפרסים של חום וקור יכולים להקל על כאב ונפיחות.
- תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידים (NSAIDs) ללא מרשם.
- תרגילים לשיפור טווחי תנועה וחיזוק שרירים מסביב. להימנע מכאב.
טיפול כירופרקטי בקרע לברום בכתף
כירופרקטיקה מציעה גישה אינטגרטיבית ושמרנית לניהול קרעי לברום, ומבוססת על שיקום יציבתי, שחרור שרירים והחזרת טווחי תנועה. הטיפול הכירופרקטי כולל בין היתר:
- מניפולציות עדינות לכתף ולצוואר – לשיפור ניידות וזרימת דם.
- טכניקות שחרור מיופסיאליות – להורדת מתח שרירי בחגורת הכתפיים (Ho CY et al.,2009; Sharma et al,. 2021).
- תרגילי שיקום מותאמים אישית – חיזוק השרוול המסובב ושרירי השכמה.
- טיפולים אלקטרותרפיים – לייזר רך, אולטרסאונד טיפולי, גלי הלם (Chou et al,. 2021;Chen et al,. 2021).
- הדרכת יציבה וארגונומיה – למניעת עומס חוזרני על המפרק.
טיפול רפואי
במקרים חמורים יותר או עבור חולים שהתסמינים שלהם נמשכים למרות אמצעים שמרניים, ייתכן שיהיה צורך בטיפול רפואי כגון:
- תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידים (NSAIDs) עם מרשם (חשוב להיות מודע לתופעות הלוואי).
- ניתוח ארתרוסקופי, לתיקון הלברום הקרוע בטכניקות זעיר פולשניות.
- הליך כירורגי פתוח כאשר הקרע נרחב או מלווה בפציעות כתף אחרות. תפירת הלברום בשיטות ארתרוסקופיות. דה-ברידמנט – ניקוי הרקמה הפגועה. ניתוח פתוח במקרים מורכבים (Zughaib et al., 2017).
אסטרטגיות התאוששות
החלמה מקרע בלברום הכתף יכולה להשתנות באופן משמעותי בהתאם לגישת הטיפול. למי שעובר ניהול שמרני, מומלץ לחזור בהדרגה לפעילות רגילה, לעתים קרובות לוקח כמה שבועות עד חודשים. חולים שעוברים ניתוח עשויים להתמודד עם תקופת החלמה ממושכת יותר, שלפעמים נמשכת עד שישה חודשים או יותר. במהלך תקופה זו, היצמדות לתוכנית שיקום, כולל פגישות מעקב קבועות עם ספקי שירותי בריאות, חיונית להחלמה מיטבית.
קרע בלברום כתף: סיכום
קרע בלברום כתף הוא פגיעה שכיחה אך מורכבת, עם השלכות תפקודיות משמעותיות. האבחון דורש גישה רב־תחומית הכוללת בדיקה קלינית והדמיה מתקדמת. הטיפול נע בין שיטות שמרניות לניתוחיות, כאשר כירופרקטיקה מציעה פתרון יעיל ובטוח לרוב המטופלים. מודעות לאנטומיה, לגורמי הסיכון ולשיטות הטיפול המגוונות מאפשרת התמודדות מיטבית עם הפגיעה ומקדמת שיקום מלא של הכתף..
