איחוי חוליות במותן סיבוכים אפשריים אינם שכיחים אך חשוב להכירם. כאבי גב תחתון ומגבלות תפקודיות מהווים את ההפרעה השכיחה ביותר במערכת שריר ושלד. הפרעה זאת גורמת לעוגמת נפש אדירה לחולים וכרוכה בעלויות אדירות. הכאבים הללו ושאר הסימפטומים הנובעים מהגב התחתון גורמים לחולים לבקש עזרה. הטיפול השמרני ובכלל זה הכירופרקטיקה מספקים את עיקר העזרה לחולים הללו. בחלק קטן מהמקרים הטיפול השמרני אינו מועיל או אינו מתאים.
במקרים הללו יופנה החולה לטיפול רפואי. הטיפול הרפואי בכאבי גב תחתון ובשאר הסימפטומים הנלווים כולל טיפולים תרופתיים וכשאלה לא מועילים גם כירורגיה. בין האפשרויות הניתוחיות נציין גם את הניתוח לאיחוי או קיבוע חוליות במותן. במהלך ניתוח איחוי חוליות במותן מחדיר המנתח שבב עצם בין החוליות וגורם להתקבעות שלהן. עם זאת, הניתוח הזה מורכב ובעל סיכונים וסיבוכים פוטנציאליים שחשוב להיות מודע להם. במאמר "איחוי חוליות במותן סיבוכים אפשריים" נדון בכך בהרחבה.
1) איחוי חוליות במותן סיבוכים אפשריים – רקע
איחוי חוליות במותן (Lumbar Spinal Fusion) הוא ניתוח שמטרתו לייצב מקטע בעמוד השדרה על-ידי חיבור קבוע של שתי חוליות או יותר באמצעות שתל עצם, ולעיתים גם כלוב בין-חולייתי (cage) וקיבוע מתכתי (ברגים ומוטות). הוא עשוי להינתן כפתרון במצבים כמו החלקה חולייתית, אי-יציבות מכנית, דפורמציות, כאב גב עמיד לטיפול שמרני במקרים נבחרים, ולעיתים בשילוב דקומפרסיה כאשר הסרת לחץ על עצבים עלולה “לשחרר” יציבות ולחייב ייצוב (Daniels, 2016). לצד התקדמות בטכניקות ניתוחיות, ניווט ואמצעי קיבוע, איחוי מותני נשאר הליך גדול יחסית, עם סיבוכים אפשריים בטווח המיידי והמאוחר, כולל סיבוכים שמופיעים שנים לאחר הניתוח (Daniell, 2018; Cannizzaro, 2023).
הייחוד של איחוי הוא “עסקת חבילה” ביומכנית: המקטע המאוחה מפסיק לנוע, ולכן חלק מהתנועה והעומסים יכולים לעבור למקטעים סמוכים. זה לא אומר שכל מטופל יפתח בעיות במקטע סמוך, אבל זה מסביר למה בספרות יש תשומת לב רבה ל-Adjacent Segment Degeneration/Disease (ASD/ASDeg) ולסיכון מצטבר לאורך זמן (Cannizzaro, 2023; Kauhanen, 2025). בנוסף, יש תת-קבוצה של מטופלים שממשיכים לסבול מכאב לאחר ניתוח, מצב שמוגדר כיום יותר ויותר כ-Persistent Spinal Pain Syndrome Type 2 (PSPS-T2), שבעבר כונה לעיתים FBSS (van de Minkelis, 2024).
המאמר מתמקד בסיבוכים האפשריים באיחוי מותני, גורמי סיכון חוזרים, סימני אזהרה, ומקומה של כירופרקטיקה לאחר איחוי, באופן זהיר ומבוסס ראיות.
2) איך מסווגים סיבוכים: לפי זמן ולפי “מנגנון”
מבחינה קלינית, קל להבין סיבוכים אחרי איחוי מותני לפי חלון הזמן שבו הם מופיעים:
- סיבוכים תוך-ניתוחי / מיידי: קרע בדורה (incidental durotomy), דימום, פגיעה עצבית, בעיות מיקום שתלים. (Abolfotouh, 2025; Babasiz, 2025)
- סיבוכים מוקדם לאחר הניתוח (ימים – שבועות): זיהום באתר הניתוח, דליפת CSF לאחר קרע דורה, בעיות פצע, המטומה, וסיבוכים סיסטמיים הקשורים בהחלמה ובירידה זמנית בניידות. (Khan, 2022)
- סיבוכים מאוחרים (חודשים – שנים): אי-איחוי (פסאודוארתרוזיס), כשל / התרופפות שתלים, שקיעת כלוב (cage subsidence), מחלת מקטע סמוך, כאב מתמשך לאחר ניתוח, ולעיתים ניתוח חוזר. (Boonsirikamchai, 2024; Odland, 2025; Baig, 2025; Cannizzaro, 2023; van de Minkelis, 2024)
חשוב להדגיש: לא כל “תוצאה לא מושלמת” היא סיבוך. למשל, שינוי ניווני בהדמיה במקטע סמוך (ASDeg) יכול להיות אסימפטומטי, בעוד ASD מוגדר כסימפטומטי ומשמעותי קלינית (Cannizzaro, 2023).
3) סיבוכים תוך-ניתוחיים: קרע דורה, פגיעה עצבית ודימום
קרע דורה (Incidental Durotomy) ודליפת CSF
קרע לא מכוון בדורה הוא סיבוך מוכר בניתוחי מותן. השכיחות משתנה בין מחקרים לפי סוג הניתוח, מורכבות, ניתוחי ריוויז’ן, והגדרות המחקר (Abolfotouh, 2025). מטא-אנליזה עדכנית הראתה שקרע דורה בניתוחים מותניים לדגנרציה קשור לעלייה בסיכון לזיהום/סיבוכים לאחר הניתוח, ולכן הוא יעד למניעה ושיפור תהליכים (Babasiz, 2025).
כאשר יש דליפת CSF, התסמין הקלאסי הוא כאב ראש פוסטורלי (מחמיר בעמידה ומשתפר בשכיבה), ולעיתים הצטברות נוזל מקומית (פסאודומנינגוצלה) או צורך בהתערבות נוספת. לכן ניהול נכון של קרע דורה (סגירה, אטימה, החלטות לגבי מנוחה/ניקוז) הוא חלק משמעותי מתוצאות לאחר ניתוח (Abolfotouh, 2025).
פגיעה עצבית
פגיעה עצבית יכולה להתרחש בשל מתיחה, לחץ, המטומה, או מיקום שתל/בורג. למרות שמדובר באירוע לא שכיח ביחס לכמות הניתוחים הכוללת, ההשלכות יכולות להיות משמעותיות. גם בהמשך, מרכיבים עצביים (כאב רדיקולרי, רגישות יתר) יכולים להשתלב בתמונה של כאב מתמשך לאחר ניתוח (Daniell, 2018; van de Minkelis, 2024).
דימום והמטומה
דימום משמעותי או המטומה אחרי ניתוח יכולים לגרום לכאב חריג ואף ללחץ על מבנים עצביים. ברוב המרכזים יש פרוטוקולים לניטור מוקדם של תסמינים נוירולוגיים וכאב לא אופייני כדי לזהות מצבים כאלה בזמן.
4) סיבוכים מוקדמים לאחר איחוי: זיהום, פצע ודליפות
זיהום באתר הניתוח (SSI)
זיהום לאחר איחוי מכשירני הוא סיבוך “כבד משקל”: הוא עלול להאריך אשפוז, לחייב ניקוי כירורגי, טיפול אנטיביוטי ממושך ולעיתים התמודדות עם שתלים (Khan, 2022). בסקירה שיטתית על ניהול SSI לאחר קיבוע מותני הודגש שלרוב נבחרת אסטרטגיה של דה-ברידמנט מוקדם (לעיתים עם טיפול בלחץ שלילי) תחת כיסוי אנטיביוטי, בעוד הוצאת שתלים נשקלת יותר כשיש כישלון של טיפול שמרני-כירורגי או זיהומים עקשניים (Khan, 2022).
מבחינת מניעת-סיכון, מטא-אנליזה על גורמי סיכון ל-SSI אחרי ניתוחי עמוד שדרה מצאה קשרים עקביים לגורמים כמו סוכרת, השמנה, יתר לחץ דם, זמן ניתוח ממושך ועירויי דם, מה שמדגיש את הערך של אופטימיזציה טרום-ניתוחית (Peng, 2019).
לצד זה, מחקר רטרוספקטיבי עדכני על איחוי מכשירני אחורי ברמה 1 – 2 הראה שיעור SSI נמוך מאוד באוכלוסייה ספציפית ובפרוטוקולים מסוימים, אך הנתון הזה תלוי הקשר ולא בהכרח משקף כל ניתוח/כל מרכז (Araghi, 2025).
דליפת CSF והשלכות מוקדמות
כאשר קרע דורה מתרחש, דליפה לאחר הניתוח יכולה להופיע בימים הראשונים או לאחר מכן. השילוב של תסמינים (כאב ראש פוסטורלי, נוזל צלול מהפצע, נפיחות רכה באזור) דורש הערכה רפואית כדי למנוע הסתבכויות (Abolfotouh, 2025).
סיבוכים סיסטמיים סביב החלמה
לא כל סיבוך “נולד” בעמוד השדרה עצמו: ניתוח גדול + ירידה זמנית בניידות מעלים סיכונים כלליים (למשל קרישי דם), ולכן בבתי חולים ננקטים צעדי מניעה וניידות מוקדמת לפי הערכת סיכון.
5) סיבוכים מאוחרים: למה חלק מהבעיות מופיעות חודשים או שנים אחר כך?
א. אי-איחוי (Pseudoarthrosis / Nonunion)
אי-איחוי פירושו שהמקטע לא “מתאחה” גרמית כפי שתוכנן. הוא עלול להוביל לכאב מכני מתמשך, חוסר יציבות מיקרו-תנועתית, ולעיתים כשל שתלים או צורך בניתוח חוזר. סקירה שיטתית ומטא-אנליזה זיהתה גורמי סיכון שמופיעים באופן עקבי, וביניהם גיל, עישון ומספר רמות מאוחות (Boonsirikamchai, 2024).
בנוסף, נושא האבחון אינו טריוויאלי: יש שונות בהגדרות ובכלי האבחון של “איחוי” בין מחקרים, ולכן גם השוואה של שיעורים בין שיטות אינה תמיד פשוטה (Boonsirikamchai, 2024).
ב. כשל/התרופפות שתלים (Hardware failure) והתרופפות ברגי S1
שתלים יכולים להתרופף או להישבר לאורך זמן, במיוחד כשיש עומסים גבוהים, איכות עצם נמוכה או אי-איחוי. סקירה שיטתית ומטא-אנליזה ממוקדת על התרופפות ברגי S1 באיחויים לומבו-סקרליים הצביעה על שכיחות לא מבוטלת ותיארה קשרים אפשריים לסיבוכים כמו אי-איחוי, ASD וניתוחי תיקון (Odland, 2025). עבור מטופלים עם עצם חלשה, המשמעות היא ששיקולי איכות עצם ותכנון קיבוע מקבלים חשיבות מוגברת.
ג. שקיעת כלוב (Cage subsidence): סיבוך מכני “שקט” לפעמים
שקיעת כלוב היא מצב שבו הכלוב “שוקע” לתוך גוף החוליה, ועלול להפחית גובה דיסק, להשפיע על פורמן ולעיתים להשפיע על יציבות ותסמינים. סקירה שיטתית הדגישה שהבעיה בתחום היא לא רק השכיחות אלא גם חוסר סטנדרטיזציה בהגדרה ובמדידה של שקיעה (Baig, 2025).
מעבר לכך, מטא-אנליזה הראתה שמדדי איכות עצם (למשל HU ב-CT, או מדדים מבוססי MRI כמו VBQ/EBQ לפי הספרות הרלוונטית) יכולים לנבא סיכון לשקיעה, כלומר, איכות עצם היא רכיב מנבא חשוב לפני ניתוח (Wang, 2025). זה תומך בגישה של “ריבוד סיכון” טרום-אופרטיבי ולא טיפול אחיד לכל מטופל.
ד. מחלת מקטע סמוך (ASDeg/ASD)
לאחר איחוי, המקטעים הסמוכים יכולים לשאת יותר תנועה ועומס. מטא-אנליזה עדכנית סיכמה ש-ASDeg לאחר איחוי מותני הוא תופעה נפוצה יחסית לאורך זמן, עם גורמי סיכון רב-מערכתיים, קליניים, אנטומיים, ביומכניים ורדיולוגיים (Cannizzaro, 2023).
מחקר עוקבה ארוך-טווח עם עד עשרות שנות מעקב הראה שהסיכון המצטבר ל-ASD ולניתוח חוזר קיים ויכול להיות משמעותי בחלק מהמטופלים (Kauhanen, 2025).
גישה עדכנית מציעה להסתכל על מניעה לא רק כ”איחוי גורם עומס למעלה”, אלא כמשהו שמושפע גם מדלקת מערכתית, איכות שרירים, שקיעת כלוב, אי-איחוי ועוד, כלומר מודל אינדיבידואלי יותר (Ji, 2026).
ה. סיבוכי “צומת” (בעיקר באיחויים ארוכים/דפורמציות): PJK
בניתוחים ארוכים יותר (למשל תיקון דפורמציה), יש סיכון ל-Proximal Junctional Kyphosis/Failure (PJK/PJF). מטא-אנליזה מצאה שקשר בין BMD נמוך/אוסטאופורוזיס לבין סיכון גבוה יותר ל-PJK, ממצא שמדגיש שוב את מרכזיות איכות העצם בתכנון ניתוחי מורכב (Chen, 2023). אף שלא כל איחוי מותני הוא איחוי ארוך, זה סיבוך חשוב להבנה אצל מטופלים בניתוחים מרובי-רמות.
ו. כאב מתמשך אחרי ניתוח: PSPS-T2
לא כל כאב לאחר איחוי “מוסבר” על-ידי סיבוך יחיד. סקירה עדכנית על PSPS-T2 מדגישה אטיולוגיה רב-גורמית: שינויים מכניים (אי-איחוי/ASD), צלקת סביב עצבים, כאב עצבי, סנסיטיזציה מרכזית, שינה/מצב רוח ועוד ולכן גם הטיפול לעיתים רב-תחומי (van de Minkelis, 2024). סקירה רחבה יותר על FBSS מדגישה את המורכבות ואת העובדה שניתוח נוסף אינו תמיד הפתרון, אלא תלוי בזיהוי גורם בר-טיפול (Daniell, 2018).
6) ניתוח חוזר: למה זה קורה?
ניתוח חוזר יכול להידרש בעקבות ASD סימפטומטי, אי-איחוי, זיהום, כשל שתלים, או בעיות נוספות. מחקר גדול השווה שיעורי רי-אופרציה לאורך לפחות 5 שנים בין ניתוחים פתוחים לבין מינימל-אינבזיביים במחלות דגנרטיביות של מותן, ומצא הבדלים בשיעורי ניתוח חוזר בהקשר שנחקר (Ramanathan, 2023). הנתונים האלה אינם “פסק דין” לטכניקה אחת, אבל הם כן מדגישים שהשאלה של גישה ניתוחית עשויה להשפיע גם על מסלול ארוך טווח, תלוי מטופל והליך.
7) סימני אזהרה לאחר איחוי: מתי לא מחכים
לאחר ניתוח צפויים כאב והגבלה, אך יש תסמינים שמצדיקים פנייה דחופה:
- חום, אודם מתפשט, הפרשה מהפצע או החמרה מהירה בכאב → חשד לזיהום (Khan, 2022).
- כאב ראש חזק שמחמיר בעמידה ומשתפר בשכיבה או נוזל צלול מהפצע → אפשרות לדליפת CSF (Abolfotouh, 2025).
- חולשה חדשה/מתקדמת, ירידה משמעותית בתחושה, בעיות שליטה בסוגרים → הערכה נוירולוגית דחופה (van de Minkelis, 2024).
- כאב רגל חריג מאוד או שינוי חד בתסמינים לאחר תקופה של שיפור.
8) שיקום לאחר איחוי: למה הוא חלק מהפחתת סיבוכים תפקודיים
שיקום הוא לא “רק פיזיותרפיה” הוא הדרך להפחית עומסים לא נכונים, לשפר סבולת ותפקוד, ולהקטין סיכון להישאר עם כאב כרוני. סקירה נרטיבית עדכנית מצאה שתוכניות תרגול מפוקחות לאחר ניתוחי מותן (כולל איחוי) נתפסות ככלל כבטוחות ומועילות, תוך התאמה לשלב הריפוי ולמגבלות המנתח (Haddas, 2025). במילים פשוטות: גם ניתוח מוצלח צריך “השלמה” תפקודית.
9) כירופרקטיקה אחרי איחוי מותני: מה אפשרי, מה לא, ומה מצב הראיות?
מצב הראיות
המחקר הישיר על כירופרקטיקה לאחר איחוי מותני מוגבל. קיימת סקירה נרטיבית שממקמת את הנושא ומדגישה שהספרות הכירופרקטית בנושא כוללת בעיקר דיווחי מקרה/סדרות מקרים ולא מחקרי יעילות גדולים (Daniels, 2016). סדרת מקרים תיארה טיפול כירופרקטי במטופלים עם כאב לאחר ניתוחי עמוד שדרה (כולל שימוש במניפולציה ו/או מוביליזציה לפי תגובת המטופל), אך זו ראיה ברמה תיאורית ולא הוכחה כללית (Coulis, 2013). מחקר חתך במרכזים אקדמיים בארה״ב הראה שמטופלים עם היסטוריה של ניתוחי עמוד שדרה אכן מקבלים טיפול מניפולטיבי (CSM) במערכות גדולות – אך גם הוא אינו מחקר יעילות או בטיחות סיבתית (Trager, 2023).
עקרונות שילוב אחראי (ובטוח יותר)
אם משלבים כירופרקטיקה לאחר איחוי, העקרונות המקובלים בזהירות קלינית הם:
- תיאום עם המנתח והקפדה על מגבלות זמן/תנועה של שלב ההחלמה (Haddas, 2025).
- הימנעות ממניפולציה ישירה על המקטע המאוחה; אם נעשה טיפול ידני, הוא לרוב ממוקד לרקמות רכות/מפרקים שאינם חלק מהאיחוי (למשל אזור חזי/אגן) ובמינון זהיר (Daniels, 2016).
- דגש על מרכיב פעיל: תנועה הדרגתית, כוח, סבולת, וחינוך לעומס כי אלה רכיבי “ליבה” בשיקום אחרי ניתוח (Haddas, 2025).
- סקר מתמיד של דגלים אדומים (זיהום/דליפה/החמרה נוירולוגית/חשד לכשל שתלים) והפניה רפואית כשצריך (Khan, 2022; Odland, 2025).
המסר המרכזי: כירופרקטיקה יכולה להיות רכיב תומך עבור חלק מהמטופלים, בעיקר לשיפור נוחות ותנועה מסביב לאיחוי, אבל היא אינה תחליף למעקב כירורגי, לשיקום פעיל, או להערכת סיבוכים מכניים/זיהומיים.
ג. מתי זה פחות מתאים/מחייב זהירות יתר
- בשלבים מוקדמים ללא אישור רופא/מנתח (Haddas, 2025).
- בחשד לזיהום/כשל שתלים/אי-איחוי/החמרה נוירולוגית (Khan, 2022; Odland, 2025; Boonsirikamchai, 2024).
- במטופלים עם סיכון מכני גבוה (למשל איכות עצם ירודה משמעותית) (Odland, 2025).
11) מה המטופל יכול לעשות להפחתת סיכון?
- הפסקת עישון: צעד משמעותי להפחתת סיכון אי-איחוי ושיפור סיכויי איחוי (Boonsirikamchai, 2024).
- איזון מצבים מטבוליים כמו סוכרת ושיפור כושר בסיסי לפני ניתוח (Khan, 2022).
- שיקום עקבי לפי הנחיות הצוות, והתקדמות עומסים הדרגתית (Haddas, 2025).
- תגובה מהירה לתסמינים חריגים (דליפה/חום/חולשה) במקום “לחכות שיעבור” (Abolfotouh, 2025; Khan, 2022).
References:
Abolfotouh, S. M. (2025). Management of dural tears in spine surgery. Global Spine Journal. Advance online publication. doi:10.1177/21925682251358167
Araghi, K., Subramanian, V., & colleagues. (2025). Surgical site infection after posterior lumbar instrumented fusions: Incidence and comparative analysis across open, mini, and minimally invasive techniques. Global Spine Journal. Advance online publication. (Available via PMC)
Babasiz, T., Leyendecker, J., Weber, M., & colleagues. (2025). Incidental durotomy significantly increases the risk of postoperative infection following lumbar spine surgery for degenerative conditions: A systematic review and meta-analysis. International Journal of Spine Surgery, 19(6), 768 – 776. doi:10.14444/8768
Baig, R. A., Quiceno, E., Soliman, M. A. R., & Aguirre, A. O. (2025). Definition of cage subsidence in transforaminal lumbar interbody fusion (TLIF) approach and posterior lumbar interbody fusion (PLIF) approach: A systematic review. Journal of Clinical Neuroscience, 133, 111048. doi:10.1016/j.jocn.2025.111048
Boonsirikamchai, W., Phan, K., & colleagues. (2024). Pseudarthrosis risk factors in lumbar fusion: A systematic review and meta-analysis. European Spine Journal. Advance online publication. (Available via PMC)
Chen, J. W., McCandless, M. G., Bhandarkar, A. R., & colleagues. (2023). The association between bone mineral density and proximal junctional kyphosis in adult spinal deformity: A systematic review and meta-analysis. Journal of Neurosurgery: Spine, 39(1), 82 – 91. doi:10.3171/2023.2.SPINE221101
Coulis, C. M., & Lisi, A. J. (2013). Chiropractic management of postoperative spine pain: A report of 3 cases. Journal of Chiropractic Medicine, 12(4), 245 – 251. doi:10.1016/j.jcm.2013.09.001
Daniels, C. J., Wakefield, P. J., Bub, G. A., & colleagues. (2016). A narrative review of lumbar fusion surgery with relevance to chiropractic practice. Journal of Chiropractic Medicine, 15(4), 259 – 271. doi:10.1016/j.jcm.2016.08.003
Daniell, J. R., & Osti, O. L. (2018). Failed back surgery syndrome: A review article. Asian Spine Journal, 12(2), 372 – 379. doi:10.4184/asj.2018.12.2.372
Haddas, R., Remis, A., Barzilay, Y., & colleagues. (2025). Therapeutic exercise following lumbar spine surgery: A narrative review. North American Spine Society Journal, 23, 100620. doi:10.1016/j.xnsj.2025.100620
Ji, J., Tang, W., Sun, H., & colleagues. (2026). Preventing adjacent segment disease after lumbar fusion: A new perspective emphasizing individualized factors. Quantitative Imaging in Medicine and Surgery, 16(1), 17. doi:10.21037/qims-2025-1462
Kauhanen, J., Huttunen, J., Nyyssönen, T., & Halme, J. (2025). Long-term risk of adjacent segment disease and reoperation following instrumented posterolateral lumbar fusion: A hospital-based cohort study with up to 30 years of follow-up. Brain & Spine, 5, 104332. doi:10.1016/j.bas.2025.104332
Khan, S. A., Sathanandan, D., & colleagues. (2022). Current management trends for surgical site infection after posterior lumbar spinal instrumentation: A systematic review. World Neurosurgery, 164, 374 – 380. doi:10.1016/j.wneu.2022.05.009
Odland, K., Pottinger, P., & colleagues. (2025). S1 pedicle screw loosening: A systematic review and meta-analysis of risk factors and outcomes. International Journal of Spine Surgery, 19(4), 426 – 436. doi:10.14444/8773
Peng, X.-Q., Sun, C.-G., Fei, Z.-G., & Zhou, Q.-J. (2019). Risk factors for surgical site infection after spinal surgery: A systematic review and meta-analysis based on twenty-seven studies. World Neurosurgery, 123, e318 – e329. doi:10.1016/j.wneu.2018.11.158
Ramanathan, S., Nguyen, C., & colleagues. (2023). Long-term reoperation rates after open versus minimally invasive spine surgery for degenerative lumbar disease: Five-year follow-up of 2130 patients. The Spine Journal, 23(2), 228 – 236. doi:10.1016/j.spinee.2022.11.014
Trager, R. J., Makineni, P. S., & colleagues. (2023). Patients with a history of spine surgery receiving chiropractic spinal manipulation in US academic health centers: A cross-sectional cohort study. Cureus, 15(5), e38605. doi:10.7759/cureus.38605
van de Minkelis, J., Peene, L., Falowski, S., & colleagues. (2024). Persistent spinal pain syndrome type 2 (formerly failed back surgery syndrome): Terminology, etiology, and management. Pain Practice, 24(3), 1 – 18. doi:10.1111/papr.13379
Wang, S., Huang, Y., Yang, H., Kang, T., & Jiang, H. (2025). Comparative diagnostic performance of Hounsfield units, vertebral bone quality, and endplate bone quality for predicting cage subsidence after lumbar fusion surgery: A systematic review and meta-analysis. Global Spine Journal. Advance online publication. doi:10.1177/21925682251411918