תסמונת טיצה

תסמונת טיצה (Tietze) היא הפרעה נדירה במערכת שרירים ושלד של בית החזה. בהפרעה זאת מתפתחת דלקת בסחוס המחבר את הצלעות העליונות לעצם החזה. הסימפטומים האופייניים הם רגישות, כאב ובצקת במפרקים הללו בצד אחד של בית החזה. אבחון תסמונת טיצה מבוסס על בדיקה גופנית (עלייה ברגישות במישוש במפרק הפגוע), בדיקות מעבדה (עלייה בפרמטרים דלקתיים) ומחקרי הדמיה (USG, MRI).

אבחנה מבדלת של תסמונת טיצה כוללת בעיקר את הדלקת בסחוס הצלע (קוסטוכונדריטיס). הפרעות נוספות שיש לשלול כוללות את תסמונת כלילית, שינויים דלקתיים בריאות ובצדר, נזקי חבלה בשרירי החזה או בצלעות ועוד. רוב החולים חווים הקלה מלאה בתסמיני המחלה בתוך שבועות עד חודשים תוך שימוש בשיטות טיפול שמרניות. במקרים עמידים במיוחד יש לשקול התערבות כירורגית.

תסמונת טיצה: גורמים, אבחון וטיפול כירופרקטי

תסמונת טיצה היא הפרעה נדירה יחסית במערכת השרירים והשלד, המתאפיינת בדלקת ונפיחות בסחוס המחבר את הצלעות העליונות לעצם החזה (sternum). מצב זה גורם לכאבים מקומיים בבית החזה, רגישות מוגברת ונפיחות באזור החיבור בין הצלעות לעצם החזה (Aeschlimann & Kahn, 1990). בעיקר מתמקדת הדלקת בסחוס בין הצלעות השנייה והשלישית (Rosenberg & Conermann, 2024). הפרעה זאת תוארה לראשונה בשנת 1921 על-ידי הפרופסור הגרמני לכירורגיה אלכסנדר טיצה. אבחון מדויק והבחנה מבדלת מחייבים שילוב של בדיקה גופנית, הדמיה ובדיקות מעבדה, והטיפול היעיל ביותר ברוב המקרים הוא שמרני, כאשר טיפול כירופרקטי מהווה נדבך חשוב בתהליך השיקום (Rokicki et al., 2018).

לעתים קרובות, מבלבלים את תסמונת טיצה עם דלקת בסחוסי הצלעות (costochondritis). הסימפטומים בשתי ההפרעות דומים אלא שדלקת בסחוס הצלע, אינה גורמת לנפיחות בולטת במפרקים המעורבים בין הצלעות לעצם החזה (Fam & Smythe, 1985). הגורמים להתפתחות תסמונת טיצה אינם ברורים. רוב החוקרים סבורים שהיא נגרמת על-ידי מיקרו-פציעות ו/או זיהום של דרכי הנשימה. הטיפול, במקרים שבהם הוא נדרש צריך להתבסס על גישה שמרנית. רק במקרים קשים במיוחד יש לשקול אמצעים רדיקליים כגון זריקות סטרואידים או ניתוח להסרת הסחוסים הדלוקים. טיפול כירופרקטי בתסמונת טיצה הכולל שימוש בלייזר רך ואמצעים נוספים יעיל לרוב המכריע של המקרים.

שכיחות

השכיחות המדויקת של תסמונת טיצה אינה ידועה, אבל היא מוערכת:

• בכ-0.1%-0.3% מהאוכלוסייה, כאשר לרוב האבחנה מתבצעת בגילאי 20-40 (Rokicki et al., 2018).

גורמים לתסמונת

המנגנון המדויק הגורם לתסמונת אינו חד-משמעי, אך סבורים כי טראומות זעירות חוזרות ונשנות, זיהומים בדרכי הנשימה, ופעילות גופנית מאומצת תורמים להתפתחות דלקת באזור (Stochkendahl & Christensen, 2010). יתכן שגם דלקת מפרקים פסוריאטית וניתוח באזור בית החזה מהווים גורמי סיכון לכך. כאמור, הסיבות המדויקות אינן ברורות לחלוטין, אך הסבירות גבוהה כי מדובר בשילוב של גורמים ובכללם:

•  טראומה זעירה חוזרת: פעולות שדורשות מאמץ רב או לחץ על בית החזה גורמות לפציעות קטנות בסחוסים (Sawada et al., 2019).
•  זיהומים בדרכי הנשימה: שיעול ממושך וזיהומים עלולים לגרום לדלקת מקומית ולהתפתחות התסמונת (Motulsky AG, Rohn RJ., 1953).
•  מאמץ גופני מוגבר: ספורטאים או אנשים העוסקים בפעילות גופנית מאומצת במיוחד עשויים לפתח את התסמונת (Wiese et al., 1992).
•  מחלות דלקתיות: מחלות אוטואימוניות כגון דלקת מפרקים פסוריאטית מקושרות עם תסמונת טיצה (Karabudak et al., 2007).

סימנים ותסמינים

תסמונת טיצה עלולה לגרום להופעת סימנים ותסמינים אופייניים ובכללם:

• כאב בחזה באזור הצלע השנייה או השלישית, שמתגבר במגע ובתנועות בית החזה (Jurik & Graudal, 1988).
•  נפיחות מקומית באזור הסחוס המודלק (Kamel & Kotob, 1997).
•  החמרה בכאב עם שיעול, נשימה עמוקה, התעטשות, וצחוק (Rosenberg & Conermann, 2024).
•  הקרנת כאב לצוואר, לכתפיים ולזרועות במקרים מסוימים (Sawada et al., 2019).
•  תסמינים דרמטולוגיים כמו פוסטולוזיס וכפות ידיים עם שלפוחיות במקרים נדירים (Karabudak et al., 2007).

מגוון פעילויות ומנחים עלולים להחמיר את הכאב ובכללם:

• שיעול, התעטשות, פעילות גופנית, נשימה עמוקה, צחוק, חגירת חגורת בטיחות, חיבוק, תנועות פיתול של פלג הגוף העליון ועוד.

אבחון תסמונת טיצה

הליך האבחון של תסמונת ציטה מתבססת על מידע שנאסוף מההיסטוריה הרפואית, מהבדיקה הגופנית ובמידת הצורך מבדיקות הדמיה ומעבדה:

 היסטוריה קלינית

• רקע רפואי הכולל כאבים בחזה ללא היסטוריה של טראומה, מיקום ממוקד של הכאב, ושינויים בתסמינים בהתאם לתנועות בית החזה.

 בדיקה גופנית

• מישוש של האזור המודלק, זיהוי נפיחות, בדיקת תגובה לכאב במישוש, הערכת טווח תנועה ותנועות בית החזה (Jurik & Graudal, 1988).

 בדיקות הדמיה

• אולטרסאונד: הדמיה ראשונית לזיהוי נפיחות רקמות רכות (Kamel & Kotob, 1997).
•  MRI: לאבחון שינויים דלקתיים ברקמות הרכות והעצם, זיהוי אוסטאופיטים וטרשת (Stochkendahl & Christensen, 2010).
•  צילום רנטגן ו-CT: לא רגישים מספיק לאבחון, אך לעיתים משמשים לשלול מצבים אחרים.

 בדיקות מעבדה

• ESR, CRP: סמנים דלקתיים מוגברים במצבים אקוטיים (Rokicki et al., 2018).
•  ECG: לשלול מחלות לב במקרים של כאב חזה (Rosenberg & Conermann, 2024).

אבחנה מבדלת

האבחנה של תסמונת טיצה עלולה להיות מאתגרת. הסיבה לקושי היא הדמיון שקיים בין התסמינים של תסמונת טיצה לאלו של הפרעות אחרות. לכן, לאבחון מדויק יש לבצע הליך של אבחנה מבדלת שבמהלכו נבחן את שלל ההפרעות האפשריות. בין יתר ההפרעות שיש לשלול טרם הגעה לאבחון של תסמונת טיצה נציין:

• מתיחת שריר בחזה.
• נזק טראומטי לצלעות בבית החזה.
• תסמונת החלקה של הצלע.
• דלקת בסחוס הצלע.
• דלקת בעצב בין צלעי.
• תסמונת כלילית חריפה.
• תהליכים דלקתיים או זיהומים של הריאות והצדר.
• מחלת ריפלוקס קיבתי-ושטי.
• הפרעות פסיכוגניות.

אבחנה מבדלת ושלילת הפרעות בריאותיות מתבססת על הממצאים שנלמדו במפגש שלנו עם החולה.

• התקף לב- תסמונת טיצה משפיעה לרוב על אזור קטן בחזה. התקף לב משפיע על כל החזה ונלווים לו קוצר נשימה, בחילה והזעה.
• נזק טראומטי לבית החזה – מחייב סוג של טראומה.
• מחלת ריאות וצדר – מחייבים סימפטומים אופייניים כגון קשיי נשימה, חום ועוד.
• דלקת בסחוס הצלע – מערבת 2 – 5 צלעות ואינה כוללת נפיחות מוחשית בסחוסים הדלקתיים. אולטרסאונד לא ידגים ממצאים בדלקת בסחוס הצלע אך יעשה זאת בתסמונת טיצה.
• תסמונת החלקה של הצלע – מתרחשת בצלעות התחתונות ואינה גורמת לנפיחות מקומית בדומה לתסמונת טיצה.
• דלקת בעצב בין צלעי – הכאב הוא נוירופטי שעלול להיות חד מאוד, דוקר ושורף עם נימול, הירדמות לאורך הדרמטום.

טיפול בתסמונת טיצה

לרוב הסימפטומים של תסמונת טיצה חולפים תוך מספר שבועות. יש לעתים שהכאבים חמורים ו/או ממושכים (חודשים ארוכים ואפילו שנה) או חוזרניים. ברוב המכריע של המקרים הטיפול המועדף הוא שמרני כגון טיפול כירופרקטי.

טיפולים שמרניים אפשריים כוללים:

•  עם טיפול שמרני מנוחה, הפסקת כל פעילות גופנית הגורמת להחמרת הכאב (Sawada et al., 2019).
• קומפרסים של חום על האזור הכואב משפרים זרימת דם ומפחיתים כאב  (Rokicki et al., 2018).
• שימוש באמצעי עזר כגון לייזר רך מקצועי לריפוי דלקת וכאב.
• תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות (NSAIDs) כמו איבופרופן להקלה על דלקת וכאב (Rosenberg & Conermann, 2024)
• זריקות סטרואידים לתוך המפרק בין הצלעות לעצם החזה. חשוב להיות מודע לתופעות הלוואי השליליות של התרופות והזריקות האלה. 

טיפול כירופרקטי ומכשירי לייזר רך

הטיפול הכירופרקטי הינו מרכיב חשוב בהתמודדות עם תסמונת טיצה. הכירופרקטיקה מתמקדת בטיפול ביומכני, שיקום התנועות ושיפור זרימת הדם, תוך הפחתת הכאב והדלקת. שיטות הטיפול כוללות:

•  מניפולציות עדינות במפרקים הסמוכים לבית החזה לשיפור טווח התנועה ולהפחתת מתח בשרירים ובסחוסים (Stochkendahl & Christensen, 2010).
•  טיפולי רקמות רכות: שחרור שרירים, עיסוי וטיפול בנקודות טריגר להפחתת מתח וכאב (Rokicki et al., 2018).
•  שימוש בלייזר רך (Low-Level Laser Therapy – LLLT): מחקרים מראים כי לייזר רך מפחית דלקת ומשפר ריפוי רקמות דלקתיות בבית החזה (Kamel & Kotob, 1997; Jurik & Graudal, 1988).
•  תכניות שיקום: תרגילים לשיפור יציבה, הגברת טווח התנועה וחיזוק השרירים התומכים בבית החזה (Rosenberg & Conermann, 2024).
•  ייעוץ אורטופדי וארגונומי: התאמת פעילויות היום-יום להפחתת עומס על בית החזה ומניעת החמרת הסימפטומים.

היתרונות של טיפול כירופרקטי בתסמונת טיצה כוללים הפחתת כאב לאורך זמן, שיפור תפקודי משמעותי והקטנת השימוש בתרופות (Stochkendahl & Christensen, 2010). הטיפול מתאים גם במקרים כרוניים וניתן לשלבו עם טיפולים רפואיים שמרניים אחרים.

 טיפול רפואי מתקדם

• זריקות סטרואידים מקומיות: במקרים עמידים להפחתת דלקת וכאב (Kamel & Kotob, 1997).
•  משככי כאבים נוספים: בהתאם לצורך.

טיפול ניתוחי

• ניתוח להסרת הסחוס הדלקתי או חלקים פגועים בבית החזה נדיר ומיועד למקרים חמורים או עמידים במיוחד.

תסמונת טיצה – סיכום

תסמונת טיצה היא מצב דלקתי נדיר אך כואב בבית החזה, המתבטא בכאב מקומי, נפיחות ורגישות באזור הצלעות העליונות לעצם החזה. אבחון מדויק, הכולל היסטוריה רפואית, בדיקה גופנית ובדיקות הדמיה ומעבדה, הוא קריטי כדי לשלול מחלות אחרות. הטיפול המועדף הוא שמרני, כשטיפול כירופרקטי בשילוב לייזר רך משפר באופן משמעותי את תסמיני הכאב ואת תפקוד בית החזה. במקרים קשים ניתן להיעזר בזריקות סטרואידים או בהתערבות ניתוחית. גישה טיפולית רב-תחומית הכוללת טיפול כירופרקטי מאפשרת למטופלים לשוב במהירות לשגרה יומיומית עם איכות חיים משופרת.

References:

Rosenberg M, Sina RE, Conermann T. Tietze Syndrome. [Updated 2024 Jan 26]. In: StatPearls [Internet]. Treasure Island (FL): StatPearls Publishing; 2025 Jan-.

Motulsky AG, Rohn RJ. TIETZE'S SYNDROME: CAUSE OF CHEST PAIN AND CHEST WALL SWELLING. JAMA. 1953;152(6):504-506. 

Rokicki W, Rokicki M, Rydel M. What do we know about Tietze's syndrome? Kardiochir Torakochirurgia Pol. 2018 Sep;15(3):180-182.

Stochkendahl MJ, Christensen HW. Chest pain in focal musculoskeletal disorders. Med Clin North Am. 2010 Mar;94(2):259-73.

Kamel M, Kotob H. Ultrasonographic assessment of local steroid injection in Tietze’s syndrome. Br J Rheumatol. 1997 Apr;36(4):547-50.

Jurik AG, Graudal H. Sternocostal joint swelling – clinical Tietze’s syndrome. Scand J Rheumatol. 1988;17(1):33-42.

Sawada K, Ihoriya H, Yamada T, et al. A patient presenting painful chest wall swelling: Tietze syndrome. World J Emerg Med. 2019 Jun 30;10(2):122-124.