נימול באצבעות? בדקו ויטמין b12! ייתכן שערך נמוך של ויטמין זה הוא שגורם לכך שאתם מאבדים תחושה באצבעות. נימול באצבעות נגרם לרוב בגלל פגיעה בכלי הדם או בסיבי העצבים. לשמחתנו נימול באצבעות על רקע מחסור בוויטמין b12 אינה תופעה שכיחה. עם זאת, חשוב להיות מודע לקשר שבין נימול באצבעות לערכים נמוכים של ויטמין b12.
אם אתם סובלים מאובדן תחושה באצבעות, רגליים או ידיים נרדמות ותסמינים אחרים המפורטים בהמשך המאמר גשו לרופא המשפחה שלכם לצורך בירור ואבחון. הקלינאי שבפניו מובא המקרה חייב לאבחן את מקור הבעיה ולטפל בה בהקדם האפשרי. אבחון מהיר עשוי למנוע נזקים בלתי הפיכים. האבחון התבסס בין היתר על הסימנים והתסמינים הנלווים לנימול. זכרו, נימול באצבעות? בדקו ויטמין b12!
נימול באצבעות? בדקו ויטמין b12 – רקע
נימול באצבעות (Paresthesia) הוא תופעה שכיחה מאוד באוכלוסייה הכללית. מרבית האנשים יחוו נימול זמני בשלב כלשהו בחייהם, לרוב כתוצאה מלחץ פיזי חולף על עצב או כלי דם (מצב המכונה לעיתים "הירדמות" של היד). על פי מחקרים שונים כ-20% עד 32% מהמבוגרים מדווחים על תחושות חריגות בידיים, הכוללות נימול ועקצוץ, במסגרת מחקרי אוכלוסייה או תעסוקה. במחקרים מסוימים, כ-25% מהמשיבים דיווחו על התעוררות משינה לפחות פעם אחת בלילה בשל תחושת נימול בידיים.
ברוב המקרים מדובר בנימול חולף שנגרם בגלל לחץ מכני על העצבים (למשל, בעקבות תנוחת שינה לא נוחה). עם זאת, ישנם גם גורמים נוספים ומשמעותיים יותר. כך למשל פגיעה עצבית היקפית משפיעה על כ-2.4% מכלל האוכלוסייה והשכיחות שלה עולה ל-5% עד 7% בקרב בני 45 ומעלה. דוגמא לכך היא תסמונת התעלה הקרפלית (CTS) שמהווה את אחת הסיבות השכיחות ביותר לנימול כרוני באצבעות. תסמונת התעלה הקרפלית משפיעה על כ-3.8% מהאוכלוסייה הכללית לפי בדיקות קליניות, ועל מיליוני אנשים ברחבי העולם. כ-50% מחולי הסוכרת צפויים לפתח נוירופתיה פריפרית במהלך חייהם, המתבטאת לרוב בנימול בידיים וברגליים. מצבים נוספים שבהם נימול מהווה תסמין שכיח כוללים מחסור בוויטמין B12, חרדה ולחץ נפשי, שינויים הורמונליים במהלך הריון ועוד.
הפרעות שכיחות שעלולות לגרום נימול באצבעות
תסמונת התעלה הקרפלית
לכידה של עצב התווך (median) בתעלה הקרפלית בשורש כף היד תגרום להתפתחות תסמונת התעלה הקרפלית. תסמונת זאת עלולה לגרום בין היתר לסימפטומים הבאים:
- תחושת נימול באצבעות שאותן מעצבב עצב התווך ובכלל זה באגודל, אצבע אינדקס ואצבע מרכזית.
- התפתחות חולשה של כף היד והאצבעות.
- קשיי תפקוד ועוד.
דלקת רדיקולרית בצוואר
בלט או פריצת דיסק בצוואר עלולים ללחוץ על אחד או יותר משורשי העצבים בצוואר. לחץ כזה עלול לגרום לדלקת באותו שורש עצב ולשורה של סימפטומים. בין יתר הסימפטומים הנגרמים בשל כך כוללים:
- תחושת נימול באצבעות.
- כאבי צוואר.
- ובחלק מהמקרים גם על חולשת גפיים ועוד.
נוירופתיה סוכרתית
מחלת הסוכרת עלולה לגרום בין היתר גם לנזקים עצביים בסיבי העצב בגפיים. נוירופתיה סוכרתית היא הנוירופתיה הפריפרית השכיחה ביותר. נוירופתיות פריפריות נוספות שכיחות פחות שעלולות לגרום בין היתר נימול באצבעות כוללות:
- מחלת גיליאן ברה.
- דיפתריה הנגרמת על ידי זיהום חיידקי ובשל טוקסין שהוא מייצר.
- מחלות תורשתיות נוספות.
הפרעות אלה עלולות לגרום בין היתר:
- נימול באצבעות.
מחלת ריינו
במחלה זאת ישנה פגיעה תפקודית בקצוות של כלי הדם באצבעות. השרירים בכלי הדם מתכווצים ובכך נמנעת אספקת דם מספקת וסדירה אל האצבעות. התוצאה עלולה לכלול:
- נימול באצבעות.
- שינוי בטמפרטורה ובגוון של האצבעות ועוד.
דלקת פרקים שגרונית
דלקת פרקים זאת שייכת למשפחת המחלות האוטואימוניות. הסימנים והתסמינים של דלקת פרקים שגרונית (Rheumatoid arthritis) עלולים לכלול:
- נימול באצבעות.
- כאבים.
- נוקשות ונפיחות של מפרקי האצבעות.
תסמונת תעלת הגומד
תסמונת תעלת הגומד נגרמת כאשר קיימת לכידה וגירוי של עצב הגומד (ulnar nerve entrapment) בשורש כף היד. עצב הגומד חשוף לפגיעה במיקומו האנטומי בתעלה המצויה בשורש כף היד וקרויה ע”ש גויון (Guyon’s canal). הסימנים ותסמינים במקרה הזה עלולים לכלול:
- נימול באצבע הקטנה ובאצבע הטבעת.
גורמים שאינם שכיחים לשינוי תחושתי בכפות ידיים
מגוון רחב של הפרעות בריאותיות שאינן שכיחות עלולות לגרום בין היתר נימול באצבעות. בין הגורמים בקבוצה זאת נמנה:
- תסמונת גיליאן ברה (Guillain-Barré syndrome).
- שבץ מוחי.
- תסמונת שגרן (Sjögren’s syndrome).
- דלקת כלי דם (vasculitis).
- עמילואידוזיס (amyloidosis).
- מחלת ליים (Lyme disease).
- תופעות לוואי של תרופות מסוימות או של טיפול כימותרפי.
- טרשת נפוצה (multiple sclerosis).
- חוסר בוויטמין b12 ועוד.
השכיחות של מחסור בוויטמין B12
מחסור בוויטמין B12 נחשב לבעיה בריאותית שכיחה מאוד ברחבי העולם, כאשר שיעורי השכיחות משתנים באופן משמעותי לפי גיל, אזור גאוגרפי והרגלי תזונה. להלן נתוני השכיחות המרכזיים:
שכיחות לפי קבוצות גיל (מדינות המערב)
במדינות מפותחות כמו ארה"ב ובריטניה, השכיחות עולה עם הגיל בשל קשיי ספיגה:
- מתחת לגיל 60: כ-6% מהאוכלוסייה סובלים ממחסור.
- מעל גיל 60: השכיחות עולה לכ-20%.
- מעל גיל 85: השכיחות עשויה להגיע ליותר מ-20% בשל תת-ספיגה הקשורה לגיל.
- ילדים ומתבגרים: השכיחות נמוכה יותר באופן כללי (פחות מ-1% עד 3%), אך עלולה להיות גבוהה יותר בקבוצות סיכון.
שכיחות בישראל
מחקרים שנערכו בישראל מצביעים על שכיחות גבוהה, במיוחד בקרב קשישים:
- קשישים בקהילה: מחקרים הראו כי כ-12.6% מהקשישים המתגוררים בביתם בישראל סובלים ממחסור בוויטמין B12, לעומת שיעורים נמוכים בהרבה בקרב קשישים במוסדות (כ-1.2%), מה שמעיד על השפעת התזונה בבית.
- חולי סוכרת: השכיחות בקרב חולי סוכרת בישראל נאמדת בכ-4.6% עד 5.5%, ככל הנראה בשל שימוש בתרופות מסוימות (כמו מטפורמין) המשפיעות על הספיגה.
שכיחות לפי אזורים גאוגרפיים ותזונה
- מדינות מתפתחות: השכיחות גבוהה בהרבה עקב צריכה נמוכה של מזון מן החי. באזורים מסוימים באפריקה ואסיה היא עשויה להגיע ל-80%.
- צמחונים וטבעונים: קבוצות אלו נמצאות בסיכון גבוה משמעותית מאחר שמקורות ה-B12 הטבעיים הם מן החי בלבד (בשר, דגים, ביצים וחלב).
- מצבי ביניים: בנוסף למחסור קליני, כ-40% מהאוכלוסייה במדינות המערב סובלים מ"מחסור גבולי" (Marginal status), מצב שבו רמות הוויטמין נמוכות אך טרם הגיעו לסף המחסור החמור.
גורמים המשפיעים על מחסור של B12
רמות ויטמין B12 בגוף מושפעות משלושה גורמים מרכזיים: צריכה תזונתית, יכולת ספיגה במערכת העיכול, ושימוש בתרופות או חומרים המפריעים למטבוליזם שלו:
תזונה וצריכה
- מקורות מן החי: ויטמין B12 נמצא באופן טבעי רק במזונות מן החי כמו בשר, דגים, ביצים ומוצרי חלב.
- טבעונות וצמחונות: היעדר מזון מן החי בתפריט ללא תיסוף מתאים הוא גורם מרכזי למחסור.
- צריכת אלכוהול: שימוש מוגבר באלכוהול עלול לפגוע ברירית מערכת העיכול ולהפחית את יכולת הגוף לספוג את הוויטמין.
יכולת ספיגה ומצבים רפואיים
תהליך הספיגה של B12 הוא מורכב ודורש חומציות בקיבה וחלבון הנקרא "הגורם הפנימי" (Intrinsic Factor).
- גיל: עם העלייה בגיל (במיוחד מעל 50-60), חלה ירידה בייצור חומצת הקיבה, מה שמקשה על הפרדת הוויטמין מהמזון.
- אנמיה ממארת (Pernicious Anemia): מחלה אוטואימונית שבה הגוף תוקף את התאים המייצרים את ה"גורם הפנימי", מה שמונע ספיגה כמעט לחלוטין.
- ניתוחים ומחלות מעי: ניתוחים לקיצור קיבה, כריתת חלק מהמעי הדק, או מחלות דלקתיות כמו קרוהן וצליאק פוגעים באזורי הספיגה.
- דלקת הקיבה (Gastritis): דלקת ברירית הקיבה מפחיתה את רמת החומציות הנחוצה לספיגה.
תרופות וחומרים המפריעים לספיגה
- מטפורמין (Metformin): תרופה שכיחה לטיפול בסוכרת שעלולה להפחית משמעותית את ספיגת ה-B12 לאורך זמן.
- סותרי חומצה (PPIs): תרופות לטיפול בצרבת או אולקוס המורידות את חומציות הקיבה ובכך מעכבות את שחרור הוויטמין מהמזון.
- גז צחוק (Nitrous Oxide): חשיפה חוזרת או ממושכת (כולל שימוש פנאי) עלולה לנטרל את הוויטמין הפעיל בגוף.
- ויטמין C: נטילת מינונים גבוהים של ויטמין C יחד עם B12 עלולה להפריע לספיגתו (מומלץ להפריד ביניהם בשעתיים).
מחסור בוויטמין b12 – משמעות קלינית
מחסור בוויטמין B12 נושא משמעות קלינית רחבה מפני שהוא חיוני ליצירת תאי דם אדומים, לתפקוד תקין של מערכת העצבים ולייצור של DNA. מחסור מתמשך עלול להוביל לנזקים רב-מערכתיים, שחלקם עלולים להיות בלתי הפיכים אם אינם מטופלים בזמן. להלן ההיבטים הקליניים המרכזיים:
פגיעה נוירולוגית (מערכת העצבים)
זהו אחד ההיבטים המשמעותיים ביותר, שכן ויטמין B12 חיוני לשמירה על המיאלין (השכבה המבודדת המגנה על העצבים). פגיעה נוירולוגית אפשרית בגין מחסור בויטמין B12 עלולה לכלול:
- נימול ועקצוץ (Paresthesia): תחושת "סיכות ומחטים" בידיים וברגליים היא סימן קליני קלאסי.
- נוירופתיה פריפרית: נזק לעצבים ההיקפיים הגורם לחולשת שרירים ואובדן תחושה.
- בעיות שיווי משקל וקואורדינציה (Ataxia): קושי בהליכה המעלה את הסיכון לנפילות.
- נזק לעמוד השדרה: במקרים חמורים עלול להתפתח מצב הנקרא "ניוון משולב של חוט השדרה" (Subacute combined degeneration), המוביל לשיתוק או אובדן שליטה על סוגרים.
הפרעות המטולוגיות (דם)
פגיעה המטולוגית אפשרית בגין מחסור בויטמין B12 עלולה לכלול:
- אנמיה מגלובלסטית: זהו הביטוי השכיח ביותר, שבו הגוף מייצר תאי דם אדומים גדולים מדי שאינם מתפקדים כראוי.
- תסמינים קליניים: עייפות קיצונית, חיוורון, קוצר נשימה ודופק מהיר.
- פנציטופניה: במקרים קיצוניים, מחסור ב-B12 עלול להוביל לירידה בכל סוגי תאי הדם (אדומים, לבנים וטסיות).
תפקוד קוגניטיבי ובריאות הנפש
פגיעה קוגנטיבית ונפשית אפשרית בגין מחסור בויטמין B12 עלולה לכלול:
- ירידה קוגניטיבית: בעיות זיכרון, "ערפל מוחי", בלבול וקשיים בריכוז, העלולים להידמות לדמנציה אצל קשישים.
- הפרעות פסיכיאטריות: דיכאון, חרדה, עצבנות, ובמקרים נדירים וחמורים אף פסיכוזה והזיות.
ביטויים נוספים
פגיעות נוספות אפשריות בגין מחסור בויטמין B12 עלולות לכלול:
- מערכת העיכול: דלקת בלשון (Glossitis) הגורמת ללשון אדומה וכואבת, אובדן תיאבון, שלשולים ואיבוד משקל.
- בריאות הלב: מחסור ב-B12 מעלה את רמות ההומוציסטאין בדם, מה שקשור לסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם.
- סיבוכי הריון: סיכון מוגבר למומים בתעלה העצבית אצל עוברים (כמו ספינה ביפידה).
טיפול בנימול על רקע חוסר בוויטמין b12
שני סוגי הטיפול במחסור בוויטמין b12 כוללים:
- מתן כדורי ויטמין b12 המיועדים לרוב לספיגה דרך רירית הפה.
- זריקות ויטמין b12.
שני סוגי הטיפולים יכולים להימשך זמן רב. בחלק מהמקרים שבהם נפגמה היכולת של המעי לספוג את הוויטמין הזה הטיפול יכול להימשך כל החיים.
References:
de Carvalho LP, Akamine N, Di Pietro MS, França CN, Oliveira R, and Lopes RD (2026) Vitamin B12 deficiency and its impact on healthcare: a population-level analysis and call for action. Front. Nutr. 12:1701661. doi: 10.3389/fnut.2025.1701661
Langan RC, Goodbred AJ. Vitamin B12 Deficiency: Recognition and Management. Am Fam Physician. 2017 Sep 15;96(6):384-389. PMID: 28925645.
Mouchaileh, N. (2023), Vitamin B12 deficiency in older people: a practical approach to recognition and management. J Pharm Pract Res, 53: 350-358.
Stabler SP. Vitamin B12 Deficiency. N Engl J Med. 2013;368(2):149-160.
Briani C, Dalla Torre C, Citton V, et al. Cobalamin deficiency: clinical picture and radiological findings. Nutrients. 2013;5(11):4521-4539. doi:10.3390/nu5114521
Oh R, Brown DL. Vitamin B12 deficiency. Am Fam Physician. 2003;67(5):979-986.
Scalabrino G. The multi-faceted basis of vitamin B12 (cobalamin) neurotrophism in adult central nervous system: Lessons learned from its deficiency. Prog Neurobiol. 2009;88(3):203-220.
Reynolds E. Vitamin B12, folic acid, and the nervous system. Lancet Neurol. 2006;5(11):949-960.