איך ארגונומיה מונעת פגיעות גופניות

איך ארגונומיה מונעת פגיעות גופניות? למרבה הצער, קל מאוד לסבול מפגיעה במערכת שריר שלד בעבודה. פגיעה כזאת יכולה להתרחש כתוצאה מאירוע בודד או באמצעות משימות ידניות חוזרות ונשנות. כך למשל הרמת משא ללא שימוש בטכניקות מתאימה עלולה לפגוע בגב ולגרום כאבי גב תחתון. דוגמא נוספת היא עבודה ידנית על פס ייצור שעלולה לגרום להתפתחות מרפק טניס. או אפילו ישיבה ליד שולחן עם יציבה לקויה שעלולה לגרום לנזק צווארי והתפתחות כאבים בצוואר.‏

רבים מהסיכונים הללו ניתנים לשליטה באמצעות "ארגונומיה", ליתר דיוק, ארגונומיה גופנית, ולא קוגניטיבית או ארגונית. סוג זה של ‏ארגונומיה מתמודד עם העומסים המופעלים על גוף האדם.‏ ‏הפחתת העומסים האלה היא מה שגורם להפחתת ההפרעות במערכת שריר ושלד.‏ ‏המשמעות של הפחתת פציעות היא פריון עבודה מוגבר ורווחה גדולה יותר עבור העובד. במאמר "איך ארגונומיה מונעת פגיעות גופניות" נדון בנושא.

איך ארגונומיה מונעת פגיעות גופניות – רקע

עליית השכיחות של הפרעות שריר ושלד (MSD) במקומות עבודה ובבתים מדגישה את הצורך במניעה יעילה. הארגונומיה עוסקת בהתאמת אזורי עבודה ומשימות ליכולות ולמגבלות של אנשים. מכאן חשיבותה להפחתת הסיכון לבעיות שריר ושלד. באמצעות התבוננות באופן שבו אנשים מתקשרים עם סביבתם, ארגונומיה מספקת דרכים להגביר נוחות ולהפחית עומס. עובדים ומשתמשים ביתיים רבים מבלים זמן רב בביצוע אותן תנועות תוך כדי שימוש ביציבה גרועה. הכרת כללים ארגונומיים חיונית ליצירת סביבת עובדה בריאה. מאמר זה " איך ארגונומיה מונעת פגיעות גופניות":

• יבחן כיצד ארגונומיה מסייעת למנוע MSDs.
• ייתן עצות מעשיות לבניית אזורים ארגונומיים בבתים ובמקומות עבודה.
• ימליץ על דרכי טיפול יעילות בהפרעות שרירי ושלד שהתעוררו בשל ארגונומיה לקויה.

בסופו של דבר, להיות פרואקטיבי לגבי ארגונומיה משפר את הפרודוקטיביות ואת הבריאות הכללית.

הגדרת ארגונומיה

‏הבנת המשמעות של ארגונומיה חשובה להבנת חלקה בעצירת הפרעות שרירים ושלד (MSD). ארגונומיה היא המדע של הגדרת סביבות עבודה, כלים ומשימות שיתאימו ליכולות של גוף האדם. מטרת הארגונומיה לשפר את הנוחות והיעילות במקומות שונים ובמצבים שונים. תחום זה כולל היבטים שונים, כגון:

• עיצוב מסופי תצוגה חזותיים (VDT), שנקשרו לבעיות בריאותיות עבור משתמשים עקב מיקום גרוע ותאורה לקויה (.Khaleel et al).
•  תכנון סביבת עבודה עבור אנשי מחשבים במקום העבודה ובבית כדי למנוע הפרעות שרירים ושלד הקשורות לעבודה (WMSD).

התעלמות מכללים ארגונומיים עלולה לגרום להפרעות חמורות.  הפרעות אלה משפיעות על עבודות רבות, ומדגישות את הצורך הדחוף בפתרונות ארגונומיים. (.Hamzah et al). באמצעות התאמת דרישות העבודה למה שאנשים יכולים להתמודד אתו פיזית ונפשית, הארגונומיה מסייעת:

• להגביר את הפרודוקטיביות.
• להגן על בריאות ובטיחות העובדים.

יכולות אלה הופכות את הארגונומיה לחשובה הן בסביבות הבית והן בסביבות העבודה.‏

סקירה כללית של הפרעות שרירים ושלד (MSD)‏

‏הפרעות שרירים ושלד (MSD) הן בעיה בריאותית נרחבת. הדברים נכונים במיוחד עבור עבודות עם משימות חוזרות או עבודות פיזיות. העבודה הקשה שעובדי מערכת הבריאות עושים גורמת למספר גבוה של חולי MSD. סביר להניח:

• שמעל 95% מהאחיות סובלות לפחות מבעיה אחת במערכת שריר ושלד במהלך הקריירה שלהן.

שיעור פציעות גבוה זה מראה שיש צורך:

• בפרקטיקות ארגונומיות כדי להפחית סיכונים הקשורים לעבודה פיזית. (.Kay et al).
• ב‏גישה רחבה הבוחנת סיכונים בריאותיים בעבודה ומיישמת כללים חשובה להורדת שיעורי הפרעות שריר ושלד (.David Kriebel et al).
• בלימוד של העובדים אודות הפרעות MSD, כיצד הן משפיעות על בריאותם וכיצד ליישם שיטות עבודה בטוחות.

חשיבות הארגונומיה במניעה‏

‏החשיבות של ארגונומיה בעצירת הפרעות שרירים ושלד (MSD) היא גבוהה. הדברים נכונים במיוחד במקומות שבהם אנשים מבלים זמן רב ליד שולחנות מחשב. מחקרים אומרים כי פציעות עבודה רבות מתרחשות בגלל שיטות ארגונומיות גרועות, הגורמות לבעיות כמו:

• תסמונת התעלה הקרפלית וכאבי גב מתמשכים.

הפרעות אלה פוגעות בפרודוקטיביות ויקרות לטיפול. (.Hamzah et al). מסיבה זו, המעסיקים ועובדים צריכים להתמקד בידע ארגונומי ולעקוב אחר הנחיות כדי להפחית סיכונים אלה. לדוגמה:

• יצירת חומרים כמו מדריכים חינוכיים מפורטים לעובדי משרד ולעובדים מהבית.

מדריכים כאלה יקדמו תכנון נכון של תחנות עבודה ויזכירו לאנשים לקחת הפסקות כדי להפחית מאמצים. התוצאה עשויה להיות הפחתה משמעותית של הסיכון להתפתחות הפרעות שריר ושלד. (.Fetsch et al).

‏הבנת הפרעות שרירים ושלד‏

‏הפרעות שרירים ושלד (MSD) הן בעיה בריאותית מרכזית, המשפיעות על כ-1.71 מיליארד אנשים בעולם. הפרודוקטיביות ואיכות החיים של האנשים האלה נפגעים באופן משמעותי. חשוב לדעת מהיכן מגיעות הפרעות אלה וכיצד הן פועלות כדי למנוע אותן. מחקר של עקרות בית מצא:

• כי אי ידיעת הסיכונים הארגונומיים במשימות ביומיום מגבירה את הסיכון להתפתחות MSDs.
• המחקר מצא כי לאחר תוכנית חינוכית, חלה עלייה משמעותית בהבנה של שיטות ארגונומיות.
• הבנת האופן שבו משימות תקורה משפיעות על הכתפיים יכולה לעזור להפחית את הפציעות בכתף‏ (.C. Dickerson et al).

הדבר מוכיח שחינוך וידע הם המפתחות להפחתת סיכונים (.Budi Aswin et al).

‏סוגים נפוצים של MSD והתסמינים שלהם‏

‏הפרעות שרירים ושלד (MSD) משפיעות על שרירים, גידים, רצועות, חוליות, דיסקים פאשייה ועצבים. לכל אחת מהן יש סימפטומים שונים שיכולים להשפיע על הפעילות היומיומית ועל ביצועי העבודה. מחלות MSD נפוצות הן:

• תסמונת התעלה הקרפלית גורמת לחוסר תחושה ועקצוץ בידיים. תסמינים אלה מחמירים על ידי ביצוע אותן תנועות שורש כף היד שוב ושוב.
• דלקת בגידים מופיעה בדרך כלל ככאב ונפיחות במפרק כתוצאה משימוש רב מדי.
• כאבי גב תחתון נפוצים בעבודה ובבית ויכולים להיגרם על ידי יציבה גרועה והרמת דברים בצורה לא נכונה.

פתרונות ארגונומיים טובים נחוצים כדי להפחית סיכונים אלה:

• חשוב להיעזר בשיטות מגובות במחקר להתמודדות עם בעיות בריאות הקשורות לעבודה (.Burton et al).

חשוב להכיר את הקשיים הספציפיים שאיתם מתמודדים אנשים המעניקים שירותי בריאות ביתיים. אנשי מקצוע אלה מתמודדים לעתים קרובות עם סיכונים גבוהים של מאמץ יתר ועומס. סיכונים אלה מדגישים את הצורך באסטרטגיות ארגונומיות מותאמות אישית‏. (NIOSH).

גורמי סיכון התורמים למחלות MSD‏

‏הפרעות שרירים ושלד (MSD) לעיתים קרובות מחמירות עקב מספר גורמי סיכון הנמצאים בבית ובמקומות עבודה:

ליקויים ארגונומיים

בעיה מרכזית אחת היא שיטות ארגונומיות גרועות. הדבר נובע מכך שאנשים רבים אינם מבינים איך ארגונומיה מונעת פגיעות גופניות. קיימת מודעות מועטה לארגונומיה, במיוחד בעסקים קטנים ובינוניים. בעסקים אלה, התקציבים המצומצמים מגבילים את הגישה לעזרה ארגונומית (.Hamzah et al).

מחסור במודעות וחינוך

המחסור בחומרי לימוד על תכנון ארגונומי של עמדות עבודה מהבית, הופך את הבעיה לקשה יותר להתמודדות. (.Fetsch et al).

השפעת הפרעות MSD על איכות החיים והפרודוקטיביות‏

‏הפרעות שרירים ושלד (MSD) פוגעות קשות הן באיכות החיים של הנפגעים והן בפרודוקטיביות שלהם. ההפרעות האלה מובילות לכאב ואי נוחות מתמשכים, המגבילים את התנועה ואת הפעילות היומיומית. התוצאה היא יותר היעדרויות ועבודה פחות יעילה. ירידה כזו בפריון יכולה להיות יקרה עבור חברות. לכן חיוני להשקיע בפתרונות ארגונומיים כדי לתקן בעיות אלה. גישה מונעת, כמו שימוש בארגז הכלים לעבודת בריאות:

• מסייעת למעסיקים ליצור מקומות עבודה בטוחים יותר המפחיתים גורמי סיכון למחלות MSD.

על ידי התמקדות בגורמים הביו-פסיכו-סוציאליים של הפרעות אלה, ארגז הכלים נועד:

• לשפר את תנאי העבודה ולעזור לאנשים לנהל את הסימפטומים הבריאותיים שלהם תוך כדי עבודה.

‏מיקוד משותף זה מסמן שינוי אסטרטגי לקידום רווחת העובדים והתייעלותם לארגונים. הדבר נעשה בהתאם להמלצות הדו"ח של‏ ‏נמל התעופה הבינלאומי פיליפס‏ (.Burton et al).

‏איך ארגונומיה מונעת פגיעות גופניות? עקרונות ארגונומיים למקום העבודה‏

‏שימוש בעקרונות ארגונומיים בעבודה חשוב כדי לעצור התפתחות הפרעות שרירים ושלד (MSD). יש חוסר ברור של ידע ארגונומי. ישנם גם מקומות עבודה רבים שמתעלמים שיטות ארגונומיות נאותות. מחקרים מראים כי התעלמות מארגונומיה:

• נקשרה לעלייה בהפרעות שרירים ושלד הקשורות לעבודה (WMSD).
• הפרעות אלה כוללות בעיקר אך לא רק תסמונת התעלה הקרפלית וכאבי גב.
• התעלמות כזאת מוביל לעלויות טיפול גבוהות ולאובדן זמן עבודה. (.Hamzah et al). ‏

כמו כן, עובדי משרד רבים וסטודנטים שמבלים זמן רב בישיבה עושים זאת לרוב ללא‏ ‏ייעוץ ארגונומי נכון. בכך:

• הם מגבירים את הסיכוי להתפתחות הפרעות שריר ושלד‏ (.Fetsch et al). ‏

על ידי התמקדות בשימוש בכלים ובשיטות ארגונומיות, עסקים יכולים ליצור סביבות עבודה בריאות יותר. סביבת עבודה בריאה תשפר את ביצועי העובדים ואת רווחתם תוך קיצוץ בעלויות הבריאות לטווח ארוך.‏

חשיבות תכנון תחנות העבודה‏

‏תכנון טוב של תחנות עבודה חשוב כדי להפחית את הסיכוי להפרעות שרירים ושלד (MSD). הדברים נכונים במיוחד במקומות שבהם העובדים מבלים זמן רב בביצוע אותן משימות. כאשר תחנות העבודה אינן מתוכננות היטב:

• זה יכול לגרום לבעיות בריאותיות כגון תסמונת התעלה הקרפלית וכאבי גב.
• לפגוע בפרודוקטיביות וברווחת העובדים.

יישום עקרונות ארגונומיים הוא הכרחי. העובדה הזאת מוצגת באמצעות המספרים המדאיגים על פציעות עבודה עקב פרקטיקות ארגונומיות לקויות (.Hamzah et al).

מדריך מפורט המיועד למשתמשי מחשב ביתי, יכולים להעלות את המודעות לתנוחות ארגונומיות טובות. בכך, מדריך כזה יסייע ביצירת אזורי עבודה בריאים יותר (.Fetsch et al). ‏תכנון ארגונומי לא רק מגביר את שביעות הרצון והיעילות של העובדים, אלא גם:

• מצמצם את הוצאות הטיפול הרפואי לטווח ארוך עבור פציעות הקשורות לעבודה.

לכן, התמקדות בעיצוב טוב של תחנות עבודה היא בחירה חכמה הן לבריאות העובדים והן לפרודוקטיביות הן בסביבה הביתית והן במקום העבודה.‏

תפקיד היציבה הנכונה ומכניקת הגוף‏

יציבה טובה ומכניקת גוף נכונה עוזרים לעצור הפרעות שרירים ושלד (MSD) בעבודה ובבית. מאידך, יציבה גרועה, במיוחד כאשר יושבים ממושכות או מרימים משאות, עלולה לגרום לכאב ופציעה. מחקרים מראים כי תוכניות ללמד אנשים על יציבה טובה יכול לעשות הבדל גדול עבור עובדים. מחקר בחברת ייצור הראה כי לאחר התוכנית עובדים נעשו מודעים ליציבה ולמדו להרים בצורה נכונה (Angell et al.).

כמו כן, מדריכי בטיחות לאנשי מחשבים מדגישים כיצד ארגונומיה טובה יכולה להפחית סיכוני פציעות (.Fetsch et al).

שימוש בכלים ובציוד ארגונומי‏

‏שימוש בכלים וציוד ארגונומי בבית ובעבודה חשוב להפחתת הסיכוי להפרעות שרירים ושלד. כלים אלה נועדו להתאים לגוף המשתמש ולעזור לו לנוע בדרכים המפחיתות מתח ואי נוחות. לדוגמה:

• שולחנות עבודה מתכווננים.
• כיסאות ארגונומיים.
• כלי עבודה ידניים מיוחדים.

כלים אלה ואחרים מפחיתים את המאמץ הפיזי ומובילים לבריאות ופרודוקטיביות משופרים. מחקרים מראים כי במקומות עבודה המשתמשים בפתרונות ארגונומיים העובדים מאושרים יותר ויש פחות פציעות. זה יכול גם להוזיל את עלויות הבריאות וההיעדרויות. תוכניות כמו ארגז הכלים לעבודת בריאות נועדו להתמודד עם בעיות בריאות נפוצות, כולל MSD. ארגז הכלים הזה מסייע למנהלים ליצור סביבות עבודה משופרות ומתן גישה קלה לעובדים למשאבים לבעיות בריאות.

בסופו של דבר, שימוש בכלים ארגונומיים לא רק עוזר ליצור כוח עבודה בריא יותר, אלא גם תומך במאמצי קידום בריאות גדולים יותר (.David Kriebel et al) ,(.Burton et al).‏

‏שיטות ארגונומיות לסביבה ביתית‏

‏יצירת אזור עבודה ביתי נוח חשוב כדי למנוע בעיות שרירים ומפרקים. הדברים נכונים במיוחד כאשר אנשים רבים עובדים מהבית. התקנת עמדת עבודה טובה יכולה לעזור להפחית את העומס על הגוף. המשמעות של פחות עומס היא:

• נוחות רבה יותר ותפוקת עבודה טובה יותר.

צעדים חשובים כוללים:

• הצבת הצג בגובה העיניים כדי למנוע כאבי צוואר.
• שימוש בכיסא שמתכוונן ומעניק תמיכה טובה לגב.
• שמירה על המקלדת בגובה המאפשר כתפיים רפויות ומרפקים כפופים.
• לקיחת הפסקות כדי למתוח ולשנות תנוחות יכולה לעזור להפחית בעיות מישיבה ארוכה מדי בתנוחה אחת.

מדריך מפורט נוצר כדי לעזור לאנשים לשפר את סביבת העבודה הביתית שלהם. המדריך מדגיש כיצד תנוחות ארגונומיות נכונות יכולות לסייע במניעת בעיות שרירים ומפרקים (Fetsch et al). ‏

מחקרים מראים כי ‏שיטות ארגונומיות:

• משפרות את הבריאות האישית של העובד.
• מגדילות את תפוקת העבודה הכוללת.
• משפרות את אושרו של העובד‏ (.Konstantinou et al).

הקמת משרד ביתי ארגונומי‏

‏חשוב להפוך את המשרד הביתי לנוח כדי להפחית את הסיכויים להפרעות שרירים ושלד (MSD). כדי לתמוך ביציבה טובה:

• כוונו את השולחן כך שהאמות יישארו בגובה הרצפה.
• הצג צריך להיות בגובה העיניים כדי למנוע פגיעה בצוואר.
• בחירת כיסא התומך בגב התחתון מסייעת בנוחות ושומרת על עמוד השדרה מיושר כראוי.
• כלים כגון מגשי מקלדת ומשענות רגליים יכולים לשפר הגדרה. הדבר נובע מכך שהם מאפשרים התאמות התואמות העדפות אישיות.

מחקרים על עובדי משרד מראים כי שימוש בשיטות ארגונומיות טובות:

יכול להפחית באופן משמעותי MSDs, וליצור מקום עבודה בריא יותר (.Fetsch et al).

‏זה חשוב במיוחד עכשיו כשאנשים רבים עובדים מהבית, שם הם עלולים להתמודד עם בעיות ארגונומיות מיוחדות שדורשות פתרונות ספציפיים עבורם‏ (.Jadhav et al).

שיקולים ארגונומיים לפעולות יומיומיות (כגון בישול, ניקיון)‏

‏שימוש בעקרונות ארגונומיים במשימות יומיומיות, כמו בישול וניקיון, חשוב להפחתת הסיכונים לבעיות שרירים ושלד. מכניקת גוף טובה, הכוללת שמירה על עמוד שדרה ישר ולא מפותל מידי, חיונית במהלך היום-יום. להקפיד על כך במיוחד במשימות חוזרניות, כגון מטלות הבית הדורשות תנועות פלג גוף עליון. מחקרים מראים כי נשים שעושות עבודות בית נוטות יותר לסבול מפציעות מאמץ חוזרות בגפיים העליונות (RSI). נתון זה מדגיש את החשיבות של מודעות ארגונומית לעומסים הפיזיים בסביבות ביתיות (.Wai Chun T. et al).

ביצוע שינויים, כגון לבישת מגיני ברכיים בעת קרצוף רצפות או שימוש בכלי מטבח המתוכננים לנוחות:

• יכול לעזור להפחית את המאמץ ולשפר את הפרודוקטיביות. (.David Kriebel et al).

בנוסף, העלאת המודעות למגבלות הגוף האישיות והצעת מגוון משימות יכולות לעזור להפחית את הסיכון לפציעות במהלך פעילויות יומיומיות. באופן כללי, שינויים ארגונומיים תומכים בבריאות וברווחה, ומועילים הן לבית והן לחללי העבודה.‏

חשיבות ההפסקות והתנועה במסגרת הביתית‏

‏לקיחת הפסקות קבועות והקפדה על תנועה במהלך היום חשובה מאוד לשמירה על הבריאות. הדברים נכונים בעיקר עבור אלה המשתמשים במחשבים במשך זמן רב. מחקרים מראים:

• לקיחת הפסקות בעבודה יכולה להפחית את הסיכויים לחלות בהפרעות שרירים ושלד הקשורות לעבודה (WMSD).
• תקופות ארוכות של ישיבה ועיצוב לקוי של סביבת העבודה מגבירות את התפתחות הפרעות שרירים ושלד. (.Fetsch et al).
• מתיחות, הליכה קצרה, או ביצוע תרגילים פשוטים מקלים על הלחץ הפיזי מלהיות לא פעיל במשך זמן רב מדי (.Hamzah et al).

שימוש בהרגלים אלה לא רק מונע בעיות שרירים ושלד, אלא גם מגביר את הפרודוקטיביות ואת הבריאות הנפשית.

‏טיפול רפואי וכירופרקטי בהפרעות שרירים ושלד‏

הטיפול הרפואי והכירופרקטי בהפרעות שרירים ושלד חשובה למניעת פציעות כרוניות הקשורות לעבודה. בעיות אלה נובעות לעתים קרובות מהרגלים ארגונומיים רעים בעבודה ובבית, מה שמראה את הצורך במאמץ צוות בניהול. הטיפולים הרפואיים כוללים בדרך כלל:

• תרופות, פיזיותרפיה ולעיתים ניתוחים, כולם במטרה להפחית את הכאב ולשפר את התפקוד.

מצד שני, טיפול כירופרקטי:

• מתמקד בהתאמות ומניפולציות מעשיות ליישור טוב יותר של עמוד השדרה ולהגברת הניידות.

תופעת לוואי אפשרית של טיפול רפואי ב- MSDs‏

‏הטיפולים הרפואיים בהפרעות שרירים ושלד (MSD) עלולים לגרום לתופעות לוואי שעלולות להקשות על ההחלמה. לדוגמה:

• תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות (NSAIDs) יכולות להפחית כאב. עם זאת, הן עלולות גם לגרום לתופעות לוואי קשות.
• פיזיותרפיה יכולה לעזור, אבל זה עלול גם לגרום לכאב לטווח קצר או להחמיר את הכאב הקיים אם לא מותאם אישית לצרכים של האדם.

מצב זה מדגיש את הצורך בשימוש באסטרטגיות ארגונומיות כדי למנוע MSD להתרחש מלכתחילה. ארגונומיה לא רק מפחיתה את הסיכוי להיפצע, אלא גם יכולה להפחית את הצורך בטיפולים רפואיים. טיפולים רפואיים עלולים להיות בעלי השפעות שליליות. דבר זה מוצג במחקרי מקרה התומכים בפעולות ארגונומיות מוקדמות במקומות עבודה. (.David Kriebel et al) ,(.Schenck et al).‏

יתרונות הטיפול הכירופרקטי במחלות MSD‏‏

טיפול כירופרקטי מעניק יתרונות משמעותיים להתמודדות עם בעיות שרירים ומפרקים (MSD). אנשים רבים הסובלים מכאבי גב ובעיות דומות מחפשים עזרה כירופרקטית כאפשרות לא ניתוחית ולא תרופתית. שיטה זו מתמקדת בשמירה על עמוד השדרה מיושר ושמירה על בריאות השרירים והמפרקים. אלה יכולים לשפר את איכות התנועה של האדם ולעזור בהקלה על כאבים. מחקרים (.Mosakowski et al) מראים:

• כירופרקטיקה וטיפולים תומכים, כמו תוכניות התעמלות, יכולים להפחית את הסיכויים לחוות כאבי גב תחתון (LBP). כאבים אלה מהווים הפרעה שכיחה בסביבות עבודה רבות.
• טיפול כירופרקטי לעיתים קרובות מעודד אנשים לטפל בעצמם, דבר חשוב לניהול ומניעת MSD לאורך זמן.

הגישה הכירופרקטית משתלבת היטב עם הגישה הארגונומית הפרואקטיבית. גישה המעודדת יצירת סביבות עבודה ארגונומיות וצמצום הפגיעה בפרודוקטיביות עקב בעיות כאב. (.De Souza et al).‏

השלכות עתידיות של ארגונומיה על הבריאות והבטיחות‏

אז, איך ארגונומיה מונעת פגיעות גופניות? ‏במבט קדימה, תפקידה של הארגונומיה בבריאות ובבטיחות צפוי לגדול מאוד. הדבר נובע מהשפעת הטכנולוגיה החדשה וההבנה של האופן שבו אנשים מתקשרים עם סביבתם. כלים חדשים כמו טכנולוגיה לבישה ובינה מלאכותית צפויים לשפר את ההערכות הארגונומיות. שינויים אלה יכולים להוביל לצעדים פרואקטיביים שלא רק מפחיתים בעיות שרירים ושלד, אלא גם משפרים את הרווחה הכללית בעבודה. כמו כן, ככל שיותר אנשים עובדים מהבית, יש צורך לחשוב מחדש על שיטות ארגונומיות לסידור הבית. כך שאנשים יוכלו להשתמש בעקרונות ארגונומיים בחללים שלהם. על ידי הפיכת ארגונומיה לחלק מרכזי באסטרטגיות בריאות ובטיחות, חברות יכולות ליצור:

• מקומות עבודה בריאים יותר.
• להגביר את הפרודוקטיביות.
• להפחית את עלויות הבריאות הקשורות לבעיות שרירים ושלד.
• לקדם רווחת עובדים טובה יותר ככל שהחברה משתנה.‏

References:

De Souza, LH, Frank, AO, Conservative management of low back pain, Blackwell Publishing Ltd, 2001.

Mosakowski, Joshua, H., Comparison of Usual Versus Best Practice in Preventing and Managing Low Back Pain, 2014.

Hamzah, Yusairah, i ErgoApps : A mobile application that create awareness and reminder on having ergonomic practices to avoid Work Related Musculoskeletal Disorders (WMSD)., Universiti Teknologi Petronas, 2013.

Burton, A. Kim, Daniels, Kevin, Heath & Safety Laboratory, Kendall, Nicholas A.S., et al., Developing an Intervention Toolbox for the Common Health Problems in the Workplace, HSE Books, 2016.

Fetsch, Dalton, Kratochvil, Jonah, Prevention of Work-Related Musculoskeletal Disorders Among Individuals Utilizing a Home Computer Workstation, UND Scholarly Commons, 2021.

Jadhav, Pratibha Vijay, Mahajan, Rupali Atul, Paigude, Supriya, Pangarkar, et al., Occupational Health in the Digital Age: Implications for Remote Work Environments, Auricle Global Society of Education and Research, 2023.

Khaleel, Zinah Muayad, VDT workplace design and effects on muscle disorders and eye strain among students at an educational institute, 2017.

National Institute for Occupational Safety and Health Education and Information Division., Occupational hazards in home healthcare, Dept. of Health and Human Services, Centers for Disease Control and Prevention, National Institute for Occupational Safety and Health, 2025.

David Kriebel, Joel Tickner, Molly Jacobs, Pia Markkanen, Lessons Learned: Solutions for Workplace Safety and Health, Lowell Center for Sustainable Production at University of Massachusetts Lowell, 2011.

Wai Chun Therma, Cheung, A Model of Behaviour Change in Housework for Women with Upper Limb Repetitive Strain Injury, 'University of Sarajevo Faculty of Health Sciences', 2014.