אבחון של כאב גב עליון הוא השלב הראשון והכרחי לצורך טיפול יעיל ולמניעת נזקים בלתי הפיכים. אכן, נזקים משמעותיים בגב העליון משמעותיים שכיחים פחות מאשר בגב התחתון או בצוואר. הסיבה לכך היא היציבות של האזור הזה המוקנית לו באמצעות בית החזה. ברוב המקרים הכאבים בגב העליון מתפתחים בגלל "מתיחה של שריר". הפרעות בריאותיות מסוכנות באזור זה הן נדירות.
טיפול יעיל בכאבים הללו מחייב לדעת בדיוק מה גורם להם. כאשר הכאב אכן נובע ממתחה של שריר אין צורך ביותר מטיפול עצמוני. התנהלות נכונה כאשר הגב מתחיל לכאוב חשובה לתהליך הריפוי. מנוחה ממושכת מידי במיטה אינה מומלצת שכן די מהר היא גורמת לנזקים ומאיטה את ההחלמה. השאיפה שלכם צריכה להיות אפס כאב ומקסימום פעילות. כל פעילות שניתן לבצע ללא כאב רצוי להמשיך ולבצע אותה.
1) אבחון של כאב גב עליון – רקע
כאב גב עליון הוא תלונה נפוצה יותר מכפי שנהוג לעיתים לחשוב, אך גם כזו שמקבלת פחות תשומת לב מחקרית וקלינית לעומת כאב צווארי או כאב גב תחתון. בספרות משתמשים לעיתים במונחים “upper back pain” ו-“thoracic spine pain” באופן לא אחיד, ולעיתים הם כוללים רק את עמוד השדרה החזי, בעוד שבמקרים אחרים הם משקפים גם כאב שמקורו במפרקי הצלעות, בדופן בית החזה, בחגורת הכתפיים או בהקרנה מאיברים פנימיים.
לכן, כבר בתחילת תהליך האבחון חשוב להבין שהמטרה איננה רק “למצוא את הרקמה הכואבת”, אלא לקבוע אם מדובר בכאב מכני לא ספציפי, בכאב עם מרכיב עצבי, בכאב מושלך ממקור אחר, או במצב רפואי משמעותי שמחייב בירור מהיר יותר. במילים אחרות, אבחון כאב גב עליון הוא בראש ובראשונה תהליך של מיון קליני מדויק. (Briggs et al., 2009; Andreoletti et al., 2022; Sampath et al., 2025).
א. חשיבות האבחון
החשיבות של אבחון נכון גדולה במיוחד משום שהאזור החזי נמצא בצומת אנטומי ותפקודי מורכב: הוא מושפע מתנועת עמוד השדרה החזי, מהצלעות, מהמפרקים הקוסטו־וורטברליים, מהשכמות, מהצוואר ומהכתפיים, אך גם עלול לשקף כאב ממקור לבבי, ריאתי, גסטרואינטסטינלי או זיהומי. מסיבה זו, כאב גב עליון דורש חשיבה רחבה יותר בהשוואה למצבים רבים של כאב גב תחתון מכני פשוט. עם זאת, גם כאן אסור ליפול לקיצוניות ההפוכה: רוב מקרי כאב הגב העליון אינם נובעים ממחלה מסוכנת, ורובם מסווגים לבסוף ככאבים שריריים־שלדיים לא ספציפיים. האתגר הקליני הוא לזהות את המיעוט הזקוק להמשך בירור, בלי לייצר עודף הדמיה ועודף פתולוגיזציה של מקרים שפירים יחסית. (Andreoletti et al., 2022; Finucane et al., 2020; Shah et al., 2024).
ב. הגדרה קלינית והבעיה הטרמינולוגית
אחת הבעיות הבסיסיות באבחון כאב גב עליון היא עצם ההגדרה. בחלק מהמחקרים הכוונה היא לכאב הממוקם בין T1 ל-T12, בחלקם לאזור שבין בסיס הצוואר לקו הצלע התחתון, ובחלקם המושג כולל גם כאב בין השכמות או כאב אחורי־צידי של בית החזה. היעדר אחידות זו מסביר חלק מהשונות הגדולה בנתוני השכיחות ובאופן שבו קלינאים מדווחים על האבחנה. מנקודת מבט מעשית, עדיף לחשוב על כאב גב עליון כעל תסמין אזורי ולא כאבחנה אחת.
כלומר, המטופל מגיע עם מיקום כאב מסוים, ואילו האבחון נועד לברר האם מקורו מקומי, מושלך, עצבי, דלקתי, טראומטי או ויסצרלי. המסר הקליני הוא שלא כל כאב בין השכמות הוא “בעיה בחוליות החזה”, ולא כל נוקשות חזיתית מעידה על פגיעה מקומית בדיסק או במפרק. (Briggs et al., 2009; Sampath et al., 2025). (PubMed)
2) שכיחות ואפידמיולוגיה
הספרות מצביעה על כך שכאב גב עליון שכיח, אך שיעורי השכיחות משתנים מאוד בין מחקרים בשל הבדלים בהגדרות, באוכלוסיות ובתקופות הדיווח. בסקירה השיטתית של Briggs ועמיתיו דווח על טווחים רחבים מאוד של שכיחות, מה שממחיש עד כמה קשה להשוות מחקרים זה לזה כאשר אין הגדרה אחידה לאזור הכאב או לפרק הזמן הנמדד:
- סקירה שיטתית עדכנית יותר של Andreoletti ועמיתיו ציינה שכיחות חיים של כ-15.6%-19.5% בקרב מבוגרים.
- במאמר של Sampath ועמיתיו דווח כי שכיחות שנתית באוכלוסייה הכללית הוערכה במחקרים שונים בטווח של 3.8%-35.3%.
- מחקר מעקב תעסוקתי של Fouquet ועמיתיו אף הציע כי כאב גבי שכיח בכ-1 מכל 10 גברים ובכ-1 מכל 5 נשים.
כלומר, אף שכאב גב עליון פחות נחקר מכאב צווארי או מותני, הוא רחוק מלהיות תלונה נדירה. (Briggs et al., 2009; Fouquet et al., 2015; Andreoletti et al., 2022; Sampath et al., 2025).
א. מה המשמעות של השכיחות הגבוהה של כאב גב עליון?
חשוב לא פחות להבין מה משמעות השכיחות מבחינה אבחונית. העובדה שכאב גב עליון שכיח אינה אומרת שכל מטופל סובל מבעיה מבנית ספציפית. להפך, בדומה לאזורים אחרים בעמוד השדרה, רוב המקרים מסווגים ככאב לא ספציפי, כלומר מצב שבו לא ניתן או לא צריך לייחס את התמונה הקלינית למבנה יחיד כגון דיסק, מפרק פצטלי או שריר בודד. לפי Andreoletti ועמיתיו, כ-85%-95% ממקרי הכאב בגב או בגב העליון הם לא ספציפיים.
לטענת החוקרים מחלה משמעותית שמחקה כאב שרירי־שלדי מייצגת חלק קטן בלבד מהמקרים, בערך 1%-5% בהתאם למסגרת הטיפולית. עם זאת, שיעור זה עולה כאשר מדובר במיון, באוכלוסייה מבוגרת יותר או במטופלים עם רקע רפואי מורכב. (Andreoletti et al., 2022; Henschke et al., 2009; Galliker et al., 2020).
3) מה בעצם צריך האבחון לזהות
האבחון של כאב גב עליון צריך לענות על ארבע שאלות מרכזיות:
- ראשית, האם מדובר בכאב שרירי־שלדי לא ספציפי, שהוא המצב השכיח ביותר.
- שנית, האם קיימת פגיעה עצבית, כגון רדיקולופתיה חזיתית או מצב נדיר יותר של מיאלופתיה.
- שלישית, האם הכאב מושלך ממקור אחר, למשל הצוואר, הכתף, דופן בית החזה או איברים פנימיים.
- רביעית, האם יש סימנים למחלה חמורה יותר, כגון שבר, זיהום, ממאירות, מחלה דלקתית מערכתית או פתולוגיה לבבית־ריאתית.
זוהי הבחנה קריטית, מפני שאבחון טוב אינו נמדד לפי מספר התוויות האנטומיות שניתנו למטופל, אלא לפי היכולת לזהות מי זקוק להרגעה ולהכוונה שמרנית, ומי זקוק להמשך בירור רפואי או הדמיה דחופה. (Finucane et al., 2020; Andreoletti et al., 2022; Shah et al., 2024; Lockey et al., 2024).
4) ההיסטוריה קלינית: החלק החשוב ביותר באבחון
ברוב המקרים, האנמנזה היא השלב שמעניק את עיקר הערך האבחוני. בשלב הזה יש לברר:
- מיקום מדויק של הכאב, אופן תחילתו, משך התסמינים, קיום אירוע טראומטי, הקשר לתנועה או למאמץ, החמרה בלילה, השפעה של נשימה עמוקה, שיעול או עיטוש, וכן נוכחות של הקרנה לחזה, לבטן, לצוואר או לגפה העליונה.
כאב מכני טיפוסי יהיה לרוב תלוי תנוחה, תנועה או עומס, וישתנה במהלך היום. לעומתו, כאב שאינו מושפע כלל מתנועה, כאב קבוע המחריף בלילה, או כאב המלווה בתסמינים כלליים כמו ירידה במשקל, חום, הזעות לילה או עייפות חריגה, צריך להעלות את רמת החשד. חשוב גם לשאול על היסטוריה של ממאירות, אוסטאופורוזיס, שימוש ממושך בסטרואידים, דיכוי חיסוני, זיהומים אחרונים, טראומה, וכן על סימפטומים נוירולוגיים כגון חוסר יציבות, חולשה, נימול או שינוי בשליטה על סוגרים. (Finucane et al., 2020; Maselli et al., 2022; Shah et al., 2024).
איכות הכאב עצמה מספקת רמזים חשובים אך לא אבחנה סופית. כאב חד ומקומי המוחמר בסיבוב או בהקשת עמוד השדרה מתאים לעיתים קרובות למקור מכני. כאב מפושט, שורף או עמום שאינו עקבי עם תנועה מסוימת עשוי לרמוז על רגישות מרכזית, על מקור לא־מכני או על כאב מושלך. כאב המוחמר בנשימה עמוקה, בשיעול או בלחץ על הצלעות עשוי להצביע על מרכיב של דופן בית החזה או מפרקי הצלעות, אך לעיתים גם על פתולוגיה פליאורלית.
כאב בין השכמות עם מאמץ גופני, במיוחד אם הוא מלווה בקוצר נשימה, הזעה, בחילה או תחושת לחץ בחזה, מחייב חשיבה קרדיאלית ולא רק שרירית. לכן, מטרת האנמנזה אינה רק “לאשר” אבחנה שכבר הונחה מראש, אלא לפתוח מרחב אבחנה מבדלת רחב לפני שמצמצמים אותו. (Andreoletti et al., 2022; Sampath et al., 2025; Finucane et al., 2020).
5) בדיקה גופנית שיטתית
בדיקה גופנית טובה בכאב גב עליון צריכה להיות רחבה יותר מבדיקה מקומית של “החוליות שכואבות”:
א. להתבונן
יש להסתכל על היציבה, הקיפוזה החזית, מנח הכתפיים והשכמות, איכות התנועה הכללית, ופיצויים שמופיעים בזמן כיפוף, יישור, סיבוב או הטיה צידית.
ב. למשש
מישוש יכול לעזור בזיהוי רגישות מקומית בדופן בית החזה, בשרירים הפרה־ספינליים או באזורי הצלעות, אולם יש לזכור כי רגישות במישוש היא ממצא שכיח ואינה ספציפית במיוחד. משום כך אין להסתמך על “נקודה רגישה” כראיה מספקת לאבחנה מבנית. (Andreoletti et al., 2022; Sampath et al., 2025).
ג. להניע
לאחר מכן בודקים את טווחי התנועה של עמוד השדרה החזי, אך גם את הצוואר והכתפיים, משום שכאב מושלך מאזור צווארי או מכתף שכיח יחסית ועלול להיראות למטופל ככאב גב עליון.
ד. בדיקות נוירולוגיות
הבדיקה צריכה לכלול גם בחינה נוירולוגית כאשר יש חשד להקרנה, נימול, חולשה או סימנים המעידים על מעורבות חוט השדרה. למרות שרדיקולופתיה חזיתית נדירה יחסית בהשוואה לרדיקולופתיה צווארית או מותנית, היא קיימת, ובוודאי שאין להחמיץ מיאלופתיה חזיתית. חשד כזה עולה כאשר מופיעים שילוב של כאב, הפרעות תחושה, ירידה במוטוריקה עדינה, שינוי בהליכה, או סימנים נוירולוגיים מתקדמים.
בסקירה עדכנית של Lockey ועמיתיו הודגש כי אבחון מיאלופתיה חזיתית דורש תשומת לב קלינית גבוהה, משום שמדובר במצב שבו עיכוב באבחון עלול לפגוע בתוצאה התפקודית. מעבר לכך, כאשר קיימים ממצאים מערכתיים או חשד למקור לא־שרירי, יש להוסיף מדדים בסיסיים כגון סימנים חיוניים והתרשמות כללית, ולעיתים גם בדיקת בית חזה רלוונטית. (Andreoletti et al., 2022; Lockey et al., 2024). (pdfs.semanticscholar.org)
6) דגלים אדומים: חשובים, אבל לא כקסם אבחוני
הספרות המודרנית עקבית מאוד במסר אחד: דגלים אדומים הם כלי לחשיבה קלינית, לא מבחן קסם. Finucane ועמיתיו, כמו גם Maselli ועמיתיו, הראו כי לדגל אדום בודד יש לרוב ערך אבחוני מוגבל, וכי שימוש מבודד בסימן בודד אינו מספיק כדי “להוכיח” פתולוגיה חמורה או לשלול אותה. המשמעות היא שאי אפשר לקבוע שמטופל בסיכון גבוה רק משום שהוא מעל גיל מסוים, או רק משום שהכאב שלו לילי; באותה מידה אי אפשר להירגע לחלוטין אם אין אף דגל אדום בולט אך הסיפור הקליני כולו אינו מתאים לכאב מכני רגיל. יש צורך בשקלול של צירופי ממצאים, של ההקשר הקליני ושל רמת ההסתברות הכוללת. (Finucane et al., 2020; Maselli et al., 2022; Andreoletti et al., 2022). (Macquarie University)
בכאב גב עליון, כמה תבניות מחייבות ערנות מיוחדת. כאב חדש לאחר טראומה, במיוחד במבוגר עם אוסטאופורוזיס או שימוש בסטרואידים, מעלה חשד לשבר דחיסה. כאב קבוע שאינו משתנה בתנועה, במיוחד עם ירידה במשקל, היסטוריה של סרטן או כאב לילי פרוגרסיבי, מחייב לשלול ממאירות. חום, צמרמורות, זיהום לאחרונה, שימוש בסמים בהזרקה או דיכוי חיסוני מעלים חשד לזיהום. כאב עם סימנים נוירולוגיים, חולשה מתקדמת או הפרעה בהליכה מחייב לחשוב על לחץ על חוט השדרה.
כאב גב עליון עם תסמינים קרדיו־פולמונריים או בטניים אינו עוד “כאב גב” עד שיוכח אחרת. במקביל, יש לזכור שרוב המטופלים עם כאב גב עליון בקהילה אינם נושאים מחלה חמורה, ולכן אין מקום לחרדה אוטומטית או להדמיה מיידית לכל מטופל. (Finucane et al., 2020; Henschke et al., 2009; Galliker et al., 2020; Shah et al., 2024). (Macquarie University)
7) מתי יש צורך בהדמיה ובבדיקות נוספות
אחת הטעויות הנפוצות באבחון כאב גב עליון היא ההנחה שהדמיה מוקדמת בהכרח משפרת את הדיוק או את התוצאה. לפי קווי ההנחיה של ACR מ-2024, כאב גב חזי חריף ולא מסובך, עם או בלי תסמינים רדיקולריים קלים, לרוב אינו מצריך הדמיה מיידית. ההמלצה היא גישה סלקטיבית: כאשר מדובר בתמונה מכנית סבירה, ללא דגלים אדומים וללא חסר נוירולוגי מתקדם, ניתן להתחיל בטיפול שמרני ולהעריך מחדש. הדמיה נשקלת כאשר התסמינים נמשכים לאחר תקופה סבירה של טיפול שמרני, או כאשר קיימים מאפיינים שמעלים חשד לשבר, זיהום, ממאירות, מיאלופתיה או פגיעה משמעותית אחרת. (Shah et al., 2024). (semanticscholar.org)
המשמעות המעשית היא שהדמיה צריכה לענות על שאלה קלינית ולא להחליף חשיבה קלינית. צילום פשוט עשוי להיות רלוונטי בחשד לשבר או לעיוות מבני, ואילו בדיקות מתקדמות יותר נשקלות כאשר השאלה היא נוירולוגית, גידולית, זיהומית או טראומטית מורכבת. מעבר לכך, יש לזכור שממצאים ניווניים בהדמיה שכיחים גם אצל אנשים ללא כאב, ולכן התאמה בין ממצא הדמייתי לבין הסיפור הקליני היא תנאי בסיסי לאבחנה בעלת משמעות. אבחנת יתר על בסיס הדמיה בלבד עלולה להוביל לטיפול מיותר, לחרדה ולתפיסת מחלה שאינה הכרחית. (Shah et al., 2024; Finucane et al., 2020). (semanticscholar.org)
8) אבחנה מבדלת
האבחנה המבדלת של כאב גב עליון רחבה. בקצה השכיח נמצא כאב שרירי־שלדי לא ספציפי, לעיתים על רקע עומס, תנוחות סטטיות ממושכות, עבודה חוזרת, ירידה בתנועתיות חזית, רגישות של דופן בית החזה או שילוב של גורמים ביופסיכוסוציאליים. מקור נוסף יכול להיות מפרקי הצלעות, המפרקים הקוסטו־טרנסברסליים, שרירי השכמה, או הקרנה מן הצוואר או מהכתף. בצד האחר של הספקטרום נמצאות אבחנות פחות שכיחות אך חשובות: שבר חולייתי, מחלה גרורתית, זיהום, מחלה דלקתית, דיסק חזי סימפטומטי, רדיקולופתיה ומיאלופתיה.
בנוסף, יש לזכור מקורות ויסצרליים: מחלות לב, אבי העורקים, ריאות, כיס מרה, קיבה, וגורמים אחרים העלולים להתבטא ככאב בין השכמות או כאב חזי אחורי. האבחון הטוב איננו לזהות מיד “את” הרקמה, אלא לדרג הסתברויות ולנפות סיבות משמעותיות. (Andreoletti et al., 2022; Sampath et al., 2025; Lockey et al., 2024). (pdfs.semanticscholar.org)
9) טעויות אבחון שכיחות
טעות נפוצה אחת היא ייחוס אוטומטי של כאב גב עליון ליציבה לקויה בלבד. תנוחה אכן עשויה לתרום לעומס או לרגישות, אך לרוב היא אינה מספקת הסבר מלא, ובוודאי שלא אבחנה מספקת בפני עצמה. טעות שנייה היא הסתמכות על ממצא בודד, כגון “חוליה נעולה”, רגישות במישוש או דפוס תנועה מסוים, כאילו היה ממצא פתוגנומוני. הספרות על דגלים אדומים ועל בדיקות גופניות מצביעה שוב ושוב על כך שהדיוק האבחוני נובע משילוב ממצאים ולא ממבחן אחד.
טעות שלישית היא התעלמות מהצוואר, מהכתף או מדופן בית החזה, אף שכאב מושלך מאזורים אלה יכול לדמות כאב גב עליון באופן משכנע. טעות רביעית, והמסוכנת ביותר, היא אי־זיהוי של מאפיינים לא־מכניים או מערכתיים רק משום שהמטופל צעיר או מפני שהכאב “נשמע שרירי”. (Finucane et al., 2020; Maselli et al., 2022; Andreoletti et al., 2022). (Macquarie University)
10) כירופרקטיקה: היכן היא עשויה להועיל והיכן נדרשת זהירות
מקומה של הכירופרקטיקה בכאב גב עליון צריך להיבחן בצורה מאוזנת. כאשר מדובר בכאב גב עליון לא ספציפי, ללא דגלים אדומים, ללא חסר נוירולוגי מתקדם וללא חשד למקור ויסצרלי, התערבויות ידניות עשויות לסייע לחלק מן המטופלים, במיוחד כאשר הן משולבות בהסבר, בהכוונת עומס, בתרגול ובהתערבות תפקודית. מחקרי תצפית עדכניים מראים שגם בקרב מטפלים ידניים קיימת הסכמה רחבה יחסית לכך שהטיפול האפקטיבי בכאב גב עליון צריך להיות רב־רכיבי ולא להסתמך על טכניקה אחת בלבד. במובן זה, כירופרקטיקה יכולה להועיל כאשר היא פועלת בתוך מסגרת קלינית רחבה של הערכה, מיון ושיקום, ולא כגישה צרה שמנסה “ליישר חוליה” בלבד. (Risetti et al., 2023; Sampath et al., 2025).
א. מה אומרים המחקרים?
- השפעה קצרת טווח (Masaracchio et al., 2019): סקירה שיטתית ומטא-אנליזה מצאה שמניפולציות של עמוד השדרה הטורקילי (TSM) יעילות יותר מטיפולים שמרניים סטנדרטיים או מפיזיותרפיה (מוביליזציה) בהפחתת כאב ושיפור תפקוד בטווח הקצר.
- השוואת יעילות (Javier et al.,2009): מחקר שפורסם ב-JOSPT הראה כי מטופלים שעברו מניפולציות בגב העליון חוו שיפור משמעותי יותר ברמות הכאב והנכות (Disability) בהשוואה לקבוצת ביקורת, עם שיפור שנותר יציב גם במעקב של 4 שבועות.
- שילוב עם פעילות גופנית (Waqas et al., 2023): מחקר מצא שמניפולציה כירופרקטית בשילוב עם תרגילי חיזוק לגב העליון הייתה יעילה יותר לשיפור איכות החיים והפחתת כאב מאשר תרגילים בלבד.
- תיקון יציבה: מחקר קליני מבוקר (Branco & Moodley., 2016) בדק את השפעת הטיפול על נשים עם קיפוזיס (יציבה כפופה) ומצא כי שילוב של מניפולציות עם תרגילי מתיחה לשרירי החזה וחיזוק לשרירי הגב הוביל לשיפור המירבי ביציבה.
ב. מנגנונים פיזיולוגיים ובטיחות
מנגנוני שיכוך כאב (Gevers-Montoro et al., 2021): סקירה נרטיבית בוחנת כיצד מניפולציה משפיעה על מערכת העצבים המרכזית (Spinal and Supraspinal mechanisms) לעיכוב אותות כאב, מה שמסביר את ההקלה המיידית שמדווחים מטופלים רבים.
בטיחות הטיפול: סקירות מקיפות מצביעות על כך שתופעות הלוואי של טיפול כירופרקטי בגב העליון הן לרוב קלות וכוללות רגישות מקומית חולפת, ללא סיכונים משמעותיים שנמצאו במחקרים רחבי היקף.
ב. היתרון של האבחון כירופרקטי
מבחינה אבחונית, יתרונה האפשרי של כירופרקטיקה אינו טמון רק בטכניקת הטיפול אלא ביכולת לבצע הערכה שרירית־שלדית יסודית, לזהות דפוסי תנועה מכאיבים, להבחין בין מקור מקומי למקור מושלך, ולהפנות הלאה כאשר התמונה אינה מתאימה לכאב מכני רגיל. מנגד, כאשר הכירופרקטיקה מוצגת כתחליף לבירור רפואי במטופל עם דגלים אדומים, תסמינים נוירולוגיים משמעותיים, חום, ירידה במשקל, טראומה או חשד למקור לבבי־ריאתי, היא עלולה לעכב אבחון חשוב.
לכן, התרומה האמיתית של כירופרקטיקה נמצאת במקום שבו הקלינאי משלב טיפול ידני עם מיון אחראי, ולא במקום שבו טיפול ידני מחליף את המיון. (Finucane et al., 2020; Shah et al., 2024; Sampath et al., 2025).
11) אבחון של כאב גב עליון – סיכום
אבחון של כאב גב עליון דורש גישה רחבה, שיטתית ועדכנית. מדובר בתלונה שכיחה, אך הטרוגנית, הנעה בין כאב שרירי־שלדי לא ספציפי ושפיר יחסית לבין מצבים נוירולוגיים, זיהומיים, אונקולוגיים או ויסצרליים שמחייבים דריכות גבוהה יותר. השלב החשוב ביותר באבחון הוא אנמנזה מדויקת, ולאחריה בדיקה גופנית שיטתית שאינה מוגבלת לעמוד השדרה החזי בלבד. דגלים אדומים חשובים, אך אין להסתמך על כל אחד מהם בנפרד; יש לשקלל צירופי ממצאים והקשר קליני. גם להדמיה יש מקום, אך היא צריכה להיות סלקטיבית ומכוונת שאלה, ולא אוטומטית.
אשר לכירופרקטיקה, היא עשויה להועיל במקרים נבחרים של כאב גב עליון לא ספציפי, בעיקר כחלק מגישה רב־רכיבית הכוללת חינוך, תרגול וניהול עומסים, אך הראיות הישירות לגביה עדיין מוגבלות ולכן יש לנסח את תרומתה בזהירות. בסופו של דבר, אבחון טוב של כאב גב עליון הוא פחות חיפוש אחר “שם מרשים” לבעיה ויותר תהליך של הבחנה בין שכיח למסוכן, בין מקומי למושלך, ובין מצב שמצריך טיפול שמרני לבין מצב שמחייב המשך בירור מהיר. (Andreoletti et al., 2022; Finucane et al., 2020; Shah et al., 2024; Crothers et al., 2016; Sampath et al., 2025).
References:
Andreoletti, F., Maselli, F., Storari, L., Vongher, A., Erbesato, M., Testa, M., & Turolla, A. (2022). Screening for referral of serious pathology by physical examination tests in patients with back or chest pain: A systematic review. International Journal of Environmental Research and Public Health, 19(24), 16418. doi:10.3390/ijerph192416418
Branco, Kim & Moodley, M.. (2016). Chiropractic manipulative therapy of the thoracic spine in combination with stretch and strengthening exercises in improving postural kyphosis in women. Health SA Gesondheid. 21. 303-308. 10.4102/hsag.v21i0.982.
Crothers, A. L., French, S. D., Hebert, J. J., & Walker, B. F. (2016). Spinal manipulative therapy, Graston technique® and placebo for non-specific thoracic spine pain: A randomised controlled trial. Chiropractic & Manual Therapies, 24, 16. doi:10.1186/s12998-016-0096-9
Finucane, L. M., Downie, A., Mercer, C., Greenhalgh, S. M., Boissonnault, W. G., Pool-Goudzwaard, A. L., Beneciuk, J. M., Leech, R. L., & Selfe, J. (2020). International framework for red flags for potential serious spinal pathologies. Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy, 50(7), 350-372. doi:10.2519/jospt.2020.9971
Fouquet, N., Bodin, J., Descatha, A., Petit, A., Ramond, A., Ha, C., & Roquelaure, Y. (2015). Prevalence of thoracic spine pain in a surveillance network. Occupational Medicine, 65(2), 122-125. doi:10.1093/occmed/kqu151
Galliker, G., Scherer, D. E., Trippolini, M. A., Rasmussen-Barr, E., LoMartire, R., & Wertli, M. M. (2020). Low back pain in the emergency department: Prevalence of serious spinal pathologies and diagnostic accuracy of red flags. The American Journal of Medicine, 133(1), 60-72.e14. doi:10.1016/j.amjmed.2019.06.005
Gevers-Montoro C, Provencher B, Descarreaux M, Ortega de Mues A, Piché M. Neurophysiological mechanisms of chiropractic spinal manipulation for spine pain. Eur J Pain. 2021 Aug;25(7):1429-1448.
Henschke, N., Maher, C. G., Refshauge, K. M., Herbert, R. D., Cumming, R. G., Bleasel, J., York, J., Das, A., & McAuley, J. H. (2009). Prevalence of and screening for serious spinal pathology in patients presenting to primary care settings with acute low back pain. Arthritis & Rheumatism, 60(10), 3072-3080. doi:10.1002/art.24853
Javier González-Iglesias, Cesar Fernández-de-las-Peñas, Joshua A. Cleland, and Maria del Rosario Gutiérrez-Vega. Thoracic Spine Manipulation for the Management of Patients With Neck Pain: A Randomized Clinical Trial. Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy 2009 39:1, 20-27
Lockey, S. D., Jauregui, J. J., Cavanaugh, D. L., Koh, E. Y., Shen, F. H. T., Ludwig, S. C., Ratanpal, A. S., & Chiu, A. K. (2024). Diagnosis and management of thoracic myelopathy. Journal of the American Academy of Orthopaedic Surgeons, 32(18), 815-822. doi:10.5435/JAAOS-D-23-00984
Masaracchio M, Kirker K, States R, Hanney WJ, Liu X, Kolber M. Thoracic spine manipulation for the management of mechanical neck pain: A systematic review and meta-analysis. PLoS One. 2019 Feb 13;14(2):e0211877. doi: 10.1371/journal.pone.0211877.
Maselli, F., Palladino, M. G., Barbari, V., Storari, L., Rossettini, G., & Testa, M. (2022). The diagnostic value of Red Flags in thoracolumbar pain: A systematic review. Disability and Rehabilitation, 44(8), 1190-1206. doi:10.1080/09638288.2020.1804626
Risetti, M., Gambugini, R., Testa, M., & Battista, S. (2023). Management of non-specific thoracic spine pain: A cross-sectional study among physiotherapists. BMC Musculoskeletal Disorders, 24(1), 398. doi:10.1186/s12891-023-06505-8
Sampath, K. K., Smith, T., Belcher, S., Farrell, G., Fryer, G., Vaughan, B., & Moran, R. (2025). Diagnosing and treating upper back pain: Insights from New Zealand’s manipulative physiotherapists and osteopaths. Journal of Manual & Manipulative Therapy, 33(2), 149-157. doi:10.1080/10669817.2024.2438196
Shah, V. N., Parsons, M. S., Boulter, D. J., Burns, J., Callaghan, B., Eldaya, R. W., Hanak, M., Hassankhani, A., Hutchins, T. A., Jackson, C. D., Khan, M. A., Mullin, J., Ortiz, A. O., Reitman, C. A., Sampson, C., Sandstrom, C. K., Timpone, V. M., Trout, A. T., & Policeni, B. A. (2024). ACR Appropriateness Criteria® thoracic back pain. Journal of the American College of Radiology, 21(11 Suppl), S504-S517. doi:10.1016/j.jacr.2024.08.016
Southerst, D., Marchand, A.-A., Côté, P., Shearer, H. M., Wong, J. J., Varatharajan, S., Randhawa, K., Sutton, D., Yu, H., Gross, D. P., Jacobs, C., Goldgrub, R., Stupar, M., Mior, S., Carroll, L. J., & Taylor-Vaisey, A. (2015). The effectiveness of noninvasive interventions for musculoskeletal thoracic spine and chest wall pain: A systematic review by the Ontario Protocol for Traffic Injury Management (OPTIMa) collaboration. Journal of Manipulative and Physiological Therapeutics, 38(7), 521-531. doi:10.1016/j.jmpt.2015.06.001
Waqas MS, Karimi H, Ahmad A, Rafiq S, Anwar N, Liaqat S. The Effects of Spinal Manipulation Added to Exercise on Pain and Quality of Life in Patients with Thoracic Spinal Pain: A Randomized Controlled Trial. Biomed Res Int. 2023 Apr 27;2023:7537335. doi: 10.1155/2023/7537335. PMID: 37152585; PMCID: PMC10159735.