כאבים בשכמות: גורמים וגורמי סיכון

כאבים בשכמות: גורמים וגורמי סיכון זהו נושאו של המאמר. כאב באזור השכמה (Scapula) מהווה אתגר קליני משמעותי, המשלב היבטים ביומכניים, נוירולוגיים, מיופציאליים ופסיכו-סוציאליים. השכמה מתפקדת כצומת קריטי המחבר בין הגו לגפה העליונה, וחשופה לעומסים מצטברים ולפתולוגיות מגוונות. כאבי שכמות יתפתחו לרוב בגלל חבלה או מאגירה הדרגתית של נזקים לאחת מהרקמות בשכמה. הנזקים הללו נגרמים לרוב על רקע של ארגונומיה לקויה, יציבה לקויה או טראומה.

כאבים בשכמות עלולים להיות מושלכים מהפרעות ברקמות ובאיברים מרוחקים. פגיעה באיברים וברקמות כמו עמוד השדרה הצווארי והחזי, מפרק הכתף, מחלות במערכת העיכול ועוד עלולה לגרום להשלכות כאב לשכמות. בחלק ניכר מהמקרים של כאבים בשכמות טיפול כירופרקטי יכול להועיל. במאמר הנוכחי "כאבים בשכמות: גורמים וגורמי סיכון" ננסה להקיף את הנושא בהרחבה.

כאבים בשכמות: גורמים וגורמי סיכון – רקע

המונח כאבי שכמות (כאב באזור עצם השכם/השכמות – Scapula) משמש לעיתים כתיאור כללי לכאב בחלק האחורי־עליון של בית החזה, סביב הגב העליון, בין השכמות או בשוליים המדיאליים/העליונים של השכמה. זהו אזור צומת ביומכני: השכמה מחברת בין עמוד השדרה הצווארי והחזי לבין חגורת הכתפיים והזרוע. לכן כאב שם עשוי לנבוע ממקור מקומי (שריר/מפרק/גיד/בורסה), ממקור עצבי (שורשי צוואר, לכידת עצב פריפרי), מבעיה בכתף עצמה שמקרינה לאחור, או מכאב מושלך ממבנים אחרים.

התוצאה: אנשים רבים מתארים שכמה תפוסה, אך האבחנה הנכונה דורשת מיפוי מסודר של גורמי הכאב וגורמי הסיכון. מאמר זה סוקר את הספרות הרפואית העדכנית (2000-2026), תוך התמקדות במנגנונים המולקולריים של כאב שרירי, מסלולי הקרנה עצביים, והשפעות אורח החיים המודרני. הממצאים מצביעים על כך שכאב שכמתי הוא לרוב סימפטום המייצג קשת רחבה של הפרעות – החל מנקודות הדק מיופציאליות (Trigger Points), דרך דיסקינזיס (Scapular Dyskinesis), ועד למצבים נוירופתיים ולכידות עצביות. המאמר מציג מודלים עדכניים לאבחון וטיפול בגישה ביו-פסיכו-סוציאלית.

אנטומיה תפקודית וביומכניקה של המכלול הסקפולו-תורקלי

הבנת הפתולוגיה של כאבי שכמות מחייבת ניתוח של התפקוד התקין, המבוסס על יחסי גומלין עדינים בין מערכת השלד למערכת העצבים והשרירים.

1) השכמה כעצם ססמואידית תפקודית

השכמה היא עצם שטוחה המרחפת על גבי כלוב הצלעות האחורי. ייחודיותה האנטומית נובעת מהיעדר חיבור גרמי ישיר לעמוד השדרה, למעט המפרק האקרומיו-קלביקולרי המרוחק. משמעות הדבר היא שיציבות השכמה ומיקומה במרחב תלויים כמעט לחלוטין בשליטה שרירית דינמית (Panagiotopoulos & Crowther, 2019). תכונה זו הופכת את השכמה לפגיעה במיוחד לחוסר איזון שרירי (Muscle Imbalance) ולעייפות נוירו-מוסקולרית.

2) המפרק הסקפולו-תורקלי (Scapulothoracic Joint)

תנועה תקינה של השכמה חיונית להרמת הזרוע, כאשר היחס הקלאסי בין תנועת הגלנו-הומראל לתנועת השכמה הוא 2:1. הפרעה בקצב זה, המכונה דיסקינזיס, מהווה בסיס לפתולוגיות רבות. התנועות העיקריות כוללות:

• Upward/Downward Rotation: חיוני להרמת היד ולמניעת תסמונת הצביטה.

• Protraction/Retraction: הרחקה וקירוב של השכמה לעמוד השדרה.

• Anterior/Posterior Tilt: הטיה קריטית לשמירה על המרווח הסוב-אקרומיאלי (Camargo & Alburquerque-Sendín, 2022).

השכמה “מרחפת” על דופן בית החזה ומונעת באמצעות מערכת שרירים מורכבת: טרפז (עליון/אמצעי/תחתון), מסור קדמי (Serratus anterior), מרימי שכמה (Levator scapulae), מעוינים (Rhomboids), שרירי מסובבי הכתף ועוד. תנועת השכמה בזמן הרמת יד (Scapulohumeral rhythm) חיונית כדי לשמור על מרווח תת־אקרומיאלי, על מרכזיות ראש הזרוע ועל חלוקת עומסים תקינה. כאשר יש חולשה, עייפות, כאב או חוסר תיאום – נוצרת לעיתים “דיסקינזיה של השכמה”, כלומר תבנית תנועה/מנח לא יעילים שעלולים ללוות כאב בכתף/צוואר/גב עליון (Cools, 2014; Moon, 2023).

קבוצות הגורמים העיקריות לכאבי שכמות

1) גורמים שריריים־מיופציאליים (נקודות הדק)

מתח שרירי/מיופציאלי בשרירי הטרפז העליון, מרימי השכמה, המעוינים, השרירים בין הצלעות ושרירי צוואר עמוקים נפוץ במיוחד בעומס סטטי ממושך (עבודה מול מחשב, נהיגה, למידה). נקודות טריגר מיופציאליות עשויות לייצר כאב מקומי ולעיתים הקרנה לאזור בין־שכמתי או לצוואר (Ribeiro, 2018; Larsson, 2007). גורמי סיכון בולטים:

• ישיבה ממושכת, כתפיים מורמות, ראש קדמי, נשימה שטחית.
• עומס חוזר ללא התאוששות (למשל שימוש ממושך בעכבר/טלפון/כתיבה).
• סטרס ושינה ירודה (כמגבירים מתח שרירי ורגישות כאב).

2) דיסקינזיה של השכמה ומנחי כתף־שכמה לא יעילים

דיסקינזיה אינה תמיד מחלה בפני עצמה, אלא דפוס תנועתי שעשוי לשקף חולשה/עייפות/כאב או להחמיר עומסים. במחקרי עובדי משרד הודגם קשר בין כאבי צוואר־כתף לבין מדדים של דיסקינזיה ותפקוד ירוד (Depreli, 2018; Ozdemir, 2021; Moon, 2023). גורמי סיכון בולטים:

• שעות עבודה רבות מול מחשב, מעט הפסקות ותנועה.
• סביבה ארגונומית לא מותאמת (מסך נמוך/גבוה, מקלדת רחוקה, כיסא ללא תמיכה).
• כושר ירוד של שרירי מייצבי השכמה (טרפז תחתון/מסור קדמי) ועומס־יתר של טרפז עליון/מרימי שכמה.

3) פתולוגיות כתף שמקרינות לאחור לשכמה

לא מעט מצבים בכתף הקדמית/לטרלית מתבטאים בכאב אחורי סביב השכמה:

• תסמונות גידים של השרוול המסובב / תסמונת הצביטה.
• פגיעה במפרק אקרומיוקלביקולרי.
• חוסר יציבות כתף, במיוחד בספורטאים מעל־ראש.

העומס החוזר (הרמות מעל הראש, זריקות, שחייה) הוא גורם סיכון מוכר להפרעות כתף רבות, והכאב “מחפש” לעיתים את אזור השכמה כאזור דיווח (Versloot, 2024; van der Windt, 2000).

4) מקורות בעמוד השדרה הצווארי והחזי (כאב מושלך/רדיקולרי)

כאב בשכמה עשוי להיות ביטוי של הפרעות בריאותיות בעמוד השדרה הצווארי. הפרעות אלה יכולות לכלול בלט או פריצת דיסק הגורמים להתפתחות היצרות תעלת השדרה או רדיקולופתיה צווארית (לחץ/דלקת בשורש עצב). יש עדויות לכך שכאב פרי־שכמתי הוא סימפטום שכיח ברדיקולופתיה, ולעיתים אף מקדים כאב ביד (Mizutamari, 2010; Carmichael, 2025). עם זאת, גם פגיעה בפרקי השטחה (Facet Joint Pain) בעמוד השדרה הגבי או בעמוד השדרה הצווארי עלולה לגרום לכאב באזור השכמות. גורמי סיכון כוללים:

• שינויים ניווניים בעמוד השדרה (עם הגיל).
• תנוחות צוואר קבועות בכיפוף/סיבוב לאורך זמן.
• עומס מכני ותאונות צליפת שוט (whiplash).

בעמוד שדרה חזי, נוקשות מפרקית/עומס־יתר עשויים גם הם לגרום כאב בין־שכמתי, במיוחד בשילוב ישיבה ממושכת.

5) לכידת עצבים פריפריים /כלי דם המשפיעים על השכמה

פגיעה פריפרית בעצבים שעלולה לגרום לכאבים בשכמות היא תסמונת מוצא בית החזה (Thoracic Outlet Syndrome). התסמונת כוללת סימנים ותסמינים המתפתחים עקב פגיעה בעצבים וכלי דם במעבר מבסיס הצוואר לבית השחי. הסימפטומים בתסמונת מוצא בית החזה משתנים בהתאם למיקום הלחץ על העצבים וכלי הדם. סימנים ותסמינים אפשריים עלולים לכלול:

• כאבים בגב העליון.
• כאב בגפה העליונה.
• סימנים ותסמינים נוירולוגיים (נימול חולשה ועוד).
• וסימנים ותסמינים הנובעים מלחץ על כלי דם (שינויי טמפרטורה וגוון העור ביד).

סימנים ותסמינים אלו מחמירים בעת הרמת היד מעל גובה הראש.

כמה עצבים “מעניינים” במיוחד בכאבי שכמות:

נוירופתיה של עצב השכמה הגבי (Dorsal Scapular Nerve Entrapment):

לכידה של העצב, לרוב בשריר ה-Middle Scalene, גורמת לכאב עמוק או שורף בגבול המדיאלי של השכמה, לעיתים מלווה בגרד או תחושת נימול, חולשה/כאב במעוינים ומרימי שכמה ולעיתים “כנף שכמה” קלה (Sultan, 2013; Muir, 2017). גורמי סיכון: עבודה מעל־ראש, עומס חוזר, יציבה, ולעיתים גורמים אנטומיים באזור הסקלנים. מחקר אלקטרופיזיולוגי מצא עדויות לפגיעה זו ב-52.7% מהחולים עם כאב בין-שכמתי בלתי מוסבר (Al-Saeed et al., 2021).

פגיעה בעצב הטורקלי הארוך (Long Thoracic Nerve Palsy):

פגיעה בעצב זה גורמת ל-Winging בולט. גורמים נפוצים כוללים נשיאת תרמילים כבדים ופעילות ספורטיבית אינטנסיבית. הקליניקה כוללת כאב בכתף ובצוואר וקושי בהרמת היד (Martin & Fish, 2008).

העצב האקססורי (Spinal accessory):

פגיעה עלולה להחליש טרפז ולשנות קינטיקה של השכמה (גורם סיכון: פרוצדורות צוואריות, טראומה).

6) “Snapping scapula” והפרעות סקפולו־תורקליות

תסמונת “שכמה קופצת/חורקת” (Snapping scapula) מערבת לעיתים חיכוך לא תקין בין השכמה לדופן בית החזה, בורסיטיס סקפולו־תורקלי או וריאציות גרמיות. היא עלולה להתבטא בכאב בשוליים העליונים/מדיאליים של השכמה, לעיתים עם תחושת “קליק” או קרפיטציות (Baldawi, 2022; Cruz, 2024). גורמי סיכון:

• פעילות מעל־ראש (ספורט/עבודה).
• שינויי אנטומיה (זיזים, זווית עליונה בולטת), היסטוריה של טראומה, או דיסקינזיה משמעותית.

7) גורמים תעסוקתיים ופסיכו־חברתיים

מחקר תעסוקתי עקבי מצביע על כך שכאבי כתף־צוואר (שלעיתים נחווים ככאבי שכמות) הם תוצר רב־גורמי: עומסים פיזיים (הרמה, חזרתיות, תנוחות לא נוחות, רטט) בצד גורמים פסיכו־חברתיים (דרישות גבוהות, שליטה נמוכה, תמיכה נמוכה, שביעות רצון ירודה) (van der Windt, 2000; Versloot, 2024; Larsson, 2007).

8) ישיבה ממושכת והתנהגות יושבנית (Sedentary)

העשור האחרון חידד את תפקיד ה”יושבנות” (במיוחד מסכים) כגורם סיכון לכאבי צוואר-שלעיתים חופפים לכאבי שכמות בגלל שרשרת העומסים צוואר־שכמה. מטא־אנליזה עדכנית מצאה קשר מנה־תגובה בין זמן ישיבה/מסכים לבין סיכון לכאב צוואר, עם סיכון גבוה יותר בקבוצות עובדים (Meng, 2025). זה חשוב כי אזור השכמה “משלם את המחיר” של ראש קדמי וכתפיים קדמיות לאורך שעות.

9) כאבים על רקע נפשי

שרירי הצוואר, הגב העליון והשכמות רגישים במיוחד למצבי סטרס ומצבים נפשיים אחרים. לחצים נפשיים ומתחים גורמים להתכווצות כרונית של השרירים ולהתפתחות דלקות וכאבים.

10) השלכות כאב מהפרעות בריאותיות / מערכתיות

מגוון רחב של הפרעות בריאותיות מערכתיות עלולות לגרום כאב שמופיע בשכמות. הפריות אלה יכולות לכלול:

• שלבקת חוגרת (Shingles) או בשמה האחר הרפס זוסטר (Herpes Zoster) יכולה להשליך כאב לשכמות. מדובר בדלקת נגיפית הפוגעת בעצבים תחושתיים ונגרמת על ידי נגיפי ההרפס (Varicella Zoster).
• כאבים בשכמות עלולים להיות תוצאה של תסמונת כאב הקרויה פיברומיאלגיה (Fibromyalgia). הפרעה זאת נוטה לפגוע בנשים בגיל 30 – 60. סימני ההיכר של מחלה זאת כוללים נקודות רגישות לכאב המפוזרות בכול חלקי הגוף, עייפות קיצונית, כאבי ראש ועוד.
• סוגים מסוימים של כאבי ראש יכולים להשליך כאב גם לעבר השכמות. בין סוגי כאבי הראש בעלי יכולת כזאת נמנה, מיגרנה (Migraine), כאב ראש מתחי (Tension Headache) וכאב ראש צווארי (Cervicogenic Headache).
• מחלות במערכת העיכול עלולות לגרום להשלכת כאב אל השכמות. אלה כוללות דלקת בלבלב (Pancreatitis), מחלות של הכבד (Liver disease), דלקת כיס מרה (Cholecystitis), אבני כיס המרה (Gallstones), כיב פפטי (Peptic Ulcer Disease) ועוד. גם למחלות ריאה יש את היכולת להקרין כאב לשכמה. כך למשל סרטן ריאות מסוג פנקוסט (Pancoast tumors) יכול להשליך כאב אל הכתפיים, שכמות, גפיים עליונות.
• מחלות לב וכלי דם עלולות לגרום בין היתר להשלכת כאב אל השכמות. ביניהן נציין אוטם שרירי הלב, דלקת קרום הלב, מפרצת באב העורקים ועוד.

גורמי סיכון מסכמים: מי נוטה יותר לכאבי שכמות?

להלן אשכולות גורמי סיכון שמופיעים שוב ושוב בספרות (לא כתחליף לאבחון אישי):

עומסים מכניים חוזרים/סטטיים

• הקלדה/עכבר/טלפון לאורך שעות, ללא הפסקות תנועה (Moon, 2023; Meng, 2025).
• עבודה עם ידיים מורמות, נשיאת משאות, רטט תעסוקתי (Versloot, 2024; van der Windt, 2000).
• ארגונומיה ותנוחה
• מסך לא בגובה עיניים, שולחן/כיסא לא מותאמים, תמיכה גבית חסרה (Ozdemir, 2021; Depreli, 2018).

כושר שרירי ותיאום תנועתי

• חולשת מסור קדמי/טרפז תחתון, עייפות שרירי מייצבי שכמה, חוסר סימטריה בתנועה (Cools, 2014; Moon, 2023).

גורמים אישיים־בריאותיים

• גיל ושינויים ניווניים (בייחוד כשיש סימנים צוואריים/רדיקולריים) (Mizutamari, 2010; Carmichael, 2025).
• היסטוריה של פציעה/טראומה צווארית או כתפית.
• שינה ירודה, סטרס, רגישות כאב מוגברת (קשור גם לפסיכו־חברתי) (Larsson, 2007; Versloot, 2024).

ענפי ספורט ותחביבים

• ספורט מעל־ראש: כדורעף, טניס, שחייה, קרוספיט-בעיקר אם נפח/עצימות קופצים מהר או יש טכניקה לקויה (Cools, 2014).

מתי לחשוד שמדובר “לא רק בשריר תפוס”? (דגלים אדומים)

פנו לבדיקה רפואית בהקדם אם מתקיים אחד מאלה:

• חולשה משמעותית חדשה ביד/שכם, צניחת כתף או “כנף שכמה” בולטת.
• חוסר תחושה מתקדם, כאב שמקרין עם נימול ביד, או כאב שמחמיר בשיעול/התעטשות (עשוי להתאים לשורש צוואר) (Carmichael, 2025).
• חום, ירידה לא מוסברת במשקל, כאב לילה חריג שאינו משתנה עם תנוחה.
• כאב בחזה/קוצר נשימה/הזעה-במיוחד אם הכאב מקרין לשכמה (יש לפנות דחוף).

סיכום: כאבי שכמות הם סימפטום, לא אבחנה אחת

כאבי שכמות נעים על רצף: החל מעומס מיופציאלי שכיח ועד מצבים נוירולוגיים/סקפולו־תורקליים או כאב מושלך מהצוואר. גורמי הסיכון הבולטים ביותר באוכלוסייה הכללית הם שילוב של התנהגות יושבנית, ארגונומיה לקויה, עומס סטטי ממושך וחוסר איזון/תיאום בשרירי השכמה-כאשר גורמים פסיכו־חברתיים יכולים להגביר שכיחות ועוצמה. המפתח הוא מיפוי: איפה הכאב מתחיל, מה מפעיל/מרגיע אותו, האם יש סימנים עצביים, ומה דפוס העומס היומיומי. כך ניתן לכוון לאבחנה ולניהול נכונים יותר.

References:

Al-Saeed, O., Al-Kandari, P., & Al-Waheeb, S. (2021). Dorsal scapular nerve entrapment neuropathy: A rare cause of upper thoracic and medial scapular pain treated with ultrasound-guided hydrodissection. Journal of Pain Research, 14, 1-5.

Baldawi, H., Gouveia, K., Khan, M., Simunovic, N., Ayeni, O. R., & others. (2022). Diagnosis and treatment of snapping scapula syndrome: A scoping review. Sports Health, 14(3), 389-396.

Camargo, P. R., & Alburquerque-Sendín, F. (2022). Scapular dyskinesis: Assessment and management. Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy.

Carmichael, J., Weber, K., Rubinstein, S., Svoboda, E., & Bade, M. (2025). Scapular pain in cervical radiculopathy: A scoping review. North American Spine Society Journal.

Cools, A. M. J., Struyf, F., De Mey, K., Maenhout, A., Castelein, B., & Cagnie, B. (2014). Rehabilitation of scapular dyskinesis: From the office worker to the elite overhead athlete. British Journal of Sports Medicine, 48(8), 692-697.

Cruz, I. A. N., et al. (2024). Scapulothoracic disorders: Anatomy, kinematics, clinical presentation, and imaging approach. Radiographics.

Depreli, Ö., & Angın, E. (2018). Review of scapular movement disorders among office workers having ergonomic risk. Journal of Back and Musculoskeletal Rehabilitation, 31(2), 371-380.

Larsson, B., Søgaard, K., & Rosendal, L. (2007). Work related neck-shoulder pain: A review on magnitude, risk factors, biochemical characteristics, clinical picture and preventive interventions. Best Practice & Research Clinical Rheumatology, 21(3), 447-463.

Wu F, Ng CY. Long Thoracic Nerve Palsy: When Is Decompression Indicated? J Hand Surg Glob Online. 2023 Jan 27;5(4):519-524.

Martin, R. M., & Fish, D. E. (2008). Scapular winging: anatomical review, diagnosis, and treatments. Current Reviews in Musculoskeletal Medicine, 1(1), 1-11.

Meng, Y., Xue, Y., Yang, S., Wu, F., & Dong, Y. (2025). The associations between sedentary behavior and neck pain: A systematic review and meta-analysis. BMC Public Health, 25, Article 453. 

Mizutamari, M., Sei, A., Tokiyoshi, A., Fujimoto, T., Taniwaki, T., Togami, W., & Mizuta, H. (2010). Corresponding scapular pain with the nerve root involved in cervical radiculopathy. Journal of Orthopaedic Surgery (Hong Kong), 18(3), 356-360.

Moon, S. E., & Kim, Y. K. (2023). Neck and shoulder pain with scapular dyskinesis in computer office workers. Medicina, 59(12), 2159.

Muir, B. (2017). Dorsal scapular nerve neuropathy: A narrative review of the literature. Journal of the Canadian Chiropractic Association, 61(2), 128-144.

Ozdemir, F., & Toy, S. (2021). Evaluation of scapular dyskinesis and ergonomic risk level in office workers. International Journal of Occupational Safety and Ergonomics, 27(4), 1193-1198.

Ribeiro, D. C., Belgrave, A., Naden, A., Fang, H., Matthews, P., & Parshottam, S. (2018). The prevalence of myofascial trigger points in neck and shoulder-related disorders: A systematic review of the literature. BMC Musculoskeletal Disorders, 19, 252.

Sultan, H. E., & Younis El-Tantawi, G. A. (2013). Role of dorsal scapular nerve entrapment in unilateral interscapular pain. Archives of Physical Medicine and Rehabilitation, 94(6), 1118-1125.

van der Windt, D. A., Thomas, E., Pope, D. P., de Winter, A. F., Macfarlane, G. J., Bouter, L. M., & Silman, A. J. (2000). Occupational risk factors for shoulder pain: A systematic review. Occupational and Environmental Medicine, 57(7), 433-442.

Versloot, A. H. C., Jackson, J. A., van Rijn, R. M., et al. (2024). Physical and psychosocial work-related exposures and the occurrence of disorders of the shoulder: A systematic review update. Applied Ergonomics, 118, 104277.