השמנה מחייבת קרינה מייננת מוגברת בבדיקות רפואיות. בהשוואה לאנשים רזים, אנשים הסובלים מהשמנה זקוקים לקרינה מייננת מוגברת בבדיקות העושות שימוש בקרני רנטגן. צילומי רנטגן או בדיקת CT העושים שימוש בקרינה מייננת עלולים להזיק לחומר הגנטי בתאי הגוף. שיבוש של החומר הגנטי בתאים עלול לגרום להתפתחות גידולים סרטניים. לצורך ביצוע הדמיות רנטגן או CT יש צורך במנת קרינת X- ray מוגדרת כדי לחדור גוף ולקבל תמונה של החלק הרצוי. כאשר החולה הוא בעל משקל עודף או סובל מהשמנה:
- צריך להגדיל את כמות הקרינה על מנת לשפר את איכות התמונה
כמות גדולה יותר של קרינה משמעותה סיכוי גבוה יותר לגרימת נזק ולפגיעה בבריאות. למניעת הצטברות קרינה לרמה מזיקה יש לקחת בחשבון את הקרינה העודפת הזאת.
השמנה מחייבת קרינה מייננת מוגברת – רקע
השמנה היא בעיה בריאותית עולמית, שהיקפה הולך וגדל בעשורים האחרונים. נתוני ארגון הבריאות העולמי מצביעים על כך שמעל 650 מיליון מבוגרים סובלים מהשמנה, ושיעורי ההשמנה בקרב ילדים ונוער עולים בהתמדה (World Health Organization, 2023). השמנה מהווה גורם סיכון למגוון רחב של מחלות כרוניות, כמו סוכרת, יתר לחץ דם, מחלות לב וכלי דם, ואף סוגי סרטן מסוימים (Hruby & Hu, 2015). אין לשכוח שהשמנה ועודף משקל מהווים גם גורמי סיכון לנזקים במערכות שריר ושלד. בין הנזקים האפשריים שהשמנה ועודף משקל עלולים לתרום להתפתחותם נציין:
- התפתחות דלקת פרקים ניווניות
- בלט או פריצות דיסקים בין חולייתיים
- שחיקת סחוסים ועוד
כול המטופלים המגיעים אלי למרפאה שומעים שוב ושוב על הנזקים של ההשמנה. עם זאת, פחות מדוברת היא העובדה שהשמנה מהווה גם גורם המשפיע ישירות על אופן ביצוע בדיקות דימות רפואיות, ובעיקר על רמת החשיפה לקרינה מייננת בעת ביצוען. בעידן שבו בדיקות כגון רנטגן, CT, ו- PET-CT הפכו לכלי אבחוני שגרתי, ישנה חשיבות רבה להבנת הקשר שבין משקל גוף עודף לבין רמת הקרינה אליה נחשפים אנשים עם השמנה.
מה גורם להשמנה הזאת?
האוכלוסייה בעולם המערבי הפכה בשנים האחרונות להיות שמנה יותר. אורח החיים המודרני המאופיין:
- בחוסר פעילות גופנית
- ישיבה ממושכת
- זלילה מסיבית
גרמו לכך שרוב האוכלוסייה בארצות הברית סובלת מעודף משקל או השמנה. מדינות אחרות במערב ובכלל זה ישראל לא נמצאות הרחק מאחור בכול הנוגע למשקל. משקל עודף והשמנה גורמים לנזקים בריאותיים רבים ומחלות רבות חלקן קטלניות.
קרינה מייננת בבדיקות דימות – סקירה קצרה
קרינה מייננת היא קרינה בעלת אנרגיה גבוהה מספיק לגרום ליינון מולקולות בתאי הגוף, כלומר לשבור קשרים כימיים וליצור יונים. קרינה זו נפוצה בעיקר בבדיקות דימות רפואיות כמו צילום רנטגן, ממוגרפיה, CT, ו- PET-CT (Brenner & Hall, 2007). למרות התרומה הרבה של בדיקות אלו לאבחון וטיפול רפואי, החשיפה החוזרת והנשנית לקרינה מייננת עלולה להוביל לנזקים ביולוגיים מצטברים, לרבות העלאת הסיכון להתפתחות סרטן בטווח הארוך (Pearce et al., 2012).
כיצד השמנה משפיעה על כמות הקרינה הנדרשת בבדיקות?
הבעיה המרכזית בקרב אנשים עם השמנה היא שלרקמות הגוף יש תכונות פיזיקליות המשפיעות על איכות התמונה שמתקבלת בבדיקות הדמיה. רקמות שומן עבות יותר "בולעות" ומפזרות חלק מהקרינה, ולכן כדי לקבל תמונה איכותית וברורה נדרשת קרינה חזקה יותר (Yanch et al., 2020). כתוצאה מכך, אנשים בעלי מסת גוף גבוהה חשופים למינוני קרינה גדולים יותר במהלך ביצוע אותן בדיקות דימות – לעיתים פי שניים ואף יותר מהמינון הנדרש לאדם בעל משקל גוף תקין (Geleijns et al., 2005).
בבדיקות CT, לדוגמה, המכשיר "מודד" את גודל הגוף ומבצע התאמה אוטומטית של עוצמת הקרינה. ככל שהגוף עבה יותר, יש צורך להעלות את עוצמת הזרם החשמלי (mA) ואת מתח הצינור (kVp) – מה שמעלה את המינון הכולל של הקרינה המייננת (Kalra et al., 2004). בנוסף, אנשים עם השמנה נדרשים פעמים רבות לבצע יותר סריקות חוזרות בגלל ירידה באיכות התמונה, מה שמוסיף לחשיפה הכוללת (Söderberg et al., 2013).
ממצאים מחקריים: פי כמה עולה רמת הקרינה?
מחקרים מהשנים האחרונות מראים בבירור שהשמנה היא גורם משמעותי לעלייה בחשיפה לקרינה מייננת בבדיקות דימות רפואיות:
- מחקרו של Strauss וחב' (2012) מצא כי מינון הקרינה הנספג בבדיקות CT חזה היה גבוה משמעותית, בקרב נבדקים עם BMI מעל 35 בהשוואה לנבדקים עם BMI תקין.
- במחקר אחר נמצא כי בקרב ילדים עם השמנה, הבדלים במבנה הגוף הביאו לכך שמינון הקרינה בבדיקות CT בטן היה גבוה ב-59% לעומת ילדים במשקל תקין (Frush et al., 2009).
- בנוסף, מחקר גדול שבדק אלפי בדיקות CT העלה כי עבור כל עלייה של 10 ק"ג במשקל הגוף, נדרשת עלייה של 17-28% במינון הקרינה (Geleijns et al., 2005). המשמעות היא שמטופלים שמנים מאוד עשויים לקבל פי 2 ואף יותר קרינה מאנשים רזים.
אתגרים טכנולוגיים ואפידמיולוגיים
העלייה המתמשכת בשיעורי ההשמנה יוצרת אתגר משמעותי עבור מערכות הבריאות בעולם – לא רק במניעת מחלות מטבוליות, אלא גם בהיבט של בטיחות הדימות הרפואי. מכשירי הדמיה חדשים אמנם כוללים טכנולוגיות מתקדמות להורדת מינון הקרינה (כגון iterative reconstruction ב-CT), אך אלו עדיין מוגבלות עבור מטופלים עם BMI גבוה מאוד (McCollough et al., 2015). התוצאה היא פער הולך וגדל בין כמות הקרינה אליה נחשפים בעלי עודף משקל לעומת שאר האוכלוסייה, מה שמעלה את הסיכון ארוך הטווח להתפתחות ממאירות משנית (Berrington de González et al., 2009).
ההשלכות הקליניות
המשמעות המעשית היא שעל רופאים ומטפלים להיות מודעים לכך שמטופלים עם השמנה נחשפים ליותר קרינה במהלך בירור רפואי, ולעיתים גם בפרוצדורות טיפוליות (כגון צנתורים מונחים שיקוף). יש מקום לשקול הפניה לבדיקות שאינן מבוססות קרינה (כמו אולטרסונוגרפיה ו-MRI) כאשר ניתן, במיוחד אצל ילדים, צעירים או אנשים עם רקע של חשיפה מרובה לדימות רפואי. הנחיות בינלאומיות ממליצות להתאים את הפרוטוקול הדימותי לכל מטופל ולשקול היטב כל הפניה לבדיקת דימות שכוללת קרינה (American College of Radiology, 2023).
השמנה מחייבת קרינה מייננת מוגברת – סיכום
השמנה היא לא רק גורם סיכון למחלות כרוניות – היא גם מנבא משמעותי לחשיפה מוגברת לקרינה מייננת בבדיקות רפואיות. ככל שמסת הגוף עולה, כך נדרש מינון קרינה גבוה יותר להפקת תמונה איכותית, מה שמעלה את הסיכון המצטבר להשפעות ביולוגיות מזיקות. על צוותי הרפואה להכיר את הסיכון, ליידע את המטופלים ולפעול להקטנת חשיפת הקרינה – בין אם ע"י הפניית בדיקות לא-מייננות, שימוש בטכנולוגיות מתקדמות או התאמת פרוטוקולים. לבסוף, יש לזכור כי הפחתת שיעורי ההשמנה היא אינטרס מערכתי-ציבורי גם בהיבט של בטיחות הדימות הרפואי.
References:
Brenner, D. J., & Hall, E. J. (2007). Computed tomography – an increasing source of radiation exposure. New England Journal of Medicine, 357(22), 2277-2284.
Frush, D. P., Donnelly, L. F., & Rosen, N. S. (2009). Computed tomography and radiation risks: what pediatric health care providers should know. Pediatrics, 123(3), 949-952.
Geleijns, J., Zoetelief, J., & McLean, I. D. (2005). Patient dose in computed tomography: the influence of scan parameters and size. Radiation Protection Dosimetry, 117(1-3), 236-240.
McCollough, C. H., Yu, L., Kofler, J. M., et al. (2015). Dealing with the obese patient in computed tomography. Radiology, 276(3), 593-602.
Söderberg, M., Gunnarsson, M., & Karlsson, S. (2013). A survey of patient doses in computed tomography at Swedish hospitals. Radiation Protection Dosimetry, 156(3), 301-307.